סָח לִי מִישֶׁהוּ

בְּקוֹל צִלּוֹ הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָב רָצוּחַ

שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּשְׁתַּגֵּעַ:

"יַעַר.

וּבַיַּעַר – סוֹעָה.

וּבַסּוֹעָה – אֲנִי בְּגִלּוּי־רֹאשׁ.

וּרְגַם אִצְטְרֻבָּלִים בִּבְלִי־רַחֵם

כְּכִפְיוֹנֵי־טוֹבָה.

בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת.

זֶה לֹא אַתָּה בָּהֶם.

זֶה לֹא הַהוּא בְּךָ.

זֶה כָּל אֶחָד

זֶה כָּל אֶחָד מִסַּכְסִכֵּי נַפְשׁוֹ".

"כַּמָּה אֶפְשָׁר – שׁוֹאֵל הַמִּישֶׁהוּ –

הַמִּישֶׁהוּ הָאֶלֶף־וְאֶחָד

(כִּי הוּא אֶחָד!) –

כַּמָּה אֶפְשָׁר עוֹד

לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ־רוּחַ

חִצֵּי גוֹרָל אַכְזָר

אַבְנֵי מַרְגֵּמוֹתָיו?

אֲבָל אַתָּה נָבוֹךְ מְאֹד.

אֲבָל אַתָּה נָסִיךְ מְאֹד.

עַל־כֵּן אַתָּה נִבְהָל מִשְּׁפוּת־הַדַּעַת

וּמִתְחַפֵּשׂ בְּמִשְׂחֲקֵי הַשִּׁגָּעוֹן".

וְשׁוּב הַפַּעַם:

סָח לִי מִישֶׁהוּ… –

אַךְ כָּאן שִׁסַּעְתִּי אֶת עַצְמִי

בִּקְרִי־וּכְתִיב־בֵּינַיִם:

קְשִׁי־עֹרֶף הוּא אוֹ מֹרֶךְ־לֵב

אוֹ סוֹד הָאֲצִילוּת שֶׁבַּתּוּגוֹת –

לְהִתְחַפֵּשׂ?

תָּמִיד בִּלְשׁוֹן־נִסְתָּר

תָּמִיד בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא־הָיָה־וְלֹא־נִבְרָא

וְרַק לֹא מִתְוַדֵּעַ־בַּעֲדוֹ!

מִנַּיִן דֹּק הַתֵּמַהּ בַּוַּדַּאי הַמִּתְרַבְרֵב?

מִנַּיִן לוֹט הַדֶּמַע שֶׁבָּרֶנֶן הֶעָרֵב?

שִׁבְרוֹן הַכַּד אֶל הַמַּבּוּעַ שֶׁחָרֵב?

אֶל הַמַּבּוּעַ

אֶל הַמַּדּוּעַ

אֶל הַכָּמֵהַּ –

וּמְסָרֵב?

עֲנֵה לִי מִישֶׁהוּ שֶׁבִּי! –

וְלֹא עָנִיתִי כַּמּוּבָן.

אַךְ לוּא אֲנִי הַרְחֵק יוֹתֵר

אַךְ לוּא אֲנִי אֶחָד יוֹתֵר

הֲרֵינִי מִתְוַדֶּה אֵלַי:

נִשְׁבַּר לִי… –

וְהַשּׁוֹאֵל הָיָה סוֹבֵר אֶת הַנִּשְׁאָל.

– מֵיטַב הַשִּׁיר וְהַדְּמָמוֹת

הוּא לַהֲדָם – אֲשֶׁר עַל־כֵּן

גַּם לֹא יִכּוֹן גַּם לֹא יִמּוֹט.

– וַחֲלוֹמוֹת?

– אוּלַי קִרְיוֹ שֶׁל אֵיזֶה כֵּן:

זַנֵּק! זַנֵּק!

אוּלַי מִרְיוֹ שֶׁל אֵין־כָּנָף:

הַרְחֵק! הַרְחֵק!

אִם כִּי…

– גַּם פֹּה אֵפוֹא עֲקַלְקַלָּיו שֶׁל הָאִם־כִּי?

– הוֹ הוּא תָּמִיד

הוּא כָּךְ תָּמִיד מֵגִיחַ מֵחֶבְיוֹן עֻמְקִי

בְּסוֹף־פָּסוּק עַל מֶלֶךְ שֶׁכּוֹזֵב.

– וּבְכֵן אַתָּה מוֹדֶה?

– מוֹדֶה וְלֹא עוֹזֵב…

– לֵאמוֹר:

הוֹזֶה־חֲלִילָה עַד שֶׁ… עַד שֶׁ…

עַד שֶׁחַסְדּוֹ יִגְמוֹל עָלַי הַסוֹף. –

– וְלֹא לְהֵפֶךְ?

לֹא רֶשַׁע הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל הָאֵין־סוֹף?

– אֵין־סוֹף הוּא סוֹף שֶׁאֵין־לוֹ־שַׁחַר

נִבְלַת אַיֶּלֶת וְעָצְבִי

בְּגִיהַּ קֶרֶן שׁוֹר

בְּגִיחַ קֶרֶן־צְבִי

וּבְכָל נִשְׁפֵי־הַחֵשֶׁק כְּפַרְגּוֹל

רוֹצֵעַ שִׁיר־בָּכוּת אֶת הַמָּחוֹל.

– זוֹכֵרְנִי כִּי אָמַרְתָּ בֶּן־אָדָם:

“חֲלוֹם הוּא לְשׁוֹן־עָתִיד שֶׁל לַהֲדָם”.

עַכְשָׁיו נַסֵּה לוֹמַר הָפְכּוֹ שֶׁל הַדָּבָר:

“הַלַּהֲדָם הִנּוֹ חֲלוֹם בִּלְשׁוֹן־עָבָר” –

וְתִוָּכַח

כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַרְתִּי: הַיְנוּ הָךְ!

– לֵאמוֹר?

– דָּבָר וְהִפּוּכוֹ – וְזֶה בֻּרְיוֹ.

אֶפְרֵי הַחוֹל. כַּנְפֵי בַּרְיוֹם.

וְכָךְ

בְּסוֹד הָרֶדֶף עַד חָרְמָה

וְעַד עָרְמָה

וְעַד עֵירֹם

אַתָּה מַחְזִיר עָקֹב לְמִישׁוֹרוֹ

אַתָּה סוֹבֵר כָּל רָז לַאֲשׁוּרוֹ –

וְעַד מִזְמוֹר!

– לֵאמוֹר?

– מֵיטַב הַלַּהֲדָם – שִׁירוֹ.

*

כָּאן בָּאוּ הַמְּשָׁלִים אֶל נִמְשָׁלָם

וְהַדּוּשִׂיחַ תָּם –

שׁוּב תַּם וְלֹא נִשְׁלָם.

… הוּא זוֹכֵר עוֹד הַכֶּתֶר.

            הֲיוֹסִיף לְהָלְמוֹ

בִּמְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת אַרְגְּמַן הָאַדֶּרֶת?

זֶה קוֹלוֹ הַתּוֹבֵעַ:

            “אֲנִי שְׁלֹמֹה!”

מוּל סְקִילַת פִּרְחָחִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

רַק לֵצוֹ שֶׁשָּׁמַר אֶת כִּפַּת הַמַּלְכוּת

יִשָּׂא לְמַלְכּוֹ הַחִצִּים וְהַתֶּלִי.

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

וִיסַיְּעוּ זֶה לָזֶה לְשַׂחֵק בְּנִדְמֶה־לִי.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ כִּי הָאֶדֶר נִקְרָע.

– הַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ מְאוּם לֹא קָרָה.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ שֶׁנִּדַּחְנוּ מֵחָג.

–חָזַרְנוּ הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית־הַמִּשְׂחָק.

– וְשׁוּב אֶעֱטוֹף אַדַּרְתִּי שֶׁצָּנְחָה?

– הִנֵּהִי! כִּי נֶצַח אֶהְיֶה לֵיצָנְךָ.

– חֵן־חֵן עַל־שׁוּבֶךָ, נִצְחִי שֶׁקֻּפַּח.

– נֶצַח הַכֶּתֶר בִּזְכוּת הַכִּפָּה. – –

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

כֶּתֶר הַשְּׂחוֹק וְשַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת.

אָמְרוּ הַבָּנִים:

        אִם קַמְנוּ עָלָיו –

        הָבִינוּ הָבִינוּ:

        פָּרַקְנוּ עֻלָּיו

        בְּשַׁגָּם הוּא אָבִינוּ.

אָמְרוּ הָאָבוֹת:

        …כִּי פְּנֵי הַדּוֹרוֹת –

        כְּפָנָיו שֶׁל הַטֶּבַע:

        בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת

        נוֹשֵׁם בּוֹ הַקֶּבַע.

אָמַר אִישׁ־הַבֵּינַיִם:

        אַךְ לֹא קֹצֶר־רוּחַ!

        בְּשַׁגָּם… בְּשַׁגָּם…

        עִקַּר הַוִּכּוּחַ:

        בֵּין הָרַק וְהַגַּם.

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה יוֹדְעִים־לֹא־יוֹדְעִים

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה מוֹדִים־לֹא־מוֹדִים:

מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּצַח צוֹמֵחַ הָרֶגַע

הַחֹטֶר מִגֶּזַע

הַנֶּבֶט מֵרֶגֶב.

זֶה מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת

זֶה סוֹד הַתִּפְאֶרֶת

עַד סוֹף הַדּורֹות. – –

וְאַף כִּי הִפְטִירוּ:

אָמֵן וְאָמֵן!

רִיבָם עוֹד יַכְבִּירוּ

כָּהֵן וְכָהֵן.