בְּלֵיל סוּפָה

מאת

ק. א. ברתיני

---

בְּלֵיל סוּפָה

מאת

ק. א. ברתיני

1

חֲצוֹת הַלֵּיל הָיְתָה שֶׁל חֹרֶף.

מֵעֵבֶר לְפַרְגֹּד הַסְּדִינִים

עֲלֵי כֻרְסָה שֶׁל עֵץ הָאֹרֶן

צוֹנַחַת הָרוֹפְאָה שָׁם נִים-לֹא-נִים.

הִיא שָׁבָה הֵנָּה לִפְנֵי רֶגַע

אַחַר סִיבוּב עַרְבִּי לִפְנֵי שֵׁנָה

בֵּין הַחוֹלִים רְפֵי הַהֶגֶה

בְּלִי קְרִיאַת עֶזְרָה, בְּלִי תְלוּנָה.

עַל מִשְׁכָּבוֹת קָשִׁים בְּלִי נוֹעַ

יָנוּחוּ נִצְנָפִים יוֹמָם וָלֵיל:

נִתְלוֹת לְמַטָּה בְלִי כֹחַ

כַּפֵּי יָדַיִם נִשְׁדָּפוֹת כַּצֵּל.

מִתַּחַת סְמַרְטוּטֵי אַדֶּרֶת

תִּבְלֹטְנָה קְצָת רַגְלַיִם בְּצֵקוֹת:

כְּגֶבַע נְפוּחָה הַכֶּרֶס

וְהַכְּתֵפַיִם כֹּה מְצֻמָּקוֹת.

עוֹר הַפָּנִים יָבֵשׁ צִחֵחַ

וְצֶבַע לוֹ כְעֵין עָלֶה נוֹבֵל;

שְׂעַר הָרֹאשׁ דֵּהֶה, קֵרֵחַ,

כְּשֶׁלֶג שֶׁל אֲדָר בְּלֵיל אָפֵל.

וּבְעֵינֵיהֶם נִשְׁקָף הַצַּעַר

שֶׁל יֶדַע קַר מוֹצֵץ לִפְנֵי גְסִיסָה:

מָחָר מֵעֵבֶר לְשִׂבְכַת הַשַּׁעַר

יָשְׁלַךְ שִׁלְדּוֹ הַדַּל בְּיָד גַּסָּה.

וְהִיא, זוֹ הָרוֹפְאָה, מַה תַּעַשׂ,

בַּמֶּה תָקֵל סִבְלוֹת הָאֻמְלָלִים,

וְאֵיךְ תַּצִּיל הַנֶּפֶשׁ הַגּוֹוַעַת,

תֵּדַע חַסֵּן כֹּחוֹת אֲשֶׁר כָּלִים?

אִם מַחֲלָה אַחַת קוֹסֶסֶת

בְּגֵו כָּל הַחוֹלִים — הוּא הָרָעָב —

כָּל טִפּוּלָהּ בְּיָד שֶׁל חֶסֶד

וְכָל מַרְפֵּא וְכָל זְרִיקָה — לַשָּׁוְא.

2

הַפִּיחוֹנִית עוֹמֶמֶת

מִתַּחַת לָאִיקוֹנִין שֶׁל “הָאֵם”

וְהָרוֹפְאָה כֹה מְנַמְנֶמֶת

נִים-לֹא-נִים —

וּכְסֶרֶט מְטֻשְׁטָשׁ אִלֵּם

מְרַפְרְפָה מַחֲרֹזֶת הַשָּׁנִים:

… הַרְחֵק בְּקִישִׁינוֹב, יְמוֹת חַמָּה.

יַשְׁחִירוּ מַפְצִיצִים מִמַּעַל.

סִירֶנוֹת-אַזְעָקָה מְבַשְּׂרוֹת הַסַּעַר

וְעִיר בִּמְבוּכָתָה הָאֲדֻמָּה.

אַחַר דְּמָמָה.

וְהַגָּפַת תְּרִיסִים

וְהִצְטַמְּקוּת בְּתוֹךְ פִּנַּת מַרְתֵּף זוֹמֶמֶת…

הִנֵּה בָא שֶׁפַע קַלְגַּסִּים,

כָּבָה אוֹר שֶׁמֶשׁ.

חִפּוּשִׂים.

יְהוּדִים שֶׁהוּצְאוּ לַהֶרֶג

לִפְנֵי הָאַנְדַּרְטָה שֶׁל גַּן הָעִיר

וְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג שׁוֹאֵף לַטֶּרֶף

טוֹבֵל בְּדַם שִׁכְרוּת וָשִׁיר.

וּבְלֵיל מִן הַלֵּילוֹת

שֻׁבְּרוּ דַלְתוֹת בָּתִּים בְּכֹחַ:

"כָּל הַזִּ’ידָנִים, זָקֵן וָטַף, מִדַּל עַד שׁוֹעַ —

לְמִגְרַשׁ בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת לַעֲלוֹת".

וְשָׁם עֲלֵי כְלוֹנָס זָקוּף

עַל בַּד שָׁחֹר כַּזֶּפֶת:

"יְהִי מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּבֶּסָרַבִּיָּה —

רַק אֶפֶס!"

וּמִשְׁתּוֹלֵל הָאֲסַפְסוּף,

עֵינָיו טוֹבְלוֹת בְּדָם

לְקוֹל פְּקֻדַּת שְׁלִיחוֹ שֶׁל אַנְטוֹנֶסְקוּ:

"קָדִימָה, עַם בָּזוּי, מָחְרָם,

קָדִימָה עַד הַדְּנֶסְטֵר!"

…וְהִיא הוֹלְכָה בְתוֹךְ הֲמוֹן הַמְגֹרָשִׁים

בְּרַגְלֶיהָ הַיְחֵפוֹת פּוֹסַעַת.

עִמְדוּ-נָא רֶגַע: חוּסוּ, אֲנָשִׁים!

הֵיכָן אָבַד הַבֵּן? הֵיכָן נִתְפַּס הַבַּעַל?

רַק מַגְלְבִים עוֹנִים בִּצְלִיפָתָם

וְדָם פּוֹרֵץ מִשֶּׁכֶם וּמִזְּרוֹעַ:

כָּל נֶחֱשָׁל בְּמַגְּפֵי בַרְזֶל מוּהָם,

כָּל מְפַגֵּר נוֹפֵל בִּן-רֶגַע מֵאֶקְדּוֹחַ.

קַרְקַע שְׁמֵנָה שֶׁל סְתָו

זְרוּעָה בְקוֹץ וְקֶלַח

וְחַלְלֵי זְקֵנוֹת וְטַף.

מַבְהִיק הַדְּנֶסְטֵר בֵּין הָרִים כְּמַאֲכֶלֶת.

וְקַפִּיטָן נוֹאֵם לִפְנֵי עֵדָה לִשְׁמָד מוּבֶלֶת:

"אַתֶּם עוֹבְרִים כַּיּוֹם הַזֶּה אֶת הַנָּהָר

וְלֹא תָשׁוּבוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת זוֹ הָאָרֶץ,

אֲשֶׁר שִׁקְּצוּ אֲבוֹתֵיכֶם מִימֵי הַ“צַּר”

וּבְדַרְכְּכֶם-לֹא-דָרֶךְ

אַתֶּם בִּבְגִידַתְכֶם הָאֲדֻמָּה

זְרַעְתֶּם אוֹתָהּ טֻמְאָה.

חֵי אֲנִי, נְאוּם הַקַּפִּיטָן פּוֹפֶּסְקוּ,

אִם לֹא בֵּין הַנָּהָר הַזֶּה וּבֵין הַבּוּג,

בַּחֶבֶל הַנִּקְרָא טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה

פִּגְרֵיכֶם הַמְצֹרָעִים יִפְּלוּ!"

…וְשַׁיָּרוֹת וְשַׁיָּרוֹת

בְּרֶגֶל מִתְלַבְּטָה עוֹבְרוֹת

עַל פְּנֵי דוֹבְרוֹת,

נֶהְדָּפוֹת בְּשׁוֹט

וּבְאַלָּה וּבְדֶקֶר,

וְרַב מִסְפַּר הַמֻּפָּלִים,

וְרַב מִסְפַּר הַמִּתְנַפְּלִים

וּבְתוֹךְ גַּלֵּי הַשֶּׁקֶט

בִּן-רֶגַע צוֹלְלִים…

…גִּשְׁמֵי קָרָה חוֹבְטִים בְּזַעַף,

בַּבֹּץ רַגְלַיִם בּוֹסְסוֹת;

לִינָה עַל מַעֲרֶה שֶׁל יַעַר

וּבֶגֶד אֵין לְהִתְכַּסּוֹת.

וְשֶׁלֶג בָּא בְסוּפוֹתָיו

וּדְחָק שֶׁל אֲנָשִׁים בָּרֶפֶת,

מָאתַיִם נֶפֶשׁ.

רָעָב.

צוֹאָה וְשֶׁתֶן,

כִּנִּים, צָרַעַת וְגָרָב.

וּפֹה הַסֶּרֶט כְּמוֹ נִתַּק,

פָּסְקוּ מַרְאוֹת זְוָעָה,

כִּי כַנִּרְאֶה נָפְלָה אֲזַי בְּחֹסֶר תּוֹדָעָה…

…וְשׁוּב:

בִּצְרִיף שֶׁל בֵּית חוֹלִים

פּוֹקְחָה עֵינַיִם

וּבִלְשׁוֹנָה הַיְבֵשָׁה

בְּכָל אָמְצֵי כֹחָהּ הִיא מְבַקְּשָׁה:

"טִפָּה שֶׁל מַיִם…

וּפֵרוּרִים לְשׂבַע"…

וּמִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל מֵעַל רֹאשָׁהּ:

“מַה שְּׁמֵךְ, אִשָּׁה?”

וּמַעֲנֶה חָלוּשׁ: “דֻּבְּרוֹבָה”…

הִתְיַעֲצוּת:

יְהוּדִיָּה? לֹא-יְהוּדִית?

לִשְׁמָד? לִפְדוּת?

לְהַחֲיוֹת אוֹ לְהָמִית? — — —

3

הַפִּיחוֹנִית עוֹמֶמֶת.

נִים-לֹא-נִים

פֹּה הָרוֹפְאָה דֻּבְּרוֹבָה מְנַמְנֶמֶת,

וּמֵעֵבֶר לְפַרְגֹּד הַסְּדִינִים

לֵילוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים

יִחְיוּ חוֹלֶיהָ שָׁם מִבְּנֵי עַמָּהּ,

בְּצֵל כַּנְפֵי הַמִּלְחָמָה…

פִּתְאֹם בַּשֶּׁקֶט הַלֵּילִי

פְּסִיעוֹת בַּצְּרִיף עָבָרוּ

וּשְׁנֵי זַ’נְדַּרְמִים יְזָרְזוּ בְאֵלֶּה הַמִּלִּים:

“אֶת הָרוֹפְאָה קוֹרֵא הַקַפִּיטָן מוֹרָרוּ”.

מִחוּץ לַמַּחֲנֶה טִירָה

עַל רֹאשׁ הַגֶּבַע;

חֲדַר מַשְׂכִּית מוּצָף אוֹרָה.

שֻׁלְחָן הָבְנִים עַל כֶּבֶשׁ.

בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּפַחַד מְחַכָּה הִיא

עַל הַמִּפְתָּן,

וּבְלַעַג אַרְסָנִי לוֹחֵשׁ הַקַּפִּיטָן:

"גְּשִׁי, אַל-נָא תִתְמָהִי.

בִּסְבִיבָתִי רוֹפְאִים נוֹצְרִים לָרֹב כָּאן —

וּבָךְ בָּחַרְתִּי רַק, רוֹפְאָה זִ’ידוֹבְקָה.

הַבִּיטִי בְעֵינַיִךְ הַטְּמֵאוֹת

מַה פֶּצַע זֶה עַל יָד יָמִין?"

ב מִכְוַת חַמִּין.

— “זֶה מַזָּלֵךְ כִּי כֹה נִחַשְׁתְּ. וְהָרְפוּאוֹת?”

— תַּחְבּשֶׁת פַּעַם בְּיוֹמַיִם,

וּלְסוֹף הַחֹדֶשׁ וְהַפֶּצַע אַיִן.

4

עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)

רָחוֹק מֵעִיר וּרְחוֹב

בִּידֵי זַ’נְדַּרְמִים אֶל הַקַּפִּיטָן מוּבֶלֶת

לַחְבּשׁ אוֹתוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)

הוּא מִמַּגַּע אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְחֻשְׁמָל;

הִיא נָסוֹגָה אֲחוֹרַנִּית נִבְהֶלֶת

וְהוּא גַּם הוּא מַבִּיט נִבְהָל.

עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)

דָּמוֹ מִתַּאֲוָה נִרְתָּח —

וְהִיא פּוֹנָה אָחוֹר בְּסֶלֶד,

חוֹמְקָה בְמִצְעָדָהּ הָרַךְ.

עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)

הוּא מְגַדֵּף, דּוֹרֵשׁ, רוֹגֵז — וְהִיא, הָרְצוּצָה, קָשָׁה כַּפֶּלֶד,

לִקְרַב אֵלֶיהָ לֹא יָעֵז.

עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)

הוּא מְפַיֵּס, הוּא מִתְחַנֵּן, נִכְנָע —

וְהִיא בְלַהַט וִדּוּיָיו בּוֹחֶלֶת

וּמִתְרַחֶקֶת גֵּאוֹנָה.

5

תַּחְבּשֶׁת אַחֲרוֹנָה הַלָּיִל…

וְהִיא הוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם כִּמְבֻלְבָּלָה.

הִנֵּה הוּטַל הַכֹּל עַל כַּף מֹאזְנַיִם,

נֶחְתָּךְ הַלַּיְלָה גוֹרָלָהּ.

מַה גּוֹרָלָהּ אִם לֹא גוֹרַל אַחֶיהָ,

מַה תַּפְקִידָהּ אִם לֹא תַפְקִיד הָעָם?

הַצַּר בְּנַבְלוּתוֹ בוֹ מִתְלַהְלֵהַּ

וְאֵין מֵגֵן וְאֵין גוֹאֵל הַדָּם.

כְּצֹאן אוֹבְדוֹת וּמוּבָלוֹת לַטֶּבַח,

כּוֹרְעִים כֻּלָּם בְּמַבְּטֵי הַתֹּם,

גּוֹלְשִׁים בִּדְמִי אֱלֵי הַקֶּבֶר,

כָּרוּ עַצְמָם רַק זֶה הַיּוֹם.

וְאֵין אֶחָד אֲשֶׁר יִקְרָא לַמֶּרֶד

וְדַם הַמַּכַּבִּים קָפָא,

וְרַק אַחַת לָהֶם הַדֶּרֶךְ:

לִנְפֹּל מִידֵי עַוָּל אוֹ מִכָּפָן.

כַּמָּה רָחַב הַלֵּב לִפְנֵי כְחֹדֶשׁ,

עֵת הֶאֱזִינָה לָרַמְקוֹל בַּמִּסְתָּרִים

עַל מִלְחָמָה וּמֶרֶד קֹדֶשׁ

בַּגֶּטָאוֹת הָאֲחֵרִים.

בְּיַלִסְטוֹק וּוִלְנָה, קוֹבְנָה, וַרְשָׁה —

קִרְיוֹת יְקָר וּשְׁמוֹת גָּאוֹן.

בָּרוּךְ יְהִי מִי שֶׁמָּרַד בַּצַּר שָׁם,

בָּרוּךְ מִי שֶׁנָּפַל בְּמוֹת בִּרְיוֹן!

וּפֹה? הַאִם רַק מֹרֶךְ לֵב וָפַחַד

אֶת הַיְּהוּדִים קוֹסֵס, זוֹלֵל?

לִמְרֹד? לִלְחֹם? לְהִתְגּוֹנֵן? אֵיכָכָה?

בִּרְזוֹן בָּשָׂר? בְּגֵו כּוֹשֵׁל?

הַרְחֵק מִבֵּית אָבוֹת, הַרְחֵק מֵעִיר מוֹרֶשֶׁת

בְּתוֹךְ עַם צַר, גָּלוּת בְּתוֹךְ גָּלוּת —

מִי זֶה יַמְצִיא לָהֶם הַנֶּשֶׁק,

אֵיךְ זֶה תִפְרֹץ הִתְקוֹמְמוּת?

סָגוּר הַגֶּטוֹ בְגָדֵר שֶׁל תַּיִל

וּמֵעֶבְרוֹ רַק הַתַּלְיָן שׁוֹאֵף דָּמִים,

אַתֶּם, חִדְלֵי כֹחוֹת, רַק פְּנוּ אֶל הַשָּׁמַיִם

וּכְלוּ בְּפִגְעֵיכֶם הָאֲיֻמִּים!

אוּלַי הַיַּעְרָה תִבְרְחוּ, לַפַּרְטִיזָנִים?

שִׁקּוּץ מַמְאִיר תִּהְיוּ גַם שָׁם!

יְמָאֲנוּ גַם אוּקְרָאִינִים, מוֹלְדָבָנִים

לְשַׁתֶּפְכֶם אֶל הַנָּקָם.

…הוֹלֶכֶת כֹּה הַיּוֹם דֻּבְּרוֹבָה וּמְחַשֶּׁבֶת,

הוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם מְבֻלְבָּלָה.

שְׁעַת הַהַכְרָעָה זוֹחֶלֶת, מִתְקָרֶבֶת:

נֶחְתָּךְ הַלַּיְלָה גוֹרָלָהּ!

אַךְ מָה הִבְרִיק מִן הָאָרוֹן שָׁם הָרָעוּעַ

בֵּין הַכֵּלִים וְהַסְּחָבוֹת?

כְּכֶסֶף חַי נוֹצֵץ סַכִּין נִתּוּחַ

רוֹמֵז, קוֹרֵא בְלַהֲבוֹ.

אָז רֶגַע קַל הִיא מִסְתַּכְּלָה מִנֶּגֶד

וּבְאוֹר חָדָשׁ פָּנֶיהָ מַזְהִירִים —

וּמוֹרִידָה אֶת הַסַּכִּין אֶל כִּיס הַבֶּגֶד

פּוֹנָה בִזְהִירוּת לָעֲבָרִים.

6

יַהֲלֹם, אִזְמָרַגְד וְסַפִּיר

נוֹצְצִים בַּחֲלַל הָאֲוִיר.

לֵיל חָרְפִּי בַשָּׂדוֹת מְטַיֵּל

בְּשִׁלְגּוֹ הַפָּרִיר הַמְחוֹלֵל.

וְעַלִּיז הַמָּחוֹל וְסוֹעֵר

וּמַצְלִיף בִּמְחָטָיו וְדוֹקֵר.

יַהֲלֹם וְסַפִּיר, אִזְמָרַגְד

יְכַסּוּ אֶת פְּנֵי הַמֶּרְחָק.

יְכַסּוּ הַשּׁוּחוֹת, הַשְּׁבִילִים,

יַעַרְמוּ עֲרֵמוֹת וְתִלִּים.

מִתְלַבֶּטֶת בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ

הִיא הוֹלֶכֶת לְשָׁם, לַטִּירָה…

הַפָּנִים מֵהַקֹּר נִצְרָבוֹת

וְקָפְאוּ כַּבַּרְזֶל אַרְכֻּבּוֹת.

אַךְ צוֹעֶדֶת הִיא חִישׁ לְפָנִים

וּבְכִיסָהּ הִיא חָשָׁה הַסַּכִּין.

הִיא זוֹכֶרֶת בָּמַת חִזָּיוֹן:

“הַשְּׁחִיטָה” עִם סִיּוּם כֹּה אָיֹם.

גִּבּוֹרָה — וּמַאֲכֶלֶת בַּיָּד

וּלְרַגְלֶיהָ הָאִישׁ הַנִּשְׁחָט.

וּבְ“טוֹסְקָה” הַגֶּבֶר מוּמָת

מִפִּגְיוֹן שֶׁל אִשָּׁה בְּנָקְמָהּ.

וְעָרוּף הוֹלוֹפֶרְנֵשׁ מַלְחִית

וּבְחַרְבָּהּ מְנַצְּחָה יְהוּדִית.

תִּתְנַפֵּל נָא אַף הִיא וְתִתְקַע

הַסַּכִּין בְּגוּמַת הָרַקָּה!

אַךְ מָחָר?…יִמָּצֵא הֶחָלָל

וְתֵצֵא פְקֻדַּת בֶּהָלָה:

"כָּל שָׂרִיד יְהוּדִי יִשָּׁמֵד,

יִיָּרֶה, יֵחָנֵק, יִשָּׁחֵט!"

…אִזְמָרַגְד וְסַפִּיר, יַהֲלֹם —

וְהַלֵּב בָּהּ יֶחֱרַד, יַהֲלֹם.

הִנֵּה הִיא קְרֵבָה לַטִּירָה,

הִנֵּה לֵיל אַחֲרוֹן וְנוֹרָא!..

7

עַל הַשֻּׁלְחָן גְּבִיעַ יַיִן,

עַל הָרִצְפָּה הַבַּקְבּוּקִים;

הַקַּפִּיטָן עֲצוּם עֵינַיִם,

עֲנִיבָתוֹ טוֹבְלָה בְקִיא.

בַּחֲרָדָה נֵעוֹר לְפֶתַע,

פָּקַח עֵינוֹ וַיִּלָּפֵת.

וְהִיא עוֹמְדָה לְיַד הַפֶּתַח —

וְהַסַּכִּין בַּכִּיס לוֹהֵט.

הִנֵּה יָקוּם, יָגִיחַ חֶרֶשׁ

וּבִצְעָדָיו, צַעֲדֵי נָמֵר,

הוּא יִתְכּוֹנֵן אֶל מוּל הַטֶּרֶף

וְעַצְמוֹתֵיהוּ יְמַגֵּר.

אַךְ הִיא עֲלֵי עָמְדָהּ דּוֹמֶמֶת

וּמַבָּטָה שָׁקֵט וְקַר —

וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר כְּמוֹ אֶמֶשׁ,

נִדְחָף מֵעֹז כְּשָׁפִים נִסְתָּר.

וְהוּא מוֹסֵךְ שׁוּב כּוֹס שֶׁל יַיִן

וּבִנְשִׁימָה אַחַת לוֹגֵם;

זִיקִים זוֹרֶה הוּא בָעֵינַיִם

וְכַאֲרִי רָעֵב נוֹהֵם.

אַךְ הִיא דּוּמָם רַק מִסְתַּכֶּלֶת

עַל הַטּוֹרֵף בְּשִׁכְרוֹנוֹ.

מִי הִנְחִילָהּ אֶת עֹז הַפֶּלֶא,

אָן נֶעְלַם עֻזּוֹ, אוֹנוֹ?

וְעַל בִּרְכָּיו יִפֹּל כּוֹרֵעַ

בִּפְנֵי הַקֶּסֶם הַנִּשְׂגָּב:

כִּכְפִיר פָּצוּעַ הוּא גוֹנֵחַ,

חוֹבֵט רֹאשׁוֹ בְאֶגְרוֹפָיו.

בַּגּוּף לֵאוּת כְּבֵדָה מוּצֶקֶת

וְהוּא צוֹנֵחַ כֹּה נִרְדָּם…

עַל בְּהוֹנוֹת הִיא חִישׁ חוֹמֶקֶת

בְּעַד הַדֶּלֶת בְּלֵב נִפְעָם.

אַחַר שָׁעָה הוּא קָם בְּקֶצֶף:

“הֵיכָן חָמְקָה זוֹ הַזּוֹנָה?”

(בַּהֲרִיקוֹ כוֹסוֹת בְּשֶׁצֶף: )

“אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג וַאֲעַנָּהּ!”

וּבְעַד חַלּוֹן בְּלִי אַדֶּרֶת

בִּבְלוֹרִיתוֹ הַמְרוּטָה

מִהֵר עַל פְּנֵי גָּדֵר לַדֶּרֶךְ

לִרְדֹּף אַחַר הַנִּמְלָטָה.

8

יַהֲלֹם וְסַפִּיר, אִזְמָרַגְד

נוֹצְצִים עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָק.

לֵיל חָרְפִּי בַשָּׂדוֹת מְטַיֵּל

בְּשִׁלְדּוֹ הַפָּרִיר הַמְחוֹלֵל,

וְאָבְדוּ וְנִמְחוּ הַשְּׁבִילִים,

רַק הַשֶּׁלֶג נִצְנָף לְתִלִּים.

רַק שׁוּחוֹת וּגְבָעִים וּסְעָרָה

וְהַדֶּרֶךְ הָלַךְ וְיָרַט…

כָּאן נֶחְבֵּאת בְּוַדַּי הָאִשָּׁה?

זֶה רַק צֵל שֶׁל אַלּוֹן בַּחֻרְשָׁה.

וְאוּלַי שָׁם בָּעֵמֶק, בָּהָר?

אֵין אָדָם בַּמֶּרְחָב הַמּוּזָר.

הַסּוּפָה בַמָּחוֹל מִתְגַּבְּרָה

וְהַגֶּטוֹ רָחוֹק בַּמּוֹרָד…

וְהָרֹאשׁ כֹּה עָיֵף וְכָבֵד

וְרַגְלָיו כְּבָר נִלְאוּ מִשָּׁרֵת.

הוּא יִשְׁכַּב בְּרֹאשׁוֹ הַמְסֻחְרָר

עַל הַשֶּׁלֶג הָרַךְ כְּמוֹ כָר,

יֵרָדֵם הוּא רַק רֶגַע קַלִּיל

וְאַחַר יִמָּצֵא כְּבָר הַשְּׁבִיל.

הַזִּ’ידוֹבְקָה יִמְצָא הַקָּרָה

וְיִתְקַע צִפָּרְנָיו בִּבְשָׂרָהּ.

הוּא יִתְפֹּשׂ, לֹא יַרְפֶּנָּה עַד בּוֹשׁ…

אַךְ מַדּוּעַ כָּבֵד כֹּה הָרֹאשׁ? — — —

— — — הִתְגַּבְּרִי, הַסּוּפָה הַלֵּילִית,

מְחוֹלֵךְ הַמְטֹרָף חוֹלְלִי!

וְכַסִּי בְסוּתֵךְ הַלְּבָנָה

אֶת הַזֵּד שֶׁשָּׁקַע בְּשֵׁנָה.

וּבְבוֹא הָאָבִיב הַבָּהִיר

וְהַשֶּׁלֶג יִכְהֶה וְיַפְשִׁיר —

תִּמָּצֵא נִבְלָתוֹ הָרְקוּבָה

וְתִהְיֶה לְמָשָׁל בַּסְּבִיבָה!

---

אַרְבָּעָה "כָּל נִדְרֵי"

מאת

ק. א. ברתיני

הֲתִזְכְּרִי?

פָּרִיז, מַרְקִיזָה מְגֹהֶצֶת,

עִם שַׁעַט הַיָּמוֹת הַדּוֹהֲרִים

עַל רֶכֶס¹ בַּחֲרוּתֵנוּ הָרְחוֹקָה, הַמְנַצְנֶצֶת

בְּקֶסֶם זְהָרִים.

אֵי-אָז בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

רַגְלֵינוּ הִתְנַגְּנוּ בְקֶצֶב

אֶל מוּל שִׁגְעוֹן אוֹרוֹת בְּרִבֹּאוֹת גָּוָן

שֶׁל מֶטְרוֹפּוֹלִין הוֹלְלָה בְטֵרוּפָהּ,

וְחֹב קִרְבֵּנוּ אָז הָמָה מֵרֶטֶט גַּעְגּוּעִים בְּגֹדֶשׁ

לְשֶׁמֶץ שֶׁל חֶזְיוֹן עָבָר,

לְהִשְׁתַּפְּכוּת רוֹגֶשֶׁת שֶׁל חַזָּן

עִם הַבְלָחַת נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה —

וַנִּכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל רִי דְ’לַה וִקְטוּאַר:

מִנִּבְרְשׁוֹת זָהָב פּוֹרֵחַ

עִם פִּתּוּחֵי קָנִים בְּצִיּוּצָם

הָאוֹר בְּאַשְׁדּוֹתָיו קוֹלֵחַ

אֶל עָל, אֶל הַתִּקְרָה הַמְקֻמֶּרֶת,

נִשְׁעֶנֶת עַל כְּרָעֶיהָ, שֵׁישׁ הָעַמּוּדִים.

בְּכֹתֶל הַמִזְרָח הָרָם

תֵּבָה בְשִׁפּוּדֵי פָזָהּ דּוֹקֶרֶת.

הָיְתָה דְמָמָה וְסֵדֶר כֹּה מַרְדִּים.

פִּתְאֹם עַל הַיָּצִיעַ שָׁם מִנֶּגֶד

פָּצְחוּ שִׁירָה בְמַקְהֵלָה

בָּנוֹת בְּלַבְנוּנִית חוֹגֶגֶת

וְקַנְטוֹר זְקוּף קוֹמָה פָלַט

קִטְעֵי “כָּל נִדְרֵי” בְסִלְסוּלֵי שַׁלְשֶׁלֶת

אַ-לַה-בְּרוּךְ.

עָמַד קָהָל עֲדוּי שְׁחוֹרִים כֻּלּוֹ דָּרוּךְ

מַקְשִׁיב לַצְּלִיל הַזָּר בְּאֵלֶם —

וְקַר הָיָה לַלֵּב, וְלַחְלוּחִית חוֹדֶרֶת

כִּבְנוֹטְר-דַּם,

לְהַבְדִּיל, דְּחָפַתְנוּ לְהִתְחַמֵּק מִשָּׁם.

וַנֵּדֶא עַל כַּנְפֵי כִסּוּף

לִקְלַיְזְל, שֶׁנִּדְחַק לְתוֹךְ סִמְטָה, סָמוּי מֵעַיִן.

שְׁחוֹחַ יַעַמְדוּ מִתְפַּלְלִים,

פַּסֵּי טַלִּית עַל זִקְנֵיהֶם הַמְדֻבְלָלִים,

בַּמַּעֲרָב עַל יַד הַכֹּתֶל הַכָּפוּף

נֵרוֹת עַל הַקַּרְקַע בְּאַרְגָּזִים שֶׁל חוֹל

יְסַנְוְרוּ בְלַהֲבָם הַצְּהַבְהַב-כָּחֹל.

הַשַּׁ"ץ בְּתַחֲנוּנֵי וִדּוּי וּבִתְנוּעוֹת שֶׁל רֶטֶט

בְּכָל קִמְטֵי נִגּוּן אֶל עָל עוֹרֵג,

וּבַמְּתִיקוּת הַנִּגָּרָה וְהַצּוֹבֶטֶת

אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו הוּא מְמוֹגֵג.

וְהַקָּהָל, נִשְׁעָן עַל מַחֲזוֹרִים, אֲשֶׁר צָבוּ מֵרֹב עִלְעוּל

וְדַפֵּיהֶם מִטַּבַּק וּדְמָעוֹת הִצְהִיבוּ,

חוֹזֵר בְּקוֹל דְּבֵקוּת וּבִגְנִיחוֹת מָהוּל.

דּוֹמֶה, כָּאן הַנְּשָׁמָה הַמִּזְדַּכֶּכֶת

בְּרִנּוּנֵי הַנֹּסַח

דֻּמָּם לִיגוֹן דּוֹרוֹת נִשְׁפֶּכֶת,

אֲשֶׁר זוֹלֵף מִימֵי קוֹרְדוֹבָה וּמַדְרִיד וְסָרַגּוֹסָה…

אֲנִי יוֹדֵעַ עוֹד לֵיל כִּפּוּרִים:

צָפוֹן. בְּבֵית הַסֹּהַר,

מוּקָף גָּדֵר וּתְעָלָה, הָרִים.

מֵעֵבֶר לַסּוֹרֵג חַלּוֹן קָפוּא

וּבַעֲדוֹ שְׁקִיעָה שֶׁל זֹהַר,

וּמְשׂוֹשׂ בְּנֵי גָוָן קָרִים

(מִי כָאן בִּקְצֵה עוֹלָם נִדָּח, צָפוּן

עָרַם הַיֹּפִי הַנִּשְׂגָב, הָאַכְזָרִי?)

וּפְנִימָה מַחֲנָק, סֵאוּב, אֵימָה שֶׁל בֵּין-עַרְבַּיִם

וְצִלְלֵי אָדָם מְגֻבָּבִים,

חוֹלְמִים עַל מַאֲכָל. הוֹזִים עַל בַּיִת,

עַל שֶׁמֶשׁ בָּאָבִיב…

וּשְׁנַיִם יְהוּדִים

דַּלֵּי בָשָׂר, פְּרוּמֵי כֻתֹּנֶת וּּקְמוּטֵי מִגְבַּעַת,

בְּזָוִיתָם מִתְיַחֲדִים

וּבְקוֹל רָפֶה בִצְוָת יְרַנְנוּ “עַל דַּעַת”.

אֶל מִי כָעֵת שָׁלוּחַ “כָּל נִדְרֵי” מִמַּעֲמַקִּים,

הַמִּשְׁתַּפֵּךְ כָּאן בַּצִּינוֹק,

עַל פְּנֵי גַלֵּי אֶתֵּר לַמֶּרְחַקִּים:

אֶל עָל נִסְתָּר, מֻפְלָא, זוֹעֵם?

אֱלֵי אִשָּׁה וְאֶל תִּינוֹק?

אֶל הַיָּמִים הָהֵם?

אוֹ אֶל יָם הַתִּיכוֹן, אֶל סוֹף נִכְסָף, רָחוֹק?..

הָיָה עוֹד “כָּל נִדְרֵי” אֶחָד

בַּדֶּרֶךְ לִטְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה בְיַעֲרוֹת רֻבְּלֶנִיץ,

עַל גְּדוֹת הַדְּנֶסְטֵר הַנָּתוּן בִּצְבָת

שֶׁל הַרְרֵי סְלָעִים.

עֲצֵי לִבְנֶה, אַלּוֹן, אַשּׁוּחַ,

עָמְדוּ בִרְטִיבוּתָם אַחַר גִּשְׁמֵי בָצִיר,

וַעֲלֵיהֶם, שֶׁנִּקְרְחוּ בָרוּחַ,

הִתְגּוֹלְלוּ כְמוּשִׁים בֵּין הֶחָצִיר,

וְהַיָּרֵחַ, לֵב הַלֵּיל, כְּעֵין אִזְמֵל תָּפוּחַ,

הֵגִיחַ בִגְנֵבָה בֵּין הָעֵצִים.

וּלְמַטָּה —

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל גּוֹלִים,

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פֹּה מִתְגּוֹלְלִים

בְּלִי כְסוּת וְנַעַל, בְּלִי גֶרֶב,

בְּלִי צְרִיף, בְּלִי אֹהָלִים.

וַיִּתְפָּרֵץ פִּתְאֹם קוֹל נְאָקָה שׁוֹבֶרֶת:

"עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְהַקָּהָל

מֻתָּר כָּעֵת לוֹמַר “כָּל נִדְרֵי” בְּלִי טַלִּית,

בְּרֹאשׁ גָּלוּי, בְּלִי חַזָּן.

כֻּלָּנוּ בְצִבּוּר עֲבַרְיָנִים, עַבְדֵי גוֹרָל,

מוֹלִיךְ אֵי-אָן

לְאַחֲרִית,

לְמוֹ אָבְדָן".

אֲזַי קוֹלוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף

כִּגְעִיַּת אַלְפֵי בָקָר לִפְנֵי הֱיוֹת טְבוּחִים

בְּנִגּוּנָם הַמַּחֲרִיד פּוֹלְחִים

וּבִמְרִירוּת וּבְיֶלֶל

אֶת דִּמְמַת הָעֲרָבָה וְשֶׁקֶט הַנְּצָחִים.

לַשָּׁוְא יִתְחַנְּנוּ בִשְׁאֵלַת עַצֶּבֶת:

“מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא” —

תְּשׁוּבַת הַשְּׁחוֹר תְּהֵא נִכְתֶּבֶת

בְּסֵפֶר הָאֵימִים שֶׁל תָּו שִׁין בֵּית,

אָדֹם עַל גַּב אָדֹם בְּיַד עָרִיץ וְזֵד,

מִמֹּחַ וּמִדָּם הָעֲקֻבָּה…

---

רֻמְבַּת טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה

מאת

ק. א. ברתיני

הַפְסֵק!

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְּנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם!

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,

אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –

וְלֹא אֶשְמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!

הַגֵּף הַתְּרִיס!

כַּבֵּה אוֹרוֹת חַשְׁמַל, כַּסֵּה הוֹד שֶׁמֶשׁ!

בְּעֹצֶם יָד טַשְׁטֵשׁ צִבְעֵי הַחֶמֶד!

אוּלַי לְרֶגַע יִצָּמֵד גַּם רִיס אֶל רִיס,

אוּלַי לְרֶגַע תֵּרָדֵם הָעַיִן הַנֶּעְצֶמֶת –

וְלֹא אֶחֱזְה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

בְּעֹז נַגֵּן!

הַמְטֵר בִּשְׁלַל קוֹלוֹת מֵרִיעַ וּבוֹקֵעַ!

בְּאַשְׁדּוֹתֶיךָ גְּרֹף הָרֹאשׁ הַמִּזְדַקֵּן –

לְמַעַן יַאֲזִין לְכָל נִגּוּן פּוֹלֵחַ,

מִלֵּב כָּל עָם וְעָם שֶׁדּוֹר אֶל דּוֹר שׁוֹלֵחַ

אַךְ לֹא אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!

פְּרֹץ הַקִּירוֹת

לִשֶׁטֶף אוֹר וּמֶרְחָבִים עֲדֵי אַפְסָיִם –

לְמַעַן הִשְׁתַּכֵּר מִנּוֹף, מֵאֹפֶק. מִנְּהָרוֹת.

(וְכָל צִבְעֵי תֵבֵל יַרְהִיבוּ אֶת הָעַיִן)

לִסְפֹּג בְּצִמָּאוֹן סִמְלֵי כָּל הַמַּרְאוֹת.

רַק לֹא אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

*

אַךְ אֹזֶן לֹא תַפְסִיק מִשְּׁמֹעַ

וְעַיִן לֹא תֶחְדַּל מֵרְאוֹת

בְּלִיל קוֹל וְגוֹן שֶׁנִּבְחֲשׁוּ בַמֹּחַ

הַבָּא מֵעֵמֶק בַּלָּהוֹת.

חָיֹה וְשׁוּב חָיֹה אֵימוֹת הַטֶּבַח,

שׁוּב תָּו שִׁין בֵּית בְּסִיּוּטִים;

סֵאוּב וּרְעָבוֹן שֶׁל קֶבַע

אַנְחַת גְּוִיעָה שֶׁל פְּעוּטִים.

עָשָׁן שָׁחוֹר עַל מַרְבַדֵּי הַשֶּׁלֶג

בְּחֶנֶק מְכַלֶּה גוֹהֵר.

נֻקְשֶׁה נָח שֶׁלֶד עַל גַּב שֶׁלֶד,

עוֹרֵב נוֹקֵר פְּתוֹתֵי הַשְּׁאֵר.

חַיִּים לְלֹא תִקְוָה וְטַעַם,

מִיתָה מִתּוֹךְ תִּקְוָה וַאֲדִישׁוּת,

הוֹשֵׁט הָרֹאש אֶל חֹד הַזַּעַם,

גָּלֹשׁ בְּקֹר אֶל חֵיק רִשְׁעוּת…

הָהּ, אֶרֶץ נָכְרִיָּה עִם תַּעֲלוּלֵי הַחֹרֶף,

חַיִּים לְלֹא יָמִים, לְלֹא לֵילוֹת,

בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת עַל גַּב בְּלוֹיֵי קִבֹּרֶת,

כִּנִים בְּפֶרַע זוֹלְלוֹת!

וּסְחִי וּדְוָי וְחֹסֶר דֶּמַע,

גּוּפֵי חַיִּים בֵּין חֲלָלִים,

וְהַבְּרִיאָה שוֹתְקָה וְלֹא נִכְלֶמֶת

לִרְאוֹת חַיִּים עִם הַמֵּתִים בָּלִים.

כֹּה יוֹם אַחַר יָמִים חוֹרֵק בְּכֹבֶד,

עוֹרֵם תִּלֵּי הַבִּלָּיוֹן,

וְיָד זָרָה אַף לֹא תָרִים הַשֹּׁבֶל

לִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה הַכִּלָּיוֹן.

אַךְ פַּעַם עִם שְׁקִיעַת הַשֶּמֶשׁ

אֶחָד נִכְנַס מֵעֵבֶר לַמַּחֲנֶה,

עֵינַיִם גּוֹסְסוֹת נִשְּׂאוּ בְתֵמַהּ:

הֲיֵשׁ עוֹד מִתְהַלֵּךְ פֹּה מְשֻנֶּה?

הוֹ כֵן, זֶה הַמְּפַקֵּד, סַמָּל מוֹרָרוּ,

שֶׁבָּא לִרְאוֹת “שְׁלוֹם” פִּקְדוֹנוֹ:

כַּמָּה כָלוּ, כַּמָּה מֵהֶם נִקְבָּרוּ,

כַּמָּה עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִקְצִיר זְדוֹנוֹת?

בָּעַט לְכָאן וּלְכָאן בַּמַּגָּפַיִם,

הִצְלִיף כִּלְאַחַר יָד בְּמַגְלָבוֹ.

לֹא נָע אֶחָד. וּמִי שֶׁזָּע עֲדַּיִן

עָנָה עָמוּם בְּחֶנֶק יְבָבוֹת.

צָרַח אֲזַי מוֹרָרוּ:

"עַד מָתַי עוֹד

אֶרְאֶה בְהִתְבּוֹסֵס בְּקִיא זְוָעוֹת,

בְּהִתְגּוֹלֵל עַל די גִּדְרוֹת הַתַּיִל

מַרְבִּית נִבְלוֹתֵיכֶם הַמְּצֹרָעוֹת?

פִּיוֹתֵיכֶם הַמְּסֹאָבִים נָדַמוּ

וְלַהַג רַבְרְבָן חָלַף, נִשְכַּח;

עִלְזוּ מְעַט לִפְנֵי אֲשֶר תִּתַּמוּ,

רִקְדוּ כְּבַיָּמִים הָהֵם חִישׁ-קַל!!

אֵין אַף אֶחָד נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּזֶמֶר?

אֵין אַף אַחַת אֲשֶׁר תִּתְאַו לִרְקֹד?

אוּלַי אֶמְצָא כָאן צֶמֶד-חֶמֶד,

אֲשֶר יַנְעִים אוֹתִי בִמְחוֹל-יְקוֹד?"

וּקְצֵה מַגְלֵב עִם שְׁקַד עוֹפֶרֶת

נִחַת עַל גַּל סְחָבוֹת: “מַהֵרָה קוּם!”

צוּרָה בָלָה שֶׁל נַעַר מִזְדַּקֶּרֶת:

עֵינֵי פְּחָדִים וְאַף עָקוּם.

(אֲהָה! זֶה בְנִי! זֶה בְנִי אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ

אֵי-פַעַם צְלִיל מַתֶּכֶת בְּקוֹלוֹ;

כָּעֵת כְּנֵר שֶׁל יוֹם כִּפּוּר מַבְלִיחַ

יִדְעַךְ בֵּין חֲלָלִים הוֹזֵה תְמוֹלֹו:

הָיָה זֶה פַּעַם, הָיָה כֹה רַב הַלֶּחֶם

חַלָּה הִלְבִּינָה עַל שֻׁלְחַן שַׁבָּת,

מְנוֹרָה אוֹר חַם וְצַח נוֹסֶכֶת.

הַכַּר כֹּה רַךְ, צָחוֹר הַבַּד.

וְאֵם הָיְתָה וְאָב וּבַיִת, בַּיִת…

מַה טוֹב הָיָה לְהִתְעַלֵּס, לָשִׁיר!…)

מֵרֹם הַגֶּבַע נֹגַה בֵּין-עַרְבַּיִם

עַל רֹאשׁ הַנַּעַר קֹר פָּזוֹ הִשִּׁיר.

“אַתָּה תָשִׁיר בְּקוֹל, הַנַּעַר!”

וַיְטַלְטְלוֹ בְּיָד אַכְזָרִיָה,

כַּעֲרָבָה בָּרוּחַ מִתְנַעְנַעַת

חִוְּרָה, צְנוּמָה, רוֹעֶדֶת הַגְּוִיָּה.

“הִנֵּה אֶקְרָא לְךָ אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת!”

שׁוּב הַמַּגְלֵב בְּקוֹל שְרִיקָה צָלַף

עַל פִּיחַ שֶׁל גֻּלְגֹּלֶת מְתֻלְתֶּלֶת:

“אֵלַי לָגֶשֶת, הֵי! זוֹנָה מְנֻוָּלָה!”

מִמְקוֹם שִׁכְבָּהּ הִיא קָמָה מִתְאוֹשֶׁשֶת,

פּוֹסַעַת עַל גַבֵּי מֵתִים דֻּמָּם.

מִבֵּין שְׁיָרֵי שִמְלָה תְלוּיָה כְרֶשֶׁת

נִבַּט בְּנַוְלוּתוֹ רְזוֹן עֵירֹמָּהּ.

(הוֹי, מִירָה בַּת שְׁכֵנִי מֵאָז, הֲאַתְּ הִיא?

מִכָּל עָצְמַת הַקֶּסֶם בְּמַרְאֵךְ,

מִכָּל חֶמְדַת הַיֹּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי

נִגְנַז מְעַט מִזְעֵר רַק בִּשְעָרֵךְ.

בִּלַּע הָרְעָבוֹן אֶת חֵן הַצֶּבַע,

נִמְחָה קַו הַגִּזְרָה, הָעוֹר קָמוּט,

אֶת רִשּוּמָיו עָמֹק חָרַת הַסֵּבֶל

בְּפַרְצוּפֵךְ כַּחֲרֹת אֳמָן פָּמוּט.

כֻּרְסַם הַשְׁאֵר כֻּלּוֹ. בּוֹלְטָה כָל גֶּרֶם.

שׁוֹקַיִךְ נִתְרוֹקְנוּ מְדֻלְדָּלוֹת.

הָרֶגֶל הַשְּדוּפָה תִרְעַד בְּלִי גֶרֶב,

עַל שֶלֶג לַח נָעָה עֲקַלְקַלּוֹת.

כָּבָה אוֹר אִישׁוֹנַיִךְ הַזּוֹרֵחַ

וּבִמְקוֹמוֹ לוֹטְשָׁה עֵינָהּ זְכוּכִית – – –)

צוֹעֶדֶת הִיא כִּצְעֹד מֻכַּת יָרֵחַ

עַל גַּבְנוּנֵי הַלֵּיל לִקְרַאת מַשְחִית.

"כָּאן תִּרְקְדִי בְעֹז אַחֲרוֹן מְחוֹלַיִךְ

וּפֹה אַתָּה תָשִׁיר אַחֲרוֹן שִׁירְךָ!

כָּאן הַבָּמָה, –

עַד שֶׁיָבוֹא הַלַּיִל

וִיכַס עַל הַזּוֹנָה וְהַפִּרְחָח!

אַךְ לֹא קִינִים אֶרְצֶה כָעֵת לִשְמֹעַ

לֹא דוֹיְנָה עֲצוּבָה, לֹא תַחְנוּנִים,

כִּי רֻמְבָּה קַלִּילָה תַרְקִיד בְּכֹחַ

רַגְלַיִם יְחֵפוֹת שֶׁל בַּת זְנוּנִים!"

הַשֶּׁלֶג הַתָּכֹל הוּרַךְ כַּדֶּשֶׁא,

הַשֶּמֶשׁ הֶאֱרִיךְ אֶת חֹם קַרְנָיו.

הַנַּעֲרָה עוֹד רֶגַע מִתְאוֹשֶׁשֶת

יָדֶיהָ מְפַשְּׂקָה כִּפְרֹשׂ כָּנָף.

וּכְבָר דְּרוּכָה הָרֶגֶל הַמּוּרֶמֶת

וּמִתְמַתְּחָה הַשּׁוֹק כְּמִלְפָנִים,

וְאֵשׁ כְּמוֹ זִנְּקָה מִתּוֹךְ הָרֶמֶץ

לִשְרֹף חַיֵּי אֱנוֹשׁ בִּמְחוֹל שְׂטָנִים

וְשִיר פִּתְאֹם פָּרַץ מִגְּרוֹן הַנַּעַר,

לֹא שָׁר וְלֹא שְׁמָעָהוּ מֵעוֹלָם,

אַךְ עֲבָרוֹ כָעֵת כְּרוּחַ סַעַר,

מָסַךְ קִרְבֵּהוּ כֹּחַ נֶעֱלָם.

וְכֹה זָרַם הַשִּׁיר כְּפֶלֶג

לְפִי קִצְבֵי הַמְּחוֹלֶלֶת:

גַּגֵּנוּ שָׁבוּר,

רִצְפַּת-שֶׁלֶג מִתַּחַת;

הַכֹּתֶל עָכוּר

מֵעָשָׁן וּמִטַּחַב.

רֻסְּקוּ אֲבָרִים,

הַקֵּיבָה מִצְטַמֶּקֶת;

וְלוֹעַ קְבָרִים

מְחַכֶּה כְבָר בְּשֶׁקֶט.

וּבְכָל זֹאת נְבַלֶּה –

עֲדֵי אֵגֶל אַחֲרוֹן

מִדָּמֵנוּ יִכְלֶה!

רֻמְבַּת-טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה,

רֻמְבַּת-הַכְּאֵב!

רָצוּץ וְקוֹדֵר

עָרֹם וְיָחֵף –

וּבְכָל זֹאת זַמֵּר!

מְזַת רְעָבוֹן,

רִקְדִי לְפִי הַקֶּצֶב,

רִקְדִי בְּכָל אוֹן

אֶת רֻמְבַּת-הָעֶצֶב!..

עָזוּב וְיָתֹם,

כָּחוּשׁ וְחִוֵּר –

זַמֵּר כֹּה עַד תֹּם,

זַ-מֵּ-ר!

לִקְרֹשׁ אַט-אַט הֵחֵל כְּבָר תְּכוֹל הַשֶּׁלֶג,

רוֹטֵט מִקּוֹר צוֹרֵב קוֹל הַזַּמָּר;

קָפְאוּ כַפּוֹת רַגְלֵי הַמְּחוֹלֶלֶת,

אַךְ עוֹד אַחֲרוֹן מְחוֹלֶיהָ לֹא נִגְמַר.

נִדְמֶה כִי יִפַגֵּר לָבוֹא הָעֶרֶב

עֲדֵי הַנַּעַר אֶת שִׁירוֹ כִלָּה,

וְכֶתֶם נֹגַהּ מִשְּׁקִיעַת הַחֶרֶס

עוֹטֶה אֶת הַמְּחוֹלֶלֶת בְּהִלָּה – –

*

הַפְסֵק:

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְנַעְנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם –

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְּזַנֵּק,

אוּלַי גַם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת –

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא,

וְלֹא אֶחְזֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

---

אִגֶּרֶת אַחֲרוֹנָה

מאת

ק. א. ברתיני

א

כַּהַן…

צִלְצֵל הַשֵּׁם שֶל הַחוֹלֶה מוּזָר

בְּבֵית הָאֲסוּרִים בֵּין הַרְרֵי נֵכָר,

אַךְ מִדֵּי פַעַם,

בַּחֲזֹר עָלָיו שְפָתָיו שֶׁנִּסְדְקוּ מֵחֹם,

דָּמָה לִרְסִיס שֶל נְגִינָה בְּרֶדֶת יוֹם,

אֲשֶר נִפְלַט מִתַּחַת קַשְׁתָּנִית עַל גַּב הַצֶּ’לוֹ,

וְסָח עַל יַרְכְּתֵי עוֹלָם טוֹבֵעַ בְּמֶרְחַק הַזְּמָן

אֵי-שָׁם עַל גְדוֹת הַפֶּלֶא,

אֵי-שָׁם בְּמִסְתָּרָיו שֶׁל גַּן

נָטוּי לְיָד הַפֶּלֶג,

אֵי-שָׁם לְרֶגֶל צוּר דּוֹקֵר עָנָן,

אֵי-שָׁם בְּמִישׁוֹרִים טוֹבְלִים בְּזֹהַר,

אֵי-שָׁם מֵעֵבֶר לְרֻכְסֵי הַשֶּׁלֶג,

אַלְפֵי מִילִים הַרְחֵק מִבֵּית הַסֹּהַר…

כַּהַן…

טוֹפֶפֶת הָאָחוֹת לְיַד מְרַאשׁוֹתָיו.

חִוְרוֹן אַפּוֹ יַדְגִּישׁ בְּרַק הָעֵינַיִם –

וּמַשֶׁהוּ צוֹבֵט לִבָּהּ חָלַף:

מַדוּעַ לֹא יֵיטִיב אַף מַבָּטוֹ אֵלֶיהָ,

לֹא יְלַטֵּף אַף קַל אֶת שְׂעָרָהּ? –

וְהִיא הֵן כֹּה יָמִים רַבִּים בְּלִי הֶרֶף

תִּרְחַשׁ אֵלָיו אַהֲבָתָהּ הַבּוֹעֲרָה,

אַהֲבָתָהּ הָאֲסוּרָה!

ב

אַךְ הוּא מַבִּיט עַל פְּנֵי רֹאשָׁהּ מִמַּעַל

וְהוּא חוֹדֵר בְּאִישׁוֹנָיו לַמֶּרְחַקִים,

וְלֹבֶן חֲלוּקָהּ כְּעֵין מִפְרָשׂ בִּלְבַב יַמִּים טוֹבֵעַ

וְכִבְלוֹאֵי עָנָן בִּתְכוֹל שְׁחָקִים.

וְהוּא גוֹרֵף בַּמְּשׁוֹטִים אֲחוּז קַדַּחַת

מֵימֵי שִׁבֹּלֶת עֲכוּרִים וְזֵדוֹנִים –

לְעַיְרַת הַסְּפָר אֲשֶׁר צָנְחָה בַּתֹּהוּ

אֶל תּוֹךְ עוֹלַם הַחֶזְיוֹנוֹת הָאֲלְמוֹנִים.

רִבּוֹן עוֹלָם!

יוֹצֵר קַוִּים וְצֶבַע!

חַזֵק אֶת הַקּוֹדֵחַ הָאֻמְלָל!

הִנֵּה יִרְאֶה, הִנֵּה יִתְפֹּס בְּעַיִן

אֶת עֶרֶשׂ יַלְדּוּתוֹ הַכְּחַלְחַלָּה.

הִנֵּה הָרְחוֹב שֶׁהִתְפַּרְקֵד בְּשֶׁקֶט

מִגְּדוֹת אֲפָר וְעַד יְרַק מוֹרָד;

הִנֵּה בָתִּים בִּצְנִיעוּתָם הִלְבִּינוּ

וּבֵינֵיהֶם הָעֵז הַצְחוֹרָה,

הַבְּאֵר עִם קִילוֹנָהּ חוֹלֶמֶת

וְתֹם שֶׁל תְּהִלִּים בְּתוֹךְ עֵינֵי פָרָה…

הִנֵּה תוֹרִיק בְּכֵהוּתָהּ קְטִיפַת הַדֶּשֶׁא

בְּתוֹךְ גַנֵּי הַפְּרִי הַמְלַבְלְבִים,

וְעַל קַרְשֵׁי גָדֵר דְּחוּיָה שֶׁל כֶּרֶם

יִשַׂחֲקוּ מוּל שֶׁמֶשׁ אֵזוֹבִים.

הִנֵּה חֲפוּת שַׁרְוֻל כָּאן הַנַּפָּח חֲנִינָא

עִם זֶמֶר פַּטִּישׁוֹ עַל גַּב הַסְּדָן,

וּפִישֶׁל הַסַּנְדְלָר עַל דֶּלְפְּקֵהוּ

עִם בְּרַק הָאִישׁוֹנִים וּשְׁחוֹר זָקָן.

עַל יַד אֶשְנָב פָּתוּחַ שֵינְדְל הַתּוֹפֶרֶת

תַּחְלִיק בְּצִפָּרְנָהּ אֶת לַבְנוּנִית הַבַּד:

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן עוֹד יִתְוַדֶּה לָה חֶרֶשׁ

שְׁמוּאֵל בֶּן הַשָּׁכֵן בְּאַהֲבָה לָעַד.

הִנֵּה הָאֵם, אִמּוֹ, עִם צֶדֶף הַיָּדַיִם,

הַמַּזְלִיפוֹת עַל הַנֵרוֹת בְּרָכָה חַמָּה,

הָאָב אֲשֶׁר בְּמֶתֶק נִגּוּנוֹ הִטְבִּיעַ

בְּ“רַחֶם-נָא” אֶת סֵבֶל הָאֻמָּה.

הִנֵּה קִיטוֹן אֲשֶׁר הוּצַף בְּאוֹר הַסַּהַר,

וְתַחַת עֲרִיסָה עוֹמֵד גְּדִי זָהָב;

כּוֹכְבֵי שְׁחָקִים יִנַצְנְצוּ בְלַחַשׁ

וְיִזְרְקוּ שְׁקֵדִים מְלֹא הַכָּף.

– – – כֹּה בִּמְשׁוֹטֵי כְמִיהָתוֹ הַמִּתְלַקַּחַת

גּוֹרֵף הוּא אֶת גַּלֵי הַמְּצוּלָה,

וְרֵאוֹתָיו אֲשֶׁר אֻכְּלוּ בְחֹם שַׁחֶפֶת

פּוֹלְטוֹת נְשִימָתָן הַמְחַלְחֲלָה…

אַךְ מִי הַיָּד הָאַכְזָרִית וְהַמּוֹחֶצֶת,

אֲשֶׁר הוֹרִידָה בָּחֳרִי אַף אֶת הַמָסָך?

וּבִן רֶגַע הֹעֲלָה חֲזוֹן הַקֶּסֶם

בַּעֲשָׁן הַלֶּהָבָה וְחִישׁ דָעַךְ…

ג

אָז הֻשְׁמְטוּ הַמְּשׁוֹטִים לְתוֹךְ הַקֶּצֶף

שֶׁל זַעַם שִׁיר מִשְׁבָּר אֱלֵי מִשְׁבָּר,

וּבְמוֹ עֵינָיו שֶׁנֶּעֶצְמוּ מֵעֹצֶם פַּחַד

כְּאִי חָרֵב יִרְאֶה עַיְרַת הַסְּפָר.

עֲיָרָתוֹ? הֲזוֹהִי אוֹ אַחֶרֶת?

אַיֵּה הַשּׁוּק, אַיָּמוֹ הָרְחוֹבוֹת?

בְּכָל סִמְטָה רוֹבְצִים עִיֵּי מַפֹּלֶת

וְהַקִּירוֹת חֹרְכוּ בְלֶהָבוֹת.

הַקִּמְשׁוֹנִים כִּסּוּ בְגַאֲוָה אֲבַק הַדֶּרֶךְ

וּמַשְׁקוֹפֵי הַחַלוֹנִים נִתְלוּ בְלִי שְׁמָשֹׁות,

פִּתְחֵי בָתִּים בְּלוֹעֵיהֶם הֵצִיצוּ

כִּמְעָרוֹת אֲשֶׁר אֵימָתָה רוֹחֲשׁוֹת.

אֵין גַּן וְאֵין חָצֵר וְאֵין גָּדֵר וְכֶרֶם,

וְלֹא אוֹר נֵר, וְלֹא עָשָׁן מֵאֲרֻבָּה,

וְלֹא קְרִיאַת שֶׂכְוִי וְלֹא יְלֵל שֶׁל כֶּלֶב,

רַק עַכְבְּרֵי שָׂדֶה בְתוֹךְ סִדְקֵי חֻרְבָּה…

וְאֵין אָדָם, רַק דִּמְמַת צַלְמָוֶת

חוֹפֶפֶת עַל פְּנֵי הַשְּׁאִיָּה,

וְאֹדֶם דָּם קָרוּשׁ שֶׁל שָׂב וְשֶׁל תִּינוֹקֶת

וְגַל סְחוּסִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ לִרְאִיָּה…

אַיָּמוֹ? כָּל אֲשֶׁר יָקְרוּ עַתָּה זֶה שִׁבְעָתַיִם?

הֲלֹא נוֹתַר אַף עֵד מִבֵּין הָאֻמְלָלִים?

בֵּית הָעָלְמִין נִבָּט רַק בְּאֵימָה מֵעַל הַגֶּבַע

עִם נִתְצֵי הַמַּצֵּבוֹת בֵּין חֲרוּלִים.

וְהוּא רוֹאֶה פִתְאֹם עָנָן בַּחֲצִי הָאֹפֶל

וַהֲמוֹנֵי מֵתִים מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה;

לֹא גוּף לָהֶם וְלֹא בָשָׂר, כִּי אִם עֵינַיִם

מְפַלְלוֹת בִּסְקִירָתָן הַלַּחְלַחָה.

עוֹד רֶגַע וְיִשְׁמַע גַּם אֶת קוֹלָם הַמְזַעְזֵעַ

נִתָּךְ בְּתַחְנוּנִים מִן הָאֲפֵל:

מִי יֶאֱסֹף שְׂרִידֵי שְׁלָדֵינוּ שֶׁפֻּזְרוּ כַדֹּמֶן,

אוֹתָם יָבִיא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל?..

ד

נִתְרַתַּע הַחוֹלֶה מִסִּיּוּט,

טְבוּל זֵעָה וְחִוֵּר פִּי-שִׁבְעָה וְיָגֵעַ,

וּפָגַשׁ אֶת מַבַּט הָאָחוֹת הַשּׁוֹפֵעַ

חֹם לֵבָב וְעֶדְנָה וְרַכּוּת.

שׁוּב עָצַם אֶת עֵינָיו הַלֵּאוֹת,

לֹא הִרְגִּישׁ בְּנַגֵּב אֶת זְרוֹעוֹ הַמְּיֻזַּעַת

יַד אִשָּׁה עֲנֻגָּה נוֹגְעָה-לֹא-נוֹגַעַת –

וַיִשֹּם בְּחִלְחוּל הָרֵאוֹת.

– – – – וַיִּזְכֹּר:

שָׁם בִּקְתָה עִם גַּג סוּף

נֶחְבָּאָה בַמּוֹרָד הַיָּרֹק אֶל הַנַּחַל,

וְאַדְמַת שְׁלָחִין אֶל מֶרְחָק מִשְׁתַּטַחַת

עִם גִּנַּת קִשּׁוּאִים וְעִם כְּרוּב.

עֲרָבָה אֶל הַנַּחַל הַצַּח

בְּהִרְהוּר נִבָּטָה רְכוּנַת הַצַּמֶּרֶת,

וְשִׁירַת צְפַרְדְעִים עֲגוּמָה בְּלִי הֶרֶף

מְתַבְּלָה אֶת הַשֶּׁקֶט הָרַךְ.

בְּבִקְתָה זוֹ קִסְמֵי חִזָּיוֹן,

נִרְקָמִים בַּחֲשַׁי עַל גַּבֵּי הַמַּסֶּכֶת,

פָּקְדוּ יַלְדּוּתוֹ הַרְחוֹקָה-מְבֹרֶכֶת

עִם הַ“שֶּׁגֶצְל” בֶּן-גִּילוֹ יוֹן.

כָּאן לָמַד מַדָּעִים וְתוֹרָה,

לֹא לִמְּדָהוּ רַבּוֹ עוֹד בַּ“חֶדֶר” לָדַעַת:

לָעֲלוֹת בְּקַלּוּת עַל הַסּוּס בְּלִי מִרְדַּעַת;

לְהַשְקוֹת מִן הַדְּלִי הַפָּרָה;

לְהַבְחִין בֵּין אָפוּן וּבֵין פּוֹל,

בִּנְקִישָׁה: אִם גָּמֵל וְאָדֹם אֲבַטִיחַ;

מָה הַתֶּבֶן הַטּוֹב וְהַטִּיט לִבְלִיל טִיחַ;

לְהָכִין לַבְּהֵמוֹת הַמִּסְפּוֹא;

לְרַסֵּס עִם סַגְרִיר שֶׁל חֶשְׁוָן

עַל קַרְקַע מִקְשָׁאָה בְּקִלְשׁוֹן אֶת הַזֶּבֶל;

לְכַסּוֹת עֲרוּגָה בְמַחְצֶלֶת שֶׁל תֶּבֶן –

לְהָגֵן מֵהַכְּפוֹר הַלָּבָן.

שָׁם אֻכְּלוּ בְשַׁלְהֶבֶת חֲלוֹף

הַשָּׁעוֹת שֶׁגֻּנְּבוּ מִבֵּית אַבָּא וְ“חֶדֶר”,

הַדּוֹמוֹת לוֹ עַכְשָׁיו אַגָּדוֹת מִנִי-קֶדֶם,

שֶׁבִּכְדִי יִתְיַגֵּעַ לִרְדֹּף – – –

ה

וּלְפֶתַע פַּרְצוּף הַחוֹלֶה

הִזְדַּהֵר בִּתְשׁוּקָה אַדִּירָה וְאִלֶּמֶת

וְלֶחְיוֹ הַמְשֻׁפָּה בְמִקְצָת מִתְאַדֶּמֶת

וּמַוְרִיד גַּם חָטְמוֹ הַבָּלֶה.

אַךְ לַשָּׁוְא לְהֵרוֹם יִתְאוֹשֵׁשׁ

מִמְּקוֹמוֹ בְמִטַּת הַקְּרָשִׁים הַמְרֻפֶּטֶת,

וּבִלְשׁוֹן עֲרִיגָה וּתְפִלָּה וּבְרֶטֶט

מִשְתַּבֵּר אָז קוֹלוֹ הַלּוֹחֵשׁ:

"גְּשִי הֲלוֹם, הָאָחוֹת… רֶגַע קַל…

בַּקָּשָׁה… בַּקָּשָׁה לִי נִמְרֶצֶת אֵלַיִךְ…"

"מַה, יַקִּיר, תְּבַקֵּשׁ: צְנִימִים, סֵפֶל מַיִם?

מִשְכָּבֵךְ לַהֲפֹךְ הַמְדֻלְדָּל?"

"לֹא רָעֵב, לֹא צָמֵא… הַבָּשָׂר

כְּבָר נָמַק בִּרְזוֹנוֹ וּמְאוּם לֹא תוֹבֵעַ…

תְּנִי, אָחוֹת, בְּרַחֲמִים לְחוֹלֵךְ הַקּוֹדֵחַ

עִפָּרוֹן לְמִכְתָּב וּנְיָר…"

“לְמִכְתָּב?” – אֲחוּזַת חַלְחָלָה

הָאָחוֹת בְּהִירַת הָעֵינַיִם נִרְתַּעַת –

"הֲתִרְצֶה כִּי אֶחְטָא, אֶהֱפֹךְ לְפוֹשַׁעַת

וּלְכָל הַחַיִּים אֻמְלָלָה?

הֵן אִסּוּר הוּא מָחְלָט בְּפֵרוּשׁ –

מֵאַסִּיר מִכְתָּבִים אַף לָקַחַת.

כְּלֵי כְּתִיבָה כְּמוֹהֶם כְּסַכִּין אוֹ כְּמַחַט,

כִּקְלָפִים אֲסוּרִים בְּשִׁמּוּשׁ…"

"הָאָחוֹת… אַחֲלַי… יְקָרָה…

רַכְּכִי אֶת הַדִּין הַנּוֹקֵב, הָרוֹצֵעַ,

בְּחָכְמָה וּבְרַחֲמִים תִּלְמְדִי לְבַצֵעַ

וּלְמַלֵּא בַקָּשַׁת שְׁכִיב מֵרָע…"

וְדוֹמֶה כִי רְסִיס הִתְקַדֵּשׁ

עַל רִיסֵי הָאָחוֹת הָהוֹלְכָה-מִתְרַחֶקֶת

וְחוֹזְרָה כַעֲבֹר דַּקָּתַיִם בְּשֶׁקֶט

לַחוֹלֶה, וּבְחֻבָּהּ – הַמְבֻקָּשׁ.

הִיא הָפְכָה מְרַאשׁוֹתֵי הַמִּזְרוֹן,

עַל גַבָּם אֶת רֹאשׁוֹ הַקּוֹדֵחַ הִשְׁעִינָה,

וּבְחָלוּק הַחוֹלֶה בְהַצְּנַע הִצְפִּינָה

נְיָר כְּתִיבָה יְרַקְרַק, עִפָּרוֹן.

שׁוּב חָמְקָה בְקַלּוּת מִן הַתָּא –

וְהַיָּד הַצְּנוּמָה, הַגְּרוּמָה כְּבָר זוֹרַעַת

בְּשִבְרֵי אוֹתִיּוֹת אֶת אִגֶּרֶת הַצַּעַר

לַמֶּרִחָק הֶעָטוּף עֲלָטָה…

ו

"יוֹן… כּוֹתֵב לְךָ רֵעַ יַלְדוּת,

יְהוּדִי… שֶׁאֱלֵי סַף הַמָּוֶת צוֹנֵחַ

וְאֵלֶיךָ, הַגּוֹי, תַחְנוּנִים הוּא שׁוֹלֵחַ:

צַוָּאַת בֶּן אָדָם הַנּוֹטֶה כְבָר לָמוּת.

לִי יָדוּעַ הַכֹּל, כֹּה יָדוּעַ לִי, יוֹן.

כִּי נִחוּשׁ הַזְּוָעוֹת הִכְרִיעַנִי בְכֹבֶד…

לְכָל אֵל שֶׁבַּטֶּבַח נָפְלוּ אֵי הַכְּתֹבֶת,

אֵי נִצֶּבֶת מַצְבַת כִּלָּיוֹן?

יִתָּכֵן כִּי בְּכָל פַּאֲתֵי הָעוֹלָם

לֹא נוֹתַר אַף שָׂרִיד לִפְלֵטָה וּלְזֵכֶר,

אֲשֶׁר יֵבְךְ עַל חֻרְבַּן יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה בֶכֶה

וִיקוֹנֵן עַל נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וְהַדָּם – – –

יִתָּכֵן כִּי אַתָּה גַם אַתָּה

הֲרִימוֹתָ יָדְךָ הַחוֹמֶסֶת-רוֹצַחַת

עַל אַחַי שֶׁכָּרְעוּ לְפָנֶיךָ בְּפַחַד,

עַל אִמִּי שֶׁיָּצְאָה מִדַּעְתָּהּ…

יִתָּכֵן גַּם יָדְךָ מִתְהַפְּכָה

בְּפִיּוֹת הַמֵּתִים לְחַפֵּשׂ זְהַב-שִׁנַּיִם,

גַּם אַתָּה רְוֵה דָמִים תָּר בַּסֵּתֶר עֲדַיִן

וְנוֹבֵר בָּעִיִּים בְּאַפְּךָ.

– – – וְהָיָה כִי תִמְצָא לוּ אֶחָד

מֵאַחַי שֶׁנִּצַּל בִּשְׁגָגָה, פְּלִיט מַטְבֵּחַ,

מִתְמוֹסֵס בִּשְׁכוֹלוֹ וִיתוֹמוֹ הַבּוֹקֵעַ,

בְּעֶלְבּוֹן הַמַדּוּעַ הַחַד –

וְסִפַּרְתָּ אֲזָי לַפְּלוֹנִי,

כִּי עוֹד אָח שֶׁהָגְלָה לַמֶּרְחָק תַּם לִגְוֹעַ

וּבְטֶרֶם מוֹתוֹ לֹא פָסַק מִלִּגְמֹעַ

בְּצָמָא מִגְּבִיעֵי יְגוֹנִים.

לֹא קָבַל כִּי בִדְמִי עֲלוּמִים

וְגַלְמוּד הוּא נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹמַעַת,

אַךְ זַעְפּוֹ בַגָּרוֹן הִצְטַבֵּר כְּעֵין פְּקַעַת

כְּלַפֵּי אֲדוֹנֵי עוֹלָמִים:

מֶה חָטָא כִּי הָגְלָה מֵעַמּוֹ,

לֹא זָכָה עִם אֶחָיו הִשָּׁמֵד מִּנִּי חֶלֶד,

עִם הוֹרָיו הַזַּכִּים הִבָּתֵר בְּמַאֲכֶלֶת

וְלָשֹׁת בְּצִבּוּר בְּדָמוֹ?

הִיָּרֵה עִם זְקֵנוֹת וּזְקֵנִים,

שֶׁזֻּנְבוּ בְפַגְּרָם תְּשׁוּשֵׁי כֹחַ בַּדֶּרֶךְ…"

וְלֹא יָסַף הַכּוֹתֵב. הֻשְׁמְטָה הָאִגֶרֶת

וְהַיָּד נִתְלְתָה בְלִי אוֹנִים…

ז

אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן הַקָפוּא,

אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלוֹן הַמְּסֹרֶגֶת

קַרְנֵי-אוֹר שֶׁל חַמָּה גִפְּפוּ,

שֶׁל חַמָּה הַשּׁוֹקַעַת מִנֶּגֶד.

פִּזְּזוּ קַרְנֵי-פָז אַחֲרוֹנִים

עַל פְּנֵי בַר-מִנָּן לִפְנוֹת עֶרֶב,

הִתְעַכְּבוּ עַל שׁוּרוֹת כִּפְנִינִים

שֶׁפֻּזְרוּ עַל גַבֵּי הָאִגֶּרֶת.

עוֹד מְעַט וְתָבוֹא הָאָחוֹת,

קַל תָּצִיץ בַּפַּרְצוּף הָרוֹגֵעַ,

בִּזְהִירוּת הִיא תַצְלִיחַ לִמְחוֹת

אֶת דִּמְעוֹת הַתּוּגָה מֵעֵינֶיהָ.

וּבִכְבוֹת אוֹר הַיּוֹם בֶּהָרִים

אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁל הַכֶּלֶא

וְיֻצְתוּ גַחֲלֵי תַנּוּרִים –

אָז תָּגִיף הָאָחוֹת אֶת הַדֶּלֶת,

בְּהֶסְתֵּר וּבְפַחַד תַחֲזֹר

וְתַחֲזֹר עַל שׁוּרוֹת הָאִגֶּרֶת,

פַּרְצוּפָהּ הַבָּהִיר, הַטָהוֹר

יִתְלַקַּח מִן הָאָח הַמְּבֹעֶרֶת.

– – – לוֹחֲכוֹת לֶהָבוֹת בִּלְחִישָׁה

אֶת הַנְּיָר הַמְקֻמָּט, הַדָּמוּעַ.

כַּדְכּוֹדֵי אוֹתִיוֹת בְּאִשָּׁם

הַחַיָּה יִרְשְׁפוּ לְכָל רוּחַ.

וְהַגַּג בֶּעָשָׁן יִתְעַטַּף

וְרַדְרָד מוּל שְׁחָקִים וּמוּל לַיִל,

שֶׁיִּשָׂא אֶת גִצֵּי הַמִּכְתָּב

לְמֶרְחַק הַתְּמוֹלִים וְהָאַיִן…

---

עַל פִּי תְהוֹם

מאת

ק. א. ברתיני

א

וַיְּהִי

עִם הִתְפָּרֵץ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

מִמִּפְלְשֵׁי עָנָן

וְהִדָּקְרָן

בְּתוֹךְ הַוֹּלְגָה הַנִּרְדֶמֶת

מִתַּחַת לְסָדִין לָבָן-לָבָן,

וּכְפוֹר דֶּצֶמְבֶּר מְהַלֵּךְ, מַפְצִיעַ

וּמְזָרֵז בִּדְקִירוֹתָיו אֶת הַיְּקוּם –

מִמַּחֲבֵא מְאוּרָתוֹ כַּכְּפִיר הֵגִיחַ

צְבָא אוֹיֵב שָׁחוֹר, שָׁחוּם.

בְּעֵינֵיהֶם חֲמַת פְּתָנִים וְאֶרֶס

מְפַעְפְּעָה אֶל מוּל בְּרַק הַחֶרֶס

לְהִנָּגֵר עֲלֵי דוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, אָדָם –

לְכַלּוֹתָם,

לִכְבֹּשׁ בְּשֶׁצֶף סְעָרָה

וּבְנַהֲמַת אֲרִי הָעִיר הַנְּצוּרָה

וְלַחֲרֹג לְמֶרְחֲבֵי צָפוֹן וּמַעַבְרֵי אוּרָל.

סְטַלִּינְגְּרַד שֶׁל 42!

לֵב מִי לֹא יִזְדַּעְזֵעַ, לֹא יֶחְרַד

בְּהַעֲלוֹת עַל הַשְּׂפָתַיִם

שֵׁם הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר זִכְרוֹ לָעַד!

כְּמוֹ חַיּוֹת הַבָּר

עִם הַגּוּפוֹת שֶׁל בַּרְזֶל-עֶשֶׁת

הַטַּנְקִים בִּכְבֵדוּת מִתְגַּלְגְּלִים

וּמְפַלְחִים כִּבְמַחְרֶשֶת

בְעֹמֶק הַכִּכָּר

שְׁחוֹר קַרְקַע וּלְשָׁד.

וְלוֹעֵיהֶם כְּמוֹ חָטְמֵי פִילִים

יָרִיחוּ לְכָל צַד.

– – – הִסְתָּעֲרוּת!

יַחְרֹג צְלָב הַקֶּרֶס

בַּפַעַם הַשְּׁמֹנִים

בְּשִׁיר שֶׁל כִּלָּיוֹן וְהֶרֶס

מָהוּל בְּקֶצֶף שֶׁל שִׁכְּרוּת

אֶל מוּל כּוֹכָב אָדֹם

מַזְהִיר מֵעַל צְרִיחֵי הַבִּנְיָנִים.

חָרֹד הָאָרֶץ תֶּחֱרַד:

לְמִישֶׁהוּ מוּכָן גַּרְדֹּם –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

גַּלֵי עָשָׁן

הַמֻּרַבָּכִים אֵדֵי בֶנְזִין

וְהֶבֶל שֶׁל אָדָם

יִתְעַנְנוּ, יָעִיקוּ בְּכָבְדָם

עַל הַקַּרְקַע הַמְּגֹאֶלֶת,

וּבְרַד עוֹפֶרֶת

מִתְנַגֵּשׁ עִם רְסִיסֵי פְצָצָה הַנִתָּזִים.

סוּפַת שֵׁדִים בְּשִׁגְעוֹנָהּ סוֹעֶרֶת

וְאֵשׁ, גָּפְרִית וּפֶלֶד

הוֹמִים בִּמְחוֹל שָׂטָן בְּלִי הֶרֶף.

פִסּוֹת שֶׁל יָד,

קִרְעֵי כַפּוֹת שֶל רֶגֶל,

נִתְחֵי אֻמְצָה, דָּמֶיהָ שׁוֹתְתִים,

בְּכֹחַ יִיָּרוּ, יָעוּפוּ אֶל כָּל צַד –

וְלֹא יִזְדַּעְזְעוּ אַף קַל מְמוֹתְתִים,

יִסְתָּעֲרוּ מִנֶּגֶד

עַל סְטַלִּינְגְּרַד!

וּצְלִּיף כַּדּוּר

וְנַהַם מְכוֹנִית הַמְּשֻׁרְיֶנֶת

וְרַעֲמֵי תוֹתָח

אֲשֶׁר “קַטְיוּשָׁה” מְכוֹנֶנֶת

עַל הָאוֹיֵב מִמַּחֲבֵא קָרֵב וְגָח.

וּכְמוֹ אַלְפֵי עוֹפוֹת שְחוֹר

דּוֹרְסִים וּמַפִּילֵי מָגוֹר

יִסְתַּחְרְרוּ הַמַפְצִיצִים בָּרוֹם,

כִּסּוּ הָאוֹר.

וְאַתָּה, אָדָם,

לְחַם,

לְחַם, עַד תֹּם!

הֵן לֹא לְךָ בִּלְבָד קְרָב הֵכִין צְלָב הַקֶּרֶס,

כִּי גַם לְיַלְדְּךָ בָּעֶרֶשׂ

וּלְאִשְתְּךָ בְּגַעְגּוּעֶיהָ מִתְפַּתֶּלֶת

וּלְאִמְּךָ הַמְּיַחֶלֶת,

לָאָח וְלָאָחוֹת וְלַגּוֹאֵל וְלַגּוֹאֶלֶת –

כָּאן סְטַלִּינְגְּרַד!

ב

אַחַר – שִׁבְיָה.

שְׁמוּטֵי כָנָף וּמְגֻדְּלֵי זָקָן…

מִתּוֹךְ חִוְרוֹן פָּנִים

יָצִיצוּ, יִבְלְטוּ הָאִישׁוֹנִים,

בָּהֶם אַתָּה קוֹרֵא אֵימָה אוֹ צִפִּיָּה

לִקְרַאת מָחָר מֵבִיא אָבְדָן,

שְׁאָט-נֶפֶשׁ, הַכְנָעָה אוֹ זְדָנִים.

עוֹמְדִים דֻמָּם…

וּפְרִיץ שְׁמַן-פָּנִים

עוֹמֵד זָקוּף לְעֻמָּתָם

וּבְקוֹל נִחָר כְּשֶׁל מַשּׂוֹר קֵהֶה יַצְהִירָה

כְּדִלְקַמָּן:

לָכֶם, שְבוּיֵי רוּסִיָּה, אֲדֻמֵּי כוֹכָב

נָטוּי חַסְדּוֹ שֶׁל הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַפִירֶר.

אִם תַּחְזְרוּ עוֹד לְמוּטָב,

תָּכֹפוּ גַב

וּתְיַבְּלוּ כַפְּכֶם הַמְּגֻשֶּׁמֶת

לְמַעַן גֶּרְמַנִיָּה הַלּוֹחֶמֶת

מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ זוֹ עִם אַרְצְכֶם טְמֵאַת אָדָם

עַד נִשְׁתַּלֵּט עֲלֵי תֵבֵל כֻלָּה –

יְכֻפַּר לָכֶם עֲווֹן הַתְּמוֹל הַמְּאָדָם

וַחֲיִיתֶם חַיֵּי עַבְדוּת פֹּה בַגּוֹלָה.

הוֹדוּ כָעֵת, בְּנֵי כַלְבָּה הַמְאוּסִים,

עַל חֶסֶד זֶה אֲשֶׁר נִגְמַל לָכֶם עַד כָּאן:

כָּל אוּקְרָאִינִי, כָּל רוּסִי,

בֶּן גְּרוּזִיָּה, מוֹרְדְבָה וְקַזַּכְסְטָן

יִזְכֹּר הַצַּו:

בְּפֶרֶךְ יְשַׁלֵּם בְּעַד חַיָּיו.

אַךְ מִי בָכֶם שַׁיָּךְ לַגֶּזַע הַמְתֹעָב,

שְׂנוּא אֱלֹהִים וּמַנְהִיגֵנוּ יַחַד,

שֶׁלּוֹ נוֹטֵר הָאָרִי, עָטוּר שְׂעַר זָהָב,

אֵיבָה נִצַּחַת:

מִי בָכֶם מֻכֵּה שְׁחִין וָנֶגַע,

שֶׁדַּם עוֹרְקָיו גַּם חֲלוּדָה מָהוּל

וְכָל גּוּפוֹ בְשַׂר פִּגּוּל;

מִי יְהוּדִי בָכֶם יֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה

בִּן-רֶגַע!

וּכְהֶרֶף עַיִן

שִׁשָּׁה עָשָׂר יָצְאוּ בַחֲבוּרָה

כּוֹשְׁלֵי בִרְכַּיִם,

אַךְ לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָשִׁיב מְאוּם,

כִּי קִדְּמוּם

מֵאוֹת שֶׁל כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת

מִמְּכוֹנוֹת הַיְּרִיָה

וְעוֹד פְּקוּדָתוֹ שֶׁל פְרִיץ גּוֹבֶרֶת:

צַיֵּת כָּל יְהוּדִי לְצַו כְּלָיָה!

ג

נָפְלוּ כֻלָּם.

רַק הוּא אֶחָד נִשְׁאַר עוֹמֵד כְּגֹלֶם,

עוֹמֵד וּבְקוֹל חַלָּשׁ יַטְעִים:

“שְׁמִי שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה.”

אֵימַת הַמָּוֶת, פַּחְדָנוּת אוֹ צִמְאוֹן-נָקָם

אוֹ תַאֲוַת חַיִּים בּוֹ מְפַעְפַּעַת

וְתִקְוָה לְהִנָּצֵל בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,

כִּי הִסְתִּיר אֶת מוֹצָאוֹ מִדַּעַת?

וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְלַבֵּט

בְּתוֹךְ שַׁיֶּרֶת הַשְּׁבוּיִים בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה,

כֵּלָף בַּיָּד, גַּרְזֶן בְּתוֹךְ אַבְנֵט

וְקֵיבָתוֹ רֵיקָה – – –

ד

"הֵי, מִיקוֹלָה,

שַׁתְּקָן אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי

וּמַבִּיט כְּגֹלֶם!"

כֹּה לוֹעֲגִים לוֹ חֲבֵרָיו

עֵת כִּי יָנוּחוּ עַל תִּלֵּי מַפֹּלֶת

אוֹ בְצִלּוֹ שֶׁל סֵתֶר גָּי.

מַה יְדַבֵּר וְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו עֵדִים

יוֹם-יוֹם לִכְלוֹת עַמּוֹ!

הֵן רַק הַיּוֹם שִׁסְּעוּ תִינוֹק לִפְנֵי אִמּוֹ

וּלְאַחַר טֻמְּאָה הָאֵם,

שַׁדָּהּ הַיְּמָנִי נֶחְתַּךְ,

לְכַלְבּוֹ שֶׁל הַפֶלְדְפֶבֶּל לְמַאֲכָל הָשְׁלַךְ.

שִלְשׁוֹם רָאָה עוֹבְרִים בַּסָּךְ

מִבַּחוּרֵי עַמּוֹ פְרוּמֵי אָזְנַיִם,

וּבְתוּלוֹת בְּעֵירֻמָּן הַזַּךְ

לְרַאֲוָה הוּצְגוּ עַל הַמִּגְרָש,

וּבְדַרְדַּרִים שֶׁל תַּיִל

בְּשָׂרָן רֻטַּשׁ.

הַיּוֹם מֵאָז הַבֹּקֶר

מַכְרִיז מוֹכֵר עַל סְחוֹרָתוֹ, מִצְרָךְ חָדָשׁ:

“סַבּוֹן שֶׁל יְהוּדִים”:

"קְנוּ, נוֹצְרִים, וְלֹא בְיֹקֶר,

קְנוּ כֻלְכֶם תּוֹצֶרֶת זְמָן,

סַבּוֹן אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵכִיל

קֹרְטוֹב שֶׁל חֵלֶב בְּהֵמָה

אוֹ שֶׁמֶן צְמָחִים;

עַל טַהֲרַת חֶלְבָּם שֶׁל יְהוּדִים הוּכַן".

אָכֵן מִיקוֹלָה מַחֲרִישׁ.

עֵינַיִם שׁוֹטְטוֹת עַל הַשְּבוּיִים…

וְהוּא מַרְגִּישׁ

וְהוּא יוֹדֵעַ בַּעֲלִיל:

גַּם הֵם, הַעֲבָדִים, הָרְעֵבִים וְהַדְּווּיִים

לִרְאוֹת יָשִׂישׂוּ בְהִשָּׁמֵד עַם יִשְׂרָאֵל כָּלִיל.

אַךְ טֶרֶם אִישׁ מֵהֶם חָשַׁד,

כִּי הוּא, שׁוּלְגָה מִיקוֹלָה,

הוּא יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו הַשְּׁמָד,

וְעַל רֹאשׁוֹ שֶׁיֵּעָרֵף כְּתַרְנְגֹלֶת.

וַיְהִי אִתָּם כֹּה נָע וַנָד…

ה

יָמִים אַחַר יָמִים הִשְׂתָּרְכוּ,

רָעָב וַעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ,

מַחֲזוֹת זְוָעָה מָנוֹחַ דָּרְכוּ

מֵעֵת הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.

וּכְמוֹ הָאֲנוּסִים מִזֶּה מֵאוֹת שָׁנִים

כּוֹרֵעַ מִצְטַּלֵּב הוּא עַל רִצְפַּת הַמֶּלֶט,

אַחַר יָלִיט פָּנִים,

שְׂפָתוֹ תְפִלָה עִבְרִית לוֹחֶשֶת, מְמַלְמֶלֶת…

אַךְ מִי זֶה מִי מַבִּיט

כְּמוֹ מִמַּאֲרָב, מִן הַזָּוִית

וּמַבָּטוֹ חוֹדֵר?

רַק רֶגַע קַל עֵינָיו עָצַם,

הַכֹּל כֹּה נִתְחַוֵּר:

הֵן זֶהוּ טְרוֹפִימְצ’וּק אִיוָן,

שְׁכֵנוֹ מִימֵי יַלְדוּת בְּסֶקּוּרָן.

וּמַשֶׁהוּ עָקַץ בַּלֵּב כְּמַחַט,

קָפָא הַדָּם:

הַלָּה הִכִּיר אוֹתוֹ –

אֶת חַיִּים-לֵיבּ בְּנוֹ שֶׁל הַכְּלֵיזְמֶר אַבְרָהָם –

מָחָר עִם שַׁחַר,

בְּבוֹא הַגֶּרְמָנִים לִבְדֹק אֶת מִסְפָּרָם,

וַדַּי מֵעַל פָּנָיו אָז הַמַּסְוֶה בְּכֹחַ יִקָּרַע,

וְהוּא יָשְׁלָךְ בְּבוּז לְתַעֲלוּלֵי זֵדִים,

אֲשֶׁר יִלְאוּ מִלְּהַמְצִיא

חֶבְלֵי מִיתָה בְעַד אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִים.

הַלָּה קָרֵב לָגֶשֶׁת

וּמֵעֵינָיו הוּצְקוּ יָגוֹן וַחֲנִינָה.

בִּן-רֶגַע פָּג הַחֶשֶׁד

לְשֵמַע אֲנָחָה כֹּה חֲרִישִׁית וְכֹה כֵנָה:

מִי פִלֵּל

כִּי נִהְיֶה כֻלָּנוּ לְרוֹעֵץ?

אַךְ דֹּם וְאַל נָא תִּכָּשֵׁל,

חֲבֵה עַד בּוֹא הַקֵּץ…

וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָאָפֵל

שָׁכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׂחוּ

עַל שֶׁהָיָה מִכְּבָר,

בְּבַלּוֹתָם בְּחֶבְיוֹן-אָחוּ

וּבְהִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ סְיָחִים בְּרֹךְ אֲפָר;

עַל גְּדוֹת נָהָר אֲשֶׁר זָלַף בְּשֶׁקֶט

וְעַל חֻרְשָׁה טוֹבֶלֶת בְּתוֹכוֹ בָּבוּאָתָהּ;

קָמָה בִזְהַב שִׁבֳּלֶיהָ מִתְרַפֶּקֶת

עַל אֶשְׁנַבֵּי בִקְתָה.

– "הֲתִזְכֹּר?

כִּמְעַט גָּנַח אִיוָן בְּלַחַשׁ –

הֵן זֶה הָיָה לִפְנֵי הִכּוֹן עוֹד הַקּוֹלְחוֹז,

בְּלֵיל חֲתוּנָתִי פָּרַט אָבִיךָ עַל כִּנּוֹר

דָּבָר מָתֹק כָּל כָּךְ וּמְלֵא עַצֶּבֶת יַחַד,

צוֹבֵט הַלֵּב, הוֹפְכוֹ לִמְסוֹס.

וּבַחוּרֵינוּ מִשִּפְעַת הָרְגָשׁוֹת הִתְמַזְמְזוּ

כִּי הִסְתַּכְּלוּ בִמְחוֹל רַגְלֵי הַבַּחוּרוֹת

מַחֲלִיקוֹת זוּג אַחַר זוּג

מְגֹהָצוֹת וְזוֹהֲרוֹת…

אֱמֹר, שׁוּלְגָה,

הֲלֹא יָבוֹא הַקֵּץ מַהֵר לְהֶרֶס וּזְדָנִים,

כִּי עוֹד מְעַט וְהִטְלֶר יְמֻגַּר –

וְאָז נָשׁוּב לִחְיוֹת כְּמִלְפָנִים".

בְּדִמְמַת הַלֵּיל יַחְצֹב

קוֹל נֶחֱנָק אַבְנֵי הַמַּעֲנֶה כְּדִלְהַלָּן:

"כֵּן. יָבוֹא מַהֵר הַסּוֹף –

אַתָּה תָשׁוּב אֱלֵי עִירְךָ, לְסֶקוּרָן.

תִּמְצָא אֶת אִשְׁתְּךָ עִם בֹּקֶר,

וְתִינוֹקוֹת אֲשֶׁר גָּדְלוּ בֵינְתַּיִם,

וְאָב זָקֵן עִם סוּס עַל יַד הַשֹּׁקֶת

וְאֵם זְקֵנָה עַל סְטָיו לִפְנֵי הַבַּיִת.

תִּמְצָא דּוֹדִים, דּוֹדוֹת וְדוֹדָנִים,

חָצֵר, שָׂדֶה וְכֶרֶם –

וּלְמִי וּלְמָה אָשׁוּב אֲנִי?

וְלִי הִנְחִיל הַצַּר אַלְמוֹן,

יְתוֹם וּשְׁכוֹל וְכִלָּיוֹן,

חֻרְבָּן וּשְׁמָד וָהֶרֶס – – –

ו

וְלֶבֶט הַיָּמִים נִמְשַׁךְ

וְלֶבֶט הַלֵּילוֹת צָרַב;

רָצוּץ הַגּוּף מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה

בָּצְקוּ רַגְלַיִם מֵרָעָב;

לֵילוֹת שֶׁל נְדוּדִים עִם רַחֲשָׁם

וְזֶלֶף לְבָנָה עִם נִצְנוּצֵי כוֹכָב.

וּפַעַם בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל

קָרַב אֵלָיו עַל בְּהֹנוֹת אֶחָד

וּבְקוֹל שֶׁל צִפְעוֹנִי צָרוּד וְחַד

לָחַשׁ לוֹ בָּאָזְנַיִם:

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹדְךָ;

אַתָּה, שׁוּלְגָה, רַק זִ’יד.

מְנַת הַלֶּחֶם מִדֵּי יוֹם אִם תְּשַׁלֵּם

אוֹ לִי תִתֵּן אֶת הַנָּזִיד –

אֲכַס יַהֲדוּתְךָ הַמְּנֻוֶּלֶת…

וְשָׁב הָאִישׁ עַל בְּהֹנוֹת דּוּמָם

אֶל מְקוֹמוֹ עַל הָרִצְפָּה לְיַד הַדֶּלֶת.

– אִיוָן, קוּם הִתְנָעֵר,

מֵעִיר אֶת חֲבֵרוֹ מִיקוֹלָה,

כָּזֹאת אֵלַי הַפַּלְמוֹנִי דִבֵּר –

וְלִבּוֹ פוֹעֵם בְּהֹלֶם.

– הֵיכָן, מָתַי, הַרְאֵה לִי: מִי?

וַיִּתְרוֹמֵם אִיוָן בִּדְמִי,

קָרַב אֶל הַזָּוִית הָהִיא בְּנַחַת.

מִלִּים בְּרַעַד.

לָחַשׁ.

רֻגְזָה קַלָּה וַעֲמוּמָה,

גְּנִיחָה מֻבְלַעַת –

וְאַחַר – דְּמָמָה…

– שְׁכַב, שׁוּלְגָה, וִישַׁן,

שׁוּב לֹא יִדְרֹשׁ, לֹא יְאַיֵּם הַלָּז…

בִּן-רֶגַע וְנַחֲרַת אִיוָן

מְנַסְּרָה בְשֶׁקֶט כְּמֵאָז.

*

בֹּקֶר – וְעַל יַד הַדֶּלֶת

גּוּפָתוֹ שֶׁל פַּלְמוֹנִי אֲשֶׁר חֻנַּק

כִּנְבֵלָה שָׁם מִתְגַּלְגֶּלֶת.

עוֹבֵר עַל הֶחָלָל אִיוָן

שׁוֹתֵק, אָדִישׁ, מוּצָק,

לוֹחֵץ אֶת יַד שׁוּלְגָה הַמְּיֻבֶּלֶת…

---

בַּלָּדָה עַל תֵּבַת הַכֶּסֶף

מאת

ק. א. ברתיני

מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח

הָיְתָה אִמִּי נִגֶּשֶׁת נוֹהֲרָה

אֶל הַמִּזְנוֹן, פּוֹתַחַת הַמְּגֵרָה

וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם תֵּבָה שֶׁל כֶּסֶף.

אֶת הַצִפּוּי בְּמוֹךְ הִיא מְצַחְצַחַת,

מְצַחְצְחָה אֶת הֶחָרוּת

וּמְרִימָה אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת

בְּהַזְרִיחָהּ עָלָיו מֶבָּט שֶׁל נַחַת.

לֹא רַב שָׁם הָאוֹצָר כָּבוּשׁ פְּנִימָה

עֲלֵי רִפּוּד הַמֶּשִׁי הַוָּרֹד,

אַךְ הוּא קוֹרֵן לוֹחֵשׁ בְּזֹהַר סוֹד

וּמִשְׁתַּקְּפִים בְּנִצְנוּצוֹ פְנֵי אִמָּא.

מַחְרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים שָׁם מִסְתַּתֶּרֶת

וְזוּג נִזְמֵי זָהָב מִשָּׁם יִבְהַק:

כָּל נֶזֶם לִשְׁלֹשָׁה פְרָקִים נִפְרָק

וִיַהֲלֹם עַל כָּל מִלֵּאת שֶׁל פֶּרֶק.

"בּוֹא הֵנָה, בַּעֲלִי! אוֹמְרָה לְאַבָּא,

”הַבֵּט אֶל תַּכְשִׁיטַי פֹה בַתֵּבָה,

יָרַשְׁתִּי מֵאִמִּי הַחֲבִיבָה,

גְּשָׁה וְהִסְתַּכֵּל, אַךְ אַל תִּגַּע בָּם!

חָיֹה הֵן לֹא יִחְיֶה אָדָם עַד נֶצַח.

וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם פְּקֻדָּתִי

(וְכָאן חָלַשׁ הַקּוֹל הָרַךְ-אִטִּי

וְצֵל כֵּהֶה כְמוֹ רָעַל הַמֵּצַח)

אֲנִי אֶקְרָא לְכַלָּתִי לְבֶרְתָּה,

אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּכוֹר הַבָּנִים,

עַל צַוָּארָהּ מַחְרֹזֶת הַפְּנִינִים

בְּבִרְכָתִי אָשִׂים לָהּ לְתִפְאֶרֶת.

מִן הַנְּזָמִים תִּירַשְׁנָה הַבְּנוֹתַיִם

לְפִי זוּג פְּרָקִים עִם יַהֲלֹם תּוֹכָם,

אַחֲרוֹן לְכַלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם,

זֶה בֶּן זְקוּנִים שֶׁלֹא אֵרַשׂ עֲדַיִן…"

אַךְ לֹא זָכְתָה אִמִּי בְּיוֹם הַמָּוֶת

לִרְאוֹת אֶת הַבָּנִים וְהַכַּלּוֹת,

וְאַף בָּנֶיהָ נֶעֶדְרוּ בִכְלוֹת

רוּחָהּ הָאֲצִילָה וְהַדּוֹאֶבֶת.

בִּסְתָו תַּ"ש בֵּית בִּימֵי גָלוּת וְגֶשֶׁם,

בִּידֵי רוֹצְחֵי אָדָם מְגֹרָשָה,

אֵי-שָׁם לִבְּטָה רַגְלֶיהָ חַלָּשָׁה

בַּבֹּץ עַל יַד אָבִי בְּקֹצֶר נֶשֶׁם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד אוֹבּוֹדוֹבְקָה

וּבַחֲרוֹנוֹ זָעַם, סָעַר כִּסְלֵו,

הִיא גָחֲנָה וּבְקוֹל כִּמְעַט שָׁלֵו

לְאַבָּא אָז אָמְרָה: "נִדְמֶה, הַסּוֹף כָּאן.

פֹּה נִגְמָרִים יְמֵי עֳנִי וְסֵבֶל…

מֵאֵן הָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת מוֹתִי

בִּשְׁכַּב עֲלֵי כָרִי וְעַל כַּסְתִּי,

כָּעֵת רַגְלַי אֶחְלֹץ עַל קַשׁ וְתֶבֶן.

לְךָ, אִישִׁי, אֵין טְעָנוֹת, נִדְמֶה לִי

בְּעַד יוֹצְאֵי רַחֲמִי הַיְּקָרִים,

כֻּלָּם כְּמֶשִׁי דַק, כֻּלָּם בָּרִים…

(וּמֵעֵינָהּ דִמְעָה אָז מִתְגַּלְגֶּלֶת)

אִם תִּנָּצֵל אַתָּה בְּאוֹת שֶׁל חֶסֶד,

סַפֵּר לָהֶם בְּיוֹם מִן הַיָמִים

עַל הַקּוֹרוֹת בְּאֶרֶץ הַדָּמִים,

עַל מוֹת הָאֵם וְעַל תֵּבַת הַכֶּסֶף.

מֵאַנְתִּי הַחֲלִיפָהּ בִּפְרוּסַת-לֶחֶם,

בְּכוֹס חָלָב מֵאַנְתִּי הֲמִירָהּ –

מֵחֹב הַחֵיק עָרִיץ אוֹתָהּ קָרַע

בְּדָם לִבִּי וּבְשַׂר חָזִי מְרֻבֶּכֶת"…

---

בַּלָּדָה עַל הוּא וְהִיא

מאת

ק. א. ברתיני

נַגֵּן, בְּנִי וְיִמָּלֵא חֲלָל הַחֶדֶר

סַגְרִיר צְלִילִים נוּגֶה, נוֹקֵב.

אֶסְגֹּר עֵינַי. הַלֵּיל בְּעַד שְׁמוּרוֹת הַצֶּדֶף

יִשְׁזֹר בַּלָּדַת הַכְּאֵב.

הָיְתָה זוֹ, לֹא הָיְתָה, אַךְ בִּי הִיא מִתְקַיֶּמֶת

וּמְלַוָּה אֶת צְעָדַי.

הִיא פוֹעֲמָה קִרְבִּי כְהֵד שֶׁל רַחַשׁ-אֶמֶשׁ,

הוֹמֶה כְּמוֹ חֶזְיוֹן אֲזַי.

אֲנִי צוֹפֶה צָפוֹן. טַיְגָה וּכְפוֹר וָשֶׁלֶג

וַעֲרָפֶל בַּמֶּרְחַקִּים.

וּכְמוֹ טָבַע בְּיָם הַנְּשִׁיָּה הָחֶלֶד,

נִטַּשְׁטְשׁוּ הָאֳפָקִים.

וְאֵין רְסִיס זִמְרָה וְאֵין צִפְצוּף סִירֶנוֹת

זֶה חֳדָשִׁים הַרְבֵּה נִשְׁמָע,

רַק נְסִירַת עֵצִים כָּל הַיָּמִים נוֹגֶנֶת

וּמוֹצְצָה בְּזִמְזוּמָהּ.

עַל יַד קוֹצֵי הַתַּיִל הֵם עוֹבְדִים בְּאֵלֶם,

הָאֻמְלָלִים הָגְלוּ לְכָאן:

הֵם נִשְׁלְחוּ מִמַּחֲנָק שֶׁל בָּתֵּי-כֶלֶא

לְקוֹר, לְפֶרֶךְ, לְאָבְדָן.

וּבֵינֵיהֶם גַּם הִיא, הַחֲלוּמָה, עוֹמֶדֶת

מִתְכּוֹפְפָה עַל בּוּל עֲנָק:

הַיָּד הַמְנַסְּרָה בְּלִי אוֹנִים מוֹעֶדֶת,

הַלֵּב דּוֹפֵק בְּקוֹל חָזָק.

בָּעֶרֶב הִיא יוֹשְׁבָה בְפִנָּתָהּ עוֹגֶמֶת

עַל הַמָּרָק הַמְּצֻנָּן;

אֶת סְמַרְטוּטֶיהָ הַקְּפוּאִים הִיא מְחַמֶּמֶת

עַל יַד תַּנּוּר פּוֹלֵט עָשָׁן.

אַחַר עוֹלָה הִנָּהּ עַל קֶרֶשׁ הַיָצוּעַ

וּבַמִּטְפַּחַת מִתְכַּוְּצָה,

וּבְלִי נִשְׁמָע הַקּוֹל אֲזַי שְׂפָתָהּ תָּזוּעַ

עִם הַתְּפִלָּה הָרְצוּצָה:

"לֹא אָבוֹא, אֵלִי, בִּטְעָנוֹת אֵלֶיךָ

לִשְׁאֹל עַל מָה כֹה אֲעֻנֶּה,

חַטָּאת לֹא יְדוּעָה רוֹבֶצֶת עַל הַשֶּׁכֶם

וּפֶשַׁע שׁוּם לֹא אֲכַנֶּה.

אֲבָל, שַׁדַּי נוֹרָא, אֲנִי תוֹדָה נוֹתֶנֶת

עַל שֶׁאוֹתִי גֵרַשְׁתָּ רַק,

לָסוּף בְּלִי עֵדִים, לִנְפֹּל בְּלִי מִשְׁעֶנֶת, –

וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם בַּמֶּרְחָק…

מַה טוֹב כִי לֹא מִצְחוֹ הָרַךְ נִסְדַּק בָּרוּחַ

כִּי לֹא גַבּוֹ קֻמַּר, הוּכַף,

כִּי לֹא גוּפוֹ מֵרַעֲבוֹן-תָּמִיד נָפוּחַ,

כִּי לֹא בָצְקוּ מִקּוֹר רַגְלָיו.

מַה טוֹב כִּי לֹא יָדָיו הָעֲנוּגוֹת תִּקְפֶּאנָה

מֵעֵבֶר לְאַלְפֵי מִילִים,

כִּי מִמֶּרְחָק אֲנִי הוּבֵאתִי הֵנָה,

לֹא הוּא, לֹא הוּא, לֹא בַעֲלִי.

וּפְרֹשׂ גַּם לְהַבָּא עָלָיו סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,

גּוֹנֵן עָלָיו בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

חַזֵּק רוּחוֹ בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר נִמְשֶׁכֶת

מִצְּפוֹן טַיְגָה וְעַד הַיָּם…

הַרְחֵק מִכָּאן וַדַּי עוֹמֵד הוּא בְעַצָּבֶת,

מַבִּיט עָלַי בְּעֵין כְּרוּב.

אֲנִי אָסוּף אוּלַי, אַךְ דֹּם לִפְנֵי הַמָּוֶת

אֶחְזֹר אֶלְחַשׁ: אַתָּה אָהוּב…"

…נַגַּן, בְּנִי, נַגֵּן. עֵינִי הַמִּסְתַּגֶּרֶת

תַּמְשִׁיךְ לִשְׁזֹר הַחִזָּיוֹן.

נָטוּס לִרְאוֹת מַה נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָעֶרֶב

רָחוֹק מִיַּעֲרוֹת צָפוֹן:

כְּרָךְ בַּדָּרוֹם. שֻׁלְחָן עָגֹל עֲלֵי מִרְפֶּסֶת

בִּקְצֵה “הוֹטֶל אַמְבַּסָּדוֹר”.

מַפָּה תַצְחִיר. יְנַצְנְצוּ כְלֵי הַכֶּסֶף

וּמִשְׁתַּקֵּף בָּהֶם הָאוֹר.

הוּא כֹה צָעִיר הָעֶרֶב. וְהַשִּׂיחָה קוֹלַחַת

בֵּינוֹ וּבֵין יְדִידָתוֹ.

הַיַּיִן הַתּוֹסֵס מָלֵא סוֹדוֹת וְרַחַשׁ,

קוֹרֵא לִשְׁכֹּר, לָשִׁיר, לַחְטֹא.

דַּקּוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וְעַל אַחַת טַבַּעַת.

“מַה זֹאת?” תִּשְׁאַל בְּבַת צְחוֹק.

– “לֹא כְלוּם, יְדִידָתִי, אִשָּׁה הָיְתָה לִי פַעַם”…

וְעַל עֵינָיו נִמְתָּח כְּדוֹק.

"אַךְ זֶה הָיָה מִזְּמָן וְהִיא אֵי-שָׁם אָבָדָה.

נִדְמֶה הַכֹּל כְּלֹא הָיָה…

מֶלְצָר, הָבֵא מַהֵר לַגְּבֶרֶת אוֹרַנְגַ’דָה!

הֵא טַבַּעְתִּי – דְמֵי שְׁתִיָּה!"

… מַדּוּעַ, בְּנִי, מַנְגִּינַתְךָ נִפְסֶקֶת?

אֶרְאֶה אַחֲרִית הַחִזָּיוֹן…

קְצָרָה הַטֶּלֶגְרַמָה, אַךְ הִיא כֹה מְדֻיֶּקֶת;

“נִצַּלְתִּי וּבָאָה הַיּוֹם”.

כֵּן, הִיא בָאָה. מָה אַהֲבָה לֹא מְחוֹלֶלֶת?

מִקּוֹר עַזָּה וּמֵרָעָב,

הִיא נִמְלְטָה אַלְפֵי מִילִים בְּאֹרַח פֶּלֶא

לָשׁוּב אֵלָיו, אֵלָיו, אֵלָיו.

לִבָּהּ כֹּה יֶהֱמֶה וְיִתְפָּרֵץ מִקֶּרֶב:

אֵיךְ יִחַבְּקָהּ בְּאֹמֶץ יָד,

אֵיךְ תִּלָּחֵץ אֵלָיו קְטַנָּה וּמְאֻשֶׁרֶת,

גַּם הוּא בְרָב אָשְׁרוֹ יִרְעָד!

הִנֵּה הוֹלֵךְ הוּא לִקְרָאתָהּ… אִטִּי הַצַּעַד

וּבִזְהִירוּת יָדוֹ מוֹשִׁיט:

"מַה בְּרִיאוּתֵךְ? סַפְּרִי אֵיכָכָה-זֶה הִגַּעַתְּ,

אֵיךְ שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים חָיִית?"

רַק רֶגַע קַל הִיא נִצְמְדָה אֵלָיו בְּכֹחַ,

אַךְ מֵעֵינָיו הַקּוֹר נָשַׁב –

וְהִיא חָדְלָה מֵרְאוֹת וְהִיא פָסְקָה מִשְּׁמֹעַ

וְהִיא צָנְחָה דֹם לְרַגְלָיו…

… נַגֵּן, בְּנִי, נַגֵּן לִי עוֹד וְעוֹד בְּלִי הֶרֶף

עֵינַי מִדְּמָעוֹת כָּהוּ.

אֲנִי אֶסְגֹּר אוֹתָן, אֶשְׁזֹר בַּלָּדַת עֶרֶב

עַל הוּא וְהִיא, עַל הִיא וְהוּא.

---

בִּדְמִי חֲצוֹת

מאת

ק. א. ברתיני

קוֹלֵךְ אֲנִי, אִמִּי, שׁוֹמֵעַ,

הַקּוֹל הַמְּפַיֵּס, הַמִּתְחַנֵּן;

מֵעֵבֶר לַיַּמִּים וּלִגְבוּלוֹת אֵלַי בּוֹקֵעַ,

מִבּוֹר קִבְרֵךְ הַלַּח לְעָלְמָא הָדֵין.

וְאַתְּ אוֹמֶרֶת כֹּה וּמַפְנִינָה מִלַּיִךְ:

בּוֹא, בֵּן מָתֹק, בּוֹא שְׁכַב לְיַד אִמְךָ.

חֵיקִי כֹה חַם וְרַךְ כְּחֵיק הַלַּיִל

וּבוֹ תִמְצָא מַרְגֹּעַ לְמִנְחָה.

כִּתְמֵי הַדָּם עַל כֻתָּנְתִּי יָאִירוּ

קִירוֹת הַבּוֹר הַמְגֹאָלִים,

דָּמִי אֲשֶׁר חַיּוֹת פְּרָאִים הִגִּירוּ

וַיִּמְהֲלוּ בְדָם שֶׁל עוֹלָלִים.

רָזָה בְשָׂרִי, אַךְ נְפוּחָה הַבֶּטֶן,

עֵינַי פְקוּחוֹת כְּאָז בִּימֵי הַעֲלוּמִים

כְּאָז גַּם עַכְשָׁו אֲנִי מַבֶּטֶת

עֲלֵי נֵרוֹת שַׁבָּת בְּזוּג יַהֲלֻמִּים.

קוֹלִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ עֶרֶב-עֶרֶב

נִגָּר בְּדֻמִּיַּת הַמֶּרְחַקִּים,

יָשִׁיר לְךָ כְּמִלְפָנִים שִׁיר עֶרֶשׂ

עַל גְּדִי לָבָן וְצַח, עַל צִמּוּקִים,

עַל הַיַּרְדֵּן וְעַל יְרוּשָׁלַיִם…

בּוֹא, בֵּן מָתֹק, בּוֹא שְׁכַב לְיַד אִמְּךָ,

קִבְרִי עָמֹק-עָמֹק כְּחֵיק הַלַּיִל

וּבוֹ תִמְצָא מַרְגֹּעַ לְמִנְחָה.

---

בְּלֵיל זִכָּרוֹן

מאת

ק. א. ברתיני

הַכֹּל מְיֻתָּר:

גַּם אֲנִי, גַּם אַתָּה,

גַּם הַשִּׁיר הַזֶּה הַמּוּשָׁר

וְנִדְלֶה מִתְּהוֹמוֹת עֲלָטָה.

כִּי צֶבַע הַשַּׁחַק חָוַר

וְגוֹסֵס לְאִטּוֹ וְכָלֶה.

הַחִבּוּק הָעַרְבִּי כֹּה יָגֵעַ וְקַר,

גַּם הַפֶּה הַנּוֹשֵׁק הוּא בָלֶה.

מָה עוֹמֵם בַּמֶּרְחָק?

מָה רוֹשֵׁף בְּשַׁלְהֶבֶת אוּדִים?

– קֶבֶר-לוֹעַ עֲנָק,

בּוֹ נָפְלוּ בְנֵי דוֹרִי עֲקוּדִים.

וּמְשַׁוֵּעַ הַקֶּבֶר הַלַּח,

מְפַלֵּל בְּאֶנְקַת תַּחֲנוּן:

"צַיְּנוּ בְּשֵׁמוֹת כָּל נֶחְנָק וְנִטְבָּח,

סַמְּנוּ בְּזֵרִים שֶׁל פֵּא-נוּן.

וְחִרְתוּ עַל סַלְעֵי מַצֵּבָה

אֶצְבְּעוֹת כֹּהֲנִים בְּבָרְכָם –

וְיָבוֹאוּ אֲזַי כָל שְׂרִידֵי מַדְאֵבָה

לְבַקֵּשׁ הַבְּרָכָה לְאָרְחָם.

כִּי נָפַלְנוּ רִבּוֹא וְרִבּוֹא

וּבְפִינוּ אַרְסֵי מַשְׂטֵמָה לַמַּפִּיל,

אַךְ בֵּרַךְ כָּל אֶחָד בַּנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ

אֶת הַדּוֹר שֶׁיִּקֹּם וְיַעְפִּיל!"

חֲצוׂת וָרוּחַ

מאת

ק. א. ברתיני

---

נוֹקְטוּרְנוֹ

מאת

ק. א. ברתיני

חֲצוֹת וָרוּחַ.

הַכּוֹכָבִים יָרְדוּ לְמַרְתְּפֵי הַלֵּיל.

הַחֶדֶר הַגּוֹאֶה בְּתוֹךְ הָאֹפֶל הַפָּרוּעַ

פּוֹרֵץ אֶת קִירוֹתָיו עַד קְצֵה תֵבֵל.

הָאֲדָמָה כָּלָה בְלַהַט.

רוֹתְחִים נִבְלֵי שָמַיִם בְּחָרוֹן אִלֵּם.

הַדָּם נוֹגֵן בְּכָל תָּאֵי הַגּוּף בְּרַהַט.

נוֹשֵׁל הָרֹאשׁ כָּמֵהַּ וְחוֹלֵם.

נַפַּח הַלֵּיל מַלְחִים בִּשְׁחוֹר לַהֶבֶת,

מַתִּיךְ בְּשָׂרִים עַד הֱיוֹתָם אֶחָד;

גְּוִיָּה בְּתוֹךְ גְוִיָּה נִצְרֶבֶת,

מִתְמוֹסְסָה בְּכִלְיוֹנָהּ הַחַד.

אַךְ יֵשׁ גַּם נִשְׁכְּחֵי אֱ־לֹהַ,

אוֹתָם הַלֵּיל הַזֶּה לֹא עוֹד יִפְקֹד,

כִּי מַעְיָנָם נִסְתַּם, נִסְכַּר מִקְּלֹחַ,

הָעֵרָגוֹן חָדַל מִיקֹד.

אָז הוּא וְהִיא יַקְשִׁיבוּ לַחֲצוֹת וָרוּחַ,

לְגַעַשׁ לֵיל וּלְזַעַף עֲנָנִים –

וּמִשְׁכָּבָם הַצַר עוֹגֵם שָׁסוּעַ

וְכָל בָּשָׂר פּוֹנֶה לִקְצוֹת תֵּבֵל שׁוֹנִים.

---

דוּשִׂיחַ עִם לֵיל סִיוָן

מאת

ק. א. ברתיני

– מַה תִּשְׁתֹּק, לֵיל סִיוָן דַּל כּוֹכָב,

בְּחֻבְּךָ הַכָּחֹל מַה קָבַרְתָּ?

– בְּחֵיקִי שִׁיר לָנוּחַ שָׁכַב,

שִׁיר הָאֶמֶשׁ לִשְׁמֹעַ אֵחַרְתָּ.

– וּמַדּוּעַ כָּהוּ אֲבָנִים

עַל סוּתְךָ הַפְּרוּמָה, הַצּוֹנַחַת?

– כִּי עָיְפוּ מִתִּקְווֹת בַּשָּׁנִים,

הִתְכַּוְצוּ מִיֵּאוּשׁ וּמִפַּחַד.

– מַגָּלְךָ מַה בָּאֹפֶק הֶחְוִיר

וְכוֹרֵעַ לִטְבֹּעַ בַּזֶּפֶת?

– כִּי הוּקְהָה מֵעֲבֹד בַּקָּצִיר,

קְצִיר כְּמִיהָה וַחֲלוֹם, מַשְׂאַת נֶפֶשׁ.

– וְעַל מָה עוֹד יִלְחַשׁ הֶעָנָן

שֶׁיָּרַד עַל גַּנִּים מִשָּׁמַיִם?

– עַל חַיִּים שֶׁמֵּעֵבֶר לַכָּאן,

לֹא טָעַמְתָּ מֵהֵמָה עֲדַיִן.

– וּלְמִי תִשָּׁמַע הַשִּׂיחָה

הַפִּלְאִית, הַכְּמוּסָה, הַדּוֹמֶמֶת?

– רַק לְךָ, הַכּוֹאֵב, רַק לְךָ

יְגֻנַּב אוּלַי מֶנָּה רַק שֶׁמֶץ.

---

הָגוּת [פָּרְחָה מִכָּאן הָאַהֲבָה]

מאת

ק. א. ברתיני

פָּרְחָה מִכָּאן הָאַהֲבָה וְגַם אַתְּ, הַשִּׁירָה, מִתְעוֹׂפֶפֶת

לְעֵבֶר הָעֶרֶב מִשָּׁם;

הַסֵּפֶר מוּנָח כְּנֶחְתָּם;

תְּפֵלָה וּמְפַהֶקֶת לָהּ סְתָם

מִתּוֹךְ שִׁמָּמוֹן מְמֻשָּׁךְ וְנָבוּב שְׁעַת הָאֶפֶס.

דוֹעֵךְ הַלֵּבָב, לֹא יִרְעַד לְזִכְרוֹן חִבּוּקִים וְלֵיל חֵשֶׁק

וּפָגָה עָצְמַת כִּלְיוֹנוֹת;

הַנֶּפֶשׁ לֹא בָא לְעַנּוֹת

בַּחֹשֶׁךְ גֵרוּי עֲווֹנוֹת

וְאֵין הַכְּמִיהָה מְפַתָּה וְאֵין עֲדָנִים מְנַחֶשֶׁת.

אִלְמוֹת הַשְׂפָתַיִם מִשִּׁיר, נֶאֶטְמוּ הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ

הֶמְיַת הַגַּלִים הָעַזִּים

בַּיָּם שֶׁל נִצְחֵי הָרָזִים

וּסְאוֹן הָעוֹלָם בַּחֲרוּזִים,

בְּגִיל מִשְׁתַּכְשֵׁךְ וּבְעַצְבוּת מִתְפַּתֵּל וּבְעָמָל וּבְמַרְגֹּעַ.

הִדְלִיק מִי הַנֵּר – וּבֵין כֹּה שַׁלְהַבְתּוֹ הַדַּקָה מְיֻתֶּרֶת:

מַה טַעַם כָּעֵת לְאוֹרָה?

הָעַיִן צוֹפָה בְּלִי מוֹרָא

לִתְהוֹם הַבְּלִימָה הַשְּׁחוֹרָה,

לְפֶתַח הַלַּיִל רוֹבְצָה, עַל בֵּצֵי מְזִמּוֹתֶיהָ דּוֹגֶרֶת.

כָּבֵד שִׁבְעָתַיִם הַגּוּף תַּחַת נֵטֶל קִיּוּם לְלֹא חֵפֶץ,

נִתֶּכֶת עוֹפֶרֶת לַדָּם,

בַּשֶּׁקֶט הַמֹּחַ נָדַם…

לְעֵבֶר הָעֶרֶב מִשָּׁם

פָּרְחָה מִכָּאן הָאַהֲבָה וְגַם אַתְּ, הַשִּׁירָה, מִתְעוֹפֶפֶת.

---

שִׁיר

מאת

ק. א. ברתיני

בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחוֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ

(נִמְלְקוּ טְרָפָיו הַסְּמֻקִּים

כָּל הָעֶרֶב בְּזַעַם הָרוּחַ).

וְיָגוֹן בִּדְמָמָה מְנַגֵּן

מַנְגִּינָה יְשָׁנָה עַל גַּב צֶ’לוֹ

(מַה צוֹבְטִים שַׁבְרִירֵי דִכָּאוֹן,

נִפְלְטוּ כִפְסוּקִים שֶׁל קֹהֶלֶת!).

לֹא יִכְלֶה זֶה הַלֵּיל לְעוֹלָם,

לֹא יֻצַּת אוֹר הַיּוֹם כְּמִקֹּדֶם

(כִּי צָלַל בַּתְּהוֹם אַרְגָּמָן

וַיִּגְוַע בַּשַּׁלֶכֶת הָאֹדֶם).

עַל בִּרְכֵּינוּ נִצְנַח מִתְבַּיְשִׁים

וְנִדְבַּק לְאָבְדָן הַדָּמוּעַ

(בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחוֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ…)

---

בַּלָּדָה [אֶחָד אָדָם לָבוּשׁ כְּחֻלִּים]

מאת

ק. א. ברתיני

אֶחָד אָדָם לָבוּשׁ כְּחֻלִּים

צָעַד עַל בָּמֳתֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם.

פָּגַע בּוֹ הַגִּבֵּן־הַלַּיִל

עָטוּף בְּעַנְנֵי שְׁחוֹר בָּלִים.

– לְאָן, אָדָם, הֵן דַּרְכְּךָ יָרַט?

– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל יְדִידַי לְהִתְאָרֵחַ:

אֶל כּוֹכָבִים וְאֶל יָרֵחַ,

אֶשְׁהֶה אִתָּם בַּלָּט.

אֶגְמָא מִכּוֹס יֵינָם הַמְקָרֵר,

אֶשְׁכֹּר מִכֶּסֶף חַי פּוֹרֵץ כְּמִמַּבּוּעַ,

אֶטְבֹּל כֻּלִּי בְּאוֹר זָרוּעַ

וְעַל הָרֹאשׁ קַוֵּי הַתְּכוֹל כַּזֵּר.

וּמְזֻכָּךְ וּמְטֹהָר מִסִּיג וְחֵטְא

אַחַר אֶצְנַח עֲלֵי פִסְגַּת הַיֶּרֶק –

וּבַת הַשִּׁיר, אֲהוּבָתִי הַנֶּהֱדֶרֶת,

תִּשַּׁח אֱלֵי מִצְחִי בְּפֶה לוֹהֵט.

– חִי־חִי – לָעַג הַלֵּיל בִּשְׁחוֹר הַצְּחוֹק –

לֻקְּחוּ בַשְּׁבִי כְּבָר יְדִידֶיךָ:

כַּחֲטֹטֶרֶת כּוֹכָבִים בַּשַּׁק עַל שֶׁכֶם,

יָרֵחַ בְּחֵיקִי טָמוּן עָמֹק.

וְזוֹ, אֲהוּבָתְךָ, עוֹטָה אַלְמוֹן

שְׁבוּיָה מֵעֵבֶר לָעוֹלָם אִלֶּמֶת.

יַשְׁחִיר מֵעַל גַּבּוֹת עֵינֶיהָ קֶמֶט,

מִתַּחַת הָרִיסִים יִפְרַח יָגוֹן…

…טָס הַגִּבֵּן וּמְבַדֵּר בְּלוֹאֵי עָנָן,

אַךְ לֹא חָדַל אָדָם אַחֲרָיו לִפְסֹעַ:

יַצִּיל אֶת יְדִידָיו מִן הַשּׁוֹדֵד בְּכֹחַ,

יִפְדֶה אֲהוּבָתוֹ מֵאַלְמוֹנָהּ.

וְכֹה עַד בּוֹשׁ אַחַר הַלַּיִל רָץ…

פִּתְאֹם הַַבֹּקֶר אֶת עֵינָיו פּוֹקֵחַ –

וּמֵת מוּטָל יָרֵחַ

וְכוֹכָבִים הוּטְלוּ כְּעֵין חָצָץ.

אֲהוּבָתוֹ טוֹבְעָה בְּעַרְפִּלִּים,

עוֹצְמָה עֵינֶיהָ שׁוֹמְמָה, חִוֶּרֶת.

כְּנֵטֶל קַר שׁוֹכֵב לְיַד הַדֶּרֶךְ

אֶחָד אָדָם לְבוּשׁ כְּחֻלִּים.

---

דּוֹפֵק הַגֶּשֶׁם

מאת

ק. א. ברתיני

הֵגִיף הָרוּחַ אֶת הַתְּרִיס,

אַךְ בֵּין הַחֲרַכִּים דּוֹפֵק הַגֶּשֶׁם:

כֹּה גַם הַלֵּב נִסְגַּר בְּבוֹא הַנֶּשֶׁף,

אַךְ הַיָּגוֹן נוֹטֵף רְסִיס אַחַר רְסִיס.

יֵשׁ סְרָק חַיִּים נִזְרֶה מִיּוֹם לְיוֹם

וְלַהַב לֵיל עִם אַלְמוֹנָם גֹּוֵעַ:

וְלוֹעַ בּוֹר עַל גְּבוּל הָאֹפֶק מְשַׁוֵּעַ

בִּשְׁחוֹר עָמְקוֹ הַמְדַמְדֵּם־אָיֹם.

וְכֹחַ אֵין לִבְלִי צָעֹד לַשַּׁחַת

וְחֵשֶׁק אֵין לִסְגֹּר עֵינֵי הַפַּחַד

אֶל מוּל זְרֹעוֹת הַכִּלָּיוֹן.

יִדְעַךְ לוֹ אוֹר הַיּוֹם כִּגְוֹעַ רֶשֶׁף,

תִּכְהֶה בְאֵפֶר דַּק שִׁמְשַׁת הַגֶּשֶׁם –

וּרְסִיס אַחַר רְסִיס יַרְעִיף פִּזְמוֹן.

---

עַל דָּכְיֵי אֵין־מַרְגֹּעַ

מאת

ק. א. ברתיני

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עַד מָתַי עַל דָּכְיֵי אֵין־מַרְגֹּעַ

כִּשְׂחִיפִים נִסָּחֵף, נְטֻלְטַל?

וְהָרוּחַ תָּפוּג וְתִקְצַר הַנְּשִׁימָה מִלִּגְמֹעַ

אֶת יְלֵל הָאֲוִיר בַּנָתִיב הַנִּפְתָּל.

הַיֵּשוּת הַדּוֹעֶכֶת תֵּעוֹר לִפְרָקִים, תִּזְדַּעְזֵעַ

מִמִּשְׂחַק עֲצַבִּים מֻקְיוֹנִי,

וּבְאִישׁוֹן הָעֵינָיִם יֻכַּת הָעוֹלָם הַצּוֹנֵחַ,

יִכָּתֵשׁ לִרְסִיסִים עַד כְּבוֹת הַגּוֹנִים.

וְאָפֹר וְנָמוּךְ יִתָּלֶה בִכְבֵדוּת הָרָקִיעַ,

בְּעָתָה תְלַפֵּף, תְּנַשֵּׁךְ;

בַּעֲנוֹת חֲלוּשָׁה מְבֹהֶלֶת רוּחֵנוּ יַבְקִיעַ

אֶל חֲלַל תְּהוֹמוֹת לֹא נוֹדָע וּמוֹשֵׁךְ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לוּ אָבִיתָ בְּחֶסֶד לָטַעַת

קְצָת חֶדְוָה בְּלִבֵּנוּ הַדָּךְ;

לוּ הִזְלַפְתָּ מִכּוֹס תַּנְחוּמֶיךָ עַל פֶּצַע הַדַּעַת

אֶת נְטָף הַפִּיּוּס הַקָּרִיר, הַמְזֻכָּךְ.

וַתְּלַמְּדֵנוּ לַחֲצֹב מִמִּכְרוֹת הַשַּׁלְוָה וְהַשֶּׁקֶט

וּלְחַיֵּךְ בְּקַלּוּת לְכָל אָדָם,

לֶאֱרוֹת בְּבִטְחָה מִנָּפְתָּם שֶׁל חַיִּים וְלָצֶקֶת

אֶת פִּזְמוֹן הַפַּטִּישׁ הַשָּׁקֵט עַל הַסְּדָן,

וַתְּצַו לְהַבְלִיג עַל מִכְוַת הַבָּשָׂר הַדּוֹאֶבֶת,

לְיַשֵּׁן אֶת הַכְּאֵב, לְשַׁתְּקוֹ,

וְלִשְׁכַּב בְּבוֹא יוֹם נִרְגָּעִים עַל יְצוּעַ הַקֶּבֶר,

לוֹמַר: טוֹב כִּי חָיִינוּ וּבָאנוּ עַד כֹּה…

---

מְרַחֲפִים רוּחוֹת

מאת

ק. א. ברתיני

עַל פְּנֵי קָמַת הַיְּגוֹנִים הַמִּתְנַחְשֶׁלֶת

מְרַחֲפִים רוּחוֹת אֱלֵי בְלִימָה,

כִּי שָׁם הַנֶּצַח מְחַיֵךְ, רוֹמֵז בִּתְכֵלֶת,

בְּעַרְמוּמִית מוֹשֶׁכֶת, מַקְסִימָה.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת עוֹטֵי שַׂלְמַת עַצֶּבֶת,

זְרוּעָה כַדְכּוֹד כְּרֹב פְּצָעִים בַּגּוּף.

עָיֵף אֶחָד וְנָם – שֵׁנִי מַגְבִּיר צָרֶבֶת

וִיקוֹד אוֹכֵל יְבוּל חַיִּים שָׁדוּף.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת וְהַקָּמָה בֵינְתַּיִם

מִתְנַחְשְׁלָה בִיגוֹן הַשִּׁבֳּלִים,

וּבֵינוֹתָן – רָאשֵׁי שָׁמִיר, דַרדַר וְשַׁיִת

בְּשַׁחַץ מַחְטֵיהֶם גּוֹאִים, עוֹלִים.

---

עַרְבִּית עַל טַיֶּלֶת הַיָּם

מאת

ק. א. ברתיני

יָרְדָה כְבָר הַשֶּׁמֶשׁ לָנוּחַ

עַל רֹךְ מִשְׁכָּבָהּ הַלֵּילִי:

צָנְחוּ עֲנָנִים עִם הָרוּחַ

לָאֹפֶק הַצָּף בַּגַּלִּים.

נִצְּתוּ שַׁלְּהָבוֹת עַל הַתֹּרֶן

בְּרֹחַק הַיָּם הַכֵּהֶה.

חִוֵּר כְּעֵין וֶרֶד הָאוֹר הוּא

עָגוּם וְשׁוֹתֵק וְדֵהֶה.

הוֹמָה מֵאָדָם הַטַּיֶלֶת,

שָׂשָׂה בְתִגְבֹּרֶת הָרֹן:

חַשְׁמַל פֹּה בְרִבְבוֹת דֶּלֶף

יָעֵם אֶת כּוֹכְבֵי הַמָּרוֹם.

וּמִישֶׁהוּ כָאן כְּאוֹרֵחַ

מֵצִיץ בְּעוֹלְמֵי עוֹלָמוֹת.

מִמַּעַל בּוֹדֵד הַיָּרֵחַ

כָּמוֹהוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת…

---

[דוֹעֲכָה כְבָר שַׁלְהֶבֶת הַזֹּהַר]

מאת

ק. א. ברתיני

לשלום

דוֹעֲכָה כְבָר שַׁלְהֶבֶת הַזֹּהַר,

לְאוֹרָהּ אֶתְהַלֵּךְ עַל שְׁבִילִי.

וּפוֹעֵר פִּיו הַחשֶׁךְ לִבְלֹעַ

הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת רַגְלִי.

אַךְ אוֹרְךָ מִמֶּרְחָק יְפַלֵּחַ

אֶת הָאֹפֶל הָעָב מִסָּבִיב,

כִּבְשׂוֹרַת מִגְדַּלוֹר לִי שׁוֹלֵחַ

וּמְעוֹדֵד וּמְפַלֵּס לִי נָתִיב.

כֹּה אֵלֵךְ וְאֵלֵךְ כָּל הַלַּיִל

בְּלִי חָשָׂךְ עַל הַשְּׁבִיל הַמּוּאָר.

מַה לִי גְבוּל אִם יֶשְׁנוֹ וְאִם אַיִן?

טוֹב לַלֶכֶת עַל שְׁבִיל כִּי יָשָׁר!

וּפוֹעֵר פִּיו הָאֹפֶל לִבְלֹעַ

אֶת הַשְּׁבִיל הַיָּשָׁר וְהַצַּח.

דָעֲכָה כְבָר שַׁלְהֶבֶת הַזֹּהַר,

אַךְ אוֹרְךָ מִמֶרְחָק יְקַלַּח…

---

חֲצוֹת

מאת

ק. א. ברתיני

כָּבוּ כוֹכָבִים שָּׁם רָחוֹק בָּרָקִיעַ,

בַּחֶדֶר הַחשֶׁךְ דָּחוּס וְאָטוּם,

אַךְ פְּנִימָה בַּלֵּב הַשַּׁלְהֶבֶת הִפְצִיעָה

בְּאוֹר מְחֻדָשׁ כֹּה צָנוּעַ־דָּמוּם.

וְעֵין הַשִּׁירָה יְפַכֶּה לוֹ בְנַחַת

חֲרוּז לַחֲרוּז בְּלִי קוֹל וּמִלִים.

בְּזֹךְ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַלַּיְלָה הַלַּחַן

כְּרוּחַ עַרְבִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִים.

נִדְמֶה הִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַיָּגֵעַ

בְּעַיִן תְּמֵהָה מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,

כֻּלּוֹ מַאֲזִין אֶל הַשִּׁיר הַנּוֹבֵעַ,

נִסְחָף לַמֶּרְחָק בְּחַבְלֵי אַגָּדָה.

---

[בַּלַּיְלָה לַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹת הַבָּשָׂר]

מאת

ק. א. ברתיני

בַּלַּיְלָה לַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹת הַבָּשָׂר בְּקִפְלֵי הַשְּׂמִיכָה,

קָבֹר אֶת הָרֹאשׁ בְּמִשְׁקַע הַכָּרִים וְהַכֶּסֶת,

כּוֹנֵן אֶת הַלֵּב הַמְיֻגָּע־הַשּׁוֹמֵם כַּאֲפַרְכֶּסֶת

לְשַׁאַג הַלֵּיל הַפּוֹלֵחַ בְּזַעַם קִירוֹת חֲשֵׁכָה?

פָּקֹחַ עֵינַיִם לֵאוֹת אֶל מַרְאֵה חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל סִיּוּט,

צָפוֹת בְּלֵב פָּג לָאֵימָה שֶׁבָּאֹפֶל רוֹחֶשֶׁת;

עַד כְּלות הַנְשִׁימָה הִתְכַּוֵּץ בְּמַעְגַּל הַמָּגוֹר וְהַקֶּשֶׁב

לְקוֹל הַמָּחָר הַנּוֹחֵר וּמַרְתִּיעַ רֹאשׁוֹ הַשָּׁחוּט?

לַפְקִיר אֶת הָרֹאשׁ הַכָּסוּף לְגַלֵי חֲלוֹמוֹת עֲצוּבִים

עַל תְּמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם שֶׁחָוְרוּ וְהִסְמִיקוּ בְּטֶרֶם גָּוֹעַ?

אֶת עֵין הַשִּׁירָה הַנּוּגֶה־הַדּוֹמֵעַ בְּרֶטֶט לִפְתֹּחַ

וִיפַךְ כְּטִפּוֹת הַמָּטָר הַמְנַגֵּן בְּפַחֵי מַרְזְבִים?

הָהּ לוּ כִּבְלֵילֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁאוּלַי לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

עִם לַחַן שֶׁל “שְׁמַע” חֲרִישִׁי וְטָהוֹר וּמְכֻוָּן וְרָגוּעַ,

נִתַּן לְהַפְקִיד בְּתָם לֵב בְּיָדְךָ, אֵ־ל חַנּוּן, אֶת הָרוּחַ,

קְמָטִים לְיַשֵּׁר וּבְחִיּוּךְ סַלְחָנִי הֵרָדֵם עַד עוֹלָם…

לְזוֹ שֶׁהָיְתָה וְהוֹוָה

מאת

ק. א. ברתיני

---

הַזְמָנָה לְטִיּוּל

מאת

ק. א. ברתיני

נֵצֵאָה אֶל שְׂדוֹת שְׁתִיקָתֵנוּ לָשׂוּחַ,

שָׁם צֶמַח הַבָּר מִתְחַבֵּא בְּסֻמְקוּ;

מֵעֵבֶר לַיּוֹם הַדָּלוּחַ

הַנַּחַל יִשְׁקֹט בְּעֶמְקוֹ.

חָבוּק בֵּינוֹת-שְׁתֵּי גְדוֹת הַדֶּשֶׁא

נִרְדָּם לוֹ הַשְּׁבִיל;

אִילָן שֶׁפָּרַשׂ אֶת כַּפָּיו לִקְרַאת נֶשֶׁף

יְצַף לַמִּצְעָד הַקַּלִּיל.

נֵצֵאָה לִצְבּרֹ חֲלָֻה מְלוֹא חָפְנַיִם

עִם אֵפֶר שְׁקִיעָה,

כִּי תַם עוֹד יוֹם סְרָק וְנִלְאוּ הָאָזְנַיִם

מִשְּׁמֹעַ אֶנְקַת הַבְּרִיאָה.

וּשְׂדוֹת הַשְּׁתִיקָה יִקְרְעוּ אָז בְּכֹחַ

אֶת סְגוֹר הַלְּבָבוֹת הָאָטוּם –

וּמַה שֶׁחֻמַּם בְּהֶסְתֵּר מֵהַמֹּחַ

יִתְגַּל בְּקִסְמוֹ הֶחָלוּם – – –

---

עַל קֹטֶב הַבְּדִידוּת

מאת

ק. א. ברתיני

א

אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת בְּחָדְרִי לֹא הִדְלִיקָה אִשָּׁה

וְאוֹרָם הַכָּמֵהּ יִזְלֹף עֲדֵי כְלוֹת לַחֲשָׁם

לַיּוֹרֶה שֶׁל הָעֶרֶב.

גִּבְעוֹלֵי הַנַּרְקִיס בַּעֲצִיץ הַזְּכוּכִית הָאָדֹם

בְּעַצְמִי לְמִנְחָה לִי תָקַעְתִּי בִּגְוֹעַ הַיּוֹם

לֶעָבָר כְּמַזְכֶּרֶת.

לַשֻּׁלְחָן אֶדְבְּקָה הָעוֹטֶה אֶת שִׁפְעַת הַצִּיּוּד

וְאֶת לֶחֶם סָלְתִּי הַמַּבְהִיק בְּלָבְנוֹ הַגַּלְמוּד

אֶלְעֲסָה בַעֲצַלְתָּיִם.

וַעֲדוּי בְּדָלְחוֹ רַק בִּכְדִי לִי יִרְמֹז הַקַּנְקָן,

כִּי תוֹכוֹ יִתְכַּוֵּץ בִּקְרִירוּת לַהֲבוֹ וְיִישַׁן

אֶת שְׁנָתוֹ בוֹ הַיַּיִן…

וְעֵינַי עֲצוּמוֹת וְתָחְזֶינָה מֵעֵבֶר לַשְּחוֹר

אֶת אַלְמוֹן זֶה הַלֵּיל, שֶׁנִּמְתַּח כְּמֵיתָר שֶׁל כִּנּוֹר

הַגּוֹזֵר וּפוֹלֵחַ.

וְעוֹגֵם בִּצְחוֹרוֹ הַמְּרַשְׁרֵשׁ הַמִּשְׁכָּב עִם כָּרִי

וְסוֹפֵג אֶת עֶלְבּוֹן הַבְּדִידוּת וְאֶת שַׁאַג בְּשָׂרִי

לַמֶּרְחָק הַגֹּוֵעַ – – –

ב

עֲלֵי אֵפֶר גְּבָעוֹת, הִצְטַמְּקוּ בְּקִמְטֵי הַטְּרָשִׁים,

יִגְהֲרוּ שִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ.

וְחֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה הַקֵּהֶה שֶׁל סוּפֵי חֳדָשִׁים

אֶת זִלְפִּי הָעַצֶבֶת יַדְמִיעַ –

מִי יִגְמַע בְּצָמָא כִּסּוּפֵי הַיֵּשוּת הָרוֹגְשִׁים

עַד עָרוֹת אֶת מְלוֹא הַגָּבִיעַ?

מֶרְחֲקֵי עוֹלָמוֹת נִצְנָפִים בַֹשַּׂלְמָה הַלֵּילִית

עִם אַבְקַת כּוֹכָבִים בַּתִּסְרֶגֶת;

מֵעָמְקֵי הַיָּמִים שֶׁשָׁקְטוּ מַנְגִּינָה אֱלִילִית.

כְּבַת קוּל מַפְצִיעָה וְחוֹרֶגֶת.–

מִי יְכַס אֶת עֵינֵי הַּבְּדִידוּת הַדּוֹגְרָה כַּלִּילִית

וְהָרָה אָלוֹתֶיהָ מִנֶּגֶד?

וּקְטִיפַת הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה עִם בָּרְקָהּ הָרוֹסֵס

מַרְעִידָה אֶת שׁוּלֵי הָאַשְׁמֹרֶת;

וְעֶרְגַּת עֵירֻמִּים, נֶהֱזוּ עִם חֶמְדָם הַתּוֹסֵס,

מְצַפָּה כְּמוֹ אֵש לִנְעֹרֶת.–

מִי כָעֵת יְכַבֶּה תַבְעֵרַת הַבָּשָׂר, מִתְבּוֹסֵס

בְּמִרְתָּח שֶׁל תַּחְתִּית מַהֲמֹרֶת?..

ג

אֶת מִשְׁזַר הֶעָלִים, מִסְתַּנֵּן בְּעַד פִּיחַ שִׁמְשָׁה

מִנִּבְכֵי הַפַּרְדֵּס לִי שָׁלַח הַיָּרֵחַ –

עַד מָתַי כֹה אֶשְׁכַּב בְּעֵינִי הַפְּקוּחָה וּבוֹלְשָׁה

בֶּאֱשׁוּן חֲצוֹתוֹת הַפּוֹרֵץ, הַשּׁוֹפֵעַ?

אוֹר הַיּוֹם כִּי יָבוֹא וְיַחְלֹף – רַק שִׂרְטוֹן הֲפוּגָה

בְּיַמֵּי הַחֲשֵׁכָה הַזּוֹעֶמֶת-רוֹתַחַת.

הָהּ, לֵילוֹת הַבְּתוּרִים בְּלַהֶבֶת בְּדִידוּת וְעֶרְגָה,

לֵילוֹתַי עִם אֵימַת הַבְּדִידוּת הַנִּצַחַת.

נִתְחָרְשׁוּ הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ אֶת שַׁאַג הַדְּמִי,

נִסְדְּקוּ מִתְּפִלָּה חֲרִישִׁית הַשְׁפָתַיִם

אֶל מֵעֵבֶר לְאֹטֶם הַשְּחוֹר הַמַּרְתִּיחַ דָמִי:

בּוֹאִי חִישׁ, הָרְחוֹקָה, כִּי עָיַפְתִּי מִלָּיִל!

---

לְמִכְתָּבֵךְ

מאת

ק. א. ברתיני

כַּטַּל עֲלֵי לִבִּי נָפְלוּ מִלַּיִךְ

וַיִּתְפַּתְּחוּ עָלָיו הַמְּקֻמָּטִים בְּתִמָּהוֹן:

הֲטֶרֶם בְּלוֹתָם בִּדְמִי הַלַּיִל

שׁוּב כְּמֵאָז בְּסִיבֵיהֶם הַדָּם יָרֹן?

חֻדַּשׁ עוֹלָם פִּתְאֹם בְּזֹהַר כְּמִקֶּדֶם,

נָדְפוּ רֵיחֹות הַכְּבָר הָעֲדִינִים,

וּנְעִימָה שׁוֹפַעַת חֹם רוֹעֶדֶת

בְּכָל חַדְרֵי הַלֵּב כְּמִלְפָנִים.

אֵיךְ אֶבְחֲרָה לָרְגָשׁוֹת אֲרֶשֶׁת –

וְנִתְעַלְמוּ מֵחֲרוּזַי קִסְמֵי שָׂפָה?

אֲנִי אֶעֱנֶה מִלָּה פְּשׁוּטָה לוֹחֶשֶׁת:

“הַנִּכְסָפָה”.

---

חָלַמְתִּי אוֹר

מאת

ק. א. ברתיני

חָלַמְתִּי אוֹר שׁוֹפֵעַ מִמְּרוֹמֵי הַפֶּלֶא

עַל נוֹף הָרִים עִם רָאשֵׁיהֶם הַמֻּזְהָבִים;

אֲנִי וְאַתְּ פּוֹרְשִׂים כָּנָף עַל צוּק הַסֶּלַע

מוּל יָם עִם אֹפֶק הַנָּמוֹג בַּמֶּרְחָבִים.

מֵאֲרֻבַּת אֳנִי עָשָׁן דַּק הִשְׂתָּרֵעַ,

נִמְשַׁךְ כְּפַס כָּחֹל בָּהִיר עַד קְצֵה עוֹלָם;

כֹּה גַם נִמְשַׁךְ הַלֵּב, לִבֵּנוּ הַפּוֹרֵחַ,

אֶל אִי קָסוּם, רָחוֹק, כָּמוּהַּ, נֶעֱלָם – – –

אַךְ עָב שְׁחוֹרָה כִּסְתָה פִּתְאֹם אֶת אוֹר הַפֶּלֶא –

כָּהָה הַיָּם, הִצְטַמְצְמוּ הַמֶּרְחָבִים…

כְּאַנְדַּרְטָה אֲשֶׁר קָפְאָה עַל צוּק הַסֶּלַע

קָרַסְנוּ דֹם שְׁמוּטֵי כָנָף וַעֲצוּבִים.

---

לִפְנֵי סַעַר

מאת

ק. א. ברתיני

פַּתַחְתִּי אֶשְׁנַבִּי מִתַּחַת עֲלִיַּת הַגַּג,

אַךְ לֹא יַחְדֹּר אֲוִיר פְּנִימָה.

עָצַר הַפֶּרַח אֶת רֵיחוֹ הַדַּק,

אַמַּת הַמַּיִם אֶת שִׁטְפָּה הִדְמִימָה.

וּכְמוֹ קָפָא הַכַּד עַל הַמַּבּוּעַ

וְהִתְעַכְּבוּ גַּלִּים.

וְאִילָנוֹת נִזְדַּקְּפוּ בְּעֹצֶר רוּחַ.

בְּלִי רִשְׁרוּשׁ קַלִּיל.

הָאֲדָמָה כֻּלָּה לוֹהֶטֶת

וְעֵשֶׂב יִתְעַלֵּף חֲצִי שֶׂרוּף.

קֵרֵחַ וּמְרֻפָּט נִכְסָף הַסּוּף

אֱלֵי חַשְׁרַת עָבִים מֵרֹם נִבֶּטֶת.

וְסוּס שָׁחוֹר פִּשֵּׂק אֶת הַנְּחִירַיִם

וּלְתוֹךְ הָעֲרָבָה צָהַל –

וְכָל הַיְקוּם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם

מִצַּהֲלַת הַסּוּס חֻשְׁמַל.

אֲנִי אֶגְהַר בִּגְוִיָּתִי הַבּוֹעֲרָה

בְּקֶצֶף הַדָּמִים בְּלִי רֹאִי –

וּבְכָל רְמַ"ח הָאֲבָרִים אֶקְרָא:

בֹּאִי!!!

---

אֲנִי, אַתְּ וְהַצֵּל: בַלָּדָה

מאת

ק. א. ברתיני

נָתִיב אָרךְ. הָלַכְנוּ דֹם בִּצְוָת,

אֲנָן, אֲנִי וְאַתְּ.

עָלַץ מֵעֲבָרִים כָּל זִיז שָׂדַי

אֵלַיִך וְאֵלַי!

חִיֵּךְ הַשֶּמֶשׁ בְּחִיּוּךְ זָהָב

לְכָל רוּחוֹת מֶרְחָב.

גַּלֵּי הַנַּחַל אַט הִשְׁתַּכְשְׁכוּ,

אוֹתָנוּ בֵּרְכוּ.

וְנִעֲנַע מוּלֵנוּ אֹג עָבֹת

בִּירַק עֲלֵי פֹארוֹת.

וְרֵיחַ בָּא בְשִׁכְרוֹנוֹ מַקְסִים

כִּנְדֹף לִילָךְ פַּרְסִי.

אֲהוּבָתִי, עַכְשָׁו נָנוּחַ קְצָת,

אֲנָן, אֲנִי וְאַתְּ,

שְׂעַר רֹאשֵׁךְ בַּדְרִי הַמְּתֻלְתָּל

עֲלֵי שִׁכְמִי הַקָּל;

רַוִּינִי מֵעֶדְנֵךְ עַד הִתְנַדֵּף

בְּשָׂרֵנוּ הַצּוֹרֵב…

אַךְ מִי זֶה הִתְיַצֵּב, בָּא מֵאָחוֹר

דּוֹמֵם וְדַק, שָׁחוֹר?

אוֹרֵב מַבִּיט סָתוּם, מֻפְלָא זָקוּף

בְּלִי קוֹל, מַרְאֶה וְגוּף.

נָקוּם, נִבְרַח מִן הָאוֹיֵב הַזָּר

עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר!

אַךְ הוּא רוֹדֵף, מַשִּׂיג, תָּמִיד נוֹכָח,

מֵצִיץ רַק בָּךְ, רַק בָּךְ.

אֶתְקַע בּוֹ פִגְיוֹנִי בְרָב אֱיָל

וְדָם שָׁחוֹר יִזַּל.

אֲבוֹסְסוֹ בְּקִנְאָתִי כָאֵשׁ,

אֶמְחַץ וַאֲרַטֵּשׁ.

אַךְ הוּא קַיָּם אָטוּם, שָׁחוֹר, שָׁדוּף

בְּלִי קוֹל, מַרְאֶה וְגוּף.

נָתִיב אָרֹךְ. שְּלֹשָׁה הָלַכְנוּ דֹּם

עֲדֵי עֲרֹב הַיּוֹם.

נִשְׁקַע בְּלֵיל הַנֶּצַח הָאָפֵל

אֲנִי, אַתְּ וְהַצֵּל!

---

שִׁיר הֶעָזוּב

מאת

ק. א. ברתיני

הֵן לַשָּׁוְא עוֹר פָּנַי מִתְעַדֵּן:

לֹא תַּחֲלִיק עָלָיו יָד רְחִימָה,

לֹא יָנוּחַ עָלָיו מַבַּט־חֵן.

לְחִנָּם מִתְרַכֵּךְ הַשֵּׂעָר:

אֶצְבָּעוֹת לֹא תִתְעֶינָה תּוֹכוֹ

בְּצִדְפָּן הֶחָמִים, הַנֶּהְדָר.

וּבִכְדִי זֶה בְשָׂרִי הַוָּרֹד

יִדָּרֵךְ כְּנִּימָה עַל כִּנּוֹר,

כִּי אוֹתוֹ אֲהוּבָה לֹא תַחְמֹד.

וּשְׂפָתַי הַקּוֹדְחוֹת מֵעֶרְגָּה

אֻכָּלוֹת רַק לַשָּׁוְא, רַק לַשָּׁוְא

כִּי בָהֶן הֶבֶל פִּיךְ לֹא יִגַּע.

וְהַלֵּב מַה יִדְפֹּק וְיִפְעַם?

אֶל חָזֵךְ לֹא יֻצְמַד־יְאֻמַּץ,

לֹא יָנוּם בְּחֵיקֵךְ זֶה הֶחָם.

וּלְמִי הַשִּׁירָה הַתַּמָּה,

אִם לֹא לָךְ, אִם לֹא לָךְ, אִם לֹא לָךְ –

וְלִשְׁמֹעַ אָזְנֵךְ אֲטוּמָה…

הֵן כִּפְרִי בְסוֹף קַיִץ גָּמֵל

אֶצְטַמֵּק כֹּה בוֹדֵד בְּמָתְקִי,

בְּמַחְבּוֹא דָלִּיוֹת מִדַּלְדֵּל.

לוּ בָא סַעַר הַסְּתָו הַקָּרוֹב

וְהֵסִיט אֶת הַפְּרִי הַבָּשֵׁל

אֱלֵי גֶבַע בְּמֶרְחֲקֵי־נוֹף!

שֶׁם יִרְקַב בֵּין חַגְוֵי רְגָבִים

וִידַשֵׁן וְיַפְרֶה אֲדָמָה,

עַד כִּי דֶשֶׁא יִצְמַח בָּאָבִיב,

שֶׁיִּהְיֶה כְּעֵין רֹךְ הַמַּרְבַד,

עֵת רַגְלֵךְ הַקְּטַנָּה, הַלֵּאָה

בִּשְׁעוֹת בֵּין עַרְבַּיִם תִּצְעַד…

---

עֶרְגָּה

מאת

ק. א. ברתיני

אֵיך אַדְלִיק אֶת הָאוֹר בְּעֵיַנִיְך

כִּי יִדְלַק וְאוֹרוֹ הַנּוֹטֵף

בְּמִשְׁיוֹ הֶחָמִים יְלַטֵּף,

יְבַשֵּׂם כִּבְרֵיחַ שֶׁל יַיִן?!

אֵיך אַלְהִיב בְּלִבֵּךְ אֶת הָרֶמֶץ.

כִּי תִפְרֹץ הַלַּבָּה מִן הַסְּגוֹר.

כְּאַשְׁדוֹת סְעָרָה מִכִּנּוֹר,

תְּלַחֵךְ יֵשׁוּתִי כְמוֹ שֶׁמֶשׁ?!

אֵיךְ הַדָּם בְּעוֹרְקַיִךְ אָנִיעַ

כִּי יָרוּץ וְיַחְרֹג וְיִרְתַּח

וִילַהֵט אֶת גֵּוִי הַנִּמְתָּח

בְּקִצְפּוֹ הַזּוֹעֵף, הַמַּרְתִּיעַ?!

וְקַלָּה וּדְרוּכָה וּמְפַעְפַּעַת

אֶל שְׂפָתַי הַדּוֹלְקוֹת תִּצְנְחִי –

וְטוֹעֶמֶת מֵאֹשֶׁר נִצְחִי

בְּעַרְשִׂי הַצּוֹרֵב אַת גֹּוַעַת…

---

CAPRICCIO

מאת

ק. א. ברתיני

בְּרֶדֶת יוֹם

הַרְחֵק עַל רֹאשׁ הַצּוּר

הַמִּזְדַּקֵּר לָרֹם,

עַד כִּי הָעַיִן לֹא תָשׁוּר –

רָצִיתִי הִתְבּוֹדֵד בְּעֶלְבּוֹנִי!

יִצְטוֹפְפוּ מִמַּעַל עֲנָנִים

וְשֶׁמֶשׁ לֹא יָאִיר

וְרוּחַ לֹא תִשֹּׁב;

מֵימָיו הַנַּחַל לֹא יַגְבִּיר

וְלֹא יִפְרַח כָּל עוֹף.

הַכֹּל נֶהְפַּךְ בִּן-רֶגַע לְדוֹמֵם,

הַכּלֹ מוּצָק,

נִשְׁקָף בְּקִפְאוֹנוֹ אֶל הַמֶּרְחָק

בָּאֹפֶק הַשּׁוֹמֵם – – –

מִמַּלְבּוּשַׁי אָז אֶתְעַרְטֵל

וְאֶל הַצּוּר הַקַּר וְהֶחָלָק

בְּעֵירֻמִּי הַחַם אֶדְבַּק

גֹּוֵעַ מְפַלֵּל

וּבִשְׂפָתַי הַלּוֹהֲטוֹת אֶלְאַט:

אַתְּ…

---

הַשָּׁב

מאת

ק. א. ברתיני

הַשָּׁב/ק. א. ברתיני

לַשָּוְא רַק נָהִיתִי אֵלַיִךְ,

כִּי זָר לָךְ רִגְשִׁי הַגָּדוֹל;

צוֹפָה אַתְּ עָלַי קָרַת-עַיִן,

שׁוֹתְקָה, מִתְפַּלֵּאת עַל הַכֹּל.

לֹא אָעֵז כְּמִקֹּדֶם לִנְגֹּעַ

בִּמְשִׁי שַׂעְרוֹתַיִךְ הָרַךְ;

צְנֵפָה מְהַדֶּקֶת הַלּוֹעַ

בִּפְנֵי יִפְעָתֵךְ הַקָּרָה.

אַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

קָטָן, מִתְבַּיֵּשׁ וְדוֹאֵב;

לִסְכּרֹ מַעְיָנִי הַנּוֹבֵעַ,

לוֹחֵךְ יֵשׁוּתִי וְצוֹרֵב?…

אֶתְמוֹל עוֹד רָמְזָה לִי זוֹרַחַת

טִירָה שִׁכְלְלוּהָ יָדַי –

הבקר כורע בלחן

עַל תֵּל מַפֶּלְתָּהּ הַבַּנָאי…

---

אֶל תְּמוּנָתֵךְ בַּלַּיְלָה

מאת

ק. א. ברתיני

נְקִישָׁה בְאֶשְׁנַב לְבָבִי עִם חֲצוֹת –

הֱקִיצוֹתִי בְרוּחַ נִפְעֶמֶת:

בָּבוֹתַי אַךְ לַשָּוְא מְצִיצוֹת

אִישׁוֹן-לַיִל דָּחוּס הַמֵּעִיק בְּכָבְדוֹ הַזּוֹחֵל

וּמְזִמָּה בְתוֹכוֹ מִתְרַקֶּמֶת…

מִי נָקַשׁ וְהֶחְרִיד לֶב בַּלֵּיל,

כִּי נִרְדַּם וַיִּסְגֹּר אֶת תְּרִיסוֹ מִבְּדִידוּת וּמֵעֶצֶב.

רַק יְלֵל שֶׁל תַּנִּים בְּצִבּוּר

מֵעָמְקֵי פַרְדֵּסִים יַעֲנֶה מִבְּלִי קֶצֶב

וְגוֹסֵס בַּדְּמָמָה הָרְחוֹקָה-רְחוֹקָה

(כֹּה גָוְעָה בְלֵילוֹת יַלְדּוּתִי שֶׁעַל יַד הַתַּנּוּר

לְצִדֵּי הָאִטְלִיז נְבִיחַת הַכְּלָבִים הַדַּקָּה…)

עַל פְּנֵי צַמָּרוֹת גָּהֲרוּ בְלֵאוּת הַשָּמַיִם,

כִּי הִרְדִּימוּ כּוֹכְבֵי הַמָּרוֹם בְּחֵיקָם,

גַּם הַכְּסִיל כְּבָר עָצַם אֶת עֵינָיו, גַּם הָעַיִשׁ,

וְגַם שְׁבִיל הֶחָלָב הִסְתַּתֵּר בֶּעָבִים…

וּמִי זֶה שֶׁנָּקַשׁ בְּאֶשְׁנַב לְבָבִי?

אָז פָּתַחְתִּי אֶת אוֹר הַחַשְׁמַל הַמְסַנְוֵר,

תּוֹךְ דַּקָּה אֶת שְׁחוֹרוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הִכְרִיעַ,

וּמֵעַל תְּמוּנָתֵךְ לִי הִבְרִיק דְּיוֹקָנֵךְ הַזּוֹהֵר

וְחִיּוּך עַל שְׂפָתַיִךְ מַבְלִיחַ.

הוּא מַבְלִיחַ מוּזָר, מִתְחַטא כְשֶׁל יֶלֶד,

אוֹ לוֹעֵג בְּזָדוֹן אֶל מִשְׂחַק עֲצַבַּי…

הֲבִינוֹתִי אֲזַי:

אַתְּ הָיִית

בְּאֶשְׁנַב לְבָבִי הַנּוֹקֶשֶׁת בָּעֶלֶט

(שׁוֹבֵבָה? אַכְזָרִית?) –

וָאָשׁוּב וָאֶשְׁכַּב כְּמֵאָז עַל כָּרִי

וָאַפְקֵר סְגוֹר הַלֵּב בְּתוֹךְ חֹשֶׁך הַלַּיִל

אֶל הָלְמֵי נְקִישׁוֹתַיִךְ – – –

---

שִׁיר הַכְּמִיהָה

מאת

ק. א. ברתיני

חַדְרֵנוּ צַר. כַּבִּי הָאוֹר

וְהִצָּמְדִי בְדֶמֶם!

הַחֹשֶׁך יְלַפֵּף כְּמוֹ שִכּוֹר

תַּאֲוָתֵנוֹ הָאִלֶּמֶת.

חַנְקִי אֶת קוֹל הַכָּרָתֵךְ,

עִצְמִי עֵינֵי הַיֶּדַע,

וּמְחִי מָחָר, הַמְלַחֵךְ

אֶת הָעֶרְגָּה הַמְרַקֶּדֶת.

נָעוּף!

שֶָלָּנוּ הוּא הַכּלֹ

וְאַחֲרָיו - הָאַיִן,

נִטְבַּע בַּבֹּשֶׂם הַכָּחֹל

שֶׁל דִּמְמַת הַלַּיִל.

בְּכוּר הַחֵשֶׁק הַלּוֹהֵט

יִרְתַּח הַדָּם בְּקֶצֶף –

אָז יְמֹרַק בַּלֶּהָבָה הַחֵטְא

וְלֹא יוּעַם לָנֶּצַח

פַּרְפֵּר בְּסִלּוּדֵי יְקוֹד,

אֶחָד אֶת הַשֵּנִי לִגְמֹעַ!

וּבְהִתְפַּתֵּל בְּכִסּוּפִים לְעוֹד –

לִגְוֹעַ!!

---

[הֲדוּקוֹת שְׂפָתַי, אַךְ עֵינַי עוֹמְמוֹת]

מאת

ק. א. ברתיני

הֲדוּקוֹת שְׁפָתַי, אַךְ עֵינַי עוֹמְמוֹת

בְּאוֹרָן הַקָּדוּם, הַתָּמוּהַ…

גְּשִׁי הֲלוֹם, הָרְקוּמָה בְחֶזְיוֹן הַדְּמָמוֹת,

וְקִרְאִי בִלִבִּי כִבְסֵפֶר פָּתוּחַ

הֵרוֹמִי כְמֵאָז מֵעַל גַּב הַנּוֹפִים

וְכָמוֹנִי טִבְלִי בְתוֹךְ תְּכֵלֶת הַנֹּעַר –

אָז תָּבִינִי לְשׁוֹן וִדּוּיַי הַזּוֹלְפִים,

שֶׁפִּגְעֵי הָעִתִּים לֹא הִצְלִיחוּ לִדְלֹחַ.

אַל תָּצִיצִי בַזְּמָן, כִּי מַבְלִיחַ הַנֵּר

וְנוֹצֵץ בַּשֵׂעָר הַדָּלִיל כְּבָר הַכֶּסֶף.

הַרְוִינִי עֶרְגָּתֵךְ הַבְּתוּלִית כְּמֵי קֶסֶם,

וְנִגּוּן יֵשׁוּתֵךְ הַלּוֹחֵשׁ-וְדַק-בֶּשֶׂם

יִסְתַּנֵּן בְּדָמִי הַמְסֹעָר וִישַׁכֵּר

בְּיֵינוֹ הֶחָרִיף כַּחֲרוּז שֶׁל בּוֹדְלֵר!

---

רַקֶּטָה

מאת

ק. א. ברתיני

אֲנִי נִשֵׂאת עַל גַּב אֶבְרוֹת הַכִּסּוּפִים

כֻּלִּי נוֹגַהַת.

מֵעַל בִּקְעַת לֵילוֹת הוֹזִים וּמְכֻשָּפִים

בִּשְׁחוֹר הַבַּהַט.

יִתְמַזְמְזוּ חֻדֵּי צְרִיחִים בְּמוֹ עָנָן

נָמוֹג מֵרֶטֶט

וְיִתְקַפְּלוּ בָּתֵי קוֹמוֹת עִם סוֹד אַבְנָם

הַמְסֻתֶּתֶת.

הָרִים עַל גְּדוֹת נָהָר, בַּעֲרוּצוֹ שָׁקַע,

גַּבָּם יַצְנִיחוּ;

פִּרְאֵי חַיּוֹת, בּוֹלְעִים תּוֹכָם קוֹל נְאָקָה

זַעְפָּם יַשְׁבִּיחוּ.

וּבְנֵי אָדָם, בְּמַחְבּוֹאִים גּוֹנְבֵי שֵׁנָה

מִשַּׂר הַלַּיִל,

יִזְדַּעְזְעוּ בְחֶרְדָּתָם הָאַחֲרוֹנָה

כּוֹשְׁלֵי רַגְלַיִם.

אֲנֲי נִשֵּׂאת עַל גַּב אֶבְרוֹת הַכִּסּוּפִים

עֲדֵי אַגִּיעַ

אֶל נוֹף חֲלוֹם בְּאֹפֶל הַנְּשָׁפִים

זְרוּעֵי הַפִּיחַ;

עַד כִּי אֶמְצָא אוֹתְךָ, הַגֵּא וְהַדּוֹמֵם,

עַל צוּק הַפֶּלֶא, –

אֶפֹּל, אֶכְרַע וּבְעֵינַי תַחְנוּן אִלֵּם

כִּבְעֵין הַכֶּלֶב.

אוֹ אָז לִבִּי אַגִּישׁ לְךָ לְשַׁי עַל טַס

סְגֹל שַׁלְהֶבֶת,

עֲדֵי הִתְפּוֹצְצִי בִּן-רֶגַע וְאִמַּס

אֶל פִּי הַקֶּבֶר.

---

הָאֱלִילָה הַנִּצְחִית

מאת

ק. א. ברתיני

L’eternell idole /רודין (Rodin)

עַל מַצַּבְתֵּךְ עוֹמֶדֶת אַתְּ דּוֹמֶמֶת וּזְקוּפָה

וּמֵאֶשְׁנָב נִסְתָּר נִגְנָב הָאוֹר עָלַיִךְ;

אֲנִי אֶרְאֵךְ בְּקֹדֶשׁ מִסְתּוֹרִין מְעֻלָּפָה,

בְּסוֹד הַהַעֲרָצָה הַגָּח עִם חֲצוֹת הַלַּיִל.

עֲלֵי רֹאשֵׁךְ קָפָא אֲגָם אַחֲרֵי הַסְּעָרָה

וּקְלָף מִצְחֵךְ הַזַּךְ עַל גְּדוֹתָיו יָנוּחַ;

וְהַסַּנְטֵר בִּשְׁאִיפָה קַלָּה אֶל עָל מוּרָם

וּבְעֹמֶק הַנְּחִירַיִם כְּמוֹ נִבְלְמָה הָרוּחַ.

בְּחֵן שׁוֹפֵעַ צַוָּארֵךְ הַצִּדָּה קְצָת נָטוּי,

נִגְלֵית וְלֹא נִגְלֵית כִּמְעָט זָוִית הָעֹרֶף,

וְכֶתֶם דַּק נִבָּט מִבֵּית הַשֶּׁחִי הֶחָבוּי

נִסְתָֹר מִזֹּהַר מִתְעַגֵּל שֶׁל הַקִּבֹּרֶת.

יָדַיִךְ הַחֲטוּבוֹת כְּמוֹ דָּבְקוּ אֶל הַצְּלָעוֹת

וּגְמִישׁוּתָן שָׁקְעָה בְּעֵמֶק הַמָּתְנַיִם;

עֲלֵי שׁוֹקֵךְ הָעֲרֻמָּה יַבְהִיק שֶׁנְהַב הָאֶצְבָּעוֹת

וּמְשַׁכֵּר הַסּוּד הַבָּא מֵחַמּוּקַיִךְ.

וּשְׁדֵי הַשַּיִשׁ כְּמוֹ פִּלְחֵי אַגָּס גְּמֵלִים בַּסְּתָו.

מִטַּבּוּרֵךְ גּוֹלֵשׁ חוּט שְׂעָרוֹת שֶׁל חֶמֶד;

רַגְלַיִך כְּגִזְעֵי לִבְנִים עִם עֲסִיסָם הָרַב

בְּלִי פְּגָם קַלִּיל,

בְּלִי בֶהָרָה דַקָּה, בְּלִי קֶמֶט.

לַהֶבֶת שִׂפְתוֹתַי עַל פֶּלֶד עֵירֻמֵךְ אַשִּׁיב.

כָּלֶה הַלֵּב בִּכְמִיהָתוֹ וּבְצָקוּן-לַחַשׁ –

וְאַתְּ עוֹמֶדֶת זְקוּפָה עַל מַצַּבְתֵּךְ בְּלִי נִיב

וּשְׁחוֹר עֵינַיִךְ נִכְחָן צוֹפֶה בָּרַחַק.

עוֹמֶדֶת אַתְּ כַּיּוֹם הַזֶּה כּוֹבֶשֶׁת הַזְּמַנִּים,

מוֹשֶׁלֶת בְּקִסְמֵי בְתוּלַיִךְ כְּמִקֶדֶם;

לָךְ הֶעָבָר, לָךְ הֶעָתִיד טוֹבֵל בַּעֲנָנִים

וּבְעֹז רָזֵךְ עַכְשָׁיו שׂוֹרֶרֶת וּפוֹקֶדֶת.

עַל גָּבִיעַ מַקְצִיף

מאת

ק. א. ברתיני

---

הַיָּם וְהַלֵּב

מאת

ק. א. ברתיני

סָעֹר סָעַר הַיָּם!

וּמַחְלְפוֹת מֵימָיו זִנְּקוּ, זֻקְּרוּ בְגַעַשׁ

כְּאֶגְרוֹפֵי אִיּוּם מוּל עֲנָנָה דוֹמַעַת,

שֶׁהִצְטַנְּפָה כְּגֵו חַיָּה דוֹרְסָה מִמַּעַל,

נִסְחֶבֶת לִזְנָבָהּ שֶׁל רוּחַ בַּעֲיָם.

הַיָּם סָעֹר סָעַר!

רִטְנַת קְרָבָיו נִפְלֶטֶת מִתְפּוֹצֶצֶת,

וְעַל פִּלְדַת גַּלִּים בְּאֵימָתָהּ נוֹצֶצֶת

לָבָן טָחוּן עַד דַּק כְּשֶׁלֶג יִז הַקֶּצֶף.

קוֹפֵץ חִישׁ־חִישׁ מִגַּב מִשְׁבָּר אֱלֵי מִשְׁבָּר.

סָעַר הַיָּם סָעֹר

וְהַעֲרֵם גַּלָּיו כְּבָמֳתֵי הַגֶּבַע

וְהַעֲמֵק בְּקָעוֹת כְּעֵין כָּתְלֵי הַקֶּבֶר

וְהַחֲנֵק בְּלִי רַחֵם שַׁבְרִיר כָּל צֶבַע,

וְרַק אֶחָד הוֹתִיר – הוּא בַרְזִלִּי־אָפֹר!

וְכֹה סָעַר הַיָּם

מֵאָז הַבֹּקֶר הַשִּׁבָטִי עֲדֵי הָעֶרֶב,

חֲמַת רוּחוֹ הַמִּתְלַקַּחַת־מִשְׁתַּבֶּרֶת

אִמְּצָה אוֹנִים, חָרְגָה שׁוֹצֶפֶת וְגוֹבֶרֶת

עֲדֵי אַפְסֵי תֵבֵל וְלֹא אָמְרָה דַיָּהּ!

וַיְהִי הַלֵּיל לָבוֹא –

וְיַד הַמִּסְתּוֹרִין הוּשְׁטָה בְרֹךְ לָגַּעַת

בְּגַב הַיָּם וַתִּמַח בְּקַלּוּת הַזַּעַף

וַתִּתְקָעֵהוּ בְּמֶרְחַק חֻפֵּי הַצַּעַר

לְמַרְגְּלוֹת אָדָם גַּלְמוּד עַל מִשְׁכָּבוֹ.

וְנָח מִזַעְפּוֹ הַיָּם –

אֶל מוּל הַכּוֹכָבִים בָּרֹם, אֶל מוּל יָרֵחַ,

כָּחֹל־כֵּהֶה חָלָק הוּא הִתְפַּרְקֵד רוֹגֵעַ,

וּכְתִינוֹק אַחַר מְשׁוּבָתוֹ יָגֵעַ

בְּמֶתֶק הִתְפַּיְּסוּת מְחַיְּכָה נִרְדַּם…

אָז הִתְעוֹרֵר הַלֵּב

לֶב הָאָדָם: תְּחִלָּה הֲמִית רַכָּה לוֹחֶשֶׁת

בִּפְנִים, בְּעֹמֶק הַתְּהוֹם הַמִּתְרַגֶּשֶׁת.

אַךְ הִיא קְרֵבָה־קְרֵבָה – וּכְקוֹל מַפְּלֵי הָאֶשֶׁד

בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה, קוֹלֵחַ וְשׁוֹצֵף.

לֶב הָאָדָם רָתַח.

וְגַל סוֹאֵן אֶל גַּל דָּהַר, קָרַב בְּדַחַף

וְהִתְנַגֵּשׁ וְהִתְנַפֵּץ תּוֹךְ הַקַּלַחַת

וְשׁוּב בְּעֹז קִמֵּר גַּבּוֹ כְּסֶלַע שַׁחַם –

וּשְׁאוֹן פְּרָאִים לוֹהֵט, צוֹהֵל, גּוֹאֶה, נִתָּךְ!

וְעַל שְׁאוֹן לִבּוֹ

נִשָּׂא בְשִׁיר אָדָם עִם שְׁחוֹר הַלֵּיל כַּזֶּפֶת

אֶל מַה שֶׁכְּבָר הָיָה בְמֶרְחֲקֵי הָאֶפֶס,

אֶל מַה שֶׁלֹא הָיָה בָּאָרֶץ הַנִּכְסֶפֶת,

אֶל מַה שֶׁלֹא הָיָה, אַךְ חַי תּוֹסֵס קִרְבּוֹ…

– – – אֱהָהּ! הַשִּׁיר נָדַם!

בְּפַאֲתֵי הַלֵּיל הַשַּׁחַר כְּבַר הִפְצִיעַ

וְרוּחַ בֹּקֶר אֶת שְׁאוֹן הַלֵּב מַשְׁבִּיחַ –

וַיִּצְטַמֵּק הַלֵּב נִכְנָע, חֵרֵשׁ, מַבְלִיחַ;

עֲטוּף אַלְמוֹן כּוֹרֵעַ מוּל הַיָּם!

---

סִיּוּטִים

מאת

ק. א. ברתיני

סִיּוּטִים

מאת

ק. א. ברתיני

---

שְׁנֵי צוּקִים

מאת

ק. א. ברתיני

שְׁנֵי צוּקִים אֵיתָנִים שִׁרְבְּבוּ דַּבָּשׁוֹת,

שֶׁסָּמְרוּ בְּדַרְדַּר וּבְתַיִל;

שְׁתֵּי רָמוֹת בְּזַעְפָּן הַקּוֹדֵר רוֹחֲשׁוֹת –

תּוֹסְסִים עוֹלְמוֹתַיִם.

בֵּינוֹתָם הַתְּהוֹם עִם אָפְלָהּ הַנִּצְחִי,

הַתְּהוֹם הַצָּרָה מִתְעַמֶּקֶת.

מִתּוֹכָהּ יִשְׁאֲגוּ הַמָּאוֹס וְהַסְּחִי,

אֲבַדּוֹן עַד אֵין חֵקֶר.

צוּק מוּל צוּק הִזְדַּקֵּר בְּמִדְרַךְ הַשְּׁרִירִים

בְּקַרְנֵי רְאֵמָיו לְנַגֵּחַ,

קְרָב אַחֲרוֹן וְרִגְעִי בֵּין כֹּחוֹת אַדִּירִים

עוֹד מְעַט יִתְלַקֵּחַ.

וְעוֹמֵד הַשָּׂטָן שָׁם מֵעַל לְרֹאשָׁם

וּבְכָל צוּק הוּא תוֹקֵעַ הַטֶּלֶף;

מִנְּחִירָיו יִפְרְצוּ עֲגִילֵי הֶעָשָׁן

עִם צְחוֹקוֹ אֶל הָעֶלֶט:

״הִתְנַגְּשׁוּ, הַצּוּקִים, מַהֲרוּ לְגַשֵּׁם

חֲמַתְכֶם הָרוֹגְשָׁה וְיוֹקֶדֶת,

עַרְעֲרוּ בְּמִצְוַת הַ׳לְּמַעַן׳ וּ׳בְשֵׁם׳

הַמַּעֲרָב וְהַקֶּדֶם!״

כֹּה פִּשֵּׂק אֶת טְלָפָיו עַל עֶבְרֵי הַתְּהוֹם

הַשָּׂטָן הַשָּׁחֹר הַגִּבֵּחַ –

וּבְאָזְנֵי עוֹלְמוֹתַיִם צְחוֹקוֹ הָאָדֹם

כְּלַהֶבֶת פִּעְפֵּעַ.

---

אַחֲרֵי... [יוֹם יָבוֹא]

מאת

ק. א. ברתיני

יוֹם יָבוֹא וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ

אַחֲרֵי כִי חָלְפוּ זִלְעָפוֹת עַל הַיְקוּם,

שֶׁבְּרִבּוֹא לְשׁוֹנוֹת רוֹצְצוּ וּבִתְּקוּ

אֶת עֲנָקֵי הַכְּרַכִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.

נִכְמְשׁוּ אִילָנוֹת מִשָּׁרְשָׁם עֲקוּרִים

עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב הַשּׁוֹמֵם הֶחָרוּךְ

וְקַרְקַע תְּחַשֵּׂף אֶת קִרְבָּהּ הֶהָפוּךְ

עִם פִּרְשָׁהּ אֶל בִּקְעוֹת אֲגַמִּים עֲכוּרִים.

עַל גַּבֵּי נְהָרוֹת, שֶׁסִּלְּפוּ אֶת דַּרְכָּם,

שְׁיָרֵי הַגְּשָׁרִים אֲחוּזֵי חַלְחָלָה

יִתְעַקְּמוּ כְשִׁבְרֵי סִימָנֵי־שְׁאֵלָה

וּפִלְדַת פִּרְקֵיהֶם הֶעֶלְתָה יְרוֹקָה.

אוֹ אָז וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ,

תְּפַלְבֵּל בְּרִיסֵי הָעָגְמָה הַדְּבוּקִים

לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה עַד קַצְוֵי אֳפָקִים

וְכִלְיוֹן הַבְּרִיאָה בִדְמָמָה אֲבֵלָה.

כִּי נִכְרַת כָּל צוֹמֵחַ, כָּל חַי נִכְחַד,

לֹא נוֹתַר כָּל יִשּׁוּב עַל פְּנֵי אֲדָמָה,

רַק שָׁמַיִם מֵעָל בִּתְכֶלְתָּם וְחַמָּה

כְּאֶתְמוֹל מִסְתַּכֶּלֶת בַּזֹּהַר הַחַד.

אוֹ אָז מִבֵּין סֶלַע יָגִיחַ אָדָם,

פְּלִיט הַלֵּיל שֶׁשָּׂרַד כְּלַתְּמוֹל זִכָּרוֹן,

וְעָרֹם יִתְהַלֵּךְ כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן

לְגַלּוֹת מֵחָדָשׁ מִסְתּוֹרֵי הָעוֹלָם.

וְהֲלוּם שִׁכְחָה וּשְׁכוּר אַוָּתוֹ

יִתְרוֹצֵץ לְחַפֵּשׂ עַל גְּדוֹת עֲרוּצִים

גַּן עֶדְנוֹ כְּמֵאָז עִם שְׁנֵי הָעֵצִים,

בֵּינוֹתָם יְשַׁעֲשֵׁעַ הַנָּחָשׁ חַוָּתוֹ.

בְּמַעְגַּל הָאוֹרָה

מאת

ק. א. ברתיני