… יִתְעָרֶה הַפְּנִים מִסִּיג וְנֶאֱלָחוּת,

תִּתְפַּשֵּׁט הַנֶּפֶשׁ מִסְּמַרְטוּטֵי הַחֹל —

וּלְשֵׁם יִחוּד

בִּדְחִילוּ וּרְתֵת,

בְּלַחַשׁ סוֹד וּכְאֵב גַּעֲגוּעִים עַכְשָׁו פַּיֵּט

עַל זִיו קָדוֹשׁ מַבְהִיק בְּחֶזְיוֹנֵי הַתְּמוֹל,

עַל קֶסֶם מִתְנוֹצֵץ, שֶׁלֹא יִכְבֶּה לָעַד — — —

עַל לֵיל שַׁבָּת!

אֶלְבַּשׁ צְחוֹרִים כִּבְיוֹם חֲתוּנָתִי,

אֶשַּׁל אֶת נַעֲלַי

וּלְאִטִּי

עַל בְּהֹנוֹת אֶקְרַב

וְכִמְכֻשָּׁף

רַק רֶגַע קָט

אַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנָב

אֶל בֵּית הוֹרַי

בְּלֵיל שַׁבָּת…

*

לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית הָאָב־וָאֵם

(וַאֲנִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד);

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֲנִי חוֹלֵם

וּבְאִישׁוֹנַי נִבָּט הַפֶּלֶא…

הָאוֹר בַּחֶדֶר מַה יָּקָר וָרַךְ,

זוֹלֵף וּמְלַטֵּף בְּנַחַת;

וּכְלִי אֶל כְּלִי כְאִלּוּ חֶרֶשׁ שָׂח

וּמִתְפָּעֵל גַּם יַחַד.

מַבְהִיק בְּחִיּוּכוֹ הוּא הַמִּזְנוֹן

וְעֵינָיו־רְאִי תִצְפֶּינָה

בַּעֲלִיזוּת אֶל מוּל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן

הַמַּכְחִיל עֲדֶנָה.

רַעֲנַנֵּי צְבָעִים פַּסֵּי מַרְבַד

עֲלֵי סַפָּה חוֹלֶמֶת;

צוֹהֵל שָׁעוֹן מִמַּעַל לְקֻפְסַת

הַ“קֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת”.

צְפוּפִים כַּרְכֵי סְפָרִים בַּכּוֹנָנִית,

יִפְעָה מֵהֶם קוֹרֶנֶת;

דּוֹמֶה, כִּי הוּאֲרָה שָׁם הַזָּוִית

וַתִּמָּלֵא חֶדְוָה וְרֶנֶן.

וּמַה יָּאִיר, יִזְרַח כָּל נֵר וָנֵר

מִתּוֹךְ קָנִים שֶׁבַּנִּבְרֶשֶׁת;

עֵינֵי אִמִּי תָאוֹרְנָה עוֹד יוֹתֵר

וְהִיא בְרָכָה לוֹחֶשֶׁת…

עֵינֵי אִמִּי מִתְלַקְּחוֹת בְּחִיל

וּבִרְכָתָהּ דּוּמָם נִגֶּרֶת;

מִצְחָהּ הַמְעֻדָּן נִשְׁקָף כִּגְוִיל

וּזְהַב שֵׂעָר לָהּ כַעֲטֶרֶת,

הִנֵּה יָבוֹא אָבִי מִן הַתְּפִלָּה

וְטָהֳרָה עָלָיו חוֹפֶפֶת;

מְחַיְּכָה לוֹ אִמָּא כְּכַלָּה

וּבְתֻמָּתָהּ הִיא מְלַטֶּפֶת.

"שַׁבַּת שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה וִיקָר,

גִּילַת רַנֵּן וָדֶשֶׁן!"

מַחֲלִיק אָבִי זְקָנוֹ הַשְּׁחַרְחַר,

כָּל שַׂעֲרָה — חוּט מֶשִׁי.

“בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן”

מְסַלְסֵל הָאָב בְּנֹעַם;

וְצִלְלֵי הַקִּיר יָנוּעוּ דֹם,

יָנוּסוּ לַמִּקְצֹעַ…

תַּבְהִיק בְּלִבְנָתָהּ מַפַּת שֻׁלְחָן,

צְלוּלָה צְלוֹחִית הַיַּיִן —

וְקוֹל הָאָב נוֹבֵעַ כַּמַּעְיָן,

צָלוּל עוֹד שִׁבְעָתַיִם.

וְהַסְּעוּדָה — אֶרְאֶה בְנֶחָמָה —

מְיֻחָדָה הִנֶּהָ:

חַלַּת אִמִּי לֹא בָא עוֹד כְּטַעֲמָהּ

וְאֵין עוֹד כְּדָגֶיהָ!

כְּנַחַל צַח תִּזְרֹמְנָה הַזְּמִירוֹת

וְהַנִּגּוּן הוּא רַךְ כַּשֶּׁמֶן;

בִּפְנֵי אָבִי הַצֶּבַע הַוָּרֹד

יַחֲלִיק, יְכַס כָּל קֶמֶט.

*

עָשָׁן עוֹלֶה מִגְּבִיעַ הַפָּמוּט

פְּתִילָה שְׁחוֹרָה נִשְׁקֶפֶת.

וְאוֹר עָיֵף עוֹטֶה כָּל דְּמוּת,

לֵאוּת רַכָּה רוֹחֶפֶת.

קוֹרֵא הָאָב מִ“פִישְׁקָה הַחִגֵּר”,

קוֹלוֹ מָהוּל עַצֶּבֶת;

רוֹטֵט אֶל מוּל הַכֹּתֶל צֵל הַנֵּר

מִתּוֹךְ פִּרְפּוּר שַׁלְהֶבֶת.

קְלִפּוֹת הַזֵּרְעוֹנִים עַל הַמַּפָּה

וּשְׂרִיד חַלָּה מִתַּחַת.

שְׁכֶנְתֵּנוּ פֶּרִיל מַקְשִׁיבָה עַל הַסַּפָּה

לְקוֹל אָבִי בְנַחַת.

“נִצְחִי הוּא מֶנְדֶּלִי־מוֹכֵר־סְפָרִים”…

אָבִי רֹאשׁוֹ מְנַעֲנֵעַ.

וְהֵד נִדְכֶּה יִגְנַח מִמִּסְתָּרִים

בְּלֵב כָּל הַשּׁוֹמֵעַ…

*

כִּבְתוֹךְ עוֹלַם פִּלְאֵי סְתָרִים

יִתְעֶה הַיֶּלֶד כָּל הַלַּיִל;

סֵפֶר “מוֹרִיָּה לִבְנֵי הַנְּעוּרִים”

יַצְהִיב עַל הַבִּרְכַּיִם…

עוֹד פְּתִיל אַחֲרוֹן בּוֹעֵר חוֹרֵג

אֶל תּוֹךְ חֲלַל הַשֶּׁלֶו.

נִשָּׂא הַיֶּלֶד כֹּה הַרְחֵק־הַרְחֵק

וּבְאִישׁוֹנָיו — הַפֶּלֶא — — —

עוֹד חוֹפְפָה עָלַי, סָבִי, כַּפְּךָ,

אִם כִּי רָחוֹק מְאֹד הַדֶּרֶךְ

מִימֵי יַלְדּוּת זַכָּה וּמְבֹרָכָה,

בְּמֶרְחֲקֵי הַהוֹד נוֹהֶרֶת.

…בְּבֵית הַסָּב. עַרְבֵי כִסְלֵו.

וַחֲמִימוּת רַכָּה בַחֶדֶר;

מֵהַמְּנוֹרָה לְאַט הָאוֹר זוֹלֵף,

חַלּוֹן בִּכְפוֹר עָטוּי כִבְרֶדֶד.

עֲלֵי סַפַּת הָעֵץ זְקֶנְתִּי יוֹשְׁבָה

וְאֶל נָפָה נוֹצוֹת מוֹרֶטֶת.

וּמִתְכַּוֵּץ חָתוּל בַּעֲנָוָה

וּבָבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּשֶּׁטַח.

זִמְזוּם קַלִּיל וְדַק מִן הַסַּפְסָל:

מֵחַם הַפַּח לוֹחֵשׁ־רוֹתֵחַ;

וּבְקֶצֶב כֹּה מוּזָר וּמְסֻלְסָל

סָבִי מִכּוֹס הַתֵּה גוֹמֵעַ.

עַל הַשֻּׁלְחָן הַשַּׁעְוָנִית שֶׁנִּסְדְקָה,

מַסֶּכֶת הַגְּמָרָה מוּנַחַת,

וּכְמוֹ בְקֹצֶר רוּחַ מְחַכָּה

לְיָד מוּשֶׁטֶת וּפוֹתַחַת.

— “נִלְמַד!” מְסַלְסֵל סָבִי אֶת הַזָּקָן —

וּמַפְלִיגִים מִיָּד בְּיָם הַפֶּלֶא.

בִּמְהִירוּת נַחֲלִיק עַל פְּנֵי רַשִּׁ“י אוֹ רָ”ן

וַנִּשׁ מַהֵר מְתִים וָחֶלֶד…

מִשְׁתַּכְשְׁכִים גַּלֵּי סֻגְיָה לְאַט,

כְּעֵין גָּבִישׁ לָטֹהַר;

פִּתְאֹם נַחֲשׁוֹל אוֹתָנוּ יַט,

שִׁבֹּלֶת מְחַשְּׁבָה לִבְלֹעַ.

אָז יְחַדֵּד סָבִי אֶת קְצֵה הָאַף

וּמְשֻׁמָּטִים צוֹלְעִים הַמִּשְׁקָפַיִם;

מִתַּחַת לַכִּפָּה בְהוֹד נִשְׁקָף

הַקֶּמֶט עַל מִצְחֹו כְעֵין הַזַּיִן.

יַבִּיט אֵלַי הַסָּב בְּעֵין הַתֹּם,

כַּפּוֹ עֲלֵי שִׁכְמִי תָנוּחַ,

וַאֲמָרָיו יִזְּלוּ כַטַּל מֵרֹם

וּכְעֵין הַמּוֹר בִּנְשֹב הָרוּחַ.

"עַתָּה, בְּנִי, לַאֲמָרַי הַסְכֵּת,

יֹאמַר אֵלַי הַסָּב בְּנֹעַם,

יוֹתֵר מִדַּי, בְּנִי, אַל תְּחַטֵּט

וְאַל יַשֵּׁב הַכֹּל בְּכֹחַ.

רְאֵה, בְּנִי, הֵן כֹּה הַכֹּל פָּשׁוּט,

גָּלוּי כְּמוֹ אֱמֶת נִצַּחַת,

כִּי פְשָׁט הוּא דֶרֶךְ הַתַּלְמוּד

וְדֶרֶךְ הַחַיִּים גַּם יַחַד"…

— — — יַלְדּוּת פְּלָאִים זַכָּה וּמְבֹרָכָה

בְּמֶרְחֲקֵי הַהוֹד נוֹהֶרֶת!

עוֹד חוֹפְפָה עָלַי, סָבִי, כַּפְּךָ,

אִם כִּי רָחוֹק מֵאָז הַדֶּרֶךְ…