אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַיֵּף מְעַט מִסֻּבָּלָיו

מֵאֹרֶךְ הַהִלּוּךְ בְּקֹצֶר־רוּחַ

אֶפְשָׁר שֶׁרַק יָשַׁב מְעַט לָנוּחַ

בַּדֶּרֶךְ בּוֹ הַהֵן צוֹמֵחַ מִן הַלָּאו.

הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְרוּחֲךָ קְצָרָה –

שֵׁב גַּם אַתָּה עִמּוֹ אָחִינוּ בַּצָּרָה.

אַחַר תָּקוּמוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד

לָלֶכֶת אֶל הַשַּׁעַר כְּאֶל חָג.

כִּי עוֹד יָקוּם וְגֵא וּבַל־יִמּוֹט

יַמְשִׁיךְ לֶכְתּוֹ נוֹשֵׂא־הָאֲלֻמּוֹת

עַל נִסְתָּרָיו וְעַל נִגְלָיו גַּם יַחַד

וְלֹא יֵבוֹשׁ מִקְּטוֹן הַמַּעֲשִׂים

אָז תִּמָּלֵא הַגֹּרֶן בְּלִי מֵשִׂים

וּכְמֵי הַנַּחַל הַהוֹלְכִים בְּנַחַת

יֵלְכוּ יָמָיו בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹתֵי הַזְּמַן

וִיגִיעוֹתָיו מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן

בִּזְכוּת־חֶפְצֵי־שָׁמַיִם שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹ

תָּבֹאנָה עַל שְׂכָרָן שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לוֹ

וְהוּא אֶחָד: בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין

אֶל מוּל הַבַּת־הַנֶּכֶד־וְהַנִּין

שֶׁנָּעֲצוּ שִׁנָּם בְּאֹדֶם הַתַּפּוּחַ

וַעֲסִיסוֹ נִגָּר עַל סַנְטֵרָם

כְּאֵשֶׁד הָאָבִיב מִסֶּלַע רָם.

עֲמוֹד אָחִי וְשֵׁב עִמּוֹ לָנוּחַ

שֵׁב עַל יָדוֹ וּבִינָה גַם אַתָּה

כִּי הַמְּנוּחָה יָפָה בְּשָׁעָתָהּ

לַהֵלֶךְ הֶעָיֵף מִכֹּבֶד סֻבָּלָיו

בַּדֶּרֶךְ בּוֹ הַהֵן צוֹמֵחַ מִן הַלָּאו.

הַרְחֵק מֵעַצְמִי מִשָּׁמַי הַקְּרוּעִים

נָפְלוּ זִכְרוֹנוֹת כְּעוֹפוֹת יְרוּיִים

וּכְדִין הַמְגַּשֵּׁשׁ בַּאֲפֵל מְבוֹאוֹת

כָּל צֶלֶם שָׁכוּחַ הִרְחַקְתִּי לִרְאוֹת.

הִרְחַקְתִּי עַד קֵצֶה – –

            וְרַק מִקָּרוֹב

עֵינַי לֹא תִּרְאֶינָה מֵרָע וְעַד טוֹב.

עֵינַי לֹא תִּרְאֶינָה. אָזְנַי לֹא תִּשְׁמַעְנָה.

נִפְלֵאתִי לִזְכּוֹר: הַאֻמְנָם הֶאֱמַנּוּ?

הַאֻמְנָם הַאֻמְנָם עוֹפוֹתַי הַיְרוּיִים

כִּפְתָק נְפַלְתֶּם מִשָּׁמַי הַקְּרוּעִים?

כִּפְתָק מֵרָקִיע.

כִּפְסָק בְּיוֹם־דִּין.

רָקִיע קָרוּעַ!

הֵדִי!

שָׂהֲדִי!

בִּן לַיְלָה חָדַלְתִּי עָצְבִּי וְעָצְמִי

הַרְחֵק מִפָּנַיִךְ

הַרְחֵק מֵעַצְמִי.

הָרוּחַ פָּרְעָה אֶת סֻכַּת הַשָּׁלוֹם

עָכְרָה אֶת נְתִיב־הֶחָלָב

אַךְ הַלַּיְלָה בּוֹרֵא אֶת הַשַּׁחַר שֶׁלּוֹ

מְגַלֵּף אֶת צַלְמֵי אֱלִילָיו.

גִּלּוּפִין גִּלּוּפִין בְּצַלְמָם וּדְמוּתָם

שֶׁל רוֹאֵי הַחֲלוֹם הַבּוֹרֵא יֵשׁ מֵאָיִן

בִּפְרוֹעַ לֵילוֹת הֶגְיוֹנֵי קַדְמוּתָם

וְהֶבֶל רוֹצֵחַ אֶת קַיִן.

כָּךְ יוֹם אַחַר יוֹם שָׂם הוֹוֶה לְעָבָר

וּרְאֵה: עַד הַלֵּיל לֹא פָּתַרְתָּ דָּבָר.

אַךְ פֶּתַע כָּבוּ אִישׁוֹנוֹת אִישׁוֹנוֹת

וְהַלַּיְלָה דִבֵּר בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת.

בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת בְּשִׁבְעִים וְאַחַת –

כִּי יֵשׁ עוֹד אַחַת

וְהִיא הָאַחַת.

וְהיא הָאַחַת. כִּי הִיא הַחֲלוֹם

וְשׁוּב הִיא בּוֹנָה אֶת סֻכַּת הַשָּׁלוֹם.

וּמָתַי הוּא חשֶׁךְ? כְּשֶׁעוֹלֶה הַשַּׁחַר.

(שו’ט, כב)

כְּנָפַיִם הִגְבִּיהוּ הִגְבִּיהוּ וְשַׁחוּ.

עָיַפְנוּ עַד אֹפֶל. הִגַּעְנוּ עַד שַׁחַר.

עַד שַׁחַר – וְתֵיקוּ. לִנְצוֹחַ? לִצְלוֹעַ?

עַד שַׁחַר – וּמַיִט. דּוּקְרָב שֶׁנִּגְדָּם.

עַכְשָׁו רַק שָׁמַיִם שֶׁאֵין בָּם אֱלֹהַּ

וְאֶרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ אָדָם.

עַכְשָׁו רַק מִדְבָּר עַל אֹחָיו וְחוֹחָיו.

מָרוֹם בְּאֵין שִׂיחַ כּוֹכָב עִם כּוֹכָב.

הַמֶּלֶךְ לִיר – קוֹרְדֶלְיָה וְשׁוֹטֶה לוֹ

וְהֵם יִשְׁעוֹ מִבּוּז הַלּוֹעֲזִים.

אוֹתִי מֵסִית כְּיָגוֹ אֶת אוֹטֶלוֹ

אַרְכִיסַפְקָן שֶׁבִּי – וְאֵין מֵזִים.

כָּל הַנִּגְלוֹת – כֻּלָּם עֵדֵי־הַמֶּלֶךְ

הַנִּסְתָּרוֹת – יָצְאוּ בְּעֵירֻמָּם.

עַד יוֹם אֶחָד אָבַד פִּתְאֹם הַכֶּלַח

עַל כָּל אֲשֶׁר רוֹמַמְתָּ וְרוֹמַם.

כָּל סִבְרְךָ נִסְכָּל. כָּל חָכְמָתְךָ הוֹבִישָׁה.

פִּתְאֹם חָדְלוּ כָּל סֵתֶר וְחֶבְיוֹן.

וְשֶׁמֶשׁ תַּךְ עַל רֹאשׁ הַנָּס תַּרְשִׁישָׁה

כְּדִין יוֹנָה בִּקְמוֹל הַקִּיקָיוֹן.