אל האין ונבקע - פרויקט בן־יהודה

[original Hebrew composed in 1934, after the death of Hayim Nachman Bialik. English translation by the author at a later date. Published in Anthology of Modern Hebrew Poetry, Ed. Penueli and Ukhmani, published by the Institute for the Translation of Hebrew Literature and the Israel Universities Press, Jerusalem, 1966. ]

1.

As of old, the Sea with unceasing roar rolls

its blue hillocks,

Heaving and shattering them against the shore

in turbulent hem of foam,

And the bougainvillea blossoms cling dusty purple unto

the houses of the youngling city

And carob and sycamore survivals, bowed with age,

splotch the gleaming sands;

The morning Sun washes crystalline the cubes

of the workers’ quarter in the north,

And Jaffa’s elbow, red-sprinkl’d, juts out into the water

where near the painted vessels ride;

And clear, clear is the skybell conching all.

But in the very white of daylight a weird dunness falls,

For plugg’d is a man’s heart,

Stricken one precious of mankind,

A man – heart of a Nation named heart,

A lov’d one and brother and father,

Unto me and unto ye a father,

An envoy of the Stars who walked about among us,

Cloth’d in his grey cloak, bearing his crook-headed cane,

His eyes forth-welling amberlight and lovingness,

His sorrow-wrinkles kindling in smiles,

One good, good-doing, loyal,

By his mouth’s grace vivifying the wisdom of generations

And on his shoulders the burdens of generations lading,

One awake, asinging, vibrant, luminous,

And lo! he was eras’d and reft,

And the cycle of days revolves and runs without him.

2.

Very lonely was he

Though his flesh was bathed in your odour

And his affection confiscate to all in need.

Bury him in his loneliness atop a mountain

In sight of the mass’d people standing below,

And let the morning-star beam on him

And morning-birds sing above him in boughs of

cypress and pine, guarding his headboard.

Lay no flowers on his casket,

Neither flag nor prayer-shawl –

Simple was the man,

Far from vacuous ornament and the trappings of piety,

And in his simpleness

Lower him into the soil he loved.

And it came to pass, no sooner did his body-remains reach the gate

of the Jewish city

When amid sweat and crowding and noise

He was brought unto a close-press’d community grave.

Rapped the clods six dull thuds on the casket,

And instead of the warm flesh,

lavish of mercies, emanative of understanding,

Remained for the eye a patch of red dust

Saturate with a broken widow’s tear.

Weightier her tear than all our summed tears!

For, while we as despoilers came

To take – one a breath of love, one a crumb of learning,

Another a hand-strengthening word,

And still another, delusive self-honouring,

She cleaved unto the creature-life of him.

Guarded and defended and maintained,

Overtented him from youth till old age,

And of a sudden he was snatched from her,

And shatter’d, pulveriz’d is her world.

3.

In the deep of night,

When city-noise is hush’d

And starlight waxes strong,

And the echo of my measur’d footstep is heard

against the muffl’d moan of the sea,

I invoked within my soul the square of red dust,

Bent unto it an inner ear,

And lo! silence there, not a hint, not a spark

from the casket hidden underneath.

Is this the all of the man, a little ash, a little rot?

And what to him is all the depth quarried in his works,

And what the beauty which had crown’d his thoughts,

And what to him all the praise and the lament

accorded him after his passing?

And behold! I sensed the patch of dust expanding,

Blending with the entire ball of Earth,

And Earth sang and danced beneath me.

Marvelled the Stars,

And in language of tremblings and emotions

Which aye stretch from body unto body

and conjoin worlds

(For only to our senses, lovers of the

solid and what may be grasp’d in hand,

Is there sunderance between thing and thing),

The stars said to her:

“What is the joy, O Earth,

And why this day of all days dost dedicate a dance?”

And Earth to them made answer:

“From me came forth, in me did live,

And unto me today returned

A man of wonders, a kenner of me and ye,

A breather of my grasses and my rains,

A hearkener unto the prayer of my birds,

One who my life by his life did augment.

Like an artist, rejoicing over a chapter completed in purity,

So do I rejoice.

For each man and folkstem, and mankind entire, and every

family of animal and plant,

Are a chapter in my interfolding scrolls,

A swirl, a flow, in the sea of my life,

For a while welling out of me

And in me re-swallow’d,

And each change and tremor passing them,

Not in barrenness doth pass

But cometh to enhance my soul, and all of us to glorify.

Seek ye among the planet-bands

If ever was one like to him,

A supernal rose of intellect

Blooming and shining before your eyes –

His thought embraced eternities;

Concentrated in his brain,

Time, Space and Nature about their own being wondered,

Their own beauty relished.

At one he was with creeping thing and

bud of grass,

With sea-compelling mood and

silent song of stars –

Genius I gloried in,

First fruitage of my wombing.

No Firstborn but is a sacrifice,

Slaughtered daily at rise and at set,

Lash’d by lightning-pains to go forth and shine,

Though ruin’d be his temples,

Though he sorely tired be.

And he with joy did bear his fire and wood,

With love did give his whole self

to engender and to nourish,

Co-agent in our cryptic tasks.

Sing ye now with me together,

Approve his beingness,

Praise ye his birth and his death

For one moment are these,

One decree and one necessity

in the heart of Existence.

And thou, Nation scatter’d throughout all my climes –

for carv’d he was of thee

and thy longings he spake forth,

By his merit be thou enmerited,

Gather him into the treasury

of thy visionaries great,

Thy life-sustainers

from thousand generations unto thousand generations;

And chant for him a chant of

thanksgiving and exaltedness,

A labour-chant, a psalm of betrothal unto thy Chosen Soil,

A hymn of behusbanding the Land, and its pregnancy,

And fruit of splendrous futurities,

To slake the anguish of man, and my yearning innernesses,

and the thirst of the Stars in their multitude.”

Earth ceased.

A large bat in wide sweeps

wheeled on the outskirts of a streetlamp glow,

And a cricket strummed his thin fiddle

against the growing tumult of the Sea.

4.

The Nation has its comfortings,

But for me, for ye – the lack and the grief.

Vast is my longing for you, Bialik!

Not again shall I see you walk in the street,

your hand in blessing on a stripling’s shoulder

and your talk sweet in his ears;

Not again shall I see you at evenfall, in shadow, silent,

Embroidering a veiled thought, gazing through

your window at the hills in Ramat Gan;

Not again to my sight will you thrust your nose into a book,

hungrily cropping its yield;

Not again shall I behold your face at a colleagues’ meet

on a drizzly day, drab in your overcoat, your lips

slightly open in wonderment, and the grooves of

your forehead – lovable.

Too frail am I to bear even a flimsy portion

of your burden,

Too slight am I to onward-spin the thread of

Israel’s Shekhinah-life, upheld

and procreated by your song.

A sawn-off sycamore branch, storm-stricken and ragged,

cast upon the sands,

Let the Sea take me where it will.

On an alien shore

Some few nights will I shine in my decay,

Until the merciful mud shall cover me.

But, through Genesis-layers, and lavas which

remember Sun’s birth,

Through river-veins hidden under mountain-roots,

Shall pass a shiver and a thrill,

Shall run a throbbing between the ash of my body

and the dust of your body,

(For that my lips in faith had touched your hand);

And in the august logic of the Earth

and the rhythm-reckoning of the Stars,

Beyond all my squalor,

I shall know your light as one of your sons

in Eternity.

למקור העברי

t ‏פֶּלֶא הַגְּמַלִּים

x מוגש ברשות פרסום

בַּחוֹל הָרָטֹב, עַל גְּבוּל הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם,

בֵּין קַעֲרִיּוֹת־צְדָפִים, לְבָנוֹת וַחֲלוּדוֹת וּמְשֻׂרְטָטוֹת רִטְטֵי וֶרֶד, רִטְטֵי לִילָךְ,

וְקוֹנְכִיוֹת צְהֻבּוֹת, מִתְקַּפְּלוֹת אֶל תּוֹך עַצְמָן וּמַקְרִינוֹת

בְּלִיטוֹת סוֹמְרוֹת כְּלַפֵּי חוּץ,

מְשֻׁקָּעִים עִקְבוֹת־פַּרְסָה רְחָבִים וּמְעֻגָּלִים –

רָשְׁמֵי רַגְלֵי הַגְּמַלִּים הֵם בַּחוֹל אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ קֹרָצוּ.

פַּעַם, בְּהִתְלַהֵט הַחוֹלוֹת בַּחַסְמִין,

לֹא יָכְלוּ נְשֹׂא עוֹד הַשְּׂרֵפָה בְּגַרְגְּרֵיהֶם,

וַיִתְלַכְּדוּ וַיָּקוּמוּ:

רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וְדַקּוֹת,

גּוּף בַּת־יַעֲנָה מְגֻבָּן,

צַוָּאר מְמֻשָּׁךְ וְנִשָׂא, מִסְתַּיֵּם בְּרֹאשׁ מָאֳרָךְ, וּשְׂפָתַיִם מְשֻׁרְבָּבוֹת בְּחִיוּךְ,

שְׁנֵי כִּיסֵי־אָזְנַיִם שְׂעִירִים, שְׁתֵּי שְׁלוּלִיּוֹת־עֵינַיִם, שְׁתֵּי נִקְרוֹת־נְחִירַיִם,

וַיְהִי הַגָּמָל.

וּבָנָיו עַד הַיּוֹם נוֹסְעִים עַל הַחוֹף

(דַּקּוֹת־דַּקּוֹת יְצַלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵיהֶם מֵעַל אִוְשַׁת הַגַּלִּים),

מַחֲרֹזוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל תְּרֵיסַר אוֹ עֶשְׂרִים,

מַחֲרֹזוֹת מְקֻטָּעוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אוֹ חֲמִשָּׁה,

בּוֹלְטִים בִּצְהַבְהוּבִיתָם עַל רֶקַע כְּחוֹל־הַיָּם תַּחַת הַתְּכֵלֶת הַמְּקֹעֶרֶת,

צֶבַע הַחוֹל לָהֶם, מְגֻוָּן שְׁחַמְחוּמִית וְעֵין־הָאֱגוֹז –

וּמֵהֶם אַחַר־גְּזִיזָה, מְטֻלָּאִים רִבּוּעִים שְׁחַרְחוֹרִים, רִבּוּעִים לְבַנְבַּנִּים,

וּמֵהֶם כְּלִילֵי־לֹבֶן, מְסֻרְבְּלֵי צֶמֶר, כְּאִלּוּ דָּבַק בָּהֶם קֶצֶף הַמִּשְׁבָּרִים,

וּמֵהֶם מְרֻפָּדִים קְטִיפָה שְׁחוֹרָה מִתְאַדֶּמֶת תַּחַת הַצַּוָּאר:

הִנֵּה יֶלֶד קָטֹן, עֲטוּף־רֹאש וְיָחֵף רַגְלָיו הַחוּמוֹת, נוֹהֵג בְּאֹרְחָה אֲרֻכָּה

(לֹא נְכֹאת וָלוֹט מַשָּׂאָהּ כִּי אִם שַׂקֵּי זִיפְזִיף לְבִנְיְנֵי הַיְּהוּדִים),

רוֹכֵב עַל בְּכוֹר־גְּמַלִּים רִאשׁוֹן לַשּׁוּרָה, לָבָן וְשַׂגִּיב וּמְקֻשָּׁט לְתִפְאָרָה,

רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְנוֹעֲעִים עִם כָּל צַעַד,

וּלְפִי קֶצֶב זֶה יְסַלְסֵל אַף יְיַלֵּל לָרוּחַ נִגּוּן מוֹנוֹטוֹנִי –

מְלַוַּתּוּ הֲמֻלַּת־הַיָּם הָעֲמוּמָה.

רְצוֹנוֹ, יַעֲמִיד הַשַּׁיָּרָה, יִקְפֹּץ מֵעַל הַגַּב הַגָּבוֹהַּ,

וְרָמַז בְּשִׁבְטוֹ:

וְהַיְּצוּר הָאַדִּיר, הַיְּצוּר הַמְּרוֹמָם, יְכַנֵּס רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת,

וְיִכְרַע וְיִרְבָּץ.

כֹּה גְדוֹלָה הַכְנָעָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַדַּבֶּשֶׁת,

יְרֵשַׁת דּוֹרֵי־דּוֹרוֹת שֶׁל הִשְׁתּוֹחֲחוּת לַסֵּבֶל,

עַד שֶׁאֵין בָּהּ מִשּׁוּם עַבְדוּת;

עַנְוְתָנוּתָם הִיא מַלְכוּתָם.

סָחָה לִי בַּת־מִרְיָם הַשְׁחוֹרָה וְהַדַּקָּה מִתֵּל־אָבִיב,

בַּת־מִרְיָם גְּבוֹהַת־הַמֵּצַח,

כִּי בִּרְצוֹת הָעַרְבִיוֹת לַחֲרֹז הָעֲנָקִים לְצַוְּארֵי הַגְמַלִּים

וְהָעֳדָיִים לְחָטְמֵיהֶם,

הֵן יוֹצְאוֹת הַשָּׂדֶה וּמְבַקְשׁוֹת בַּפְּרָחִים:

הַצָּלָף הַצָּהֹב בְּנַחֲשֵׁי־עָלָיו הַיְּרֻקִּים,

הַחֲבַצֶּלֶת הָעֲקֻדָּה,

אוֹ נִטְפֵי דַם־וְרִידִים לַמָּרֶסְיָה הַקְּטַנָּה.

וּכְפִי מִזּוּג הַצְּבָעִים אֲשֶׁר לְפֶרַח וָפֶרַח

הֵן רוֹקְמוֹת הָאֶרֶג וּמְשַׁבְּצוֹת הַתּוֹרִים,

לְקַשֵּׁט הַצַּוָּאר כְּחוֹל וְתוֹלָע,

לַעֲנֹד לַחֹטֶם פַּס כֶּסֶף וּסְגוֹל,

לִשְׂרֹךְ פְּתִילֵי יֶרֶק מֵעַל הָאָזְנַיִם

אוֹ לִקְשֹׁר צְדָפִים וְרֻדִּים מִתַּחַת לַסַּנְטֵר.

כֵּן תַּבַּעְנָה אַהֲבָתָן לַבְּהֵמוֹת הָאֲצִילוֹת.

t ‏הַדֶּבֶק

x מוגש ברשות פרסום

רָאִיתִי אֶת הַבֶּדְוִי עִם עֵדֶר עִזָּיו

עוֹקֵף אֶת בָּתֵּי הַיִּשּׁוּב וְגַנָּיו

וְנוֹטֶה אֶל הַחוֹלוֹת הַזְּהַבְהַבִּים הַמִּשְׂתָּרְעִים תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אֵשׁ שׁוֹפְעָה אֵשׁ,

עַד דָּרְכוֹ, עִפָּרוֹן שָׁחוֹר מֻקָּף נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֶל תּוֹךְ כְּחוֹל־הָאֹפֶק

וְהֵעָלְמוֹ בּוֹ.

וַדַּאי יֵשׁ עֲשָׂבִים מִיקְרוֹסקוֹפִּיִּים בַּחוֹלוֹת,

יוֹנְקֵי טַל־עֶרֶב וּמְמַעֲטֵי עַצְמָם מֵחֹרֶב־יוֹם,

וְהָעִזִּים הָרְעֵבוֹת חַדּוֹת־עַיִן לְגַלּוֹתָם,

כִּי שָׁם יַנְחֶה הַבֶּדְוִי אֶת עֶדְרוֹ.

הַחוֹל אֲשֶׁר בְּלִבְנֵי הַבָּתִּים

שׁוֹאֵף מַטָּה אֶל הַחוֹל אֲשֶׁר בַּגְבָעוֹת.

הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּטִיחַ הַכְּתָלִים

כּוֹסְפִים לְהִתְמַזֵּג עִם הַטַּל וְלִבְרֹחַ אֶל הָעֲנָנִים.

רַק מְעַט זֵעַת־הֶעָמֵל הַנֶּאֱמָנָה אֲשֶׁר הָשְׁקְעָה בַּכְּתָלִים

שׁוֹמֶרֶת עַל יְסוֹד־הַחֹמֶר מֵהִשָּׁפֵךְ אַרְצָה

וְהַטִּיחַ מֵהִתְבַּקֵּעַ וְהִתְפַּצֵּל.

הַאִם תַּסְפִּיק זוֹ? –

יוֹשְׁבֵי הַבָּתִּים, אִם יָדוּרוּ אִתְּכֶם מְעַט מְאוֹר־פָּנִים

לַשָּׁכֵן, אֲחִיכֶם וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֲחִיכֶם,

וּמְעַט חֲרָדָה עַל גּוֹרַל הַחַלָּשׁ, הַפּוֹשֵׁעַ וְהַזָּר,

אִם מֵחֲרִישְׁכֶם וּקְצִירְכֶם תֹּאכֵלוּ,

לֹא לֶחֶם רָחוֹק בְכֶסֶף שָׁדוּד,

וְאִם תַּרְחִיקוּ מֵעַל שֻׁלְחַנְכֶם אֶת חֶרְפַּת פִּגְרֵי הַחַי,

אִם יִסְפְּגוּ קִירוֹתֵיכֶם זֶמֶר רֵעִים, שָׁרִים לֵב אֶחָד

(כִּי קְטָטָה מְעַרְעֶרֶת כְּתָלִים וּמַנְגִּינָה מְאַזַּנְתָּם),

תִּדְבַּק לְבֵנָה לַחֲבֶרְתָּהּ סֶפַח אֵיתָן

וְיַעֲמֹד הַמָּלֶט.

וָלֹא –

תִּתְפּוֹרַרְנָה הַלְּבֵנִים עַד הִשָּׁחֲקָן לַאֲבַק־חוֹלוֹת,

צֶבַע, טִיחַ וָמֶלֶט יְפַרְנְסוּ עֲשָׂבִים קְטַנִּים

(אַךְ אֵלּוּ יִחְיוּ תַּחַת שִׂגְשׂוּג גִּנוֹתֵיכֶם),

וְהַבֶּדְוִי, אֲשֶׁר רָחַק, יָשׁוּב מֵעֵבֶר לָאֹפֶק,

יֵשֵׁב, שַׁק לִבְשָׁרוֹ וּסְחָבָה לְרֹאשׁוֹ, עַל אַחַת גִּבְעוֹת מִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם

וְיַרְבִּיץ עִזָּיו הַשְּׁחוֹרוֹת, אֲרֻכּוֹת־הַשֵּׂעָר, מִסָּבִיב לוֹ,

בְּרַחְבוּת תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּלַחֶכֶת,

כְּאִלּוּ לֹא הָיָה יִשּׁוּב שָׁם מֵעוֹלָם.

t ‏שיר התיקון

x מוגש ברשות פרסום

פֶּרֶק אֲדַבֶּר סוֹד

אֲדַבֶּר סוֹד בִּשְׂפַת הַנִּגְלֶה וְאֵטְבַּע מָפְשָׁט מַטְבֵּעַ חָזוֹן:

לְגוֹלֵל אֵיךְ אַחֲרֵי לְבוּשׁ אֵין־שֵׁם

רִקְמַת חַיִּי בֶן־תְּמוּתָה – קְרָאתִיו אֱנוֹשׁ – חָתַר אֶל קַדְמוּתוֹ;

וּכְאֶרֶג הֲפַכְפַּךְ דּוּ־צִבְעוֹנִי, אָדֹם בַּצֵּל, כָּחֹל בַּשֶּׁמֶשׁ,

עֲטָפָהוּ פַּעַם צַעַר־חֻלְשָׁה, פַּעַם מַכְאוֹב־בְּדִידּות,

עַל הִקָּרְעוֹ מִגִּלּוּמֵי עַצְמוֹ בְּיֶתֶר חֵילוֹת עוֹלָם,

וְאֵיךְ מֵחֻלְשָׁה וּמִבְּדִידוּת נִפְלַט אֶל רֶחֶם אִשָּׁה,

זוּ הֶעֱנִיק לוֹ בִּרְבוֹת הַיָּמִים מֵחֻלְשָׁה וּמִבְּדִידוּת גּוֹאֲלִים שְׁנַיִם.

אֲסַפֵּר עוֹד מָה רָאָה כִּבְיָכוֹל לְהִתְפּוֹרֵר דְּמֻיּוֹת דְּמֻיּוֹת,

כָּל אַחַת – אֵין־סוֹף כָּפוּת, מְשַׁוֵּעַ מִגְּבוּלוֹתָיו, אַךְ לְמַעַן שׁוֹב

וִהְיוֹת אֶחָד כְּבָרִאשׁוֹנָה, וּמַה בֶּצַע לוֹ בְּכָל גִּלְגּוּלָיו.

אֲדַבֶּר סוֹד בִּשְׂפַת הַנִּגְלֶה וְאֵטְבַּע מָפְשָׁט מַטְבֵּעַ חָזוֹן:

הַסּוֹד מְשֹׂרָג בְּשַׂרְעַפַּי וּבְדַם תַּמְצִיתִי נוֹזֵל זֶה הַמָּפְשָׁט.

פֶּרֶק דָּרְבָנוֹת

דָּרְבָנוֹת גְּלוּדֵי כְּפוֹר אֲשֶׁר לְאֹרֶן וְאַשּׁוֹחַ מְצַלְצְלִים צֹל דַּק בְּצִלְלֵי לַיְלָה

וְנִנְעָר רַחַף־שֶׁלֶג מֵעַנְנֵי סַלְסָלָה מְסֹעָרִים,

רֶגַע מְגַלִּים וְרֶגַע מְכַסִּים טַס־יָרֵחַ עֻלַּף זָהָב לָבָן,

זוֹלֵג כֶּסֶף, צָד נִיצוֹץ מֵרְסִיס, מוֹתֵחַ אֵשׁ עַל מַחַט־עֵץ

וּמְמַלֵּא נְחֹשֶׁת קָלָל חֲרִיץ חוּט שִׁדְרַת אֱנוֹשׁ,

רָבוּץ מְקֻפָּל תַּחְתָּיו כְּסֶלַע מְגֻיָּד בְּחֹרֶשׁ גָּבַע.

אַט אַט נִצְבְּרָה שִׁכְבַת שֶׁלֶג עַל עֵירֹם גַבּוֹ,

וְהוּא לֹא מַרְגִּישׂ וְלֹא נָע, כִּי הוּא,

מֵרִאשׁוֹנֵי אָדָם, יֵשׁ וְשָׁכַח קֹר יִצְבּּת נְחִירַיִם וְיוּצַק רוֹתֵחַ אֶל הַפֶּה,

חָדַל מֵרַדֵּף בָּשָׂר מְשַׁקְשֵׁק לְמִגְרַס־שֵׁן, דָּם סָמִיךְ לְרִוְיוֹן־גָּרוֹן,

וְקָפָא עַל שִׁבְתּוֹ אוֹ עַל עָמְדוֹ לַחֲלוֹם חֲלוֹם־רָזִים,

זֵכֶר עָמוּם מִהְיוֹתוֹ אוֹר – לֹא נִיצוֹץ עָזוּב,

יָם – לֹא נֶטֶף בּוֹדֵד.

קָם אֱנוֹשׁ, גַבּוֹ צָמוּד אֶל כַּן־עֵץ, יָדָיו פְּרוּשׂוֹת עִם הַבַּדִּים,

וְצִלְצוּל־מַחַט, הֶגֶה־רוּחַ וּשְׂרוֹט־עָנָף – נְהִימָה דַּקָּה

לִוְיַת דְּבָרָיו:

מִי פֵּרַךְ כְּנָפַי מִתְפַּשְּׁטוֹת עַד אֵין סוֹף, וָאֶפֹּל

קָטָן, קָצוּץ, חַלָּשׁ? אֶחַד וְתַם מִגְּבוּל, אֵיךְ נִדְפַּסְתִּי

דְּפוּס מָדוּד, צֶלֶם פְּלוּט־רֶחֶם, חוּשִׁים מְגַשְּׁשִים,

וּמְלֹא־עוֹלָם חוֹמָה לִי וְשָׂטָן? רֶגֶב וְאֶבֶן אוֹיְבַי,

קֹר קָם עָלַי, קַרנֵי רָעָב נוֹגְחוֹת מֵעַי,

וּמִיַּעַר צִפָּרְנֵי חַיָּה דְּרוּכוֹת לְרַטְּשֵׁנִי.

מִי פּוֹרֵר, מִי גָּזַר אַחְדוּת־כֹּל, וַאֲנִי

פֵּרוּר בֵּין פֵּרוּרִים, נָכְרִי וְלֹא מֻכָּר? מַה נִּשַּׁת מֵאֱלֹהוּתִי כֹּחַ!

וּמַכְאוֹב בְּדִידוּתִי מִי יְרַפֵּא? –

פֶּצֶץ בֵּין עֲנָפִים, וּבְשַׁעַר עֲצֵי עַד־יֶרֶק

נִגְלְתָה חֻבָּלָה, אָחוֹת־תְּאוֹמָה לֶאֱנוֹשׁ:

עַזִּים וּרְחָבִים פָּנֶיהָ, בְּרַק־לְבִיאוֹת לְעֵינֶיהָ צָרוֹת, כָּתֵף אֵיתָנָה

טוֹעֶנֶת מִטְעָן שֵׂעָר אֲדַמְדַּם, שַׁד – רִקִּם קֹר וְעִגֵּל שֶׁמֶשׁ,

וְרֶגֶל בָּטֵחָה.

בּוֹאָהּ כָּאָבִיב הֵנִיס שֶׁלֶג. רָחֲבוּ רָחֲמוּ

עֵינֶיהָ כִּרְאוֹתָהּ אֶת אָחִיהָ־אִישָׁהּ

שְׁגוּי־חֲלוֹם וּמְטֹרָד, וּמְגַפְּפִים אֲמָרֶיהָ:

עַל מַה יָצָאתָ לְלֹא שׁוּב? הַבְּמָוֶת חֵשֶׁק לְךָ

כִּי עָמַדְתָּ עַל עָמְדְךָ בַּקֶּרַח? אִם אֲטוּמִים לְךָ שָׁמַיִם,

חָצָץ וְחָרוּל לְרַגְלְךָ אֲדָמָה, וְצַר כָּל נוֹהֵם וְדוֹרֵס לָיְלָה.

הֵן רַךְ הָאֵזוֹב בַּמְּעָרָה, חַמִּים וּמְלֵאִים שָּדַי,

וְלִבִּי קָרוֹב, כָּמוּר לָךְ. אֵלַי, אֵלַי, אֱנוֹשׁ:

רֹטֶב־טַל אַשְׁקֶךָ, מֶגֶד רַעֲנָן,

וּמִמֶּגֶד אֱלֵי חֹם, וּמֵחֹם אֶל לַהַב!

שֹׁד תִּתְאוֹנֵן: קְלִפַּת חוּשִׁים יְעָטַתְנִי, זְרוַּמת־זְמָן,

וַחֲתוּמִים בַּעֲדִי מְנִיעֵי עוֹלָם…

אַךְ פְּתוּחוֹת לְךָ דַּלְתֵי רַחְמִי, שִׁבְטֵי עָתִיד:

יִנָּתֵן לְזַרְעֲךָ חֹפֶשׁ חָשׂוּך מִמֶּךָּ,

וְדוֹדֵי־עוֹלָם, מִמְּךָ נְטוּלִים, יֹאפְפוּ צֶאֱצָאֶיךָ. –

וְחֻבָּלָה,

חֻבָּלָה הָאִמָּהִית,

רוֹמְמָה כַּפַּיִם רְחָבוֹת לְעֻמָּתוֹ,

כּוֹנְנָה עֵינַיִם מְאִירוֹת אֶל עֵינָיו,

אוֹר־לְבָנָה מֵהֵל רַךְ עַל רֹאשָׁהּ, מַבְלִיט גֹּבַהּ לְחָיֶיהָ,

נִקְוֶה בַּחֲלַל־כְּתֵפָהּ וְזוֹרֵם־עוֹבֵר,

מַכְסִיף שַׁד אֶחָד, וְהַשִֵּׁני בַּצֵּל,

נִגָּר בְּקֶמֶט יָרֵךְ, וְאֶל יַעַר חוּם, סָבוּךְ, מַצְפִּין מַבּוּעַ חַם בַּעֲרוּצָיו; –

נִתְעָה אַחֲרֶיהָ אֱנוֹשׁ;

רוּחוֹ, הַמְּרַמֶּזֶת עָל כְּאַחַד הָאֳרִָנים,

הֻשְׁכְּבָה לְרֹחַב, רֻכְּזָה בְּחֻבָּלָה.

וַיְהִי כְּסֻבָּה אֲחוֹרַנִּית, צָעֹד וְיָרֹד כַּבִּירוֹת מֵהַגִּבְעָה,

מַתֶּכֶת־שַׂעֲרוֹתֶיהָ – צֶמֶר מְאָדָּם, מַכְתִּיר עָרְפָּהּ,

וְזֶרַע עִקְּבוֹתֶיהָ – אוֹתִיּוֹת שְׁחַרְחֹרוֹת בִּשְׂדֵה־לֹבֶן, –

נִגְרַר, הָלַךְ אַחֲרֶיהָ אֱנוֹשׁ,

וְהִיא לְפָנָיו כְּטוֹב חָטוּב מִן הַלַּיְלָה,

זְלוּף לְבָנָה טְהוֹרָה,

וְהָרוּחַ רוֹדֵף וּמְטַלְטֵל, מְקַפֵּל וּמְפַתֵּחַ שִׁירָאֵי־שֶׁלֶג,

פּוֹרֵשׂ וְהוֹרֵס לְרַגְלֶיהָ,

לְרַגְלָיו רוֹצֵץ וּמְנוֹצֵץ,

עַד נֶעֶלְמוּ בַּעֲבִי־הָעֵצִים בַּדֶּרֶךְ אֶל מְעָרָתָם.

פֶּרֶק הַקְּבוּרִים וְהַטְּמוּנִים

בְּרֹטֶב הָאֲדָמָה, בְּרָבְדֵי מַחֲשַּכֶּיהָ,

נֵעוֹרִים!

מַיִם מִמָּטָר יְזָרְזוּם, חִמּוּם מֵאֲוִיר

וְנִיצוֹץ־חַיִּים רָדוּם מִשְׁתַּלְהֵב, הֹוֶה לִשְׁאִיפָה:

הַעֲמֵק הַשְּׁרֶשׁ וְהַגְבֵּהַּ הַגִּבְעֹל!

עַד יִפְרְצוֹ לְמֶרְחַץ־שֶׁמֶשׁ צְפוּפִים וּבְעִרְבּוּבְיָה

שְׁבָטִים נוֹצְצִים, עַמִּים רַעֲנַנִּים:

עָבָה וְקוֹדְרָה קְלִפַּת הָאַלּוֹן

אֲבָל מִתַּחְתֶּיהָ קְרוּם יָרֹק יִלַפֵּף הַגֶּזַע –

לֹא יֵעָצֵר הַיֶּרֶק, לְשַׁד לֹא יִכָּבֵשׁ,

דֹּוהֳרִים נְבָטִים הַחוּצָה!

וְהַתּוּת הֶעָקֹם מְסַמֵּר עָלִים מַשּׂוֹרִיִּים, מְעֹרָקִים,

וְהַשִּׁקְמָה הַטְּלוּאָה – עָלִים לָהּ: נוֹצוֹת זְעִירוֹת, מְרַטְּטוֹת –

מִבֵּינוֹתָם בּוֹלְטִים בַּדֵּי הַנּוֹף,

כְּאִלּוּ הֵרִימָה הָאָרֶץ, הַצְּבִי,

גִּדּוּל קַרְנַיִם עַזּוֹת, עֲנֵפוֹת

לְנַגֵּחַ בָּהֶן הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים! –

וְהוֹ צִפֳּרַי וְהוֹ רְמָשַׂי!

דַּיָרֵי דְּשָׁאִים וְאֻשְׁפִּיזֵי שִׂיחִים,

מְצַיְּצִים, מְפַרְפְּרִים, נִצִּים, מַעֲרִיצִים, – –

כֹּה פּוֹרָה וְעִוֶּרֶת בֶּטֶן הָאֲדָמָה,

כֹּה סְבוּאַת רֵיחַ וַהֲמוּמַת שֶׁמֶשׁ,

מַה תֵּדַע מִּצּוּרָה?

אךְ שַׂר לְכָל מִין, חֹק לְכָל עָם,

נוֹסֵךְ לַהַב עַל אֲדֹם־הַכְּנָפַיִם,

טָח גֵּו־הַצִּרְעָה פַּסֵּי־טִגְרִיס שְׁחוֹרִים וּצְהֻבִּים,

אוֹמֵר לְשֶׁרֶץ־הַדְּרָקוֹן וְיֵדֶא מַחַט כָּחֹל עַל פְּנֵי מַיִם,

לְחִפּוּשִׁית־הַיְּאוֹר וְתַחְפֹּז עַל מַחְלְקֶיהָ;

וּבַמֶּקְהֵלָה הַכְּלָלִית בְּרָנֵּן הָאָבִיב,

בָּהִיר וְחָצוּב צְפִיר־פִּיר־פִּיר לַגִּדְרִית,

סֻלַּם הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר לַמֻּמּוֹס הַבָּקִי,

וְתֹף־נִצָּחוֹן לְתַרְנְגוֹל־הַבָּר הַמִּסתַּתֵּר!

* * *

עוֹרְקֵי יָם חָתְכוּ קְצוֹת אֶרֶץ לְטַבְלְאוֹת־אִיִּים:

חֹשֶׁן אַבְנֵי־יֶרֶק עֲקֹד שְׁבִילֵי כְּחוֹל וָפָז;

וְרוֹחַ רַךְ־זְרָמִים שִׁלַּח קְטֹרֶת מַרְוָה וּדְלַעַת־שָׂדַי,

פְּטורֵי לֹבֶן נוֹשְׁרִים מִשְּׁזִיף־גַמָּד, וַאֲבַק־אֲהָבִים

עָף לְזַוֵּג שִׂיחִים צְנוּעִים נִפְרְדֵי־מַיִם,

שַׁתְקָנִים מִקְּרוֹא בְּפַעֲמוֹן־אֹדֶם אוֹ גְבִיעַ־בֹּשֶׂם

לַדְּבוֹרָה שְׂעִירַת־הַבֶּטֶן, וּלְצִפּוֹר־הַקֶּשֶׁת – רְסִיס־חַיִּים שׁוֹקֵק דְּבָשׁ.

וּבָזֶה אִי פְּנִימִי אֶחָד, בֵּין חֲבֵרָיו שֻׁבַּץ, מְנַשֵׂא מֵעַל אִילָנוֹת

סֶלַע לָבָן, כַּבִּיר, מְעֻקָּב,

מִצָּפוֹן קַרְחוֹן קָדוּם סְחָבוֹ, בִּבְשַׂר־זְכוּכִיתוֹ תָּקוּעַ,

וּבְהַפְשֵׁר חֹרֶף־יוֹבְלוֹת,

פֹּה מַצֵּבָה נָפַל:

גִּיר, בֹּר וְסִיד מִגְּשָׁמִים רֻחֲצוּ מֶנּוּ,

וְנִשְׁאַר הַשַּׁיִשׁ הַקָּשֶׁה עַל עוֹרְקָיו הָאֲפֹרִים,

פְּגוּם חֲגָוִים וּסְדָקִים, מַחֲסֶה לְיוֹנַת־כֵּף, וְתַחֲנָה

לַשַּׁחַף וְלַקָּשָּׁשׁ בְּמַסָּעָם צּפוֹנָה.

מִי הַשּׂוֹחֶה אֶל עֵבֶר הָאִי,

חוּם וְצָנוּם וְקוֹדֵר? בָּא אָדָם, בָּא צַעַר.

אֶל הַחוֹף יַחְתֹּר בִּזְרוֹעוֹת זְרִיזוֹת, יַעֲלֶה וְעָמַד,

קְוֻצּוֹתָיו עָבוֹת, נוֹזְלוֹת מַיִם, דְּבוּקוֹת זֶפֶת אֱלֵי מִצְחוֹ,

עוֹר־בְּשָׂרוֹ, קְלָף־סוּס כֵּהֶה, טְלוּא זָהָב מַבְרִיק מִנֹּגַהּ שָׁמֶשׁ.

רָחֲשׁוּ בַּחוֹל סַרְטְנֵי־פַרְסָה רְחָבִים וַעֲגֻלִּים,

הֲפָכָם גַּל עוֹבֵר עַל גַּבָּם, וְהֵם מְנַעְנְעִים רַגְלֵיהֶם,

עַד יִגְאֶה יָם בַּשֵּׁנִית וִישִׁיבֵם עַל מְכוֹנָם;

עֲלֵיהֶם יִפְסַח הָאִישׁ מַה צָּעִיר וּמַה לִּמּוּד־יָגוֹן,

בְּיַד־לְטָאוֹת יְטַפֵּס הַסֶּלַע,

וְיַעֲמֹד מִמַּעַל לוֹ, צֵל חָצוּב בְּגוּשׁ הַתְּכֵלֶת.

מֵעַל פֶּה סָדוּק בִּמְרוֹם הַסֶּלַע, יִרְחַב יֶעֱמַק מְעָרָה קְטַנָּה,

חָמֵשׁ אבֲנָיִם יָסִיר, וְיַבִּיט פְּנִימָה.

יוּבַל הוּא.

פֹּה, מִזְּאֵב מַחַטֵּט וְנֶשֶׁר דּוּ־כֶתֶר תְּאַב־פְּגָרִים,

הִצְפִּין, בְּעֵת הַאְדֵּם עָלִים, אֶת רַעְיָתוֹ הֵלָה אֲשֶׁר מֵתָה עָלָיו,

וְסָגֹר עַל מַחֲבוֹאָהּ בָּאָבֶן.

חֹרֶף שָׁלֵם נָדַד רָדוּף וּמְטֹרָף,

עִוֵּר לְקֹר, אָטוּם לְרָעָב, וְנַפְשׁוֹ בַּל עִמּוֹ.

עַתָּה כִּי צָהַל חָדָשׁ הָעוֹלָם, מְקֻטַּר פְּרָחָיו,

זָכַר מֶה הָיָה לוֹ, וְהָלַךְ לִרְאוֹת בִּשְׁאֵרִית תְּשׁוּקָתוֹ:

צָמְקָה הַגְּוִיָּה וְצָפְדָה, וּרְמָשִׂים חֲצוּפִים,

כִּי מְקֹומָהּ מֵעֵין צִפּוֹר נִסְתַּר, כִּלּוּ בְּשַׂר צֵלְעוֹתֶיהָ;

רַק בְּעַצְמוֹת יָד וָרֶגֶל גִּידִים יְבֵשִׁים וּמֵיתָרִים קָשִׁים עוֹד דָּבָקוּ.

נָפְלוּ דִּמְעוֹת יוּבַל, בִּעְבְּעוּ רוֹתְחוֹת עַל הַסֶּלַע הַמְּלֻהָט,

וְאִמְרָתוֹ:

הָהּ, אוֹר זוֹלֵף מֵעַפְעַפַּיִם, אֲשֶׁר הוּעַם!

הָהּ, נֶחָמָה לְבָנָה גְנוּזָה בַּזְרוֹעוֹת, רָקָבָה;

גִּבְעוֹת־לְשַׁד טְהוֹרוֹת, רִוּוּ שְׂפָתַי, הָיוּ לִמְשִׁסָּה!

וְחָלְפָה מַחֲשָׁבָה מֵהֲדַר הַמֶּצַח!

שַׁלָּמָה חֶמְדַּת־שׁוֹקַיִם, וְלֹא תֵּדַעְנָה אוֹן־גֶּבֶר?

שַׁלָּמָה בֶּטֶן־יִפְעָה, וְלֹא מָעוֹן לְיֶלֶד?

מַה צִפֳּרִים כֵּי תַעַלֹזְנָה, שֶׁמֶשׁ כִּי יַצְלִיף דְּשָׁאִים,

וְכִתְרָם, חִיּוּתָם, רִטְטָם הָעֶלְיוֹן, כֹּרַת?

וּמַה גְּמוּדָה קוֹמָתִי וְחָדֵל כֹּחִי: אֶזְכֹּר יֹפִי,

וְלֹא אוּכַל הַחֲיוֹתוֹ; שָׁוְא אֲדַמֵּהוּ, אֶצְמָאֵהוּ.

נֶצַח נִשְׁלַל מֶנִּי, וְלֹא אָשִׁיב!

בַּרְזֶל סֶלַע יַכְנִיעַ; חֵץ חַיָּה יִכְבֹּשׁ;

מֶרְחָק – יְגַמְּאוּהוּ עֹז רֶגֶל, עָצְמַת סוּס.

אַךְ מַה כֹּחַ יָצוּד יְקָר־תְּמוֹל כִּי נִסַּח?

פְּאֵר שָּלֵם קוֹרֵא לִי, קוֹרֵעַ בְּשָׂרִי,

וַאֲנִי בּל אוּכַל אַגִּיעַ עָדָיו.

וְאוּלַי אָקוּם, אֵלֵךְ אַחֲרֵי הֶחָמוּד לִי,

וְאִם לֹא אֲפַלֵּל רְאוֹתוֹ:

עַל מַעֲרֶכֶת עֵצִים אֶשְׁכַּב עִם זִכְרוֹנוֹתַי, וְאֶשָּׂרֵף אִתָּם יַחַד,

וִיפֻזַּר אֶפְרִי בֵּין עֲשָׂבִים וְעַל גַּלֵּי מָיִם,

וְיֵעָלֵם אֻמְלָל עַל הַוָּתוֹ!

כֹּה נָהַם וַיְקוֹנֵן יוּבַל.

וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּצָהֳרֶיהָ עָמְדָה, בָּעֲרָה בְּלֹבֶן,

וְהַלֹּבֶן עָצַם, הֶאְדִּיר, הִפְלִיא, עַד כִּי הָיָה הָפְכוֹ: שְׁחוֹר.

וַעֲלָטָה כְּבֵדָה אָפְפָה אָת יוּבַל, וַיִּבָּלַע בָּהּ.

מֵעֹמֶק הַחֲשֵׁכָה הִגִּיעָהוּ קוֹל,

כְּמוֹ מִכֹּמֶס נַפְשׁוֹ אוֹ מֵאַפְסֵי עוֹלָם, לֵאמֹר:

"אַתָּה אֲשֶׁר יֻלַּדְתָּ לְזַמֵּר, לָמָּה תִּבְכֶּה?

קוּם, קַח גֻּלְגֹּלֶת רַעְיָתְךָ,

מֵרַגְלֶיהָ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַגִּידִים הַיְבֵשִׁים קַח, הַלִּיפִים הַנֻּקְשִׁים,

וּמָתְחֵם לְרֹחַב עַל הַגֻּלְגֹּלֶת הַנְּבוּבָה;

וְיֶתֶר־גִּיד אֶל עֶצֶם־רֶגֶל תִּקְשֹׁר, –

וְהָיוּ לְךָ לִכְלִי־מֵיתָרִים וְקֶשֶׁת לְמוֹ נְגִינָה".

הִבְהֵב וְנָס הַקּוֹל.

כִּתְמֵי אַרְגָּמָן רָקְדוּ לִפְנֵי עֵינֵי יוּבַל,

וְהַיּוֹם הֶאְדִּים, הִלְבִּין הִבְהִיר,

צִפֳּרִים אֲשֶׁר קָפְאוּ בַּשְּׁחוֹר הַמּוּזָר, נָשְׂאוּ כָּנָף וַתִּפְרַחְנָה.

וַיָּקָם יוּבַל וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צֻוָּה:

הֵרִים הַגֻּלְגֶּלֶת הַחֲלוּלָה אֲיֻמַּת חֹרֵי־עַיִן,

מָתַח עָלֶיהָ גִּידִים וְלִיפִים – וַיִהְיוּ לְנִימִים:

וְיֶתֶר־עוֹרֵק הִדֵּק אֶל עֶצֶם־הַקּוּלִית, וּמְתָחָהּ קֶשֶׁת.

הַקֶּשֶׁת בַּנִּימִים הִגִּיעַ

וַיִּשָּׁמַע רֶטֶט צְלִיל: דַּק, נוֹהֵם, רָחֵק, נֶאֱסָף.

וַיְנַגֵּן יוּבַל עוֹד –

טָוָה, טִלְטֵל רֶשֶׁת־צַעַר מִנִּי לִבּוֹ,

פְּרָשָׂהּ עַל מַיִם, עַל אִיִּים עֲרָמָהּ,

שָׁמַיִם בִּסְרִיגֶיהָ קִשֵּׁר

עַד נֶאֱחַז מְלֹא הֶחָלָל בְּחוּטֶיהָ: שְׁחוֹר וְכֶסֶף וּכְחוֹל־פְּלָדָה.

וְהֶחָלָל, עַל סְחַרְחֹרֶת יַמָּיו, אִיָּיו, עֵצָיו, שְׁחָקָיו,

סַב וְרִקֵּד גַּלְגַּל לַמַּנְגִּינָה הַגּוֹבֶרֶת,

וְעָבָר וְעָתִיד אַחַר זֶה הַגַּלְגַּל זֹרְמוּ

כְּמַעְיָן רָאשֵׁי־נָהָר פּוֹטֵר.

לְאֻמִּים נַעֲלִים, אוֹרֵי אָדָם לֹא יֻלָּדוּ,

קָמוּ וְהָיוּ,

וְתַנִּינֵי בְרֵאשִׁית שָׁאֲגוּ וְחִצַּצְרוּ בְּבִצּוֹתֵיהֶם –

יְסוֹדוֹת־תֵּבֵל מְשֻׁבָּשִׁים נְִגלוּ וְהִשְׁתַּעְבָּדוּ,

וְהַתֹּהוּ הַקַּדְמוֹן הָרוֹבֵץ לְפֶתַח הַיְקוּם

וְשׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹת לְבַלְבֵּל מִשְׁטַר הַכּוֹכָבִים, וְחַיֵּי אָדָם לָהֹם,

הֻכָּה, הָדְבַּר, הוּשַׁת לִפְעִימוֹת־שִׁיר.

וַיֶּחֱרַד יוּבַל עִם הַזְּמַן הֶחָל, הָרוֹגֵשׁ,

הַנּוֹשֵׂא עַל חָזֵהוֹ כָּל יְצוּרָיו: מְבַלְּעָם וּמְחַיָּם רֶגַע רֶגַע,

קֶצֶף עַל תּהוֹמוֹתָיו,

וּבֵין הַנְּצוּרוֹת נֶאֶרְגוּ בְּרִקְמַת הַמַּנְגִּינָה

קָמָה וַתְּחִי גַם הֵלָה רַעְיָתוֹ,

וַתֵּאוֹר לְעֻמָּתוֹ כְּמִקֶּדֶם:

פָּשְׁטָה אֵלָיו זְרוֹעוֹת לֹבֶן,

נָשְׁמָה לוֹ בִּשְׂפָתַיִם נוֹבְעוֹת מֹתֶק,

שָׁפְעָה עָלָיו בַּעֲנַן שַׂעֲרוֹת כְּלִיל־הָרִים,

בִּיפִי שַׁד צְרָבַתּוּ.

נְשָׁקָהּ יוּבַל וִיֵּדָעֶנָּה:

גִּיל מֵעֵבֶר לִכְאֵב, כְּאֵב מֵעֵבֶר לְגִיל.

כִּי רַב הָרֶגֶשׁ מִנְּשֹׂא,

מִתְעַלֵּף כָּרַע יוּבַל. וַיִּשְׁכַּב דּוּמָם עַד עֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֶבַע־מַעֲרָבוֹ;

והַכְּלִי בּיָדוֹ.

אַחַר קָם, וַיֵּרֶד מִן הַסֶּלַע, וְאֶל שׁוּלֵי סוּף

אֲשֶׁר לָאִי מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי.

בַּרְוַז־צָפוֹן הָחֳרַד מֵרִבְצוֹ, וּבְקוֹל נְהִיקָה

בְּרֹאש חַד פָּלַח אֲוִיר,

שָׁטֹחַ כְּנָפַיִם דַּקּוֹת, פּשֹׁט אֲחוֹרַנִּית רַגְלֵי־רֶקֶם,

הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, הָלֹךְ וְהִתְרַחֵק, עַד יִבָּלַע

זַלְזַל־שְׁחוֹר כָּפוּל בְּעָנָן מַלְבִּין.

שֶׁמֶשׁ הִשְׁרִיץ נחַשׁ־זָהָב נִפְתָּל בְּגוּשׁ הַמָּיִם.

עָמַד יוּבַל, שָׁאַף אֶל נְחִירָיו עוֹלָם רַעֲנָן וְחָפְשִׁי,

בְּדַעְתּוֹ כִּי בְּיָדוֹ סוֹד

לָבֹז אוֹצְרוֹת מֶרְחָק וּמַטְמוֹנֵי זְמַנִּים,

לֶאְסֹר כָּל רָע וְכָעוּר אֶל רֶכֶב הַפְּאֵר,

וּמֵעַצְמוֹת מָוֶת וְרִקָּבוֹן – לִבְנוֹת חֶדְוָה, חֵן וְחַיִּים.

פֶּרֶק כִּי שֻׁפְּכוּ

כִּי שֻׁפְּכוּ מְעֵי הָאֲדָמָה,

גְּרָמֶיהָ הַקַּדְמוֹנִים גֻּלּוּ,

אָז אֻנְּכוּ שִׁכְבוֹתֶיהָ, וֱרֵאשִׁיתָן

מַדְרֵגוֹת גַּסּוֹת שְׁטוּחוֹת תַּחַת סַפִּיר־דּוֹק: חָלָק גָּח

הַמַּרְמָר הָאָדֹם מִן הַחוֹל, מָעֳלִים מִמֶּנּוּ

הַבַּזֶּלֶת וְהַבְּדִיל, מֵהֶם הַשַּׁחַם גָּבַהּ,

וְהַפֶּחָם הַפְּנִימִי זוֹקֵף רֹאשׁ

מֵעַל מִישׁוֹר־צִיָּה חַף מִפֶּרֶץ

זוּלָתִי בַּמֶּרְחָק אֲגָם עָגֹל בְּמִסְגֶּרֶת מֶלַח,

נִקְרַע וְנוֹתַר מִיָּם קַדְמוֹן אֲשֶׁר נָס,

מְרַכֵּז תּוֹכוֹ מָה רִקְמָה וּמָה מָאוֹר יִהְיוּ בָּרוֹם.

שֶׁמֶשׁ־עֶרֶב אִכְּלָה חֹר אָדֹם בְּשִׁפּוּלֵי אֹהֶל־שָׁמַיִם מְקֹעָר.

חֹשֶׁךְ זֹרַק מֵעֵבֶר צוּק־הַפֶּחָם. קַעֲרַת כַּסְפִּית – הָאֲגָם,

וּמִמַּעֲרָב שְׁלוּלִיּוֹת־אֹדֶם שְׁנוּנוֹת נִקְווּ בַּמַּדְרֵגוֹת, עָבֹר

קִפּוּלֵי שָׁנִי, וְצֻפֹּה

זָוִיּוֹת כַּרְמִיל עַל הַצְּדָדִים, וְחַפֵּה זָהָב

הַקֶּרֶן הַחֲצוּבָה וְהַזִּיז.

אֻפְלֵל אֹדֶם, עָמֵם שָׁנִי, בַּמַּדְרֵגוֹת

יַיִן הוֹפֵךְ זֶפֶת, הוֹפֵךְ סֶלֶק, אַךְ הַצּוּק הַשָּׁחוֹר

פָּז הוּצַק עָלָיו, וְהוּא לְבַדּוּ מֵאִיר,

וּמוּאָרִים עָלָיו שְׁלֹשָׁה:

בֶּן־אָדָם אַדִּיר, מִצְחוֹ אַלְמֹג וָרֹד, מִשְׂתָּרְעִים בּוֹ גִּידֵי־כְּחוֹל,

גְּדִי מְקֻפָּל פּוֹרְפִיר שָׁחוֹר בִּזְרוֹעוֹתָיו,

וּסְנֶה רָזֶה וְעַקְשָׁן, גַּרְעִינוֹ צָנַח פֹּה מֵרוּחַ,

טָעַם מִמִּקְרַץ־הַפֶּחָם וְהִכִּיר בּוֹ שְׁאֵר עַתִּיק,

וַיִּסְתָּעֵף אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת, כְּחַלְחַלּוֹת, וְכַפְתּוֹרִים אֲדַמְדַּמִּים – פִּרְיָן.

עַיִן כִּבְדַת־רִיסִים לָפְפָה הַגְּדִי,

וּשְׂפָתַיִם קְצוּבוֹת – מֶלֶל:

מַה לִּי, מֹשֶׁה מִצְרִי, וּלְךָ, גְּדִי בֶּן צְפִירִים,

כִּי כֹה דָּבַקְתִּי בָּךְ לְרָחֲמֶךָּ?

אֶל מִקְוֵה־מֶלַח רַצְתָּ כִּי צָמֵאתָ.

בֹּא וְאַרְאֶךָּ מַעְיָן טָהוֹר, מִסֶּלַע זוֹנֵק,

יַשְׁקְךָ וְרָוִיתָ.

עֵינֵיךָ אַבִּיט וְהֵן מְבִינוֹת לִי.

וּמִי יִתְּנֵנִי בִּינָה מִכָּל יְצוּר רָחַק מֶנִּי,

מִזְּאֵב וְצִרעָה וְעַקְרָב, וְיֵדְעוּ כִּי אֲהַבְתִּים.

מֵאֵלֶּה עוֹד תִּקְוַת־הַכֵּר לִי, כִּי רוֹחֲשִׁים הֵם כָּמוֹנִי;

עִם אֲדָמָה מִי יתֵּן וְשׂוֹחַחְתִּי,

עִם רוּחַ־עֶרֶב, וַעֲנָנִים שָׁטֵי־שְׁחָקִים, וּמַתָּכוֹת בָּאָרֶץ שׁוֹתְקוֹת.

אַךְ נִפְרַדְתִּי מֵהֶם מֵרֹאשׁ בְּרִיאָתִי, עַד אֶרְאֵם

מַחֲרִישִׁים, מֵתִים. וְכִי אֵין חֵשֶׁק אֶחָד

גָּנוּז בִּי וּבָהֶם? אֵיכָה גֶּשֶׁר יְגֻשַּׁר

בֵּינִי וּבֵין כֹּחוֹת הָאֲדָמָה הַמְּחֻנָּקִים, –

פְּתִיל־אֵשׁ יְקֻשַּׁר בֵּין נִיצוֹץ אֱלֹהִי בִּי

וּבֵין נִיצוֹץ אֱלֹהִי בְּכָל סֶלַע, רֶגֶב וּרְסִיס־מֶלַח,

עַד יִתְלַכְּדוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְיִהְיוּ אֶחָד? –

עוֹדֶנּוּ דּוֹבֵר, עֵינָיו נָשָׂא, וַיַּרְא הַסְּנֶה,

וַיֹּאמֵר:

מַרְאוֹת־עוֹלָם אֵלֶּה הַטְּווּיִם עֲלֵי עֵינַי,

בֵּינִי וּבֵין הָעוֹלָם חוֹמָה וְגָדֵר הֵם;

עַד גַּם אָדָם לְאָדָם לֹא מִנֵּפשׁ אֶל נֶפֶשׁ,

כִּי אִם בְּעַד סִמְלֵי־רִמְזֵי חוּשׁ יְדַבֵּר.

בְּבַרְזֶל, מַיִם וְאוֹר אֲקַנֵּא,

כִּי חִיל אֶחָד רָץ בְּכֻלָּם,

וְאִישׁ לְאָחִיו פְּתוּחִים הֵם לְלֹא קִיר־מוּחָשׁ חוֹצֵץ.

אֲבָל, הִנֵּה, זֶה הַסְּנֶה בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עוֹמֵד:

מְעֹרֶה וּמְעֹרָב בַּקַּרְקַע, בִּשְׁתִיקַת הָאֵין־סוֹף נוֹגֵעַ,

וּמִתְרוֹמֵם אֶל בֵּין בְּנֵי־הַחַיִּים אֲשֶׁר קִלְלַת הִבָּדֵל עָלֵימוֹ.

אִם לֹא יִהְיֶה הַסְּנֶה הַזֶּה סֻלָּם

לְהַעֲבִיר רִגְשׁוֹת אֶרֶץ אֱלֵי נַפְשִׁי הַנְּתוּקָה מֶנָּה וְאֵלֶיהָ כָּלָה? –

הָעֶרֶב הֶחֱשִׁיךְ. רַק אַחֲרוֹנִי קַוִּים

נָגְעוֹ בְּכַפְתּוֹרֵי הַסְּנֶה וֶהֱאִירוּם נֹגַהּ.

גָּזָה שֶׁמֶשׁ אֶבֶן־אֹדֶם גּוֹרֶרֶת אַחֲרֶיהָ מְנָפַת־דָּם.

וּפֵרוֹת הַסְּנֶה, מִצִּלְהוּב עַרְבַּיִם מֻצָּתִים,

הָמוּ גֶוֶן חַי, זֶרַח פְּנִימִי הִקְרִינוּ,

וְאוֹרָם, כְּנוֹזלֵי־אֵשׁ בְּתוֹךְ צִנּוֹרוֹת זְכוּכִית,

בָּעֲנָפִים נוֹצֵץ, יָרֹד אֶל הַגֶּזַע,

הִתְפַּשֵּׁט בַּשָּׁרָשִׁים עַד לְפִיוֹת שַׁעֲרוֹתֵיהֶם,

וְהַיּוֹנֵק הָפַךְ מֵינִיק:

מִן הַצֶּמַח עָבַר הָאֹשֶׁר וְאֶל קִרְבֵי אֲדָמָה נִשְׁפַּךְ,

עַד נַעֲשׂוּ שִׁכְבוֹתֶיהָ הַכְּבֵדוֹת שְׁקוּפוֹת וּמְאִירוֹת מִתּוֹכָן,

חֲדוּרוֹת־זִיו.

לוּ פָּרְצָה נְהָרָה מֵאֶבֶן־חֵן אֶל חֲבֶרְתָּהּ,

פָּלֹחַ וְהַגִּיהַּ סֶלַע, בּוֹ הֵן קְבוּרוֹת,

כֵּן קָפְצָה אֵשׁ־הַסּוֹד מֵרֶגֶב אֶל חֲבֵרוֹ,

גָּמְעָה כֹּל לְפָנֶיהָ: וְרַדְרֶדֶת מִמַּרְמָר הֵצִיצָה,

שְׁחוֹרַה מִבָּזֶּלֶת, מַכְסִיפָה מִבְּדֵיל,

מִשַּׁחַם חוּמָה־יְרַקְרֶקֶת רָעֲפַה,

וּמִן הַפֶּחָם הָלְכָה דָם שָׁחוֹר, בּוֹעֵר –

לִחֲכָה אֶת בְּרֵכַת־הַמֶּלַח הַקְּטַנָּה, הֲפָכְתָּהּ לֶשֶׁם שׁוֹתֵת,

עַד אַפְסֵי אֶרֶץ זָרְמָה, וְשׁוּלֵי שְׁחָקִים לִפְּפָה, הִבְעִירָה.

נֶחְשְׁפוּ כּוֹכָבִים מֵאֲפֵלָה,

הִצְטוֹפֵפוּ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, מִשְׁתּוֹמְמִים לַמּוֹרָא.

וְאֵשׁ מִגּדוֹת הָרוּחוֹת גַּלִּים גַּלִּים גָּעֲשָׁה עֲדֵיהֶם,

אַכֵּל וְטַבֵּעַ אוֹתָם בַּהֲמוֹנֵיהֶם.

וַיִּפֹּל מֹשֶׁה אָרְצָה וַיָּלֶט פָּנָיו.

אַךְ בְּהִשָׁפֵךְ הַמַּאֲכֹלֶת מִכָּל עֲבָרִים אֵל מֶרְכַּז הָרָקִיעַ,

וּכְבַלְּעָהּ שְׁאֵרִית עִגּוּל כָּחֹל, וְאַחֲרוֹן כּוֹכָב בְאֶמְצָעִיתוֹ,

קָם מְלֹא־קוֹמָתוֹ וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו עָל –

(וְהַגְּדִי לְרַגְלָיו נוֹצֵץ, רוֹעֵד),

כִּי הִרְגִּישׁ אֲשֶׁר הָאוֹר גַּם בְּתוֹכוֹ מְחַלְחֵל,

וְגוּפוֹ כֻּלּוֹ דוֹלֵק בְּשִׁמְחָה, בְּאַהֲבָה, בְּטוֹב,

עַד אֵין מִסְתּוֹר!

וּפִתְאוֹם כָּבָה חָזוֹן, וּמֹשֶׁה, נְצִיב־קַדְרוּת,

עַל רוּם־צוּקוֹ מוֹל הַלַּיְלָה מְפֻסָּל –

כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם, אִישׁ מֵאָחִיו קְטוּעִים, נוֹצְצִים דַּלִּים,

הַגְּדִי עַל יָדוֹ עָמוֹם, כָּבוּי, נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת,

וְהַסְּנֶה לְפָנָיו קָשֶׁה וְסַרְבָּן,

אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בּוֹדֵד.

דֹּם עָמַד, שִׁלֵּב פִּרְקֵי אֶצְבְּעוֹתָיו,

וְלִבּוֹ חָרוֹךְ וְכוֹאֵב אַחֲרֵי הִנָּתֵק מֶנּוּ מַעְיַן־הָאוֹרָה.

וַיֶּהְגֶּה:

פַּס הַפֶּלֶא, וּבְנַפְשִׁי אֶשְׁמְרֶנּוּ.

אָמְנָם, אִם רַק לִי יִהְיֶה,

כִּי פְּרֵצַת־פִתְאוֹם הָיָה

מִכִּסּוּפֵי כָּל הַיְּצוּרִים אֶל אֱלֹהִים אַדִּירִים הַמְּרֻתָּפִים תּוֹכָם.

אֵיךְ אָבִיא אֶת הַנִּגְלֶה לִי קָצִיר לְשִׁבְטיֵ עַמִּי, וּלְכָל הַנִּבְרָא – שָׁבֶר?

אֵלֵךְ, אֲרַקַּע וַאֲקָרֶה חֹק

לְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם עַד לְחָזוֹן בָּרַק לִי:

לְקַשֵּׁר נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ,

לְמַעֵט קַשְׁיוּת לֵב, כְּלִיאַת מֹחַ, וּפְנוֹת עֹרֶף אָח אֶל אָח,

לְכַלְכֵּל בְּנֵי־אִישׁ לִקְרַאת חֵרוּת וְחֹובָה

תַּחַת עַבְדוּת עִוֶּרֶת וּמֶרֶד עִוֵּר –

חֹק יַהַר אֶת הַעֲלָאַת עַצְמוֹ,

הוֹלֵךְ תָּדִיר מִמִּצְוָה כְּפוּיַת־חוּץ אֶל צַו־לֵב וּמוֹרֶשֶׁת־דָּם,

מִתְרַחֵב עִם הִתְרַחֵב נֶפֶשׁ־הָאָדָם,

עַד כָּללוֹ בְּהֶקֵּף־רַחֲמִים אֶת כָּל הַמְּפַרְפֵּר וְהֶחָי, וְחָדְרוֹ בָּם

לִהְיוֹתָם רוּחַ אַחַת עִם הָאָדָם –

עַד חַבְּרוֹ כָּל הַחַי עִם שִׂיחַ וְעִם עָפָר

וּשְׁמָשׁוֹת אֵין־סְפֹר מֵעֵבֶר לָמוֹ,

כִּי יִדְלְקוּ כָּל גּוּף וְכָל נְשָׁמָה בִּדְלֵקָה אַחַת שַׂגִּיאָה,

יִרְטְטוּ בְּרֶטֶט יְצִירָה עַצְמִית שֶׁל אֱלֹהִים־עוֹלָם,

בְּנֵס־נֵצַח אֶחָד יְפֹעָמוּ. –

הָאִישׁ מֹשֶׁה שַׁח אֶל הַגְּדִי לְשֵׂאתוֹ,

וְכָל אִילַן־הַכּוֹכָבִים –

גֶּזַע־נוּר מְלֻקָּח עִם סְעִיפֵי־לַפִּיד נוֹהֲרִים –

מוֹט עַל שִׁכְמוֹ.

פֶּרֶק אֵין־שֵׁם בְּטֶרֶם זְמַנִּים

אֵין־שֵׁם בְּטֶרֶם זְמַנִּים חֹלָלוּ

הָיָה אֶחָד, יָחִיד וְאָחִיד, לְלֹא נִגּוּדִים וְחִלּוּפֳים, –

עָנִי בְּאַחְדוּתוֹ הַנּוֹרָאָה.

הִתְפּוֹצֵץ לִשְׁלוּלִיּוֹת וְלִזְרָמִים –

וַיִּתְנוֹצְצוּ גְּוָנִים וּבְנֵי־גְוָנִים:

צָהֹב, אָדֹם וְכָחֹל, שָחוֹר וְלָבָן,

צָהֳלָה וּנְאָקָה, הוֹי וְהֵידָד,

לֵדָה, צְמִיחָה, כְּמִישָׁה, גְּוִיעָה,

תֹּהוּ וְסֵדֶר,

וּצְלִיפוֹת וּנְשִׁיקוֹת, וְרַעַל וָבֹשֶׂם.

* * *

אֵין־שֵׁם בִּשַׁבְרִירוּתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ אֲבַק־כּוֹכָב, עָפָר, צֶמַח, חַי וְאָדָם,

מֵעַצְמוֹ נָתוּק וּבְתוֹך־תּוֹכוֹ קָרוּעַ,

אֶל עַצְמוֹ נָפַל מֵטֵאוֹר אֶל אֶרֶץ,

אֶת עַצְמוֹ שָׁאַף חֲבַצֶּלֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

אֶת עַצְמוֹ בָּלַע צְפַרְדֵּעַ אֶת הַזְּבוּב,

אֶת עַצְמוֹ חִבֵּק דֹּב דֻבָּה וְאִישׁ אִשָּׁה,

אֶת עַצְמוֹ עָבַד בֶּאֱמוּנוֹת מְעֻרְפָּלוֹת מְשׁוּחוֹת־דָּמִים,

עַל עַצְמוֹ תָּהָה בְּאַגָּדוֹת־רַבִּים וּמַדָּעֵי־בְּחִירִים,

עַד הֲמוֹתוֹ אֶל קַדְמוּתוֹ בְּשַוְעַת כִּנּוֹר־יוּבַל,

עַד הַכִּירוֹ אֶת אֵחְדוּתוֹ בְּאֵשׁ סְנֶה־מֹשֶׁה

* * *

אֵין־שֵׁם מִקֵּץ הַזְּמָנִּים,

לֹא רֵיק, שׁוֹלָל מִדְּמוּת, כִּמוֹ אָז לִפְנֵי הִתְרוֹסְסוֹ,

כִּי אִם נְקוּב־תְּהוֹמוֹת, גְּשׁוּר־מִקְלָעוֹת, נְמוּר־תּוֹלָדוֹת,

מְצֻבַּע כָּל בַּלָּהָה וַעֲוִית –

הוּא, בְּשִׁכְרוֹן־דּוֹדִים מְאֻחָד,

כָּל זְרָמָיו הַמְּפֻלָּגִים זֶמֶר אֶחָד נִקְווּ,

כָּל שְׁבִילָיו הַמְּתֻעְתָּעִים שַׁלְהֶבֶת אַחַת קֻשָּׁרוּ.

הָאֱלֹהוּת, בּוֹרַחַת עַצְמָהּ, אֶל עַצְמָהּ שָׁבָה

מָעֳשֶׁרֶת נְדוּדֶיהָ,

וּמַחֲזֵה־הָעוֹלָמִים תָּמָם.

t ‏הַדְלָקַת הַנֵּר

x מוגש ברשות פרסום

בְּלֵיל-עֲדָנִים, בְּהִלָּחֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב אֶל חַלּוֹן,

וְאוּלַי בְּלֵיל-יְגוֹנִים, מִרְבַּץ עָנָן טָחוּב,

נִזְרַק שֶׁפֶךְ-זֶרַע לְמוֹ רָחֶם. רִבְבוֹת רָאשֵׁי-זָכָר זְעִירִים

בְּנוֹזְלֵי-רֶחֶם שָׂחוּ-הֶעְפִּילוּ; רַק אֶחָד בְּמִקְרֶה אוֹ בִּגְבוּרָה

חָדַר אֶל רִיר-הַבֵּיצִית, נִשְׁפַּךְ אֵלָיו, הִתְאַחֵד עִמּוֹ

וַיִּוָּלֶד מְאוֹר-חַיִּים,

נִיצוֹץ לוֹחֵשׁ בְּסֻכַּת-אֵם תִּשְׁעַת יַרְחֵי אשֶׁר, יַרְחֵי צְמִיחָה בְּהַצְנֵעַ,

עַד צֵאתוֹ לִבְעוֹר בְּמוֹ אֲוִיר בְּחֵשֶׁק, בְּמַכְאוֹב, בִּדְאָגָה –

נֵר מְטֻלְטָל, נֵר מְסֹעָר, נֵר הֲפַכְפַּךְ, נֵר אוֹבֵד.

יֶלֶד נוֹלָד – גוֹרָלוֹ נוֹלָד עִמּוֹ.

כָּל חֶדְוַת-אָדָם וּשְׁחִיתוּת-אָדָם בּוֹ מְכֻנָּסוֹת,

מְקֻפָּלִים בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ יִרְאֶה, הַנּוֹף יִגְדַּל בּוֹ,

פְּנֵי אוֹהֲבִים יֶאֱהָבֵם, צוֹרְרָיו וְצֵידוֹ-טַרְפּוֹ,

שִׁירָה אֲשֶׁר יָשִׁיר, פְּצָעִים יִפָּצַע, הַדְּרָכִים יִדְרֹךְ, הַמָּוֶת יָמוּת.

הַכֹּל בּוֹ וְהוּא אֶל הֲזָיַת-עַצְמוֹ יִשְׁתּוֹקֵק, צֵל-דִּמְיוֹנוֹ יְחַבֵּק,

רַק נַפְשׁוֹ יֵדַע, וְנַפְשׁוֹ תְּמִיהָה לוֹ.

מֵאֲחוֹרֵי הַיְרִיעָה הָאֲדֻמָּה, הַתּוֹרֶסֶת אֶת מִטַּת הַלֵּדָה,

יָצְאָה אִמָּא רָחֵל אֶל בֵּית אֵין סְדָרִים, יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא חֲסַר-גַּב,

הִבִּיטָה אֶל הַתִּינוֹק הַיִּלּוֹד לָהּ, סְגַלְגֹּל-פָּנִים וּצְלוּל-עֵינָיִם,

וַתֵּבְךְּ: "אַבָּא מָתוֹק בַּשָּׁמַיִם, לָמָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ הֵנָּה?

הַאִם חָסַרְתִּי פִּיּוֹת לְאָכְלָה? קֶמַח אֵין בַּבַּיִת,

וְאֵין פְּרוּטָה לַעֲצֵי-הַסָּקָה. וְלַאֲחוֹתִי פֵיגֶה-אֶטְל בַּיִת רֵיק

וַחֲנוּת הַמְּבִיאָה חִיּוּנָה, וּמֹשֶׁה שֶׁלָהּ נוֹסֵעַ אֶל הַגְּבוּלוֹת וּמַרְוִיחַ.

זֶה תֵּשַׁע שָׁנִים הוּא בַּעַל טוֹב לָהּ, וְאוּלָם בָּעֲשִׂירִית – אֶפְשָׁר יַחפֹּץ קַדִּישׁ.

אֱלֹהַּ טוֹב, הַאִם לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁלוֹחַ יֶלֶד יָפֶה כָּזֶה לְפֵיגֶה-אֶטְל?"

אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאָה פֵיגֶה-אֶטְל,

עָטְפָה אֶת הַתִּינוֹק בְּמַטְלִית אֲרֻכָּה כְּאַחַד הַחֲנוּטִים,

וַתִּרְמֹז כִּי יְצוּר כָּזֶה יַזְרִיחַ אוֹר בְּכָל בֵּיתָהּ, אָמְרָה לָהּ אִמָּא רָחֵל:

"שִׁבְעָה נִתְּנוּ לִי, וַיִּשָּׁאֲרוּ אַךְ שִׁשָּׁה.

עִזָּה צְעִירָה פִּרְאִית הָיִיתִי, וּבִהְיוֹת תִּינוֹק רִאשׁוֹן שֶׁלִּי בֶּן שָׁנָה,

יָצָאתִי אִתּוֹ לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרוֹת בְּיוֹם-סְעָרָה, וַיִּצְטַנֵּן, וֵאלֹהִים לְקָחוֹ.

הַאִם אֶתֵּן בֵּן שִׁשִּׁי שֶׁלִּי לַאֲחֵרִים? כָּל עוֹד שָׁדַיִם לִי

וֵאלֹהִים נוֹתֵן לִי יָמִים, לִי יִהְיֶה וַאֲגַדְּלֵהוּ".

שָׁמַע אַבָּא יוּדֶה-וֶלְוֶל וַיְאַשְׁרֶנָּה, כִּי דְּמוּת קַדְמוֹנִית מִן הַחֻמָּשׁ מוֹפֵת לוֹ –

יַעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנָיו בָּנוּ אֶת בֵּית-יִשְׁרָאֵל;

וַיִּשְׂמַח עַל כָּל יֶלֶד חָדָשׁ אֲשֶׁר נוֹלַד תַּחַת גַּגּוֹ.

אַף הוּא, כְּמוֹ יַעֲקֹב מִקֶּדֶם, שָׁמַר בְּלִבּוֹ זִכְרוֹנוֹת-עֶצֶב

מִכַּעַס כִּעֲסָהוּ אֲבִי רָחֵל שֶׁלוֹ, וְאִם-כִּי לֵאָה לֹא הָיְתָה לוֹ.

נַעַר הָיָה, וַיָּבוֹא מִסְּלוּצְק אֶל הֲלוּסְק, רָעֵב וּקְרוּעַ-נַעֲלַיִם.

הָיָה עוֹר-כֶּבֶשׂ לִכְסוּת לוֹ בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה,

וּבַיְּעָרוֹת בְּדֶרֶך-בּוֹאוֹ – זְאֵבִים. וַיְהִי בְּשָׁכְבוֹ לִישׁוֹן תַּחַת עֵץ,

וַיִּתְמַהּ הַנַּעַר בְּלִבּוֹ: אֵיךְ יִתְכַּס בְּעוֹר-הַכֶּבֶשׂ לְבִטָּחוֹן מִזְּאֵבִים:

שְׂעַר-הָעוֹר כְּלַפֵּי חוּץ אוֹ כְּלַפֵּי פְנִים?

וַיֵּשֶׁב יוּדֶה-וֶלְוֶל בַּהֲלוּסְק, וַיְהִי לוֹמֵד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְאוֹכֵל יָמִים.

כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת חוֹשְׂכוֹת מִפַּת-בֵּיתָן הַדַּלָּה

וּמְכַלְכְּלוֹת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ

אֶת אַחַד הַנְּעָרִים הַלּוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ,

וְהָיָה כָּל נַעַר סוֹעֵד יוֹם יוֹם בְּבַיִת אַחֵר; וְיוֹם בּוֹ חָסֵר לוֹ בַּיִת – וְרָעֵב.

לְזֹאת יִקָּרֵא לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל אֲכִילַת יָמִים.

בַּאֲשֶׁר לָמְדוּ הַנְּעָרִים יוֹמָם, שָׁם יָשְׁנוּ לַיְלָה.

וְהָיוּ סַפְסְלֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ שׁוּק-מִסְחָר וּנאוֹת-צַיִד

לְשַׁדְכָנִים, לְהוֹרֵי בָנוֹת מְבֻגָּרוֹת מִזּוֹ הָעֲיָרָה וּמִן הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים,

אַף לְאֻמָּנִים מְחַזְּרִים אַחַר שֻׁלְיוֹת.

עִלּוּי, רָץ כְּרוּחַ לֹא-מְרֻסֶּנֶת בִּמְבוֹכֵי אַבְעָיָה פְּתַלְתֻּלִּים,

אוֹ מַתְמִיד, שׁוֹחֵק אַבְנֵי-דַעַת בְּטִרְדַּת טִפִּין טִפִּין,

הָיָה נִבְחָר חָתָן לְמִשְׁפָּחָה רַבָּנִית גֵּאַת-יַחַשׂ

אוֹ לְאִישׁ עָשִׁיר עוֹגֵב עַל כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וְיוּדֶה-וֶלְוֶל לֹא אֶחָד מֵאֵלֶּה, כִּי שָׁפְרוּ עָלָיו

אַגָּדוֹת וּמְשָׁלִים מִן הַמִּדְרָשׁ וְסִפּוּרֵי-בַּדִּים מִפִּי חֲבֵרִים

מִסִּבְכֵי הַהֲלָכָה הָעֲבֻתִּים. וַיִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוּדֶה הַבַּנַּאי,

רְחַב הַזָּקָן הַחוּם וּזְעַף הַמֶּבָּט, וְהוּא אָז צָרִיךְ

שֻׁלְיָה לִמְלֶאכֶת-הַנַּגָּרוֹת אֲשֶׁר עַל-יַד בִּנְיָנָיו

וּבְעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת גַּם חָתָן לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֶה שְׁנוֹתֶיהָ,

וְטוֹב לְהַקְדִּים וּלְהַשִּׂיאָהּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה.

כֵּן חֻתַּן יוּדֶה-וֶלְוֶל צְנוּם הַגּוּף, צְהֹב הַפָּנִים הַחִוְּרִים וּמְקֻרְזַל הַזָּקָן הַדַּק,

עִם רָחֵל הַגְּבוֹהָה, הַלְּבָנָה, כְּאַחַת מִבְּנוֹת הַסְּלַוִּים לְמַרְאֶה.

סֵרְבָה רָחֵל, לֹא אָבְתָה הִנָּשֵׂא; אַף שֵׁם חֲתָנָהּ הַדּוֹמֶה לְשֵׁם אָבִיהָ

כְּסִמָּן רַע בְּעֵינֶיהָ; אֲבָל יַד אָבִיהָ קָשְׁתָה בַּסְּטִירוֹת

וּמִצָּרַת-הַשֵׁם מָצְאָה מִפְלָט בְּקָרְאָהּ לְבַעֲלָהּ וֶלְוֶל בִּלְבַד

וְהָאַבְרֵכִים בָּעֲיָרָה כִּנּוּהוּ: יוּדֶה-וֶלְוֶל הַנַּגָּר.

יוּדֶה-וֶלְוֶל, כִּי הֶעֱבִידָהוּ חוֹתְנוֹ בְּפֶרֶךְ, בְּאַכְזְרִיּוּת, לְלֹא מַשְׂכֹּרֶת-כֶּסֶף,

וְכִלְכְּלָהוּ לֶחֶם צַר וּבֶגֶד בָּלֶה, ‑ רַבּוּ תְּלוּנוֹתָיו.

יוֹם אֶחָד בָּא יַעֲקֹב, אֲבִי יוּדֶה-וֶלְוֶל, אִישׁ-שֵׂיבָה קָטָן וְכָפוּף,

מִסְּלוּצְק אֶל הֲלוּסְק, לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם צְעִיר-בָּנָיו.

“מֵאַחַר שֶׁהוּא מַעֲבִידְךָ בְּלִי רַחֲמָנוּת”, אָמַר הָאָב הַיָּשִׁישׁ,

"וְאֵינוֹ קוֹצֵב לְךָ שָׂכָר, אַף חָבֹל יֶחְבַּל בְּגוּפְךָ,

וְגַם הִיא מְצִיקָה לְךָ בַּאֲטִימוּת לִבָּהּ,

לָמָּה לֹא תִתֵּן לָהּ סֵפֶר-כְּרִיתוּת, וְאַתָּה בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ תֵּלֵךְ?" –

“אֲבָל אֵיפֹה אֶמְצָא-לִי נַעֲרָה אַחֶרֶת יָפָה כְּמוֹתָהּ?” אָמַר יוּדֶה-וֶלְוֶל בְּבֶכִי

וְרָחֵל שׁוֹמַעַת פֶּתַח-הַדֶּלֶת.

שֶׁבַע שָׁנִים יָשַׁב יוּדֶה-וֶלְוֶל עִם חוֹתְנוֹ וְעִם גִּיסוֹ אֲחִי-אִשְׁתּוֹ,

הִירְשְׁל הַמְּלַמֵּד; וַיִהְיוּ בְּנֵי יוּדֶה-וֶלְוֶל מְזֻפְּתֵי-הַשֵּׁעָר

מִתְקוֹטְטִים וּמִתְנַגְּחִים תָּמִיד

עִם הָרָאשִׁים הָאֲדֻמִּים אֲשֶׁר לְהִירְשְׁל הַמְּלַמֵּד.

כִּי בֵינָתַיִם פָּרְחָה רָחֵל בַּחֲמִשַּׁה יְלָדִים, בֵּן וּבַת לְסֵרוּגִין:

וְהָרִאשׁוֹן בָּהֶם מֵת בְּעוֹדוֹ יוֹנֵק,

וְהוּא בְּהִיר-הַשֵּׂעָר הָאֵחָד אֲשֵׁר יֻלַּד לָהּ בְּיָמֶיהָ,

וְיֶתֶר בָּנֶיהָ שְׁחַרְחוֹרִים.

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו וּשְׁתֵי בְנוֹתָיו,

נִכְנַס לְחוֹבוֹת מְעִיקֶי-שֶׁכֶם, וַיִּקֶן מַחֲצִית בַּיִת רָחָב בִּרְחוֹב בִּצּוֹת,

וְהִתְחִיל לַעֲבוֹד שָׁם נַגָּר-אֻמָּן בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

נַעֲרָה שְׁלִישִׁית, שְׁחוֹרָה כְּצוֹעֲנִית, נוֹלְדָה בַּמָּעוֹן הֶחָדָשׁ,

וְשָׁם הַתַּנּוּר צוֹנֵן, הַשֻּׁלְחָן עֵירֹם, וּבַחַלּוֹן – סְחָבָה תַּחַת שִׁמְשָׁה.

חָדְשֵׁי-רָעָב קָשִׁים לֹא סָגְרוּ אֶת רֶחֶם רָחֵל, וַתֵּלֶד עוֹד בֵּן זָכָר.

הַשְּׁכֵנִים הֵבִיאוּ מְעַט יַי"שׁ, שָׁתָה יוּדֶה-וֶלְוֶל וַתַּבְרֵקְנָה עֵינָיו.

בִּקֵּש לִקְרוֹא אתֶ שֵׁם הַיֶּלֶד גָּד, לֵאמֹר: בָּא גָד!

אַךְ בַּשַּׁבָּת הַהִיא, בַּעֲלוֹתוֹ לַתּוֹרָה, נִקְרֹא נִקְרָא לַפַּרְשָׁה הַמְּסַפֶּרֶת

אֶת דְּבֶר אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם אַבְרָהָם.

וַיִּקְרַא אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד אַבְרָהָם עַל-שֵׁם הָרִאשׁוֹן בַּאֲבוֹת שִׁבְטֵי הָעִבְרִים.

לְאַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּכְרַךְ-יַמִּים, בָּבֶל-עָרִים, שָּמַע פַּעַם אַבְרָהָם

אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מִתְלַחֲשִׁים עַל-אוֹדוֹתָיו בַּשַּׁחַר,

בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה יְשֵׁנָה, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ.

לָמַד אָז אַגָּדָה קְטַנָּה עַל לֵדָתוֹ, וְהִיא:

כִּי גָח מֵרֶחֶם תְּאוֹמִים עִם אָח לוֹ, אֲבָל הוּא חָזַק מֵאָחִיו,

וַיְהִי כְּמוֹ יָנַק אֶת כָּל לְשַׁד אִמּוֹ אֶל עַצְמוֹ

וְהִרְעִיב אֶת בֶּן-לִוְיָתוֹ: זֵה נוֹלַד נֵתַח-בָּשָׂר זוּט

אֲשֶׁר צִפְצֵף פַּעַם – וַיָּמֹת. וְעֵינֵי אַבְרָהָם נוֹצְצוֹת בְּאוֹר-קְדוּמִים.

t ‏גֶּשֶׁם

x מוגש ברשות פרסום

הַגֶּשֶׁם חוֹטֵט מְלֹא הָאֲוִיר,

תּוֹמֵךְ רוּמֵי כֶסֶף וַעֲרָפֶל,

לוֹפֵת צַפְצָפָה נִשֵׂאת וַעֲרִירִית,

מְטַפַּח עַל אִבֵּי עָלִים בְּקָדְקֳדֵי אַלּוֹנִים,

שׁוֹצֵף עֲנַף-תַּפּוּחַ עָקֹם

וְנִגָּר מִבֵּית שֶׁחְיוֹ,

זוֹרֵם מִדָּלִיּוֹת נְקֵבָה-לִבְנֶה,

חוֹמֵס מִכַּפּוֹת תִּדְהָר פִּרְיָן דּוּ-הַכָּנָף,

נוֹקֵר בְּכָל קְלִפָּה,

דּוֹקֵר בְּכָל נִקְרָה, –

נוֹקֵב, נוֹטֵף וּמְפַשְׁפֵּשׁ

בְקִמְטֵי הָאֲדָמָה, בְּסִתְרֵי מַחְשַׁכֶּיהָ,

מְמַשְׁמֵשׁ שָׁרְשֵׁי דֶשֶׁא חִוְּרִים וַעֲקַלְקַלִּים

וּמְעוֹרֵר בָּמוֹ חֵשֶׁק הוֹמֶה

לְשַׁלֵּף קְרִינוֹת עֵשֶׂב, כְּנֵסִיּוֹת יְרַקְרַקּוֹת,

טַרְפֵּי דַפֵּי יֶרֶק,

יְרוֹקַת קְרוּם וְרִקְמָה,

מִשְׁתַּפְּכִים עַל פְּנֵי בֹּץ וְחוֹל וָרֶגֶב,

מְגַשְּׁרִים גּוּמָה, פְּצִיעָה, חֶקֶק וַחֲרִיץ,

עַד אֶפֶס רִצְפַת שְׁלוּלִית

לְכִרְכּוּרֵי בוּעוֹת פּוֹקְעוֹת,

עַד בִּלְתִּי זֶרֶת עָפָר

לְעִוּוּתֵי תוֹלָע מוּצָף מִמְּחִלָּתוֹ.

שַׁלָּמָה-זֶה יָרִיבוּ וִיצַיְּצוּ הָאַנְקוֹרִים?

הֲמִבְּלִי אֵין דֵּי סְעֻדָּה לָמוֹ

כִּי יִמְרְטוּ אִישׁ קַשְׂקַשֵּׂי כַּנְפֵי אָחִיו?

לָמוֹ – וְלָאַדְמוֹנִי הַמְדַדֶּה עַלִּיז?

הִנֵּה זֶה אָכַל חֶלְקוֹ בַּתּוֹלָעִים,

וַיֵּרוֹם:

יְמַחֵט אֲוִיר מַקּוֹר כָּתֹם,

יְפַלַּח גֶּשֶׁם חֲזֵה-בָזָק,

תָּטֹסְנָה שְׁתֵּי כְנָפַיִם, רוּחוֹת רָצוֹת,

יַלְבִּינוּ זוּג מַרְטוּטִים עַל קְצוֹת מְנִיפַת זָנָב –

וְאֵינֶנּוּ.

לֹא אֶמְאַס בָּךְ, נוֹהֶרֶת, אִם תָּבוֹאִי

פְּרוּמָה וִיחֵפָה,

טִיט צָהֹב טוֹנֵף אֶת רַגְלַיִךְ,

ושִִׂמְלָתֵךְ

אֲפֹרָה וְלֹא זֹרָה סְחוּבָה עַל יְרֵכֵךְ,

וּבִלְבַד שֶׁגֶּשֶׁם נוֹזֵל בֵּין שָׁרְשֵׁי פַרְעוֹת רֹאשֵׁךְ,

וּפִטְמוֹת דַּדַּיִךְ – כַּצִּיץ הַנִּבְקָע.

t ‏ערפל בכרם מרתא

x מוגש ברשות פרסום

בּוֹרֵחַ מִצַּעַר – נוֹשֵׂא צַעֲרוֹ עִמּוֹ. עַזִּים הַיְתָרִים

יִקְשְׁרוֹ אִישׁ אֶל עֲבָרוֹ וְאֶל נְפָשׁוֹת בְּתוֹכוֹ חַיּוֹת,

לֹא מֶרְחָק וְלֹא מָוֶת יְנַתְּקוֹם. חֹק הוּא וִידַעְתִּיו,

וּמָרִיתִי בִּידִיעָתִי, וְאָמַרְתִּי נוּס אֶל אַחֲרִית נַחֲלַת הַמֶּרְחָב,

אֶל מִזְרָחִי בָּאִיִּים הַיְרוּיִּים מִזְרָחָה מֵעֵבֶר לְכֵף־קוֹד,

אֶרֶץ חֲפוּפַת אֵד, זְרוּמַת שְׁצָפִים, נְמוּכַת צֶמַח מֵרוּחַ־כְּעָסִים

דּוֹרֵס בּוֹקִיצוֹת וּמְעַקֵּם יִשְׁרַת צַפְצָפוֹת: אֵחָבֵא בְּאֵד־אוֹקְיָנוּס,

אֲקָרֵר עֵינַי בִּשְׂדֵמוֹת אֵין־עֵשֶׂב, וְיִהְיוּ טְחָבִים לְמַדְוִי תַּחְבֹּשֶׁת.

שָׂכַרְתִּי סִירַת־נוֹעַ לְהַרְחִיפֵנִי מִכֶּרֶם־מָרְתָא אֶל נַנְטוֹקֶט.

הַגַּלִּים רֵיחָם כְּדוֹלְפִינִים מֵתִים, הָעֲרָפֶל כָּבֵד, וְהַסִּירָה מְקֻלְקֶלֶת.

עָמַד פְּיֶר הַשַּׁיָּט לְתַקֵּן הַמַּגָּנוֹן, כּוֹבַע עוֹר־בֹּאַשׁ לְרֹאשׁוֹ,

יָדָיו שְׁחוֹרוֹת מִנֵּפְטְ, וּפָנָיו כְּבוּשִׁים בְּגַלְגָּל מַשּׂוֹרִי, בְּרַגְרַג וּמַפְתֵּחַ אַנְגְּלִי.

אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנָעֲצִי אֶצְבַּע בַּהֶבֶל הַסָּמִיךְ: "הוּא אֲשֶׁר

קְרָאוּהוּ אֲבוֹתַי בְּמִצְרַיִם: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ – כְּלוֹמַר, בּיָד יְמֻשָּׁשׁ.

כִּמְעַט לֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַמִּשְׁבָּרִים, כִּי יַחֲנִיקֵם עֲנַן־עֲרָפֶל בְּעֻמְסוֹ".

הוּא חִיֵּךְ: "לְזֶה אַתָּה קוֹרֵא עֲרָפֶל? וַאֲנִי גַּסּוֹת מֵאֵלֶּה רָאִיתִי.

וּמַעֲשֶׂה וַאֲבִי־אָבִי, חִירָם שְׁמוֹ, יָצָא בִּסְפִינָתוֹ אֶל צֵיד לִוְיָתָן.

בְּעָבְרוֹ פֹּה, נִשְׁחַק מִפְרָשׂוֹ בָּאֵדִים הַגּוֹחֲנִים. שָׁלַח צְלָצַל,

חָקַק אֶת שְׁמוֹ בְּצֶלַע־עֲרָפֶל, וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ.

נִתְקְעָה סְפִינָתוֹ בַּקֶּרַח בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עֻכַּב שָׁם

שָׁלֹש שָׁנִים. בְּשׁוּבו, מָצָא אֶת אוֹתִיּוֹת־שְׁמוֹ

עוֹדָן חֲרוּתוֹת בְּגוֹשׁ־הָעֲרָפֶל בַּאֲשֶׁר הִנִּיחָן".

אֲנִי: " מַה כֶּרֶם־מָרְתָא כִּי יְחַבְּבֶנּוּ עֲרָפֶל מִכָּל הָאִיִּים?"

הוּא: "אִם לְעוֹד מַעֲשִׂיָּה אַתָּה זוֹרֵק חַכָּה, הִנֵּה הִיא מָעֳלָה לָךְ.

מוֹשׁוֹפּ הָעֲנָק יָשֵׁן בְכֵף־קוֹד

וּשְׁתֵּי אַנְפִּילְאוֹתָיו בְּיָדָיו, פֶּן יָבוֹא גַנָּב וְיִקָּחֵן. הִבְעִיתָהוּ

חֲלוֹם רָע. הִתְגָּעֵשׁ כָּל גּוּפוֹ, וְהוּא טִפַּח בְּיָדָיו אָנֶה וָאָנָה;

נִשְׁפַּךְ הַחוֹל מֵאַנְפִּילְאוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס. קָמוּ שְׁנֵי אִיִּים בָּאוֹקְיָנוּס,

הֵם כֶּרֶם־מָרְתָא וְנַנְטוֹקֶט. וּמִקֵּץ הַיָּמִים הָהֵם

הָיָה עוֹף גָּדוֹל, סָפֵק יַנְשׁוּף סָפֵק נֶשֶׁר, מַפִּיל פַּחְדּוֹ עַל הָאָרֶץ,

עָט וְחוֹטֵף יַלְדֵי הָאִנְדְּיָנִים מִפִּתְחֵי צְרִיפֵיהֶם, וְאִישׁ הַקָּם נֶגְדּוֹ

יְשֻׁסַּע בְּאַחַת צִפֹּרֶן עֲקֻמָּה, בּוֹלֶטֶת מִנּוֹצוֹת מְכַסּוֹת כָּל הָרֶגֶל,

יְפֻלַּח קָדְקֹד מִנְּקִישַׁת מַקּוֹר.

בָּאוּ הָאִנְדְּיָנִים, רָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט וְנִכְבַּדָּיו, הִתְחַנְּנוּ לִפְנֵי מוֹשׁוֹפּ:

אָנָּא, עָזְרֵנוֹ מִיַּד הָעוֹף הָאַכְזָרִי!

נֵאוֹת לָהֶם מוֹשׁוֹפּ. הִתְחִיל מְרַדֵּף הָעוֹף,

וְהָעוֹף בּוֹרֵחַ מִמַּעַל לָאוֹקְיָנוּס. חָצָה מוֹשׁוֹפּ אֶת גַּלֵּי־הָרֶגֶשׁ,

וְהֵם עַד הַחֻלְיָה הַשְּׁלֹש־עֶשְׂרֶה בְּגַבּוֹ גֵאִים. כֵּן בָּא עַד נַנְטוֹקֶט.

מָצָא שָׁם אַלּוֹן עָבֶה, וּמִתַּחַת הָאַלּוֹן עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת עַצְמוֹת־יְלָדִים.

יָדַע כִּי זֶה מְעוֹן הָעוֹף וְזֶה שֻׁלְחָנוֹ.

עָיֵף מֵרִיצָה, יָשַׁב מוֹשׁוֹפּ תַּחְתָּיו. בִּקֵּש לְעַשֵּׁן,

וְטַבַּק אֵין לוֹ. מִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ עֲלֵי עֵץ־אַלּוֹן,

עִרְבֵּב בָּהֶם אֲנִיצֵי קָרְמִית, הִדְלִיק, וַיִּמְשּׁךְ, וַיִּפַּח.

עָלָה עָשָׁן רַב מִן הַמִּקְטֶרֶת, הִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים,

פָּשָׁה וְעָטַף אֶת כֶּרֶם־מָרְתָא, עַד כֵּף־קוֹד זָחַל,

וְלֹא סָר מִסְּבִיבוֹת הַמָּקוֹם עַד הַיּוֹם הָזֶּה.

תַּם דְּבַר הֻלֶּדֶת הָעֲרָפֶל".

פְּיֶר הִתְמִיד בָּעֲבוֹדָה. שָׁאַלְתִּי אֲנִי:

“וְהָעוֹף מֶה הָיָה עָלָיו?” עָנָה פְּיֶר בְּנַחַת:

"זֹאת לֹא תֵּדַע מַעֲשִׂיָּתִי, אֶפֶס כִּי נַפְשִׁי מְשַׁעֶרֶת,

הוּא עָבַר אֶת הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי וְשָׁת אֶת קִנּוֹ בַּיַּבֶּשֶׁת.

עַל־כֵּן שְׁלוֹם־עוֹלָם עַל גְּבוּל קַנַּדָּה וּמְדִינוֹת־הַבְּרִית,

וּגְבוּלוֹת אֵרוֹפָּה נְתוּנִים לְמַשְׁחִית,

וְעַצְמוֹת יְלָדִים נֶעֱרָמוֹת לַעֲרִמוֹת בְּעָרֶיהָ".

אָמַרְתִּי: "אַשְׁרֶיךָ, פְּיֶר,

כִּי גֻּלְגָּלְתְּךָ – סֶלַע פְּלִימוֹת, וְעֵינֶיךָ – מֵימֵי סֵנְטְ לוֹרֶנְסְ,

אֲבָל אֲנִי מֶגְרְפוֹת־גִּדּוּלִי שְׁטוּחוֹת אֵי־שָׁם בֵּין הַנָּהָר וַיכְסֶל וְלַנָּהָר דְּנֵיפֶּר,

וּבִנְעֹץ בָּהֶן עוֹף־הַבֶּלַע דּוֹקְרוֹתָיו,

לֵחוֹתַי־אַרְגָּמָן מִטַּפְטְפוֹת וְלֹא תֶחְדַּלְנָה. אַךְ קָשֶׁה

מִצִּפָּרְנַיִם נוֹפְלוֹת בְּשָׁעָה וּבְמָקוֹם, הוּא אֻלְצָן שׁוֹכֵן־פְּנִים,

עֲלֶטֶת־אַשְׁמָה, אֵין פִּרְסוֹם לָהּ וְאֵין מִשְׁפָּט עָלֶיהָ, וְלֹא תָפוּג

גַּם בִּזְרֹחַ חֶסֶד לַזְּמָן". וְלֹא נִשְׁמַע מַשָּׂאִי

כִּי הַמַּגָּנוֹן גִּלְגֵּל רַעֲמוֹ,

הַמָּנוֹעַ הַחַי, דְּמוּת דִּיסְקוּס מְלֻטָּשׁ, נִסֵּר הַגָּל,

וְהַקֶּצֶף נָץ אֶל לֵב הָעֲרָפֶל הַסּוֹפְגוֹ, לַח שׁוֹתֶה לַח.

l ‏גשר הסלע

x מוגש ברשות פרסום

א.

תֶּרֶץ־אֲדָמָה פָּעַר עָרוּץ רָץ מִילֵי־מִילִין,

מַעֲמַקָּיו תָּשׁוּר רַק עֵין כּוֹכָב וְעֵין נֵץ

וְחַמָּה בַחֲצִי הַיּוֹם, פּוֹרֶטֶת עַל חוּט־אֶשֶׁד דַּק קוֹצֶף תְהוֹמָה,

וּמוֹלִידָה מֶנּוּ קֶשֶׁת קְצוּצָה.

מִמִּזְרָח שֵׁבֶט אוּמַטִּילָה, מִמַּעֲרָב בְּנֵי סֶלִישָׁן,

וְעַם אֶת עַם לֹא יָדָע.

אָמַר הָאֵל סַחַל:

"לְאוּמַטִּילָה הָרְאֵמִים נְמוּכֵי הַמֶּצַח, לְסֶלִישָׁן הַצְּבָאִים מַרְחִיבֵי הַקֶּרֶן,

יִפָּגְשׁוּ יַחַד, אִישׁ לְאָחִיו מִנְחָה יָבִיאוּ,

וְיֵדְעוּ כִּי גְדוֹלָה יָדִי".

עָקַר הָאֵל סַחַל סַלְעֵי שַׁחַם עִם עוֹרְקֵי עוֹפֶרֶת,

סַלְעֵי צוּר שְׁחוֹרִים, חַסְרֵי בָרָק,

הֶאֱנִיכָם זֶה עַל זֶה, זֶה לָזֶה הִסְמִיכָם,

עַד קֻמְּרוּ גֶּשֶׁר גַּס מִמַּעַל לֶעָרוּץ,

גֶּשֶׁר גַּבְנֻנִּי עָבֶה מְחַבֵּר גְּדוֹת תְּהוֹם.

וַיְמַן הָאֵל סַחַל אֶת הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית

לוּוִית הַיְּשִׁישָׁה, הַמְּצֻמָּקָה, הַגֶּשֶׁר לִשְׁמוֹר:

אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא שֹׁרֶשׁ־שִׂיחַ לְבַקַּע סְלָעָיו,

אֲשֶׁר לֹא יִגֹּף שָׁם יְצוּר חֲבֵרוֹ,

כִּי יַעַבְרוּ שָׁם אֲרִי־הָר, מוּס וְקוֹיוֹט,

וּבֶן־אָדָם חֲמוּשׁ־חִצִּים,

בַּל טָרֹף, בַּל נָגֹחַ, בַּל יָרֹה עַל הַגֶּשֶׁר –

כִּי קַדוֹש הוּא לְסָחַל.

ב.

תְּחִלָּה עָבַר שָׁפָן אֶת הַגֶּשֶׁר,

אַחַר בָּא הַדֹּב, הַקּוֹיוֹט, וְכָל הַחַיּוֹת לְמִינֵיהֶן,

לִבְסוֹף דְּרָכוּהוּ רַגְלֵי בְנֵי הָאָדָם,

בְּנֵי אוּמַטִּילָה, רוֹדְפֵי הָרְאֵם, קוֹטְפֵי דִּשְׁאֵי־מַרְפֵּא בַּמִּישׁוֹרִים,

בְּנֵי סֶלִישָׁן, צָדֵי הַצְּבִי, נוֹסְעֵי עַל קוֹרַת־עֵץ בְּאַגְמֵי הָרִים.

סֶלִישָׁן מֵאוּמַטִּילָה רְפוּאוֹת לָמְדוּ,

אוּמַטִּילָה מִסֶּלִישָׁן – אֻמְנוּת־שְׂחִיָּה, אֻמְנוּת־שַׁיִט;

נָתְנוּ מַתָּנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ,

סֶלִישָׁן לְאוּמַטִּילָה, סַנְדַּלֵּי עוֹר־צְבָאִים, תְּפוּרֵי גִּידִים,

אוּמַטִּילָה לְסֶלִישָׁן, מַרְבַדִּים קְלוּפִים מֵעֶגְלֵי רְאֵמִים מֻשֻׁלָּשִׁים,

בַּחֹרֶף כִּי יֶעֱבֶה עוֹרָם.

ג.

בְּלֵילוֹת־כְּפוֹר, בִּקְפוֹא כָּל יְצוּר בְּסֵתֶר־מְאוּרָתוֹ,

וְרַק הַקּוֹיוֹטִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם יַבִּיטוּ בְּעֵינַיִם מְטֹרָפוֹת,

עַל הַגֶּשֶׁר יָשְׁבָה הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית,

מְחַמֶּמֶת יָדֶיהָ הַיְשִׁישׁוֹת אֶל גַּל־אֵשׁ

שׁוֹלֵחַ מַקֵּל־עָשָׁן אֶל עֵינֵי הַקּוֹיוֹטִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם;

וְשַׁבְשְׁבות לַהַב־אוֹר שֻׁלְּחוּ אֶל הַלּוֹעַ, טִפְּסוּ כְּתָלָיו,

נִצְמְדוּ אֶל זִיזִים צְהֻבִּים וְאַדְמוֹנִים,

חִתְּכוּ פַּס־נְהָרָה בִּשְׁתִי־הָאֶשֶׁד,

עָפוֹ לְמֵרָחוֹק, הִכּוּ בְּזִהוּב־אֹדֶם צַמְּרוֹת יַעַר־תָּרְנִית.

ד.

רָאֲתָה הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית אֶת שִׁבְטֵי הָאָדָם בְּצַעֲרָם בַּקָּרָה,

לִמְּדָה אוֹתָם לִטּוֹל אֵשׁ מֵאֵשׁ,

לְהַקִּישׁ צוּר בְּצוּר, לִקְדּוֹחַ עֵץ־נְקֵבָה בְּעֵץ־זָכָר עַד יִקְפּוֹץ מֵהֶם נִיצוֹץ.

וַתְּהִי הָאֵשׁ לָהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בַּחֹרֶף וְלַעֲזֹר בִּמְלַאכְתָּם.

לָמְדוּ לִשְׂרוֹף תּוֹכֵי גְזָעִים לְמוֹ סִירוֹת,

וּלְיָבֵּשׁ קְדֵרוֹת־חֵמָר עַל שִׁלְדֵי נְצָרִים.

סַחַל רָאָה פָּעֳלֵי הַקּוֹסֶמֶת,

אָמַר לָהּ: "טוֹב בְּעֵינַי הַמַּעֲשֶׂה עָשִׂית, הַחֶסֶד לִבְנֵי אָדָם,

דַּבְּרִי וְאֶתֵּן שְׂכָרֵךְ".

אָמְרָה הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית: "הָשֵׁב אֵלַי אֶת יָפְיִי, אֶת נְעוּרַי,

קַח מִמֶּנִּי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְאֶהְיֶה בַּשֵּׁנִית בַּת שְׁבַע־עֶשְׂרֶה".

הֵשִׁיב לָהּ הָאֵל אֶת יָפְיָהּ, אֶת נְעוּרֶיהָ, וַתְּהִי לְעַלְמָה.

ה.

קְלִיקִיטַט מִבְּנֵי סֶלִישָׁן, וַיְאִיסְטַט מִשֶּׁבֶט אוּמַטִּילָה,

וַיְאִיסְטַט עֲטוּר נוֹצוֹת־עַיִט,

קְלִיקִיטַט שְׁחוֹר־צַמּוֹת, נוֹצֵץ בִּגְדִילִים וּפִתּוּחִים,

נְסִיכִים אִישׁ בְּעַמָּיו, וְאוֹהֲבִים אִישׁ לְאָחִיו,

טִיְּלוּ יַחַד עַל הַגֶּשֶׁר לִפְנֵי שְׁקִיעָה, בְּהִתְבַּטְבֵּט עַנְנֵי־סֹמֶק;

רָאוּ אֶת נוֹטֶרֶת הַגֶּשֶׁר, אֶת הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית בְּיִפְעַת נְעוּרֶיהָ,

נִפְרְדוּ מְשַׂנְּאִים אִישׁ לְאָחִיו,

זָמְמוּ לְאַבֵּד אִישׁ אֶת אָחִיו,

מָשְׁכוּ אֶת עַמֵּיהֶם בְּמִלְחַמְתָּם אִישׁ אֶת אָחִיו.

אָמְרוּ אוּמַטִּילָה: "אֵלֵינוּ מִזְרָחָה תֵּלֵךְ לוּוִית, אִשָּׁה לְוַיְאִיסְטַט ",

אָמְרוּ סֶלִישָׁן: “כִּי מַעֲרָבָה תֵּלֵךְ לוּוִית, לִנְסִיכֵנוּ קְלִיקִיטַט לְאִשָּׁה”.

מָלְאוּ בִּקְעוֹת־הַנְּחָלִים קְרִיאוֹת־אֵיבָה כִּילֵל יַנְשּוּפִים,

לַפִּידִים נִזְרְקוּ אֶל אָהֳלֵי־כְפָרִים לְבַעֵר אֵם עַל יָלֶד,

יָשִׁישׁ וְחוֹלֶה יַחַד נֶאֶסְפוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.

בִּשְׂרֵפוֹת־יַעַר נִצְלוֹ חַיִּים סְנָאִים וַחֲתוּלֵי־בָר,

מִשְׁפְּחוֹת־הַצְּבָאִים נָסוּ מִמִּרְעוֹת־קְדוּמִים,

גְּרוֹנָם נִחָר וְעֵינֵיהֶם כּוֹאֲבוֹת מִנִּי עָשָׁן.

בְּנֵי־מֵעַיִם מְשֻׂפָּחִים, מְעֵי־אָדָם, שְׁפוּכִים עַל הַמִּישׁוֹר,

רָמְזוּ לַנֵּץ, כּוֹכָב שׁחָוֹר בַּתְּכֵלֶת,

לָעוּט כְּסֶלַע מַטָּה וְלִטְבּוֹל מַקּוֹרוֹ הַצָּהֹב בַּקְּרוּמִים הַמַּהְבִּילִים;

וְאֶבְרֵי־אָדָם מְקֻטָּעִים הִתְגַּלְגְּלוּ עַד תַּחְתִּית־תְּהוֹם,

נִסְחֲפוּ בַּזֶּרֶם בִּנְהַר־הֶעָרוּץ, אֲשֶׁר שָׁם חוּט־הָאֶשֶׁד מִתְפּוֹצֵץ לְמוֹךְ מָרְתָּח.

לוּוִית יָדְעָה כִּי בְּשֶׁלָּהּ הַחֻרְבָּן, וַתְּחַיֵּךְ גֵּאָה.

ו.

כָּעַס הָאֶל, סַחַל, אֲבִי הַשְּׁבָטִים,

אָמַר: "בָּנִיתִי לָכֶם גֶּשֶׁר־סֶלַע לְמַעַן חַבֶּרְכֶם יַחַד,

וַתַּעַבְרוּ הַגֶּשֶׁר לְחַבֵּל אִישׁ בְּרֵעֵהוּ;

עַל קְצוֹת גִּשְׁרִי נִזְרְקוּ דְמֵי שְׁחוּטִים.

נָתַתִּי לָכֶם אֶת הָאֵשׁ בְּיַד לוּוִית לְחַמֶּמְכֶם בַּקָּרָה,

לְחַזֵּק קְדֵרוֹת־חֵמָר וּלְרַכֵּךְ הַנְּחֹשֶׁת לַעֲבוֹדַתְכֶם,

וַתַּהַפְכוּ הָאֵשׁ לְמַשְׁחִית.

נָתַתִּי לָכֶם מַתְּנַת הַתִּפְאֶרֶת

לְעוֹרֶרְכֶם לְמַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב, לְחָכְמָה וּלְחָסֶד,

וַתְּהִי הַתִּפְאֶרֶת לָכֶם אֵם לְחָמָס.

אֶת מַתְּנוֹתַי לֹא אוּכַל הָשֵׁב,

וְעוֹכְרֵי מַתְּנוֹתַי יֵעָכֵרוּ".

הִכָּה הָאֵל סַחַל אֶת הַקּוֹסֶמֶת לוּוִית,

אֶת קְלִיקִיטַט מִבְּנֵי סֶלִישָׁן וְאֶת וַיְאִיסְטַט מִשֵּׁבֶט אוּמַטִּילָה

וַיָּמוּתוּ פִּתְאוֹם.

כָּרָה לָהֶם הָאֵל סַחַל שְׁלֹשָׁה קְבָרִים,

וְעָרַם עֲלֵיהֶם הָרִים גְּדוֹלִים לְמַצֵּבָה.

מֵעַל גֶּשׁרֶ־הַסֶּלַע הַגָּרוּם, עַל פְּנֵי הֶעָרוּץ הַקָּרוּעַ בְּתֶרֶץ־הָאֲדָמָה,

בִּבְקָרִים בְּהִירִים יֵרָאוּ שְׁלֹשֶׁת הָרֵי־הַמַּצֵּבָה יַחְדָּו

(שְׁבָטִים חֲדָשִׁים שִׁנּוּ שְׁמוֹת הַשְּׁלֹשָׁה, וּמַעֲשֵׂי הָאֵל בְּעֻזָּם עוֹמְדִים):

עַל קֶבֶר קְלִיקִיטַט – הַר אַדַּמְסְ, חָלוּד בְּסַלְעֵי־דָם

וְטוֹבֵל בְּאַדְמוּמִית כְּעֵין הַגֶּזֶר,

עַל קֶבֶר וַיְאִיסְטַט – הַר הוּד, קִיר כְּחַלְחַל מְשֻׁבָּץ בָּעֲנָנִים,

וְעַל קֶבֶר לוּוִית –הַר סֵנְטְ הֶלֶנְסְ, וָרֹד־תָּכֹל בִּשְׁלָגָיו

וְגוּשֵׁי יַעֲרֵי־תָרְנִית תְּלוּיִים לוֹ בְּמָתְנָיו.

t ‏הַדֶּגֶל הָאַמֶּרִיקָאִי בַּתַּחְתִּית

x מוגש ברשות פרסום

קַיִץ עָיֵף נוֹשֵׁם כְּבֵדוֹת בִּקְרוֹנוֹת רוֹטְנִים,

וְגוּפוֹת אָדָם מִתְמַסְמְסוֹת בְּרִבָּה דְבִיקָה.

מְנָפוֹת חַשְׁמַלִּיּוֹת בְּסִבּוּב וְזִמְזוּם

עַל פַּרְצוּפִים מְדֻבְלָלִים מְנַטְּפוֹת רִבְבֵי־חוֹם.

וּפִתְאֹם, בְּעַד הַבּוֹהוּ הָאַפְלוּלִי:

בָּרָק, שִׁנְאוּן, סִנְווּר – תְּמוּנָה!

מִתְקַמֵּט אָדוֹם, מִתְקַרְזֵל לָבָן, בְּמִשְׁבָּר מְכֻבָּב מִתעַקֵּם,

נוֹהֵר, צוֹפֵר, מְחַצְצֵר הַדֶּגֶל רְוֵה־יְשׁוּעוֹת.

דֶּגֶל אַמֶּרִיקָה!

כֵּן לְעֵינֵי פְרַנְסִיס סְקוֹט קִי הוֹפַעְתָּ

בְּעַד עֲשַׁן זִיקוּק וּפְצָצָה;

כֵּן הִבִּיטְךָ קַפִּיטַן דְּרַיְוֶר מֵעַל נַשְׁוִיל, טֶנֶסִי,

וַיְכַנֶּךָּ: הוֹד קַדְמוֹן.

כּוֹכָבֶיךָ יְדַבֵּרוּ:

זֶה אוֹמֵר לַהַט־מִדְבָּר וּמְנוֹרוֹת־צַבָּר,

וְזֶה נִפְתָּח לְמוֹ מֶרְחֲבֵי עֲרָבָה, עוֹטֵי תִירָס,

הָאֶחָד מָשְׁבָּץ חַוּוֹת־בְּרָכָה עַל גְּבָעוֹת כַּדּוּרִיּוֹת,

וְהַלָּז צוֹחֵק בְּפַז פֵּרוֹת־הָדָר,

זֶה מוֹחֵץ דּוֹק בְּמַעֲשֵׂי־בִנְיָן מְאֻנָּכִים

וְתוֹלֶה גִשְׁרֵי־רַהַב – חֲצָאֵי חִשּׁוּקִים – מֵעַל מַיִם רַבִּים,

אֶחָד נִבְקָע לְגַלּוֹת מְעֵי־סֶלַע אֲשֶׁר לָאֲדָמָה,

אֶחָד מַצְלִיב־מַכְלִיב עַל חָזֵהוּ

פַּסֵּי־בַרְזֶל נוֹצְצִים, מְאַגְּדֵי יַבֶּשֶׁת,

שֵׁנִי בְּאֶלֶף בְּרֵכוֹת מַכְפִּיל רְקִיעִים מְטֻאְטְאֵי־רוּחוֹת,

שְׁלִישִׁי שָׁת נָהָר אַדִּיר סֻדַּר־כְּתֵפָיו,

וְשׁוּב אֶחָד מַטְבִּיל כִּפָּה יְרֻקָּה בְּיָם חָמִים,

וְשַׁרְשְׁרוֹת־הֲרָרִים, וְיַעְרוֹת־קְדוּמִים וְאוֹקְיָנֻסִּים אֵין־רֶסֶן,

אֲרֻבּוֹת־עָשָׁן גְּבוֹהוֹת בַּשָּׁמַיִם, סִכְרֵי־מַיִם וּמַעְיְנוֹת־נֵפְטְ,

וּמַחְבְּרוֹת־אָדָם, הֲמוֹנֵי־הֲמוֹנִים –

כֻּלָּם דּוֹבְבִים, סוֹאֲנִים, מִתְנַבְּאִים מִקְּהַל־כּוֹכָבֶיךָ

בְּחֶלְקַת־כְּחוֹל מִתְנַפְנֶפֶת.

מִי הֵם שׂוֹנְאֶיךָ, דֶּגֶל אַמֶּרִיקָה?

לֹא הַמְּהַמִּים בְּלָשׁוֹן זָרָה בִּרְחוֹבוֹתֶיךָ,

לֹא הַדּוֹאֲגִים לִבְנֵי־שִׁבְטָם בְּאַרְצוֹת־מֶרְחַקִּים,

לֹא הַתּוֹבְעִים מִמְּךָ אֶת אֲמִתְּךָ־דֵּימוֹקְרַטִּיָּה,

לֹא הַחוֹשְׂפִים אֶת רִקְבוֹנֵי־שִׁקְרוֹנֵי שַׁאֲנַנֶּיךָ,

לֹא אֵלֶּה הַדּוֹרְשִׁים מִמְּךָ תֵּת שִׁכְמְךָ לְעִצּוּב אַחְדוּת־הַכַּדּוּר.

(הַאִם תּוּכַל הֱיוֹת חָפְשִׁי בְּעוֹלָם כְּבוּל־עַבְדוּת?

הַלְּךָ אֹשֶׁר, וְתִינוֹקוֹת עוֹטְפִים, שְׁחוּנֵי־רָעָב?

הַאִם שְׁלוֹמְךָ שָׁלוֹם בְּעוֹלָם, יְאַיְּמֵהוּ חֻרְבָּן?)

הֵם הָאוֹמְרִים לְקָרְעֲךָ קְרָעִים־קְרָעִים

עַל יְדֵי קְטָטָה בַּעֲדַת־עַמָּמֶיךָ,

הֵם הַזּוֹמְמִים רְדִיפוֹת עַל הַמְּהַגֵּר, עַל שׁוֹנֶה־בֶּאֱמוּנָתוֹ,

אַחֵר־בִּלְשׁוֹנוֹ, הַכּוּשִׁי, הַיְּהוּדִי,

הֵם הַמְּזִידִים לִכְלוֹא אוֹרְךַ לְכַת מְיֻחָסִים, מְסֹאֲבֵי טוֹבָתָם,

בַּל יַגִּיעַ אֶל אֻכְלֻסֶּיךָ הַנֶּאֱמָנִים מִכָּל הַמַּעֲמָדוֹת, הַמַּטַּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת,

בַּל יָבִיא תִקְוָה אֶל רְעֵבֵי־לַלֶּחֶם וְכָלֵי־אֶל־חֵרוּת

בְּכָל הָאִיִּים, הַיַּמִּים וְהַיַּבָּשׁוֹת;

הֵם הָאוֹמְרִים לְךָ: "נוּחוּ בְּשָׂבְעֲכֶם, כּוֹכָבִים וּפַסִּים!

אַתֶּם אֶל שִׂיאֲכֶם הִגַּעְתֶּם!

מַה־לָּכֶם צַעֲרָם שֶׁל נִדְכָּאִים תַּחְתֵיכֶם?

בַּל־תַּקְשִׁיבוּ אַנְחַת אֻמּוֹת מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוּס!"

הֵמָּה שׂוֹנְאֶיךָ, דֶּגֶל אַמֶּרִיקָה,

רַעַל נְשִׁיקָתָם עַל קִפּוּלֶיךָ,

אֲנוּשָׁה לְךָ מִכָּל עֵצָה, יַחַרְשׁוּהָ עָרִיצִים מְזֻיָּנִים.

פְּרַח, דֶּגֶל אַמֶּרִיקָה,

עַל תּוֹעֲפוֹת־עָרִים וְהָרִים חֲגוּרֵי־עָנָן!

אֱמוֹר לְבָנֶיךָ, כֻּלְּכֶם כְּאֶחָד חֲבִיבִים עָלַי,

אַתֵּמָּה, וְכָל הַטָּבוּעַ בְּצֶלֶם־אֱנוֹשׁ!

שָׂא מַשָּׂאֲךָ – דְּבַר־וַשִּׁינְגְטוֹן, הֲגִיג־גֶ’פֶרְסוֹן, חֲלוֹם־לִינְקוֹלְן –

מֵעַל גַּגּוֹת בָּתֵּי־סֵפֶר עַמָּמִיִּים,

בְּמַעֲמַקֵּי מִכְרוֹת־מַתֶּכֶת וְעַל חַרְטוֹם מְכוֹנַת־עוּף,

מֵעַל אָהֳלֵי חַיָּלִים, טוּרִים־טוּרִים מַעַרְכוֹתָם,

מֵעַל לַהֲבֵי אֳנִיּוֹת־קִיטוֹר, בּוֹתְרֵי סוּפוֹת!

הָאֵר לִפְנֵי סַפָּנֵי־צוֹלְלוֹת בִּתְהוֹמוֹת־עַד!

וּזְרַח לָנוּ, הַמַּשְׁכִּימִים לַעֲבוֹדָתְךָ

בִּצְפִיפוּת מַהְבִּילָה קֶרֶב קְרוֹן־תַּחְתִּית.

4 ביולי, 1943

t ‏סֵמֶל לְאִישׁ

x מוגש ברשות פרסום

לנשמת מ. ביילינסון ע"ה

בְּרָמְסִי עֲרֵמוֹת עֲלֵי אַלּוֹנִים בְּוֶסְטְצֶ’סְטֶר

תַּחַת טְלָאֵי-עֲנָנִים מְלֻכְלָכִים, דְּבוּקִים לְשָׁמַיִם קָרִים,

נוֹסְסָה נֶגְדִּי קוֹמַת אִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ.

מִן הָעֵצִים הַחֲשׂוּפִים, הַחָרְפִּיִּים, אֶבְחַר אֶחָד לְסֵמֶל לוֹ.

זָקוּף, יָשָׁר יִהְיֶה הָעֵץ, נֶאֱמָן לָשֵׂאת צִפּוֹר וְחֶרֶק וּבַעַל-פַּרְוָה

וְלִתְרוֹס מֵרוּחוֹת אַחִים-שְׁתִילִים,

מִתְאַפֵּק, מְחַיֵּךְ תּוֹךְ-תּוֹכוֹ, וְשָׁרָשָׁיו עֲמֻקִּים,

שׁוֹמֵר עִתּוֹתָיו בְּלֹא חֵטְא וְכָזָב,

טוֹוֶה גִשְׁמֵי-רוֹם וְסוֹדוֹת-עָפָר לְהַרְמוֹנִיָּה שֶׁל צְמִיחָה.

כִּי כֵן הָיָה הָאִישׁ. אַךְ מִשְׂרָתוֹ

לֹא בְּחֶבֶל עֲשִׁיר-אִילָן כִּי-אִם בַּצְּחִיחַ, בַּצָּמָא, בַּשָּׁרָב –

תַּמְרוּרִים בָּאֹהֶל, וּפֶתֶן עִם צְבוֹעַ כּוֹרְתִים בְּרִית מִחוּץ:

שָׁם הִשְׂתָּרֵג, אָרַג וְחִכָּה.

בְּיוֹם זֹרְמוּ דָמִים מִפְּצִיעוֹת אַדְמַת-יְהוּדָה הַסְּכוּפָה

וְעָלָה נַחְשׁוֹל-זְוָעָה עַל סְפָרַד וְכָל הַכַּדּוּר,

וּנְבִיאֵי רַהַב וּמְבוּכָה מַסְעִירִים תֻּפֵּיהֶם,

אֵין תְּמוּרָה לְעַקְשָׁן, פּוֹעֵל פֹּעַל הַשָּׁלוֹם בְּדִמְמַת שְׁקִידָה.

תְּמוּרָה אֵין לוֹ, וְאֵין מָוֶת לוֹ.

כִּי יָצִיץ צִיץ-חֵרוּת עַל שִׂיחַ-עָתִיד,

כִּי יִדְהֲרוּ יַעֲרוֹת-יֶרֶק מַנְגִּינַת-נִצָּחוֹן עַל עֶרְיַת הָרִים

וְאֶל כְּרַכֵּי-עוֹלָם יַזִּילוּ שְׂרָף-מַרְפֵּא,

דְּמוּתוֹ בָּהֶם תֶּאְלָם.

t ‏כַּלָּנִיּוֹת

x מוגש ברשות פרסום

עֹמֶס צַעַר סָלוּעַ עַל גַבִּי,

וַאֲנִי מֵרָמַת-הַשָּׁרוֹן אֶל הֶרְצְלִיָּה בּוֹסֵס.

שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת מָעֲלוּ מִגֶּשֶׁם,

וּבְכָל זֹאת הָרְגָבִים שְׁחוֹרִים, דְּשֵׁנִים, מַעֲלֵי אֵד.

הִגַּעְתִּי אֶל חֶלְקָה חֲבוּיָה בֵּין גְּבָעוֹת,

דּוֹשְׁאָה יֶרֶק מַבְרִיק, שׁוֹתֵת:

וְהִיא זְרוּעָה מַחֲנֵה כַלָנִיּוֹת,

רִבְבוֹת גַּחֲלֵי אֹדֶם עוֹרְגוֹת, לוֹפְתוֹת, שׂוֹרְפוֹת.

וּכְאָב, מַכִּיר עַצְמוֹ בְּעֵינֵי יְלָדָיו,

הִכַּרְתִּי עַצְמִי בְּלַהֲבוֹת-הַתּוֹלָע הַמַּגְבִּיעוֹת.

וָאֹמַר: " לֹא לְחִנָּם שַׁחוֹתִי,

כִּי-אִם לְמַעַן בָּכֶן אֶכְבֹּשׁ עֵינָי.

אֶצְבַּע-אֶצְבְּעוֹתַיִם יַעֲמִיק שָׁרְשְׁכֶן בָּאָרֶץ,

אֲבָל שָׁרְשְׁכֶן הָאֲמִתִּי עָמֹק מִזֶּה,

וְהוּא גַם שָׁרְשִׁי; וְהִנֵּה בְּפִנָּה זוֹ

הֵצַצְתֶּן אֵלַי רוֹשְׁפוֹת בְּרוּחַ הַבֹּקֶר.

כְּבוֹא עִתִּי לַעֲזֹב מִרְעֵה הַחַי וְרֶדֶת עָפָר,

לֹא אָבֵל וַחֲמֵץ-לֵב אֵרֵד. אֵדַע,

רַאֲיוֹן-סֵתֶר לִי עִמָּכֶן בְּמַעֲמַקִּים".

וָאֶשָּׁקֵן בִּלְבָבִי, וָאֵלֵךְ.

‏שקולות ולא מחורזות

t ‏יְחִיאֵל וְדוּמָה

x מוגש ברשות פרסום

מִמַּעַל – שְׁמֵי-עוֹפֶרֶת קְפוּאִים וַחֲלָקִים,

מִתַּחַת – רִצְפַת-קֶרַח, יָם לֹא יַעְגִּיל גַּלִּים,

וּבֵין רָקִיעַ זֶה וְרִצְפָה זוֹ מְרַחֲפִים

תְּאוֹמֵי-צְלָלִים שְׁחוֹרִים וְאַדִּירִים –

הֵם כַּנְפֵי דוּמָה, אֵם הַמָּוֶת וְהַדְּמָמָה

וּמַלְכַּת הַקִּפָּאוֹן. הִיא מִתְעוֹפְפָה לְאִטָּהּ,

וְקוֹלָהּ יֵבְךְּ בַּחֲשָׁאי, כְּנֵבֶל רַךְ בָּעֲרָבָה

מַבִּיעַ נֶפֶשׁ שְׁבוּרָה:

"הוֹי, אוֹיַה לִי, הָרַגְתִּי הָרֹג אֶת יְחִיאֵל,

נִצַּחְתִּי וְהָרַגְתִּי אֶת אוֹיְבִי, אֶת יְחִיאֵל!

מִי יָקוּם לִי בְּזַעַם לַרְגִּיז מְנוּחָתִי?

מִי יַמְתִּיק לִי בְּדִידוּתִי בְּדוּמִיַת-עוֹלָם?

מִי יַצִּית אַלְפֵי אוּרִים בַּאֲפֵלַת-נֶצַח?

יְחִיאֵל, שׂוֹטְמִי וְגִבּוֹרִי, – הָהּ, הָרַגְתִּיו

וְאֵינֶנּוּ!… הוֹי, קְרָב דּוּמָה אֶת יְחִיאֵל!…

מַר זַעֲקִי בְּשִׁבְרֵךְ, דּוּמָה, וְהַכְרִיזִי

לְקַרְחֵךְ, לְקִפְאוֹנֵךְ, אֶת הַפְּלָאִים חָלְפוּ

וְלֹא יָשׁוּבוּ נֶצַח, אָז בִּרְצֹץ יְחִיאֵל

אֶת דּוּמָה, בְּהֵאָבֵק זַעְפּוֹ אֶת זְדוֹנָהּ,

בִּבְקֹעַ צָהֳלַת אֵל-חַיִּים אֶת דּוּמִיַּת-מָוֶת, –

חִישׁ נִתְּזוּ צִבְאוֹת קִצְפֵּי רִשְׁפֵּי-תַאֲוָה,

וְרִבְבוֹת חֲשָׁקִים נִצְּתוּ עַל הָאָרֶץ,

הִתְלַקְּחוּ וְהִתְלַכְּדוּ אֶצְבְּעוֹת-עֵשֶׂב מְסֻבָּכוֹת,

וְאֵזוֹב אָדֹם פָּרַשׂ רִשְׁתּוֹ עַל פְּנֵי מָיִם.

וַיִּשְׁרְצוּ הֲמוֹנֵי שְׁרָצִים וְתוֹלָעִים,

וַיִּרְבּוּ צְבָעִים נוֹצְצִים לְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ;

וַיִּרְעֲדוּ אֲגַמִּים רַעַד-כְּלוּלוֹת בּוֹעֵר

אוֹ פִּרְכּוּס-טֶרֶף קַר בְּמַלְתְּעוֹת מְטָרְפוֹ.

עוֹד דּוּמָה עִם יְחִיאֵל נֶאֱבָקִים, וְהִנֵּה

הִשְׂתָּרְעוּ יְעָרוֹת מוּל הַשְּׁחָקִים, פָּרְצוּ

כִּגְדוּדֵי גַלֵּי-יָם יְרֻקִּים; לָבְשָׁה

לְטָאָה לָהּ כְּנָפַיִם וַתְּהִי אֵם כָּל-צִפּוֹר,

וְתוֹלָע כָּאַב עַד הֱיוֹתוֹ זְבוּב וּפַרְפָּר.

הוֹי, רַב לְךָ, יְחִיאֵל!… כָּבְדָה, מָלְאָה

הָאָרֶץ יְצוּרֶיךָ: יַעַר עִם חַיּוֹתָיו

וְזַרְעָן אֵימָה – פַּר-רְאֵם וְנָמֵר וְעַכָּבִישׁ;

דְּמִי-לֵילוֹת עוֹטֶה עָשׁ וְיַנְשׁוּף וַעֲטַלֵּף,

וְיָם בּוֹ יֶחֱסוּ דָג וְצָב וְתַנִּין; שִׂיחַ

וְדֶשֶׁא עַד-בְּלִי-קֵץ… עוֹד טֶרֶם תֹּאמַר דַּי?

וַיַּךְ יְחִיאֵל בִּי בְּעֹז, וְהִנֵּה נֶגְדִּי

הַמֻּפְלָא בַּמֻפְלָאוֹת, הוּא הָאָדָם! –

דַּל-אוֹנִים, עֵירֹם, וּבַקוֹפִים נִקְלֶה כֹּחוֹ,

אֲבָל בְּעֵינָיו אֵשׁ-חֲלוֹמוֹת וְזֶמֶר עֲלֵי-פִיו.

חַה-חַה, הָאָדָם! הוֹד-אֱמוּנוֹת הִקִּיפָהוּ,

וַיִּצְמָא דַעַת וְנִצָּחוֹן, וַיִּתְפָּאֵר:

אָנֹכִי אֵל וְאוֹר וּבִינָה! אֶחְיֶה חַיֵּי-נֶצַח

וְאַדְבִּיר תֵּבֵל כֻּלָּהּ תַּחְתָּי! – אַךְ מִמַּגַּע

יַד דּוּמָה כָּשַׁל וַיִּתְמוֹטֵט, וַיְהִי סוֹפוֹ

כְּסוֹף כָּל זְבוּב וָצֶפַע אוֹיְבָיו, רֻצַּח גְּדָל-

הָרוֹצְחִים, נִכְבַּשׁ כּוֹבֵשׁ-כֹּל, וְהַחוֹלֵם יָשַׁן

לְלֹא חֲלוֹם וְהָקֵץ. – נִצַּחְתִּיךָ, יְחִיאֵלִי!

אַט אַט כִּבִּיתִי שְׂרִידֵי שְׁבִיבֵי-חַיִּים,

וָאֵרְדְּ אֲנִי לְבַדִּי… אַךְ הָהּ לְאֵיד נִצְחוֹנִי!

כִּי מָרָה, צָרָה לִי בְּדִידוּתִי לְלֹא-דָמִים

וְקִנְאַת-אוֹיֵב אוֹכְלָה. הָהּ יְחִיאֵל, שׂוֹטְמִי

וַאֲהוּבִי, הִכִּיתִיךָ מָוֶת וְאֵינֶךָּ! "

כֹּה צָוְחָה וְהֵילִילָה דּוּמָה בְּמַר-נַפְשָׁהּ

וַתָּעָף עוֹף וָשׁוֹב כְּעֵיט-עֲנָקִים נִפְצָע,

וִיגוֹנָהּ גָּבַר, גָּעַשׁ, עַד הִמְרִיאָה שְׁחָקִים

וַתִּקְרַע עַנְנֵי-עוֹפֶרֶת קְרָעִים קְרָעִים,

וַתֵּט וַתַּךְ בְּיַם-הַקֹּר הַקָּרוּם תַּחְתָּהּ

וַתִּגְזְרֶנּוּ גְזָרִים, פָּתְחָה תְּהוֹמוֹת –

וַיָּקָּם סַעַר-זַעַף סְבִיבָהּ: אֵשׁ מְעוֹפֶפֶת,

רְעָמִים, וּמֵי-מָרוֹם עִם מֵי-תְהוֹם מִתְעָרְבִים

וְשׁוֹאֲגִים כְּזוּג רְאֵמִים לִבְנֵי-רַעֲמָה

בְּמֶרֶץ-חִשְׁקָם – וִילֵל דּוּמָה חוֹצֵב רוּחַ.

וּפִתְאוֹם – הָס! הַסַּעַר נָח, וְשַׁכּוּ גַּלִּים,

וַתִּדֹּם דּוּמָה. וּבְתוּלַת-חַמָּה יָצְאָה בַּהֲדָרָהּ

וַתִּזֶּר זַהֲרוּרֵי-פָז עַל תַּלְמֵי-מַיִם

וַתֵּט יָד וְרֻדָּה עַל עֲנָנִים לְהַבְרִיחֵם,

וְאִיֵּי-יֶרֶק צָצוּ צָהֲלוּ בַּמֶּרְחָק.

וַתַּבֵּט דּוּמָה וַתִּשְׁתּוֹמֵם: לְפָנֶיהָ

דְּמוּת יֶלֶד עֵירֹם וְהוּא עוֹמֵד זָקוּף

וִימִינוֹ מַאֲהִילָה עֵינָיו מִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ.

וַתִּשַּׁח דּוּמָה, וַתְּדַבֵּר אֶל הַיֶּלֶד,

וְקוֹלָהּ רְַך כְּהֶמְשֵׁךְ מִן הַדְּמָמָה הַמּוּפָזָּה

וְנֹעַם לוֹ כְּלַחַשׁ צַפְרִיר עֲלֵי כִנּוֹר

אוֹ כְּדַבֵּר אָבִיב אֶל לֵב נַעֲרָה עוֹגֶבֶת:

"מִי אַתָּה, יֶלֶד פֶּלְאִי, אֲשֶׁר בָּאתָ

וַיֵּשְׂטְ כְּאֵבִי, וְלִקְרָאתְךָ שָׂשָׂה תֵבֵל?

בְּחֹרֶף-עַד הִשַּׁבְתָּ רוּחַ-אָבִיב חָמִים,

וּבְשָׂרְךָ צַח וּמַוְרִיד כְּשׁוֹשַׁנַּת-שַׁחַר

בְּקַדְרוּת לֵילִי. מָה רֶחֶם יָלַד אוֹתְךָ

וְאֵיכָה חַנּוֹתַנִי גִיל וְנֹעַר וֶאֱיָל?"

הַיֶּלֶד צָחַק מוּלָהּ, וּמֶבָּטוֹ בָּרַק

כִּתְכֵלֶת הַחַשְׁמַל אֶל שְׁחוֹר עֵינֶיהָ,

וַיַּעַן לָהּ וַיֹּאמַר:

"אֲנִי יְחִיאֵל, חֶבְלֵךְ עִם כְּאֵבֵךְ פְּנִימָה

וְאוֹיֵב לָךְ מִחוּץ. אִם אֶלֶף תַּהַרְגִינִי הָרֹג,

בְּרַחְמֵךְ עוֹד אָקוּמָה לְעַנּוֹתֵךְ מָרָה –

עַד אֵצֵא אָשׁוּב עַז לַקְּרָב וְלַנִּצָּחוֹן,

עַד אַלְבִּישׁ אֶת עֶרְיָתִי בְּנוֹצָתֵךְ,

וִיצַבַּע דָּמֵךְ לִי הַכְּסוּת, מִמֵּךְ גָּזַלְתִּי!

כִּי כֻלֵּךְ לִי, הַדּוּמָה! לִי מֶמְשַׁלְתֵּךְ

וְלִי כָּל בְּשָׂרֵךְ, אֶשֹּׁךְ, אֹכַל וְאֶגְדָּלָה –

כִּי אֵשׁ-סְתָרִים אָנִי, בּוֹעֵר בְּחֶשְׁכָּתֵךְ,

וְאֶרֶס-דָּמֵךְ, וְחִיל וְרֹגֶז לָךְ וְחַיִּים!

הָהּ, קוּמִי וְנִלָּחֵם יַחְדָּו!"

וַיָּרֶם נֶגְדָּהּ אֶגְרוֹף-זַעַם לְהַכּוֹתָהּ…

t ‏תורה מסין

x מוגש ברשות פרסום

יְדִידִי שָׁלַח לִי בְּרָכָה – קֻמְקוּם קָטָן,

עִצְּבָהוּ יוֹצֵר סִינִי מִזֹּךְ חַרְסִינָה

לְבָנָה עַד לִכְחוֹל; אַךְ אַט צֶדַע עָגֹל

אֲשֶׁר לַכְּלִי, כְּמוֹ קְרוּם־שַׁמֶּנֶת יַצְהִיב

עֲדֵי הֱיוֹת הַמִּכְסֶה זְהַב־דְּלַעַת עוֹמֵם.

וְעַל לְחִי הַכְּלִי, מִצַּד הָאֶחָד, טְבוּעָה

חוֹתֶמֶת־צִיּוּר מֵאָזְנֵהוּ וְעַד חָטְמוֹ,

וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי חָלָק. בַּמָּאוֹר, לַיְלָה,

בָּדַקְתִּי אֶת הַצִּיּוּר, וְהִנֵּה עֵינוֹ

עֵין־יֶרֶק מִשְׂתָּרַעַת מַטָּה, הוּא שָׂדֶה

מִתְנַשֵּׁק עִם שְׁמֵי כְּחוֹל. אִילָן בּוֹדֵד

מְחַבֵּר אֶרֶץ עִם שָׁמַיִם בַּתָּוֶךְ,

וְעַל מַחְצֶלֶת מִצַּד שְׂמֹאל שָׁם עֵדָה קְטָנָּה

מֵיטִיבָה לִבָּהּ בְּתֵה מִכּוֹסוֹת אַלְמֹג,

וְשֶׁמֶשׁ תַּשׂ מַגִּיהַּ כֹּל נֹגַהּ חִוֵּר,

וְהוּא כִּגְרוּטַת־עֶשֶׁת נוֹפֵל יָמִינָה.

בַּיּוֹשְׁבִים עֵינָי. אֹרֶךְ צַמָּה, דֹּק עַיִן

וְרֹחַב מַדִּים – אוֹתוֹת אַרְצָם, וְהֵמָּה:

אִישׁ שֵׂיבָה, זְקָנוֹ קָלוּשׁ, חָכָם שָׁמֵן

כְּבֻּדַּה נוֹהֵר, אִכָּר קְשֵׁה גֵו וּפָנִים

וְנַעַר דַּעְתָּן. וַיְהִי עוֹדִי מַבִּיט,

וַיֶּחְשְׁכוּ סְבִיבוֹתַי, וְנוֹף הַצִּיּוּר

חַי אָפַף אוֹתִי, עָמַק אַף רָחַב, אֲוִיר

מִנֵּכָר שָׁאַף אַפִּי, וָאַקְשִׁיב קוֹלוֹת

כְּצִפְצוּף מִתֵּיאַטְרוֹן־בֻּבּוֹת גְּלוּי־מָסָךְ.

וְאִישׁ הַשֵּׂיבָה אֶל הֶחָכָם מִלֵּל:

כְּרָגִיל אַתָּה, טְיֶן־פַּי־פּוּ, לַצְדִּיק עוֹלָם

וְלִמְצוֹא טוֹב בְּמִשְׁבָּת. הִנֵּה זָקַנְתִּי,

וְחֵי בֵּית־מַנְטְשׁוּ, אִם מָצָאתִי מַה טּוֹבָה

בְּדִלְדּוּל זְרוֹעַ, כִּבּוּי עַיִן, מַק חֵנֶךְ.

תְּמוֹל פְּגִיעָה לִי עִם סוּן וְסֶן, שְׁנֵי בְּנֵי טַאוֹ,

וְהֵם כַּכֶּלֶב עִם הֶחָתוּל מוֹרְטִים וְשׂוֹרְטִים.

דְּבַר רִיבָם: שְׁנֵיהֶם זְכוּיִים בְּקוּלִית־דְּרָקוֹן,

שֶׁחָפְרוּ מִן הַבּוֹר בָּהָר. סֶן סָבַר:

"תִּמָּכֵר לָרוֹקחַ לִסְגֻלַּת־קֶסֶם,

וִיהִי מְחִירָהּ תָּכוּף". – סוּן: "לֹא, כִּי נוֹאֶל

נְחַכֶּה עַד חֲזוֹר הַנִּפְגָּע מִסֻּבּוֹ

וְנִקַּח כֵּפֶל כַּספָּהּ". הֵן מֻכָּר לָכֶם

הַשּׁוֹטֶה זְהוּב־הַשֵּׂעָר מִמְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

הַשָּׁט בַּכֹּל וְקוֹנֶה עַצְמוֹת דְּרָקוֹנִים

בְּכֶסֶף לֹא יְשֹׁעָר. לַשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ:

“מַה חֵפֶץ לָךְ בָּהֵנָּה?” תְּשׁוּבָתוֹ לֵאמֹר:

“לָשִׂים בְּתֵבוֹת זְכוּכִית – רַאֲוָה לַבְּרִיּוֹת!”

כְּאִלּוּ בְּלִי לְחָשִׁים וּבְלִי בָּלֹעַ

אוֹ עָנוֹד לַגַּרְגֶּרֶת, יִיטְבוּ לִרְפוּאָה!

וַיִּהְיוּ סוּן וְסֶן מַטִּיפִים אָח דַּם אָח.

וָאֶגַּשׁ לֵאמֹר: "גַּם קוֹנְגְּ־פוּ־צֶה וְגַם לִי־פּוֹ,

בְּשִׁיר וּבְמָשָׁל עַל הַשָּׁלוֹם צִוּוּ;

וּמָה לָּכֶם בְּנֵי טַאוֹ תַּרְבּוּ דָמִים?

אֵיךְ תִּשְׁקְלוּ שְּלוֹם־נֶפֶשׁ וְאֵמוּן־אַחִים

בְּיֶנִים מִסְפָּר?" עוֹדִי דוֹבֵר וְהֵמָּה

עָלַי הִתְנַפְּלוּ יַחְדָּו וְשָׁפְכוֹ זַעֲמָם

עַל עָרְפִּי, נָשֹׁה רִיבָם וְחָבֹל גְּרָמַי!

בְּנוּסִי, צָף לִקְרָאתִי הְסִי־יִן הַסּוֹחֵר.

תְּלָאָתִי הִצְחִיקַתְהוּ: "כַּשָּׂב כַּתִּינוֹק!

עוֹד בְּיַלְדוּתְךָ, הוּאוֹ־פֶן, הִכְּךָ רַבְּךָ

עַל קֻשְׁיוֹת שֶׁהִקְשֵׁיתָ בְּסִפְרֵי־מוֹפֵת,

מִבְּלִי הִסְתַּפֵּק בִּשְׁגִירָתָם עַל פִּיךָ.

בָּגַרְתָּ – הִכְּךָ שׁוֹ, כִּי יָעֹץ יָעַצְתָּ

לְאִשְׁתּוֹ לֶכֶת אַחֲרֵי שׁוֹן־יוּ מְעַגְּבָהּ

וְהָפֵר בְּרִית: מְקוֹם הַלֵּב שָׁם הַבָּשָׂר!

זָקַנְתָּ – וְעַל רִיב לֹא־לָךְ תֵּדַע אֶגְרוֹף!

רְאֵה אֶת דְּרָכַי, הוּאוֹ־פֶן וְקַח מוּסָר.

רַבּוֹתַי לֹא שְׁבָטוּנִי, כִּי סְמַכְתִּים חֶנֶף;

שׁוֹן־יוּ וְשׁוֹ, שְׁנֵיהֶם לָקְחוּ עֲדָיַי

בְּכֶסֶף מָלֵא, שַׁי לָאִשָּׁה הָאַחַת.

אַף טַאוֹ וּבְנֵי טַאוֹ אִתִּי יִסְחָרוּ –

וְאַתָּה כֻּלְּךָ מַצָּה!" אָמַר וְהָלָךְ.

לֹא עַל הַמַּהֲלֻמּוֹת, טְיֶן־פַּי־פּוּ, אָלֶן,

(הֵן עָבֵשׁ בְּשָׂרִי, אָטוּם לְעֹקֶץ־מַכְאוֹב);

וְעַל מַה תְּלוּנָתִי? עַל כִּי מַסּוֹת נֻסֵּיתִי

בְּעֹצֶם־יָמַי, מִדּוֹת חֲנִיכוֹת־צַעַר,

בּוֹר תֵּרַדְנָה אִתִּי לִבְלִי תּוֹעֶלֶת.

אֲנִי כְּבָר בָּטֵל, וְדוֹר גּוֹזָל יְבוּזֵן.

אוֹ, הַאִם לְשֵׁם כָּךְ זָקַנְתִּי, כִּי אֶשְׁמַע

תּוֹכַחַת מִפִּי הְסִי־יִן הַשַּׁאֲנָן,

שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא פֻּנְדָּתוֹ?

טְיֶן־פַּי־פּוּ חִיֵּךְ, וְלַשָּׂב רַךְ מַעֲנֵהוּ:

יְפַשֵּׂק מָשָׁל שְׂפָתַי. אֶשְׁתַּקֵּד בָּאָה

לְפָנַי אֵשֶׁת פִי־לִינְגְּ־טַנְגְּ לִדְרוֹשׁ עֵצָה:

לְהַדֵּק רַגְלֵי בִּתָּהּ כְּדִין אֲצִילִים,

אוֹ לְהַנִּיחָן לִגְדּוֹל, כְּשֵׂכֶל בַּעֲלָהּ?

בְּעוּצִי, שָׁזְפָה עֵינִי כְּרֵסָהּ: תְּאוֹמִים!

וַתִּקַּח אָזְנִי שִׂיחַת אַחִים־עֻבָּרִים

מִמִּסְתּוֹר־לֵילָם; סָח הָאֶחָד: "אַךְ מָצוֹק

וּמָעוֹק זֶה הַמָּקוֹם! הַמְעַט לִי דָחֳקִי

וּרְאֵה חֲדָשָׁה: צִנּוֹר־שִׁפְעִי, פְּתִיל חַיַּי,

הַיּוֹנְקָה הַמְשַׂבְּעַתְנִי מִטּוּב־הָעוֹלָם,

זֶה שָׁרְרִי, מַתְחִיל כּוֹאֵב, נֶעְכָּר, מִצְטַמֵּק,

וְאֵיכָה אֶחְיֶה אַחֲרֵי בְלוֹתוֹ?" נְאוּם אָחִיו:

"בְּךָ הָאָשָׁם! לָמָּה אַתָּה מגַדֵּל

אֲבָרִים בּוֹלְטִים שֶאֵין הוֹעִיל בָּם? הִנֵּה,

אֲנִי לִמְקוֹמִי יָפֶה, וּמְנָתִי – נַחַת.

חֲלַקְלַק וְצָנוּעַ אֶשְׁכַּב, מִיצוּעִי

לֹא אֶגְדַּל, וְהַשֹּׁרֶר אֶשְׁמֹר גַּם שָׁמֹר,

כִּי הוּא כָּל חַיַּי". סוֹף הַתְּאוֹמִים נוֹדָע:

הָאֶחָד נוֹלַד שָׁלֵם, מַחְמַד עֵין הוֹרָיו,

וְאָחִיו – גּוּשׁ שֶׁל בָּשָׂר זָב נְטוּל־יָדַיִם

וַחֲשׂוּךְ־רַגְלַיִם שִׁמְמַת רוֹאָיו. פַּצַּח

הַמָּשָׁל וּלְעַס גַּרְעִינוֹ. חָלִילָה

לְהוּאוֹ־פֶן מִקַּנֵּא בִּדְשֵׁנוּת הְסִי־יִן,

וְהוּא בְּנַפְשׁוֹ שָׁלֵו, לִמְקוֹמוֹ כָּשֵׁר,

כִּי פָּגוּם שָׁרְשׁוֹ, בַּל יְגַדֵּל אֲבָרִים

(כְּמוֹ חֵרוּת־רַעְיוֹן, חִבַּת־אֱמֶת, לֵב רָחוּם),

הַשָּׂמִים אֶרֶץ מֵצַר, אַךְ סוֹף פְּרִיחָתָם

לֶעָתִיד לָבוֹא. כְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַפַּיְטָן:

"אֲבוֹי לַבֵּיצָה שֶׁקְּלִפָּתָהּ לֹא יְבַקַּע

אֶפְרוֹחַ, וְהָעִירוּ קִינָה לַזַּחַל

שֶׁכַּנְפֵי־פַרְפָּר לֹא תַכְאֵבְנָה חֻלְיוֹתָיו!"

וּמַה־לָּךְ תִּדְאַג, הוּאוֹ־פֶן, לְשֵׁן בּוֹגְדָה,

הִתְהַבֵּל עַיִן, עֶרֶל־אֹזֶן, פִּיק־בֶּרֶךְ?

וְהֵם כַּשֹּׁרֶר הַמִּצְטַמֵּק בְּמוֹ רֶחֶם,

וְתַחְתָּם יִשְׂגּוּ חוּשִׁים – זְרוֹעוֹת – חֲדָשִׁים

לְחַבֵּק עוֹלָם חָדָשׁ, עַד בּוֹא תּוֹר־קָמְלָם

גַּם הֵם, לְבַשֵּׂר לַנְּשָׁמָה דְבַר־צֵאתָהּ

לְמֶרְחָב יוֹתֵר רָחָב, עֶלְיוֹן מֵעַל עֶלְיוֹן.

הַנַּעַר קִמֵּט מִצְחוֹ, הֵנִיד לִסְתּוֹתָיו:

אָנֹכִי הִתְנַדַּבְתִּי בִּצְבָא־הַמַּלְכָּה

לְבַעֵר זָרִים מִמַּמְלֶכֶת־הַשְּׁחָקִים.

בְּמַקְלוֹת מְכֻשָּׁפִים יָצָאנוּ רָמוֹת

מוּל חֵיל הָאַנְגְּלִי. הֵמָּה, בִּלְתִּי חַתִּים,

מִפִּיּוֹת רוֹבִים פָּצְחוּ אֵשׁ, וּכְשָׁפֵינוּ

כָּזָבוּ, אָז, בְּעָמְדִי בֵּין אַחַי נוֹפְלִים,

אוֹר לִי: הָאַנְגְּלִים גַּם לָמוֹ מַקֵּל־קְסָמִים –

שְׁתִי וָעֵרֶב. אַךְ רֹאשׁ בִּטְחוֹנָם יָשִׂימוּ

בְּבַרְזֶל יוֹרֵק תֹּפֶת. וּבוֹ בָרֶגַע

טִאטֵאתִי מִנִּי לִבִּי כְּשָׁפִים וְשֵׁדִים,

דְּרָקוֹנִים, רוּחוֹת וֶאֱלֹהוֹת, עַד כַּלֵּה.

וְעַכְשָׁו, טְיֶן־פַּי־פּוּ, נְעִימִים דְּבָרֶיךָ,

אַךְ רֵיחַ כְּמָרִים וּמַכְשְּׁפִים יַבְאִישֵׁם

וְאֶאְטוֹם חָטְמִי לָמוֹ עַד תָּבִיא מוֹפֵת!

הָאִכָּר גַּם הוּא נִפְנֵף עַפְעַפָּיו:

אֲחַזֶּק־נָא הַפַּעַם בִּידֵי אָחִינוּ,

וְאִם יְרָחָיו מִסְפָּר. בְּסֶן־פְרֶן־צִיס־קוֹ

לִי בֵּן, רְפוּאָה יִלְמַד וּכְבָסִים יִכְבֹּס,

וְהוּא לִי כּוֹתֵב: בְּנֵי אַמֶּרִיקָה אֵלֶּה

כֹּה יַעֲנוּ לְפֶה מְמַלֵּל נִפְלָאוֹת:

אָנֹכִי מִמִּיזוּרִי, הַרְאֵנִי דָבָר בָּרוּר!"

טְיֶן־פַּי־פּוּ יִשֵּׁב רַגְלָיו לַהֲנָאָתוֹ,

וְהֵקֵר דִּבְשׁוֹ:

דָּבָר בָּרוּר לֹא אֵדַע,

אַךְ מִשְׁעָן לְגִשּׁוּשַׁי בְּכַפִּי. נָבִיא

וְאִישׁ־חֲלוֹמוֹת יֵשׁ יְפַעַנְחוּ עֲתִידוֹת.

כְּלִין אֲשֶׁר הִתְעַלֵּף, וּבְקוּמוֹ סִפֵּר

כִּי חָזָה וְהִנֵּה אַפִּרְיוֹן הַשְּׂרָרָה –

גַּל שְׁבָבִים, וְרֹאשׁ גִּבְעַת קִינְגְּ – מִישׁוֹר.

יוֹמַיִם אַחֲרֵי דַּבְּרוֹ בָּא הָרַעַשׁ, הָפַךְ

אַפִּרְיוֹן אָדֹם שֶׁלַשְּׂרָרָה, וְיִשֵּׁר

רֹאשׁ גִּבְעַת קַנְּגְּ (לֹא קִינְגְּ, כִּדְבַר הֶחָזוֹן);

אוֹ כְּווּ, שֶׁחֲלוֹמוֹ הֶרְאָה לוֹ אוֹצָר

מִטַּגֵּן בְּמַרְחֶשֶׁת (וְהוּא אִישׁ עָנִי),

וַתִּקֶן חֶבְרַת־פֶּחָם שָׂדֵהוּ טְרָשִׁים.

יֵשׁ חוֹלֵם לְשֶׁעָבַר, כְּמוֹ קוּ הַסַּבָּל,

שֶׁתֵּאֵר אַרְמוֹן־קוֹפִים בְּגִנַּת מֶלֶךְ.

לראש הדףאֲנִי בְּבַקְּרִי קִרְיַת נֻנְגְּ, תַּרְתִּי תְּמוּנוֹת

שֶׁהִתְוָה קֵי־פוּנְגְּ צַיַּר־שׁוּן. נָחוּ עֵינַי

עַל אַרְמוֹן־קוֹפִים מִימוֹת מַלְכוּת בֵּית־טְשָׁאוּ

הַשּׁוֹנֶה (חוּץ מִזּוּטוֹת) תְּמוּנַת חֲלוֹם קוּ.

כָּל אֵלֶּה נִמְשְׁלוּ כְּיֶלֶד, שֶׁגָּדַל

בְּבִקְעָתֵנוּ וְלֹא הִבִּיט זוּלָתָהּ;

וַיְהִי בְּטַפְּסוֹ פַּעַם עַל עֵץ רָם, נִגְלָה

לוֹ פִתְאוֹם מַה מֵּעֵבֶר לַגְּבָעוֹת. רָאָה,

וְלֹא בִּבְהִירוּת; תֵּאֵר, וְלֹא בְּדִיּוּק.

עִסְקֵנוּ לֹא רוּם־אֲוִיר וּמֶרְחַק־שְׂדֵמוֹת,

כִּי אִם מְרוֹמֵי־דַעַת וְאֹפֶק־זְמַנִּים.

בִּרְשׁוּתְכֶם אֶטֹּשׁ דַּרְכִּי לַנְעִים אַגָּדָה.

בְּטִין־טְשׁוּ־לַה הֶרְאוּנִי זְגוּגִית מֵחַלוֹן,

וְצֶלֶם חָתוּם בָּהּ, פְּנֵי בְתוּלָה דְגוּלִים.

וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה: בַּת נְצִיב טִין־טְשׁוּ־לַה,

אֲצִילִים חָמְדוּ יָפְיָהּ וְשָׁבוּ רֵיקָם,

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר עַל פְּנֵי בֵיתָהּ

אִישׁ נָזִיר, נָד מֵהֹדּוּ, גֵּווֹ גַל עֲצָמוֹת,

וְעֵינָיו – בּוֹרוֹת־אֵשׁ. וַיִּתְכֹּן אֶת עֵינֶיהָ

(כְּפִיּוֹת־פּוֹלִים צָרוֹת) בְּשִׁבְתָּהּ חַלּוֹן,

וַיֵּדַע אֲשֶׁר אֲהֵבַתְהוּ. וְאוּלָם

אִישׁ קָדוֹשׁ זֶה הַנָּזִיר, וַיֵּט לְדַרְכּוֹ.

עַל יַד הַחַלּוֹן קָבעָה מוֹשַׁב־תָּמִיד

לְצַפּוֹת שׁוּבוֹ, וַיְהִי כִּי בוֹשׁ, וַתִּרֶף

תִּקְוָתָהּ, וְחַיֵּיהּ כָּהוּ, כָּבוּ.

מִתַּעֲלוּל שֶׁל אוֹר אוֹ מִטִּיב הַזְּגוּגִית

נִתְרַשְּׁמוּ פְּנֵי הַבְּתוּלָה הַמָּאֳרָכִים

עַל קְטִיפַת דַּלַּת רֹאשָׁהּ, חֻדֵּי רִיסֶיהָ

וְדוֹנַג נְחִירֶיהָ, כְּמִשְׁפַּט שִׁבְתָּהּ,

בַּשִּׁמְשָׁה לְמַזְכֶּרֶת־עַד…וְיֵשׁ אוֹמְרִים,

הָאַנְגְּלִים יוֹדְעִים לְהַתְקִין מִין אַרְגָּז

הָרוֹשֵׁם דְּיוֹקְנֵי אָדָם עַל קְלָפִים. חִידָה:

מַה בֵּין בָּבוּאָה קְלוּטָה בְּגַלְגַּל־עַיִן

וּבֵין הַצֶּלֶם שֶׁבִּזְגוּגִית אוֹ בְּאַרְגָּז,

שֶׁזּוֹ מֻרְגֶּשֶׁת, וְזֶה סָתוּם עַד יָבוֹא

הַמַּבִּיט לַבִּיט? נֹאמַר: בָּבוּאַת־בָּבוּאָה

מֵעַיִן אֱלֵי מֹחַ הוֹלֶכֶת. אִם כֵּן,

יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי בָּבוּאוֹת בִּמְקוֹם הָאַחַת;

וּמַה פָּתַרְנוּ? וְכֵן גַּם אִם נַנִּיחַ

בַּבוּאָה שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. עֲדַיִן

רַק צְלָמִים נִתְפֹּשׂ, וְלֹא יְדִיַעת צְלָמִים.

אֵין לָנוּ עֵצָה אֶלָּא לְהַרְבּוֹת צְלָמִים

זֶה מֵעַל זֶה עֲדֵי אֵין סוֹף, וּבָאֵין־סוֹף

לִקְבּוֹעַ הַיְּדִיעָה – מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַרְגִּישׁ וּמַכִּיר עַצְמוֹ…

וַאֲשֶׁר לַזְּמָן – נִיב מֻרְגָּל בְּפִי הַבְּרִיּוֹת:

“הָעֵת חוֹלֶפֶת” אוֹ “הַיָּמִים נֶחְפָּזִים”.

אֲנִי, בְּחֶפְצִי לִנְקוֹב תּוֹכוֹ שֶׁל דָּבָר,

עָצַמְתִּי עֵינַי וּמָחִיתִי שַׂרְעַפִּי

לְיַחֵד עַצְמִי עִם הַזְּמָן בִּטְהָר־שִׁטְפּוֹ:

בְּנוֹזְלֵי־זְמָן צָלַלְתִּי, וְהֵם מְהִירִים.

מְהִירִים? מַה זְּמָן יָמֹד, אִם רוּץ אִם זָחֹל?

אָז נוֹדְעָה לִי הֲוָיַת־זְמַן שֶׁבְּקִרְבָּהּ

הַזְּמָן טָשׁ, וְהַזְּמָן הַשֶּׁנִי – שׁוּב עתִּים

זְרִימָתוֹ תֶּאֱרַךְ, כְּגַל עֲלִי נָהָר,

וְנָהָר בְּמוֹ יָם, וְיָם בָּאוֹקְיָנוּס,

עַד־עוֹד… שְׁלוֹב שְּנֵי אִי־סוֹפִים יַחַד: שִׁוִּיתָ

כְּנֶגֶד דַּרְגּוֹת דַּרְגּוֹת דַּעַת בַּנֶּפֶשׁ –

עִלּוּפֵי זְמַנִּים בְּתוֹךְ זְמַנִּים! וְהִנֵּה

פָּרֹכֶת גּוֹרַל־עוֹלָם עַל רָז רִקְמָתָהּ,

מִמִּינְגְּ הַיֵּשׁ עַד יִן הָאַיִן, בִּמְלוֹאָהּ

מָשְׁרֶשֶׁת וּמְרֻכֶּזֶת בְּשֶׁפֶל־אָדָם!

עַל־כֵּן – עֱזוּז וּמְאדֹ לְהוּאוֹ־פֶן סָבָא!

וְהוּא מִשֶּׁמֶשׁ שָׂגִּיא, זֶה הַכּוֹשֵׁל עַכְשָׁו,

וְאִם קוֹם יָקוּם – מָדוּד מַעְגָּלוֹ,

וּמַעֲגַּל הוּאוֹ־פֶן מֵעוֹלָם עָד עוֹלָם!…

כְּהָאִיר פִּתְאֹם בֵּית תֵּיאַטְרוֹן, כֵּן אוֹרוּ

סְבִיבוֹתַי מִמְּאוֹר הַחַשְׁמַל מִמַּעַל,

וּשְׂדֵה־הַצִּיּוּר קָפַץ, קָטַן, הִצְהִיר,

כְּאֹפֶק נִרְאֶה מִקְּנֵי־מִצְפֶּה הֲפוּכִים;

וַיְהִי בְּיָדִי קֻמְקוּם קָטָן וְעָנֹג

עִגְּלָהוּ יוֹצֵר סִינִי מִזֹּךְ חַרְסִינָה

כְּחַלְחֶלֶת כְּשַׁד־בְּתוּלָה וּכְמוֹתוֹ קְרִירָה.

t ‏אביאל

x מוגש ברשות פרסום

כְּלוֹט חִישׁ עוֹזֵב סְדוֹם לְגֶשֶׁם אֵשׁ וְגָפְרִית,

כֹּה נָס אֲבִיאֵל מִן הָעִיר וּזְדוֹנָהּ

וַיִּתַע חִוֵּר בְּמֶמְשֶׁלֶת בָּצִיר.

אָז נָשְׁרוּ עָלִים צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים

מִן עֵצִים דְּלוּקֵי־זִיו וְעוֹטְפֵי־הָדָר;

אָז נָפְלוּ כִּתְמֵי זָהָב וְאַרְגָּמָן

וְנָשְׁקוּ פְּנֵי אֲבִיאֵל תּוֹךְ־מְעוּפָם.

וְרוּחַ מַעֲרָבִית נִגְּבָה אֵדֵי עֵינָיו

וַיַּרְא מַלְבּוּשֵׁי טֶבַע בְּתִפְאַרְתָּם.

וַיֹּאמַר: "תַּרְתִּי אַחַר חֶדְוֹות־שָׁוְא

וִיפִי גְאוֹן־אֵל וְאֶרֶץ לֹא חָזִיתִי.

מִיץ מֻעָט עוֹד הִצַּלְתִּי בְּעַצְמוֹתַי,

וְרֵיחַ מִן הַיְּעָרִים לוֹ מַגִּיעַ;

וְרוּחַ זֶה מְלַטֵּף אֶת אֲבָרַי

כְּאִלּוּ כָּל־חֹם טָמֵא לֹא טָעָמוּ.

חֲבַל עַל אָבִיב עָבַר לְלֹא־נוֹחַ

וְקַיִץ אָבַד כֻלּוֹ בְּמַרְתֵּפִים".

וּלְזֵכֶר אָבִיב מִלְּטָה עֵינוֹ דִמְעָה

וְעֶצֶב רַךְ הִשְׁתַּפֵּךְ עֲלֵי־פָנָיו;

כִּי אָז נַפְתּוּלֵי־אִשָּׁה לוֹ נוֹדָעוּ

וְצַעַר אַהֲבָה אָז הֵמַר לִבּוֹ

וּדְחָפוֹ אֶל שִׁכְרוֹנוֹת וְהִלּוּלִים

לְבַקֵּשׁ בָּם נְשִׁיָּה. עַתָּה טִיֵּל

בְּמֶרְחַב כָּרִים פּוֹשְׁטֵי עֲדִי־קַיִץ

וַיַּחְשֹׁף צַוָּאר לִקְרַאת רוּחַ קָרִיר.

מִמַּעַל עָפוּ עּבִים מְבֹהָלִים

וּפֵרְשׂוּ תַחְתָּם צְלָלִים גְּדוֹלִים, חוֹלְפִים;

וְהֵצִיץ שֶׁמֶשׁ הָצֵץ וְהִתְעַלֵּם,

וַיִּצְהַל לַב אֲבִיאֵל לְהוֹפִיעוֹ

וּלְהוֹד הַצְּבָעִים, חִדֵּשׁ בְּזִיו־זְהָבוֹ.

אָז קָטַף, צָבַר מְלֹא חָפְנֵהוּ עָלִים

וְקֻפְסוֹת־זֶרַע קְטַנּוֹת לְשַׁעֲשׁוּעִים, –

עֲלֵי תַּפּוּחַ, אֵלָה לוּז וְלִבְנֶה

וְקֻפְסוֹת סוּף־נְחָלִים וַחֲלַבְלוֹב.

וַיִּתְמַהּ עַל סְבַךְ עוֹרְקִים מְסֻלְסָלִים

וְצוּרוֹת־חֵן אֲשֶׁר לֶעָלִים לְמִינֵיהֶם,

וְעַל מִשְׁטַר הַזֵּרְעוֹנִים בְּנַרְתִּיקָם –

קַשְׂקָשׂוֹת חוּמוֹת חוֹבְקוֹת נוֹצוֹת־מֶשִׁי;

וַיִּפְתַּח אֶת הַקֻּפְסוֹת אַחַת אֶחָת

וַיְּשַׁחְרֵר אַלְפֵי נוֹצוֹת נוֹשׂאוֹת־חַיִּים

שֶׁפִּזְּזוּ וּפָרְחוּ אֶל כָּל־עֵבֶר.

וַיַּחְשֹׁב עַל תַּעֲלוּמוֹת חַי וְזֶרַע,

עַל גַּרְגֵּר קָטָן וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ צִנּוֹר

לְזֶרֶם דּוֹרוֹת־עָבָר וּתְהוׁם עָתִיד,

וְעַל תַּפּוּחַ טוֹב מְחַדֵּשׁ מָתְקוֹ נֶצַח.

וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ עָיֵף מִטִּיּוּלוֹ,

וַיִּשְׁכַּב בַּעֲרֵמַת־עָלִים רַכָּה

בְּחֹרְשָׁה, רִשְׁרְשָׁה מִסָּבִיב שָׁלוֹם.

וַיַּעֲצוֹם עֵינָיו, וְהִרְהוּרָיו תָּעוּ

כְּסִירוֹת נָמוֹת עַד נָמוֹגוּ בַּעֲרָפֶל,

בְּאֵד־חֲלוֹמוֹת מָתוֹק וּמַרְגִּיעַ.

וְהִנֵּה זָרַח בַּעֲרָפֶל צֶלֶם אָבִיו,

זֶה אָבִיו מֵת מִכְּבָר שְׁנָתַיִם,

וּפָנָיו חִוְרִים, נוּגִים, קְמוּטֵי־עֹנִי,

וְעֵינָיו – רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.

אָז פָּלַח לֵב־אֲבִיאֵל צַעַר נִשְׁכָּח,

אַף חִיל־מִסְתּוֹרִין כֵּהֶה הִרְעִידָהוּ.

וַיִּלְחַשׁ אַט: “מֵאַיִן אַתָּה, אַבָּא?”

– “מֵעוֹלָם כֻּלּוֹ אֱמֶת”.

– וְלָמָּה עוֹלַם־אֱמֶת תְכַנֵּהוּ?"

– "בַּחֶלֶד צַר בֶּן־תְּמוּתָה לַחֲבֵרוֹ

לֹא יִרְאֶנּוּ בִּלְתִּי אִם כְּלִי־חֵפֶץ

לְמַעֲנוֹ אוֹ מִכְשׁוֹל זֵד בְּדַרְכּוֹ;

ועַל־כֵּן נִבְצָר מִנִּי אָדָם דַעַת רֵעוֹ

וְאָהֳבוֹ נֶאֱמָנָה. אוּלָם יַד הַמָּוֶת

תְּרוֹמֵם נֶפֶשׁ מֵעַל תַּחֲרוּת וְתוֹעֶלֶת

וְתַחְשֹׂף יָפְיָהּ, חַסְדָהּ, אֱלֹהוּתָהּ.

עַל־זֹאת יִקָּרֵא מוֹשָׁבֵנוּ עוֹלַם־אֱמֶת.

הֲכָאַב לִבְּךָ עַל יְדִיד יִתְרַחֵק

עֵת תִּכְלֶה, תַּעֲרֹג לְחַג־קִרְבָתוֹ?

אִם הֱצִיקַתְך נַעֲרָה, לֹא תֵדַע

שִׁיר תְּהוֹמוֹת־נֶפֶשׁ וַאֲבִיבֵי־סֵתֶר

וְתָדִין קְלִפּוֹת־מַעֲשִׂים וּבֹסֶר־מִלִּים?

גַּם אַתָּה, בְּנִי, צְמֵא־אַהֲבָה, אַשְׁרֶיךָ

אִם תֵּת תִּתְּנֶנָּה, וּלְעֵת תַּעֲזֹב חֶלֶד,

תִּגָּמֵל לָךְ הָאַהֲבָה חָשַׁקְתָּ".

– “לָכֵן אֲמַהֵר, אַבָּא, אֱלֵי־קָבֶר?”

– "לֹא… בְּנִי, נָתַתִּי חַיֵּי־עַד לְךָ

וָאַנְחִיל אֶת נִשְׁמָתְךָ נַחֲלַת־שִׁיר:

מִשְׁמֶרֶת דּוֹרוֹת כּוֹאֲבִים וְחוׁלְמֵי טוֹב

וּבִרְכַּת־יָהּ בִּמְאֵרַת עוֹלַם־שְׁחוֹר.

בְּךָ עֲמַל אִמָּהוֹת נַעֲנוֹת

וְזִמְרוֹת־עֶרֶשׂ נוֹהֲקוֹת מִפִּצְעֵי־לֵב,

וְצַעַר אָבוֹת נוֹשְׂאֵי־עֹל בִּדְמִי –

רְצוּצִים וּפַחְדָּנִים, אַךְ גִּבּוֹרֵי־צוּר

לָמוּת עלַ טֹהַר־בַּת וְקִדּוּשׁ־שֵׁם.

לְךָ מָסַרְתִּי אֹזֶן־רְנָנִים דַּקַּת־שֵׁמַע,

וָאַפְקִיד אִתְּךָ תִּקְווֹת לֹא־קֻיָּמוּ,

לְמַעַן יִפְרְחוּ וְיִשְׂגּוּ בָּךְ.

שָׂמַחְתִּי עַל עֵינֶיךָ, נִפְקְחוּ לִרְאוֹת

תִּפְאֶרֶת־תֵּבֵל וַאֲמִתּוֹת־אֵל,

וְעַל מַחֲשַׁבְתְּךָ כְּכוֹכָב רָץ

לְלַחֵךְ כָּזָב וּלְהַדְלִיק חָזוֹן.

שְׁמֵי־תְכֵלֶת אֵלֶּה עָמְקוּ רַק לְעֵינֶיךָ,

וְשִׂיחַ־בַּדִּים זֶה לְךָ רַק יִשָּׁמֵעַ,

הֲיֹאבְדוּ אִתְּךָ כָּלִיל כְּלֹא הָיוּ?

רַעְיוֹנוֹתֶיךָ – הוֹד, וְרִגְשׁוֹתֶיךָ – פֶּלֶא,

הֲיִקְפְּאוּ עִם קִפְאוֹן דָּמְךָ, יִרְקְבוּ

עִם רִקְבוֹן גֵּוְךָ, בְּנִי? אוֹ הַאִם תָּקִים

לְרוּחֲךָ נְוֵי־נֹעַר מְחֻדָּשִׁים וְתַצִּית

בְּעוֹרְקִים רַכִּים מִשְׁנֵה רִגְשׁוֹת דּמָךְ?ָ

הִנֵּה, שְׁנֵי כֵלִים חָמַשׁ אוֹתְךָ אֵל־הַחַיִּים

לִלְחוֹם מִלְחַמְתְּךָ עִם הַכִּלָּיוֹן: אַמַּת־אָמָן,

בָּהּ תִּבְנֶה לְךָ גַּל־עֵד מִלִּבְנֵי הָדָר,

וְכֹחַ־גְּבָרִים שׁוֹקֵק לִפְרוֹת פֶּרִי.

חֲגֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, בְּנִי, עֲמֹל וְהַצְלַח!"…

– "הָהּ, אֵיכָה אֶחְיֶה, אַבָּא וְאָנֹכִי

יְצוּר מְדֻלְדָּל, עָנָף יָבֵשׁ,

אֲשֶׁר לֹא יַשְׁקֶה אוֹתוֹ טַל־נִחוּמִים

וְגֶשֶׁם־אַהֲבָה לֹא יְרַפְּאֶנּוּ?

כִּי לֹא נוֹצַרְתִּי בִּלְתִּי אִם לְאַהֲבָה,

וְהִיא עֲצוּרָה מֶנִּי. וְאֵיכָה אִיצַר, אָשִׁיר,

וַאֲנִי אַךְ אֵדַע נוּד וְהֵאָנֵחַ?

וְגַם כִּי אֶשַּׁק אִשָּׁה לֹא־אֲהוּבָה,

הַחַיַּי אֶחְיֶה וְאִם חַיַּי אַמְשִׁיךְ,

אִם חַיֵּי צֵל וְשֶׁלֶד־שֶׁקֶר מִתְנוֹעֵעַ, –

עַד יְחַבְּקוּנִי קַרְשֵׁי־עֵץ יְבֵשִׁים כְּעַצְמוֹתַי

וְאֶל הֶעָפָר אֵרֵד, אֶל הָאֹפֶל וְאֶל הַדְּמָמָה?"

פְּנֵי אָבִיו חָוְרוּ, חֳמַרְמַרוּ –

וּבָמוֹ צַעַר דּוֹרוֹת כָּבִים, כָּלִים,

וְחֶמְלַת אָב עַל בְּנוֹ – וְגָזוּ בָּעֲרָפֶל.

וַיִּפְקַח אָז הַנַּעַר עֵינָיו, וְהִנֵּה הוּא

מִתַּחַת שְׂמִיכַת־עָלִים עָבָה בְּצֵל אִילָנוֹת.

וַיִּנְעַץ אֶת צִפָּרְנָיו בָּאֲדָמָה

הָרַכָּה וְהַלַּחָה תַּחְתָּיו, וַיִּשְׁאָלָהּ:

"אֲדָמָה, מַלְכָּה מָעֳטֶרֶת וְדֹמֶן לְכָל רֶגֶל, רֶחֶם

וְקֶבֶר לְצֶאֱצָאַיִךְ, פִּתְרִי־לִי:

הַאִם חַיַּיִךְ, כַּעֲפָרֵךְ, שְׁחוֹרִים, אִלְּמִים –

וּבְרֶדֶת חַי לַקֶּבֶר, יִגְוַע, יִכְבֶּה

שְׁבִיב־צַעַר בּוֹדֵד, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד?

אוֹ נָפֹל יִפֹּל בְּשַׁלְהֶבֶת נַפְשֵׁךְ

וְנִקְשַׁר בְּחַיַּיִךְ הַכַּבִּירִים,

אֲשֶׁר בָּהֶם כָּל־אָדָם, זְבוּב וָשִׂיחַ

כְּנִיד הָעַפְעַף לָךְ אוֹ זִיז הַשֵּׂעָר –

וְאַתְּ תְּכַלְכְּלִים בְּחִבָּה בִּפְרִיחָתָם

וּתְאַמְּצִים אֶל לִבָּתֵךְ עֵת יִבֹּלוּ?"

כְּקֶדֶם שָׁתְקָה, שָׁמְרָה סוֹדָהּ הָאֲדָמָה.

אֲבָל כְּתִתָּהּ אָז מִכֹּחָהּ לָעֲנָק אַנְתֵּיאוּס

עֵת נִלְחַם עִם הֶרַקְלֶס, וְהוּא הָכְרַע אָרְצָהּ,

כֵּן אָצְלָה מִגְּבוּרָתָהּ עַל אֲבִיאֵל.

וַיָּחָשׁ שֶׁטֶף־תְּרוּעָה חַי קוֹלֵחַ

מֵחֶבְיוֹן קָרוֹב־רָחוֹק אֶל תּוֹךְ דָּמוֹ,

וְתִקְוָה רַעֲנַנָּה שִׂגְשְׂגָה בְּלִבּוֹ.

וַיִּכְרַע רֶגַע תּוֹהֶה, שׁוֹאֵף־מָה, כְּאִלּוּ

תְּקָפָהוּ פֶּתַע יֵצֶר־תְּפִלָּה קַדְמוֹן, נִשְׁכָּח; –

אָז הֵסִיר מֶנּוּ עָלִים דְּבֵקִים וַחֲבִיבִים

וַיָּקָם וַיִּתְעוֹדֵד.

בֵּינָתַיִם קָמָה סוּפַת קֹר וָקֶצֶף

וַתַּחְשֵׁךְ עֵין־הַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם בּוֹאוֹ;

וַיִּשְׁרֹק רוּחַ עַז וַיַּרְקֵד עָלִים

וַיִּגְזֹל פְּרִי וְעָלֶה מֵאִילָנוֹת;

וַיְהִי לֶיל גֶשֶׁם, בָּרָד וּבִעוּתִים.

אֲבִיאֵל עָשָׂה דַּרְכּוֹ בָּאֲפֵלָה

אֶל כּפַר־מְלוֹנוֹ, וְהוּא רָטׁב, רוֹעֵד כֻּלּוֹ.

אֲבָל בְּנַפְשׁוֹ פְּנִימָה שָׁלַט שֶׁקֶט

וְכוֹכָב אֶחָד לָבָן זָרַח בְּדִמְיוֹנוֹ –

הֲלֹא הוּא כּוֹכָב שֶׁל הָאַהֲבָה

הַקּוֹרֵץ, קוֹרֵא לְמֶרְחַקֵּי־זֹהַר

וְדוֹבֵב נֹחַם עַל לְבָבוֹת דָּוִים.

t ‏אביאל וחוה

x מוגש ברשות פרסום

הָעֵצִים הָעֲרֻמִּים – גֶּזַע, עָנָף

וְזַלְזַל, עַד לְעוֹרֵק דַּק וְאַחְרוֹן –

מוּל שַׁחַק שָׁזְרוּ מַעֲשֵׂה־רֶשֶׁת שָׁחוֹר,

וְאֵפֶר וְאַפְלוּלִית – עֵין הַשְּׁחָקִים,

וְרַק צָפוֹנָה הִבְהִיק חַלּוֹן יָרֹק:

מִשָּׁם יִפָּתַח סַעַר־שֶׁלֶג, חוֹפֵז

לְכַסּוֹת עִקְּבוֹת רֶגֶל וְגַלְגַּלִּים

וּלְיַשֵּׁר זוֹ מְלֶאכֶת סַעַר קוֹדֵם

הַכּוֹרְכָה אָרֶץ. פֹּה, בְּפַרְבַּר־עִיר,

אַט הָלַךְ לוֹ אֲבִיאֵל, וּבְיָדוֹ

"כָּל חֵן וְחֶדְוָה, יִשְׁבּוּ עֵין הָרוֹאֶה,

הַבְטָחָה הֵם וְרֶמֶז לִיפִי אִשָּׁה.

פְּאַת עֲנָנָה עֲגַלְגֶּלֶת, יֶרֶד

וְיֶרֶק בַּאֲפֵל רְקִיעַ סַגְרִיר,

שְׁחוֹר שִׁלְדֵי סִבְכֵי חֹרֶף – כֻּלָּם

מִצְטָרְפִים יַחַד לִדְמוּת שְׁכִינָה־אִשָּׁה.

כֹּה גְּדוֹלָה הִיא הַדְּחִיפָה לְהִתְמַזְּגוּת –

הַנֶּפֶשׁ תִּרְקוֹם תְּחִלָּה מַחֲזֶה־עוֹלָם

עַל כֹּחוֹת חוּץ־לָהּ, וּמִתְּהוֹם־תְּשׁוּקָתָהּ

עוֹלָמָהּ תִּשְׁטוֹף אָז בְּהוֹד וְחֶמְדָּה;

וְקָדוֹשׁ חִבּוּק־אִשָּׁה

אִם חִבּוּק -כּוֹכָב בּוֹ וּדְבֵקוּת־תֵּבֵל".

הַנַּעֲרָה לִימִינוֹ פָּצְחָה זִמְרַת חֶרֶשׁ,

שִׁיר עִבְרִי עוֹרֵג, בֶּן־בֵּית־כְּנֶסֶת עָצֵב,

כְּאִלּוּ חָפְצָה בִּפְתִיל־זָהָב לִקְשׁוֹר

דִּמְיוֹנוֹ בָּהּ בְּעוּפוֹ. רֶגַע הִקְשִׁיב,

וַיִּפְתַּח שׁוּב: "מַה טּוֹבְתְּ וּמַה נָּעַמְתְּ, חֲבֶרְתִּי!

זֶה קוֹלֵךְ – מַלְאָךְ, אוֹ נְשָׁמָה צְרוּפָה

נִשְׁפֶּכֶת בִּמְתִיקוּת עַל פְּנֵי גַּלֵּי אֲוִיר –

כִּסּוּפֵי לֵב קְרוּן־זֹהַר קוֹלְחִים, רוֹגְשִׁים

בְּעַב־עֲרָפֶל. יִקְרַת אַרְגְּמַן־שִׂמְלָתֵךְ

רְקוֹם־הַפָּז – כִּמְעִיל לְסֵפֶר טָהוֹר,

וּכְמֹתֶק גְּלִילִים קְדוֹשִׁים – מִתְקֵךְ. חַסְדֵּךְ

כְּאַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, כְּבַת־טוֹבִים שָׂרָה

וּכְאָדִיל בַּת הַבֶּעשׁ"ט …

עָרַכְתְּ לַיּוֹנָה – דֻּגְמַת אֻמָּה זַכָּה –

הַפּוֹשְׁטָה צַוָּאר לִקְרַאת מַאֲכֶלֶת

וְאֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת… מִי יִתְכֹּן

תְּהוֹם עֹצֶם דָּבְקֵךְ בִּי וּמְסִירוּת נַפְשֵׁךְ?

אָכֵן, לֹא רַעְיַת־תֹּם בִּלְבַד הָיִית לִי –

אַף שַׂמְתִּיךְ סֵמֶל דָּת וְדֶרֶךְ־חַיִּים:

הִיא יַהֲדוּת שֶׁעָלְתָה, הָיְתָה עִבְרִיּוּת…

חֲלַמְתִּיךְ, וְזִיו נֵרוֹת־מוֹעֵד זֵר לָךְ,

וִיעַטְּרוּךְ עֵינֵי־נֹגַהּ שֶׁל יְלָדִים עִבְרִים,

וִירִיעַת־שְׁלוֹמִי פְּרוּשָׂה מֵעַל רֹאשֵׁךְ,

לְשָׁמְרֵךְ מִמְּטַר־אֵיד, וְרִשְׁעוּת־בָּרָד,

וְחֹד צִפָּרְנֵי חַיִּים דּוֹרְסִים. אוּלָם

הַכֹּחוֹת הַחֲבוּיִים, יִדְרְכוּ רְצוֹנִי,

הַלֵּחוֹת, הַכּוֹכָבִים, הַמְּפַעֲמִים דָּמִי,

עָל כָּרְחִי קוֹרְעִים אוֹתִי מֵעָלַיִךְ –

וּבְעֶצֶם יָדַי אֲנִי הוֹרֵס שֻׁלְחַן־קָדְשֵׁךְ,

מְפַזֵּר נֵרוֹתַיִךְ, רוֹמֵס לַחְמֵךְ,

וּמְכַבֶּה צְחוֹקֵי עֶינֶי יַלְדוּת

וּצְחוֹק־עֵינַיִךְ אַתְּ, הַצָּץ מִלֵּב תְּמִים־אֹשֶׁר…

אַךְ לֹא עַד אָפַע רֵיקָם

אֲשַּׁלְּחֵךְ מֶנִּי, כִּי בְסִתְרֵי־גוּפֵךְ

כְּבָר נִגְנַז מִגַּחַלְתִּי נִיצוֹץ,

מִבַּדִּי טָרָף. יִפְרַח בְּחָסוּת־רַחֲמַיִךְ,

וִישַׂגְשֵׂג עָל לְנֹגַהּ שֶׁמֶשׁ־עֵבֶר,

וְקִרְאִי שְׁמוֹ אוּד מֻצָּל, כִּי שְׂרִיד־זֹהַר

וְלַפִּיד קַיָּם הוּא מִמּוֹקֵד יִחוּדֵנוּ.

וַאֲנִי, רְדוּף חֲמַת תְּשׁוּקָתִי, אֵצֵא

לְבַקֵּשׁ יֹפִי אָיֹם בֶּאֱשׁוּן לֹא־דֶרֶךְ,

וְלַעֲרוֹץ כָּל מִשְׁכַּן־נֹעַם, יְנַסֵּנִי,

בְּעוֹד בִּי רִגְשׁוֹת־אָדָם נוֹשְׂאִים צְלָבָם,

וִּמְזַּבח־לִבִּי מוֹרִיד עָלַי דְמָעוֹת…"

הָאֹפֶל גָּבַר. רָמוּ הָאִילָנוֹת.

רְסִיסֵי שֶׁלֶג נָקְדוֹ פְּנֵי הָרֵעִים

וְעִטְּרוּ פַּנַּס־דְּרָכִים פִּזּוּז נוֹצֵץ.

הֶעָבִים שֻׁטְּפוּ גַלֵּי גַלֵּי וֶרֶד

מִמְּאוֹרוֹת שְׁלָטִים וּרְחוֹבוֹת שֶׁבַּשֶּׁפֶל

וְאֶל הָעִיר, חֲבוּקֶת־הַסְּעָרָה,

דֹּם כִּוְּנוּ פַּעֲמֵיהֶם חַוָּה וַאֲבִיאֵל.

t ‏מֹשֶה עַל הַר נְבוֹ

x מוגש ברשות פרסום

לֹא כְּנַעַן וְעָרֶיהָ, הוֹד מִגְדָּלִים

וְחוֹמוֹת נוֹצְצוֹת בְּשֶׁמֶשׁ-עֶרֶב –

לֹא יֶרֶק-גִּנּוֹת, שׁוּרוֹת תְּמָרִים,

וְנָהָר שׁוֹטֵף אַט וּמַשְׁקֶה בְרָכָה

פְּרִי כַרְמֵי חֵן וּמֶגֶד שָׂדוֹת,

עַד יִשַּׁק שִׂפְתֵי-יָם דְּלוּק-אֹדֶם –

לֹא אֵלֶּה, נַחֲלוֹת עַמִּי, רוֹאוֹת עֵינַי,

כִּי-אִם הֲמוֹנֵי דוֹרוֹת יִוָּלֵדוּ

וּתְקוּפוֹת וַחֲלוֹמוֹת יִבָּרֵאוּ –

כְּהָרֵי-תְכֵלֶת שׁוֹאֲפִים שָׁמַיְמָה,

הַר מֵעַל הַר וּפִסְגָּה מֵעַל פִּסְגָּה,

עַד יֹאבְדוּ מֵרְאוֹת בְּעַרְפִּלֵּי נְצָחִים.

וְנֵטֶף מִדַּם לִבִּי יֵז וִיפַעֵם

כָּל שַׁחַר יַאְדִּים רֹאשׁ-שֶׁלֶג רָחוֹק,

וְאֵשׁ הַסְּנֶה אֲשֶׁר הֶרְאַנִי אֱלֹהִים

עוֹד תַּצִּית רִשְׁפֵּי טַל בְּבֹקֶר יֶאֱתֶה.

יָדֹעַ אֵדַע כִּי הִקְדַּרְתִּי עָשָׁן

אֶת לֹבֶן אֵשׁ הַסְּנֶה, לְבַל יְעַוֵּר

עֵינַיִם כֵּהוֹת, וְהִמְתַּקְתִּי מֵי תוֹרָתִי

לְחֵךְ עֲבָדִים לֹא יְקַדְּשׁוּ אֱמֶת

וְאֵל מִמַּרְאֶה חַף, לְזֶבַח זָר,

וְאַךְ הַמַּעֲשֶׂה הַיָּשָׁר יַכִּירֶנּוּ.

וְאֶשְׁלַח בְּרָכָה לִנְבִיאֵי עָתִיד

אֲשֶׁר יָבֹרוּ אֵשׁ מֵעָשָׁן, פָּז מִפְּסֹלֶת,

דְּבַר-אֵל מִדִּבְרֵי דָתִי; וּבִרְכָתִי

לְרֹאשׁ כָּל שׁוֹבְרֵי-לוּחוֹת אַחֲרֵיהֶם,

אֲשֶׁר בְּעֹז וְעָמָל וְיִסּוּרִים

יוֹלִיכוּ עַם בִּישִׁימוֹן לֵאלֹהִים. כִּי

כְּנַחֲלֵי-אֵשׁ מִתְאַבְּנִים עַל הַר עָשֵׁן,

כֵּן קוֹפְאִים דִּבְרֵי-אֵל בְּתוֹרוֹת אָדָם,

עַד יִפְרוֹץ שֵׁנִית זֶרֶם-לַהַב מוֹרֵד

וְשִׁבֵּר סַלְעֵי-חֹק וּבָמוֹת-קֶדֶם

וְהֵקִים דָּת חֲדָשָׁה עַל חֻרְבָּנָם.

כֹּה יִשְׂגַּב הַר-הָאָדָם לַמְּרוֹמִים,

לָשִׁית אֶת כְּתֵפוֹ מִשְׁעָן לַכּוֹכָבִים

וְלַסְתִּיר רֹאשׁוֹ בֵּין מִכְמַנֵּי עֶלְיוֹן.

הִנֵּה הֶחָזוֹן גָּז. וְצִבְאוֹת צְלָלִים

מְכַסִּים בִּקְעַת כְּנַעַן וּכְרָמֶיהָ,

וּפְנֵי יָרֵחַ צוֹפִים אֶל יְרִיחוֹ

וּמְרַכְּכִים גֵּאוּת-חוֹמוֹתֶיהָ. לָיְלָה.

וְשַׁלְוַת-אֵל צוֹנַחַת עַל הַמִּדְבָּר

כְּכַנְפֵי תְנוּמָה עַל עַפְעַפֵּי עָיֵף,

וּנְשִׁיקַת-אֵל יוֹרֶדֶת, מִתְקָרֶבֶת,

וְנַפְשִׁי מְרַטֶּטֶת עִם הַדְּמָמָה.

t ‏אֲחִיָּה ויִשְׂרָאֵל

x מוגש ברשות פרסום

(בשעת “התפשטות־הגשמיות” לר' ישראל בעל־שם־טוב; הוא מטייל עם רבו, אחיה השילוני, בגן־עדן)

אֲחִיָּה:

יִשְׂרָאֵל אֲהוּבִי, הַגִּידָה, מַדּוּעַ הוֹרַדְתָּ

עֵינֶיךָ בְּתוּגָה אֶל רִצְפַּת־הַסַּפִּיר וְלֹא תַצְהִיל

לֵב צַדִּיק וְשָׂרָף בְּיֵין מְשָׁלֶיךָ כְּקֶדֶם?

יִשְׂרָאֵל:

אַלּוּפִי וְרַבִּי, זְבוּב־סָפֵק מְזַמְזֵם וּמְנַקֵּר

בְּמֹחִי וְקוֹרֵעַ אֶרֶג־מְנוּחָתִי. הַאֻמְנָם

אֵל הֵיכְלֵי־הַיְקָר, וּשְׁעָרִים – בָּרֶקֶת וְשֹׁהַם,

אֵל נַחֲלֵי אוֹר־תְּכֵלֶת, וּפַרְדֵּס, בּוֹ פוֹרְחִים אִילָנוֹת

לֹא אֶרְאֶה צַמְּרוֹתָם מִגֹּבַהּ, – הַאֻמְנָם כָּל־אֵלֶּה

הַם מַעֲשֵׂי אֱלֹהַּ אוֹ שֶׁמָּא רַק מַעֲשַׂי אָנִי?

לְמַטָּה אֲנִי שׁוֹהֶה בִּתְפִלָּה, עַל עֵינַי הַצִּיצִית,

וְלוֹחֲשִׁים תַּלְמִידַי: “לָרַבִּי עֲלִיַּת־נְשָׁמָה…”

עֲלִיָּה? – מִנַּיִן שֶׁאֵינִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי

בְּחָלְמִי חֲלוֹמוֹת בִּתְפִלָּה וְאָמְרִי: מַה נָּאֶה?…

אֲחִיָּה:

יִשְׂרָאֵל, כֹּה מַהֵר שָׁכַחְתָּ מִשְׁנָתְךָ? הָעוֹלָם

הַקָּשֶׁה, הַמּוּצָק, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, הֲיֶשְׁנוֹ

מִחוּץ לְחוּשֶׁיךָ הַגְּוֵעִים? מַה־תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ

לְעֻמַּת אֲמִתּוֹ וְהוֹד־מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ?

יִשְׂרָאֵל:

חֲלוֹם וַהֲזָיָה וְאֶפֶס.

אֲחִיָּה:

הַנְּשָׁמָה לְבוּשׁ לֵאלֹהִים, וְהָעוֹלָם לַנְּשָׁמָה.

הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן עִם רִבְבוֹת אֶרְאֱלָּיו וּקְדוֹשָׁיו,

כָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עִם אֶרֶץ, שָׁמַיִם וּצְבָאָם,

אַף שְׁנֵיהֶם לְבוּשׁ וְלֹא עֶצֶם. בִּשְׁנֵיהֶם מְרֻבָּה

חֲשֵׁכָה עַל אוֹרָהּ, וְטָפֵל עַל עִקָּר. אַךְ שָׁפְטָה

בֵּין עוֹלָם וְעוֹלָם, בֵּין טָפֵל וְטָפֵל. הֲקָּרוֹב

הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל, אַגָּדָה לַסּוֹד בָּהּ יִסְתַּתֵּר:

שָׁם, כַּעַס וָצַעַר יְהַלְּכוּ וְכָל חַיּוֹת טֶרֶף,

אוֹ פֹה, מְקוֹם שַׁלְוָה וְשִׁירָה וְאַהֲבַת־צַדִּיקִים?

יִשְׂרָאֵל:

פֹּה, רַבִּי, בָּעֵדֶן; פֹּה שְׁקוּפָה הַקְּלִפָּה לְהַרְאוֹת

אֶת תּוֹכָהּ בִּבְהִירוּת. לֹא כֵן הִיא הָאָרֶץ הַקּוֹדְרָה.

אֲחִיָּה:

אָכֵן, בְּנִי, רַק קְלִפָּה אֲפֵלָה הָאָרֶץ; בְּיָפְיָהּ

וּצְחוֹקָהּ – בּוֹגֶדֶת כְּלִילִית, בִּזְדוֹנָהּ – אֲיֻמָּה.

אַךְ אֵל בָּהּ יִתְעַטֵּף, וְעֵדֶן יִבָּנֶה מִיָּפְיָהּ. –

הִנֵּה, מַלְאָכֶיךָ הִצִּיבוּ אֶת סֻלַּם־הַזֹּהַר

וּקְרוֹבָה שְׁעַת רִדְתֶּךָ. שׁוֹב תָּשׁוּב לָאָרֶץ

וְתִבְחַן בְכוּר־יִסּוּרֶיהָ אֶת עׁז אֱמוּנָתְךָ:

אִם לַמְרוֹת כְּאֵבָהּ וְרָגְזָהּ קְרֹא תִּקְוָה לְחֶדְוָה,

אִם תּוֹרֶה הָאַהֲבָה עַל אַף כָּל שִׂנְאָתָהּ וּזְדוֹנָהּ,

אִם תַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה מֵרֶפֶשׁ וְתֵעוּב,

יִתְבָּרֵךְ בְּךָ שֵׁם קוֹנֶךָ. אַךְ טֶרֶם נִפָּרֵד

אֶשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה, וְתַעַן כְּגֹדֶל חָכְמָתְךָ:

הַיֵּצֶר הַמַּשְׁלֶה כָּל־אָדָם לְדַמּוֹת אֶת־עַצְמוֹ

לְבַת־עֵין הַבְּרִיאָה, וּמֵסִית הָאָדָם בָּאָדָם,

עַד יָקִים כָּל אֶחָד אֶת בֵּיתוֹ עַל חֻרְבַּן עֲמִיתוֹ –

מַה־שְּׁמוֹ, אִם תִּזְכֹּרָה?

יִשְׂרָאֵל:

סַמָּאֵל.

אֲחִיָּה:

וּמַה־שֵּׁם לוֹ לְלַהַט הַבְּשָׂרִים, הָעוֹשֶׂה הָאָדָם

כִּבְהֵמָה וְדוֹחֲפוֹ לִרְבִיָּה בְּזַעַם לֹא יִרֶף?

יִשְׂרָאֵל:

סַמָּאֵל… וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אִלּוּלֵי הַיֵּצֶר,

לֹא בָּנָה אִישׁ בַּיִת, וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד…

אֲחִיָּה:

רְאֵה, כִּי הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן אַף הוֹא חֶסֶד עֶלְיוֹן.

הוּא רוֹקֵם הַצָּעִיף הַמַּסְתִּיר פְּנֵי־אֵל מִן יְצוּרָיו.

לְפִיכָךְ הוּא נִקְרָא סַמָּאֵל, עַל־שֵׁם שֶׁמְּסַמֵּא

עֵינֵינוּ מֵרְאוׁת אֱלֹהִים בְּאַחְדוּתוֹ, וּמַתְעֶה

חוּשֵׁינוּ לִתְפֹּשׂ רַק הֶאָרָה מָחֳלֶשֶׁת מֵאוֹרוֹ,

הֶאָרָה עֲשִׁירַת־הֲדָרִים לְרַמֵּז הֲדָרוֹ.

לוּ רָאֲתָה נְשָׁמָה אֶת הוֹד הָאֵין־סוֹף בְּכָל־מְלוֹאוֹ,

לֹא יָכְלָה הִתְקַיֵּם אַף־רָגַע. הֲיִּסְבֹּל אוֹר־כּוֹכָב

זִיו־שֶׁמֶשׁ? לֹא כָּל־שֶׁכֵּן נֵר־נֶפֶשׁ זִיו כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.

אֱלֹהַּ שָׂם גְּבוּל לַאֲמִתּוֹ, חֹק נָתַן לְהוֹדוֹ,

וַיְכַוְּצֵם בְּצוּרוֹת־הֲבָלִים. לוּ עָבְרוּ גְדוֹתֵיהֶם,

אָז נָשְׁקָה הָאָרֶץ שָׁמַיִם וְאָבְדוּ בְּיִחוּד;

וְחָדְלוּ אָנֹכִי וְאַתָּה, כָּל־הֶבְדֵּל וּפֵרוּד,

בְּאַהֲבָה; וְאָכְלָה כָּל־צְבָעִים וּצְלָלִים אֵשׁ־אֶחָת;

וְנָמֵס כְּלִי־תֵבֵל הַמָּלֵא יֵין־כְּבוֹדוֹ – בַּיָּיִן.

‏חרוזים בהברה אשכנזית

t ‏כְּנַף חִבָּה

x מוגש ברשות פרסום

עַל כָּל תְּרִיס וָגַג

סוּפָה תָחֹג חַג,

כַּעֲסָהּ לֹא פָג.

פֹּה בְּעֶרֶשׂ צַח

יָנוּם רֵימִי-רַךְ;

אָבִיו עָלָיו שַׁח.

מָה אֶחְזָיָה בּוֹ?

מִצְחוֹ רָחָב כֹּה,

אֹרֶךְ עַפְעַף לוֹ.

בַּת צְחוֹק עֲלֵי פִיו:

מֵחֲלוֹמוֹ זִיו,

אִם מִלִּבִּי שְׁבִיב? –

כִּי מִלִּבִּי אַט

חִבָּה תֵּט בַּלָּאט,

תָּעִיר עַל הַקָּט;

כְּיוֹנָה חַמַּת-גַּף,

תִּשְׁמְרוֹ מֵאַף:

פָּנָיו אוֹר תְּחַף.

הַאִם יַרְגִּישׁ עוֹד

רַחַשׁ כְּנַף-הַסּוֹד,

גַּם כִּי אַרְחִיק נוֹד?

גַּם כִּי אֶעֱבֹר

לְמֶרְחַקֵּי אוֹר

אוֹ לְעֹמֶק בּוֹר?

t ‏אֶל הַקָּטָן רְאֵם בֶּן אַבְרָהָם

x מוגש ברשות פרסום

אִם תִּתְאַו לַלְּבָנָה, בְּנִי,

זוֹ קַעֲרַת שָׁמַיִם,

אֶתְפְּשֶׂנָּה וְאֶתְנֶּנָה לָךְ

מַמָּשׁ בַּיָּדַיִם.

וְאִם לְכוֹכְבֵי נֶשֶׁף, בְּנִי,

יִתְקְפוּךָ גַּעֲגוּעִים,

מְלוֹא חָפְנַיִם אֶצְבְּרֵם

לְךָ לְשַׁעֲשׁוּעִים.

אָבִיךָ הוּא מְשׁוֹרֵר עַז,

וּמֶנּוֹ מַה יִּפָּלֵא?

יְצַו עַל שְׁקִיעַה – תּוֹרִיד לוֹ

דְּלִי אוֹר-זָהָב מָלֵא.

אַךְ אַל תְּבַקֵּשׁ לֶחֶם, בְּנִי,

וּלְחֶמְאָה אַל תִּתְפַּלֵּל,

כִּי אָז אָבִיךָ יָנוּד רֹאשׁ

וְ"לֹא" לְךָ יְמַלֵּל.

אָבִיךָ הוּא מְשׁוֹרֵר עַז,

וְכֹחוֹ רַב בַּשְּׁחָקִים:

מִנְּתִיב-הֶחָלָב פִּיךָ יַשְׁקְ,

יְכַלְכְּלֶךָ בְּרָקִים.

t ‏צלחת לחמשה־עשר בשבט

x מוגש ברשות פרסום

לראם ונעמי

עַל פְּנֵי צַלַּחַת קְטָנָּה זוֹ

פְּרוּשָׂה צִיּוֹן כֻּלָּהּ –

מֵ"רִאשׁוֹן" שְׁקֵדִים, מִצְּפַת חֲרוּב,

עֲנָבִים מִמְּתוּלָה.

אֶשָּׂא תַּפּוּחַ־זָהָב בַּיָּד

וְאֶשָּׁקוֹ – יַעַן

רְקָחָיו מֵימֵי יַרְדֵּן הֵם,

קְלִפָּתוֹ – שֶׁמֶשׁ כְּנַעַן.

וְרִמּוֹן אָנִיף בִּרְתֵת –

עֲסִיסָיו כַּמָּה טְהוֹרִים!

הָרִמּוֹן צָמַח בְּתֵל חַי

וְדָמוֹ – דַּם גִּבּוֹרִים.

t ‏עַל רָחֵל

x מוגש ברשות פרסום

אֶת לִבָּהּ הִדְּקָה אֶל הַקּוֹץ, וַתִּלְחַשׁ לוֹ: “פָּרֹחַ!”

לָהּ הָמְתָה חֶמְלָה: “עָמַלְתְּ, נִמְחַצְתְּ. לֹא תֵדְעִי נוֹחַ?”

וְיֹפִי אָמַר: “רַב מִדַּי קָרְבָּנֵךְ. בִּלְעָדַיִךְ יָקוּם הוֹד!”

הִיא דָמְמָה, וַתִּלְחַץ עוֹד וְעוֹד.

וְנִצְחָהּ זָרַם בְּחֹרֶב עוֹרְקֵי קוֹץ

עִם עֻנֹּן אַחֲרִית יוֹם, עַד פְּרֹץ

בִּקְצֵה הַשַּׁרְבִיט נִצַּן-תֹּם.

הִיא נִלְחֲצָה בְּעֹז וְחֹם,

וְעִם צֵאת עַיִשׁ וּפְרֹשׂ פֵּיגַסּוֹס כָּנָף,

שָׂשׂ דַּל-הַנִּצָּן פֶּרַח עָנָו;

וְהַמַּשְׁקָה, הַמְּחַמֶּמֶת, הַמַּפְרִיחָה, נֶאֶסְפָה קְמֵלָה.

כִּי דָוָה וְחָסֵר דַּם הָעֲמֵלָה,

לֹא הֶאְדִּים הַפֶּרַח וַיִּשָּׁאֵר חִוֵּר.

הָעָם, לְרֶגַע עִוֵּר

אַךְ לְדוֹרוֹת פִּקֵּחַ, –

תְּאוּרוֹת וְתַפְאוּרוֹת, פִּרְחֵי שַׁעֲוָה וּנְיָר, שָׁכֵחַ –

זֶה שׁוֹשַׁן-לֵב הַלָּבָן וְהַתָּמִים

יְאָרֵשׂ לוֹ בְּרַחֲמֵי עוֹלָמִים.

t ‏חסד

x מוגש ברשות פרסום

פְרַנְסִיס תּוֹמְפְּסוֹן, מְשׁוֹרֵר אֵל,

תַּחַת גֶּשֶׁר לוֹנְדוֹן לָן בַּלֵּיל –

בַּיִת אֵין לוֹ, וְהָרוּחַ רָב,

וְשֶׁלֶג נוֹגֵעַ עַד הַגָּב.

עָבְרָה זוֹנָה עַל פְּנֵי הַזָּר –

בְּגוּפָהּ חִמְּמָה גוּפוֹ הַקָּר.

פָּרְסָה פַּת לוֹ, וּפִיהָ שָׂח:

“אֲנִי לְפָעֳלִי. שָׁלוֹם, אָח!”

מֵחֵיקָהּ יָצָא לִכְפוֹר וָבוּז,

אַךְ בְּנַפְשׁוֹ גָנַז חֲרוּז:

יֹפִי מִקַּרְקַע צַעַר פּוֹרֵחַ,

חֶסֶד מִלֵּב הַחֵטְא זוֹרֵחַ.

‏חרוזים בהברה הארץ־ישראלית

t ‏ביאליק ואחי הקטן

x מוגש ברשות פרסום

ילדה מדברת:

לִפְנֵי חָדְשַׁיִם מֵת בְּיַאלִיק,

וְלִפְנֵי שָׁבוּעַ – אָחִי הַקָּטָן.

אוֹמְרִים: בֶּעָפָר טָמוּן בְּיַאלִיק,

וּבֶעָפָר אָחִי נִטְמַן.

אַךְ אֲנִי לֹא אַאֲמִין:

בְּיַאלִיק בֵּין כּוֹכָבִים יוֹשֵׁב;

עַל לוּחַ־אוֹר בִּכְתָב שֶׁל אוֹר

עֲדַיִּן הוּא שִׁירִים כּוֹתֵב.

פִּתְאֹם מִי בָּא? אָחִי הַקָּטָן –

נֹגַהּ פָּעוּט וְיָרֵא,

כֻּלּוֹ רוֹעֵד: “אַיֵּה אִמָּא?”

וְאִּמָּא לְמַטָּה בּוֹכָה הַרְבֵּה.

שׁוֹתֵק עוֹלַם־הַכּוֹכָבִים הַגָּדוֹל.

וּבְּיַאלִיק אוֹהֵב יְלָדִים;

בִּזְרוֹעוֹתָיו יִקַּח אֶת הַפָּעוּט

וִימַלֵּל בְּקוֹל נָעִים:

"עַל הָאָרֶץ לֹא הָיָה לִי יֶלֶד –

הֱיֵה פֹּה יֶלֶד שֶׁלִּי".

יִלָּחֵץ אֵלָיו אָחִי הַקָּטָן.

יִשְׁכַּח פַּחַד, בְּכִי וָהִי.

יִלְמַד מִבְּיַאלִיק הַרְבֵּה סוֹדוֹת:

לָמָּה שֶׁמֶשׁ בּוֹעֵר שַׁלְהָבֶת,

וּמַה מֵּעֵבֶר לַכּוֹכָבִים,

וּמַדּוּעַ יֵשׁ מַחֲלָה וּמָוֶת.

כְּמוּבָן, יִלְמַד גַּם כְּתֹב שִׁירִים –

וּפַעַם, בְּשֶׁבֶת אִמָּא בַּגָּן,

יִפֹּל בְּמֹחָהּ כְּעָלֶה נוֹצֵץ

שִׁיר זָרוּק מֵאָחִי הַקָּטָן.

t ‏הספינה "ורדה"

x מוגש ברשות פרסום

הַגֶּשֶׁם – שְׁפָךְ, וְהָאֲנָשִׁים

מַהֵר, מַהֵר בְּכֹחַ

אֶל חֲנוּת וְאֶל מִסְדְּרוֹן רָצִים

מִן הַמַּבּוּל לִבְרֹחַ.

בְּאַלֶּנְבִּי כְּבָר יֵשׁ נָהָר –

אַךְ אֲנִי עִם וַרְדַּה חֲבֶרְתִּי,

כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר,

מְטַיְּלִים לָנוּ בְּאַלֶּנְבִּי.

אֲנִי לָהּ: "כְּמוֹ פְּנִינִים עַל חוּטֵי־פָז

הַגֶּשֶׁם לָךְ עַל הַשֵּׂעָר".

וְהִיא לִי: "וְאַתָּה כּוּשִׁי כְּמֵאָז –

תִּרְחַץ, תִּרְחַץ, וְלֹא תִבְהָר".

וְשׁוּב אֲנִי: "אִם תִּתְלְשִׁי

גִּלְיוֹן־נְיָר מִמַּחְבַּרְתֵּךְ,

אֶעֱשֶׂה סְפִינָה אֲשֶׁר תִּשָּׂא

לְמֶרְחַקֵּי־תֵבֵל אֶת שְׁמֵךְ".

הִיא תָלְשָׁה לִי; בְּקִפּוּלִים שִׁשָּׁה

אֲנִי קִפַּלְתִּי הַגִּלָּיוֹן,

וְעַל סְפִינַת־הַחֵן הַעֲשׂוּיָה

כָּתַבְתִּי “וַרדָּה” לְזִכָּרוֹן.

הַמַּיִם הָמוּ בְּאַלֶּנְבִּי –

מִזֶּה וּמִזֶּה יְאוֹר;

הַגֶּשֶׁם גָּאָה בְּאַלֶּנְבִּי –

מִי עַז וְיַעֲבוֹר?

וָאֶשְׁלַח הַסְּפִינָה בַּשִּׁטָּפוֹן

עַל יַד שַׁעַר הָרַכֶּבֶת:

הִיא נִסְחֲפָה בְּזֶרֶם־אוֹן,

לְצַד מִזְרָח פְּאֵר רוֹכֶבֶת.

שְׁנֵינוּ סַקְרָנִים לָדַעַת

מַה בְּגוֹרָלָהּ יְהִי,

וְאַחֲרֶיהָ הֵחַשְׁנוּ צַעַד

עַל מִדְרֶכֶת אַלֶּנְבִּי.

בְּשָׁלוֹם הִפְלִיגָה עַד הַשְּׂדֵרוֹת –

שָׁם נִתְפְּשָׂה בְּגַל מְתַעְתֵּעַ:

הִקִּיפָה עֶשֶׂר הַקָּפוֹת

וְשׁוּב יָצְאָה לָאוֹדִיסֵיאָה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה אֶל אַחַד־הָעָם

נָטְתָה עַל צִדָּהּ, הִלְּכָה שְׁחוֹחַ.

סוֹף מַעֲשֵׂה בָּשָׂר־וָדָם!

אַךְ הִיא קָמָה, הֶחֱלִיפָה כַֹּח.

עָלֶיהָ גֶּשֶׁם יְטַפַּח,

סְבִיבוֹתֶיהָ יָם נוֹרָא,

וְהִיא יְצוּר עָדִין וָרַךְ –

מִי יַעֲמוֹד לָהּ בַּצָּרָה?

בִּרְחוֹב מַזֶא"ה אוֹטוֹ הוֹלֵךְ –

כַּאֲבִימֶלֶךְ תַּחַת הַפֶּלַח

בֵּין גַּלְגַּלִּים – וַי – תִּתְמָעֵךְ!

אַךְ הִנֵּה הִיא שׁוּב בְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ.

כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל בְּרֶנֶר הָרְחוֹב,

נַעֲשָׂה בָּהּ נֶקֶב בַּתַּחְתִּית –

אַךְ הִלּוּכָהּ עֲדַיִן טוֹב,

וְאִם מִקְמְקוּהָ מַיִם וָטִיט.

הִיא אֶל פִּנַּת שֵׁינְקִין בָּאָה,

וְשָׁם סְרִיגִים עַל פֶּתַח בִּיב;

שָׁם נֹאחֲזָה, שָׁכְבָה, נִקְרָעָה –

וְהַמַּיִם בְּרַעַשׁ נוֹפְלִים סָבִיב.

פָּרַץ שֶׁמֶשׁ, חָלַף עָנָן.

וּבְצֵלַע סְפִינָתִי – סְפִינַת הָרָשׁ –

עוֹד הִבְהֵב בָּאוֹר הָרַעֲנָן

הַשֵּׁם “וַרְדָּה” מְטֻשְׁטָשׁ.

t ‏חֲמוֹר וָאִישׁ

x מוגש ברשות פרסום

שָׁמַעְתִּי: הַחֲמוֹר בּוֹעֵט,

כִּי הוּא חֲמוֹר – לֹא אִישׁ נָאוֹר.

הַיּוֹם, בְעָבְרִי בִּרְחוֹב שָׁקֵט,

רָאִיתִי אִישׁ בּוֹעֵט חֲמוֹר!

הַחֲמוֹר – עָנָו, שַׁתְקָן,

קִבֵּל עָלָיו אֶת גְּזַר-הַדִּין:

הוֹרִיד רֹאשׁ-קְטִיפָה לָבָן,

הִזִּיל כְּאֵב מֵעֵינֵי-חִין,

וְזָז הַצִּדָּה מְעַט בַּכְּבִישׁ, –

מִי חָכָם לִי יִפְתֹּר:

כְּשֶׁחֲמוֹר נִבְעָט בְּרֶגֶל אִישׁ,

מִי הָאִישׁ וִּמי הַחֲמוֹר?

t ‏רוֹעֵה עִזִּים

x מוגש ברשות פרסום

מִכָּל הַפַּרְנָסוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

אֶהְיֶה רוֹעֵה עִזִּים.

כָּל הַלַּיְלָה בְּאָהֳלִי אֶשְׁכַּב

וּבֹקֶר בֹּקֶר לִי אַשְׁכִּים.

אוֹלִיךְ אֶת עִזַּי בִּנְקִיקֵי סְלָעִים,

אֲדַלֵּג אִתָּן מֵהַר אֶל הָר,

בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בֵּין אַבְנֵי גִיר

אֶמְצָא לָהֶן עֵשֶׂב יָקָר.

לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת תִּתְפַּזֵּרְנָה הֵן

כָּל סִיב וְעָלֶה לִלְחֹךְ –

הַגְּדָיִים יָרוּצוּ בְּעִקְבוֹת הֶעָלוֹת

וְהַתַּיִשׁ בְּקַרְנָיו עַל כֻּלָּם יּסֹךְ.

אוֹלִיךְ אוֹתָן אֶל נַחַל בַּגַּיְא,

שָׁם בַּצָּהֳרַיִם תִּרְבַּצְנָה לִמְנוּחָה –

תְּנַפְנֵפְנָה תּוֹדָה בְּאָזְנֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת,

וַאֲנִי תַּרְמִילִי אֶפְתַּח לַאֲרוּחָה.

מִקָּנֶה בַּנַּחַל חָלִיל אֶעשֶׂה,

וְאֶשְׁפֹךְ נִגּוּן אֶל הַתְּכֵלֶת הָרֵיקָה:

יִתְפַּלֵּא עוֹף־בַּז, וְאִכָּר בַּשָּׂדֶה

רֶגַע יַעֲמֹד מִמְּלַאכְתוֹ לְהַקְשִׁיב.

וְכַאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּבְנֹן־הָהָר

עוֹשֶׂה שַׁעַר אָדֹם וְאַדִּיר,

הַבַּיְתָה אָשׁוּב עִם עִזַּי וּגְדָיַי

לְהַבִּיט בַּכּוֹכָבִים מֵאֹהֶל וָדִיר.

‏אֶל תִּלָּה

t ‏אל תלה

x מוגש ברשות פרסום

רֹאשֵׁךְ

רֹאשֵׁךְ, רָבוּד בִּזְהַב־פַּרְוַיִם,

לוֹחֵשׁ כְּלַהַב עַל פְּנֵי מַיִם

בִּשְׁפֹל חַמָּה בִקְצֵה הַשְּׁבִיל.

חֵי הַשָּׂטָן, וְחִשְׁקִי חַי, אִם

לֹא אֵשְׁתְּ זְהָרָיו בְּרֶטֶט־גִיל. –

רֹאשֵׁךְ, רָבוּד בִּזְהַב־פַּרְוַיִם,

אֶרְוֶה, וְלֹא אֹמְרֶנּוּ דַי, אִם

כּוֹס בַּעֲלֵךְ קִנְאָה תַּרְעִיל.

רֹאשֵׁךְ, רָבוּד בִּזְהַב־פַּרְוַיִם,

עַל חֲמָתוֹ אֶחְרֹז שְׁלָשְׁתַּיִם.

צָדַק

צָדַק כּוֹלְאֵךְ בּקִנְאָתוֹ

כִּי שַׂמְתְּ זַרְתֵּךְ לְפִי:

עָדַף מֶבָּט, וְחֹפֶשׁ בּוֹ,

מִזֶּבַח וָחֳרִי.

שִׁבְעָה בְּרִיחִים לִזְהַב־רֹאשֵׁךְ –

אוֹרוֹ יַחְדֹּר כֻּלָּם;

וְאִם מִגְדָּל – קִיר אֲפָרֵךְ

וְאֶעֱלֶה לְלֹא סֻלָּם.

לוֹחֲמַי

בְּשֵׁן וְצִפֹּרֶן יֵשׁ נִלְחָם

וּמִי בְּאָלָה וְזֹהַם־נִיב:

לִי נִלְחָמִים רוּחוֹת עַל יָם,

כָּל גַּל מַקְרִים רִיבִי יָרִיב.

כִּי יַךְ רֵיחַ־קֶצֶף מָרִיר

סְחוּסֵי־אַפֵּךְ, וְיַחְדְּרֵךְ

מִזְחַל־הָרֶטֶב, חוֹל יַקְדִּיר,

כְּסוֹד אוֹ סַם בָּשִׂים לַחֵךְ –

דְּעִי, שְׁלוּחַי הֵם, תַּקִּיפִים

מִלִּבֵּךְ לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנִי,

קָשֹׁר אוֹתָךְ בַּעֲבֹתוֹת־פְּנִים

וְהוֹלִיכֵךְ מֻשְׁבַּעַת־שְׁמִי. – –

בְּהִתְפַּנֵּס שֵׁשׁ סְפִינוֹת אוֹר כֵּהֶה

וַעֲטֹת הָעֶרֶב שְׂרַטְרַטֵּי־עָב,

עִם לַהַב־צֶדֶק לָךְ אֲחַכֶּה

וּבְיָדִי אַגָּדָה גְדוּשַׁת־זָהָב.

ד. חַשְׁמַל

חַשְׁמַל, בָּרַקְתְּ אֵלַי בַּלֵיל,

בֵּי כֹה גָנוּז־פְּנִימִי –

מַתָּן מֻחְלָט: אוֹתוֹ בַטֵּל

אִישׁ לֹא יוּכַל – וִיהִי מִי.

בְּרִית תְּחֻלַּל, דִּין יִשָּׁבֵר,

אַךְ בְּרַק־עֵינֵךְ הַמְּעַט,

אָצַלְתְּ לִי, לֹא יָפֵר

לֹא אִישׁ, לֹא אֵל, לֹא אָתְּ.

‏ראשך

‏צדק

‏לוחמי

‏חשמל

t ‏מזל

x מוגש ברשות פרסום

אָשִׁירָה עַל

הַבַּת מַזָּל –

בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הִיא כַּיּוֹם:

מַחֲלָפוֹת

מְאֹד עָבוֹת

וְעֵינֵי־שְׁחוֹר, שְׁלוּלִיּוֹת־תְּהוֹם.

וּמַזָּל

בֵּיתָהּ דַּל,

אַךְ תָּמִיד תָּשִׁיר, תִּרְקֹד:

תְּרַנֵּן

בְּמֹתֶק־חֵן

וְכָל שׁוֹמְעֶיהָ יֹאמְרוּ: עוֹד.

כְּבַת־שֵׁד

תְּרַקֵּד,

כְּסוּפָה עַל פְּנֵי הַיָּם:

זָקֵן וָטַף

יִמְחֲאוּ כָף

וְבַנְּעָרִים יִלְהַט הַדָּם.

הַכְּלָל,

זוֹ מַזָּל

בְּכָל דָּבָר יָדָהּ לָהּ רָב –

תִּרְקֹם, תֹּאפֶה,

תּכְבֹּס, תְּנַקֶּה,

תַּעֲזֹב עִם אֵם, תְּשַׂמַּח אָב.

כְּשֶׁתִּגְדַּל

זוֹ מַזָּל,

מֵעֵינֶיהָ זִיקֵי־אוּר

יַדְלִיקוּ לֵב כָּל בָּחוּר,

וּמִכֻּלָּם

יָפֶה, חָכָם

תִּבְחַר, תִּדְבַּק בּוֹ עַד עוֹלָם.

t ‏שִׁיר אַסִּירִים

x מוגש ברשות פרסום

לשובתי־הרעב במצוּדת עכּוֹ

מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ מְנַעְתֶּם אוֹר

שֶׁל יוֹם, יָרֵחַ וְכוֹכָב –

אַךְ אוֹר הַחֹפֶשׁ בִּפְנִים יִנְהוֹר

לְפַזֵּר מַחֲשָׁךְ וְעָב.

כְּבֵדוֹת, עָבוֹת אַבְנֵי הַקִּיר,

אַךְ כַּקֶּרַח כָּל כֹּחָן יֻגַּר

בִּפְנֵי שֶׁמֶשׁ־צְדָקָה תָּאִיר

לַאֲסִירֵי חֹק־עָוֶל מָר.

תַּחַת לֶחֶם מַכְאוֹב נֹאכַל,

זֶה מַשְׁקֵנוּ – דִּמְעָה נִשְׁתֶּה.

רְאֵה! נִבְלַע אֵלֶּה וְנִגְדַּל,

וְכַשִּׁרְיוֹן עֹז נַעֲטֶה.

כִּי צַעַר־אִישׁ – גַּרְזֶן חָזָק,

וְשֹׁד־לְאֹם – כַּשִּׁיל מוּרָם,

לְעַרְעֵר סַלְעֵי חוֹמוֹת־עֲנָק

וְלַהֲרֹס מִבְצְרֵי־אָשָׁם!

אדר, תרצ"ה

t ‏אַשְׁקְלוֹן

x מוגש ברשות פרסום

בְּאַשְׁקְלוֹן סַלְעֵי מָגוֹר

טוֹבְלִים רֶגֶל בְּיַם-הַסְּגוֹל.

וּבַכְּרָמִים שָׁם מֵאָחוֹר

כָּרְעוּ גְפָנִים מֵעֹשֶׁר-עֹל,

כָּבְדוּ בַנַּנּוֹת עַד-אֵין-סְבֹל.

בְּאַשְׁקְלוֹן כֵּפֵי מָצוֹר

לָאֹפֶק מַבִּיטִים הַרְחֵק:

מִלּוֹחמִים שֶׁל אֶלֶף דּוֹר

רַק עַם אֶחָד לֹא יִמָּחֵק –

וָאֳנִיָּתוֹ פֹּה תֵּרָתֵק.

t ‏מַרְלְבּוֹרוֹ

x מוגש ברשות פרסום

“בּוֹאָה”, אָמְרָה לֵאָה, "וְנִרְאֶה

בִּפְרוֹחַ הַדֻּבְדְּבָנִים בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

הַשְּׁזִיפִים וְהָאֲפַרְסְקִים בְּמַרְלְבּוֹרוֹ;

הֵן רֵיחַ-מָה מִנִּשׁמַת שַׂר-הָאָבִיב בְּהֵעוֹרוֹ

מַגִּיעַ גַּם אֶל חֵנֶק רְחוֹבֵנוּ זֶה".

שָׁנָה לִפנֵי כֵן, בִּשְׁלֹשָׂה סֶנְטְ הַסַּלְסִלָּה,

קָטַפְנוּ בַּחֲבוּרָה דֻּמְדְּמָנִיוֹת בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

דֻּבְדְּבָנִים וְתוּתֵי-גָן בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

דֻּבְדְּבָנֵי דַם-שׁוֹר וְדֻּבְדְּבָנֵי יֵין-אֵשׁ – כָּל מִין יֵשׁ לְבָרְרוֹ,

לוֹהֲטִים לָעַיִן וּקְרִירִים לַאֲכִילָה.

בָּצַעְנוּ פַּת-חַרְבוֹנִים אָז

בְּגֹדֶל רַעֲבוֹנֵנוּ בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

וְעַל שַׂק-תֶּבֶן בְּמַרְלְבּוֹרוֹ

חָלַמְנוּ אִישׁ-אִישׁ חֲלוֹם-זָהֳרוֹ,

(אָפֵס חֲלוֹם, וְתוֹר-תָּקְפֵּנוּ גָז).

“רָאִינוּ הַפֵּרוֹת בִּמְלוֹא גָמְלָם, וְעַתָּה בּוֹא”, אָמְרָה לֵאָה,

"וְנִרְאֶה בְּלַבְלֵב הָאִילָנוֹת בְּמַרְלְבּוֹרוֹ;

כָּל הַגְּבָעוֹת פּוֹרְחוֹת בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

הָרוּחַ בַּנִּצָּנִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹרוֹ, –

נָקוּמָה וְנֵצֵאָה".

יָפֶה הַהוֹדְסוֹן וְרָחָב

בְּדֶרֶךְ-הָאֳנִיָּה אֶל מַרְלְבּוֹרוֹ,

וְנִצָּנֵי שְׁזִיף מִמַּרְלְבּוֹרוֹ –

גֶּשֶׁם-פְּרָחִים בְּהִתְפּוֹרְרוֹ –

יָצוּפוּ קְרוּם לָבָן עַל פְּנֵי מֵימָיו.

עַנְנֵי-צֶמֶר (רוּחוֹת סְרָקוּם)

עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

מֵעַל הַנָּהָר בְּמַרְלְבּוֹרוֹ,

מַבִּיטִים צַלְמָם בְּטָהֳרוֹ

בִּקְצֵה מִשְׁטַח יִקְרַת-הַקְּרוּם.

אַךְ טֶרֶם הִגַּעְנוּ בָּאֳנִיָּה,

כָּבֵד הַצֵּל עַל מַרְלְבּוֹרוֹ,

נִתַּךְ מָטָר עַל מַרְלְבּוֹרוֹ,

בָּזַז תִּפְרַחַת מִפֹּארָה,

רְמָסָהּ בַּטִּיף, בַּטִּיט; וְטִיּוּלֵנוּ – תַּאֲנִיָּה. – –

טִפְּשִׁים! אֵיךְ הִנַּחְנוּ לְיוֹם גָּשׁוּם

לְחַלֵּל גִּיל בְּגִנּוֹת-שְׁזִיף בְּמַרְלְבּוֹרוֹ?

רָחַקְתִּי הַרְבֵּה שָׁנִים מִמַּרְלְבּוֹרוֹ,

אַךְ מִמִּגְרַשׁ-עִיר, עֵת נִשְׁמַע הַתּוֹר בְּשׁוֹרְרוֹ,

אֶל מַרְלְבּוֹרוֹ תִּכְמַהּ נַפְשִׁי לְתַקֵּן אֶת הַפָּגוּם.

t ‏ארבע רחיקות

x מוגש ברשות פרסום

מְשָׁחֲךָ הַטֶּבַע לְמַמְלֶכֶת שִׁיר,

מֵאַרְבָּעָה מַחֲנוֹת הֱוֵה נָזִיר.

רַחֲקָה מֵאוֹכְלֵי חֵלֶב כִּתּוֹת,

יְחַבְּבוּ עֲדָרִים נְחוּיֵי סִסְמָה וָשׁוֹט.

אֵיךְ יֶחְבַּר טַפִּיל לַיּוֹצֵר,

גּוֹזֵז טִפְּשִׁים לְשֶׁמֶשׁ־אַיִל רָץ בִּפְאֵר?

הַרְחֵק מִבַּעֲלֵי תְאָרִים, בֻּבּוֹת־אָדָם

תּוֹצֶרֶת אַסְכּוֹלוֹת: לְמִי כְּתָב, לְמִי זָקָן – הוּא חָכָם.

לַהֲנָאָתָם לְעוּסוֹת יִלְעָסוּ, וְאִם יְגַלּוּ – יְגַלּוּ עַתִּיקוֹת:

יִסְבְּרוּ, חֲלֻדָּה וְרָקָב – לְכִשְׁרוֹן עִקָּר וָאוֹת.

יְכַבְּדוֹ שָׁר קַדְמוֹן בַּקֶּבֶר נוֹוֶה,

לִמְשׁוֹרֵר חַי לֹא יִסְלְחוּ כִּי יִחְיֶה.

הִנָּזֵר, הִזָּהֵר מִגִּבּוֹרֵי לָשׁוֹן,

שִׁכּוֹרֵי מְחִיאַת־כַּפַּיִם, נְבִיאֵי תֵיאַטְרוֹן.

לֹא נִהְיָה כִּי מִתְרַאֲוֵי־פֶה וֶאֱלִילֶי־"עוֹלָם"

יִכִּירוּ מַתְּנַת־כֹּחַ בְּזוּלָתָם.

וּבְרַח מֵעַם הַכַּתְבָנִים סְבִיבְךָ יָשֹׁקּוּ,

קִנְאַת־קְטָנִּים תֹּאכְלֵם, אִם יַעַקְצוּ וְאִם יָלֹקּוּ.

זַרְעָם לֹא זֶרַע; בָּרוּךְ הַזְּמָן, יָשִׁית לְכַחַד

שִׂטְמָתָם, לַהֲגָם וּשְׁמָם גַּם יַחַד.

מֵאֵלֶּה שְׂטֵה וּרְחַק, וְהִתְחַבֵּר

אֶל בֶּן־בּוּזִי, בֶּן־גַבִּירוֹל וּמִילְטוֹן עִוֵּר,

מִתְבּוֹנְנֵי בְכִסֵּא, חַיּוֹת, חַשְׁמַלִּים,

פּוֹרְשֵׂי מְחוּגָה עַל זְמַנִּים וַחֲלָלִים;

אֶל אַפְּלַטּוֹן וְלַיְבְּנִיץ, רוֹאֵי פְנֵי מֶלֶךְ

בִּמְשַׁל־מְעָרָה, מְשַׁל־שְׁעוֹנִים וְאַגָּדַת פֶּלֶךְ.

נְשֹׁק אֶת קוֹלְרִידג', וּכְרֹת בְּרִית

עִם שֶׁלִי, כְּלִי לִתְרוּעַת רוּחַ מַעֲרָבִית;

עִם לֵינִיר הַגּ’וֹרְגִ’י, שׁוֹכֵן אַלּוֹנִים וְעִשְׂבֵי יָם;

עִם בֶּזַע־סְלָעִים, אֲגַם־כְּחוֹל, וַאֲשֶׁר בָּם וְלָם.

עִם נַעַר טָהוֹר, אוֹ נַעֲרָה, בְּיוֹם־מָחֳרַת

יְגַפֵּף אֲמָרֶיךָ כְּפִקּוּדֵי דָת.

הוּא הָאֹרַח לִנְסִיכֵי שִׁיר נָכוֹן,

וַאֲנִי עֵד:

אַבְרָהָם רֶגֶלְסוֹן.

t ‏גִּנָּה בְּקִרְיַת שָׁלוֹם

x מוגש ברשות פרסום

אִשְׁתִּי, אַחֲרֵי יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֶּיהָ נְכָדוֹת,

רוֹאָה בֶּעָנָן וּמֵרוּחַ תִּשְׁאַל אוֹת:

גֶּשֶׁם כִּי יָבוֹא, אוֹתָהּ יִפְטוֹר

מֵהַשְׁקוֹת גֶּדֶר-חַי מִבֶּרֶז וְצִנּוֹר.

בְּהַתְמָדָה תִּגְרוֹס גְּמָרָא, סֻגְיַת זֶבֶל:

אִם לַח וְאִם יָבֵשׁ יְפֻלַּח בַּגֶּבֶל.

כָּל הַגִּנָּה הִיא חֵי"ת עַל וָא"ו –

אַךְ דְּלָיֵּי-קַרְקַע מִמֶּרְחָק תִּסְחָב,

לְכַסּוֹת קֻרְקָר בִּשְׁחוֹרֵי-רְגָבִים,

כְּאוֹמֶרֶת לִגְאוֹל עֲמוֹרוֹת וּנְגָבִים.

סִיר וּמַחֲבַת, שֶׁהִיא לָהֶם מֻמְחֵית,

כִּמְעַט יְקַנְּאוּ בְּטוּרִיָה וּבְאֵת.

פֹּה יָרָק, שָׁם עֵץ-סְרָק, יוֹם וָלֵיל תְּתַכְנֵן,

אוֹ פִיג’וֹיָה, תִּתְחַנְחֵן וְגַם פְּרִי תִּתֵּן…

וֶרֶד מְטַפֵּס – לַמִּרְפֶּסֶת תַּקָּנָה

כִּרְצוּעָה אֲדֻמָּה לְסוּסָה לְבָנָה…

תַּחֲלִיק, תַּקְצִיעַ חַמְרָה לַעֲרוּגָה,

כְּפַסֶּלֶת מִתְעַתֶּדֶת לְיוֹם-תְּצוּגָה.

תֶּעֱשַׁר נִצְחוֹנוֹת מֵאֲלֶּכְּסַנְדֶּר וְיוּלְיוּס

אִם תַּשְׂכִּיל לְהַדְלוֹת פְּטָל וְקוֹנְווֹלְוֻלּוּס.

תֵּסְךְּ חַיִץ קָלוּשׁ שֶׁל רֶשֶׁת וָתַיִל

כִּמְעוֹז-מְדִינָה מוּל אוֹיֵב גְּדָל-חַיִל.

בְּרֶטֶט תִּקְבּוֹר תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה –

כְּכַלְכְּלָנִית לְאֻמָּה קָמָה.

t ‏מי איש נושם (עפ"י מוטיב של וולטר סקוט)

x מוגש ברשות פרסום

(על פי מוטיב של ואלטר סקוֹט)

מִי אִישׁ נוֹשֵׁם, וְרוּחוֹ מֵתָה בְּקִרְבּוֹ,

אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בְּסֵתֶר־רִגְשׁוֹ לֹא אָמַר:

“זוֹ מַחְצַבְתִּי, מוֹלֶדֶת לִי וְאֶרֶץ!” –

אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לִבּוֹ לֹא כָמַהּ בִּיקוֹד

בְּשִׂימוֹ פָּנָיו הַבַּיְתָה, אַחֲרֵי תְּעוֹ וּנְדוֹד

עַל חוֹפֵי נֵכָר! –

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר כָּזֶה, צֵא הִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיטֵב:

לֹא לְמַעֲנוֹ צְלִיל־פַּיְטָן יִשְׁפַּע בְּעֶרֶץ,

יִסַּק בְּשִׂגְבּוֹ;

גַּם כִּי יַעֲדֶה תֳאָרִים, וְכֹחוֹ יִפְרָץ,

וְיַרְבֶּה לוֹ נְכָסִים כְּכֹל אֲשֶׁר תָּאֵב,

עַל־אַף תֹּאַר, שִׁלְטוֹן וְהוֹן –

הָאֲמֵלָל! רַק לְשֵׁם עַצְמוֹ חִכֵּם הִגָּיוֹן,

וּמֵעַמּוֹ נִקְצָץ.

בְּחַיָּיו יְאַבֵּד תְּהִלַּת־אֱמֶת וָטוֹב,

אֲזַי מִשְׁנֶה מָוֶת יָמוּת, וְיָשׁוּב

אֶל עָפָר נִתְעָב, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ צָץ,

לֹא מְבֻכֶּה, לֹא מְכֻבָּד, לֹא מְזֻמָּר.

הוֹ אַרְצִי, זְעוּמָה וּפַזְרָנִית,

מֵינֶקֶת יָאָה לִוְלַד בַּת־הַשִּׁיר,

אֶרֶץ הָהָר, הַזֶּרֶם וְהַיָּם,

אֶרֶץ הָאֶרֶז, הָאוֹרֶן וְהַבְּרוֹשׁ,

אֶרֶץ פְּרִי־הַפָּז, הַקּוֹץ, הַכַּלָּנִית,

אֶרֶץ הַמִּדְבָּר הַלָּבָן וְהַדֶּקֶל הַשָּׂעִיר,

אֶרֶץ־אֲבוֹתַי! מַה יַד־אֱנוֹשׁ

תּוּכַל תַּתִּיר אֶת קֶשֶׁר־הַבְּנוּת,

הַמְרַתְּקֵנִי אֶל רְגָבַיִךְ הַנֻּקְשִׁים?

בְּשׁוּרִי בֶּעָבַר וּבֶעָתִיד הַלּוּט,

אֲנִי, שְׁדוּד־כֹּל,

טְבוּל דְּוָי וְדָמִים, יְתוֹם וּשְׁכוֹל,

עוֹד מֻצָּלִים נִירֵךְ וּמַעְיָנֵךְ לִי לְנֶחָמָה!

הִנֵּה, תּוֹךְ מְצוּקָה, שְׂטָמוֹת וּפַחִים יְקוּשִׁים,

אֹהֲבֵם פִּי כַמָּה וְכַמָּה.

אֶדַּדֵּם עַל גְּדוֹת כִּנֶּרֶת וְיַרְדֵּן,

כָּל־עוֹד פְּלֵטַת־לֵחַ בִּבְשָׂרִי תִּפְעָם;

רוּחַ יְרוּשַׁלְמִית, כְּבוֹאִי חוֹרֶשׁ־יְחִיעָם,

לֶחְיִי הַשְּׁחוּפָה וְהַצְּרוּבָה תְּצַנֵּן;

וְאֶבֶן מְלֵחָה בֵּין סְדוֹם לְדִימוֹנָה,

תִּסְפּוֹג אֶת אַנְחַת־הַפַּיְטָן הָאַחֲרוֹנָה.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

קישוריוֹת חיצוניות (תיפתחנה בלשונית חדשה)

אין עדיין קישוריות מאושרות

& הצעת קישורית נוספת