ק. א. ברתיני

סָעֹר סָעַר הַיָּם!

וּמַחְלְפוֹת מֵימָיו זִנְּקוּ, זֻקְּרוּ בְגַעַשׁ

כְּאֶגְרוֹפֵי אִיּוּם מוּל עֲנָנָה דוֹמַעַת,

שֶׁהִצְטַנְּפָה כְּגֵו חַיָּה דוֹרְסָה מִמַּעַל,

נִסְחֶבֶת לִזְנָבָהּ שֶׁל רוּחַ בַּעֲיָם.


הַיָּם סָעֹר סָעַר!

רִטְנַת קְרָבָיו נִפְלֶטֶת מִתְפּוֹצֶצֶת,

וְעַל פִּלְדַת גַּלִּים בְּאֵימָתָהּ נוֹצֶצֶת

לָבָן טָחוּן עַד דַּק כְּשֶׁלֶג יִז הַקֶּצֶף.

קוֹפֵץ חִישׁ־חִישׁ מִגַּב מִשְׁבָּר אֱלֵי מִשְׁבָּר.


סָעַר הַיָּם סָעֹר

וְהַעֲרֵם גַּלָּיו כְּבָמֳתֵי הַגֶּבַע

וְהַעֲמֵק בְּקָעוֹת כְּעֵין כָּתְלֵי הַקֶּבֶר

וְהַחֲנֵק בְּלִי רַחֵם שַׁבְרִיר כָּל צֶבַע,

וְרַק אֶחָד הוֹתִיר – הוּא בַרְזִלִּי־אָפֹר!


וְכֹה סָעַר הַיָּם

מֵאָז הַבֹּקֶר הַשִּׁבָטִי עֲדֵי הָעֶרֶב,

חֲמַת רוּחוֹ הַמִּתְלַקַּחַת־מִשְׁתַּבֶּרֶת

אִמְּצָה אוֹנִים, חָרְגָה שׁוֹצֶפֶת וְגוֹבֶרֶת

עֲדֵי אַפְסֵי תֵבֵל וְלֹא אָמְרָה דַיָּהּ!


וַיְהִי הַלֵּיל לָבוֹא –

וְיַד הַמִּסְתּוֹרִין הוּשְׁטָה בְרֹךְ לָגַּעַת

בְּגַב הַיָּם וַתִּמַח בְּקַלּוּת הַזַּעַף

וַתִּתְקָעֵהוּ בְּמֶרְחַק חֻפֵּי הַצַּעַר

לְמַרְגְּלוֹת אָדָם גַּלְמוּד עַל מִשְׁכָּבוֹ.


וְנָח מִזַעְפּוֹ הַיָּם –

אֶל מוּל הַכּוֹכָבִים בָּרֹם, אֶל מוּל יָרֵחַ,

כָּחֹל־כֵּהֶה חָלָק הוּא הִתְפַּרְקֵד רוֹגֵעַ,

וּכְתִינוֹק אַחַר מְשׁוּבָתוֹ יָגֵעַ

בְּמֶתֶק הִתְפַּיְּסוּת מְחַיְּכָה נִרְדַּם…


אָז הִתְעוֹרֵר הַלֵּב

לֶב הָאָדָם: תְּחִלָּה הֲמִית רַכָּה לוֹחֶשֶׁת

בִּפְנִים, בְּעֹמֶק הַתְּהוֹם הַמִּתְרַגֶּשֶׁת.

אַךְ הִיא קְרֵבָה־קְרֵבָה – וּכְקוֹל מַפְּלֵי הָאֶשֶׁד

בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה, קוֹלֵחַ וְשׁוֹצֵף.


לֶב הָאָדָם רָתַח.

וְגַל סוֹאֵן אֶל גַּל דָּהַר, קָרַב בְּדַחַף

וְהִתְנַגֵּשׁ וְהִתְנַפֵּץ תּוֹךְ הַקַּלַחַת

וְשׁוּב בְּעֹז קִמֵּר גַּבּוֹ כְּסֶלַע שַׁחַם –

וּשְׁאוֹן פְּרָאִים לוֹהֵט, צוֹהֵל, גּוֹאֶה, נִתָּךְ!


וְעַל שְׁאוֹן לִבּוֹ

נִשָּׂא בְשִׁיר אָדָם עִם שְׁחוֹר הַלֵּיל כַּזֶּפֶת

אֶל מַה שֶׁכְּבָר הָיָה בְמֶרְחֲקֵי הָאֶפֶס,

אֶל מַה שֶׁלֹא הָיָה בָּאָרֶץ הַנִּכְסֶפֶת,

אֶל מַה שֶׁלֹא הָיָה, אַךְ חַי תּוֹסֵס קִרְבּוֹ…


– – – אֱהָהּ! הַשִּׁיר נָדַם!

בְּפַאֲתֵי הַלֵּיל הַשַּׁחַר כְּבַר הִפְצִיעַ

וְרוּחַ בֹּקֶר אֶת שְׁאוֹן הַלֵּב מַשְׁבִּיחַ –

וַיִּצְטַמֵּק הַלֵּב נִכְנָע, חֵרֵשׁ, מַבְלִיחַ;

עֲטוּף אַלְמוֹן כּוֹרֵעַ מוּל הַיָּם!


לַפַּיְטָן
עַל גָּבִיעַ מַקְצִיף
תְּפִלָּה קֹדֶם הַשִּׁירָה
לַפְּסַנְתְּרָנִית בְּאוּלַם הָרִקּוּדִים
עַל פֶּרַח קָמֵל
מִפְלָט
עִנְבָּלִים
עַל אֲגַם
עַל שְׁפַת הַחֲלוֹף

סִיּוּטִים

מאת

ק. א. ברתיני


שְׁנֵי צוּקִים

מאת

ק. א. ברתיני

שְׁנֵי צוּקִים אֵיתָנִים שִׁרְבְּבוּ דַּבָּשׁוֹת,

שֶׁסָּמְרוּ בְּדַרְדַּר וּבְתַיִל;

שְׁתֵּי רָמוֹת בְּזַעְפָּן הַקּוֹדֵר רוֹחֲשׁוֹת –

תּוֹסְסִים עוֹלְמוֹתַיִם.


בֵּינוֹתָם הַתְּהוֹם עִם אָפְלָהּ הַנִּצְחִי,

הַתְּהוֹם הַצָּרָה מִתְעַמֶּקֶת.

מִתּוֹכָהּ יִשְׁאֲגוּ הַמָּאוֹס וְהַסְּחִי,

אֲבַדּוֹן עַד אֵין חֵקֶר.


צוּק מוּל צוּק הִזְדַּקֵּר בְּמִדְרַךְ הַשְּׁרִירִים

בְּקַרְנֵי רְאֵמָיו לְנַגֵּחַ,

קְרָב אַחֲרוֹן וְרִגְעִי בֵּין כֹּחוֹת אַדִּירִים

עוֹד מְעַט יִתְלַקֵּחַ.


וְעוֹמֵד הַשָּׂטָן שָׁם מֵעַל לְרֹאשָׁם

וּבְכָל צוּק הוּא תוֹקֵעַ הַטֶּלֶף;

מִנְּחִירָיו יִפְרְצוּ עֲגִילֵי הֶעָשָׁן

עִם צְחוֹקוֹ אֶל הָעֶלֶט:


״הִתְנַגְּשׁוּ, הַצּוּקִים, מַהֲרוּ לְגַשֵּׁם

חֲמַתְכֶם הָרוֹגְשָׁה וְיוֹקֶדֶת,

עַרְעֲרוּ בְּמִצְוַת הַ׳לְּמַעַן׳ וּ׳בְשֵׁם׳

הַמַּעֲרָב וְהַקֶּדֶם!״


כֹּה פִּשֵּׂק אֶת טְלָפָיו עַל עֶבְרֵי הַתְּהוֹם

הַשָּׂטָן הַשָּׁחֹר הַגִּבֵּחַ –

וּבְאָזְנֵי עוֹלְמוֹתַיִם צְחוֹקוֹ הָאָדֹם

כְּלַהֶבֶת פִּעְפֵּעַ.


אַחֲרֵי... [יוֹם יָבוֹא]

מאת

ק. א. ברתיני

יוֹם יָבוֹא וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ

אַחֲרֵי כִי חָלְפוּ זִלְעָפוֹת עַל הַיְקוּם,

שֶׁבְּרִבּוֹא לְשׁוֹנוֹת רוֹצְצוּ וּבִתְּקוּ

אֶת עֲנָקֵי הַכְּרַכִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.


נִכְמְשׁוּ אִילָנוֹת מִשָּׁרְשָׁם עֲקוּרִים

עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב הַשּׁוֹמֵם הֶחָרוּךְ

וְקַרְקַע תְּחַשֵּׂף אֶת קִרְבָּהּ הֶהָפוּךְ

עִם פִּרְשָׁהּ אֶל בִּקְעוֹת אֲגַמִּים עֲכוּרִים.


עַל גַּבֵּי נְהָרוֹת, שֶׁסִּלְּפוּ אֶת דַּרְכָּם,

שְׁיָרֵי הַגְּשָׁרִים אֲחוּזֵי חַלְחָלָה

יִתְעַקְּמוּ כְשִׁבְרֵי סִימָנֵי־שְׁאֵלָה

וּפִלְדַת פִּרְקֵיהֶם הֶעֶלְתָה יְרוֹקָה.


אוֹ אָז וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ,

תְּפַלְבֵּל בְּרִיסֵי הָעָגְמָה הַדְּבוּקִים

לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה עַד קַצְוֵי אֳפָקִים

וְכִלְיוֹן הַבְּרִיאָה בִדְמָמָה אֲבֵלָה.


כִּי נִכְרַת כָּל צוֹמֵחַ, כָּל חַי נִכְחַד,

לֹא נוֹתַר כָּל יִשּׁוּב עַל פְּנֵי אֲדָמָה,

רַק שָׁמַיִם מֵעָל בִּתְכֶלְתָּם וְחַמָּה

כְּאֶתְמוֹל מִסְתַּכֶּלֶת בַּזֹּהַר הַחַד.


אוֹ אָז מִבֵּין סֶלַע יָגִיחַ אָדָם,

פְּלִיט הַלֵּיל שֶׁשָּׂרַד כְּלַתְּמוֹל זִכָּרוֹן,

וְעָרֹם יִתְהַלֵּךְ כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן

לְגַלּוֹת מֵחָדָשׁ מִסְתּוֹרֵי הָעוֹלָם.


וְהֲלוּם שִׁכְחָה וּשְׁכוּר אַוָּתוֹ

יִתְרוֹצֵץ לְחַפֵּשׂ עַל גְּדוֹת עֲרוּצִים

גַּן עֶדְנוֹ כְּמֵאָז עִם שְׁנֵי הָעֵצִים,

בֵּינוֹתָם יְשַׁעֲשֵׁעַ הַנָּחָשׁ חַוָּתוֹ.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!