הַחוֹטְאִים כִּי יַכּוּ עַל חֶטְאָם

לִתְחִיָּה יְקִימוּהוּ: שֶׁלָּךְ הוּא!

מַה יָפוּ הַנּוֹצְחִים שֶׁנֻּצָּחוּ –

אַל יַכּוּ הַחוֹטְאִים עַל חֶטְאָם.

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה –

לֹא יָמִים לֹא נוֹפִים לֹא יָמִירוּ

הֵמָּה רַק אֶת הַקֶּצֶב יַשְׁהוּ

אוֹ יַמְהִירוּ

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה.

זֶה הָיָה

זֶה הוֹוֶה

זֶה כִּפְתִיל־וְחוֹתָם –

אַל יַכּוּ הַחוֹטְאִים עַל חֶטְאָם.

הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ.

הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב.

קָרָאתִי הָלוֹךְ וְקָרוֹא

אֶל עֵבֶר הַחַי וּמֵתָיו:

הַקְשִׁיבוּ לַגָּן וְלַשִּׁיר!

הַשְׂכִּילוּ כָּהֶם לְלַבְלֵב!

כִּי עֵת לְהָנֵץ

וְעֵת לְהַשִּׁיר –

הָעֵץ

הַנָּחָשׁ

וְהַלֵּב.

הַלֵּב הַנָּחָשׁ וְהָעֵץ –

וְאוֹי לַדּוֹחֵק אֶת הַקֵּץ.

…אַךְ נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתוֹ וְגָזַר עַל עַצְמוֹ לָסֶגֶת

וּפָתַח אֶת הַכַּף שֶׁלָּכְדָה בְּלֹא־עֵת.

הוּא רָאָה שֹׁבֶל נָס שֶׁל רַחְקוּת לֹא־מוּשֶׂגֶת

עֹרֶף עָז שֶׁל הַזְּמָן הַחוֹמֵק וְשׁוֹעֵט.

וְעַתָּה אִם יִשְׁכַּח – הֵן יִזְכּוֹר שִׁבְעָתַיִם

וְעַתָּה אִם יִכְסוֹף – הֵן יַבִּיט וְיִרְאֶה

בָּבוּאוֹת

בָּבוּאוֹת

בָּבוּאוֹת שֶׁבַּמַּיִם

וּבָרוֹם עֵדֶר־פָּז שֶׁיָּצָא לְמִרְעֶה.

אִם מָשַׁךְ בְּקַשְׁתּוֹ – הֵן אָסַף אֶת הַיָּד –

וְחַס אִם יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר לְצַיָּד!

רַק שְׂפָתָיו אֶל לִבּוֹ גִמְגּוּמָיו מִלְּלוּ

מִלְמוּלֵי אַיָּלָה־אַיָּלִי־אַיָּלוּ

וּבַלֵּב כְּבָר הֹרָה הֶחָרוּז:

        חוּ־אָ־לוּ!

הָרְאִי הָעוֹרֵג. פִּתּוּיֵי בָּבוּאוֹת.

רִמְזֵי נְבוּאָה בִּבְלִי דַעַת עוֹד מַהִי.

וְשׁוּט

    בְּפִשּׁוּט-

        הַזְּרוֹעוֹת –

            וְעַד מַיִט:

כִּפְשׁוֹט סַהֲרוּר אֶת יָדָיו הַלְּבָנוֹת

אֶל צֶלֶם יָרֵחַ בַּמַּיִם.

הַצֶּלֶם הַצֶּלֶם – רְאִי סַהֲרוּר.

הַלֹּבֶן הַלֹּבֶן– בָּרוּךְ וּבָרוּר.

גֵּאוּת מִתְאַבֶּכֶת בִּקְטֹרֶת הַלַּיִל

יָדַיִם צוֹפוֹת

יָדַיִם צָפוֹת

אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ.

“…וְסַהַר כְּאִלּוּ מֵת.”

(רשבג)

צִנָּה חֲמַרְמֶרֶת

עַפְעָף מְאוֹתֵת

רִפְרוּף הַצַּמֶּרֶת

הַנַּחַל קוֹמֵט

עִפְעוּף טֶרֶם־בֹּקֶר

רִפְרוּף טֶרֶם־עֵת

כּוֹכָב שֶׁרָחוֹק הוּא

שׁוֹמֵט־לֹא־שׁוֹמֵט

רִפְרוּף הוּא עִפְעוּף הוּא

אִבְחַת הַכּוֹרֵת

עוֹד רֶגַע יָסוּפוּ

עִם סַהַר שֶׁמֵּת

סַהַר שֶׁמֵּת

סַהַר שֶׁמֵּת –

רֶגַע שֶׁל סֹמֶק שׁוֹתֵת וְשׁוֹתֵת.

הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ

הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב

(מן השיר “במרוצה”)

שׁוּב סֵבֶר שֶׁל בֹּקֶר חוֹזֵר־לְמוּטָב

גּוֹנֵב אֶת עֵינִי בַּמַּרְאוֹת וּבַשֵּׁמַע

הַרְחֵק מִבֵּיתִי שֶׁהֻדַּר מִן הַטַּל

שָׂדֶה־לֹא – שֶׁלִּי נוֹשֶׁמֶת.

נוֹשֶׁמֶת אֶת נֶשֶׁף לֵילָהּ וְרִגְשׁוֹ

עֵת סַהַר אֵלֶיהָ מַפְגִּיעַ לְפֶתַע

בִּדְמוּת תַּפּוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן

בְּתוֹךְ כַּף־הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁהַלַּיְלָה יָשׁוּב

וְיִשְׁלוֹף סַהֲרוֹ כְּפִגְיוֹן שֶׁבַּתַּעַר.

נִצַּבְתִּי מִנֶּגֶד– מַבִּיט וְקַשּׁוּב

כְּאִלּוּ מִנֶּגֶד אֵלַי מַבִּיטָה אַתְּ.

אַרְחִיק לְהַשְׁקִיף –כִּי גָנַבְתְּ אֶת עֵינִי.

אֵיטִיב לְהַקְשִׁיב: אוּלַי אַתְּ הַדּוֹבֶרֶת.

שׁוּב שִׂיחַ־שֶׁל־שְׁנַיִם בֵּינִי־לְבֵינִי

כְּתָמִיד

כְּתָמִיד –וְאַחֶרֶת.

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי

הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי

וְאֵינֶנִּי מֵשִׁיב –

אַל תִּרְאִינִי מַחְרִישׁ בְּמֵזִיד

אוֹ שׁוֹלָל

אוֹ רֵיקָם.

רְאִי נִגּוּנַי –

הֵם כַּנְפֵי־יוֹנַת־אֵלֶם שֶׁלִּי

שִׁמְעִי נִגּוּנַי –

הֵם שִׂיחוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַלֵּב הַזָּרוּעַ

שֶׁדָּנוּהוּ לְכֹבֶד־הַפֶּה –

שְׁתִיקוֹתַי הֵן סְמָדַר הַמְבַשֵּׂר תִּירוֹשָׁיו לַדּוֹרְכִים.

כָּל דְּבוֹרַי כְּבָר חוֹזְרוֹת מִכְּרָמִים

בְּעֵין־גֶּדִי שֶׁלִּי

הֵן רָאוּ אֵיךְ הָרוֹת הַגְּפָנִים אֶת הַיַּיִן

אֵיךְ הוֹזִים אַשְׁכּוֹלוֹת עַל גִּתּוֹת וְגִתִּית

עַל שְׂפָתַיִם גּוֹמְעוֹת מִן הַחֵמֶת.

נְחִילַי שֶׁאָרוּ יַעֲרוֹת־דּוּמִיָּה

זֶה צוּפָם הוּא הַשִּׁיר שֶׁעוֹדֶנוּ הָרוּי

אַתְּ יוֹדַעַת הֵיטֵב חוּ־אָ־לוּ

אַתְּ יוֹדַעַת הֵיטֵב

כִּי עָלַיִךְ.

אָמְרָה לִי אִשָּׁה אִינְדִיאָנִית כְּשֶׁלָּחַצְתִּי אֶת יָדָהּ:

“יֵשׁ לְךָ יָד לֹא־מַעֲלִיבָה.”

(מעשה שהיה)

כַּף־יָד קְטַנָּה וְחוּשׁ שִׁשִּׁי לָהּ

נֵס קְפִיצַת־רַחַק שֶׁל רָדָר

וְאֵיךְ בָּגְדָה וְלֹא הִבְדִּילָה

בֵּין פְּרִי־הַגֶּפֶן לִסְמָדָר?

אֵיכָה דָרַךְ בְּהֹלֶם־פַּעַם

וּפַעֲמֵי נָדִיב כָּשְׁלוּ

וְהוּא חָשַׁשׁ כִּי זֹאת הַפַּעַם

הוּא יְאַבֵּד אֶת חוּ־אָ־לוּ.

אָז נִכְנְעוּ יוֹקְשֵׁי־הַיַּעַר

לִפְנֵי רוֹעֶה־בַּשּׁוֹשַׁנִּים

וְהוּא נָשָׂא מִסַּף הַשַּׁעַר

אֶת עַזּוּתוֹ הַבַּיְּשָׁנִית.

אַךְ עוֹד לֹא תַּם סִפּוּר־הַצַּיִת

אֵיךְ בִּתְפִלָּה עַל תִּקּוּנָהּ

צִיְּתָה קַשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ־הַצַּיִד

לְצַו קַשְׁתּוֹ שֶׁל הַכַּנָּר.

*

אֵחַרְתֶּם שׁוּב בְּסוֹף אַשְׁמֹרֶת

פִּתְאֹם לִטְּפֵךְ בְּמֹרֶךְ יָד

וְאַתְּ גוֹבֶרֶת עַל הַמֹּרֶךְ

הָפַכְתְּ אָחוֹר אֶת הַצַּיָּד.

קַשְׁתּוֹת־נִמְרוֹד כּוֹנָנוּ: טֶרֶף!

עַשְׁתּוֹת־יוּבַל עָנוּ: מִזְמוֹר!

חִצֵּי־נִמְרוֹד: הַרְדֵּף! אַל תֶּרֶף

רַצֵּי־יוּבַל: חֲזוֹר! חֲזוֹר!

אָז סָר בְּנֶפֶשׁ מִתְנַצֶּלֶת

וְאַתְּ לֹא נַעְתְּ וְלֹא גִלִּית

הַאִם תִּשְׁעִי וְתֵרָצֶה לָךְ

וַתְּרָנוּתוֹ הַהֵיכָלִית.

סִלְחִי שִׁבֹּלֶת מִתְעַלֶזֶת

שֶׁל הַנָּהָר הַמִּשְׁתַּפֵּךְ –

הוּא סָג אָחוֹר וְלֹא יָעֵז עוֹד

לִפְקוֹד הָעֶרֶב אֶת סִפֵּךְ.

*

זֶה פִּתְאֹמוֹ אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי –

אַךְ יוֹדְעֵי־חֵן הֲלֹא יֵדְעוּ:

כָּךְ גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶ’ן־שֶׁנִי

קָרֹה קָרָה לְחוּ־אָ־לוּ.

אֶת כָּל בָּבוֹת הַיַּעַר הַצּוֹעֵד

הִכָּה בְּסַנְוֵרִים בָּזָק אִלֵּם

וּכְמוֹ אָסַף לְפֶתַע אֶת יָדוֹ.

נִדְמֶה כִּי הָעוֹלָם צִמְצֵם רֹאשׁוֹ אֶל בֵּין כְּתֵפָיו

בְּצִפִּיָּה לְנַחַת הָאֶגְרוֹף –

הוֹ הֶרֶף־עַיִן־עֲדֵי־עַד

שֶׁבֵּין בָּרָק וְרַעַם שֶׁלֹא בָּא!

כָּאן מוֹצָאֵי הָעֶרֶב

כָּאן מוֹבָאֵי הַיַּעַר הַנָּסוֹג

אַיֶּלֶת־פֶּרַח וּפַיְּטָן

שֶׁלֹא רָצָה לִהְיוֹת צַיָּד.

מִשְׁכִיהוּ וְיָרוּץ מִמֶּנּוּ־וְהַרְחֵק

כַּאֲמִירוֹ שֶׁל עֵץ

אֲשֶׁר נוֹפוֹ מַרְקִיעַ וְנוֹטֶה אֶל חוּץ לַגָּן

עַד עִבּוּרוֹ בְּקַו הָאֹפֶק הַשּׁוֹתֵת.

כָּל הָעִתִּים עָלוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶם

וְלִשְׁחָפִים קָרְעוּ הַלֹּבֶן הָאֶחָד

שַׁלַּמִּפְרָשׂ.

כָּל הַמְּקוֹמוֹת נִסּוֹטוּ מֵעַצְמָם־וָהָלְאָה

בְּאֵין רְחוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּתֶל וּטְפָחוֹת

וְרַק סֻלָּם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר

וּמְסַהֲרֵר מִשְׁעֶנֶת גַּג נָטוּי

כִּבְכָל הַחֲלוֹמוֹת עַל חוּ־אָ־לוּ.

עַד שֶׁיִּסַּע – –

עַד שֶׁיִּסַּע הָעֶרֶב לְדַרְכּוֹ

וְיַשְׁאִירֵהוּ גֵא וּמַלְכוּתִי

כְּגֹבַהּ

וּמֶרְחָק.