מְבוֹאוֹת

אברהם שלונסקי

כָּל אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ

אברהם שלונסקי

פְרַנְצִיסְקוּס אִישׁ־אַסִּיזִי הָיָה דוֹרֵשׁ

דְּרָשׁוֹתָיו לִפְנֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, לִפְנֵי

עֵצִים וַאֲבָנִים.

(משבחי פרציסקוס)

הַדָּגָה שֶׁבַּחוֹף

לִוְיָתָן שֶׁבָּאֹפֶק

אֶל מוּל הַקָּדוֹשׁ הַנּוֹשֵׂא מְשָׁלוֹ.

כֻּלָּם כְּאֶחָד אֶל הָאֹמֶר יִקְשׁוֹבוּ –

כָּל אֶחָד מִן הָעֹמֶק שֶׁלּוֹ.

חַיּוֹת־טֶרֶף־וְחֵן

הַלָּבִיא וְהָעֹפֶר

אֶל מוּל הַקָּדוֹשׁ וְאִמְרֵי מְשָׁלוֹ.

כֻּלָּם כְּאֶחָד אֶל הָאֹמֶר יִקְשׁוֹבוּ

כָּל אֶחָד מִן הַיֵּצֶר שֶׁלּוֹ.

כָּל אֶחָד מִן הַיֵּצֶר

כָּל אֶחָד מִן הָעֹמֶק

כָּל אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ

מִשֶּׁלּוֹ.

וְהוּא הָעוֹמֵד בְּתוֹכָם

וּמִנֶּגֶד

נוֹתֵן בִּמְשָׁלוֹ

מִשֶּׁלּוֹ.

עִיר הַוִּדּוּיִים הָאִלְּמִים

אברהם שלונסקי

…פֹּה קִרְיַת-רְפָאִים הַמּוֹלֶכֶת

עַל סוֹדֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים

פֹּה הַסַּהַר טוֹמֵן אֶת הַבֶּכֶה

וּמְסַרְגֵּל רְחוֹבוֹת לְרַגְלֶיךָ

כִּשְׁבִילִים בֵּין קִבְרוֹת בֵּית-עַלְמִין.

מֵאוּלַי לְאוּלַי בִּבְלִי שַׁעַט

בְּאַלְפֵי נְתִיבִים נְלוֹזוֹת

כְּכַלְבֵּי הַגִּשּׁוּשׁ שַׁעַל-שַׁעַל

מַגִּיעִים חֲלוֹמֶיךָ עַד שַׁעַר

הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת הַזֹּאת.

מַה פִּשְׁעִי הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת

כִּי יִכְפּוּנִי לִקְרוֹעַ הַלּוֹט?

הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא חוֹלֶמֶת

הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא נִסְלֶמֶת

נַפְשִׁי זֶה לֵילוֹת עַל לֵילוֹת?

הֵם אוֹמְרִים: "זֶהוּ אוּד-שֶׁל-תּוֹחֶלֶת

הֶעָשֵׁן כְּשִׂיחָה דוֹעֲכָה

זֶהוּ עֵד כִּי עַוְלָה לֹא-נִמְחֶלֶת

כְּתִקְוָה אַחְרוֹנָה פֹּה מַשְׁחֶלֶת

מַאֲכֶלֶת בִּכְנַף בִּגְדְךָ".

הֵם שׁוֹגִים! הֵם שׁוֹגִים לְהַפְתִּיעַ!

הֵם הֶחְטִיאוּ הַלּוֹט וְהַלָּט!

הֵן לֹא כָּךְ בְּנוּסִי חֲשַׁבְתִּיהָ

הֵן אֲנִי בְּחָפְזִי שִׁוִּיתִיהָ

הַבְּצוּרָה בְּעָרֵי-הַמִּקְלָט.

בֵּית-נִדּוּי

בֵּית-מָנוֹס לַבּוֹרֵחַ

מֵעַצְמוֹ כְּמִגְּדוֹל הָאוֹיְבִים

בֵּית-וִדּוּי לַזַּלְזַל הַצּוֹנֵחַ

עַל גָּדֵר… וּמִפֶּתַח זוֹנֵחַ

אֶת מִשְׂחַק הַנִּיבִים הַנָּאוִים. – –

מִי פָּסַק הַפָּסוּק שֶׁהִגִּיהַּ

בְּכִסּוּי יִפְחָתוֹ קֳבָל-עָם?

כָּךְ מַסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ עַד-אַרְגִּיעָה

רַק אַסִּיר הֶגְיוֹנוֹ הַמַּפְגִּיעַ:

הַשָּׁפוּי

הַשָּׁבוּי מִכֻּלָּם.

הוּא כְּאוֹב מְדַבֵּר מִקִּרְבֶּךָ

וּמְגַחְלֵל בִּשְׁבִילֵי בֵּית-עָלְמִין –

וְקִרְיַת-רְפָאִים מִתְאַבֶּכֶת

מַאֲזֶנֶת לְבֶכֶה-אֵין-בֶּכֶה

בְּרִמְזֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים.

סֻלָּמוֹ שֶׁל בַּעַל־חֲלוֹמוֹת

אברהם שלונסקי

נָדַר וְלֹא בָּא

אברהם שלונסקי

בְּחֹסֶר־נִימוּס קוֹל בַּת־שַׁחַף צוֹוַחַת

מַכְחִישׁ אֶת הַלֹּבֶן הַזְּמַן הַפָּרוּשׂ

וְשׁוּב כַּף־הָרֶגֶל טוֹעֶמֶת בְּיַחַף

הַשֶּׁקֶט הַלַּח שֶׁל הַחוֹל הַדָּרוּס.

שֶׁקֶט כּוֹזֵב הַקּוֹשֵׁט כְּשָׁטִיחַ

קַדֵּם אֶת פָּנָיו שֶׁל הַבָּא לִקְרָאתוֹ.

קְטֹרֶת הַמֶּלַח הַלֵּחַ יָטִיחַ

וְרֵיחַ אַצָּה לָהּ

וְזִיפְזִיף רָטֹב.

נֶשֶׁם־לֹא־נֶשֶׁם. קֶשֶׁב שָׂרוּעַ.

שַׁחַף צוֹוֵחַ: נִבָּא לֹא נִבָּא?

רַחַף שֶׁל עֶרֶב בְּיַחַל לָרוּחַ.

בְּיַחַם לָרוּחַ.

נָדַר וְלֹא בָּא.

סַעַר זָמוּם מְצוֹתֵת אֶל הַצַּעַד

זוֹמֵם לִשְׁעַת־כּשֶׁר שֶׁטֶּרֶם אֵרְעָה.

הִגַּעְתָּ עַד הֵנָּה יָדוּי בִּבְלִי דַעַת

בָּדוּי – כִּי אֶל אֵין־מַטָּרָה.

בְּרֶגֶל אֲדִישָׁה

אברהם שלונסקי

הַזְּמַן בּוֹעֵט בְּךָ בְּרֶגֶל אֲדִישָׁה

כִּבְעוֹט טַיָּל

בְּקוֹנְכִיָּה פְּלוֹנִית שֶׁעַל הַחוֹף.

אַגַב מָעוּף מֵחוֹל אֶל חוֹל

הַאִם גַּם זוֹ מַשְׁלָה עַצְמָהּ לִבְטוֹחַ

כִּי הַמֻּצָּב עַל מִרְבָּצָהּ שֶׁלָּהּ

כָּל-כָּךְ קָרוֹב אֵלֶיהָ

הַרְחֵק בְּהֶנֶף-רֹאשׁ

בְּמַשֶּׁהוּ גָבוֹהַּ מֵהַכֹּל

בָּחַר בָּהּ מֵהַרְבֵּה?

הַאִם גַּם הִיא בּוֹדָה לָהּ הַפִּצּוּי

עַל סֻלָּמוֹ שֶׁל בַּעַל-חֲלוֹמוֹת

וְאֶת הַבְּדוּת הַזֹּאת הִיא הוֹמִיָּה

מִפֶּה לְאֹזֶן?

טַיָּל עַל שְׂפַת-הַחוֹל. וּפֶסַע אֵין-אִוְשָׁה.

הַזְּמַן בּוֹעֵט בְּךָ בְּרֶגֶל אֲדִישָׁה.

קְנֵה־סוּף

אברהם שלונסקי

קְנֵה־סוּף שֶׁלִּי

קְנֵה־סוּף

הָהּ סוֹף רָצוּץ שֶׁלַּבְּדָיוֹת

צֵל־רְפָאִים שֶׁל מַה שֶׁלֹּא זָכָה לִהְיוֹת.

וַדַּאי שֶׁל בֹּקֶר־אוֹר וְהֵן־וְלַאו שֶׁל עֶרֶב

וְצֶנַח הַמָּסָךְ.

        וּמְחִי.

            וְהֶרֶף.

שָׁבַת הָרִיב בֵּין הַפִּדְיוֹן וְהָאָבְדָן.

אַל תֵּרָצַע אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת שֶׁנִּבְדָּה

אַל תּוֹלִיכֵךְ שׁוֹלָל תַּחְפֹּשֶׂת הָעִתִּים

וּרְתֵת אַל תְּדַבֵּר אֶל הֶעָתִיד.

וּכְאִישׁ שֶׁפִּתְאֹמָיו הֵזִימוּ מִבְטָחוֹ

מֵעָמְדְךָ הַבֵּט קָדִימָה וְאָחוֹר

וְאַל תֹּאמַר הֶאָח וְאַל תֹּאמַר אֲבוֹי.

כָּל הַפְּתָחִים הֵם לֹא מוֹצָא וְלֹא מָבוֹי –

הֵם עַד־הֲלוֹם…

הֵם עַד־חֲלוֹם־וְשֶׁמָּא…

וְאֵין חוֹנֵן לָחֹן נַפְשִׁי הַנֶּאֱשֶׁמֶת.

עַל־כֵּן אֶלְמַד הֲזוֹת עַל נַחַל בְּצָמְאִי

וּבְאֵין חוֹנֵן – סָלוֹחַ לְעַצְמִי

אֶת הַשְּׁגָגוֹת הָעַלִּיזוֹת שֶׁלַּכִּסּוּף

אֶת הַתּוּגוֹת אֲשֶׁר וִתְּרוּ עַל הַכִּסּוּי.

קְנֵה־סוּף שֶׁלִּי

קְנֵה־סוּף

הָהּ סוֹף רָצוּץ שֶׁל הַמֵּצִיץ

שֶׁל הַנִּפְגָּע – –

וּלְהֵרָגַע.

*

…עַד יָבוֹאוּ יָמִים אֲשֶׁר יְזַכּוּ

בְּשִׁעוּר־הַקּוֹמָה

לִכְרוֹעַ־זָקוּף

לִצְעוֹק־בִּדְמָמָה

לְרַקֵּד־לְבָדָד־בִּבְלִי־נוּעַ.

שׁוּב מְרֻבָּע

אברהם שלונסקי

וְחַדְרִי מְרֻבָּע הוּא. שׁוּב מְרֻבָּע!

שׁוּב מְדַמֵּנִי כִּי מִישֶׁהוּ בָּא.

גָּשׁ אֶל חַלּוֹן וְנָשַׁם־לֹא־נָשַׁם.

נֶשֶׁם־אֵין־אֹמֶר מֵעֵבֶר מִשָּׁם.

גַּשְׁתִּי גַם אָנִי. אֵינֶנּוּ… שׁוּב שַׁן!

לֹא יִתְחַדֵּשׁ הַמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.

וּבְהִפָּתַח חַלּוֹנֵי־הַבָּתִים –

אַל תַּאֲמִין בַּקּוֹלוֹת הַבּוֹטִים.

פַּעַר אֵין־הֶגֶה הוּא. פִּיו שֶׁל הַדָּג.

רוֹם עֲדֵי רֶגַע. אִלְּמוּת וְהֵדָהּ.

תְּהוֹם הָעוֹרֶגֶת לָשׁוּב אֶל גָּבְהָהּ.

צֶלֶם בַּמַּיִם.

אַדְוָה. –

וְגוֹוְעָה.

רַעַם שֶׁל פֶּתַע

אברהם שלונסקי

רַעַם שֶׁל פֶּתַע.

שְׁתוּקִי שֶׁל בָּרָק.

רוּחַ לֹא זָעָה.

בַּד לֹא חָרָק.

קָם וְנִבְהַל הַחַלּוֹנָה

לָגֶשֶׁת.

בָּט בַּחַלּוֹן. רַק וִילוֹן

וְאֵין גֶּשֶׁם.

בָּט הַשָּׁמַיְמָה

וּלְנֶגֶד עֵינָיו

קֵצֶה אֵין־קֵצֶה

שֶׁל רוֹם בְּאֵין־עָב.

רוֹם שֶׁל אֵין־עָב וְתִמְהוֹן הַבָּתִּים

מִפַּעַם לְפַעַם.

עִיר וּבָנֶיהָ בִּרְהִי נִבָּטִים

מִפֶּתַע הָרַעַם.

פֶּתַע הָרַעַם.

רֶתַע הַיָּד.

שׁוּב אֵין יוֹדֵעַ:

הָיָה לֹא הָיָה?

קוֹנְכִיוֹת

אברהם שלונסקי

בְּסוֹד רְגָעִים וּנְחָלִים

אברהם שלונסקי

…שֶׁכָּל מֵרוּצוֹ וְלֶכְתּוֹ –

אֶל מִנֶּגֶד:

עַד כְּלוֹת צִמְאוֹנוֹ וְצוֹמוֹ.

שֶׁאֵין מְצוּדוֹת מִגַּבּוֹ

לָסֶגֶת

זוּלַת אֶל עַצְמוֹ.

כִּי הַדֶּרֶךְ אֵלָיו לֹא תָּמִיד הִיא אֵלֶיךָ

(הָהּ דֶּרֶךְ שֶׁבֵּין הַנִּכְלָם וּמַכְלִים!)

כִּי הַדֶּרֶךְ – סִכְסָךְ שֶׁל הַסֶּגֶת־וְלֶכֶת

בְּסוֹד רְגָעִים וּנְחָלִים.

לֹא כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מֵרִגְעָם

זָכוּ וְהִגִּידוּ.

לֹא כָּל הַנְּחָלִים שֶׁהָלְכוּ אֶל הַיָּם –

הָלְכוּ וְהִגִּיעוּ.

וְאָז עַל הַחוֹף קוֹנְכִיּוֹת קוֹנְכִיּוֹת –

מַפָּלוֹת שֶׁל סוּפָה. רְמִיּוֹת שֶׁל כְּאִלּוּ.

הִשְׁלוּ אֶת עַצְמָם שֶׁהִפְלִיאוּ לִחְיוֹת

וּרְאוּ: גַּם לָמוּת לֹא יַשְׂכִּילוּ.

וְאָז הֵם עוֹרְקִים אֶל תּוּגָה נֶאֱצֶלֶת

(הָהּ נֶצַח! הָהּ רֶגַע שֶׁמֵּת!)

וְכָל הַנִּבְרָא הַנִּבְדֶּה־בְּצֶלֶם

בּוֹרֵא לוֹ דַיָּן־אֱמֶת.

חֲלִיפוֹת וּגְבוּל

אברהם שלונסקי

…לִרְאוֹת אֵיךְ הַמְּרוֹמִים יִשַּׁחוּ

לָרְחוֹב הַמֵּת אֶל חַלּוֹנִי

וְכָךְ לָשֶׁבֶת עַד הַשַּׁחַר

מוּל הַכּוֹכָב הָאַלְמוֹנִי.

צִנָּה עַד בֹּקֶר. וְעִם בֹּקֶר

גֵּאוּת הָאוֹר וְהֶהָמוֹן.

וְדַעַת: חֲלִיפוֹת וָחֹק הוּא! –

עַד בּוֹא הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן.

וּכְמוֹ תָּמִיד: עַזְבוּת נִפְחֶדֶת

(מֵעַזְבוּתָם מִי יַצִּילֵם?)

וּלְבֵין אַרְבַּע חוֹמוֹת הַחֶדֶר

הַלַּיְלָה בָּא חֵרֵשׁ־אִלֵּם.

פֶּה־אֶל־פֶּה

אברהם שלונסקי

כַּמָּה לָאו

כַּמָּה אָיִן

בְּצֶלֶם הַלַּיְלָה!

מֶרְחָק וּמֶרְחָב נִתְגַּמְּדוּ מְרֻמִּים.

גַּנִּים מְשַׁבְּצִים בְּצַמֶּרֶת־שֶׁל־נַיְלוֹן

כּוֹכָבִים־שֶׁל־נֵיאוֹן מִגִּנְזֵי הַבְּרוֹמִים.

זֶה מִדְבָּר לְלֹא סְנֶה! אֲסִימוֹן שֶׁל יָרֵחַ

מְתַפֵּשׂ אֶל הַגֹּבַהַּ בִּידֵי הַסְּמָמִית.

כָּל הָעֵדֶר בּוֹהֶה.

וְאֵין גְּדִי הַבּוֹרֵחַ

לְגַלּוֹת אֱלוֹהִים בִּפְגִישָׁה פִּתְאֹמִית.

כָּךְ תִּבְהֶה גַם אַתָּה אַלְמוֹנִי וְשָׁכֵחַ

בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל דּוֹרִי הַנִּכְפֶּה –

עַד יַפְצִיעַ מִבֹּהוּ וְשׁוּב יִפָּתֵחַ

סֶגֶר שֶׁל שַׁעַר כְּסוֹד פֶּה־אֶל־פֶּה.

וְשׁוּב אָז יַפְתִּיעַ כְּצַו אֱלֹהִי

אוּלַי אֱנוֹשִׁי הַמַּפְגִּיעַ: יְהִי!

הָעֶרֶב הָאַחְרוֹן

אברהם שלונסקי

שְׁעַת הָאֶפֶס הִיא שְׁעַת מִיֵּשׁ־לְאַיִן

בָּהּ יֵאָמֵן הַכֹּל.

הַקֶּשֶׁב הַלֵּילִי אֲשֶׁר לָעַיִן

הָעַיִן הָרוֹאָה אֶת בַּת־הַקּוֹל.

רוֹאָה –עַד שֵׁמַע צָו. זֶה צָו לָגֶשֶׁת.

אִוְשַׁת הַסְּתָו – אִוְשַׁת מָסָךְ עוֹלֶה.

הָאַגָּדָה אֶת אַכְזָבֶיהָ מְרַשְׁרֶשֶׁת

עָלֶה עָלֶה.

וְהוּא עוֹלֶה בָּמָתָה. וּכְמוֹ שׁוֹקֵעַ הֶרָה.

וּמִלִּבּוֹ לְפִיו כּוֹס אַיִן שֶׁנִּמְסַךְ.

צִחְצוּחַ גּוֹרָלוֹת. אִבְחַת הָעֶרֶב.

הָעֶרֶב הָאַחְרוֹן.

– מָסָךְ!

נֹעַם אַכְזָרִי

אברהם שלונסקי

מִדַּת הַדִּין

אברהם שלונסקי

אוֹתוֹת וַעֲלָטוֹת

אוֹתוֹת בִּבְלִי עִתָּם

כָּל אוֹת וְאָלָתוֹ

נִתַּךְ עָלָיו עֵיטָם

וְנֹעַם בִּעוּטוֹ

טַבַּעַת וְחוֹתָם.

הוֹ נֹעַם אַכְזָרִי

הַפְּדוּת שֶׁבָּאָבְדָן

מַחְשָׁךְ זַהֲרוּרִי

הָהָר וְהֶעָנָן

וְהֶרֶף עֵין הַפְּרִי

וְחֶרֶב שֶׁבַּגָּן.

הָאֹפֶל מִתְּהוֹמוֹ

הִגְהִיר עָלָיו שָׁמָיו

שָׂדָיו נָזְרוּ מִגְּמוֹא

הַשֶּׁפַע מִגְּשָׁמָיו

אֵיכָה בְּבוֹא יוֹמוֹ

יִשָּׂא אֶת אֲשָׁמָיו?

מִדַּת הָרַחֲמִים

אברהם שלונסקי

נִדְמֶה: דּוֹרֵי־דוֹרִים

שָׁתַקְתָּ אֶת הַכֹּל.

נִדְמֶה: כָּל הַדְּבָרִים

הֶחְבִּיאוּ אֶת הַקּוֹל.

עַתָּה הֵם מְסַפְּרִים

כָּל פְּתוֹל וַעֲקַלְקוֹל.

עַתָּה הֵם מְכַפְּרִים

שָׁמֶיךָ מִלִּסְקוֹל.

הָסֵר אֵפוֹא הַלּוֹט

מִמְּתוֹם שֶׁנֶּעֱקַשׁ.

לַמֵּד לִבְּךָ לִגְלוֹת

רָזֶיךָ מֵחָדָשׁ

וּבוֹא אֶל הַנִּגְלוֹת

כְּבָא אֶל הַמִּקְדָּשׁ.

בַּעֲרוֹב

אברהם שלונסקי

בַּעֲרוֹב

בַּעֲרוֹב

כִּבְיָכוֹל מוּל פִּשּׂוּק־הַיָּמִים

(הוֹ פִּשּׁוּט־אֶצְבָּעוֹת בִּנְשִׂיאַת הַכַּפַּיִם!)

בְּקָרוֹב

בְּקָרוֹב

וּבְמִקְרָא בְּפִסּוּק־טְעָמִים

יַשְׁמִיעוּךָ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק –

שְׁמַע בְּאֹרֶךְ־אַפַּיִם!

זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק

זֶה זוּטוֹ שֶׁל הַקּוֹל

זֶהוּ סוֹף־הַפָּסוּק שֶׁאַכְזָר הוּא.

שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לְהַגִּיד אֶת הַכֹּל

לֹא נוּכַל

לֹא נִרְצֶה –

כִּי גְזָר הוּא.

כִּי פִּשּׂוּק אַחֲרוֹן.

כִּי פִּשּׁוּט אֵין־תּוֹחֶלֶת.

כִּי זֵכֶר גּוֹוֵעַ שֶׁל אֵיזֶה פֻּלְחָן.

וְגוּף וְאִילָן מוּל הַבַּיִת כְּשֶׁלֶד

בְּמֵרוֹץ שֶׁקָּפָא.

         וְאֵין נֶפֶשׁ שׁוֹאֶלֶת:

לְכָאן אוֹ לְכָאן?

בַּעֲרוֹב.

בַּעֲרוֹב.

קוֹל סְפִינוֹת הַמַּכְרִיז עַל שׁוּבָן.

בְּקָרוֹב.

בְּקָרוֹב.

יְאַפְלֵל בְּדִידוּתוֹ הַמִּפְרָשׂ הַלָּבָן.

בַּעֲרוֹב.

בְּקָרוֹב.

וְגָווּעַ הַכֹּל –

        וּמוּבָן.

כִּי לַיְלָה בֵּינֵיהֶם

אברהם שלונסקי

…אָז כָּל הַמִּשְׁבָּרִים יִשְׁלוּ בֵּין הַגָּדוֹת

כְּמֵי דְלָיִים שֶׁהֹעֲרוּ אֶל שֹׁקֶת

וְלָמֶד־וָו סוּמִים יָשִׂיחוּ אַגָּדוֹת

עַד אוֹר־הַבֹּקֶר.

וּכְלֹא אֵרַע דָּבָר. רֵאשִׁית – כְּקֵץ־יָמִין,

וְאֵין בֵּין זֶה לְזוֹ אֶלָּא אִבְחַת הַחֶרֶב.

וּמַה נָקֵל לְהִפָּתוֹת וּלְהַאֲמִין

כִּי בֹּקֶר הוּא

אָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל עֶרֶב.

אָחִיו הַבְּכוֹר…

אַךְ הֵם אַחִים־חוֹרְגִים:

הַלַּיְלָה שֶׁבֵּינָם בְּסוֹד אַחְוָה אוֹיֶבֶת

בּוֹ כָל הַכּוֹכָבִים נִדְמִים כִּשְׂדֵה פְּרָגִים

בְּשֶׁפֶךְ דָּם מִגְּוִיָּתוֹ שֶׁל הֶבֶל.

מִשִּׁירֵי הַדּוּשִׂיחַ

אברהם שלונסקי

סָח לִי מִישֶׁהוּ

אברהם שלונסקי

סָח לִי מִישֶׁהוּ

בְּקוֹל צִלּוֹ הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָב רָצוּחַ

שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּשְׁתַּגֵּעַ:

"יַעַר.

וּבַיַּעַר – סוֹעָה.

וּבַסּוֹעָה – אֲנִי בְּגִלּוּי־רֹאשׁ.

וּרְגַם אִצְטְרֻבָּלִים בִּבְלִי־רַחֵם

כְּכִפְיוֹנֵי־טוֹבָה.

בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת.

זֶה לֹא אַתָּה בָּהֶם.

זֶה לֹא הַהוּא בְּךָ.

זֶה כָּל אֶחָד

זֶה כָּל אֶחָד מִסַּכְסִכֵּי נַפְשׁוֹ".

"כַּמָּה אֶפְשָׁר – שׁוֹאֵל הַמִּישֶׁהוּ –

הַמִּישֶׁהוּ הָאֶלֶף־וְאֶחָד

(כִּי הוּא אֶחָד!) –

כַּמָּה אֶפְשָׁר עוֹד

לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ־רוּחַ

חִצֵּי גוֹרָל אַכְזָר

אַבְנֵי מַרְגֵּמוֹתָיו?

אֲבָל אַתָּה נָבוֹךְ מְאֹד.

אֲבָל אַתָּה נָסִיךְ מְאֹד.

עַל־כֵּן אַתָּה נִבְהָל מִשְּׁפוּת־הַדַּעַת

וּמִתְחַפֵּשׂ בְּמִשְׂחֲקֵי הַשִּׁגָּעוֹן".

וְשׁוּב הַפַּעַם:

סָח לִי מִישֶׁהוּ… –

אַךְ כָּאן שִׁסַּעְתִּי אֶת עַצְמִי

בִּקְרִי־וּכְתִיב־בֵּינַיִם:

קְשִׁי־עֹרֶף הוּא אוֹ מֹרֶךְ־לֵב

אוֹ סוֹד הָאֲצִילוּת שֶׁבַּתּוּגוֹת –

לְהִתְחַפֵּשׂ?

תָּמִיד בִּלְשׁוֹן־נִסְתָּר

תָּמִיד בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא־הָיָה־וְלֹא־נִבְרָא

וְרַק לֹא מִתְוַדֵּעַ־בַּעֲדוֹ!

מִנַּיִן דֹּק הַתֵּמַהּ בַּוַּדַּאי הַמִּתְרַבְרֵב?

מִנַּיִן לוֹט הַדֶּמַע שֶׁבָּרֶנֶן הֶעָרֵב?

שִׁבְרוֹן הַכַּד אֶל הַמַּבּוּעַ שֶׁחָרֵב?

אֶל הַמַּבּוּעַ

אֶל הַמַּדּוּעַ

אֶל הַכָּמֵהַּ –

וּמְסָרֵב?

עֲנֵה לִי מִישֶׁהוּ שֶׁבִּי! –

וְלֹא עָנִיתִי כַּמּוּבָן.

אַךְ לוּא אֲנִי הַרְחֵק יוֹתֵר

אַךְ לוּא אֲנִי אֶחָד יוֹתֵר

הֲרֵינִי מִתְוַדֶּה אֵלַי:

נִשְׁבַּר לִי… –

וְהַשּׁוֹאֵל הָיָה סוֹבֵר אֶת הַנִּשְׁאָל.

הֶמְשֵׁךְ לְדוּשִׂיחַ שֶׁאֵין לוֹ סוֹף

אברהם שלונסקי

– מֵיטַב הַשִּׁיר וְהַדְּמָמוֹת

הוּא לַהֲדָם – אֲשֶׁר עַל־כֵּן

גַּם לֹא יִכּוֹן גַּם לֹא יִמּוֹט.

– וַחֲלוֹמוֹת?

– אוּלַי קִרְיוֹ שֶׁל אֵיזֶה כֵּן:

זַנֵּק! זַנֵּק!

אוּלַי מִרְיוֹ שֶׁל אֵין־כָּנָף:

הַרְחֵק! הַרְחֵק!

אִם כִּי…

– גַּם פֹּה אֵפוֹא עֲקַלְקַלָּיו שֶׁל הָאִם־כִּי?

– הוֹ הוּא תָּמִיד

הוּא כָּךְ תָּמִיד מֵגִיחַ מֵחֶבְיוֹן עֻמְקִי

בְּסוֹף־פָּסוּק עַל מֶלֶךְ שֶׁכּוֹזֵב.

– וּבְכֵן אַתָּה מוֹדֶה?

– מוֹדֶה וְלֹא עוֹזֵב…

– לֵאמוֹר:

הוֹזֶה־חֲלִילָה עַד שֶׁ… עַד שֶׁ…

עַד שֶׁחַסְדּוֹ יִגְמוֹל עָלַי הַסוֹף. –

– וְלֹא לְהֵפֶךְ?

לֹא רֶשַׁע הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל הָאֵין־סוֹף?

– אֵין־סוֹף הוּא סוֹף שֶׁאֵין־לוֹ־שַׁחַר

נִבְלַת אַיֶּלֶת וְעָצְבִי

בְּגִיהַּ קֶרֶן שׁוֹר

בְּגִיחַ קֶרֶן־צְבִי

וּבְכָל נִשְׁפֵי־הַחֵשֶׁק כְּפַרְגּוֹל

רוֹצֵעַ שִׁיר־בָּכוּת אֶת הַמָּחוֹל.

– זוֹכֵרְנִי כִּי אָמַרְתָּ בֶּן־אָדָם:

“חֲלוֹם הוּא לְשׁוֹן־עָתִיד שֶׁל לַהֲדָם”.

עַכְשָׁיו נַסֵּה לוֹמַר הָפְכּוֹ שֶׁל הַדָּבָר:

“הַלַּהֲדָם הִנּוֹ חֲלוֹם בִּלְשׁוֹן־עָבָר” –

וְתִוָּכַח

כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַרְתִּי: הַיְנוּ הָךְ!

– לֵאמוֹר?

– דָּבָר וְהִפּוּכוֹ – וְזֶה בֻּרְיוֹ.

אֶפְרֵי הַחוֹל. כַּנְפֵי בַּרְיוֹם.

וְכָךְ

בְּסוֹד הָרֶדֶף עַד חָרְמָה

וְעַד עָרְמָה

וְעַד עֵירֹם

אַתָּה מַחְזִיר עָקֹב לְמִישׁוֹרוֹ

אַתָּה סוֹבֵר כָּל רָז לַאֲשׁוּרוֹ –

וְעַד מִזְמוֹר!

– לֵאמוֹר?

– מֵיטַב הַלַּהֲדָם – שִׁירוֹ.

*

כָּאן בָּאוּ הַמְּשָׁלִים אֶל נִמְשָׁלָם

וְהַדּוּשִׂיחַ תָּם –

שׁוּב תַּם וְלֹא נִשְׁלָם.

הַמִּשְׂחָק בְּנִדְמֶה לִי

אברהם שלונסקי

… הוּא זוֹכֵר עוֹד הַכֶּתֶר.

            הֲיוֹסִיף לְהָלְמוֹ

בִּמְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת אַרְגְּמַן הָאַדֶּרֶת?

זֶה קוֹלוֹ הַתּוֹבֵעַ:

            “אֲנִי שְׁלֹמֹה!”

מוּל סְקִילַת פִּרְחָחִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

רַק לֵצוֹ שֶׁשָּׁמַר אֶת כִּפַּת הַמַּלְכוּת

יִשָּׂא לְמַלְכּוֹ הַחִצִּים וְהַתֶּלִי.

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

וִיסַיְּעוּ זֶה לָזֶה לְשַׂחֵק בְּנִדְמֶה־לִי.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ כִּי הָאֶדֶר נִקְרָע.

– הַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ מְאוּם לֹא קָרָה.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ שֶׁנִּדַּחְנוּ מֵחָג.

–חָזַרְנוּ הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית־הַמִּשְׂחָק.

– וְשׁוּב אֶעֱטוֹף אַדַּרְתִּי שֶׁצָּנְחָה?

– הִנֵּהִי! כִּי נֶצַח אֶהְיֶה לֵיצָנְךָ.

– חֵן־חֵן עַל־שׁוּבֶךָ, נִצְחִי שֶׁקֻּפַּח.

– נֶצַח הַכֶּתֶר בִּזְכוּת הַכִּפָּה. – –

וְכָכָה

    בְּצֶמֶד

        יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ

כֶּתֶר הַשְּׂחוֹק וְשַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת.

הַתְּמוּרוֹת הֵן הַקֶּבַע הַנּוֹשֵׁם

אברהם שלונסקי

אָמְרוּ הַבָּנִים:

        אִם קַמְנוּ עָלָיו –

        הָבִינוּ הָבִינוּ:

        פָּרַקְנוּ עֻלָּיו

        בְּשַׁגָּם הוּא אָבִינוּ.

אָמְרוּ הָאָבוֹת:

        …כִּי פְּנֵי הַדּוֹרוֹת –

        כְּפָנָיו שֶׁל הַטֶּבַע:

        בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת

        נוֹשֵׁם בּוֹ הַקֶּבַע.

אָמַר אִישׁ־הַבֵּינַיִם:

        אַךְ לֹא קֹצֶר־רוּחַ!

        בְּשַׁגָּם… בְּשַׁגָּם…

        עִקַּר הַוִּכּוּחַ:

        בֵּין הָרַק וְהַגַּם.

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה יוֹדְעִים־לֹא־יוֹדְעִים

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה מוֹדִים־לֹא־מוֹדִים:

מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּצַח צוֹמֵחַ הָרֶגַע

הַחֹטֶר מִגֶּזַע

הַנֶּבֶט מֵרֶגֶב.

זֶה מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת

זֶה סוֹד הַתִּפְאֶרֶת

עַד סוֹף הַדּורֹות. – –

וְאַף כִּי הִפְטִירוּ:

אָמֵן וְאָמֵן!

רִיבָם עוֹד יַכְבִּירוּ

כָּהֵן וְכָהֵן.

שִׁיר בְּרוּחַ־הַפְּרָצִים

אברהם שלונסקי

לָמָּה הוּא בָּא?

אברהם שלונסקי

לָמָּה הוּא בָּא

לָמָּה הוּא בָּא

לָמָּה הוּא מִתְעַקֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלַי

כְּמוֹ לֹא נָפַל דָּבָר?

הֲרֵי לֹא רָצִיתִי לְכָאן

הֲרֵי יָצָאתִי מִכָּאן

הֲרֵי יָצָאתִי מִכָּל כֵּלַי.

יָצָאתִי מֵאֵין קַשּׁוּב

יָצָאתִי לְבִלְתִּי שׁוּב

כָּלִיל – כִּי גָּמַרְתִּי:

אֵלַי!

אֵלַי

כִּי הַסַּער נָגַף

אֵלַי

כִּי הַשַּׁעַר הֻגַּף

אֵלַי

כִּי אָפַל

אֵלַי

כִּי נָפַל

אֵלַי

כִּי נָפַל דָּבָר.

אֵלַי

אברהם שלונסקי

אֵלַי אֵלַי אֵלַי

אוֹבְדֵי מִלַּי

בּוֹגְדֵי לֵילַי

מוֹשְׁכֵי אֶל כְּבָר פַּלְגֵי אוּלַי

עַד חֶרְבוֹנָם.

אַתֶּם נִצָּבִים מֵרָחוֹק

בַּכְּפוֹרִים

בְּמַחְגֹּרֶת־אַלְמוֹן שֶׁל שַׂקִּים

אֲפֹרִים

וְקוֹרְעִים

וְקוֹרְעִים הַקְּרִיעָה בְּבִגְדֵי־הַכְּלוּלוֹת.

מוּל חֻמְרוֹ שֶׁל הַדִּין

הַקָּרֵב

מוּל מִשְׁלַף הַסַּכִּין

הָאוֹרֵב

בְּסִמְטוֹת בָּן לָקוּ מְאוֹרִים

וּשְׁלָדִים וּשְׁלָדִים בַּלֵּילוֹת

עַמּוּדֵי פָּנָסִים שֶׁכָּבוּ.

לֹא שְׁעִיתֶם אֶל אוּרִי וְאוֹרִי

הֲתִשְׁעוּ אֶל אֶפְרִי?

וְרַק רוּחַ־טֵבֵת בִּשְׁרֵקַת הַכַּפְרִי

תְּנַסֶּה עוֹד לִבְקוֹעַ

שָׁמַיִם קָרִים –

אֵלַי! אֵלַי! אֵלַי!

בִּלְעָדַי

אברהם שלונסקי

כְּנֵר בְּרוּחַ־פְּרָצִים

כָּבוּ לֵילֵי־הַסַּהַר מֵעָלַי –

לֵילֵי הַחשֶׁךְ הַלָּבָן שֶׁל תִּינוֹקוֹת!

עַתָּה מִלֵּיל עַד מָחְרָתוֹ

עוֹבֵר הָאֹפֶל הַשּׁוֹמֵם

שֶׁחֲלוֹמוֹת נָסִים מִמֶּנּוּ

כְּיֶרֶק מִמִּדְבָּר.

הוֹ לֵילוֹת חֲתוּמִים

כִּקְרָשִׁים הָאוֹטְמִים חַלּוֹנָיו הַפְּרוּצִים

שֶׁל בַּיִת נָטוּשׁ

בּוֹ כָּל עֲלוּמוֹת קוֹרוֹתַי בְּאֶלְמָן

הֵן חֲלוֹם־בְּהָקִיץ.

כָּל הַיֶּתֶר –

יְקוּם שֶׁנִּבְדָּה בִּלְעָדַי

נַחַל וּרְאִי

הַמּוֹחִים לִבְלִי זֵכֶר

בָּבוּאוֹת שֶׁחָיוּ עֲדֵי־רֶגַע.

הַגֹּבַהּ הַנָּכְרִי

אברהם שלונסקי

הַגֹּבַהּ הוּמַךְ. וְנִדְמֶה: מֵעוֹלָם

לֹא הָיָה הַמָּרוֹם בַּמּוֹרָד הַנִּכְלָם

כֹּה נָכְרִי מִלִּנְגּוֹעַ –

הָהּ שׁוֹעִים־בִּסְחָבוֹת בְּנָפְלָם וְשִׁפְלָם

לְלֹא אוֹת מִגָּבוֹהַּ.

רַק זִכְרֵי הוֹד גָּווּעַ. שִׁכְרֵי הַבְּדָיָה.

עוֹד יִיפוּ־יְכַשְׁפוּ

בְּנִחוּם־רְמִיָּה שֶׁל הָיָה־לֹא־הָיָה –

כְּבֶן־מֶלֶךְ בַּשֵּׁפֶל.

וְאִם יֵשׁ הֶרֶף־לֵב בּוֹ נֶחְוָר בַּעֲלִיל

כִּי הֶבֶל הַבְּדוּת בְּאֵין אֹזֶן שׁוֹמַעַת –

כָּךְ גִּלּוּיוֹ.

        הַמְשִׁילֵהוּ לִדְלִי

שֶׁל בְּאֵר חֲרֵבָה הַצּוֹפֶה בָּהּ מִמַּעַל.

וּלְקִילוֹן שֶׁהוּרַד וְחָזַר וְהוּרַם

וְהוּא רֵיק וְרֵיקָם וּמַגְבִּיהַּ.

שָׁאַלְתָּ: עַד אָנָה?

עֲנֵה: עַד עוֹלָם.

כִּי שׁוּב הַמָּרוֹם בַּמּוֹרָד הַנִּכְלָם

נָכְרִי מִלְּהַסְעִיר

וּלְהַרְגִּיעַ.

עֲקֻבּוֹת וַעֲקֵבוֹת

אברהם שלונסקי

אָז כָּל הָעֲקֻבּוֹת יוּשְׁבוּ אֶל מִישׁוֹרָן

אָז כָּל הָעֲקֵבוֹת יָבִיאוּ אֶל פִּשְׁרָן

וּבְרִשְׁעוּת הָעִתִּים הַשּׁוֹפֶטֶת

כָּל זִכְרֵי הַדְּבָרִים יְגֻבְּבוּ זֶה עַל זֶה

כְּגוּשֵׁי קֶרַח צָף בְּמַסַּע־הַפְשָׁרָה

כִּקְרוֹנוֹת בִּתְאוּנָה־שֶׁל־פֶּתַע.

עָלָיו וְעָלָיו וְעָלָיו

אברהם שלונסקי

הַלַּיְלָה שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר נְכָלָיו

הַיָּם שֶׁלֹּא חָשׁ בִּבְגִידַת נְחָלָיו

וּמְנוּסַת כּוֹכָבִים מִנְּתִיבוֹת הֶחָלָב

וְאִילָן

וְחַלּוֹן

וַחֲלוֹם.

אִילָן הַנָּאֶה בְּמַפֹּלֶת עָלָיו

חַלּוֹן הָרוֹאֶה בְּכִבְיוֹן גַּחְלִילָיו

חֲלוֹם הַשּׁוֹעֶה אֶל חֶרְדַּת שׁוֹאֲלָיו

עָלָיו

וְעָלָיו

וְעָלָיו

הַשָּׁלוֹם.

זְמַן וּמָקוֹם

אברהם שלונסקי

וְנִחָר חִרְחוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ

וְחָרֵב וְחָרֵב הֶעָרוּץ

כִּי הַזְּמַן יָשַׁב לָנוּחַ

וְאָנוּ הוֹסַפְנוּ לָרוּץ

וְגָוַע הַמָּקוֹם וְאֵינֶנּוּ

וְאָנוּ הִמְשַׁכְנוּ לִנְשׁוֹר

וְכָכָה הִגַּעְנוּ בָּעֶנֶן

אֶל חֹמֶר הַדִּין וְעָנְשׁוֹ

הָהּ רוּחַ־פְּרָצִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ

חֶתֶף נִחַשְׁנוּ בּוֹאוֹ

רוּחַ רוּחַ אַכְזֶרֶת

נֶחְבָּא שֶׁנֶּחְשַׂף מַחְבּוֹאוֹ

אַךְ אוּלַי אִם נִזְכֶּה וְנַגִּיעַ

לְמַצּוֹת אֶת הַדִּין עַד עֻמְקוֹ

יִפְדֵּנוּ כִּפְתָק־מֵרָקִיעַ

שׁוּב חֶסֶד הַזְּמַן־וּמָקוֹם.

מִשִּׁירֵי הָעוֹבְרִים

אברהם שלונסקי

בְּלִי צִפּוֹר וְשָׁמַיִם

אברהם שלונסקי

הַדֶּרֶךְ עוֹלֶה וּמֵצֵר וּמֵצֵר

הַלַּיְלָה יוֹרֵד וְהוֹפְכוֹ לְמִשְׁעוֹל

שַׁיֶּרֶת נִשֶּׁלֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר

כָּשׁוֹל

וְנָשׁוֹל.

קָרָאתָ: אַיֶּכָּה?! – מְאוּם לֹא שָׁמַעְתָּ.

מְאוּם לֹא שָׁמַעְתָּ מִכֹּבֶד הַלֵּיל.

הֵם נוֹתְרוּ שָׁם בְּצַוְתָּא

הֵם יָנוּחוּ לְמָטָּה

וִיבָרְכוּ אֶת בִּרְכַּת־הַגּוֹמֵל.

כִּי הַלַּיְלָה הִגְבִּיהַּ סָגוֹר וְסָגוֹר

וְהֵם נִגְאֲלוּ מִגָּבְהֵי־הַמָּגוֹר.

וְכָכָה יַמְשִׁיכוּ רְעוּת הָרֵעוּת.

עֵינָם בְּלִי אִישׁוֹן.

בְּנַפְשָׁם בְּלִי צִפּוֹר וְשָׁמַיִם.

בִּיגוֹנוֹת וְגִילִים שֶׁדָּבָר לֹא גְרָמָם.

וְכָל־כָּךְ

    כִּבְדֵי־שֶׁמַע

כָּל־כָּךְ

    קִצְרֵי־רֹאִי

שֶׁבְּשָׁכְבָם לִישׁוֹן

הֵם טוֹעֲנִים עַל אַף בָּתֵּי־עֵינַיִם

לִרְאוֹת אֶת חֲלוֹמָם.

וְהַדֶּרֶךְ עוֹלֶה הַרְחֵק וְהַרְחֵק.

צְמַרְמֹרֶת: אַיֶּכָּה?! – וְאֵין מִי יִשְׁמַע לָהּ.

וְהַלַּיְלָה פּוֹצֶה פִּי־הַתְּהוֹם הַזּוֹעֵק

אֶל אֹזֶן־שֶׁל־מָעְלָה.

עִיר לְבָדָד

אברהם שלונסקי

עִיר לְבָדָד הִיא. לֹא פֶּתַח. לֹא סָף.

קוֹל עֲדֵי־רֶגַע. נֶחְשָׂף וְנִכְסָה.

שֶׁלֶד נוֹקֶשֶׁת? יֶלֶד פּוֹעֶה?

אֵין מִי שׁוֹמֵעַ. אֵין מִי רוֹאֶה.

שֶׁקֶר הַבְּרִית בֵּין הַתּוֹךְ וּבָרוֹ.

שֶׁקֶט הַלַּיִל שֶׁבְּכִי עֲבָרוֹ.

בְּכִי פּוֹלֵחַ בְּחֶתֶף עֵיטִי

כַּעֲטַלֵּף אֶת מִרְפֶּסֶת בֵּיתִי.

אִישׁ לֹא רָכַן אָז. אִישׁ לֹא בָּחַן:

מִי זֶה בָּכָה כָּאן וְלָמָּה בָּכָה?

כָּךְ מֵאֵין דַּעַת

         לָמָּה וּמִי

אָט כְּחוֹלְנוֹעַ כִּסָּהוּ הַדְּמִי.

תּוֹךְ וּבָרוֹ אָז חִדְּשׁוּ אֶת בְּרִיתָם.

שׁוּב פֹּה נִטְמַן זֵכֶר קוֹל שֶׁנִּקְטָם.

בְּכִי הַצּוֹמֵחַ מִמֶּנּוּ־וּבוֹ

אֶל רְחוֹבוֹת לְלֹא סָף וּמָבוֹא.

עִיר לְלאֹ סָף הִיא. עִיר לְבָדָד.

כֹּל שֶׁמָּצָאתָ סוֹפוֹ שֶׁיֹּאבַד.

לְאוֹרָם הַתְּבַלּוּלִי שֶׁל פָּנָסִים

אברהם שלונסקי

בַּלַּיְלָה

לְאוֹרָם הַתְּבַלּוּלִי שֶׁל פָּנָסִים

לוֹבֵשׁ הָרְחוֹב אֲרֶשֶׁת פְּנֵי סוּמָא.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל רַגְלַיִם גּוֹשְׁשׁוֹת

וְקוֹל נִקּוּשׁ מַקֵּל

וְקוֹל דְּמָמָה שֶׁאֵין בָּהּ נִיד־עַפְעָף –

וְסָר הַצִּדָּה לְפַנּוֹת לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

אַךְ הוּא עוֹלֶה עָלֶיךָ כְּחוֹלִית

מֵחוֹף שֶׁל יָם בְּרֵבֶץ הַחַיָּה.

אַתָּה נִכְנָע לַפֶתַע וְנָסוֹג –

וְהוּא בְּעִקְבוֹתֶיךָ.

אַתָּה אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַכָּבוּי –

וְהוּא מֵעָרְפְּךָ.

אַתָּה הוֹפֵךְ פָּנֶיךְ וְגוֹעֵר בּוֹ:

"מָה רְצוֹנְךָ?

מָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי?! –

וְהוּא זוֹקֵף בְּךָ שְׁתִיקַת־פָּנָיו הַלַּבְקָנִית

וּבְדִידוּתְךָ הַמַּקְשִׁיבָה בְּאֹזֶן יְתֵרָה

רוֹאָה

אֶת שְׁלשֶׁת קוֹלוֹתָיו שֶׁהֵם אֶחָד

בִּגְשׁוֹשׁ רַגְלַיִם וּמַקֵּל וּתְבַלּוּלִים–

וְגַב אֶל קִיר!

וְהוּא עוֹלֶה עוֹלֶה עוֹלֶה עָלֶיךָ

כְּגֹלֶם מַהֲרָלִי בְּגַרְזֶן.

רוֹעֶה שֶׁנִּטְרַף

אברהם שלונסקי

יֵשׁ בָּאֲפָר הַזֶּה דוּמָה שֶׁל בֵּית־עָלְמִין

וְזֶהוּ שֶׁתֹּאבֶה לִקְרוֹא פִּתְאֹם אֶל מִי.

אֶל מִי? כִּי הָאֲפָר שׁוֹתֵק בַּאֲפֵרוֹ.

וְהָרוֹעֶה תּוֹהֶה: לִקְרוֹא אוֹ לֹא לִקְרוֹא?

כָּל הַקּוֹרֵא נִכְזָב. כָּל הָעוֹנֶה כּוֹזֵב.

הַגְּדִי לַחֲלִילוֹ יִלֵּל הַיּוֹם כִּזְאֵב.

חָלִיל סוֹפֵד חָלָל. חָלִיל נִבְגַּד־הַהֵד.

עַד לַיְלָה יִרְדְּפוֹ כִּרְדוֹף אַחַר בּוֹגֵד.

עֲדֵי יִגְנוֹב אָזְנוֹ הַלַּיְלָה הַנִּכְלִי

בְּכֵפֶל בַּת־הַקּוֹל שֶׁל יֶלֶל־וְחָלִיל.

אָז בְּסִתְרֵי אֲפֵר רוֹאֶה־וְלֹא־נִרְאֶה

יִגְוַע בָּאֲפָרִים חֲלוֹם שֶׁלָּרוֹעֶה.

וּכְשֶׁהַקּוֹל יִקְרָא: עֲנִי הַצֹּאן עֲנִי!

שׁוּם אֹזֶן לֹא תִּשְׁעֶה לַקּוֹל הָאַלְמוֹנִי.

אַךְ שַׁחַר כִּי יוֹצִיא אַיֶּלֶת מִסִּתְרָהּ

תִּרְאֶינָה כָּל הַצֹּאן כִּי הָרוֹעֶה נִטְרָף. –

כָּל בְּנוֹת־הַשִּׁיר בַּכְּפָר לֹא חָשׁוּ לְחַלְּצוֹ.

כָּל כְּלֵי־הַשִּׁיר בַּכְּפָר הִשְׁלִימוּ עִם קִצּוֹ.

וְרַק הָאַלְמוֹנִי בְּבֶכִי שֶׁנִּקְטַף

עִם רֶדֶת־עֶרֶב בָּא לִלְקוֹט אֶת עַצְמוֹתָיו.

זֶה הוּא שֶׁבָּאֲפֵר.

זֶה הוּא נִבְגַּד־הַהֵד.

זֶה הוּא בָּאֲפָרִים יִקְשׁוֹר עָלָיו מִסְפֵּד.

אָנָה יַגִּיעַ?

אברהם שלונסקי

פְּלִיטוֹת־פֶּה שֶׁל סוּפָה.

נֶשֶׁל־עוֹר הַנָּחָשׁ.

טַף־שֶׁבַּדֶּרֶךְ לוֹקְטִים אֶת הַנְּפֹלֶת

מִכָּל הַקְּרוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ טְעוּנִים.

שֶׁעָבְרוּ טְעוּנִים

שֶׁעָבְרוּ סְאוּנִים

אָנָה יַגִּיעַ מַסַּע הָעוֹבְרִים

אָנָה יַגִּיעַ?

שִׁיר בִּשְׁנֵי נֻסָּחִים

אברהם שלונסקי

כֻּלָּם חָזְרוּ

אברהם שלונסקי

…שֶׁל כִּכְלוֹת. שֶׁל בּוּקָה. שֶׁל רְחוֹב הַנִּרְגֶּמֶת.

שֶׁל חוֹזְרִים, הֵם חוֹזְרִים. הֵם חוֹזְרִים לְבֵיתָם.

הֵם חוֹזְרִים מִבְּלִי דַעַת לִשְׁמוֹעַ עַד גֶּמֶר

הַסִּפּוּר שֶׁהוּחַל וְלֹא תָּם.

שֶׁהוּחַל בְּעוֹד בֹּקֶר. עֵת כְּהֶרֶף־הָעַיִן

עוֹד זָכוּר כִּבְיָכוֹל הַחֲלוֹם – וּכְנָחָשׁ

הוּא עוֹרֵק. הוּא חוֹמֵק. אֶל הָעֵשֶׂב – וָאַיִן.

מִן הָאַיִן וְהָלְאָה. אֶל חֲלוֹם מֵחָדָשׁ.

מֵחָדָשׁ? נְהָרוֹת. נַהֲרוֹת… אֵיךְ בָּכִינוּ

עַל כָּל הַמְּשָׁלִים שֶׁנִּסְכַּל נִמְשָׁלָם

עַל כָּל הַחִידוֹת שֶׁלִּפְתּוֹר לֹא זָכִינוּ…

כִּי פִּשְׁרָן הוּא שֶׁל הֵלֶךְ שֶׁבָּא וְהִשְׁלָה.

הַאֵין אָנוּ דַף אַחֲרוֹן אָבִינוּ

שֶׁל סֵפֶר תַּם־וְנִשְׁלָם?

כֻּלָּם חָזְרוּ חוּץ מִן הָאֶחָד

אברהם שלונסקי

הֵם חוֹזְרִים. הֵם חוֹזְרִים. וְהָעִיר כְּנִרְגֶּמֶת.

הֵם חוֹזְרִים

    עַל פְּתָחִים –

        לְסוּרָם –

            לְבֵיתָם.

הֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. מֵאֵין אֹזֶן עַד גֶּמֶר

לִשְׁמוֹעַ נִגּוּן

        שֶׁהוּחַל

            וְנִקְטָם.

זֶה הָיָה בְּהֶשְׁכֵּם עֵת כְּהֶרֶף־שֶׁל־עַיִן

עוֹד זָכוּר הַחֲלוֹם לְחוֹלְמוֹ שֶׁנֵּעוֹר

וְהִנֵּה – כְּעַכְנַאי – אֶל הָעֵשֶׂב! – וְאָיִן.

וּמֵאַיִן וָהָלְאָה.

        עַד מֵעֵבֶר לָאוֹר.

שָׁם הָאוֹר־שֶׁמֵּעֵבֶר. שָׁם הַתְּהוֹם עוֹד שׁוֹמַעַת

דָּג קַדְמוֹן שֶׁעוֹלֶה מִן הַמַּיִם וְחָד

אֶת חִידַת הָאֵלִים הַבְּדוּיִים לְאַלְמָוֶת –

הָאַלְמָוֶת־עַד־רֶגַע וְהַמָּוֶת־לָעַד.

עַד חָרְבוּ נְהָרוֹת. נַהֲרוֹת. שָׁם בָּכִינוּ.

שָׁם נָפְלוּ הַמְּשָׁלִים

            בִּפְתִירַת נִמְשָׁלָם.

שָׁם נָבְלוּ הַמִּלִּים

            שֶׁלִּפְתּוֹר לֹא זָכִינוּ

לְהִבְהוּב זַרְחָנָן שֶׁגִּחְלֵל וְהִשְׁלָה.

הֵם חָזְרוּ עַד אֶחָד. הֵם שָׁכְלוּ וְהִשְׂכִּילוּ.

שָׁם הָיוּ הֶחָכָם הָרָשָׁע וְהַתָּם.

הָהּ מִיתָה חֲטוּפָה! הֵם עַד תֹּם לֹא הִשְׂכִּילוּ

לִשְׁמוֹעַ נִגּוּן

        שֶׁהוּחַל

            וְנִקְטָם.

וְתִתְמַהּ:

    לִצְמִיתוּת?

        עַד־עֲבוֹר?

            רַק אֶתְנַחְתָּא?

אִישׁ אִישׁ לְפִתְחוֹ – לְגַפְנוֹ – לְדִשְׁאוֹ.

וְתִפְנֶה לְהַבִּיט כֹּה וָכֹה –

            וְנוֹכַחְתָּ:

לֹא חָזַר רַק אֶחָד –

            הַיּוֹדֵעַ־לִשְׁאוֹל.

הוּא יִשְׁאַל לִשְׁכוֹלָהּ שֶׁל הָעִיר הַנִּרְגֶּמֶת

וְהָאוֹר־שֶׁמֵּעֵבֶר וְהַתְּהוֹם־וְהַדָּג.

אֵיךְ נָפְלוּ נִגּוּנִים!

        אֵיךְ הֵקִיצוּ אֶל גֶּמֶר

אַגָּדוֹת הָאֵלִים שֶׁקִּפְּחוּ אֶת הֵדָן.

זֶה הָיָה בְּהֶשְׁכֵּם. וַאֲנַחְנוּ בָּכִינוּ

עַל שְׂפַת נְהָרוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ עַד יָם.

חָפַצְנוּ לִשְׁאוֹל – אַךְ לִשְׁאוֹל לֹא זָכִינוּ.

הַאֵין אָנוּ דַף אַחֲרוֹן פֹּה אָחִינוּ

שֶׁל סֵפֶר שֶׁתַּם וְנֶחְתָּם? – –

סֵפֶר קָטוּם

סֵפֶר חָתוּם

סֵפֶר עִתִּים שֶׁיָּפוּ וְחָטְאוּ

עַד מוֹת הַתִּפְאֶרֶת…

            עַתָּה לְרִשְׁתּוֹ

יָבוֹא הָאֶחָד הַיּוֹדֵעַ־לִשְׁתּוֹק.

מְנוּסָה בִּשְׁגָגָה

אברהם שלונסקי

מִתּוֹךְ צְרוֹר הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים

אברהם שלונסקי

אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַיֵּף מְעַט מִסֻּבָּלָיו

מֵאֹרֶךְ הַהִלּוּךְ בְּקֹצֶר־רוּחַ

אֶפְשָׁר שֶׁרַק יָשַׁב מְעַט לָנוּחַ

בַּדֶּרֶךְ בּוֹ הַהֵן צוֹמֵחַ מִן הַלָּאו.

הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְרוּחֲךָ קְצָרָה –

שֵׁב גַּם אַתָּה עִמּוֹ אָחִינוּ בַּצָּרָה.

אַחַר תָּקוּמוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד

לָלֶכֶת אֶל הַשַּׁעַר כְּאֶל חָג.

כִּי עוֹד יָקוּם וְגֵא וּבַל־יִמּוֹט

יַמְשִׁיךְ לֶכְתּוֹ נוֹשֵׂא־הָאֲלֻמּוֹת

עַל נִסְתָּרָיו וְעַל נִגְלָיו גַּם יַחַד

וְלֹא יֵבוֹשׁ מִקְּטוֹן הַמַּעֲשִׂים

אָז תִּמָּלֵא הַגֹּרֶן בְּלִי מֵשִׂים

וּכְמֵי הַנַּחַל הַהוֹלְכִים בְּנַחַת

יֵלְכוּ יָמָיו בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹתֵי הַזְּמַן

וִיגִיעוֹתָיו מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן

בִּזְכוּת־חֶפְצֵי־שָׁמַיִם שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹ

תָּבֹאנָה עַל שְׂכָרָן שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לוֹ

וְהוּא אֶחָד: בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין

אֶל מוּל הַבַּת־הַנֶּכֶד־וְהַנִּין

שֶׁנָּעֲצוּ שִׁנָּם בְּאֹדֶם הַתַּפּוּחַ

וַעֲסִיסוֹ נִגָּר עַל סַנְטֵרָם

כְּאֵשֶׁד הָאָבִיב מִסֶּלַע רָם.

עֲמוֹד אָחִי וְשֵׁב עִמּוֹ לָנוּחַ

שֵׁב עַל יָדוֹ וּבִינָה גַם אַתָּה

כִּי הַמְּנוּחָה יָפָה בְּשָׁעָתָהּ

לַהֵלֶךְ הֶעָיֵף מִכֹּבֶד סֻבָּלָיו

בַּדֶּרֶךְ בּוֹ הַהֵן צוֹמֵחַ מִן הַלָּאו.

הַרְחֵק

אברהם שלונסקי

הַרְחֵק מֵעַצְמִי מִשָּׁמַי הַקְּרוּעִים

נָפְלוּ זִכְרוֹנוֹת כְּעוֹפוֹת יְרוּיִים

וּכְדִין הַמְגַּשֵּׁשׁ בַּאֲפֵל מְבוֹאוֹת

כָּל צֶלֶם שָׁכוּחַ הִרְחַקְתִּי לִרְאוֹת.

הִרְחַקְתִּי עַד קֵצֶה – –

            וְרַק מִקָּרוֹב

עֵינַי לֹא תִּרְאֶינָה מֵרָע וְעַד טוֹב.

עֵינַי לֹא תִּרְאֶינָה. אָזְנַי לֹא תִּשְׁמַעְנָה.

נִפְלֵאתִי לִזְכּוֹר: הַאֻמְנָם הֶאֱמַנּוּ?

הַאֻמְנָם הַאֻמְנָם עוֹפוֹתַי הַיְרוּיִים

כִּפְתָק נְפַלְתֶּם מִשָּׁמַי הַקְּרוּעִים?

כִּפְתָק מֵרָקִיע.

כִּפְסָק בְּיוֹם־דִּין.

רָקִיע קָרוּעַ!

הֵדִי!

שָׂהֲדִי!

בִּן לַיְלָה חָדַלְתִּי עָצְבִּי וְעָצְמִי

הַרְחֵק מִפָּנַיִךְ

הַרְחֵק מֵעַצְמִי.

הַלָּשׁוֹן הָאַחַת

אברהם שלונסקי

הָרוּחַ פָּרְעָה אֶת סֻכַּת הַשָּׁלוֹם

עָכְרָה אֶת נְתִיב־הֶחָלָב

אַךְ הַלַּיְלָה בּוֹרֵא אֶת הַשַּׁחַר שֶׁלּוֹ

מְגַלֵּף אֶת צַלְמֵי אֱלִילָיו.

גִּלּוּפִין גִּלּוּפִין בְּצַלְמָם וּדְמוּתָם

שֶׁל רוֹאֵי הַחֲלוֹם הַבּוֹרֵא יֵשׁ מֵאָיִן

בִּפְרוֹעַ לֵילוֹת הֶגְיוֹנֵי קַדְמוּתָם

וְהֶבֶל רוֹצֵחַ אֶת קַיִן.

כָּךְ יוֹם אַחַר יוֹם שָׂם הוֹוֶה לְעָבָר

וּרְאֵה: עַד הַלֵּיל לֹא פָּתַרְתָּ דָּבָר.

אַךְ פֶּתַע כָּבוּ אִישׁוֹנוֹת אִישׁוֹנוֹת

וְהַלַּיְלָה דִבֵּר בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת.

בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת בְּשִׁבְעִים וְאַחַת –

כִּי יֵשׁ עוֹד אַחַת

וְהִיא הָאַחַת.

וְהיא הָאַחַת. כִּי הִיא הַחֲלוֹם

וְשׁוּב הִיא בּוֹנָה אֶת סֻכַּת הַשָּׁלוֹם.

עַד שַׁחַר

אברהם שלונסקי

וּמָתַי הוּא חשֶׁךְ? כְּשֶׁעוֹלֶה הַשַּׁחַר.

(שו’ט, כב)

כְּנָפַיִם הִגְבִּיהוּ הִגְבִּיהוּ וְשַׁחוּ.

עָיַפְנוּ עַד אֹפֶל. הִגַּעְנוּ עַד שַׁחַר.

עַד שַׁחַר – וְתֵיקוּ. לִנְצוֹחַ? לִצְלוֹעַ?

עַד שַׁחַר – וּמַיִט. דּוּקְרָב שֶׁנִּגְדָּם.

עַכְשָׁו רַק שָׁמַיִם שֶׁאֵין בָּם אֱלֹהַּ

וְאֶרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ אָדָם.

עַכְשָׁו רַק מִדְבָּר עַל אֹחָיו וְחוֹחָיו.

מָרוֹם בְּאֵין שִׂיחַ כּוֹכָב עִם כּוֹכָב.

בִּקְמוֹל הַקִּיקָיוֹן

אברהם שלונסקי

הַמֶּלֶךְ לִיר – קוֹרְדֶלְיָה וְשׁוֹטֶה לוֹ

וְהֵם יִשְׁעוֹ מִבּוּז הַלּוֹעֲזִים.

אוֹתִי מֵסִית כְּיָגוֹ אֶת אוֹטֶלוֹ

אַרְכִיסַפְקָן שֶׁבִּי – וְאֵין מֵזִים.

כָּל הַנִּגְלוֹת – כֻּלָּם עֵדֵי־הַמֶּלֶךְ

הַנִּסְתָּרוֹת – יָצְאוּ בְּעֵירֻמָּם.

עַד יוֹם אֶחָד אָבַד פִּתְאֹם הַכֶּלַח

עַל כָּל אֲשֶׁר רוֹמַמְתָּ וְרוֹמַם.

כָּל סִבְרְךָ נִסְכָּל. כָּל חָכְמָתְךָ הוֹבִישָׁה.

פִּתְאֹם חָדְלוּ כָּל סֵתֶר וְחֶבְיוֹן.

וְשֶׁמֶשׁ תַּךְ עַל רֹאשׁ הַנָּס תַּרְשִׁישָׁה

כְּדִין יוֹנָה בִּקְמוֹל הַקִּיקָיוֹן.

כִּכְלוֹת

אברהם שלונסקי

שִׁיר הָעִתִּים

אברהם שלונסקי

רֶגֶל כָּלְתָה. נֶפֶּשׁ כָּלְתָה.

רֶכֶן שֶׁל אֹזֶן לִשְׁמוֹעַ בִּלְתָּן.

אֵלֶם שֶׁל עַיִן בִּלְחוֹן הַמַּלְחִין

לַחַן שֶׁל אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.

שִׁיר הָעִתִּים הוּא. שִׁיר אֲרוֹנוֹת.

שִׁיר הַהוֹוִים בְּגִלְגּוּל זִכְרוֹנוֹת.

בָּא וְאָזַל. בָּאוּ וְזַ"ל.

שַׁחוּ עַד גֶּדֶר כְּשׁוֹחַ זַלְזַל.

כָּךְ

  בִּבְלִי לַאַט לְעֵת הַמִּצְנָח

כָּךְ

  בִּבְלִי דַעַת זָנַח אוֹ נִזְנַח

הֶרֶף כְּנֶצַח עָמְדָה עֲלָטָה –

סָגוּ הַשְּׁנַיִם:

הִיא וְאַתָּה.

רֶגֶל כָּלְתָה. נֶפֶשׁ כָּלְתָה. – –

רְאִי בַּחֲשֵׁכָה

אברהם שלונסקי

וְעוֹד

וּבְיֶתֶר עוֹד

וּלִבְלִי שֵׂאת עוֹד

וּכְבָר מָצוֹר כְּמַעֲבֵה־הַלַּיְלָה

וְדוּמִיַּת פָּנֶיךָ־אֶל־פָּנֶיךָ מוּל רְאִי

(הוֹ רְאִי בַּחֲשֵׁכָה!)

וְעוֹד מְעַט וְגַם אַחְרוֹן הַהִרְהוּרִים

יִסּוֹם־מִדַּעַת וְיִצְנַח

אוּלַי כַּמֶּלֶךְ שֶׁעִוֵּר־עַצְמוֹ־לָדַעַת

עַל רֶצַח־אָב

עַל רֶצַח־הַחִידוֹת

( – מָתַי רִבּוֹן־הָעוֹלָמִים?

מָתַי?!

–בְּכָל הַחֲלוֹמוֹת הַמִּתְחַמְּקִים מִזִּכְרוֹנֶךָ!)

וּבְרֶגַע אַחֲרוֹן

מַמָּשׁ בְּרֶגַע אַחֲרוֹן לִפְנֵי הִתְגַּלּוּתוֹ הָאַכְזָרִית

שֶׁל הַנִּמְנָע שֶׁנִּחַשְׁתּוֹ כְּאֵין־מָנוֹס

עוֹדְךָ נִפְתָּל עִם חֹד הַמַּאֲכֶלֶת

נַפְתּוּל הַתַּם־לִגְווֹעַ –

וְנִכְנָע

כְּמִי שֶׁבְּלֶכְתּוֹ אֶל הַדּוּקְרָב הַגּוֹרָלִי

רוֹחֵשׁ יִחוּל בַּלֵּב

שֶׁיְּנַצֵּחַ יְרִיבוֹ – –

אַל תִּתְפַּלְּאוּ אֵפוֹא אִם בְּשׁוּטְכֶם בַּיַּעַר

תִּרְאוּ גְוִיָּה מֻשְׁלֶכֶת עֲרִירִית.

בַּמְּרוּצָה

אברהם שלונסקי

הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ

הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב

מָשָׁל לַאֲגַם שֶׁכְּשֹׁךְ סִעוּרוֹ

הוּא שׁוֹקֵד וּמְיַשֵּׁר קִמּוּטָיו.

שׁוּב בֹּקֶר חוֹמֵד וְחַמָּה מֵעָלָיו חֲצוּפָה

הוּא צָעִיר

הוּא שָׂעִיר

הוּא אַדְמוֹן

הוּא רָץ אֶל אָפְקוֹ כִּדְבוֹרָה עִם צוּפָהּ

אֶל יַעַר הַדְּבָשׁ שֶׁהוּא קֵץ מְעוּפָהּ –

וְלַיְלָה יִבְלַע אֶת אָדְמוֹ.

כָּך יָרוּצוּ יָרוּצוּ יָרוּצוּ עִתִּים

בְּקִמּוּט הָאֲגַם וְיִשּׁוּר הַקְּמָטִים –

וְתִהְיֶה גַם אַתָּה קַדְמוֹן.

לְבֵין הָאֶצְבָּעוֹת

אברהם שלונסקי

וְהוּא עוֹמֵד בָּרוּחַ

וְהוּא צוֹפֶה שְׁפַל־רוּחַ

וְהוּא זוֹרֶה־לָרוּחַ

אֶת מַטְמוֹנֵי הַשָּׁוְא.

וְהוּא צוֹפֶה הַרְחֵק וּמִקָּרוֹב

וְהוּא זוֹרֶה הַשְׁכֵּם וּבַעֲרוֹב

וּכְגַרְגִּירֵי הַחוֹל לָרֹב

מַגִּיר מַגִּיר יוֹתֶרֶת רְכוּשָׁיו

בְּנִחוּשָׁיו

אֶת הַבָּאוֹת.

וְהוּא מַגִּיר לְאַט

אֶת גַּרְגִּירֵי הַחוֹל

וְהוּא מַשִּׁיר לְאַט

הַחֹל מִקֹּדֶשׁ

וְהוּא רוֹאֶה בְּמוֹ עֵינָיו

וְהוּא רוֹאֶה אֶל־מוּל עֵינָיו

אֵיךְ יִגָּרְעוּ

אֵיךְ יִזָּרוּ חָפְנֵי הַגֹּדֶשׁ

בְּהִמָּגֵר הַחֹל

בְּהִנָּגֵר הַחוֹל

לְבֵין הָאֶצְבָּעוֹת.

שָׁעַת לֵדָתוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל

אברהם שלונסקי

הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב

עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין.

אֲגַם הַמַּקְבִּיל פְּנֵי הָעֶרֶב

כֻּלּוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין.

יֵשׁ רֶכֶן צַוָּאר לִפְנוֹת אֹפֶל

מוּל הֶנֶף־שֶׁל־יָד שֶׁקָּפָא.

שָׁעַת צִפִּיָּה שֶׁבָּאֹפֶק

יוֹדַעַת בָּרוּר אֶת סוֹפָהּ.

יוֹדַעַת בָּרוּר וְנִכְנַעַת.

הוֹ שׁוֹעַ (זַכַּאי אוֹ קָנוּס)

וַתֵּר עַל הַסּוּס־וְהַשַּׁעַט

כִּי שָׁוְא רִיצָתְךָ הַמּוֹשַׁעַת.

הִסּוֹג

כִּי אֵין דֶּרֶךְ לָנוּס.

זֶה כֵּפֶל הַסֶּגֶת־וְשֶׂגֶא

עֵת מַשֶּׁהוּ בָּא עַד תֻּמּוֹ.

וְכָכָה הִגַּעְנוּ עַד רֶגַע

בּוֹ יוֹם

מֵת־לִחְיוֹת־כְּאֶתְמוֹל.

וּדְמָמוֹת וּדְמָמוֹת – אַךְ אַחֶרֶת.

וְקוֹלוֹת וְקוֹלוֹת אֵין־הֵדִים.

שׁוּב הַסַּהַר תָּלוּי כְּמוֹ חֶרֶב

עַל יוֹם שֶׁנֶּחְתַּם לוֹ הַדִּין. – –

נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים־שֶׁלֹּא־יָבוֹאוּ

אברהם שלונסקי

פְּנֵי מְשֻׁלָּח־מִן־הַדִּבּוּק. אוֹ פְּנֵי דַיָּן

לְעֵת קָרְאוֹ גְזַר־דִּין בִּבְלִי אֲרֶשֶׁת.

בַּסָּף הַהוּא. בָּזֶה. וְעוֹד מְעַט הוּא כָּאן.

וּמִין יִרְאָה לֹא־מֻסְבָּרָה – לָגֶשֶׁת.

זֶה בָּא לִי מִיַּלְדוּת

(עִם הַיָּמִים נוֹדַע לִי כִּי הַכֹּל מִמֶּנָּה).

“יֵשׁ מִכְתָּבִים?” – וְ“הֵן” שֶׁאֵין בּוֹ מַשְׁמָעוּת:

“כּוֹתְבִים, רְחִימָאִי, כּוֹתְבִים עֲדֶנָּה”.

וּפְנֵי אַחַת. בִּבְלִי־מַבָּט – בְּאֶפֶס־קוֹל

(נִדְמֶה לִי: מֵעוֹלָם אִישׁ לֹא שְׁמָעָהּ שׁוֹאֶלֶת)

סִפָּהּ נִפְסַח כִּתְמוֹל וְשָׂם יוֹמָהּ לִתְמוֹל –

וְטֶפֶף נְסִיגָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.

הִיא בַּחַלּוֹן נִדְמֶה מֵאֶמֶשׁ מַבִּיטָה

בִּבְלִי רְאוֹת

        בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ

                מִגָּבוֹהַּ

עַד רֶגַע וְיֶחְמַק בְּקֶרֶן הַסִּמְטָה

נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים־שֶׁלֹּא־יָבוֹאוּ.

לָנֶצַח זֶה בָּזֶה

אברהם שלונסקי

כִּי הֵם אֶחָד

אברהם שלונסקי

אָדָם נִמְשָׁל כְּעֵץ הוּא –

נִגְלָיו הֵם כְּרָזָיו

סִבְרוֹ אֵינוֹ עַד־נֶצַח

הֶפְכּוֹ אֵינוֹ אַכְזָב.

וּכְשֶׁיִּגְלוֹשׁ הָעֶרֶב

עַד שַׁעֲרֵי אָפְקוֹ

יִרְאֶה אֶת אֵם־הַדֶּרֶךְ

בֵּין פֵּשֶׁר לְהֶפְכּוֹ.

יִרְאֶה וְלֹא יֵחָת

יִרְאֶה כִּי הֵם אֶחָד.

בְּצֶמֶד הַמֵּזִיד וְהַשּׁוֹגֵג

אברהם שלונסקי

אֵינִי מַכֶּה עַל־חֵטְא – כִּי לֹא יָדַעְתִּי: מַנּוּ?

אוּלַי חַגֹּתִי כְּאָבֵל?

אוּלַי אָכַלְתִּי כְּחוֹגֵג?

כִּבְעֹנֶג־הַמִּצְווֹת גַּם אֲשָׁמַי חוֹנַנּוּ

בְּצֶמֶד הַמֵּזִיד־וְהַשּׁוֹגֵג.

צְמִיתוּת בְּהִפּוּכִים! צְמִידוּת כִּי גוֹרָלִי הוּא.

אַל תְּבַקְּשׁוּ קוֹל חֶרֶב בְּצִחְצוּחֵי־מִלִּים.

כָּל שֶׁחוּשַׁי וְהֶגְיוֹנַי אָיְבוּ אוֹ הֶאֱלִיהוּ –

כֻּלָּם הָיוּ שֶׁלִּי

וַעֲדֵי־עַד שֶׁלִּי!

עַל־כֵּן אַחַר בָּרְיִי תָּמִיד –כְּהֵד! –הַשֶּׁמָּא

(דּוּ־רִיב וְדוּ־פִּיּוּס בְּשֶׁמָּא־וּבָרִי!)

עַל־כֵּן בִּמְעוּף צִפּוֹר־נַפְשִׁי־הַנֶּאֱשֶׁמֶת

יַפְלִיאוּ וִדּוּיָם הוֹוִי וַעֲבָרִי.

פִּרְקֵי חֲלִיפוֹתַי! הֵם לֹא בְּסוֹד הָרֶצַח

וְלֹא נוֹצֵחַ וְנִצּוֹחַ יְצָרָיו שֶׁלַּהוֹזֶה.

כִּמְעַשְּׁנֵי־שַׁרְשֶׁרֶת אַצִּית לֵילַי בְּרֶצֶף

עֵת עֶצֶב הוּא נִגּוּן וְהַנִּגּוּן הוּא עֶצֶב –

וְזֶה בָּזֶה

לָנֶצַח זֶה בָּזֶה!

עַד סוֹף נִצְחוֹ שֶׁל רֶגַע שֶׁהָשְׁבַּת מִלֶּכֶת

כְּחֵץ –מְעַט־לִפְנֵי־הַמַּטָּרָה

ובְיֶתֶר חֵ"ן תּוֹפִיעַ הָאַחְדוּת אֵלֶיךָ

כְּחֶרֶב שֶׁחָזְרָה לְתַעֲרָהּ.

הָעֵץ הוּא כָּל גִּילָיו

אברהם שלונסקי

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֹאמְרוּ עָלַי הָהֵם שֶׁעוֹד יָבוֹאוּ.

חוֹשֵׁשְׁנִי: הֵם יִטְעוּ בִּי לֹא פָּחוֹת מִבְּנֵי דוֹרִי.

הֵם יְנַגְּחוּנִי בִּפְסוּקַי

מִן הַמִּלֵּאת

וּמִן הַבֹּהוּ–

יִרְאוּ אוֹתִי בִּכְתִיב וְלֹא יִרְאוּ בִּקְרִי.

אֲבָל הָעֵץ הוּא כָּל גִּילָיו

כָּל גִּלּוּיָיו גַּם יַחַד

כְּגוֹן אֲנִי שֶׁהִנְנִי כָּל עֲקֻבַּי וּמִישׁוֹרִי.

אַל נָא תָּשִׂימוּ פְּדוּת בֵּין שֶׁלֶף לְתִפְרַחַת

כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּי פְּדוּת בֵּין אוֹי־לִי לְאַשְׁרַי.

אַתֶּם שֶׁבָּאתֶם כְּבָר!

אַתֶּם שֶׁעוֹד תָּבוֹאוּ!

רְאוּ נְתִיבוֹתַי שֶׁכָּל אַחַת נִפְלֵאת

שֶׁכָּל אַחַת מִלֵּאת וְכָל אַחַת הִיא בֹּהוּ

וְכָל אַחַת – מִבֹּהוּ אֶל מִלֵּאת.

סְחַרְחֹרֶת לְאוֹר הַיָּרֵחַ

אברהם שלונסקי

עֲלוֹט! עֲלוֹט! עֲלוֹט!

אברהם שלונסקי

הַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר שֶׁל רֶמֶז מִתְפַּעְנֵחַ.

הַבֶּלַע הָאָבִיךְ שֶׁל פֵּשֶׁר שֶׁנִּסְתָּם.

הַדֹּק הָעַכּוּמִי שֶׁל צֶלֶם־הַיָּרֵחַ

סוֹהֵר אֶת הֶגְיוֹנֵינוּ

כִּמְטַחֲוֵי קַסְתָּם.

בְּצֶמֶד הֵם בָּאִים הַיּוֹם אֵלַי מִנֶּגֶד

הַשֵּׁמַע וְשׁוֹבְרוֹ

הַדְּמוּת וְהַבּוּבְיָה.

וּכְבַחֲלוֹם! זְכַרְכֹרֶת מִשְׂתָּרֶגֶת

שְׁכַרְכֹרֶת הַשִּׁפְיוּת הַמִּתְבָּרֶגֶת

מִן הַסְּדָרִים לְתוֹךְ הָעִרְבּוּבְיָה.

וְאָז מֵעָב־לְעָב ­–

קוּרֵי־קוֹלוֹת.

וְאָז מִקַּו־לְקַו –

עֲקַלְקַלּוֹת.

וְאָז שִׁפְיוֹן־הַדַּעַת מִתְבַּסֵּם פִּתְאֹם כְּלוֹט

וְסוֹד עַל סוֹד רוֹזֵחַ לִי:

עֲלוֹט! עֲלוֹט! עֲלוֹט!

וְלוֹט וְלוֹט וְלוֹט

עַל שַׁעַר הַנִּגְלוֹת.

הַשַּׁעַר פְּתַח!

אברהם שלונסקי

…בְּאֶרֶס־הַדּוֹדִים אֶת כָּל רָזֵי הַכֹּחַ!

גֻּלְגֹּלֶת נִרְכְּנָה – קֹרְחָה וְלֹא צִמְּחָה.

מִן הַשָּׂטָן יִמַּח־שְׁמוֹ נוֹסַסְתָּ נֵס לִבְרוֹחַ –

הֲיֵשׁ לְךָ מִבְרָח מֵעַצְמְךָ?

הֵן שֶׁבַע נֶחְפְּנוּ בְּכַף הַמְאַהֶבֶת

מַחְלָף עַל מַחְלָפוֹת.

עַל נֵזֶר וְעָצְמוֹ.

…אֵינִי רוֹמֵז עַל קַיִן שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל.

אֲנִי רוֹמֵז עַל הֶבֶל הָרוֹצֵחַ אֶת עַצְמוֹ

וְכָכָה – בְּשׁוֹגֵג – פִּכְּחוֹן־עַצְמוֹ־לָדַעַת!

וְכָכָה- בְּמֵזִיד- מְלָכִים כַּעֲבָדִים!

עַכְשָׁו בָּרְכִי נַפְשִׁי

עַכְשָׁו הֵן מִתְוַדָּה אַתְּ –

(שְׁעַת־רָצוֹן אוּלַי לְכָל הַמִּתְוַדִּים?)

…שׁוּב כָּל הַמַּזָּלוֹת יַשְׁקִיפוּ מִגָּבוֹהַּ.

שִׁבֹּלֶת־הַנָּהָר חָזְרָה אֶל הַגָּדוֹת.

הַשַּׁעַר פְּתַח!

פְּתַח שַׁעַר וְיָבוֹאוּ

מִצְווֹת־יְהִי לְשֶׁזֶר אַגָּדוֹת.

צְעָקָה מִן הַחֲלוֹם

אברהם שלונסקי

הַזְּמָן גָּדוֹל מֵהֶם

כְּעֵץ שֶׁצַּמַּרְתּוֹ גְבוֹהָה מִן הֶעָפָר

וְכָל כּוֹכָב נָפִיל

נוֹחֵת מֵהֶם וָהָלְאָה.

הַזְּמָן רָחוֹק מֵהֶם

כְּעֵץ שֶׁשָּׁרָשָׁיו שׁוֹתְקִים מִלְּהֵחָשֵׂף

וְהֵם אוֹמְרִים: הַמָּוֶת

הוּא שַׁלֶּכֶת.

אֵין דָּגָה לְנַחֲלֵיהֶם

לְמֵימֵיהֶם אֵין בָּבוּאָה

וְהַנִּשְׁקָפִים מֵאֲרֻבּוֹת הַמָּרוֹם

לֹא יַכִּירוּ בָּם אֶת צַלְמָם־וּדְמוּתָם.

עַל כֵּן

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בַּחֲלוֹמִי

יָם מִתְפַּרְקֵד וְאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד אֹפֶק

עָרִים מְטַפְּסוֹת בְּסֻלָּם מִתְרוֹעֵעַ

וְשָׁמַיִם הוֹלְכִים עַל גָּחוֹן –

וּמִצְטַעֵק:

“אָבִי! אָבִי!” –

אֵין אִישׁ יוֹרֵד לְסוֹף הַצְּעָקָה.

וְאָז הֵם נוֹעֲרִים אוֹתִי מִשְּׁנָתִי

וַאֲנִי אוֹמֵר:

הַזְּמָן גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ

הַזְּמָן רָחוֹק מֵאִתָּנוּ

רְאוּ יוֹנֵינוּ שֶׁמִּדַּפְּקוֹת עַל אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם –

וְאֵין פּוֹתֵחַ.

כָּל יוֹנֵינוּ כָּל יוֹנֵינוּ –

וְאֵין פּוֹתֵחַ.

קוֹלוֹת עָפָר וּתְהוֹם

אברהם שלונסקי

עַד יְגוֹנִים בָּגְדוּ הָרָז וּפִתְרוֹנָיו.

וּפַס־הַיָּד עַל קִיר. וּכְתָב כּוֹכְבֵי־זָנָב

בִּשְׁמֵי הַחַרְטֻמִּים. הַמָּג שֶׁנִּתְבַּדָּה!

עַל־כֵּן אוּלַי יִירָא לְהִוָּתֵר בָּדָד

וְעִם כָּל נֶקֶשׁ־יָד עַל שַׁעַר הַנָּעוּל

יֶחְרַד בְּנִחוּשָׁיו: בַּבַּיִת אוֹ מִמּוּל?

מִמּוּל? הֲיֵשׁ עוֹד מוּל? הֲיֵשׁ עוֹד מוּל וּבַיִת?

הֲיֵשׁ עוֹד פְּדוּת שׂוּמָה בֵּין טֶרֶף לְבֵין עַיִט?

הֲיֵשׁ עוֹד?

        הֲיִהְיֶה?

                וְשֶׁמָּא לֹא הָיָה-

וְרַק מִצְנַח מַסְווֹת בִּגְווֹעַ הַבְּדָיָה

וְהוּא אֲשֶׁר יְתַו

            תָּוִים בֵּין כֹּה לְכֹה

וְצַד בְּחַכּוֹתָיו

            חֲלוֹם וְהִפּוּכוֹ.

מָה הַתְּכוּנָה הַזֹּאת בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר?

מַה שְׁמָהּ? מַה שֵׁם הָרְחוֹב? אַכִּיר וְלֹא אַכִּיר.

הָיִיתִי כָּאן! מָתַי?! וּמַשֶׁהוּ נִרְמַז

בְּעֹקֶם הַמַּרְאָה – כְּאָז־וְלֹא־כְּאָז…

עַל כֵּן אֶקְסוֹם בָּאוֹב. אֶדְרוֹשׁ אֶל הַתְּרָפִים

(דַּרְכֵי־הָאֱמוֹרִי שֶׁל כָּל הַנִּטְרָפִים!):

אֵי נְהָרוֹת וָיָם? אֵי הַתְחָלָה וָסוֹף?

כָּל רֶגַע אַלְמוֹנִי כְּשַׁעַר הַמָּסוֹף

בּוֹ הַקָּהָל בָּהוּל בִּתְשׁוּקָתוֹ לִמְצוֹא

לוּא זֵכֶר לַחֻרְבָּן אֲשֶׁר לִמְחוֹז־חֶפְצוֹ

אַךְ בְּצֵאתוֹ לָעִיר קָרוּעַ וְנָלוֹז

יִרְאָה פִּתְאֹם כִּי אֵין לֹא חֵפֶץ לֹא מָחוֹז.

רְחוֹב־הַתַּמְנוּנִים פּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹת־זְרוֹעוֹת.

הָרַמְזוֹרִים כָּבוּ – שָׁוְא תְּחַכֶּה לְאוֹת!

מָה הַשָּׁעָה אַחַי? מַה חֹדֶשׁ? מַה יוֹבֵל?

מַה מַעֲשֵׂינוּ פֹּה בְּגַעַשׁ וְהַקְהֵל?

פֹּה חֵמֶת שֶׁיֵּינָיו שֻׁפְּכוּ לֻגִּין־לֻגִּין.

פֹּה שֶׁמֶט מְחוֹגָיו שֶׁל דַּף הָאוֹרְלוֹגִין.

שִׁלְפֵי־כֵּרָה! וּרְאֵה: זֶה כָּל מַה שֶׁשָּׂרָד.

הָהּ גַּן וּמַפָּלָיו מֵרֶגֶם הַבָּרָד! – –

רַגְלֵנוּ כָּאן תִּדְרוֹךְ עַל עֵבֶר פִּי הַיּוֹם.

רַגְלֵנוּ כָּאן תִּרְאֶה קוֹלוֹת עָפָר וּתְהוֹם.

עָפָר- וּתְהוֹם תַּחְתָּיו. עָפָר – וּתְהוֹם עָלָיו.

וְאוֹר שֶׁבֵּינֵיהֶן הַבָּא עַד קֵץ לֵילָיו.

עַד קֵץ. עַד יַרְכְּתֵי. עַד יַרְכְּתֵי אֵין־אוֹר.

וְעַד־וְעַד בִּכְלָל.

וְקֹר.

וְקֹר.

וְקֹר.

הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת לֹא הוֹעִילוּ

אברהם שלונסקי

אֶשֶׁד בָּאֹפֶל. חוּצוֹת שֶׁשָּׁלְדוּ.

גֵּאוּת מְצִיפָה אֶת הָרִיק הַשָּׂרוּעַ.

קָרְבָה הַגֵּאוּת אֶל סִפִּי עִם הָרוּחַ.

עָצְמָה אֶת עֵינַי מְשׁוּגַת הַיַּלְדוּת.

וְשׁוּב לֵב הַיֶּלֶד סָמוּךְ וּבָטוּחַ

(בַּלַּיְלָה הַזֶּה כִּבְלֵילוֹת הֶעָבָר!)

שֶׁאִם לֹא אֶרְאֶה – לֹא יִקְרֵנִי דָבָר.

אַךְ אוֹי כִּי רָאִיתִי. אוֹי כִּי קָרַנִי.

תֵּמַהּ – הַיֶּלֶד הוּא שֶׁהֶרְאַנִי.

הוּא שֶׁפִּתַּנִי: “הַבִּיטָה!” – וּוַי:

הָאֶשֶׁד הִקְצִיף וְהֵצִיף רְחוֹבַי.

אֶשֶׁד בָּאֹפֶל. חוּצוֹת שֶׁשָּׁלְדוּ

פָּקְחָה אֶת עֵינַי מְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת.

שְׁבִי תִּינוֹקוֹת בְּמִקְצַב עִרְסוּלָם.

כָּל הַסְּפִינוֹת כְּבָר חוֹזְרוֹת הַנָּמָלָה.

וְרַק חֲלוֹמוֹת כִּזְרוֹעוֹת הַסֻּלָּם

יִזְדַּקְּפוּ כְּלַפֵּי מָעְלָה.

כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ – אָז יִמּוֹט וְיִשְׁמוֹט.

כָּל שֶׁאֵינֶנּוּ יַמְרִיא בְּמַבְקִיעַ.

כָּל הַדְּבָרִים כְּבָר עוֹשִׂים סֻלָּמוֹת

וְעוֹלִים לָרָקִיעַ.

עֲלוֹת וְהַגִּיהַּ. עֲלוֹת וְרַנֵּן.

– לְוַאי וְיַגִּיעוּ!

אָמֵן.

מוּל שְׁלשֶׁת הַזְּמַנִּים

אברהם שלונסקי

אֶבֶן־הַחֲכָמִים

אברהם שלונסקי

…זֶהוּ אֵלֶם מוּל הַחֶרֶב.

זֶה פַּחַד כִּי יִשְׁתּוֹק.

זֶה דוּשִׂיחַ לִפְנוֹת־עֶרֶב

עִם הַתֵּיקוּ הָרָחוֹק.

הָהּ תּוֹחֶלֶת מִתְעַקֶּשֶׁת

שֶׁל חִידוֹת לְפִתְרוֹנָן.

עַד פִּעְנוּחַ סוֹד־הַקֶּשֶׁת

סוֹד הַקֶּשֶׁת־בֶּעָנָן.

עֶרֶב עֶרֶב יוֹם בּוֹרֵחַ

בֹּקֶר בֹּקֶר נָס וְשָׁב

וְלָנֶצַח יְפַעְנֵחַ

אַלְכִּימַאי רָזֵי־הַשָּׁוְא.

חוֹזֵר־חֲלִילָה

אברהם שלונסקי

שׁוּב חוֹתֵם יוֹם כָּבוּי: לַהֲדָם.

וְעָשֵֹן בְּדַל אוּדוֹ הַצָּנוּחַ.

הוּא רָאָה אֶת נוֹפוֹ הַנִּגְדָּם

הוּא וִתֵּר.

הוּא כָּמֵהַּ לָנוּחַ.

אָז סָפִים מֶרְחַקִּים – כְּעָבָר

בְּכִבְיוֹן הַגּוֹנִים וְהָרֵיחַ

וְעַרְבּוֹ כְּסִיּוּם חֲוַרְוָר

נֶעֱקַד עֵקֶד שֶׂה עַל מִזְבֵּחַ.

אָז מַפְלִיא הַחֲלוֹם אֶת נִסָּיו

וְנִמְחִים הַצְּדָקוֹת וְהַפֶּשַׁע

וְהַיֶּלֶד נִכְנָס עִם הַסָּב

כְּפִיּוּס הַחִידָה וְהַפֵּשֶׁר.

וּדְמָמָה – כְּחוּצוֹת שֶׁל קִרְיָה

שֶׁרֶגֶל כָּלְתָה מֵרְחוֹבֶיהָ

וּכְנֶפֶשׁ בְּשֹׁךְ בָּהּ מִרְיָהּ

וְתַמּוּ נִתְבָּע וְתוֹבֵעַ.

הוֹ דְמָמָה וַתְּרָנִית! כֹּה חֵרֵשׁ

הַמִּדְבָּר אֶל הַקּוֹל הַקּוֹרֵא בּוֹ.

כֹּה מַחְרִישׁ יַעַר עָב הָאוֹדֵשׁ

לְכָל שֶׁקּוֹרֶה וְיִקְרֶה בּוֹ. –

עַד יַרְתִּיעַ קוֹלוֹ שֶׁל שֶׂכְוִי

אֲמִירוֹ שֶׁל אִילָן בַּשַּׁלֶּכֶת

וּמַפֹּלֶת אַלְפֵי כּוֹכָבִים

תְּרַפֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.

אָז יִבְכֶּה אֹפֶק זָר וְיִצְחַק

וְיַפְלִיגוּ הַסָּב וְהַיֶּלֶד

וְשׁוּב יְדַמְדֵּם הַמֶּרְחָק

כְּבַת־קוֹל מְצִלּוֹת מִתְעַנְבֶּלֶת.

שֵׁמוֹת שֵׁמוֹת שֵׁמוֹת

אברהם שלונסקי

לֹא כְּקִרְעֵי־עָבִים שֶׁבְּגַבָּם רוּחוֹת

וְהֵם יִזְכּוּ לִהְיוֹת שׁוּב־עֲנָנִים־וְגֶשֶׁם

אֶלָּא שִׁבְרֵי־כֵּלִים קְלוֹקְלִים מִלְּהִתְאַחוֹת…

הוֹ דִין כְּרִיתוּת! לָעַד לֹא יִפָּגֵשׁוּ.

      הַיּוֹם אֲשֶׁר נִכְרַת

      הַלַּיְלָה שֶׁנִּגְרַט

      נֵרוֹת־הַהַבְדָּלָה שֶׁלֹּא קָדְמָה לָהֶם שַׁבָּת.

רִצְפַּת פֻּנְדָּק שׁוֹמֵם כִּכְלוֹת לֵילֵי שִׁכְרוֹן.

שִׁהוּק שֶׁל קוֹל־מִרְזָח הַמִּתְאַחֵר לִגְווֹעַ.

הָרִיב הָאַחֲרֹון.

הַדִּין הָאַחֲרוֹן.

דִּין־וּדְבָרִים בֵּין הַנָּמוּךְ וְהַגָּבוֹהַּ.

      חַיּוֹת־הַיַּעַר

      שׁוּב יִזְכּוּ לַחְזוֹר הַגּוֹבָה

      אַךְ הַנְּפִילִים

      הַעוֹד יוּכְלוּ לָשׁוּב לַגֹּבַהּ?

הֵם יִתְקַנְּאוּ בְּךָ לִהְיוֹת גַּם הֵם כָּמוֹךָ

אֱנוֹשִׁיִּים מְאֹד

וַאֲנוּשִׁים מְאֹד

וּכְכָל זִכְרֵי תִּפְאֶרֶת שֶׁנִּמּוֹחָה

יִהְיוּ שֵׁמוֹת שֵׁמוֹת שֵׁמוֹת.

      כִּי כָל הֹוֶה – הַוָּה

      כִּי כָל עָבָר־עַוָּה

      כִּי כָל עָתִיד עָתָק וּכְפוּי־טוֹבָה.

מֵעֵבֶר לָאֹפֶל

אברהם שלונסקי

סוּפָה אֶת נַפְשָׁהּ עִם הָעֶרֶב נוֹפַחַת.

עֶרֶב שׁוֹתֵת דּוּמִיָּה וְדָמִים.

לַיְלָה וְדֶרֶךְ

קֶשֶׁב וָפַחַד

מוּל גְּזַר הַמָּסָךְ הַמַּדְמִים.

וּכְבָר הֵד גּוֹסֵס מִתְגַּמְגֵּם וְשׁוֹכֵחַ

קוֹלוֹת שֶׁקִּלְּסוּ הִמְנוֹנִים לַסּוּפָה – –

וְרַק הַדְּמָמוֹת מְבִינוֹת:

זֶה צוֹנֵחַ

סוֹף־טֶרֶם־עֵת בְּאָמֵן חֲטוּפָה.

אָמֵן חֲטוּפָה. סוּפָה וְסוֹפָהּ.

תֵּיקוּ – וְהָלְאָה? וְסוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר?

לֹא פַּסּוּ בַּתֹּהוּ לֵילוֹת שֶׁרִעֵבוּ.

לֹא אֵפֶר כִּי רֶמֶץ כְּשֹׁךְ הַשְּׂרֵפָה.

אָנוּשׁ וּמַר־נֶפֶשׁ אַתָּה הַגּוֹמֵעַ.

עָנוּשׁ הוּא וּמַר הוּא יֵינְךָ הַנִּמְסָךְ. –

אֱנוֹשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶל תּוֹבֵעַ:

– הָרֵם הַמָּסָךְ!

– הָרֵם הַמָּסָךְ!

מִתֵּקוּ אֶל תִּקּוּן

אברהם שלונסקי

…וּכְשֶׁתִּיעַף מֵחַיִל וּמִדֶּחִי

וּמִיָּמִים בְּמַעַד קַרְסֻלָּם –

אֶל לַיְלָה לֵךְ בְּמֹעַל שְׁתֵּי יָדֶיךָ

כִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שֶׁל גֹּבַהּ הַסֻּלָּם.

וְאַל תֵּבוֹשׁ אִם חֲכָמִים־מִמֶּךָּ

יָנִידוּ רֹאשׁ וִיקַנְטְרוּ: חֲלוֹם!

הַמַּלְאָכִים נָטוּ כְּבָר דֹּק שָׁמֶיךָ

עָלֹה וְרֶדֶת הֵנָּה וַהֲלוֹם.

וּרְאֵה:

כָּל הַחוֹפִים הִרְגִּיעוּ

כָּל הַסְּפִינוֹת הִגִּיעוּ

כָּל הַתְּרָנִים הִסְגִּיאוּ

   אֶת יַעַר הַשְּׁתִיקוֹת.

וּבְחֶבְיוֹנֵי הָאֹפֶל

רָזֶיךָ שׁוּב יִכְנוֹפוּ

וְהַקּוּשְׁיוֹת יַחְלוֹפוּ

   מִתֵּקוּ אֶל תִּקּוּן.