אָדָם נִמְשָׁל כְּעֵץ הוּא –

נִגְלָיו הֵם כְּרָזָיו

סִבְרוֹ אֵינוֹ עַד־נֶצַח

הֶפְכּוֹ אֵינוֹ אַכְזָב.

וּכְשֶׁיִּגְלוֹשׁ הָעֶרֶב

עַד שַׁעֲרֵי אָפְקוֹ

יִרְאֶה אֶת אֵם־הַדֶּרֶךְ

בֵּין פֵּשֶׁר לְהֶפְכּוֹ.

יִרְאֶה וְלֹא יֵחָת

יִרְאֶה כִּי הֵם אֶחָד.

אֵינִי מַכֶּה עַל־חֵטְא – כִּי לֹא יָדַעְתִּי: מַנּוּ?

אוּלַי חַגֹּתִי כְּאָבֵל?

אוּלַי אָכַלְתִּי כְּחוֹגֵג?

כִּבְעֹנֶג־הַמִּצְווֹת גַּם אֲשָׁמַי חוֹנַנּוּ

בְּצֶמֶד הַמֵּזִיד־וְהַשּׁוֹגֵג.

צְמִיתוּת בְּהִפּוּכִים! צְמִידוּת כִּי גוֹרָלִי הוּא.

אַל תְּבַקְּשׁוּ קוֹל חֶרֶב בְּצִחְצוּחֵי־מִלִּים.

כָּל שֶׁחוּשַׁי וְהֶגְיוֹנַי אָיְבוּ אוֹ הֶאֱלִיהוּ –

כֻּלָּם הָיוּ שֶׁלִּי

וַעֲדֵי־עַד שֶׁלִּי!

עַל־כֵּן אַחַר בָּרְיִי תָּמִיד –כְּהֵד! –הַשֶּׁמָּא

(דּוּ־רִיב וְדוּ־פִּיּוּס בְּשֶׁמָּא־וּבָרִי!)

עַל־כֵּן בִּמְעוּף צִפּוֹר־נַפְשִׁי־הַנֶּאֱשֶׁמֶת

יַפְלִיאוּ וִדּוּיָם הוֹוִי וַעֲבָרִי.

פִּרְקֵי חֲלִיפוֹתַי! הֵם לֹא בְּסוֹד הָרֶצַח

וְלֹא נוֹצֵחַ וְנִצּוֹחַ יְצָרָיו שֶׁלַּהוֹזֶה.

כִּמְעַשְּׁנֵי־שַׁרְשֶׁרֶת אַצִּית לֵילַי בְּרֶצֶף

עֵת עֶצֶב הוּא נִגּוּן וְהַנִּגּוּן הוּא עֶצֶב –

וְזֶה בָּזֶה

לָנֶצַח זֶה בָּזֶה!

עַד סוֹף נִצְחוֹ שֶׁל רֶגַע שֶׁהָשְׁבַּת מִלֶּכֶת

כְּחֵץ –מְעַט־לִפְנֵי־הַמַּטָּרָה

ובְיֶתֶר חֵ"ן תּוֹפִיעַ הָאַחְדוּת אֵלֶיךָ

כְּחֶרֶב שֶׁחָזְרָה לְתַעֲרָהּ.

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יֹאמְרוּ עָלַי הָהֵם שֶׁעוֹד יָבוֹאוּ.

חוֹשֵׁשְׁנִי: הֵם יִטְעוּ בִּי לֹא פָּחוֹת מִבְּנֵי דוֹרִי.

הֵם יְנַגְּחוּנִי בִּפְסוּקַי

מִן הַמִּלֵּאת

וּמִן הַבֹּהוּ–

יִרְאוּ אוֹתִי בִּכְתִיב וְלֹא יִרְאוּ בִּקְרִי.

אֲבָל הָעֵץ הוּא כָּל גִּילָיו

כָּל גִּלּוּיָיו גַּם יַחַד

כְּגוֹן אֲנִי שֶׁהִנְנִי כָּל עֲקֻבַּי וּמִישׁוֹרִי.

אַל נָא תָּשִׂימוּ פְּדוּת בֵּין שֶׁלֶף לְתִפְרַחַת

כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּי פְּדוּת בֵּין אוֹי־לִי לְאַשְׁרַי.

אַתֶּם שֶׁבָּאתֶם כְּבָר!

אַתֶּם שֶׁעוֹד תָּבוֹאוּ!

רְאוּ נְתִיבוֹתַי שֶׁכָּל אַחַת נִפְלֵאת

שֶׁכָּל אַחַת מִלֵּאת וְכָל אַחַת הִיא בֹּהוּ

וְכָל אַחַת – מִבֹּהוּ אֶל מִלֵּאת.