אברהם שלונסקי
מִשִּׁירֵי חוּ־אָ־לוּ
בתוך: ספר הסולמות: שירים

כְּאָז

כְּאָז

בִּבְלִי הַרְפּוֹת

זֶה אַרְבָּעָה יָמִים

מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.


כְּאָז

בְּזֶה מוּל זֶה:

יַרֵחַ וְחַמָּה

בִּשְׁנֵי צִדֵּי הָעֶרֶב –

הוֹ עֶרֶב עַכּוּמִי אֶל־מוּל פָּנַי.


יָרֵחַ וְחַמָּה עוֹנְקִים גַּלְגַּל הַיּוֹם

כַּעֲגִילַיִם בְּאָזְנֶיהָ.

יָרֵחַ וְחַמָּה נוֹזְמִים אַפֵּי הַיּוֹם

בְּיִחוּדֵי הָאֹפֶק הַכָּפוּל –

יָרֵחַ וְחַמָּה!

יָרֵחַ וְחַמָּה!

הוֹ זִיו־הָאִיקוֹנִין שֶׁל הָעֵירֹם הַמּוֹדִילְיָנִי

גַּלְגַּל חָשׁוּק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים! –


אֲנִי זוֹכֵר זֹאת קַו־לְקָו

מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.

הַזְּמַן רַק הֶאֱלִיהַּ מַשֶּׁהוּ

בְּקַו הָאַיָּלוּת שֶׁל צַוָּארֶיהָ

בִּתְוֵי פָּנִים מָאֳרָכוֹת

כְּשִׁיר שֶׁנִּשְׁתַּיֵּשׁ תּוֹךְ מְעוּפוֹ –

הוֹ שַׁיִשׁ הַזּוֹכֵר מַפְסֶלֶת וְנִגּוּן!


כָּל רְחוֹבוֹת עִירִי בְּהֶמְלָתָם אֵלֶיהָ

כִּשְׁאוֹן הַמַּיִם הָרַבִּים שֶׁל יוֹם אִיָּר

שֶׁל עֶרֶב עַכּוּמִי

שֶׁל אֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.


הוֹ אֶשֶׁד־נְחָלִים!

הוֹ אַכְזְרוּת הַפֶּתַע הַמַּפְגִּיעַ!

אֲנִי זוֹכֵר הַכֹּל מַמָּשׁ כְּאָז

מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד.


עַכְשָׁו עַד בֹּקֶר לֹא יַרְפּוּנִי

זִקּוּף מוֹלֵךְ שֶׁל שַׁיִשׁ אַיָּלִי

טַנְדּוּ גָבוּשׁ שֶׁל שְׁתֵּי אַבְנֵי־טִפִּין

בְּצֶלֶם סַהַר וְחַמָּה

מִשְּׁנֵי צִדֵּי פָּנִים מָאֳרָכוֹת –

הוֹ אִיקוֹנִין נָשִׁית שֶׁל מוֹדִילְיָנִי!


וְקוֹל קוֹרֵעַ:

חוּ־אָ־לוּ!

צִפּוֹר־הָאֶבֶן חוּ־אָ־לוּ!

מְבוֹאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי


כְּפֶתַע הַסּוּמָא

מאת

אברהם שלונסקי

אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב הַפִּתְאֹמוּת שֶׁהֱבִיכַתְנִי

לְשֵׁמַע צְלִיל קוֹלִי לָרִאשׁוֹנָה

מִסֶּרֶט הָרְשַׁמְקוֹל:

– הֲזֶה קוֹלִי?

קוֹלִי שֶׁלִּי?

הֵן כָּל יָמַי שָׂנֵאתִי קוֹל אֲשֶׁר כָּזֶה!


וְכִי לֹא מִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹכֵחַ הָאָדָם חֲלוֹמוֹתָיו

בַּהֲקִיצוֹ

אֶלָּא אִם כֵּן יִפָּה אֶת מוּמֵיהֶם

בְּלֹא־יוֹדְעִים?


וְכִי לֹא מִשּׁוּם כָּךְ כָּל וִדּוּיָיו

(עַל הַצְּדָקוֹת וְהָעַוְלוֹת גַּם יַחַד)

עֵדוּת כּוֹזֶבֶת הֵם שֶׁל הַנּוֹגֵע־בַּדָּבָר?

גֻּזְמָה שֶׁלֹּא־מִדַּעַת?


מָחָר וַדַּאי יוֹכִיחוּ לִי גַם זֶה:

שֶׁכָּל מַרְאוֹת־עֵינַי וַעֲלִילַי

הִנָּם לֹא־כָּךְ

הִנָּם לֹא־הֵם

הִנָּם רַק חֶפְצִיּוֹת

שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּתְחַטֵּא.


כָּךְ רוֹאֶה אָדָם מַרְאֵה עִירוֹ

בְּטַיִס עַל־קוֹלִי.

כָּךְ טַיָּסֵי־חָלָל רוֹאִים כּוֹכַב־לֶכְתֵּנוּ

שֶׁהוּא זָעִיר יוֹתֵר

נָאֶה יוֹתֵר –

יוֹתֵר

אַךְ לֹא כְּמוֹ.


כָּךְ הַמֵּקִיץ זוֹכֵר קוֹרוֹת וַחֲלוֹמוֹת

כִּשְׁנֵי פָּנִים שֶׁל לַהֲדָם אֶחָד.

הוֹ פֶּתַע הַסּוּמָא בְּהִפָּקַח עֵינָיו

אֶל הַגּוּפִים בְּאֵין־לְבוּשׁ.


אַתָּה קוֹרֵא לָזֵה נִגּוּן

מאת

אברהם שלונסקי

"הַמַּחְשָׁבוֹת

הַמַּחְשָׁבוֹת וְנִיבֵיהֶן" –

אַךְ לֹא תָּמִיד אַתָּה דוֹבֵר בְּנִיב־שְׂפָתַיִם:

אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.


"הָאַהֲבָה

הָאַהֲבָה וּוִדּוּיֶיהָ" –

אַךְ שְׁתִיקוֹתֶיהָ מִתְוַדּוֹת יוֹתֵר:

אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.


"וּמַסָּעוֹת

הַמַּסָּעוֹת וּמְחוֹז־חֶפְצָן?" –

אַךְ מֶרְחַקִּים קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַנִּצְחִי.

אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה נִגּוּן.


אַתָּה אוֹמֵר נִגּוּן וּמִתְכַּוֵּן לַכֹּל

לְכָל פּוֹרְקֵי עֻלָּם שֶׁל שְׁמוֹת־הָעֶצֶם־וְהַתֹּאַר

הַמִּתְמַלְּטִים מֵאוֹר כּוֹזֵב שֶׁל פֵּשֶׁר מִתְחַשֵּׂף

וּמִתְחַפְּשִׂים־לְדַעַת

בְּכָל אַרְבַּעַת הַמַּסְווֹת שֶׁלַּפַּרְדֵּס.


כִּי הַנִּגּוּן הוּא זֵכֶר אַחֲרוֹן

שֶׁל שִׂיחַ אֵל אֶל יְצוּרָיו

בְּטֶרֶם־שְׂפַת־לָשׁוֹן.

כִּי הִיא מִצּוּי שֶׁל כָּל זַעֲקוֹתֶיךָ

אֲשֶׁר שָׁתַקְתָּ בִּתְפִלּוֹת הָאַהֲבָה.


הֵן גַּם הַיּוֹם אַתָּה דוֹמֵם אֶת מְאֹדֶךָ

(הוֹ לְבָנָה־בְּמִלּוּאָהּ מֵעַל לַמַּיִם!)

עִתִּים זוֹ שַׁחַף הַזּוֹכֶרֶת יָם רָחוֹק

עִתִּים זוֹ אַיָּלָה בִּדְמוּת־הַגּוּף מִנֶּגֶד –

אֲבָל תָּמִיד נִגּוּן.

וְהַנִּגּוּן אוֹמֵר לְךָ

כִּי שְׁמָהּ הוּא חוּ־אָ־לוּ.

וְהַנִּגּוּן אוֹמֵר לְךָ:

שִׁמְךָ הוּא אַבְּרִי.

פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת

מאת

אברהם שלונסקי


אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר

מאת

אברהם שלונסקי

יֵשׁ מְפָרְשִׁים: כְּלִי־שִׁיר

יֵשׁ מְפָרְשִׁים: דִּמְדּוּמֵי־בֹּקֶר

שֶׁדִּמְיוֹנָם כְּאַיָּלָה מְפֻחָדָה

הַנָּסָה מֵאֵימַת אֲרִי־חַמָּה.


אֵלּוּ וְאֵלּוּ פֵּרוּשֵׁי־אֱלֹהִים־חַיִּים

אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִגּוּנֵי־הָאַהֲבָה־וְהַמָּוֶת

אֵלּוּ וְאֵלּוּ שָׁמְעוּ מִפִּי עֶלְיוֹן:

עַזָּה כַּמָּוֶת.


מֵאָז הִיא כְּלִי נִגּוּן הוֹלֵךְ לָבֶטַח

וְדִמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר הַמְפֻחָד

מֵרִשְׁרוּשֵׁי הַיַּעַר הַלֵּילִי.


אֲרִי־הַבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

מִבַּעַד לַחֲלוֹם

כְּמִבַּעַד לְחַלּוֹן שָׁקוּף־אָטוּם

אֲנִי צוֹפֶה לְתוֹךְ כִּלְיוֹן הַלַּיְלָה

וְרוֹאֶה הַרְחֵק

מִסַּף הַבַּיִת שֶׁעָצַם אֶת כָּל תְּרִיסָיו

עַד יַעֲרוֹת־הָעַד הַמַּחְבִּיאִים אֶת כְּלֵי־הַשִּׁיר

עַד בּוֹא מוֹעֵד.

הוֹ עַד!

הוֹ עֲדֵי־עַד! –

וּכְבָר מִפְצָל רִאשׁוֹן שֶׁל קֶרֶן אַיָּלִים.

וּכְבָר שׁוֹאֵג הַבֹּקֶר מִסֻּבְּכוֹ

וְאֵד עוֹלֶה מִכָּל כַּנְפוֹת הַיַּעַר

וְלָט

וְלָט

וְלָט

אֶת אַיַּלְתּוֹ הַמִּתְחַמֶּקֶת

שֶׁל הַשַּׁחַר.


אֲזַי הוֹפִיעוּ כְּלֵי־הַשִּׁיר –

וְאֶצְבָּעַי עַל מֵיתְרֵיהֶם!


מְצָאוּנוּ מַשְׁכִּימֵי הָעִיר

הַסּוֹבְבִים בְּרִיק רְחוֹבוֹתֶיהָ

רָאוּ הַכְּלִי – וְלֹא שָׁמְעוּ שִׁירוֹ

שָׁמְעוֹ – וְלֹא הֵבִינוּ פֵּשֶׁר־הַמִּלּוֹת

וְשָׁאֲלוּ בְּפַחַד זֶה לָזֶה:

– מִי שָׁר לְעֵת כָּזֹאת בִּשְׂפַת לוֹעֵז

וְהָאֲרִי בַּחוּץ?!

מַה פֵּשֶׁר חוּ־אָ־לוּ?

מַה פֵּשֶׁר אַבְּרִי?


עַד יְשׁוֹקֵק הָרְחוֹב אֶל גֹּדֶשׁ צָהֳרָיו

כְּמֵי־נָהָר אֶל שִׁבָּלְתָּם –

וְלֹא יִהְיֶה שׁוֹאֵל עוֹד.


גַּם לֹא אַתְּ.

מִשִּׁירֵי הַכְּחוֹל הַנָּסוֹג

מאת

אברהם שלונסקי


אוּד־שֶׁל־יוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

וַיְהִי בֹּקֶר

וְנִסְתַּלְּקָה עֲקֶרֶת הֵיכָלוֹ

וַיְהִי עֶרֶב

וְאוּד־שֶׁל־יוֹם עָשֵׁן אֶת הַחֲלוֹם

וּבְקֶרֶן־רְחוֹב

רְחוֹב שֶׁבּוֹ שׁוֹתֵק

הַמָּוֶת עַל גַּבָּהּ הַמִּתְרַחֵק

הוּא יַעֲמוֹד כָּל עֶרֶב וְיַחֲשׁוֹב:

עַתָּה יִסֹּב הַלֵּב רָצוֹא־וָשׁוֹב

עַתָּה יֵלֵךְ פִּכֵּחַ וְשׁוֹלָל

וְכָךְ יִרְצֶה לַחְדּוֹל וְלֹא יוּכָל

וְכָךְ יַבִּיט יַבִּיט עַד הֵעָלְמוֹ

(הַנּוֹף הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל חֲלוֹמוֹ!)

וְשׁוּב יַחְפּוֹן זָהָב מֵחֶרֶג־יוֹם

וְשׁוּב יַבִּיט יַבִּיט –

        עֲדֵי יִסּוֹם.

הָהּ דֶּרֶךְ הָאוֹבֵד אֶל הָאָבוּד –

הַבֹּקֶר

וְהָעֶרֶב

וְהָאוּד.


כְּשַׂלְוִים שֶׁהוּגְזוּ מִן הַיָּם

מאת

אברהם שלונסקי

זֶה הָיָה כְּשֶׁרוּחַ־הָעֶרֶב עָצַר נְשִׁימָתוֹ

מִפַּחַד לִשְׁבּוֹר הָאֲוִיר הַחַרְסִינִי

כְּשֶׁהָעֵינַיִם נֶעֶצְמוּ לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹלוֹת

כְּשֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת בְּדַרְכָּן אֶל הֲדוֹם

נִפְזְרוּ כְּמַחְרֹזֶת שֶׁל חוּט מִתְקָרֵעַ

וּמִלִּים שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹתָן הֲבָרוֹת

צָנְחוּ עֲיֵפוֹת־הַמַּסָּע

כְּשַׂלְוִים שֶׁהוּגְזוּ מִן הַיָּם –

זֶה הָיָה כְּשֶׁלְּפֶתַע מִבַּיִת בָּרְחוֹב

פָּרְחָה הַצִּפּוֹר הָאַחַת

כִּי גִלִּינוּ סוֹדָהּ שֶׁכְּחֻלָּה הִיא.


אָז נָפְלָה בִּי שְׁתִיקַת כָּל הַכְּחוֹל הַנָּסוֹג

שֶׁל אִילָן וְנִגּוּן

לְעֵת עֶרֶב.


כְּאִלּוּ לֹא הָלְכָה

מאת

אברהם שלונסקי

כַּמָּה אָדִישׁ כִּבְיוֹן פָּנָיו שֶׁל עֶרֶב זֶה

בְּלֵב הָעִיר אֲשֶׁר חָדְלָה לִהְיוֹת עִירִי.

כִּבְלַאי שֶׁל קַבְּצָנִים צוֹעִים אִילָנוֹתֶיהָ

בַּדְּהִי הַשַּׁלַּכְתִּי שֶׁל פָּנָסֵי־הַסְּרָק

וְהַפְּסִיעוֹת – נִקּוּשׁ קַבַּיִם וְתוֹתָב

כְּבַפְּרוֹלוֹג שֶׁל אוֹפֶּרָה בִּגְרוּשׁ.


בְּקוֹל גָּדוֹל לֹא־תִקְלְטֶנּוּ־אֹזֶן

הוֹמֶה בִּי סוֹף־פָּסוּק מִשִּׁיר אֲשֶׁר תִּרְגַּמְתִּי

וְהוּא כִּיהִי־רָצוֹן חֲצוּף־תִּקְוָה

שֶׁלֹּא הֵנִיב אָמֵן

הוּא רֶמֶץ הַלֵּילוֹת לְעֵת שׁוּבִי־רֵיקָם

לֵאמוֹר:

"לוּ יִדָּלֵק פֹּה

        לְפָחוֹת כּוֹכָב אֶחָד!"

וְהִיא תָּשׁוּב

תָּשׁוּב לִהְיוֹת

כְּאִלּוּ לֹא הָלְכָה.


חֵרֵשׁ־אִלֵּם רָקוּעַ גֹּבַהּ עֲרִירִי

מֵעַל לְגַגּוֹתַי

לְגַגּוֹתַי כֻּלָּם –

וּמִתְיָאֵשׁ מִנֵּס.


הוּא לֹא יָדַע אֶת הַנִּגְלוֹת לַטָּף

שֶׁאֱלֹהִים סָחִים לָהֶם מִפֶּה לְאֹזֶן:

הָיֹה הָיָה.

הוּא לֹא יָדַע אֶת הַגָּלוּי לְיוֹדְעֵי־חֵן

כִּי שִׁיר־נִרְדָּף הוּא לוֹ:

הָיֹה יִהְיֶה!

וּבְתִלּוּי־רֹאשׁ שֶׁל פֶּתַע

כְּדֶרֶךְ כָּל וַדַּאי אֶל הַכּוֹפְרִים בּוֹ

הוֹפִיעַ לַיְלָה רָם

חֲכַם־רָזִים וּנְדִיב־כַּפַּיִם

וּכְמוֹ מֵחֵיק צִילִינְדֶר שֶׁל יוֹדֵעַ־לְהָטִים

כְּיֵשׁ־מֵאַיִן הִתְפָּרְחוּ יוֹנֵי־יוֹנִים –

הוֹ אַשְׁכְּלוֹת הַלֹּבֶן!

לֹבֶן! לֹבֶן!

וְהֵן עוֹלוֹת עוֹלוֹת עוֹלוֹת

וְהֵן קְטֵנוֹת קְטֵנוֹת קְטֵנוֹת

עַד הֱיוֹתָן עֵינַיִם

וּשְׁהָמִים

וּפְרִי־הַגֶּפֶן בַּמָּרוֹם

וּדְגֵי־זָהָב בִּשְׁמֵי שַׁדַּי

וּשְׁדֵי הַחֲשׁוּקָה –

הוֹ שֵׁם־הַמְפֹרָשׁ בְּמִזְמוֹרֵי חֶמְדָּה

כְּבַלֵּילוֹת מִקֶּדֶם.


עִירִי –

עִירִי הַמִּתְעַרְסֶלֶת בְּלֵילֶיהָ

עִירִי –

עִירִי הַמִּתְעַרְסֶלֶת בִּדְלָיֶיהָ

(וְהִיא תָּשׁוּב

תָּשׁוּב לִהְיוֹת

כְּאִלּוּ לֹא הָלְכָה).


חָלָל עֲלֵי אֹרַח

מאת

אברהם שלונסקי

חָלָל עֲלֵי אֹרַח לְאוֹר הַחַמָּה.

אִישׁ לֹא רָאָהוּ. אִישׁ לֹא תָּמַהּ.

אִישׁ לֹא קָרָא לַקִּרְיָה שֶׁנֵּעוֹרָה:

חָלָל עֲלֵי אֹרַח!

חָלָל עֲלֵי אֹרַח!


וְלַיְלָה.

לַיְלָה הַצָּף בְּצִנַּת מֵי הַנַּחַל

וּבֹקֶר טוֹפֵף מִמֶּרְחָק שֶׁגָּוַע

וְשֶׁמֶשׁ

שֶׁמֶשׁ זוֹהֶבֶת בָּאֹפֶק מוּנַחַת

כְּרֹאשׁ נֶאֱהֶבֶת עַל שְׂמֹאל אוֹהֲבָהּ.


הַצֶּלֶם

הַצֶּלֶם

צֶלֶם בָּדוּי שֶׁנֶּחְבָּא אֶל גְּנָזֶיךָ

הָיוּ לִכְנָפַיִם כְּחוֹלֵךְ וּשְׁחוֹמֵךְ

חֲלוֹם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶשְׁכֵּחַ הַזֵּכֶר

נָחָשׁ מְרַחֵשׁ בַּדְּשָׁאִים וְחוֹמֵק.


הִכִּישׁ וְחָמַק

הִשִּׁיל וְחָמַק

חָלָל עֲלֵי אֹרַח לְאוֹר הַחַמָּה.


בְּכָל הַחֲדָרִים

מאת

אברהם שלונסקי

אֵין קוֹל

וְאֵין מַרְאֶה

בְּכָל חַדְרֵי הַבַּיִת הַלֵּילִי –

כֻּלָּם בַּחוּץ

הוֹמִים הוֹמִים הוֹמִים

וְלֹא אֵלֶיךָ.


אוּלַי זֶה שֵׁפֶל מַחְזוֹרִי שֶׁל אֱמוּנוֹת

כְּחֶזְיוֹנֵי־שָׁרָב.

אוּלַי זֶה כֵּפֶל אַכְזָרִי שֶׁל רְצוֹנוֹת –

רָצוֹן־שֶׁלֹּא־לִרְצוֹת־דָּבָר

הַמִּתְנַכֵּל בְּךָ מִזֶּה לֵילוֹת לֵילוֹת

וְהִדְבִּיקְךָ סוֹף־סוֹף

בַּמַּעֲבָר מֵחֶדֶר לְמִשְׁנֵהוּ?


הַשֵּׁמַע וְהָרְאוּת הִזְעִיקוּ חוּשֵׁיהֶם

כְּאַיָּלוֹת בַּחֹרֶשׁ:

אוּלַי צְלִיל־נֶשֶׁם אֵי־מִזֶּה

אוּלַי־צֵל־צֶלֶם שֶׁיַּסְגִּירוּ

הַדּוּמִיָּה הַמִּתְחָרֶשֶׁת בְּאָרְבָּהּ

דּוּמַת־שִׁלְהֵי שֶׁהִיא גוֹנֶבֶת עָיִן.


אַל תַּאֲמִין לְדוּמִיַּת הָרָהִיטִים

שֶׁל כָּל הַחֲדָרִים.

אַתָּה מֻקָּף דְּלָתוֹת וְאֶשְׁנַבִּים וְשֶׁמֵּעֹרֶף –

חֲשׁוֹד בָּהֶם!


כִּי לָמָּה זֶה שׁוֹמֵם הַכֹּל בְּכָל הַחֲדָרִים

כִּי לָמָּה זֶה דוֹמֵם הַכֹּל בְּכָל הַחֲדָרִים

כִּי לָמָּה זֶה דוֹמִים כָּל הַחֲדָרִים

וְאֵין אֶחָד נֶחְשָׁק מִזּוּלָתוֹ?

הוֹ אֹזֶן מַה מִלַּיְלָה?

עַיִן מַה מִלֵּיל?


– הֲכִי תֵצֵא?

– חָלִילָה לִי מִצֵּאת!

הֲרֵי לָצֵאת – מַשְׁמָע הַחוּצָה

וְהוּא הוֹמֶה הוֹמֶה הוֹמֶה –

וְלֹא אֵלֶיךָ.


בַּשִּׁבְיָה

מאת

אברהם שלונסקי

עָזַבְתִּי אֶת אַחַי בַּחוּץ כְּשֶׁהוּא גוֹוֵעַ.

הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן. עַכְשָׁו – הָאֲחֵרִים.

עִירִי הַמְפֻרְקָדָה עַל עֶרֶשׂ כּוֹכָבֶיהָ

כְּדֶרְוִישׁ עַל מִטַּת הַמַּסְמֵרִים.


הַרְבֵּה אַחַר חֲצוֹת. מְעַט לִפְנֵי הַשַּׁחַר.

הַכֹּל כְּבָר לֹא־הַרְבֵּה. הַכֹּל עוֹדוֹ מְעַט.

הָיְתָה דְמָמָה שֶׁל חֶסֶד. עַכְשָׁו גַּם הִיא כְּשַׁחַל

בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמִי. וּגְלָף עַל אֶבֶן שַׁחַם.

וְזֵכֶר הֲרֵי־אַתְּ וְאַחֲרִית־נִשְׁמָהּ – –

הָהּ בֶּכֶה לֹא־נִשְׁמָע

הָהּ כֶּתֶר שֶׁנִּשְׁמַט

הָהּ רֹאשׁ שֶׁל מֶלֶךְ שַׁח וְלֹא נִמְשַׁח עוֹד. –


בַּפֶּתַח אוֹר־לֹא־אוֹר אָזְנוֹ שֶׁל לֵיל רוֹצֵעַ.

הָרְחוֹב מֻשְׁלָךְ לְמַטָּה כִּגְוִיָּה.

שְׂדֵרָה עַד אֹפֶק־דָּם דּוֹמֶמֶת אֶת עֵצֶיהָ.

הַמֶּלֶךְ בַּשִּׁבְיָה.

הַמֶּלֶךְ בַּשִּׁבְיָה.


הָאָב וְהַבַּת

מאת

אברהם שלונסקי

…אָז טִפְּסוּ דִמְדּוּמִים עַל כְּתָלַי כְּקוּרֵי קְנוֹקָנוֹת

וּכְמַרְאֵה הַתְּבַלּוּל בְּעֵינוֹ שֶׁל יָרֵחַ

עֵת אִילָן עוֹדוֹ חָשׁ אֲמִירוֹ הַכָּרוּת

וְאֵינֶנּוּ צוֹנֵחַ.


אָז אָמַרְתִּי לַבַּת

(וְהָעֶרֶב אַפַּיִם כּוֹרֵעַ)

אָז אָמַרְתִּי לַבַּת

(וְהָעֶרֶב נָבוֹךְ וּמֵבִיךְ):

"בַּת שֶׁלִּי

בַּת

אֲשֶׁר שְׁמֵךְ כְּקָמֵע לִי –

רוּת!

הִנֵּה הִגִּיעָה עֵת

הִנֵּה הִגִּיעָה עֵת גַּם לְאָבִיךְ

לְהִתְיַדֵּד

עִם עֲרִירוּת". – –


וּכִשְׁלָשׁ־כּוֹכָבִים בְּסִלּוּק־הַשַּׁבָּת

הֶאְזִינוּ לָעֶרֶב

הָאָב וְהַבַּת.

בֵּין כּוֹכָב לְעָפָר

מאת

אברהם שלונסקי


חֲלוֹם אַחֵר

מאת

אברהם שלונסקי

אֶל תּוֹךְ הַבֹּקֶר אַתָּה בָּא מִמַּעֲבֵה הַלַּיְלָה

כְּאִישׁ־הַיַּעַר הַנִּקְלָע לִמְקוֹם יִשּׁוּב

וּכְמוֹ אֲבַק־דְּרָכִים בְּנַעֲלֵי הַהֵלֶךְ

דָּבֵק בְּךָ אֲבַק־הַחֲלוֹמוֹת.


שׁוּם זְעָקָה לֹא נִשְׁתַּלְּכָה לַאֲחוֹרֶיךָ

שּׁוּם עֲוָיָה לֹא לִהְלְהָה עַצְמָהּ רֵיקָם

שׁוּם כֶּסֶל

שׁוּם חֶמְדָּה

שׁוּם תַּעֲלוּל –

וְלַחֲלוֹם הַבָּא־עָלֶיךָ־לְחִידָה

אַתָּה חוֹזֵר כְּאֶל הֶמְשֵׁךְ

עִם כָּל אַבְקַת כַּנְפֵי־פַּרְפָּר שֶׁל לֵיל־אֶתְמוֹל.


כָּל גְּעִיּוֹת־הַצְּחוֹק שֶׁל כּוֹכָבִים מִתְפּוֹצְצִים

כְּזִקּוּקִין־דִּי־נוּר שֶׁל קַרְנָבָלִים

כָּל פְּעִיוֹת הַבְּכִי שֶׁל תִּינוֹקוֹת וְנִבְגָּדִים

כָּל טִלְטוּלֵי־מִמֶּךְּ־וְאֵלֶיךָ

בְּאֶפֶס פֶּתַח לַמּוֹצָא־וְלַמּוֹבָא

וְכָל מָעוּף סַהֲרוּרִי

כְּאֶל מְחוֹז הַחֵפֶץ הָאַחְרוֹן –

כֻּלָּם עוֹד יַחְזְרוּ אֵלֶיךָ כְּתֻמָּם

וּכָךְ תָּשׁוּב אֶל בֹּקֶר הַמָּחְרָת

כְּשָׁב מִיַּעַר. –

עַד בּוֹא חֲלוֹם אַחֵר.


כִּי רַק חֲלוֹם עָשׂוּי לִרְצוֹחַ אֶת קוֹדְמָיו

וְרַק אַחֵר רוֹצְחָם

וְגַם יוֹרְשָׁם.


רֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה

מאת

אברהם שלונסקי

עַזּוּת הַבַּיְּשָׁנִים. בִּכְיוֹ שֶׁל סוּג־הַלֵּב.

הוֹ כִּקְרִיעַת־יַם־סוּף לִקְרוֹעַ לוֹט קָשֶׁה לִי!

מִי בְּכֻלָּם

    אֵי־אָז

        אוֹיֵב לִי אוֹ אוֹהֵב

רָאָה אֵיךְ עַצְבוּתִי אֶת דִּמְעָתָהּ מַשֶּׁלֶת?


אָמַרְתִּי: עַצְבוּתִי

    זֶה גִלּוּי־רֹאשׁ.

        זֶה מֹעַל הַמָּסָךְ.

אַחַר הֶסְתֵּר־פָּנִים וְחֶבְיוֹנִים בָּרֶמֶז

פִּתְאֹם כִּבְאֶפֶס־יָד נוֹשֶׁרֶת מַסֵּכָה

מֵעַל הָאֲצִילוּת הַמַּעֲרֶמֶת!


עָרְמָה.

עָרְמָה.

עָרְמָה.

כָּל חִין הַתַּחְבּוּלוֹת.

אֱמֶת הַנִּכְלָמוּת שֶׁל עֹדֶף־כֹּחַ.

הָהּ דַּלְגֵּאוּת

נִלְאוּת בְּסֵתֶר־לוֹט

הוֹ כְּסוּת־עֵינַיִם בְּהַפְגִּיעַ עֵת לִפְקוֹחַ.


עַתָּה אוּלַי הַפְּשָׁט! עֶרְיָה מִלְּהַשִּׂיגוֹ.

הָהּ פַּחַד הַנִּגְלוֹת! הַאֵין מָנוֹס מִלָּיִל?

הִתְפַּלְּלִי עָלַי שֶׁיִּפָּתַח הַסְּגוֹר –

כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים גָּנַזְתִּי בִּי אֵלָיִךְ.

כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁבּאוּ בִּמְכֻסֶּה

עַתָּה רוֹצִים לִבְקוֹעַ כְּמוֹלָד מֵעֶנֶן.

אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ

כִּי בְּדִבּוּק שִׁירַי עַל גְּדִי־וָשֶׂה

יֵשׁ רִיב הַקְּרִי־וּכְתִיב שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְחַנֶּנֶת?


עֲטוֹף! עֲטוֹף! עֲטוֹף! –גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי

וּתְפִלָּתִי נִכְסֵית בִּי וְנִכְנֶפֶת.

אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ:

זֶה פִּיק־בִּרְכַּיִם מֵעָצְמִי –

לֹא עֲטִיפַת־הַגּוּף כִּי עֲטִיפַת־הַנֶּפֶשׁ.


כִּי לְשׁוֹן סַגֵּי־נְהוֹר הִיא מֹרֶךְ הָעַזִּים

וְעֹז רַכֵּי־הַלֵּב בִּמְבוּכָתָם מִשֶּׁפַע

הוּא יֵצֶר טוֹב־וָרָע בְּפַחַד לְהַגְזִים

בְּחֵפֶץ הַפִּיּוּס שֶׁבֵּין גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.


עַל־כֵּן בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי רֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה

חֻלְשַׁת הַדַּעַת שֶׁהִשְׁחִילָה חוּט־שֶׁל־חֶסֶד

בִּשְׂמוֹחַ עַצְבוּתִי – לְהִתְפַּשֵּׁט אֶת לְבוּשָׁהּ

לְהִתְפָּרֵק עֲדִי הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּרֶסֶן.


עַתָּה הִנֵּה הַפְּשָׁט – הֲיִבְגְּדוּ מִלַּי?

לֵילִי הוֹלֵךְ שׁוֹלָל.

לֵילִי יָבוֹא בַּשֶּׁלִי.

הֲיִי עִמִּי שֶׁלִּי. הִתְפַּלְּלִי עָלַי – –


הוֹ כִּקְרִיעַת־יַם־סוּף לִקְרוֹעַ לוֹט קָשֶׁה לִי!


בְּסוֹד בְּאֵר וּדְלִי

מאת

אברהם שלונסקי

…כִּי מִישֶׁהוּ תָּמִיד עֲדַיִן מְצַפֶּה לִי

כִּי מַשֶּׁהוּ תָּמִיד וַדַּאי יָכוֹל לִקְרוֹת

דָּבַקְתִּי בַּחַיִּים בְּסוֹד בְּאֵר־וָדֶלִי

כְּקַדְמוֹנִים חָפַרְתִּי בְּאֵרוֹת.


נִדְמֶה: מַחְרִישׁ קִילוֹן.

נִדְמֶה: גּוֹוֵעַ שַׁעַט.

נִדְמֶה: בַּת־קוֹל חוֹרֶצֶת מִשְׁפָּטָהּ.

אַל־נָא תֹּאמַר כִּי זֶהוּ קוֹל הַשַּׁעַר

שֶׁל נְעִילָה־לְבִלְתִּי־הִפָּתַח.


הוּא שׁוּב יָבוֹא הַהִגָּיוֹן הַפֶּלִי –

שִׁיר־הַמִּקְלָט שֶׁל אַחְרוֹנָה שֶׁבַּשְׂמָחוֹת:

שֶׁמַּשֶּׁהוּ תָּמִיד עֲדַיִן מְצַפֶּה לִי

עוֹד מַשֶּׁהוּ תָּמִיד יָכוֹל לִקְרוֹת.


כִּי חֲלוֹמוֹת אֶת מֵתֵיהֶם הֵן לֹא קָבָרוּ

כִּי שׁוּם חֲלוֹם שׁוּם קֶבֶר לֹא כָּרָה

עַל־כֵּן אֱמוֹר: מַה שֶׁיִּקְרֵנִי –כְּבָר הוּא

וַאְשֶׁר לִקְרוֹת –רְאֵה־נָא כִּי קָרָה.


הֶרֶף־עַיִן

מאת

אברהם שלונסקי

…פְּלַג־הַגּוּף… פְּלַג־הַלֵּב… פְּלַג־יָרֵחַ

הַתּוֹקֵעַ דְּמָמָה בְּשׁוֹפָר.

צֶלֶם־צֵל־רְפָאִים הַבּוֹרֵחַ

נָע־וְנָד מִכּוֹכָב לְעָפָר.


בֵּין כּוֹכָב לְעָפָר – יֵשׁ־מֵאַיִן

זִכְרוֹנוֹת־לִבְרָכָה מִתְנַצְּחִים.

…פְּלַג־הַגּוּף… פְּלַג־הַלֵּב… הֶרֶף־עַיִן

הַקָּפוּא כְּמַפַּל הַנְּצָחִים.


כְּמַפַּל נְצָחִים. כְּשַׁלֶּכֶת

שֶׁל צְלִילִים וּצְלָלִים שֶׁגָּלוּ.

פְּלַג־הַגּוּף… פְּלַג־הַלֵּב… זֶה אֵלֶיךָ

קוֹל מֵאוֹב:

חוּ־אָ־לוּ! חוּ־אָ־לוּ!

הַרְחֵק מִן הַשָּׁעָה הַזֹּאת

מאת

אברהם שלונסקי


עַל כֵּן יַרְחִיק רְאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

הַחֲלוֹמוֹת יַרְחִיקוּ־רְאוֹת כְּצִפֳּרֵי־הַטֶּרֶף

עַל כֵּן

חוֹזִים־מֵרֹאשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָנוּ

עַל כֵּן

בּוֹרְאִים־לְיֵשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה.


וְהַר בְּהַר פּוֹגֵעַ וְלֹא נָט

וְחַי וָמֵת סָחִים אִלְּמֵי־טַנְדּוּ

וְאֵין יוֹדֵעַ מַהוּ סוֹד הַשִּׂיחַ:

הֵד צְעָקוֹת־לִשֶׁעָבָר

אוֹ זִכְרוֹנוֹת מִמַּה־שֶׁלֹּא־הָיָה־עוֹד?


כָּל הַזְּמַנִּים מֵתִים אַפַּיִם אָרְצָה

כֶּאֱלִילִים בְּדוּיֵי־הַפַּחַד־שֶׁנָּגוֹז

וּזְמַן אַחֵר צוֹלֵחַ כְּנָהָר

אֶת כָּל הַמֶּרְחַקִּים אֲשֶׁר נָמוֹגוּ

וּמִזְדַּעֵק בְּהַמְשָׁכַת־הַקּוֹל:

אֶ–חָ–ד – –


חֲלוֹמוֹת הַמַּיִם שֶׁנִּבְדּוּ

מאת

אברהם שלונסקי

אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲזַי

לְעֵת צֵאתִי מִדּוּמִיּוֹת

כְּצֵאת נָזִיר מִיַּעַר

אֹמַר לָךְ כָּל עֶלְפּוֹן הַגּוּף

שֶׁלַּגּוֹוֵעַ בַּצָּמָא.

הָעַיִן צוֹפִיָּה הַרְחֵק מִן הַשָּׁעָה הַזֹּאת

וּכְבָר יוֹדַעַת בְּדִיּוּק מַרְאֵה הָעֵץ שֶׁבַּשְּׂדֵרָה

מִמּוּל הַבַּיִת

וְכֹבֶד הַתְּרִיסִים כְּגוּשׁ־הָאֶבֶן עַל בְּאֵר

וְעֵשֶׂב שֶׁבַּגָּן הַשָּׂשׂ לְלֶטֶף צָעַד.

הוֹ הַמַּגָּע שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל זִכְרֵי הַגּוּף

וְקֶשֶׁב לַמּוּחָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה עֲדֶנָּה –

כָּךְ נוֹלָדִים תַּעְתּוּעֵי־שָׁרָב בֵּין יָם שֶׁל חוֹל וּתְכוֹל

וְכָל מֵיטְבֵי הַשִּׁיר

וְכָל הַפִּתְאֹמִים –

הוֹ נֹחַם־שָׁוְא עַל חֵמֶת רֵיקָנִית

מֻשְׁלֶכֶת בַּמִּדְבָּר כְּצִפִּיָּה.


הָגָר! הָגָר!

אֶל בְּנֵךְ לֹא בָּא הָאַיִל מִן הַסְּבָךְ

וְאַתְּ תִּרְאִי בִּגְווֹעַ שִׂפְתוֹתָיו

בַּחֲלוֹמוֹת הַמַּיִם שֶׁנִּבְדּוּ.


הַצִּפּוֹר לֹא רָצְתָה לִשְׁכּוֹחַ

מאת

אברהם שלונסקי

הַצִּפּוֹר לֹא רָצְתָה לִשְׁכּוֹחַ הֶעָנָף שֶׁעָלָיו שָׁרָה

הָעֵץ רָצָה לִזְכּוֹר וְלִזְכּוֹר אֶת הַשִּׁיר

וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר עַל כַּנְפֵי הַרְבֵּה צִפֳּרִים

לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה בַּמְּהוּמָה הַלְּבָנָה

וּמֵרֹב כְּנָפַיִם לֹא הָיְתָה צִפּוֹר.


אַךְ הִנֵּה יִכָּלֵם הַיּוֹם

וְהֵם יִקָּרוּ שֵׁנִית

אוּלַי זֹאת הַפַּעַם יִתְמַזֵּל יְקוּמָם –

כִּי יָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶם עַל כַּנְפֵי הַצִּפּוֹר הָאַחַת.


אַחַת מֵהֶן כְּחֻלָּה מְאֹד

מאת

אברהם שלונסקי

יֵשׁ לָמֶד־וָו צִפֳּרִים נִסְתָּרוֹת

שֶׁבִּזְכוּתָן הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים

וְהַשִּׁיר עוֹמֵד

וְהַשָּׁר –

אַחַת מֵהֶן ( תָּמִיד רַק אַחַת!)

כְּחֻלָּה עַד מְאֹד:

יוֹתֵר מִשָּׁמֶיהָ

יוֹתֵר מִתְּהוֹמֶיהָ

יוֹתֵר מִכְּתֹנֶת־הַפַּסִּים שֶׁל תָּמָר בְּלֶכְתָּהּ אֶל אַמְנוֹן

וּמֵחֲלוֹמֵי סֻלָּמוֹת וַאֲלֻּמִים

וּפְסוּקֵי לִי־טַי־פֶּה וְרַשְׁבָּ"ג

עַד סוֹף כָּל יוֹתֵר בְּפִלְאֵי הַמִּבְדֶּה

עַד סוֹף כָּל הַרְחֵק בִּמְעוּפֵי הַחֲלוֹם –

עַל־כֵּן לֹא־נִלְכֶּדֶת

עַל־כֵּן לֹא־נִצּוֹדֶת

וְלֹא רַק בַּכָּף

גַּם בָּעָיִן.


עִם כָּל לַחַן־כָּנָף לְעֵת עֶרֶב־שֶׁל־חֶסֶד

אָמַרְתָּ: זוֹ הִיא!

עִם כָּל רַחַף־נִגּוּן בִּשְׁתִיקַת־טֶרֶם־בֹּקֶר

אָמַרְתָּ: זוֹ הִיא!

וּלְעֵת כָּל בָּרִי־לִי

וּלְעֵת כָּל נִדְמֶה־לִי:

זוֹ הִיא! –

וְלֹא הִיא!


לָמֶד־וָו צִפֳּרִים נִסְתָּרוֹת

לָמֶד־וָו נִגּוּנִים הַמְּצַפִּים לְגוֹאֵל

שֶׁיְּתַקְּנֵם בְּאֶחָד.


וְשָׁמַיִם גְּבוֹהִים

גְּבוֹהִים מֵעַצְמָם

כֹּה גְבוֹהִים לֹא הָיוּ מֵעוֹדָם.


הֵן טָעוּ לְהַפְלִיא

מאת

אברהם שלונסקי

…מִפִּלְאֵי הַבְּדִידוּת

        (הַבְּדִידוּת הַנִּכְנֶפֶת!)

אַחַר הַפְּרִידוֹת

        (הַפְּרִידוֹת שֶׁאָרְכוּ!)

שׁוּב הֵן פּוֹקְדוֹת – הַצִּפּוֹר וְהַנֶּפֶשׁ –

אֶת כָּל צִפֳּרֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁפָּרְחוּ.


הֵן פָּרְחוּ לִצְמִיתוּת וְיָדְעוּ זֹאת לָבֶטַח –

וְטָעוּ…

        וְטָעוּ לְהַפְלִיא!

כָּךְ טוֹעִים הַנִּסִּים! – הִיא הִגִּיעָה לְפֶתַע

וְהִגִּיהָה אָפְלָהּ וְאָפְלִי.


הִגִּיעָה לְפֶתַע לוֹטְפָה וְלוֹפֶתֶת

כִּבְשׂוֹרָה חֲלִילִית: חוּ־אָ־לִי.


פִּתְאֹם שֶׁל פְּתָאִים

מאת

אברהם שלונסקי

חַסְדֵי־פִּתְאֹם זוֹרְעִים

        גַּחְלִילִיּוֹת בַּחשֶׁךְ

וְאוֹר לוֹטֵף פָּנִים

        כִּכְנַף שִׂמְלַת־הֶחָג

שׁוּב שְׁנַיִם בִּפְתַיּוּת

        רוֹדְפִים אַחַר הָאשֶׁר

כִּשְׁנֵי יַלְדֵי שָׂדֶה

        אַחַר פַּרְפָּר אֶחָד.


בְּשׁוּם נִיסָן חָצוּף

         שָׂדוֹת לֹא תִּדָּשֶׁאנָה

כְּהִדָּשֵׁא הַיּוֹם

        שָׁמַיִם נִפְתָּעִים

שִׁפְעַת כּוֹכְבֵי־הַבָּר

        לִרְחוֹשׁ מֵעַל רָאשֵׁינוּ

וּלְהִתְרַחֵשׁ

         בְּאשֶׁר הַפְּתָאִים.


שְׁתִיקָה בְּסוֹד צוֹמוֹת

        הִיא צִמְאוֹנִים הִצְמִיאָה

בְּכָל רִגְבֵי הַגַּן

        וּלְפֶתַע מְלַבְלֵב

כְּרֶגַע מִנִּצְחוֹ

        הַפֶּתַע הַמַּצְמִיחַ

פִּטְפּוּט מִפֶּה־לְפֶה

        גִּלּוּי שֶׁל פֶּה־לַלֵּב.

כָּךְ בְּאַקְרַאי נִירַשׁ

        (בְּחֶסֶד אוֹ בִּזְכוּת?)

אַלְמָוֶת פִּתְאֹמִי

         בְּאשֶׁר הַפְּתַיּוּת.


כְּתָמִיד וְאַחֶרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

עֲלִילוֹת וּדְבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינִי

כְּתָמִיד – וְאַחֶרֶת.

הָהּ שְׁרִירוּת שֶׁל אֵינֶנִּי־מֵבִין־עוֹד

שֶׁל אֵיךְ־זֶה־הוֹיָה־בִּי

שֶׁל יֶשְׁנִי־וְאֵינִי.


עַד שׁוֹמֵט שַׁרְבִיטוֹ שֶׁל מוֹלֵךְ

עַד נִלְאֵית כַּף־רַגְלוֹ שֶׁל הוֹלֵךְ

וּמוֹרָד שֶׁבָּהָר

וּנְפִיל אֶבֶן –

וּלְמַטָּה!


אֲנִי נִכְנָע וְשׁוֹתֵק וּמַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי

כְּעֵשֶׂב לִרְסִיסֵי־הַלַּיְלָה.

סֻלָּם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר

מאת

אברהם שלונסקי


זֶה הָיָה

מאת

אברהם שלונסקי

הַחוֹטְאִים כִּי יַכּוּ עַל חֶטְאָם

לִתְחִיָּה יְקִימוּהוּ: שֶׁלָּךְ הוּא!

מַה יָפוּ הַנּוֹצְחִים שֶׁנֻּצָּחוּ –

אַל יַכּוּ הַחוֹטְאִים עַל חֶטְאָם.


זֶה הָיָה

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה –

לֹא יָמִים לֹא נוֹפִים לֹא יָמִירוּ

הֵמָּה רַק אֶת הַקֶּצֶב יַשְׁהוּ

אוֹ יַמְהִירוּ

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה

זֶה הָיָה.


זֶה הָיָה

זֶה הוֹוֶה

זֶה כִּפְתִיל־וְחוֹתָם –

אַל יַכּוּ הַחוֹטְאִים עַל חֶטְאָם.


לְעֵבֶר הַחַי וּמֵתָיו

מאת

אברהם שלונסקי

הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ.

הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב.

קָרָאתִי הָלוֹךְ וְקָרוֹא

אֶל עֵבֶר הַחַי וּמֵתָיו:


הַקְשִׁיבוּ לַגָּן וְלַשִּׁיר!

הַשְׂכִּילוּ כָּהֶם לְלַבְלֵב!

כִּי עֵת לְהָנֵץ

וְעֵת לְהַשִּׁיר –

הָעֵץ

הַנָּחָשׁ

וְהַלֵּב.


הַלֵּב הַנָּחָשׁ וְהָעֵץ –

וְאוֹי לַדּוֹחֵק אֶת הַקֵּץ.


מְשׁוֹרֵר וְצַיָּד

מאת

אברהם שלונסקי

…אַךְ נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתוֹ וְגָזַר עַל עַצְמוֹ לָסֶגֶת

וּפָתַח אֶת הַכַּף שֶׁלָּכְדָה בְּלֹא־עֵת.

הוּא רָאָה שֹׁבֶל נָס שֶׁל רַחְקוּת לֹא־מוּשֶׂגֶת

עֹרֶף עָז שֶׁל הַזְּמָן הַחוֹמֵק וְשׁוֹעֵט.


וְעַתָּה אִם יִשְׁכַּח – הֵן יִזְכּוֹר שִׁבְעָתַיִם

וְעַתָּה אִם יִכְסוֹף – הֵן יַבִּיט וְיִרְאֶה

בָּבוּאוֹת

בָּבוּאוֹת

בָּבוּאוֹת שֶׁבַּמַּיִם

וּבָרוֹם עֵדֶר־פָּז שֶׁיָּצָא לְמִרְעֶה.


אִם מָשַׁךְ בְּקַשְׁתּוֹ – הֵן אָסַף אֶת הַיָּד –

וְחַס אִם יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר לְצַיָּד!


רַק שְׂפָתָיו אֶל לִבּוֹ גִמְגּוּמָיו מִלְּלוּ

מִלְמוּלֵי אַיָּלָה־אַיָּלִי־אַיָּלוּ

וּבַלֵּב כְּבָר הֹרָה הֶחָרוּז:

        חוּ־אָ־לוּ!


בָּבוּאַת יָרֵחַ

מאת

אברהם שלונסקי

הָרְאִי הָעוֹרֵג. פִּתּוּיֵי בָּבוּאוֹת.

רִמְזֵי נְבוּאָה בִּבְלִי דַעַת עוֹד מַהִי.

וְשׁוּט

    בְּפִשּׁוּט-

        הַזְּרוֹעוֹת –

            וְעַד מַיִט:

כִּפְשׁוֹט סַהֲרוּר אֶת יָדָיו הַלְּבָנוֹת

אֶל צֶלֶם יָרֵחַ בַּמַּיִם.


הַצֶּלֶם הַצֶּלֶם – רְאִי סַהֲרוּר.

הַלֹּבֶן הַלֹּבֶן– בָּרוּךְ וּבָרוּר.

גֵּאוּת מִתְאַבֶּכֶת בִּקְטֹרֶת הַלַּיִל

יָדַיִם צוֹפוֹת

יָדַיִם צָפוֹת

אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ.


עַפְעַפֵּי-שַׁחַר

מאת

אברהם שלונסקי

“…וְסַהַר כְּאִלּוּ מֵת.”

(רשבג)


צִנָּה חֲמַרְמֶרֶת

עַפְעָף מְאוֹתֵת

רִפְרוּף הַצַּמֶּרֶת

הַנַּחַל קוֹמֵט


עִפְעוּף טֶרֶם־בֹּקֶר

רִפְרוּף טֶרֶם־עֵת

כּוֹכָב שֶׁרָחוֹק הוּא

שׁוֹמֵט־לֹא־שׁוֹמֵט


רִפְרוּף הוּא עִפְעוּף הוּא

אִבְחַת הַכּוֹרֵת

עוֹד רֶגַע יָסוּפוּ

עִם סַהַר שֶׁמֵּת


סַהַר שֶׁמֵּת

סַהַר שֶׁמֵּת –

רֶגַע שֶׁל סֹמֶק שׁוֹתֵת וְשׁוֹתֵת.


אוּלַי אַתְּ

מאת

אברהם שלונסקי

הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ

הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב

(מן השיר “במרוצה”)


שׁוּב סֵבֶר שֶׁל בֹּקֶר חוֹזֵר־לְמוּטָב

גּוֹנֵב אֶת עֵינִי בַּמַּרְאוֹת וּבַשֵּׁמַע

הַרְחֵק מִבֵּיתִי שֶׁהֻדַּר מִן הַטַּל

שָׂדֶה־לֹא – שֶׁלִּי נוֹשֶׁמֶת.


נוֹשֶׁמֶת אֶת נֶשֶׁף לֵילָהּ וְרִגְשׁוֹ

עֵת סַהַר אֵלֶיהָ מַפְגִּיעַ לְפֶתַע

בִּדְמוּת תַּפּוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן

בְּתוֹךְ כַּף־הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת.


אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁהַלַּיְלָה יָשׁוּב

וְיִשְׁלוֹף סַהֲרוֹ כְּפִגְיוֹן שֶׁבַּתַּעַר.

נִצַּבְתִּי מִנֶּגֶד– מַבִּיט וְקַשּׁוּב

כְּאִלּוּ מִנֶּגֶד אֵלַי מַבִּיטָה אַתְּ.


אַרְחִיק לְהַשְׁקִיף –כִּי גָנַבְתְּ אֶת עֵינִי.

אֵיטִיב לְהַקְשִׁיב: אוּלַי אַתְּ הַדּוֹבֶרֶת.

שׁוּב שִׂיחַ־שֶׁל־שְׁנַיִם בֵּינִי־לְבֵינִי

כְּתָמִיד

כְּתָמִיד –וְאַחֶרֶת.


וְהַשְּׁתִיקוֹת סְמָדַר

מאת

אברהם שלונסקי

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי

הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי

וְאֵינֶנִּי מֵשִׁיב –

אַל תִּרְאִינִי מַחְרִישׁ בְּמֵזִיד

אוֹ שׁוֹלָל

אוֹ רֵיקָם.


רְאִי נִגּוּנַי –

הֵם כַּנְפֵי־יוֹנַת־אֵלֶם שֶׁלִּי

שִׁמְעִי נִגּוּנַי –

הֵם שִׂיחוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַלֵּב הַזָּרוּעַ

שֶׁדָּנוּהוּ לְכֹבֶד־הַפֶּה –

שְׁתִיקוֹתַי הֵן סְמָדַר הַמְבַשֵּׂר תִּירוֹשָׁיו לַדּוֹרְכִים.


כָּל דְּבוֹרַי כְּבָר חוֹזְרוֹת מִכְּרָמִים

בְּעֵין־גֶּדִי שֶׁלִּי

הֵן רָאוּ אֵיךְ הָרוֹת הַגְּפָנִים אֶת הַיַּיִן

אֵיךְ הוֹזִים אַשְׁכּוֹלוֹת עַל גִּתּוֹת וְגִתִּית

עַל שְׂפָתַיִם גּוֹמְעוֹת מִן הַחֵמֶת.


נְחִילַי שֶׁאָרוּ יַעֲרוֹת־דּוּמִיָּה

זֶה צוּפָם הוּא הַשִּׁיר שֶׁעוֹדֶנוּ הָרוּי

אַתְּ יוֹדַעַת הֵיטֵב חוּ־אָ־לוּ

אַתְּ יוֹדַעַת הֵיטֵב

כִּי עָלַיִךְ.


הַמִּזְמוֹר וְהַטֶּרֶף

מאת

אברהם שלונסקי

אָמְרָה לִי אִשָּׁה אִינְדִיאָנִית כְּשֶׁלָּחַצְתִּי אֶת יָדָהּ:

“יֵשׁ לְךָ יָד לֹא־מַעֲלִיבָה.”

(מעשה שהיה)


כַּף־יָד קְטַנָּה וְחוּשׁ שִׁשִּׁי לָהּ

נֵס קְפִיצַת־רַחַק שֶׁל רָדָר

וְאֵיךְ בָּגְדָה וְלֹא הִבְדִּילָה

בֵּין פְּרִי־הַגֶּפֶן לִסְמָדָר?


אֵיכָה דָרַךְ בְּהֹלֶם־פַּעַם

וּפַעֲמֵי נָדִיב כָּשְׁלוּ

וְהוּא חָשַׁשׁ כִּי זֹאת הַפַּעַם

הוּא יְאַבֵּד אֶת חוּ־אָ־לוּ.


אָז נִכְנְעוּ יוֹקְשֵׁי־הַיַּעַר

לִפְנֵי רוֹעֶה־בַּשּׁוֹשַׁנִּים

וְהוּא נָשָׂא מִסַּף הַשַּׁעַר

אֶת עַזּוּתוֹ הַבַּיְּשָׁנִית.


אַךְ עוֹד לֹא תַּם סִפּוּר־הַצַּיִת

אֵיךְ בִּתְפִלָּה עַל תִּקּוּנָהּ

צִיְּתָה קַשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ־הַצַּיִד

לְצַו קַשְׁתּוֹ שֶׁל הַכַּנָּר.


*


אֵחַרְתֶּם שׁוּב בְּסוֹף אַשְׁמֹרֶת

פִּתְאֹם לִטְּפֵךְ בְּמֹרֶךְ יָד

וְאַתְּ גוֹבֶרֶת עַל הַמֹּרֶךְ

הָפַכְתְּ אָחוֹר אֶת הַצַּיָּד.


קַשְׁתּוֹת־נִמְרוֹד כּוֹנָנוּ: טֶרֶף!

עַשְׁתּוֹת־יוּבַל עָנוּ: מִזְמוֹר!

חִצֵּי־נִמְרוֹד: הַרְדֵּף! אַל תֶּרֶף

רַצֵּי־יוּבַל: חֲזוֹר! חֲזוֹר!


אָז סָר בְּנֶפֶשׁ מִתְנַצֶּלֶת

וְאַתְּ לֹא נַעְתְּ וְלֹא גִלִּית

הַאִם תִּשְׁעִי וְתֵרָצֶה לָךְ

וַתְּרָנוּתוֹ הַהֵיכָלִית.


סִלְחִי שִׁבֹּלֶת מִתְעַלֶזֶת

שֶׁל הַנָּהָר הַמִּשְׁתַּפֵּךְ –

הוּא סָג אָחוֹר וְלֹא יָעֵז עוֹד

לִפְקוֹד הָעֶרֶב אֶת סִפֵּךְ.


*


זֶה פִּתְאֹמוֹ אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי –

אַךְ יוֹדְעֵי־חֵן הֲלֹא יֵדְעוּ:

כָּךְ גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶ’ן־שֶׁנִי

קָרֹה קָרָה לְחוּ־אָ־לוּ.


שׁוּב עַל הַפַּיְּטָן שֶׁלֹּא רָצָה לִהְיוֹת צַיָּד

מאת

אברהם שלונסקי

אֶת כָּל בָּבוֹת הַיַּעַר הַצּוֹעֵד

הִכָּה בְּסַנְוֵרִים בָּזָק אִלֵּם

וּכְמוֹ אָסַף לְפֶתַע אֶת יָדוֹ.


נִדְמֶה כִּי הָעוֹלָם צִמְצֵם רֹאשׁוֹ אֶל בֵּין כְּתֵפָיו

בְּצִפִּיָּה לְנַחַת הָאֶגְרוֹף –

הוֹ הֶרֶף־עַיִן־עֲדֵי־עַד

שֶׁבֵּין בָּרָק וְרַעַם שֶׁלֹא בָּא!


כָּאן מוֹצָאֵי הָעֶרֶב

כָּאן מוֹבָאֵי הַיַּעַר הַנָּסוֹג

אַיֶּלֶת־פֶּרַח וּפַיְּטָן

שֶׁלֹא רָצָה לִהְיוֹת צַיָּד.


מִשְׁכִיהוּ וְיָרוּץ מִמֶּנּוּ־וְהַרְחֵק

כַּאֲמִירוֹ שֶׁל עֵץ

אֲשֶׁר נוֹפוֹ מַרְקִיעַ וְנוֹטֶה אֶל חוּץ לַגָּן

עַד עִבּוּרוֹ בְּקַו הָאֹפֶק הַשּׁוֹתֵת.


כָּל הָעִתִּים עָלוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶם

וְלִשְׁחָפִים קָרְעוּ הַלֹּבֶן הָאֶחָד

שַׁלַּמִּפְרָשׂ.

כָּל הַמְּקוֹמוֹת נִסּוֹטוּ מֵעַצְמָם־וָהָלְאָה

בְּאֵין רְחוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּתֶל וּטְפָחוֹת

וְרַק סֻלָּם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר

וּמְסַהֲרֵר מִשְׁעֶנֶת גַּג נָטוּי

כִּבְכָל הַחֲלוֹמוֹת עַל חוּ־אָ־לוּ.


עַד שֶׁיִּסַּע – –


עַד שֶׁיִּסַּע הָעֶרֶב לְדַרְכּוֹ

וְיַשְׁאִירֵהוּ גֵא וּמַלְכוּתִי

כְּגֹבַהּ

וּמֶרְחָק.

מֶרְחַקִּים שֶׁנִּפְגְּשׁוּ

מאת

אברהם שלונסקי


כִּי זֶה גָבוֹהַּ מְאֹד

מאת

אברהם שלונסקי

שְׁנֵי קַוִּים מַקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בְּקָדְקֹד הַשָּׁמַיִם.

כִּי

זֶה גָבוֹהַּ מְאֹד.


חֲלוֹמִי הוּא בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם הַמַּעֲלֶה וּמוֹרִיד מַלְאָכִים

לְתַוֵּךְ בֵּינִי לְבֵינֵךְ

כִּי

מִכָּל מֶרְחַקֵּי־הַמָּרוֹם הוּא הַשְּׁמֵימִי בְּיוֹתֵר

מִכָּל אַרְצוֹת־הַחַיִּים – הָאַרְצִי.


אֲחוֹתִי בַּנִּגּוּן

כַּלָּתִי בַּמִּפְגָּשׁ הַנֶּחְלָם עַד לִפְרוֹחַ כְּגַן וּמִזְמוֹר!

כִּשְׁנֵי נְהָרוֹת הַהוֹלְכִים זֶה מוּל זֶה

כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ הַמְיֻעָד

עוֹד נִזְכֶּה לַחֲזוֹת מִבְּשָׂרֵנוּ

אֵיךְ הַיָּם מִתְמַלֵּא וְהוֹלֵךְ

אֵיךְ הָיִינוּ לְגַן שֶׁחָנַט סְמָדָרָיו.

כִּי

גֹּבַהּ בְּגֹבַהּ נָגַע

עֵת נָפַלְנוּ לְתוֹךְ צוּלָתוֹ.

כִּי

עֹמֶק בְּעֹמֶק נָשַׁק –

עֲדֵי נִפְגְּשׁוּ בְּאֶחָד.


שְׁנֵי קַוִּים מַקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בְּקָדְקֹד הַשָּׁמַיִם.


חִיּוּג יָשִׁיר

מאת

אברהם שלונסקי

עֲלוּף־צָמָא

שֶׁמָּט עַל שְׂפַת הַנַּחַל

בְּדִמְדּוּמִים עַל מָוֶת־בִּנְשִׁיקָה

גִּדֵּם

אֶל מוּל קַרְנַיִם שֶׁבַּסְּבָךְ –

הוֹ חוּ־אָ־לוּ!


פִּתְאֹם אַתָּה קוֹפֵץ מִמִּשְׁכָּבְךָ

וּבְכוֹכָבִים שֶׁמֵּתוּ מְחַיֵּג

אֶת הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר אוּלַי שָׁכַחְתָּ…

(הַסְתָם מִקְרֶה הוּא זֶה שֶׁאֵין אֲנִי זוֹכֵר

אֶת כָּל הַמִּסְפָּרִים שֶׁל חִיּוּגֵי חַיָּי

מִלְּבַד אֶחָד:

כְּתָלִים כְּתָלִים כְּתָלִים

וְצֶלֶם אֵם שֶׁאֵין יָפָה מִמֶּנָּה! – –

מַה מִסְפָּרִי שֶׁלִּי

הַיּוֹם

בְּצֵל שָׁמַיִם נְמוּכִים

הַמְרַשְׁרְשִׁים בַּחֶדֶר הַלֵּילִי?)


זֶה בְּדִיּוּק!…לֹא! לֹא!

אִם־כִּי הַקּוֹל (מוּזָר!) קְצָת יֵשׁ בּוֹ

מִלֶּטֶף־צֵל

שֶׁל עוֹף יָרוּי

הַצָּף עַל־פְּנֵי הַזֶּרֶם.

– הַאלְלוֹ! מִי הַמְדַבֵּר?


–אֲנִי הוּא זֶה…זֶה אַבְּרִי…זֶה אֲנִי…

אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ –אַתְּ שׁוֹמַעַת? –

אֲנִי זוֹעֵק אֵלַיִךְ שִׁיר בְּקוֹל הֲכִי־שׁוֹתֵק.

כָּךְ לֹא שָׁתַק שׁוּם עֹמֶק שֶׁל בָּמָה

שֶׁעֲזָבָהּ אַחְרוֹן הַשַּׂחְקָנִים.

כָּךְ לֹא שָׁתְקוּ עוֹד רַעֲמֵי סוּפוֹת

בְּטֶרֶם בּוֹא רִגְעָם בָּעֲנָנִים

כָּךְ לֹא שָׁתַקְתִּי גַם אֲנִי

עַד רֶגַע זֶה.

עִזְרִי! – אֲנִי זוֹעֵק. –

עִזְרִינִי אַתְּ לִבְרוֹחַ מֵעַצְמִי.

כִּבְרוֹחַ הַכִּנּוֹר מִחֵץ־וָקֶשֶׁת.

כִּי לַיְלָה שָׂם מָצוֹר עָלַי

בְּלִינְץ' שֶׁל כּוֹכָבִים

כִּי שׁוּב הוּא מִתְקַלֵּס בִּי מֵאֱשׁוּן חֲלוֹמוֹתַי

כְּנַעֲרֵי הָרְחוֹב בֶּאֱלִישָׁע:

      "נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ –

      אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא!

      אֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא –

      נְבוֹ נְבוֹ נְבוֹ!"

כִּי שׁוּב עוֹלֶה בִּי הַחֲלוֹם מִמַּעֲבִית הַלַּיְלָה

חֲלוֹם שֶׁל כַּד נִשְׁבָּר אֶל הַמַּבּוּעַ

חֲלוֹם דּוּגִית

שֶׁשַּׁיָּטָהּ חוֹתֵר בְּאֵין מָשׁוֹט –

וְכָל דְּגֵי־הָרֶקֶק לוֹעֲגִים לוֹ:

"אַל־נָא תַּתְקִין לְךָ כִּנּוֹר

מִשִּׁיּוּרֵי הָעֵץ שֶׁל אֲרוֹנוֹת!

תַּלְתַּל שֶׁל מֵת

תַּלְתַּל שֶׁל מֵת

לְקַשְׁתְּךָ!"


וְשׁוּב זוֹעֵק הַלַּיְלָה(זֶה אֲנִי!):

"פֹּה

בְּתוֹךְ חַדְרֵי־הַלֵּב (שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם דָּבָר

אֶלָּא אַתָּה

אַתָּה בִּלְבַד)

תִּהְיֶה קְבוּרָתֶךָ –

בְּסֵמֶל כַּד מַבּוּעַ וּשְׁבָרִים."

הוֹ כַּד

הוֹ אוּד

הוּא אוּד מֻצָּל מִכָּל הַתַּבְעֵרוֹת! –


…זֶה אַבְּרִי הַזּוֹעֵק אֶל חוּ־אָ־לוּ.


נִשְׁמָם שֶׁל מֶרְחַקִּים שֶׁנִּפְגְּשׁוּ

מאת

אברהם שלונסקי

הַחוֹל הָיָה שֶׁל סֹלֶת וְשֶׁל מֶשִׁי

הַגּוּף הָיָה שֶׁל זַג הָאַשְׁכּוֹלוֹת

כְּתַפּוּחִים בְּשֵׁלִים נָפְלוּ כּוֹכְבֵי אַשְׁמֹרֶת

לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ

וְהָעוֹלָם עַד אֹפֶק וּמֵעֵבֶר

נָשַׁם נָהָר וְקַיִץ

עַל גַּבִּי.


– “הוֹ חוּ־אָ־לוּ!” – “הוֹ אַבְּרִי!” – זוֹ עַל זוֹ

נִתְּכוּ הַהֲבָרוֹת כְּאֶלֶף רְבִיבִים.

“הוֹ חוּ־אָ־לוּ!” – “הוֹ אַבְּרִי!” – אִוּוּ שֵׁמוֹת

לִגְמוֹעַ־וּלְהַגְמִיעַ זֶה אֶת זֶה

כְּגֶשֶׁם וּדְשָׁאִים.


וְאָז נִכְנַע הַחוֹל בַּחֲמוּקֵי מִשְׁיוֹ

(הוֹ רְבִיבִים! הוֹ אַשְׁכּוֹלוֹת־הַגֶּפֶן!)

וְכָל גָּבְהֵי יְקוּם וּמֶרְחַקָּיו

הָיוּ בְּתֵפֶשׂ־יָד.


" הוֹ חוּ־אָ־לוּ!"

" הוֹ אַבְּרִי!"

שָׁתְקוּ הָעֵשֶׂב וְהַטַּל.


" הוֹ חוּ־אָ־לוּ!"

" הוֹ אַבְּרִי!"

נָשְׁמוּ נָהָר וְקַיִץ אֶת רִוְיָם

שֶׁל כָּל הַמֶּרְחַקִּים שֶׁנִּפְגְּשׁוּ.


כְּנֵשֶׁל עוֹר־נָחָשׁ...

מאת

אברהם שלונסקי

כְּנֵשֶׁל עוֹר־נָחָשׁ נִשּׁוֹלוּ כִּסּוּיֵינוּ

והַגִּלּוּי טָרַף אֶת כָּל הַמֶּרְחַקִּים.

מִדְבָּר עוֹצֵר נִשְׁמוֹ

מִדְבָּר מֵרִיחַ גֶּשֶׁם

מִדְבָּר מַשִּׁיב חֻמּוֹ שֶׁל רֶמֶץ בִּנְחִירַי.


אַתְּ הֶבֶל פִּי־תַּנּוּר לְעֵת מִרְדֵּה הַלֶּחֶם

מִשַּׂעֲרֵךְ שָׁרָב גּוֹלֵשׁ מִן הַגְּבָעוֹת

מִשְׁעִי הוּא זֹג בִּטְנֵךְ

מִשְׁעִי הוּא כֹּד שָׁדַיִךְ

מִשְׁיִית הִיא סְגַלְגַּלּוּת הָאַשְׁכּוֹלוֹת.


הָעוֹר הָיָה לְאוֹר בְּתַאֲוַת־עֵינַיִם

הַכֹּל הָיָה לְקוֹל בְּצוֹם וְצִמָּאוֹן

גִּבְעוֹת הַתַּאֲוָה

(אֶתְרוֹגֵיהֶן בַּחֹפֶן)

חוֹנְטוֹת פִּטְמוֹתֵיהֶן בְּכַפּוֹתַי.


הַלַּיְלָה הַשָּׁחוּן מִנֶּשֶׁם יָם שָׂרוּעַ

מַפְרִיס פַּרְסוֹת גְּמַלִּים עַל דְּיוּנוֹת נִכְנָעוֹת

עוֹרֵךְ מַצְמִיא עוֹרִי

וּמִצְטַמֵּא מִמֶּנּוּ

וְטַל זוֹרֵעַ טַל עַד רְוָיָה.


מָה רוֹנְנִים הָעִנְבָּלִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם

וּבָאָרֶץ!


גּוֹרְדוֹן 50

מאת

אברהם שלונסקי

– מִי מִתְגּוֹרֵר פֹּה? – תִּשְׁאֲלוּ.

הֵן תִּשְׁאֲלוּ אִישִׁים?

–פֹּה מִתְגּוֹרֶרֶת חוּ־אָ־לוּ

שֶׁל גּוֹרְדוֹן 50.


– וְעוֹד? – אוֹמְרִים: פַּיְּטָן אֶחָד

חוֹטֵא שֶׁלּא חָטָא

שֶׁלֹּא רָצָה לִהְיוֹת צַיָּד –

עַל־כֵּן לָכַד אוֹתָהּ.


הַאִם לָכַד? הַאִם נִלְכַּד?

עִגּוּל בְּרִבּוּעוֹ!

סִפּוּר־בַּדִּים קַדְמוֹן עַל כַּד

עַל כַּד וּמַבּוּעוֹ.


וְעַל שְׁמֵיהֶם אֲשֶׁר נִתְלוּ

כָּל לַיְלָה חֲדָשִׁים.

וְעַל שְׁנֵיהֶם שֶׁנָּחֲלוּ

אֵלִים וּמִקְדָּשִׁים.


כִּי מִנִּי אָז הִיא חוּ־אָ־לוּ

שֶׁל גּוֹרְדוֹן 50.


כְּתָבְתּוֹ הַחֲדָשָׁה

מאת

אברהם שלונסקי

"הַיּוֹם מִכְתָּב קָצָר

קָצָר מְאֹד

הַיּוֹם בָּאתִי לְהוֹדִיעֵךְ כְּתָבְתִּי הַחֲדָשָׁה

שֶׁכְּבָר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק:

הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי

מוּל פֶּרַח־הָאֶבֶן

קְצָת יְמִינָה.

כִּתְבִי לִי כִּתְבִי הַרְבֵּה!"

אֶל אוֹר־לֹא־אוֹר שֶׁל אֶרֶץ הַבֵּינַיִם

מאת

אברהם שלונסקי


לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל הַחוֹלֵם

מאת

אברהם שלונסקי

אַתָּה רוֹאֶה הַנִּרְמָזוֹת – בְּהֶסַּח־דַּעַת

אַתָּה שׁוֹמֵעַ זֹאת – כְּשִׂיחַ־שֶׁל־אַגָּב

וְהֵם שׁוֹקְעִים בְּךָ כְּהַבְטָחָה נִזְרַעַת

כְּסַעַר שֶׁעוֹדוֹ כּוֹבֵשׁ הַשַּׁעַט

כְּנֶטַע הַצּוֹפֵן אֶת שִׂגְשׂוּגָיו.


אַל תִּשְׁתָּאֶה אֵפוֹא לַפֶּתַע הַמַּכְנִיעַ

שֶׁל חֲלוֹמוֹת וְכִבְשׁוֹנֵי בּוֹאָם.

כָּל הַמִּקְרִים רָמְזוּ וְלֹא הִבִּיעוּ

וְהַצְּפוּנוֹת שֶׁפִּשְׁרֵיהֶן הֶחְבִּיאוּ

פִּתְאֹם חוֹצְפִים לָצֵאת מִמַּחְבּוֹאָם.


הַבֵּט הֵיטֵב כָּל־מַה־בְּכָךְ מִנֶּגֶד

הַקְשֵׁב הֵיטֵב כָּל אֹמֶר־שֶׁל־אַקְרַאי –

כָּל צֵל שֶׁל צֶלֶם זָע

כָּל הֲבָרָה עִלֶּגֶת –

בִּרְאִי עָקֹם שֶׁל הֶהָזוּת הַמִּשְׂתַּגְשֶׂגֶת

יוּכְלוּ פִּתְאֹם לִצְמוֹחַ בְּעוֹכְרַי.


– וּבְכֵן: זֶה קֶרֶן צְבִי?

– וּבְכֵן: זֶה קֶרֶן־אַיִל?

– מִי גָח שָׁם מִן הַסְּבָךְ וּמִתְעַלֵּם?

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל רֶמֶז הוּא עָלַיִךְ

וּכְאֶבֶן אַלְמוֹנִית בִּשְׂדֵה הַלַּיִל

סוֹפוֹ

לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל הַחוֹלֵם.


הַחֲלוֹמוֹת הֵם...

מאת

אברהם שלונסקי

…הֵם לַהֲדָם

כְּכָל יְהִי בִּלְשׁוֹן צִוּוּי שֶׁאֵין בּוֹ לוּ.

הֵם שָׂהֲדָם

שֶׁל עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר הִנְחִילָה חוּ־אָ־לוּ.

הֵם זִכְרוֹנִים

אֲשֶׁר תּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנֵיהֶם בְּהֵחָבֵא.

הֵם פִּתְרוֹנִים

אֲשֶׁר הִנְבִּיעוּ הַחִידוֹת בְּהִנָּבֵא.

הֵם אַל־מָקוֹם

בּוֹ אַנְקוֹרִים בְּהִלָּכְדָם הֵם עוֹף־כָּחֹל.

הֵם רְאִי עָקֹם

בּוֹ גָז הַגְּבוּל בֵּין בַּעֲלִיל לְכִבְיָכוֹל.

הֵם נֵץ

שֶׁעָט לִטְרוֹף הָאַיָּלוֹת אֲשֶׁר אָיַלְתָּ.

הֵם נֵס

שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּךָ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא פִּלַּלְתָּ.


הוֹ שְׂפַת־חִידוֹת בְּאִגַרְתִּי

            וּכְמוֹ צִעוּף

הֵם הכִּנּוּי הַמַּחְתַּרְתִּי

            שֶׁל הַמְּצִיאוֹת…


חֲלוֹם רָע

מאת

אברהם שלונסקי

כִּבְתַעַר־גַּלָּבִים גֻּלְּחוּ לְפֶתַע כָּל בָּתֵּי עִירִי

וְהָרְחוֹבוֹת חָזְרוּ לִהְיוֹת גִּבְעוֹת־הַחוֹל

סָפֵק קִמְרֵי שָׁדַיִם

        שֶׁל הַסְּרוּחוֹת־פְּרַקְדָּן

סָפֵק חֲטוֹטָרוֹת

        שֶׁל רְפָאִים כּוֹרְעֵי־אַפַּיִם –

צֵל־רְפָאִים אֲשֶׁר רָאִיתִי כִּרְפָאִים.


חָזַרְתִּי מִמֶּרְחָק אֲשֶׁר הָיָה לוֹ שֵׁם

וְתֹאַר

וּבַת־קוֹל.

הֲבִיאוֹתִים לְכָאן

אֶל כָּל מַה־שֶּׁהָיָה־לִי־וְאֵינֶנּוּ –

וְאֵין פּוֹשֵׁט יָדוֹ לָקַחַת.

קָרָאתִי בְּאַלְקוֹל שֶׁנִּתְרָעֵב לְקֶשֶׁב:

“חָזַרְתִּי!” –

וְאֵין מַקְשִׁיב.

“חָזַרְתִּי עִיר וַאֲנָשֶׁיהָ!”

“חָזַרְתִּי רְחוֹב וּבַיִת וְאִילָן!”

“חָזַרְתִּי דּוּמִיּוֹת וַהֲמֻלּוֹת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי!” –


אַךְ רוּחַ מְעַפֵּר לְעֻמָּתִי אֶת עַפְרוּרִית הָרְחוֹב

כְּרֶמֶץ־כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא הוּצַן עוֹד

וְהַמָּרוֹם נוֹעֵץ בִּי מִגַּגּוֹ אֲשֶׁר הֻמַּךְ

עֵינַיִם זוֹאֲבוֹת – וְלֹא יַרְפֵּנִי:

"מַה לְךָ כָּאן

וּמִי לְךָ כָּאן

הַגֵּר בְּעִיר־מְגוּרוֹתָיו!"

וְכָל גִּבְעוֹת־הַחוֹל הֶחְזִיקוּ אַחֲרָיו:

"הַגֵּר!

הַגֵּר!

הַגֵּר בִּמְגוּרוֹתָיו!" –

עַד זְהַב הָאֹפֶק הַשָּׁחוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם.


אֲזַי לָרִאשׁוֹנָה בִּי נִתְבַּהֵר לְפֶתַע

הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ:

“הוֹ חוּ־אָ־לוּ” –

וַהֲקִיצוֹתִי

כְּשָׁב מִיַּעַר.


כָּל רְחוֹבוֹת עִירִי עָמְדוּ עַל מְכוֹנָם –

אֲבָל זָכְרוּ הַכֹּל.


הוּא בָּא כְּזוֹכֵר

מאת

אברהם שלונסקי

הַלַּיְלָה מַבְהִין מֵעָלַי אֶת הַגֹּבַהּ

סוֹהֵר אֶת עִירִי בְּלַבְנוּת בַּרְבּוּרִית.

בְּפֶגֶשׁ־שֶׁל־פֶּתַע עוֹלוֹת הַמַּכְאוֹבָה

רֵאשִׁית וְאַחְרִית.


וְהֵן מִתְנַצְּחוֹת. מִתְרַצְּחוֹת. הֲיַשְׁלִימוּ?

אָדְמוּ מֵי הַנַּחַל – כָּאֹפֶק – מִדָּם.

דְּמֻיּוֹת וּרְפָאִים מִן הַגֹּבַהּ הִסְלִימוּ –

יוֹרְדִים לְבַדָּם.


לְבַדָּם בְּסוֹדָם – כְּמִזְכֶּרֶת הַפֶּשַׁע

שֶׁאַצְתָּ לִטְמוֹן (לְתָרְצוֹ! לְמָחְלוֹ!)

עֲדֵי תִּתְיַגַּע לְפַעְנֵחַ הַפֵּשֶׁר –

אָז בָּא הַחֲלוֹם.


הוּא בָּא כְּשׁוֹכֵחַ וְעָט וּפוֹרֵעַ

כָּל חֹק וְהַרְחֵק

כָּל צִוּוּי וְצִיּוּת.

הוּא בָּא כְּגוֹנֵב־הַגְּבוּלִין בְּהֶצְנֵעַ

בְּשֵׁם מִתְחַפֵּשׂ הַמַּסְוֶה מְצִיאוּת.


וְהוּא בָּא כְּזוֹכֵר וְעוֹכֵר אֶת הַנַּחַל

טוֹרֵף כִּקְלָפִים בָּבוּאוֹת שֶׁעָלוּ

וּפִיךָ הוֹגֶה לִסְגֻלָּה אֶת הַלַּחַשׁ:

חוּ־אָ־לוּ!

חוּ־אָ־לוּ!


עִם שַׁחַר וּבְאֵין־שַׁחַר

מאת

אברהם שלונסקי

…בְּטֶרֶם־שַׁחַר אַחֵר

בִּמְנוּסָתִי מִפְּנֵי שׁוֹלֵף־הַמַּאֲכֶלֶת

(אַיִל! אַיִל! אַיִל!

אַיֵּה הָאַיִל אָבִי?")

קָפַצְתִּי הַרְחֵק מֵהַרְרֵי־הָאֹפֶל שֶׁל חֶזְיוֹנֵי־לֵילַי

אֶל אוֹר־לֹא־אוֹר שֶׁל אֶרֶץ־הַבֵּינַיִם

וּבְיָד חֲטוּפָה –

נוֹטָרִיקוֹן עַל קֶרַע־דָּף מֻשְׁלָךְ

(הוֹ פְּתָק נָפִיל

הוֹ פֶּתֶק־מֵרָקִיעַ!)

זִכְרֵי־דְבָרִים

שֶׁיֵּשׁ־לָהֶם־וְאֵין־לָהֶם־כָּל־שַׁחַר:


…יוֹכָנִי

מְפֻחְלָץ וְקָטָן מֵעַצְמוֹ.

חוֹל

שֶׁלֹּא רָצָה לָקוּם מֵאֶפְרוֹ.

גְּבִיעַ־נַחַשׁ

בְּמְכִתּוֹתָיו מִקִּיר־עַד־סַף־הַבַּיִת. –

וְחָרוּךְ

וּמָרוּט

וְגָרוּט לִגְרוּטוֹת –

וְאוּד!

(שֶׁלֹּא־הָיָה וְלֹא־הוּצַל)

מֵאֵשׁ!

(שֶׁלֹּא־נִבְרְאָה וְלֹא־נִבְעֲרָה)

וְרַק אֵיזֶה אֵינֶנוּ־שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ־לִהְיוֹת.

לְרַבּוֹת הַמַּאֲכֶלֶת – –


אָז מִנַּיִן?!

מִנַּיִן הֶעָשָׁן הַזֶּה

הַפִּיחַ

הַנּוֹצוֹת

כִּכְפוֹר הַמָּן בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר?

כְּזֶרַע גָּד!

בָּא גָד!

בָּגַד!

הוֹ בֶּגֶד בַּמִּדְבָּר הָאַגָּדִי

אֲבַק הָיֹה־הָיָה מִלַּהֲדָם

הַמְעַפֵּר

הַמְאַפֵּר

עֲדֵי אֲפֵר

עַל עֲוָיוֹת־פָּנַי בְּרוּחַ טֶרֶם־שַׁחַר! – –


אַחַר־כָּךְ

כְּשֶׁחָזַרְתִּי אֶל חֲלוֹמִי

כְּחוֹזֵר אֶל תָּאוֹ

מִשְּׁעַת־הַטִּיּוּל הַקְּצָרָה

בַּחֲצַר בֵּית־הַכֶּלֶא הָעֲגֻלָּה –

כְּבָר הָיָה סִפּוּר־בַּדִּים אַחֵר

סִפּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁחַר

וְאֵין לוֹ אַגָּדוֹת. – –

וְלַבֹּקֶר –

כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְסַפֵּר לָהּ אֶת הַכֹּל

לֹא יָדַעְתִּי מַה לְסַפֵּר.


הֲטָבַת־חֲלוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

הַיּוֹם טֶרֶם־בֹּקֶר כְּפִילִי הֵעִירַנִי

וּפָנָיו כִּפְנֵי מְשֻׁלָּח.

חִיַּגְתִּי מִסְפָּר כְּמְנַטְרֵק… וּתְמֵהַנִי:

שֶׁלָּךְ וְאֵינֶנּוּ שֶׁלָּךְ.

אוֹתָן הַסְּפָרוֹת… אַךְ אֵינֶנִּי בָּטוּחַ

כִּי הַסֵּדֶר גַּם הוּא כִּתְמוֹל.

שֶׁלָּךְ הַתְּשׁוּבָה( הֵן שְׂפָתַיִךְ בִּטְּאוּהָ)

וְכֹה לֹא שֶׁלָּךְ הַקּוֹל.


חָפַצְתִּי לָדַעַת הַפֶּתֶר לָבֶטַח –

חֲלוֹמַי הֵם מִשְׁנֵה־הֱיוֹתִי.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי לְפֶתַע

שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתִי.


שִׁלְפֵי כּוֹכָבִים בַּחַלּוֹן הַקָּבוּעַ

וְכָל הַדְּבָרִים בּוֹטִים.

הָיִיתִי כְּיֶלֶד הוֹרָיו עֲזָבוּהוּ

גַּלְמוּד בְּאַחְרוֹן הַבָּתִּים.


אָז מִלּוֹת־הַשְׁבָּעָה צֵרוּפִים־שֶׁל־קָמֵעַ

אָז בְּשֵׁם הַמַּלְאָךְ־בְּלֵילוֹ

כִּשְׂפַת אַהֲבָה וּסְגֻלּוֹת עַכּוּמֶיהָ

אֲנַטְרֵק הֲטָבַת־חֲלוֹם:

      "בְּמֵי שׁוֹשַׁנִּים וְכַרְכּוֹם

      בְּקוֹלְמוּס שֶׁל נְחשֶׁת עַל קְלָף

      יָצָא הַחֲלוֹם לְדַרְכּוֹ

       יָצָא לְדַרְכּוֹ וְחָלָף

      יָצָא וְחָלַף

      יָצָא וְחָלָף

      צִלּוֹ יְפַעְנֵחַ אֶת כְּתֹבֶת הַקְּלָף."


אָז עָלָה הַהֶמְשֵׁךְ כַּעֲלוֹת הַסָּפִיחַ

וְכָל הַמַּרְאוֹת צָלְלוּ.

צַלְמוֹ־הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲלוֹם אָז הוֹפִיעַ –

רָאִיתִי קַרְנֵי חוּ־אָ־לוּ.


כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי אֶת חוּ־אָ־לוּ וְלֹא מְצָאתִיהָ

מאת

אברהם שלונסקי

קוֹלוֹת עוֹרְגִים בְּכָל חַדְרֵי בֵּיתִי

קוֹלוֹת קוֹרְאִים בְּכָל חַדְרֵי לִבִּי

קוֹלוֹת קוֹרְאִים

קוֹלוֹת עוֹרְגִים

אַיָּל אַיָּל אַיָּל עַל אֲפִיקֵי הַלָּיִל.


קוֹרְאִים לְקֶשֶׁב

קוֹרְאִים לְקֶשֶׁת

קוֹרְאִים אָ־אוּ בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר.


הוֹ אֵלם הָעַלְוָה

      שֶׁל אֲמִירֵי הָאֹפֶל

הוֹ עֵלֶף הַשַּׁלְוָה

      שֶׁל צִפֳּרֵי הַשִּׁיר

וְאֶבֶן אֶל מֵי־נַחַל

      קול: א־או!


זֶה קוֹל בְּאֶפֶס־הֵד

זֶה נַחַל הַבּוֹגֵד

זֶה יַעַר וּדְמָמָה בְּכָל צַמֶּרֶת

יַעַר הַשּׁוֹתֵק סוֹדֵי הָעֶרֶב.


אֶבֶן יְרוּיָה.

אֶבֶן רְמוּיָה.

קוֹל שֶׁנִּתְאַרְמֵל מִבַּת־קוֹלוֹ.

וְעִגּוּלִים

וְעִגּוּלִים

עֲדֵי הִפְלִיגוּ וְהִלְעִיגוּ וְגָוְעוּ.


אַיָּל אַיָּל אַיָּל

אָ־אוּ אָ־אוּ אָ־אוּ!


חָמְקָה לְסֵתֶר־עֶרֶב

חוּ־אָ־לוּ

עָמְקָה בְּסֵתֶר־יַעַר

חוּ־אָ־לוּ.


אֲנִי בּוֹרְאֵךְ לִי יֵשׁ מֵאָיִן

מאת

אברהם שלונסקי

קִנְאַת אוֹטֶלוֹ־יְקַנְּאֵךְ

לֵילִי הַצָּף בְּאֵד הַיָּיִן

וְיַד חוֹנֶקֶת אֶת גְּרוֹנֵךְ

וּמַחְרִישָׁה בִּכְיוֹ שֶׁל קַיִן.


לֵילִי טוֹרֵף זִכְרֵי רֵאשִׁית

וּמֵעָלַי חוֹגֵג הָעַיִט

וּמִתְהַזָּה כְּמַמָּשִׁית

שִׁפְעַת פִּגְרֵי עוֹפוֹת־הַשַּׁיִט.


זֶה עָט הַשֶּׁפַע וְטָרַף

זֶה שָׁט הָאֶפַע – וְעַד מַיִט!

הָהּ לֹבֶן לֹבֶן בַּרְבּוּרָיו

עַל אֲגַמּוֹ אֲפֵל־הַמַּיִם.


עַל אֲגַמּוֹ צִוְחַת הַנֵּץ

קָשָׁה כִּשְׁאוֹל פָּרְצָה אַרְמוֹנָה.

הוֹ לַיְלָה לַיְלָה עַד הָנֶץ!

הוֹ סוֹד מִטְפַּחַת דֶּסְדֵּמוֹנָה! – –


תִּימְרוֹת לֵילִי הַמִּתְאַנֵּךְ

הַמִּתְאַבֵּךְ בְּאֵד הַיָּיִן…

וְאַתְּ אֵינֵךְ לִי

אַתְּ אֵינֵךְ

אֲנִי בּוֹרְאֵךְ לִי יֵשׁ מֵאָיִן.


פִּנְכָּא־דְרָקִיעַ

מאת

אברהם שלונסקי

אַתְּ צוֹפָה בִּזְכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת

אַתְּ יוֹסֵף בְּהֶפְלֵג חֲלוֹמוֹ

אַתְּ גֻּזְמַת הֲזָיוֹת לֹא־נֶחְדֶּלֶת

שׁוּלַמִּית הַבּוֹדָה אֶת שְׁלֹמֹה.


אַתְּ עוֹלָה בַּסֻּלָּם הַגָּבוֹהַּ

שֶׁל הַקֹּדֶשׁ הַנָּס מֵחֻלּוֹ

אֶרְאֶלִּית שֶׁהִסְכִּינָה לִשְׂבּוֹעַ

מִגְּלוּסְקָא אֲכוּלָה בַּחֲלוֹם.


הוֹ פִּנְכָּא! הוֹ פִּנְכָּא־דְרָקִיעַ!

לְבָנָה שֶׁל הַטָּף וְהַשִּׁיר!

לֹא הִרְהַבְתִּי לוֹמַר לָךְ: “זִרְקִיהָ!”

הֲאֶזְכֶּה לְשַׁלֵּם לָךְ נִשְׁיִי?


עַרְטִילַאי עַרְטִילַאי הוּא הַמֶּלֶךְ!

הֲתִשְׁכַּל חוּ־אָ־לוּ אֶת עָפְרָה? – –

מַה יָרֵאתִי מְאֹד פֶּן אֶהְיֶה לָךְ

שְׁטָר־שֶׁל־חוֹב שֶׁל חֲלוֹם לֹא־נִפְרָע.

אַיֵּךְ הָעֶרֶב?

מאת

אברהם שלונסקי


אַבְּרִיקָדָבְּרִי שֶׁלִּי

מאת

אברהם שלונסקי

זֶה לֵילוֹת אֲחָדִים יוֹלִיכוּנִי רַגְלַי לִשְׂדֵרוֹת־הָאַיֶּלֶת

הַמְגַלְּפוֹת בְּעַל־פֶּה שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת שֶׁאֵינָן –

זֶה לֵילוֹת אֲחָדִים בְּגַפִּי.


הִרְהוּרַי מוֹרִיקִים אָז אֵלַיִךְ כְּעֵשֶׂב צָעִיר

וַחֲלוֹם־בְּהָקִיץ

מְהַלֵּךְ נְהָרוֹת אֶל לִבִּי כְּאֶל יָם

וְלִבִּי לֹא מָלֵא.


(אִילָנוֹת־אַיָּלִים בְּמִפְצַל הַקַּרְנַיִם

נוֹגְחִים אָז גַּנִּי עַד כּוֹכָב).


יֵשׁ פֻּלְחָן שֶׁל עוֹבְדֵי־אֱלִילִים

בְּקִדּוּשׁ עֲצָמִים וְזִכְרָם תַּג־אֶל־תָּג:

אֲמִירִים קַשּׁוּבִים שֶׁל אִילָן־מוּל־אִילָן

יַרְקוּתוֹ הַמְצַפָּה שֶׁל סַפְסָל

וְקוֹל זִיפְזִיף סַרְבָּן לִדְרִיסָה רְחוֹקָה שֶׁל רַגְלַיִם

וְתָמִיד אוֹתוֹ אוֹר בֵּין כַּנְפֵי הַתְּרִיסִים

שֶׁרָצִית שֶׁיִּהְיוּ מוּגָפִים.


הַדּוֹמֵם! הַדּוֹמֵם!

אֵיךְ יָדְעוּ לֹא לִשְׁכּוֹחַ דָּבָר

אֵיךְ צָפוּ בְּבִטְחָה כִּי תָּבוֹאִי גַם אַתְּ –

וְהִנֵּה בְּגַפּוֹ!


אָז נִכְלַם הַיָּרקֹ שֶׁל אִילָן וְסַפְסָל

בִּשְׁתִיקָה נְבוּאִית

וְהַרְבֵּה צִפֳּרִים בְּאִי־שֶׁקֶט מוּזָר

נִתְפָּרְחוּ כִּדְבוֹרִים מִכַּוֶּרֶת מָחְרֶדֶת –

וּמִפְלַשׁ הַשְּׂדֵרוֹת מִתְהַמֶּה בְּפִתְאֹם

מֵרִשְׁרוּשׁ הֲבָרוֹת שֶׁל שֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים

שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד.


אַחַר־כָּךְ

כָּל הַלַּיְלָה

שֶׁנָּדוֹן לִסְקִילַת־כּוֹכָבִים

הָיוּ מַקּוֹרֵי צִפֳּרִים מְבִיאִים אֶל אִישׁוֹן חֲלוֹמַי

(כִּזְרָדִים שֶׁלְּבֶדֶק הַקֵּן)

צֵרוּפֵי הֲבָרוֹת נֶחְסָרוֹת מֵאַבְּרִי־קָדָבְּרָא:


 אַבְּרִי־קָדָבְּרִי

  אַבְּרִיחָלוּ

   רִיחָלוּ

   חוּאָלוּ

    לוּ

    וּ


וּבְאֵימָה אַגָּדִית שֶׁל לֵילֵי־טֵית־בְּאָב בַּיַּלְדוּת

רָאִיתִי מִפְרַח הַנּוֹצוֹת שֶׁל עוֹפוֹת צוֹהֲבִים זֶה לָזֶה

מִתְכַּתְּשִׁים מֵעָלַי:

      לְהַבְעִיר? לְכַבּוֹת?

      לְהַבְעִיר? לְכַבּוֹת?


חֲלוֹמִי!

הַגַּזְמָן הַמְדַיֵּק־לְהַפְלִיא

הַמַּשְׁקֶה אֶת גַּנֵּנוּ בְּמַיִם גְּנוּבִים –

אַרְכִישֶׁקֶר שֶׁלִּי!

אֲמִתִּי!


הִנֵּה הוּא עוֹכֵר־הַבִּטְחָה בְּמִפְרַח־כּוֹכָבִים

כְּגִצִּים מִשְּׂרֵפָה

כְּנוֹצוֹת

(הוֹ נוֹצוֹת שֶׁל כָּרֵי אַפִּרְיוֹן

שֶׁל עוֹפוֹת מִגַּנֵּי הַיַּלְדוּת!)

וּקְטָטָה וְשַׁלֶּכֶת עַל־דֶּרֶךְ־הַסּוֹד

וּמִצְנַח צִפֳּרִים יְרוּיוֹת –

חוּ־אָ־לוּ

חוּ־אָ־לוּ שֶׁאֵינֶנָּה!

– – – – – – – –


לְמָחָר

כְּשֶׁבָּאתִי עִם בֹּקֶר

רָאִיתִי פְּשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים:

טַרְפֵּי הָאִילָן־בְּגַפּוֹ עַל סַפְסָל בִּשְׂדֵרוֹת־הָאַיֶּלֶת.


מַה נוֹרָא תְּאֹמָם שֶׁל הַפְּשָׁט וְהָרֶמֶז –

סוֹדוֹ הָאַכְזָר שֶׁל חֲלוֹם!


עַד סוֹף אַשְׁמֹרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

בְּפִשּׁוּט רְחוֹבוֹת נְפִילִים –

כְּרָךְ שָׁכוּחַ שֶׁל אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה:

סָפֵק נִכְפֶּה

סָפֵק עֻלְפֶּה –

כָּל חַלּוֹנָיו בּוֹהִים בְּלִי נִיד־עַפְעָף

וְהַמָּרוֹם בְּשֶׁלֶף כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת

גּוֹהֵר עָלָיו לְהַחְיוֹתוֹ מֵעֶלְפּוֹנֵנוּ

בְּהַנְשָׁמָה מִפֶּה־אֶל־פֶּה.


זֶה בָּא לוֹ מִשְּׂדֵרַת־הָאַיָּלִים:

שָׁם כָּל הָאִילָנוֹת נִתְיָאֲשׁוּ מִצִּפִּיָּה לָךְ

וּכְבָר הִסְכִּינוּ לַעֲמוֹס עַד נֵץ הַשַּׁחַר

אֶת שְׁתִיקָתָן הָעֲזוּבִית שֶׁל צִפֳּרִים.


הֲיֵשׁ עוֹד גַּן שׁוֹתֵק כִּשְׂדֵרָתֵךְ הַלַּיְלָה!


עַד בּוֹא עִתָּם שֶׁל מְקַדְּמֵי הָאַשְׁמוּרוֹת

שֶׁבֵּין דָּרֵי צַמְּרוֹתֶיהָ

וְהֵם הֵרִיצוּ אַחֲרַי רָצֵי קוֹלוֹת

שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלָּךְ.


אֲנִי מַרְכִּין אָזְנִי חוֹלַת־הַקֶּשֶׁב

וְשׁוֹמֵעַ:

    אַבְּרִי!


בֹּקֶר זוֹכֵר אֶת לֵילוֹ וְצוֹמֵחַ לְתוֹךְ צָהֳרַיִם

מאת

אברהם שלונסקי

בֹּקֶר מַשְׁכִּים

וְקוּרֵי־הַנִּמְנוּם בְּרִיסָיו.

יָם מְפַרְקֵד אֶת תְּכֶלְתּוֹ בְּפִשּׂוּק הַגַּפַּיִם

מוּל פַּהַק חוּצוֹת בְּרִיקָם.

רַק הַגַּן הַמְצֻלְצָל מִטְּרָפִים וּכְנָפַיִם

מַטְרִים הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁיָּבוֹא בְּעִתּוֹ.


הוֹ בֹּקֶר מַשְׁכִּים

שֶׁעוֹדוֹ מְקֻטָּר מִלְּבוֹנָה וּלְבָנָה

שֶׁל לַיְלָה הַחַי בּוֹ הֶמְשֵׁךְ עִבּוּרוֹ.


הוּא זוֹכֵר עוֹד מַשָּׁב מִתְהַפֵּךְ

הַמַּצְנִין וּמַכְמִיר חֲלִיפוֹת

עַל גְּבָעוֹת לֹא־בְּנוּיוֹת בְּקַצְוֵי הַקִּרְיָה

כְּמִלְטַף הַחוֹשְׁקִים

וְזִקּוּף הַפְּטָמוֹת בְּחָפְנוּת הַכַּפַּיִם.


הוּא זוֹכֵר עוֹד אֶת מַעַךְ פַּרְסוֹת הָאוֹרְחָה

עַל עַגְלוּת דַּדָּנִית שֶׁל הַדּיוּנוֹת מוּל יָם

שֶׁיָּרֵחַ צָהֹב מְתַבְלֵל עֶלְפּוֹנוֹ מֵעָלָיו

וְשׁוֹמֵעַ רִנּוּן עִנְבָּלִי שֶׁל כּוֹכְבֵי מֶרְחַקִּים

וּרְסִיסָיו עַל רִיסָיו

וְטִלְטוּל תַּלְתַּלֵּי אוֹהֲבִים.


חוּצוֹת שַׁחֲרִית

מַסְגִּירִים בְּחֶדְוָה חָרָבָה אֲפִיקִית שֶׁל בֶּטוֹן

אֶל גֵּאוּת שׁוֹקֵקָה שֶׁל פָּנִים וְרַגְלַיִם

וְעוֹלִים וְעוֹלִים עַל גְּדוֹתָם

בְּשָׁאוֹן וְהָמוֹן הַבּוֹרְאִים אֶת הָעִיר מֵחָדָשׁ

בִּבְרֵאשִׁית הַחוֹזֶרֶת־חֲלִילָה

וְזִיו שְׁכִינָתָהּ –

חִיּוּכָן הָרָווּי שֶׁל עֵינֵי עֲלָמוֹת

הַנּוֹשְׂאוֹת בְּגָאוֹן אֶת הֶכֵּר הֶרְיוֹנָן

וְכֻלָּן מַתְאִימוֹת

כְּמִתְאוֹם שׁוּלַמִּית לְדוֹדָהּ

וְכָמוֹךְ לְדוֹדֵךְ

הוֹ כַּלַּת חֲלוֹמַי וְגוּפִי!


עַד יִפְרוֹס הַמָּרוֹם מֵעָלֵינוּ

רְפִידַת אַפִּרְיוֹן הַצּוֹפֵן צִמְאוֹנִים וְרִוְיוֹן –

וְשָׁרָב!

שָׁרָב בַּחוּצוֹת.

כָּל־כָּךְ וְזֵעָה!

זֵעָה עַל גּוּפֵנוּ כְּטַל.

הוֹ טַל עַל רָזֵי הַנְּבִיטָה וְהַזֶּמֶר

רָזֵי הַזְּרָעִים בַּחֶבְיוֹן.


צָהֳרַיִם

צָהֳרַיִם בָּשְׁלוּ בְּעִירִי שֶׁאָהַבְתִּי.


כָּל־כָּךְ שְׁאוֹל

מאת

אברהם שלונסקי

אֲנִי יוֹדֵעַ

אֲנִי יוֹדֵעַ עַד מְתוֹם

כִּי אַתְּ זַכָּה לִי

יוֹתֵר מִדֶּסְדֵּמוֹנָה לְאוֹתֶלוּ.


וּבְכָל זֹאת – הָהּ אֵלִי! –

שִׁבֹּלֶת הַקְּנָאוֹת הַזֹּאת לְפֶתַע

וּלְחִנָּם!


כָּל־כָּךְ שְׁאוֹל

כָּל־כָּךְ אֵין־שַׁחַר

כָּל־כָּךְ תַּעְתּוּעִית בְּהֶגְיוֹנֶיהָ

עַד שֶׁעִתִּים – הוֹ פֶּרַח־אֶבֶן שֶׁלִּי! –

עַד שֶׁעִתִּים קִנֵּאתִי לָךְ

אֵלָי.


אַל תִּשְׁתָּאִי אֵפוֹא

שֶׁכָּל חַדְרֵי לִבִּי מָלְאוּ עֵינַיִם כְּמוֹ לַיְלָה

וְקֶשֶׁב אוֹרְבָנִי

כְּאֹפֶל סִמְטָאוֹת שֶׁל עִיר־נָמָל.


וּכְשֶׁאֲנִי מַחְרִישׁ מְאֹד

דְּעִי

כִּי מַשֶּׁהוּ טוֹרֵף בִּי

קִרְעֵי חֲלוֹם כַּעֲנָנִים בַּסַּעַר

בִּשְׂפַת מִלִּים שֶׁלֹּא בָּרָא עוֹד שׁוּם אָדָם

וְעַל כֻּלָּנָה

עַל כֻּלָּנָה

עַל כֻּלָּנָה:

שָׁלשׁ הַהֲבָרוֹת שֶׁל

חוּ

אָ

לוּ.


רְאִי אֵיךְ צַמָּרוֹת

פּוֹרְשׂוֹת גַּפַּיִם אֶל הַגֹּבַהּ

וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד כּוֹכָב!


אַיֵּךְ הָעֶרֶב?

מאת

אברהם שלונסקי

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא מֵעַל פָּנַיִךְ

אֲנִי רָץ רִיצַת־דִּלּוּגִין

כְּעֹפֶר הַנִּצְחִי מִתּוֹךְ שִׁיר־הַשִּירִים.


אֲנִי שׁוֹאֵל עַצְמִי

שׁוֹאֵל אַמּוֹת־הַסִּפִּים

שׁוֹאֵל אִמּוֹת־הַדֶּרֶךְ

וְכָל קַרְנוֹת הָעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מַעַן

לְכָל יְגוֹנוֹתַי הַנִּפְלָאִים:

לְאָן? –

וּמִתְבָּרֵר תָּמִיד כִּי זֶה אֵלָיִךְ.


עוֹד בַּיַּלְדוּת לִמְּדוּנִי חֲכָמִים־מִמֶּנִּי

כִּי הָעוֹלָם – כַּדּוּר

וְכִי הַזְּמַן – נָהָר הַשָּׂם פָּנָיו הַיָּמָה

אַךְ טַחוּ מִלִּרְאוֹת

כִּי צֵל כְּנָפַיִם עַל זִרְמוֹ

לְאוֹת

כִּי עוֹף־כָּנָף הוּא חִבּוּטֵי־אֵין־רֹגַע

בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם

וְשִׂיחַ הַגְּרוּשִׁים עַל צַעַר הַפֵּרוּד.


הַחֲכָמִים!

כָּל דַּרְכֵיהֶם הוֹלְכוֹת לְרוֹמִי־שֶׁל־כֻּלָּם –

וְיָם אֶחָד לְכָל נַהֲרֵיהֶם –

לֹא כֵן שֶׁלִּי:

שֶׁלִּי שְׁפִיּוּת מְקֻטָּרָה בְּכָל רָאשֵׁי קְסָמִים

שֶׁלִּי הוּא חֹלִי שֶׁכֻּלּוֹ

בָּרִי

וְשֶׁמָּא

וְנִגּוּן

שֶׁלִּי גַלְגַּל־חוֹזֵר־וְלֹא־מֵאָיִן –

וּבוֹ

כָּל מְנוּסָה מִמֵּךְ

הִיא מְרוּצָה אֵלַיִךְ מֵחָדָשׁ.


אַיֵּךְ הָעֶרֶב חוּ־אָ־לוּ?

אַיֵּךְ הָעֶרֶב?

…וַיְהִי עֶרֶב

וְאוּד־שֶׁל־יוֹם עָשֵׁן אֶת הַחֲלוֹם

וּבְקֶרֶן־רְחוֹב

רְחוֹב שֶׁבּוֹ שׁוֹתֵק

הַמָּוֶת עַל גַּבָּהּ הַמִּתְרַחֵק

הוֹפִיעַ הוּא

גִּדֵּם־הַחֲלוֹמוֹת

לִרְאוֹת:

הַעוֹד נִטּוּ זְרוֹעֵי סֻלָּמוֹתָיו

לִפְסוֹג בָּהֶם בְּפֶסֶג רְנָנוֹת

אֶל הַנּוֹפִים

שֶׁפְּלִיאוּתָם הֵנֵצָה

אֶל הַחוֹפִים

אֲשֶׁר נִבְדּוּ לָנֶצַח?


נִבְדּוּ לִנְבּוֹעַ

נִפְדּוּ לִגְבּוֹהַּ

יָדְעוּ לִצְנוֹעַ וְלַחְשׂוֹף.

הוֹ נֵצַח

הוֹ נֵצֶר־מִשֹּׁרֶשׁ

הוֹ רֶגַע־שֶׁאֵין־לוֹ־סוֹף.


עֲצוֹם עַפְעַפֵּי־עֶרֶב

עֲצוֹם עַפְעַפַּי.1


  1. אור ליום ו‘, טז אייר תשל’ג, עצם המשורר את עיניו לעולמים.

    אותו יום היה ספר שיריו האחרון בדרכו אל מכבש הדפוס. ביד אייר, בשעת בוקר מוקדמת, צילצל שלונסקי אל המביא־לדפוס – שתי שורות של שיר ביקש להוסיף לשירו האחרוֹן, וחשש שמא יאחר את המועד:

    עֲצוֹם עַפְעַפֵּי עֶרֶב  ↩

    עֲצוֹם עַפְעַפַּי.

    שירתו נחתמה. נעצמוּ עיניו.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!