בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים, כְּשֶׁהַכֹּל הָלַךְ לְמֵישָׁרִים, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, שָׁכַן לוֹ הַנָּמֵר בְּמָקוֹם הַנִּקְרָא הַוֶּלְדְּ הַגָּבוֹהַּ וְשָׁמֹר וְזָכֹר, שֶׁזֶּה לֹא הָיָה לֹא הַוֶּלְדְּ הַשָּׁפֵל וְלֹא וֶּלְדְּ-הַשִּׂיחִים וְלֹא הַוֶּלְדְּ הֶחָמוּץ, אֶלָא דַוְקָא הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ, הַשּׁוֹמֵם, הֶחָם וְהַנּוֹצֵץ בְּאוֹר צַחְצָחוֹת, אֲשֶׁר שָׁם רַק חוֹל וּסְלָעִים, כְּעֵין הַחוֹל וְאֵין צֶמַח זוּלָתִי מִלְמוּלֵי-עֵשֶׂב צְהַבְהַבִּים כַּחוֹל. וְרָעוּ שָׁם הַגִּ’ירַף וְהַזֵיבְּרָה, וְהָאִילַנְדְּ, וְהַקוּדוּ, וְהַהַרְטִיבִּיסְטְ (אֵלֶּה הֵם בְּקֵרוּב כְּמוֹ הַזֶּמֶר, הַיַּחְמוּר וְהַדִּישׁוֹן, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי), וְכֻלָּם הָיוּ צְהַבְהַבִּים-שְׁחַמְחַמִּים כַּחוֹל אַךְ הַנָּמֵר הָיָה צְהַבְהַב-שְׁחַמְחַם-כַּדּוֹמֶה-לַחוֹל יוֹתֵר מִכֻּלָּם, יְצוּר חֲתוּלְתָּנִי הַהוֹלֵם כְּחוּט-הַשַּׂעֲרָה אֶת הַצֶּבַע הְשְּׁחַמְחַם-אֲפַרְפַּר-צְהַבְהַב אֲשֶׁר לוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. וְהָיָה הַדָּבָר רַע מְאֹד לגִּ’ירַף ולזֵיבְּרָה וְלַשְּׁאָר; כִּי הוּא הָיָה רוֹבֵץ עַל יַד סֶלַע שֶׁכֻּלּוֹ צְהַבְהַב-שְׁחַמְחַם-אֲפַרְפַּר אוֹ עַל יַד מִלְמוּל-עֵשֶׂב, וּמִדֵּי עָבַר עַל פָּנָיו הַגִּ’ירַף אוֹ הַזֵיבְּרָה אוֹ והָאִילַנְדְּ אוֹ הַקוּדוּ אוֹ תְאוֹ-הַיַּעַר אוֹ תְאוֹ-הַבִּצָּה, הָיָה קוֹפֵץ עֲלֵיהֶם וּמַקְפִּיץ מֵהֶם אֶת חַיֵּיהֶם. אָכֵן כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה! וְהָיָה שָׁם גַּם כּוּשִׁי וְלוֹ קֶשֶׁת וְחִצִּים (וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה זֶה אָדָם שֶׁכֻּלּוֹ אֲפַרְפַּר-שְׁחַמְחַם-צְהַבְהַב), וְהוּא שָׁכַן יַחַד עִם הַנָּמֵר בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים יַחְדָּו לָצוּד צַיִד – הַכּוּשִׁי בְּקַשְׁתּוֹ וְחִצָּיו, וְהַנָּמֵר אַךְ וְרַק בְּשִׁנָּיו וְצִפָּרְנָיו – עַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַגִּ’ירַף וְהָאִילַנְדְּ וְהַקוּדוּ וְהַקַּוַּגָּה וְכָל הַשְּׁאָר לְאֵיזֶה צַד יִקְפֹּצוּ. קָפְצוּ לְצַד זֶה, נָפְלוּ בְיַד הַכּוּשִׁי, קָפְצוּ לְצַד זֶה, נָפְלוּ בְיַד הַנָּמֵר. כֵּן הָיָה, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי!
לְאַחַר עִדָּן וְעִדָּנִים (מְאֹד הָיוּ הַיְצוּרִים מַאֲרִיכִים יָמִים בַּדּוֹרוֹת הָהֵם) לִמְדוּ לְהִתְרַחֵק מִכָּל דָּבָר הַדּוֹמֶה לְנָמֵר, לְכוּשִׁי וּלְאַט-לְאַט – הַגִּ’ירַף הִתְחִיל בְּכַךְ, כִּי רַגְלָיו הָיוּ אֲרֻכּוֹת מִשֶּׁל כֻּלָּם – יָצְאוּ אֶת הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ. הֵם נָעוּ וְנָדוּ יָמִים עַל יָמִים עַד שֶׁבָּאוּ אֶל יַעַר גָּדוֹל, מָלֵּא וְגָדוּשׁ עֵצִים וְשִׂיחִים בִּצְלָלִים עֲקֻדִּים -נְקֻדִּים-וּבְרֻדִּים וּטְלוּאִים וַחֲבַרְבָּרִים, וְשָׁם הִתְחַבָּאוּ. וּמִקֵּץ יָמִים וְשָׁנִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עָמָדוּ חֶצְיָם בַּצֵּל וְחֶצְיָם בַּשֶּׁמֶשׁ, וּמִפְּנֵי שֶׁגָּלְשׁוּ וְצָנְחוּ עֲלֵיהֶם צִלְלֵי עֵצִים חֲלַקְלַקִּים-מַחֲלִיקִים, נַעֲשָׂה הַגִּ’ירַף חֲבַרְבָּר, וְהַזֵיבְּרָה נֶעֱשְׂתָה עֲקֻדָּה, וְהָאִילַנְדְּ וְהַקוּדוּ הִתְקַדְּרוּ מְעַט וְעַל גַּבָּם כְּמוֹ עַל גֶּזַע-עֵץ, נִרְאוּ קַוִּים אֲפֹרִים עֲקַלְקַלִּים, וְאָז, אֲפִילוּ אִם שָׁמַעְתָּ אוֹתָם וְהֵרַחְתָּ אוֹתָם, אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יָכֹלְתָּ לִרְאוֹתָם. מָתַי? בְּשָׁעָה שֶּׁיָּדַעְתָּ אֵיפֹה לְהִסְתַּכֵּל. הֵם שָׂבְעוּ רָב-עֹנֶג בְּצִלְלֵי הַיַּעַר שֶׁכֻּלָּם נְקֻדִּים-חֲבַרְבָּרִים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי רָצוּ עַל פְּנֵי הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ מִבַּחוּץ. תְּמֵהִים וּמִשְׁתָּאִים אָנָה הָלְכוּ סְעֻדּוֹת -שַׁחֲרִית וּסְעֻדּוֹת -צָהֳרָיִם וּסְעֻדּוֹת -מִנְחָה שֶׁלָּהֶם. לִבְסוֹף נַעֲשׂוּ כָּל-כַּךְ רְעֵבִים עַד שֶׁאָכְלוּ עַכְבְּרָנִים וְחִפּוּשִׁיּוֹת וְאַרְנְבוֹת-הַסְּלָעִים. כֵּן עָשׂוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי יַחְדָּו, וְחָשׁוּ מֵחוּשׁ גָּדוֹל בְּבִטְנָם, שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְאָז פָּגְשׁוּ אֶת בַּוַּיַּן – הוּא קוֹף-הַבַּבּוֹן, אֲשֶׁר רֹאשׁ-כֶּלֶב לוֹ, וְהוּא נוֹבֵחַ כַּכֶּלֶב, וְהוּא חָכָם מִכָּל חַיַּת-הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית.
וַיְדַבֵּר הַנָּמֵר אַל בַּוַּיַּן כְּחֹם הַיּוֹם וַיֹּאמַר:
– אָנָה הָלַךְ כָּל הַצַּיִד שֶׁלָּנוּ?
מִצְמֵץ בַּוַּיַּן בְּעֵינָיו. הוּא יָדַע.
וְהַכּוּשִׁי אָמַר אַל בַּוַּיַּן: אוּלַי יָדַעְתָּ אֶת מְקוֹם-חִיּוּתָם שֶׁל הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת בְּשָׁעָה זוֹ? (כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ כַּוָּנַת הַנָּמֵר, אֶלָּא שֶׁכַּךְ הָיָה דַרְכֹּו שֶׁל הַכּוּשִׁי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים אֲרֻכּוֹת, כִּי עַל כֵּן הָיָה אִישׁ בּוֹגֵר.)
מִצְמֵץ בַּוַּיַּן בְּעֵינָיו. הוּא יָדַע.
וַיֹּאמֶר בַּוַּיַּן: הַצַּיִד סִּגֵּל לְעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת, וַעֲצָתִי לָךְ, הוֹ נָמֵר, הִיא שֶׁתְּסַגֵּל לְעַצְמְךָ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בַּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי.
אָמַר הַכּוּשִׁי: כָּל זֶה טוֹב וִיפֵה, אֶלָּא שֶׁרְצוֹנִי לָדַעַת לְהֵיכָן הִגְרוּ הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת.
וַיֹּאמֶר בַּוַּיַּן: הַחַיּוֹת הָאֶזְרָחִיּוֹת הָלְכוּ אַחַר הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים כִּי עֵת-תַּהְפּוּכוֹת הִגִּיעָה, וַעֲצָתִי לָךְ, הוֹ כוּשִׁי, הִיא שֶׁתַּהֲפֹךְ גַּם אַתָּה בַּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי.
הָיוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי נְבוֹכִים מִדְּבָרָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. וּמִקֵּץ יָמִים רַבִּים מָצְאוּ יַעַר גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא, מַלֵּא גִּזְעֵי-עֵץ, כֻּלָּם חֲבַרְבָּרִים וּמְבֻעְבָּעִים וַעֲקֻדִּים וּבְרֻדִּים וּטְלוּאִים וּזְרוּעִים וּקְצוּצִים וּצְלוּפִים וּצְלוּבִים בַּצְּלָלִים (אֱמֹר כָּל זֶה בְּקוֹל רָם וּבִנְשִׁימָה אַחַת, אוֹ אָז תָּבִין מַה רַבּוּ הַצְּלָלִים בְּאוֹתוֹ הַיַּעַר.)
– מַה הוּא זֶה, – שָׁאַל הַנָּמֵר, – שֵׁהוּא כֻלּוֹ חֹשֶׁךְ וְכֻלּוֹ מָלֵּא גִזְרֵי-נֹגַהּ קְטַנִּים?
– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, – אָמַר הַכּוּשִׁי, – אֲבָל אֵלֶּה הֵם מִן הַסְּתָם הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ גִּ’ירַף, אֲנִי שׁוֹמֵעַ גִּ’ירַף, אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹאֶה גִּ’ירַף.
– אָכֵן מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר הַנָּמֵר. – כַּנִּרְאֶה, הַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶזֶּה אַךְ נִכְנַסְנוּ מִתּוֹךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. אֲנִי מֵרִיחַ רֵיחַ זֵיבְּרָה, אָנוּ שׁוֹמֵעַ קוֹל זֵיבְּרָה, אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹאֶה זֵיבְּרָה.
– הַמְתֵּן מְעַט, – אָמַר הַכּוּשִׁי. – זֶה זְמָן רָב מֵאָז צַדְנוּ אוֹתָם. אוּלַי שָׁכַחְנוּ אֶת מַרְאֵיהֶם.
שְׁטוּת! – אָמַר הַנָּמֵר. – אֲנִי זוֹכְרָם יָפֶה-יָפֶה מֵאוֹתָם הַיָּמִים בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַּ, בְּיִחוּד אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם הַמְּמֻיָּחוֹת. הַגִּ’ירַף – שְׁבַע-עֶשְׂרֵה רֶגֶל גָּבְהוֹ, וְהוּא כֻלּוֹ זְהַבְהַב-צְהַבְהַב-רַכְרַךְ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד עֲקֵב-רַגְלוֹ; וְהַזֵיבְּרָה – קוֹמָתָהּ כְּאַרְבַּע וָחֵצִי בָרֶגֶל, וְהִיא כֻלָּה אֲפָרָהּ-עַפְרוּרִית מִקָּדְקָדָה וְעַד עֲקֵב-רַגְלָהּ.
– הֻם – אָמַר הַכּוּשִׁי, בְּהַבִּיטוֹ אַל תּוֹךְ הַצְּלָלִים הַחֲבַרְבָּרִים-הַמְבֻעְבָּעִים שֶׁל יַעַר הַצְּמָחִים הָאֶזְרָחִיִּים. – אִם כֵּן בְּדִין הוּא שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִים בְּמָקוֹם זֶה כְמוֹ בָנַּנּוֹת בְּשֵׁלוֹת בְּבֵית-חֲרֹשֶׁת לְעִשּׁוּן בָּשָׂר.
אֲבָל הֵם לֹא הָיוּ נִרְאִים בְּקֹשִׁי וְחִפְּשׂוּ הַנָּמֵר וְהַכּוּשִׁי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵרִיחוֹ אוֹתָם וְשָׁמְעוּ אוֹתָם, לֹא רָאוּ אוֹֹתָם כָּל עִקָּר.
– לְמַעַן הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת! – אָמַר הַנָּמֵר, כְּהַגִּיעַ זְמַן סְעֻדַּת-הַמִּנְחָה, – נְחַכֶּה עַד שֶׁיֶּחְשַׁךְ. לָצוּד בְּעֶצֶם הַיּוֹם – הֵן שַׁעֲרוּרִיָּה הִיא!
חַכּוּ עַד שֶׁחָשַׁךְ הַיּוֹם. אָז שָׁמַע הַנָּמֵר מַשֶּׁהוּ נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף לְאוֹר הַכּוֹכָבִים וְיוֹצֵא כֻלּוֹ עָקֹד מִבֵּין הָעֲנָפִים. קָפַץ וְהִתְנַפֵּל עַל קוֹל-הָרִשְׁרוּשׁ, וְהִנֵּה רֵיחוֹ רֵיחַ זֵיבְּרָה, וּמִשְׁמוּשוֹ מִשְׁמוּשׁ זֵיבְּרָה, וּכְשֶׁהִפִּילוֹ לָאָרֶץ, בָּעַט בְּרַגְלָיו כְּמוֹ זֵיבְּרָה, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים לֹא יָכֹל לִרְאוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ: שֶׁקֶט, הוֹ נֶפֶשׁ שֶּׁאֵין לָהּ דְמוּת. יָשֹׁב אֵשֵׁב עַל רֹאשְׁךָ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, כִּי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּנּוֹגֵעַ לָךְ שֶׁאֵינוֹ מוּבָן לִי כָל צָרְכּוֹ.
וְהִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ גְּנִיחָה וְנֵפֶץ וּקְטָטָה, וְקוֹל הַכּוּשִׁי קוֹרֵא אֵלָיו: – תָּפַשְׂתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינִי יָכֹל לִרְאוֹתוֹ: רֵיחוֹ רֵיחַ גִּ’ירַף, וְהוּא בוֹעֵט כְּמוֹ גִּ’ירַף, אַךְ אֵין לוֹ דְמוּת וְצֵל דְּמוּת.
– אַל תִּתֵּן אֵמוּן בּוֹ – אָמַר הַנָּמֵר.
– שֵׁב עַל רֹאשׁוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר – כָּמוֹנִי אֵין לָהֶם דְּמוּת – אַף לָאֶחָד מֵהֶם אָיִן.
יָשְׁבוּ עַל גַּבָּם בְּכֹחַ וּבְחָזְקָה עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם אוֹר גָּדוֹל. וַיֹּאמֶר הַנָּמֵר: “מַה יֵשׁ לְךָ שָׁם בִּקְצֵה שֻׁלְחָנְךָ, אָחִי?”
הַכּוּשִׁי גֵּרַד אֶת פַּדַּחְתּוֹ, וַיֹּאמַר: “עַל פִּי דִּין, צָרִיךְ הָיָה זֶה לִהְיוֹת זְהַבְהַב-רַב צְהַבְהַב, מוּפַז פָּז מֵרֹאשׁוֹ וְעַד עֲקֵב-רַגְלוֹ, וְצָרִיךְ הָיָה הוּא לִהְיוֹת גִּ’ירַף אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא כָלוּ מְכֻסֶּה כְתָמִים עַרְמוֹנִיִּים? מַה יֵּשׁ לְךָ בִּקְצֵה שֻׁלְחָנְךָ אַתָּה, אָחִי?”
וְהַנָּמֵר גֵּרַד אֶת פַּדַּחְתּוֹ וַיֹּאמַר: “עַל פִּי דִין, הָיְתָה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲפֹרָה-עַפְרוּרִית וּצְרִיכָה הָיְתָה לִהְיוֹת זֵיבְּרָה, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת וְהִיא כֻלָּהּ עֲקֻדָּה פַּסִּים שְׁחוֹרִים וְאַרְגְּמָנִיִּים? הוֹ זֵיבְּרָה, זֵיבְּרָה, מַה זֶה עָשִׂיתָ לְעַצְמֵךְ? הַאִם לֹא תֵדְעִי כִּי, בִּהְיוֹתֵךְ בוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַ, הָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתָךְ עֶשֶׂר מִלִים לְמֵרָחוֹק? וְעַכְשָׁו אֵין לָךְ דְּמוּת”.
– כֵּן, – אָמְרָה הַזֵיבְּרָה – אֲבָל לֹא פֹה הַוֶּלְדְּ הַגָּבֹהַ. כְּלוּם אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת?
– הֵן רוֹאוֹת עַכְשָׁו – אָמַר הַנָּמֵר, – אֲבָל אֶתְמוֹל לֹא רָאוּ כְלָל. כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת?
– הַנִּיחוּ לָנוּ – אָמְרָה הַזֵיבְּרָה, – וְנַרְאֶה לָכֶם.
הֵם הִנִּיחוּ לזֵיבְּרָה וְלַגִּ’ירַף לָקוּם, וְהַזֵיבְּרָה הֶעְתִּיקָה מְקוֹמָהּ לְשִׂיחֵי קוֹצִים, מָקוֹם שְׂאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נוֹפֵל שָׁם עָקֹד וּמְפֻסְפָּס, והַגִּ’ירַף הֶעְתִיק מְקוֹמוֹ לְעֵצִים גְבֹהִים, מָקוֹם שְׂאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ נוֹפֵל שָׁם חֲבַרְבּוּרוֹת-אֲבַעֲבּוּעוֹת.
– וְעַתָּה – הִתְבּוֹנְנוּ! אָמְרוּ הַזֵיבְּרָה והַגִּ’ירַף. – כַּךְ עוֹשִׂים זֹאת: אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ! וְאַיֵּה סְעֻדַּת-שַׁחֲרִית שֶׁלָּכֶם?
הִבִּיט הַנָּמֵר, וְהַכּוּשִׁי הִבִּיט, וְלֹא רָאוּ כְלוּם מִלְּבַד צְלָלִים עֲקֻדִּים וּצְלָלִים חֲבַרְבָּרִים שֶׁבַּיַּעַר, וְאֵין זֵכֶר וְרֶמֶז לֹא לזֵיבְּרָה וְלֹא לַגִּ’ירַף. הֵם רַק הָלְכוּ לָהֶם וְהִתְחַבְּאוּ בַיַּעַר רַב-הַצְּלָלִים.
– הַי! הַי! – אָמַר הַכּוּשִׁי, – זֶהוּ תַּעֲלוּל שֶׁכְּדַאי לִלְמֹד אוֹתוֹ. קַח מוּסָר, נָמֵר. הֵן אַתָּה בוֹלֵט וְנִרְאֶה בְמָקוֹם אָפֵל זֶה כְמוֹ כִכָּר-סַבּוֹן בְּתוֹךְ דְּלִי פֶחָמִים.
– הוֹ! הוֹ! – אָמַר הַנָּמֵר. – הַאִם תִּשְׁתָּאֶה מְאֹד אִם אוֹדִיעַ לְךָ, כִּי אַתָּה נִרְאֶה וּבוֹלֵט בְּמָקוֹם אָפֵל זֶה כְּמוֹ רְטִיַּת -חַרְדָּל עַל גַּבֵּי שַׂק-פֶּחָמִים?
– קְרִיאַת שְׁמוֹת גְּנַאי לֹא תְּסַפֵּק לָנוּ סְעֻדָּה, – אָמַר הַכּוּשִׁי. – סוֹף דָּבָר, אֵין אָנוּ הוֹלְמִים אֶת הָרֶקַע מֵאֲחוֹרֵינוּ. הִנֵנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִשְׁמֹעַ לַעֲצַת בַּוַּיַּן. הוּא אָמַר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין מַה לַהֲפֹךְ, אֶלָּא עוֹרִי, אֶהֱפֹךְ אֶת עוֹרִי.
– לְמַה תַהַפְכֶנוּ? – אָמַר הַנָּמֵר, נִרְגָּשׁ וְנִסְעָר בִּמְאֹד מְאֹד.
– לְצֶבַע יָפֶה וּמוֹעִיל, כְּגוֹן שָׁחוֹר-שְׁחַמְחַם, עִם מְעַט אַרְגָּמָן בְּתוֹכוֹ, וְעִם קוֹרְטוֹב שֶׁל כְּחוֹל-צִפְחָה. זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל לְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ חֲלוּלִים שֶׁבַּיַּעַר וּמֵאֲחוֹרֵי עֵצִים.
וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ, וְהַנָּמֵר הָיָה כֻלּוֹ נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ; מִיָּמָיו לֹא נִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת בֶּן-אָדָם הוֹפֵךְ אֶת עוֹרוֹ.
– וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּא? – שָׁאַל, בְּרֶגַע שֶׁהִטְבִּיל הַכּוּשִׁי אֶת זֶרֶת-יַד-יְמִינוֹ הַקְּטַנָּה בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּתוֹךְ עוֹרוֹ הֶחָדָשׁ, הַיָּפֶה וְהַשָּׁחוֹר.
– גַּם אַתָּה שְׁמַע לַעֲצַת בַּוַּיַּן. הוּא אָמַר לְךָ לְסַגֵּל לְעַצְמְךָ נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּהֶקְדֵּם הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִי. בָּאתִי לִנְקֻדָּה זוֹ יַחַד אִתְּךָ, וּמַה טוֹבָה צָמְחָה לִי מִזֶּה?
– הוֹ! – אָמַר הַכּוּשִׁי, – בַּוַּיַּן לֹא נִתְכַּוֵּן לִנְקֻדּוֹת בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הוּא
נִתְכַּוֵּן לִנְקֻדּוֹת בְּעוֹרְךָ!
– מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶן? – שָׁאַל הַנָּמֵר.
– הַרְהֵר נָא מְעַט בַּגִּ’ירַף – אָמַר הַכּוּשִׁי, – וְאִם בְּפַסִּים חָמַדְתָּ, הִרְהֵר-נָא מְעַט בַּזֵיבְּרָה. הֵם מוֹצִאִים חֵפֶץ גָּמוּר בְּפַסֵּיהֶם וּנְקֻדּוֹתֵּיהֶם.
– הֻם – אָמַר הַנָּמֵר – אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַזֵיבְּרָה – בְּשׁוּם פָּנִים וּלְעוֹלָם לֹא.
– אִם כֵּן בֹּא לִידֵי הַחְלָטָה – אָמַר הַכּוּשִׁי – כִּי שָׂנֵאתִי לָצֵאת לָצוּד צַיִד בִּלְעָדֶיךָ, אֲבָל אַתָּה תַּכְרִיחֵנִי לְכָךְ, אִם אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ דַּוְקָא לִהְיוֹת נִכָּר וּבוֹלֵט כְּחַמָּנִית זוֹ כְנֶגֶד גָּדֵר מְזֻפֶּפֶת.
– אֶקַּח לִי אֵיפֹא נְקֻדּוֹת – אָמַר הַנָּמֵר; – אֲבָל בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תַּעֲשֶׂה אוֹתָן גַּסּוֹת-מְגֻשָּׁמוֹת יוֹתֵר מִדֵּי. אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַגִּ’ירַף – בְּשׁוּם פָּנִים וּלְעוֹלָם לֹא.
– אֶעֱשֶׂה אוֹתָן בִּקְצוֹת-אֶצְבְּעוֹתַי – אָמַר הַכּוּשִׁי – עוֹד נִשְׁאַר שְׁחוֹר דַּי-וְהוֹתֵר עַל עוֹרִי. עֲמֹד! וְהַכּוּשִׁי קִמֵּץ אֶת חֲמֵשֶׁת אֶצְבְּעוֹתָיו יַחַד (כִּי עֲדַיִן הָיָה שְׁחוֹר דַּי וְהוֹתֵר עַל עוֹרוֹ הֶחָדָשׁ) וְלָחַץ אוֹתָן וְחָזַר וְלָחַץ אוֹתָן עַל פְּנֵי כָּל גּוּפוֹ שֶׁל הַנָּמֵר. וּבְכֹל אֲשֶׁר נָגְעוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, שָׁם נִשְׁאֲרוּ חֲמִשָּׁה תָּוִים קְטַנִּים מְקֻבָּצִים יַחַד. אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם עַל עוֹרוֹ שֶׁל כָּל נָמֵר-בַּרְדַּלָס, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. לִפְעָמִים הֶחֱלִיקוּ הָאֶצְבָּעוֹת וְהַתָּוִים נַעֲשׂוּ מְטֻשְׁטָשִׁים מְעַט; אֲבָל אִם תִּסְתַּכְּלוּ יָפֶה-יָפֶה, תִרְאוּ שֶׁתָּמִיד יֶשְׁנָן חָמֵשׁ חֲבַרְבּוּרוֹת, סִמָּנִים לַחֲמֵשֶׁת רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת שְׁמֵנִים וּשְׁחוֹרִים.
– עַכְשָׁו אַתָּה כְלִיל-יֹפִי – אָמַר הַכּוּשִׁי – אַתָּה יָכֹל לִרְבֹּץ עַל הַקַרְקַע הַשּׁוֹמֵמָה וּלְהִדַּמוֹת לְגַל חַלּוּקֵי אֲבָנִים. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל הַסְּלָעִים הָעֵירֻמִּים וְלִהְיוֹת נִרְאֶה כְּפֶלַח אֶבֶן-פַּשְׁטִידָה. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל עָנָף רַב-עָלִים וְלִהְיוֹת נִרְאֶה כְאֶפֶס-וְלֹא-כְלוּם-לָאו-דַוְקָא. חֲשֹׁב עַל זֹאת וִירַנְּנוּ בְּנֵי-מֵעֶיךָ!
– אִם אֲנִי כָּל זֶה – אָמַר הַנָּמֵר – מַדּוּעַ לֹא אִוִּיתָ לְךָ חֲבַרְבּוּרוֹת גַּם אַתָּה?
הוֹי, לְכוּשׁוֹנִי שֶׁכְּמוֹתִי אֵין טוֹב מִן הַשָּׁחוֹר הַפָּשׁוּט – אָמַר הַכּוּשִׁי. – וְעַתָּה, נֵלְכָה וְנִרְאֶה אִם אֶפְשָׁר לָנוּ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ.
הָלְכוּ לָהֶם, וְחָיוּ בְּאֹשֶׁר וּבְנֹעַם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. וְזֶה הַסּוֹף.
וְהִנֵּה מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תִּשְׁמְעוּ אֶת אַחַד-הַבּוֹגְרִים אוֹמֵר: “הֲיַהֲפֹךְ הַכּוּשִׁי עוֹרוֹ אִם הַנָּמֵר חֲבַרְבֻּרוֹתָיו?” וַאֲפִילוּ הַבּוֹגְרִים לֹא הָיוּ אוֹמְרִים דָּבָר מֻפְרָךְ כָּזֶה, אִלּוּלֵא בֶּאֱמֶת עָשׂוּ הַכּוּשִׁי וְהַנָּמֵר מַשֶּׁהוּ כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, פַּעַם אַחַת בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, הֲלֹא כֵן? אֲבָל לְעוֹלָם לֹא יַחְזְרוּ וְיַעֲשׂוּ כָךְ בַּשֵּׁנִית, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, טוֹב לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם.
וְהִנֵּה, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, סִפּוּר – סִפּוּר חָדָשׁ וְנִפְלָא – סִפּוּר שׁוֹנֶה מִכָּל שְׁאָר הַסִּפּוּרִים – סִפּוּר עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם סֻלֵּימָן-בִּן-דַּאוּד – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד.
שָׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵם הַסִּפּוּרִים, אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ עַל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, אֲבָל אֵין סִפּוּר זֶה אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל הַדּוּכִיפַת אֲשֶׁר מָצְאָה מַיִם; אוֹ הַתִּנְשֶׁמֶת אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד בְּצֵל כְּנָפֶיהָ מֵחֹם הַשָּׁמֶשׁ. אֵין זֶה הַסִּפּוּר עַל רִצְפַת הַזְּכוּכִית אוֹ עַל אֶבֶן-הָאֹדֶם עִם הַנֶּקֶב הֶעָקֹם, אוֹ עַל כִּכְּרוֹת-הַזָּהָב שֶׁל בַּלְקִיס. זֶהוּ הַסִּפּוּר עַל דְּבַר הַפַּרְפָּר אֲשֶׁר רָקַע בְּרַגְלוֹ.
וְעַכְשָׁו, שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וְהַקְשִׁיבוּ עוֹד פָּעַם.
שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה חָכָם. הוּא שָׁמַע אֶת שְׁפַת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים וְהָרְמָשִׂים. הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הַסְּלָעִים עָמֹק מִתַּחַת הָאֲדָמָה, כְּשֶׁהֵם הִתְכּוֹפְפוּ זֶה לִקְרַאת זֶה וְנָהָקוּ; וְהוּא הֵבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ הָעֵצִים בְּרַשְׁרְשָׁם לְרוּחַ הַבֹּקֶר. אֶת הַכֹּל הֵבִין, לְמִן הַהֶגְמוֹן עַל כִּסֵּא הֶגְמוֹנוּתוֹ וְעַד הָאַגְמוֹן שֶׁבָּאֲגָם; וּבַלְקִיס רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוֹתָיו, הַיָּפָה שֶׁבַּמְּלָכוֹת בַּלְקִיס, הָיְתָה חֲכָמָה כִּמְעַט כָּמוֹהוּ.
שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה תַקִּיף. עַל הָאֶצְבַּע הַשְׁלִישִׁית שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה טַבָּעַת. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם אַחַת, יָצְאוּ דְזִ’ינִים1 מִן הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֶפְצוֹ. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁנִיָּה, יָרְדוּ בְּנוֹת-קֶסֶם מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה. סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת פַּעַם שְׁלִישִׁית, יָרַד הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַזְרַאִיל, אֲשֶׁר לוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה, בִּדְמוּת שׁוֹאֵב-מַיִם, יָרַד וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַחֲדָשׁוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּשְׁלשֶׁת הָעוֹלָמוֹת: לְמַעְלָה, לְמַטָּה וּבְכָאן.
אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד אָדָם גֵּא. אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מִתְפָּאֵר וּמִיָּד הָיָה מִתְחָרֵט עַל כָּךְ. פַּעַם נִסָּה לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְיוֹם אֶחָד. וַיְּהִי כְּשֶׁהַסְּעֻדָּה הָיְתָה מוּכָנָה, מִיָּד יָצְאָה חַיָּה אַחַת מִן הַיָּם הֶעָמֹק וּבָלְעָה אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים בְּשָׁלשׁ לְגִימוֹת. הִתְפַּלֵא שְׁלֹמֹה וַיֹאמַר: הוֹ חַיָּה, מִי אָתְּ? – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! אָנֹכִי הַקְּטַנָּה בִּשְׁלשִׁים אֶלֶף אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְאָנוּ דָרִים בְּתַחְתִּית הַיָּם. שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ, כִּי אַתָּה מִתְכּוֹנֵן לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַיִּשְׁלְחוּנִי אַחַי וְאַחְיוֹתַי לִשְׁאוֹל, מָתַי תִהְיֶה הַסְּעֻדָּה מוּכֶנֶת? – הִתְפַּלֵּא שְׁלֹמֹה עוֹד יוֹתֵר וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, כְּבָר אָכַלְתְּ אֶת כָּל הַסְּעֻדָּה שֶׁהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִיל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. – וַתֹּאמֶר הַחַיָּה, – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! בִּמְקוֹמֵנוּ אָנוּ אוֹכְלִים פִּי-שְׁנַיִם לְקִּנוּחַ סְעֻדָּה. – נָפַל שְׁלֹמֹה עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר: – הוֹ חַיָּה, עָרַכְתִּי אוֹתוֹ שֻׁלְחָן לֹא מִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת חָפַצְתִּי לִמְלֹךְ עַל הַחַיּוֹת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָפַצְתִּי לְהִתְפָּאֵר כִּי גָדוֹל וְעָשִׁיר בַּמְּלָכִים אָנֹכִי. וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, וְכָך נָאֶה לִי. – שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, חֲבִיבַי וַאֲהוּבָי. אַחֲרֵי-כֵן לְעוֹלָם לֹא שָׁכַח עוֹד כִּי אֱוִיל הוּא הַמִּתְפָּאֵר; וְעַכְשָׁו אָנוּ פּוֹתְחִים בַּסִּפּוּר עַצְמוֹ.
הוּא לָקַח כַּמָּה וְכַמָּה נָשִׁים. הָיוּ לוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, חוּץ מִן הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בַּלְקִיס; וְכֻלָּן דָּרוּ בְּאַרְמוֹן-זָהָב גָּדוֹל בְּתוֹךְ גַּן נֶחְמָד, אֲשֶׁר מַעְיְנוֹת-מַיִם עוֹבְרִים בְּתוֹכוֹ, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לֹא חָפֵץ בִּתְשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע נָשִׁים, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַכֹּל נוֹהֲגִים לָקַחַת הַרְבֵּה נָשִׁים, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה אָנוּס לָקַחַת נָשִׁים פִּי כַמָּה וְכַמָּה, כִּי עַל כֵּן מֶלֶךְ הָיָה.
וְהַנָשִׁים, מֵהֶן הָיוּ טוֹבוֹת, וּמֵהֶן הָיוּ מָרוֹת, וְהַמָּרוֹת רָבוּ עִם הַטּוֹבוֹת, עַד שֶׁנֶהְפְּכוּ הַטּוֹבוֹת גַּם הֵן לְמָרוֹת, וְאָז הָיוּ כֻלָּן מְרִיבוֹת עִם שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, וַתְּמָרֵרְנָה אֶת חַיָּיו. וְאוּלָם בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַנָּשִׁים, מֵעוֹלָם לֹא רָבָה עִם שְׁלֹמֹה, כִּי אָהֲבָה אוֹתוֹ בְיוֹתֵר. הִיא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּחֲדָרֶיהָ בְאַרְמוֹן-הַזָּהָב אוֹ מִתְהַלֶּכֶת בְּגַן-הָאַרְמוֹן וְהָיְתָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּצַעֲרוֹ. כְּמוּבָן, אִילוּ סוֹבֵב הַמֶּלֶךְ אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעוֹ, כִּי אָז בָּאוּ כָל הַדְּזִ’ינִים וְהָרוּחוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים כִּשּׁוּף לַהֲפֹךְ אֶת כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמִּתְקוֹטְטוֹת לַאֲתוֹנוֹת-מִדְבָּר לְבָנוֹת אוֹ לְכַלְבוֹת-צַיִד אוֹ לְגַרְעִינֵי-רִמּוֹן; אֲבָל שְׁלֹמֹה חָשַׁב כִּי זֹאת תִּהְיֶה גַאַוְתָנוּת מִצִּדּוֹ. עַל כֵּן, בִּהְיוֹתָן מְרִיבוֹת יוֹתֵר מִדַּי, הָיָה מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בְּחֶלְקָה אַחַת שֶׁבְּגִנּוֹת-הָאַרְמוֹן, וְהָיָה אוֹמֵר: – אָרוּר יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ.
יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרָבוּ נָשָׁיו שְׁלֹשָה שָׁבוּעוֹת – כָּל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יַחְדָּו – יָצָא שְׁלֹמֹה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, כְּמִשְׁפָּטוֹ; וּבֵין הַזֶּהָבִיּוֹת פָּגַשׁ בְּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, וְהִיא כֻלָּהּ עֲצוּבָה עַל שֶׁמַּלְכָּהּ כָּל-כָּךְ מָלֵא דְאָגָה. וַתֹּאמֶר לוֹ: – הוֹ אֲדוֹנִי וּמְאוֹר עֵינַי, סוֹבֵב-נָא אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעֲךְ, וְהַרְאֵה לָהֶן לְאֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִמִּצְרַיִם וַאֲרַם-נַהֲרַיִם וּפָרַס וְסִין כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא אָתָּה. אֲבָל שְׁלֹמֹה נָד בְּרֹאשׁוֹ, וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וְחֶדְוַת-חַיַּי, זִכְרִי אֶת הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם וּבִיְּשָׁה אוֹתִי בִפְנֵי כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עֵקֶב הִתְפָּאָרְתִּי. וְעַתָּה, אִם אֶתְפָּאֵר בִּפְנֵי אֵלֶּה הַמְּלָכוֹת מִפָּרַס וּמִצְרַיִם וְכוּשׁ וְסִין, אַךְ וְרַק מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצָעֲרוֹת אוֹתִי, אֲנִי עָלוּל לִהְיוֹת מְבֻיָּשׁ עוֹד יוֹתֵר.
וַתֹּאמֶר בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, מַה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה?
וַיַּעַן שְׁלֹמֹה: – הוֹ גְבִרְתִּי וּשְׂשׂוֹן-לִבִּי, אוֹסִיף לָשֵׂאת אֶת גּוֹרָלִי תַּחַת יְדֵי אֵלֶּה תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים הַמְּצִיקוֹת לִי בִמְרִיבוֹתֵיהֶן שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף.
וַיּוֹסֶף לְטַיֵּל לְבַדּוֹ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת וְהַלּוֹטִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים וְצִמְחֵי-הַזַּנְגְּבִיל חֲרִיפֵי-הָרֵיחַ, הַצּוֹמְחִים בַּגָּן, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל עֵץ-הַכֹּפֶר הַגָּדוֹל הַנִּקְרָא “עֵץ-הַכֹּפֶר אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד”. וּבַלְקִיס הִסְתַּתְּרָה בֵין פִּרְחֵי-הַקֶּשֶׁת הַגְּבוֹהִים וְהַבַּמְבּוּקִים הַבְּרֻדִּים וְהַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר, לְמַעַן תִּהְיֶה קְרוֹבָה אֶל אֲהוּב-לִבָּהּ.
וְהִנֵּה זוּג פַּרְפָּרִים עָפִים מִתַּחַת לָעֵץ וְהֵם מְרִיבִים.
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַפַּרְפָּר הָאֶחָד אוֹמֵר אֶל בַּת-זוּגָתוֹ: – מִתְפַּלֵּא אָנֹכִי עַל חֻצְפָּתֵךְ בְּדַבְּרֵךְ אֵלַי כָּכָה. כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאִלּוּ רָקַעְתִּי פַּעַם אַחַת בְּרַגְלִי, הָיָה כָל הָאַרְמוֹן שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד וְכָל הַגַּן הַזֶּה נֶעֱלָמִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים?
מִיָּד שָׁכַח שְׁלֹמֹה הַמְּרוֹרוֹת אֲשֶׁר הִשְׂבִּיעוּהוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע נָשָׁיו, וַיִּצְחַק, עַד שֶׁנּוֹעַ הִתְנוֹעֵעַ עֵץ-הַכֹּפֶר, עַל הַפַּרְפָּר הַמִּתְפָּאֵר. וַיּוֹשֶׁט אֶת אֶצְבָּעוֹ, וַיֹּאמַר: " גֶּבֶר קָטָן, בֹּא הֵנָּה."
הִתְחַלְחַל הַפַּרְפָּר חַלְחָלָה גְדוֹלָה, אֲבָל הוּא מָצָא אוֹן לָעוּף עַד לְיָדוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, וַיִּדְבַּק שָׁם, בְּנַפְנְפוֹ בִכְנָפָיו. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיּאֹמַר: " גֶּבֶר קָטָן, כְּלוּם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי כָל-כַּמָּה שֶׁתִּרְקַע בְּרַגְלְךָ, לֹא תָזִיז אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב. מַה הִמְרִיץ אוֹתְךּ לְסַפֵּר שֶׁקֶר מְשֻׁנֶּה בְּאָזְנֵי אִשְׁתֶּךָ?"
הִבִּיט הַפַּרְפָּר אֶל שְׁלֹמֹה, וְרָאָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל-אָדָם, וְהֵן מִתְנוֹצְצוֹת כַּכּוֹכָבִים בְּלֵיל-כְּפוֹר, וַיִּתְעוֹדֵד מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפָיו, וַיַּט אֶת רֹאשׁוֹ לְצַד אֶחָד, וַיֹּאמַר: – יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם! הִיא אִשְׁתִּי וְאַתָּה הֵן יָדַעְתָּ טִיבָן שֶׁל נָשִׁים…
חִיֵּךְ שְׁלֹמֹה אֶל תּוֹךְ זְקָנוֹ, וַיֹאמַר: – כֵּן, יָדַעְתִּי, אָח קָטָן.
– הֲלֹא צָרִיך לְהַשְׁקִיטָן אֵיךְ שֶׁהוּא, – אָמַר הַפַּרְפָּר, – וְהִיא רָבָה אִתִּי כָל הַבֹּקֶר. אָמַרְתִּי כָּך כְּדֵי לְהַשְׁקִיטָהּ.
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: מִי יִתֵּן וְהִצְלַחְתָּ בַדָּבָר. שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךְ, אָח קָטָן, וְאֶשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר תֹּאמַר לָהּ.
הַפַּרְפָּר שָׁב אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי עָלֶה, וְהִיא אָמְרָה לוֹ: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי! שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתָּ!
אָמַר הַפַּרְפָּר: הוּא שָׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי? כְּמוּבָן, שָׁמַע. נִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁיִּשְׁמַע!
– וּמַה אָמַר שְׁלֹמֹה? הוֹי, מָה אָמַר.
– הִנֵּה כִּי כֵן, – אָמַר הַפַּרְפָּר, בְּנַפְנְפוֹ בַחֲשִׁיבוּת בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, – בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ; יַקִּירָתִי – כְּמוּבָן, אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ, כִּי אַרְמוֹנוֹ וַדַּאי עָלָה בְּכֶסֶף רָב, וְאֶתְרוֹגֵי-הַזָּהָב שֶׁלּוֹ זֶה אַךְ הֵחֵלּוּ לָשֵׂאת פְּרִי – הוּא בִקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹא אֶרְקַע בְּרַגְלִי, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׁה כָּךְ.
– בְּשֵׁם הַחֵן וְהַחֶסֶד! – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, וְיָשְׁבָה-לָהּ בְּשֶׁקֶט גָּמוּר. וּשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד צָחַק עַד שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ דְמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַפַּרְפָּר הַקָּטָן הָרַע הַזֶּה.
בַּלְקִיס, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הָאֲדֻמּוֹת, וְצָחֲקָה בְּלִבָּהּ בְּשָׁמְעָהּ אֶת כָּל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת. הִיא חָשְׁבָה: אם חָכְמָתִי תַעֲמֹד לִי, הַצֵּל אַצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִמְּצוּקַת הַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת הַלָּלוּ.
מֶה עָשְׂתָה?
הוֹשִׁיטָה אֶת אֶצְבָּעָהּ וְלָחֲשָׁה חֶרֶשׁ אֶל אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר: – אִשָּׁה קְטַנָּה, בֹּאִי הֵנָּה! עָפָה אֵשֶׁת-הַפַּרְפָּר, וְהִיא כֻלָּהּ מַרְעֶדֶת, וְדָבְקָה בְּיָדָהּ הַלְּבָנָה שֶׁל בַּלְקִיס.
בַּלְקִיס הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ הַיָּפֶה וַתִּלְחַשׁ: – אִשָּׁה קְטַנָּה, הַאִם אַתְּ מַאֲמִינָה לַדְּבָרִים אֲשֶׁר זֶה אַךְ דִּבֵּר בַּעְלֵךְ?
אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִבִּיטָה אֶל בַּלְקִיס, וְרָאֲתָה אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַמַּלְכָּה הַיָּפָה בַנָּשִׁים, וְהֵן נוֹצְצוֹת כִּבְרֵכוֹת עֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר אוֹר-כּוֹכָבִים זָרוּעַ עֲלֵיהֶן, וְהִיא הִתְעוֹדְדָה מְלֹא שְׁתֵּי כְנָפֶיהָ, וַתֹּאמַר: – תִּשָּׂא הַמַּלְכָּה חֵן וָחֶסֶד לְעוֹלָם! הֵן יָדַעַתְּ מַה הֵם הַגְּבָרִים…
וְהַמַּלְכָּה בַּלְקִיס, הַמַּלְכָּה הַחֲכָמָה מִשְּׁבָא, שָׂמָה יָדָהּ לִשְׂפָתֶיהָ לְהַסְתִּיר אֶת חִיּוּכָהּ, וַתֹּאמַר: – אָחוֹת קְטַנָּה, אָנֹכִי יָדָעְתִּי.
– הֵם כּוֹעֲסִים, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר בְּנַפְנְפָהּ בִכְנָפֶיהָ – כּוֹעֲסִים עַל לֹא דָבָר, אֲבָל עָלֵינוּ לְהַחֲנִיף לָהֶם, – הוֹ מַלְכָּה! אֵין הֵם מִתְכַּוְּנִים לַחֲצִי-הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים. אִם טוֹב בְּעֵינֵי בַעְלִי לְהַאֲמִין שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁהוּא יָכֹל בִּרְקִיעַת-רֶגֶל לַעֲשׂוֹת שֶׁיֵּעָלֵם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מָה אִכְפַּת לִי? הוּא יִשְׁכַּח אֶת כָּל הָעִנְיָן עַד מָחָר.
– אָחוֹת קְטַנָּה, אָמְרָה בַּלְקִיס, צָדַקְתְּ מְאֹד, אֲבָל אִם יִפְתַּח שׁוּב אֶת פִּיו לְהִתְפָּאֵר, קַבְּלִי נָא אֶת דְּבָרָיו. בַּקְּשִׁי מִמֶּנּוּ שֶׁיִרְקַע, וְנִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת מָה הֵם הַגְּבָרִים, הֲלֹא כֵן? מְאֹד יִתְבַּיֵּשׁ.
עָפָה-לָהּ אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר אֶל בַּעְלָהּ. וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה רְגָעִים קָמָה בֵינֵיהֶם מְרִיבָה גְדוֹלָה מִכָּל הַמְּרִיבוֹת שֶׁרָבוּ עַד כֹּה.
– הָשִׁיבִי נָא אֶל לִבֵּךְ – אָמַר הַפַּרְפָּר – וְזִכְרִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת אִם אֲנִי רוֹקֵעַ בְּרַגְלִי.
– אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה לְךָ אַף בְּמִקְצַת מִן הַמִּקְצַת, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר. הָיִיתִי מְאֹד רוֹצָה לִרְאוֹת כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת. אַדְרַבָּה, קוּם וּרְקַע כְּרֶגַע!
– הִבְטַחְתִּי לִשְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי.
– אַחַת הִיא אִם תָּפֵר אוֹ לֹא, – אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, – עַל כָּל פָּנִים, אֵין בְּכֹחֲךָ לָכֹף אֲפִילוּ עָלֶה-שֶׁל-עֵשֶׂב בִּרְקִיעָתְךָ. אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ.
רְקַע! רְקַע! רְקַע!
– שְׁלֹמֹה שָׁמַע בְּשִׁבְתּוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהוּא צָחַק כַּאֲשֶׁר לֹא צָחַק מֵעוֹדוֹ. הוּא שָׁכַח אֶת עִנְיַן מַלְכוֹתָיו; שָׁכַח אֶת עִנְיַן הַחַיָּה אֲשֶׁר יָצְאָה מִן הַיָּם; הוּא צָחַק צְחוֹק-גִּיל, וּבַלְקִיס, מֵעֵבֶר לָעֵץ, חִיְּכָה עַל כִּי אֲהוּב-לִבָּה כָּל-כַּךְ שָׂמֵחַ.
וְהַפַּרְפָּר, כֻּלּוֹ מְחֻמָּם וּמִתְנַפֵּחַ, סַב וְעָף בַּחֲזָרָה אֶל צֵל עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיֹּאמֶר אֶל שְׁלֹמֹה: – רְצוֹנָהּ שֶׁאֶרְקַע! הִיא רוֹצָה לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה, הוֹ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד! אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי אֵינֶנִּי יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תַאֲמִין עוֹד אַף דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרַי. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לָעֹג תִּלְעַג לִי עַד סוֹף יָמַי.
– לֹא, אָח קָטָן, הִיא לֹא תִלְעַג לְךָ עוֹד לְעוֹלָם, – וְהוּא סוֹבֵב אֶת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר עַל אֶצְבָּעוֹ – רַק לְמַעַן הַפַּרְפָּר הַקָּטָן וְלֹא לְמַעַן הִתְפָּאֵר וְהִנֵּה, אַרְבָּעָה דְזִ’ינִים עֲנָקִיִּים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.
– עֲבָדַי וְאַנְשֵׁי מִשְׁמַעְתִּי – אָמַר שְׁלֹמֹה – אִם הָאָדוֹן שֶׁעַל אֶצְבָּעִי (כִּי שָׁם הָיָה הַפַּרְפָּר עַז-הַפָּנִים יוֹשֵׁב) יְהֵא רוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, תַּעֲשׂוּ כָּךְ, שֶׁאַרְמוֹנִי וְהַגַּנִּים הָאֵלֶּה יֵעָלְמוּ בְקוֹלוֹת וּבְרָקִים. כְּרָקְעוֹ שֵׁנִית, תָּשִׁיבוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת לִמְקוֹמָם.
– וְעַכְשָׁו, אָח קָטָן, – אָמַר, – שׁוּב אֶל אִשְׁתְּךָ, וּרְקַע כְּכָל אַוַּת-נַפְשֶׁךָ.
עָף וְשָׁב הַפַּרְפָּר אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה צוֹעֶקֶת: – אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! אֲנִי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לִרְקֹעַ! רְקַע! רְקַע! עַכְשָׁו! רְקַע! בַּלְקִיס רָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדְּזִ’ינִים הָעֲנָקִיִּים גּוֹחֲנִים אֶל אַרְבַּע קַרְנוֹת הַגַּנִּים, וְהָאַרְמוֹן בַּתָּוֶךְ, וְהִיא מָחֲאָה כַּפֶּיהָ חֶרֶשׁ, וַתּאֹמַר: – עַתָּה יַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה לְמַעַן פַּרְפָּר אֶחָד מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכְּבָר לְמַעַן עַצְמוֹ, וְהַמְּלָכוֹת הַמִּתְקוֹטְטוֹת תִּבָּהֵלְנָה.
וְהַפַּרְפָּר רָקַע. הַדְּזִ’ינִים מָשְׁכוּ אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים אֶלֶף מִיל אֶל תּוֹךְ הָאֲוִיר; וְהָיָה קוֹל רַעַם וּבְרָקִים, וַעֲלָטָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הָאָרֶץ. וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר הִתְרוֹצְצָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וַתִּצְעַק: –
הוֹי, אֶהְיֶה טוֹבָה. צַר לִי כִי דִבַּרְתִּי! אַךְ הָשֵׁב אֶת הַגַּנִּים בַּחֲזָרָה, וּלְעוֹלָם לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ עוֹד.
הַפַּרְפָּר נִבְהַל כִּמְעַט כְּאִשְׁתּוֹ. וּשְׁלֹמֹה צָחַק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁבְּקשִׁי יָכֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְהַגִּיד לַפַּרְפָּר: – שׁוּב וּרְקַע שׁוּב, אָח קָטָן. הָשֵׁב לִי אֶת אַרְמוֹנִי, הוֹ, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים.
– כֵּן, הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, – אָמְרָה אֵשֶׁת הַפַּרְפָּר, וְהִיא עוֹדֶנָּה מִתְרוֹצֶצֶת כְּעָשׁ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. – הָשֵׁב לוֹ אֶת אַרְמוֹנוֹ, וְדַי לָנוּ בְּאֵלֶּה הַכְּשָׁפִים הַנוֹרָאִים.
– אִם כֵּן, יַקִּירָתִי, – אָמַר הַפַּרְפָּר, וְלָבַשׁ עֹז בְּמִדָּה שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה מַשֶּׂגֶת, – רְאִי מַה שֶּׁעוֹלַלְתְּ בְּקַנְטְרָנוּתֵךְ. כְּמוּבָן, אֵין נַפְקָא-מִינָה לִי – לִבִּי גַס בִּכְמוֹ-אֵלֶּה – וְאוּלָם כְּאוֹת חֶסֶד לָךְ וְלִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, לֹא אִכְפַּת לִי אִם אַחֲזִיר אֶת הַדְּבָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.
רָקַע בַּשֵּׁנִית, וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹרִידוּ הַדְּזִ’ינִים אֶת הָאַרְמוֹן וְאֶת הַגַּנִּים, בְּלִי פְּגִיעָה כָלְשֶׁהִי בְּמַשֶּׁהוּ. זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל עֲלֵי-הַזֶּהָבִיּוֹת הַיְרוֹקִים-אַפְלוּלִיִּים; מַעְיְנוֹת-הַמַּיִם הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בֵּין הַחֲבַצָּלוֹת הַמִּצְרִיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת; הַצִּפֳּרִים הוֹסִיפוּ לְזַמֵּר, וְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר שָׁכְבָה עַל צִדָּהּ מִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר, מְפַרְכֶּסֶת בִּכְנָפֶיהָ וּמְנַשֶּׁמֶת – הוֹ, מִכָּאן וְאֵילָך אֶהְיֶה טוֹבָה! אֶהְיֶה טוֹבָה!
שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַבֵּר מֵרֹב צְחוֹק. הוּא נִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, כֻּלּוֹ חַלָּשׁ וּמְגַהֵק, וְהוּא הֵנִיעַ אֶצְבָּעוֹ כְנֶגֶד הַפַּרְפָּר. וַיֹאמַר – הוֹי, הַגָּדוֹל בַּקּוֹסְמִים, מַה בֶּצַע לִי כִּי הֵשַׁבְתָּ אֶת אַרְמוֹנִי, בְּעוֹד אַתָּה מֵמִית אוֹתִי מִיתַת-צְחוֹק!
אָז נִשְׁמַע קוֹל-רַעַשׁ נוֹרָא, כִּי כָל תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָתֵשָׁע הַנָּשִׁים יָצְאוּ בְּרִיצָה מִן הָאַרְמוֹן, צוֹרְחוֹת וְצוֹעֲקוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן. הֵן אָצוּ וְיָרְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ הַגְּדוֹלוֹת, מֵאָה בַּטּוּר, וּבַלְקִיס, הַחֲכָמָה בַנָּשִׁים, הָלְכָה הֲלִיכָה אֲצִילִית לִקְרָאתָן וַתֹּאמַר: – מַה הַפַּחַד שֶׁאָחַז אֶתְכֶן, הוֹ מְלָכוֹת?
הֵן עָמְדוּ עַל מַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר וְצָעֲקוּ: – פַּחְדֵּנוּ מַה? בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה חָיִינוּ בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵנוּ, כְּדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה פִּתְאֹם נֶעְלַם הָאַרְמוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּעֲרָפֶל מָלֵא רַעַשׁ; וְהָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, וּדְזִ’ינִים וְרוּחוֹת מִתְהַלְּכִים בַּחֲשֵׁכָה! זֹאת צָרָתֵנוּ, הוֹ רִאשׁוֹנָה בַמְּלָכוֹת, וְצַר לָנוּ בִמְאֹד-מְאֹד בְּאוֹתָה צָרָה, כִּי צָרָה צְרוּרָה הִיא שֶׁלֹּא כְכָל הַצָּרוֹת שֶׁיָּדַעְנוּ בִימֵי חֶלְדֵּנוּ.
וּבַלְקִיס, הַיָּפָה בַמְּלָכוֹת, אֲהוּבַת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הִיא מַלְכַּת שְׁבָא וְאוֹפִיר, וְנַהֲרוֹת-הַזָּהָב אֲשֶׁר בַּדָּרוֹם – מִמִּדְבַּר צִין וְעַד לְמִגְדְּלֵי צִימְבַּבִּיָּה – בַּלְקִיס, שֶׁהִיא כִמְעַט חֲכָמָה כִּשְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, אָמְרָה: – אֵין דָּבָר, הוֹ מְלָכוֹת! הַפַּרְפָּר הִתְאוֹנֵן עַל אִשְׁתּוֹ הַקַּנְטְרָנִית, וַיִּיטַב בְּעֵינֵי שְׁלֹמֹה לְלַמְּדָהּ פֶּרֶק בְּדִבּוּר נָמוּךְ וְעַנְוָה, כִּי אֵלוּ לִצְדָקָה תֵחָשֵׁבְנָה לִנְשֵׁי הַפַּרְפָּרִים. קָמָה וְעָנְתָה מַלְכָּה מִצְרִית, מִבֵּית פַּרְעֹה, וַתֹּאמַר: – אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַרְמוֹנֵנוּ יִהְיֶה נֶעֱקָר מִן הַשֹּׁרֶשׁ כִּבְצָלוֹן לְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן. לֹא! אָכֵן מֵת שְׁלֹמֹה, וּמַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וּמַה שֶּׁרָאִינוּ אֵין זֹאת כִּי אִם הָאָרֶץ מַרְעִימָה וּמַחֲשִׁיכָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר. רָמְזָה בַּלְקִיס בְּאֶצְבָּעָהּ לְאוֹתָה מַלְכָּה עַזַּת-לֵב. בְּלִי הַבֵּט עָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר לָהּ וּלְכָל הַמְּלָכוֹת אֲשֶׁר אִתָּה: – בֹּאנָה וְתִרְאֶינָה.
הֵן יָרְדוּ בְּמַדְרְגוֹת הַשַּׁיִשׁ, מֵאָה בַּטּוּר, וּמִתַּחַת לְעֵץ-הַכֹּפֶר שֶׁלּוֹ, עוֹדֶנּוּ מִתְעַלֵּף כִּמְעַט מִצְחוֹק, רָאוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, מִתְנַדְנֵד הֵנָּה וָהֵנָּה, פַּרְפָּר בְּכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וַתִּשְׁמַעְנָה אֶת קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ: – הוֹ אֵשֶׁת אָחִי אֲשֶׁר בָּאֲוִיר, מֵעַכְשָׁו תִּזְכְּרִי לְהַעֲלוֹת חֵן לִפְנֵי בַּעְלֵךְ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי, פֶּן יִרְגַּז וְיִרְקַע בְּרַגְלוֹ עוֹד פַּעַם, כִּי אָמֹר אָמַר כִּי רָגִיל הוּא בְּכִשּׁוּף זֶה, וְאָמְנָם הוּא קוֹסֵם גָּדוֹל, קוֹסֵם אֲשֶׁר יָכֹל לִגְזֹל אֶת עֶצֶם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד. לֵכְנָה לְשָׁלוֹם, בְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת! וַיִּשַּׁק לְכַנְפֵי הַפַּרְפָּרִים וַיָּעוּפוּ לָהֶם.
וְכָל הַמְּלָכוֹת חוּץ מִבַּלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמַּזְהִירָה בַּנָּשִׁים, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְחַיֶּכֶת – הִשְׁתַּחֲווּ עַל פְּנֵיהֶן, כִּי נָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן לֵאמֹר: – אִם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵעָשׂוּ, כִּי יִרְגַּז פַּרְפָּר עַל אִשְׁתּוֹ, מָה יֵעָשֶׂה לָנוּ, אֲשֶׁר קִנְטַרְנוּ אֶת מַלְכֵּנוּ בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּבוֹהָה וּבִמְרִיבָה גְלוּיָה יָמִים עַל יָמִים?
עָמְדוּ וְכִסּוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בַּצְּעִיפִים, וְשָׂמוּ יְדֵיהֶן לְמוֹ פִיהֶן, וְצָעֲדוּ וְשָׁבוּ אֶל הָאַרְמוֹן עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת-רַגְלֵיהֶן, כְּעַכְבָּרִים לִשְׁתִיקָה.
וּבַלְקִיס – בַּלְקִיס הַיָּפָה וְהַמְּצֻיֶּנֶת בַּנָּשִׁים, עָבְרָה דֶּרֶךְ הַחֲבַצָּלוֹת וּבָאָה בְּצֵל עֵץ הַכֹּפֶר, וַתָּשֶׂם אֶת יָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וַתֹּאמַר: – הוֹ אֲדוֹנִי וְאוֹצַר-נַפְשִׁי, שְׂמַח, כִּי לִמַּדְנוּ אֶת מַלְכוֹת מִצְרַיִם וּפוּט וְלוּד וּפָרַס וְהֹדּוּ וְסִין, לֶקַח כַּבִּיר וּמְרוֹמָם.
וּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עוֹדֶנּוּ מַבִּיט אַחַר הַפַּרְפָּרִים הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים לְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּפְנִינַת-חַסְדִּי, מָתַי הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? כִּי אֲנִי רַק שִׂחַקְתִּי לִי עִם פַּרְפָּר מֵאָז בֹּאִי אֶל הַגָּן. – וַיְסַפֵּר לְבַלְקִיס אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.
בַּלְקִיס – בַּלְקִיס הָעֲנֻגָּה וְהַנֶּחְמָדָה בַנָּשִׁים – אָמְרָה: הוֹ אֲדוֹנִי וְשַׁלִּיט-גּוֹרָלִי, הִתְחַבֵּאתִי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ-הַכֹּפֶר וְרָאִיתִי הַכֹּל. אֲנִי הִיא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאֵשֶׁת הַפַּרְפָּר לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַפַּרְפָּר שֶׁיִּרְקַע, כִּי קִוִּיתִי אֲשֶׁר, לְמַעַן הַצְּחוֹק, יַעֲשֶׂה אֲדוֹנִי כִשּׁוּף גָּדוֹל, וְהַמְּלָכוֹת תִּרְאֶינָה וְתִירֵאנָה. – וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ וְרָאוּ וְחָשְׁבוּ הַמְּלָכוֹת.
קָם שְׁלֹמֹה מִמּוֹשָׁבוֹ תַּחַת עֵץ-הַכֹּפֶר, וַיּוֹשֶׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשְׂמַח וַיֹּאמַר: – הוֹ גְבִרְתִּי וּמַמְתֶּקֶת יְמֵי-חַיַּי, דְּעִי שֶׁאִלּוּ עָשִׂיתִי כִשּׁוּף כְנֶגֶד מַלְכּוֹתַי מִגַּאֲוָה אוֹ מִכַּעַס, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתָהּ הַסְּעֻדָּה בִּשְׁבִיל הַחַיּוֹת, כִּי אָז הָיִיתִי בָא לִידֵי בּוּשָׁה. וְאוּלָם, עֵקֶב חָכְמָתֵךְ, עָשִׂיתִי כִשּׁוּף לְמַעַן הַצְּחוֹק וּלְמַעַן פַּרְפָּר קָטָן, וְהִנֵּה נִגְאֹל נִגְאַלְתִּי גַּם אֲנִי מִיִּסוּרֵי נָשַׁי הַקַּנְטְרָנִיּוֹת! אִמְרִי לִי, אֵפוֹא, הוֹ גְבִרְתִּי וְלֵב-לְבָבִי, אֵיכָה חָכַמְתְּ כָּל-כָּךְ?
וּבַלְקִיס, יָפָה וּגְבֹהָה, הִבִּיטָה לְמַעְלָה אֶל תּוֹךְ עֵינֵי שְׁלֹמֹה, וְהִטְּתָה רֹאשָׁה קְצָת הַצִּדָּה, כְּמוֹ הַפַּרְפָּר, וַתֹּאמַר: – רֵאשִׁית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וְשֵׁנִית, הוֹ אֲדוֹנִי, כִּי יָדַעְתִּי מָה הוּא עַם-הַנָּשִׁים.
אָז עָלוּ אֶל אַרְמוֹנָם וַיִּחְיוּ בְאשֶׁר וּבְשַׁלְוָה כָל יְמֵי חַיֵּיהֶם.
כְּלוּם לֹא פִּקְחוּת הָיְתָה זֹאת מִצַּד בַּלְקִיס?
-
קוֹסְמִים, רוּחוֹת ↩
בִּימֵי קֶדֶם, בְּאִי לֹא נוֹשָׁב, הַקָּרוֹב לְחוֹף יַם סוּף דָּר פַּרְסִי אֶחָד וְלוֹ כוֹבַע נִפְלָא, בַּהֲדָרוֹ לֹא יִשְׁווּ כָל כִּתְרֵי מַלְכֵי מִזְרָח, וְהַפַּרְסִי שָׁכַן לְחוֹף יַם-סוּף וְאִתּוֹ רַק כּוֹבָעוֹ וְסַכִּינוֹ וְתַנּוּר-בִּשּׁוּל מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁחַס לָכֶם לִנְגֹּעַ בּוֹ. יוֹם אֶחָד לָקַח קֶמַח וּמַיִם וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת וּשְׁזִיפִים וְסֻכָּר וּשְׁאָר יְרָקוֹת, וְעָשָׂה לוֹ עֻגָה, שְׁנֵי טְפָחִים אָרְכָּהּ וּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָבְיָהּ וְהִיא הָיְתָה טוֹבָה לְמַאֲכָל מֵאֵין כָּמוֹהָ וְהוּא שָׂם אוֹתָהּ עֻגָה בַּתַּנּוּר, כִּי הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת בְּאוֹתוֹ תַּנּוּר. וְהוּא אָפָה אוֹתָהּ וְאָפָה אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ חוּמָה, וְרֵיחָהּ מְעוֹרֵר אֶת הָרֶגֶשׁ בְּיוֹתֵר. הוּא אַךְ נִגַּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתָה וְהִנֵּה מִפְּנִים-הָאִי שֶׁהָיָה בִּלְתִּי-נוֹשָׁב בְּהֶחְלֵט, יָצָא קַרְנָף אֶחָד, וְלוֹ קֶרֶן אַחַת עַל חָטְמוֹ, שְׁתֵּי עֵינֵי-חֲזִירוֹן וְנִמּוּסִים מְעַטִּים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹר הַקַּרְנָף מְהֻדָּק לִבְשָׂרוֹ יָפֶה יָפֶה; לֹא הָיוּ בוֹ שׁוּם קְמָטִים בְּשׁוּם מָקוֹם. וְעִם כָּל זֶה הָיָה חֲסַר-נִמּוּס, וְהֹוֶה חֲסַר-נִמּוּס וְיִהְיֶה חֲסַר-נִמּוּס לְעוֹלָם. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו הֲבָרָה אַחַת: “מָה!” וְהַפַּרְסִי הִנִּיחַ אֶת עֻגָתוֹ וְטִפֵּס וְעָלָה לְצַמַּרְתּוֹ שֶׁל דֶּקֶל, וְהוּא לֹא הָיָה לָבוּשׁ מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם כּוֹבָעוֹ לְרֹאשׁוֹ, כּוֹבַע זֶה, שֶׁמִּתּוֹכוֹ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. הַקַּרְנָף הָפַךְ אֶת תַּנּוּר-הַשֶּׁמֶן בְחָטְמוֹ וְהָעֻגָה נִתְגַּלְגְּלָה בַּחוֹל וְהוּא פָלַח וְהֵרִים אֶת הָעֻגָה בַּקֶּרֶן, אֲשֶׁר עַל חָטְמוֹ, וְאָכַל אוֹתָהּ. וַיֵּלֶךְ לוֹ, הָלֹךְ וְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ, אֶל פְּנִים-הָאִי הַשּׁוֹמֵם וְהָרֵיק מִיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ לְאִיֵּי מַזַּנְדֵּירַן, סוֹקוֹטְרָה, וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם שָׁוִים הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. יָרַד הַפַּרְסִי מֵעַל הַדֶּקֶל שֶׁלּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הַתַּנּוּר עַל רַגְלָיו (רַגְלֵי הַתַּנּוּר) וְהִקְרִיא אֶת הַפִּזְמוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר כֵּיוָן שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ מִימֵיכֶם, הָבָה וְאַשְׁמִיעֶנּוּ בְּאָזְנֵיכָם מִיָּד:
הַלּוֹקֵחַ עֻגָה הֲפוּכָה
בִּידֵי פַרְסִי רְקוּחָה
מַדְרִיךְ אֶת-נַפְשׁוֹ מְנוּחָה.
וּבָזֶה הָיוּ פְשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ וָסוֹד.
כִּי מִקֵּץ חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה חַמְסִין לְחוֹף יַם-סוּף, וְכָל הַיְצוּרִים הִתְפַּשְּׁטוּ כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹבְשִׁים לִבְשָׂרָם. הַפַּרְסִי הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ; וְהַקַּרְנָף פָּשַׁט אֶת עוֹרוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל שִׁכְמוֹ, בְּרִדְתּוֹ אֶל הַחוֹף לִרְחֹץ בַּמָּיִם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹרוֹ שֶׁל הַקַּרְנָף מְכֻפְתָּר בִּשְׁלֹשָׁה כַּפְתּוֹרִים מִתַּחַת לַבֶּטֶן, וּמַרְאֵהוּ כִּכְסוּת-גֶּשֶׁם. הוּא לֹא אָמַר מְאוּמָה עַל אֹדוֹת הַפַּרְסִי, כִּי אָכֹל אָכַל אֶת הָעֻגָה כֻּלָּהּ. וְהוּא הָיָה חֲסַר נִמּוּס, וְהוּא הוֶֹה חֲסַר-נִמּוּס, וְהוּא יִהְיֶה חֲסַר נִמּוּס מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. נִדְנֵד עַצְמוֹ יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וּבִעֲבַּע בַּעֲבּוּעִים דֶּרֶךְ חָטְמוֹ, וְאֶת עוֹרוֹ הִנִּיח עַל הַחוֹף.
בָּא הַפַּרְסִי וּמָצָא אֶת הָעוֹר, וְהוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ אֶחָד אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט וְהִתְגַּלְגֵּל פַּעֲמַיִם מִסָּבִיב לְפָנָיו. אָז רִקֵּד שָׁלֹש פְּעָמִים בְּמַעְגָּל מִסָּבִיב לָעוֹר, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בָזוֹ. אַחַר הָלַךְ אֶל מִשְׁכָּנוֹ, וּמִלֵּא אֶת כּוֹבָעוֹ פֵרוּרֵי-עֻגָה, כִּי חוּץ מֵעֻגוֹת אֵין הַפַּרְסִי אוֹכֵל מְאוּמָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא טִאְטֵא אֶת מִשְׁכָּנוֹ, הָיָה זֶה מָלֵא פֵרוּרִים. עָמַד וְלָקַח אוֹתוֹ הָעוֹר, נִעֲנַע אוֹתוֹ הָעוֹר, גֵּרַד אוֹתוֹ הָעוֹר וְשִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ הָעוֹר, שַׁפְשֵׁף וּמַלֵּא אוֹתוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכִיל בְּתוֹכוֹ, פֵּרוּרֵי-עֻגָה יְשָׁנִים-נוֹשָנִים, יְבֵשִׁים וַעֲבֵשִׁים, פְּסוּלִים וּקְמוּלִים, כְּתוּשִׁים וּקְרוּשִׁים, וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת וַחֲרוּכוֹת, כִּי יָדַע כִּי יֵש בָּאֵלֶּה כְּדֵי לְדַגְדֵּג. אַחַר טִפֵּס וְעָלָה בְרֹאשׁ-הַדֶּקֶל אֲשֶׁר לוֹ, וְחִכָּה לַקַּרְנָף שֶׁיֵּצֵא מִן הַמַּיִם וְיִלְבְּשֵׁהוּ.
וְהַקַּרְנָף כֵּן עָשָׂה. הוּא פָרַף אֶת עוֹרוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים, וְהִנֵּה זֶה מְדַגְדֵּג כְּפֵרוּרֵי עֻגָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם בַּלֵּילוֹת. בִּקֵּש לְהִתְגָּרֵד, אֲבָל עַל יְדֵי כַךְ הוּרַע לוֹ; רָבַץ עַל הַחוֹלוֹת וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל וְהִתְגַּלְגֵּל, וְיוֹתֵר שֶׁהִתְגַּלְגֵּל יוֹתֵר דִּגְדְּגוּ אוֹתוֹ פֵרוּרֵי-הָעֻגָה. רָץ אֶל הַדֶּקֶל וַיִּשְתַּפְשֵׁף וַיִּתְמוֹלֵל וַיִּתְקַרְצֵף כְּנֶגְדּוֹ. כָּל כַּךְ הִרְבָּה לְהִשְׁתַּפְשֵׁף, עַד שֶשִּׁפְשֵׁף וְעָשָׂה אֶת עוֹרוֹ קִפּוּל אֶחָד גָּדוֹל מֵעַל כְּתֵפָיו, עוֹד קִפּוּל מִלְּמַטָּה, מָקוֹם שֶשָּׁם הָיוּ הַכַּפְתּוֹרִים (וְהֵם נִמְחֲקוּ וְיָרְדוּ), וְשׁוּב קִפּוּלִים עַל רַגְלָיו. זֶה פָּעַל לְרָעָה עַל מֶזֶג רוּחוֹ, אֲבָל מַה אִכְפַּת לָהֶם לְפֵרוּרֵי-הָעֻגָה: הֵם נָחוּ לָהֶם מִתַּחַת לְעוֹרוֹ וְדִגְדֵגוּ. רָץ הַקַּרְנָף הַבַּיְתָה, סָר וְזָעֵף וּמְאֹד-מְאֹד דֻּגְדְּגָנִי. וּמִיּוֹם זֶה וָאֵילַךְ יֵשׁ לוֹ לַקַּרְנָף קִפּוּלִים גְּדוֹלִים בְּעוֹרוֹ וּמֶזֶג-רוּחַ רַע מְאֹד, – כָּל זֶה מַחֲמַת פֵּרוּרֵי-הָעֻגָה אֲשֶׁר בִּבְשָׂרוֹ.
וְהַפַּרְסִי יָרַד מִן הַדֶּקֶל, חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ כוֹבָעוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הִשְׁתַּקְּפוּ קַרְנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹד וְהָדָר יוֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי מִזְרָח. וַיֶאֱרֹז אֶת תַּנּוּר-הַבִּשּׁוּל שֶלוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ בַדֶּרֶךְ בּוֹאֲכָה אוֹרוֹטַבָה, אַמִּיגְדַּלָּה, אֵצֶל שַׁדְמוֹת הָאָחוּ אַנַּנְטָרִיבוֹ וְהַבִּצּוֹת סוֹנַפּוּט.
בַּיָּמִים הַקּדוּמִים וְהָרְחוֹקִים, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, לֹא הָיָה לוֹ לַפִּיל חָטְמוֹ הָאָרֹךְ. לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא חֹטֶם שְׁחַרְחַר וְנָפוּחַ, כְּגֹדֶל הַנַּעַל בְּעֶרֶךְ, וְהוּא יָכוֹל לַהֲנִיעוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, אַךְ לֹא יָכוֹל לְהָרִים וְלָשֵׂאת מַשָּׂא בוֹ. וְאוּלָם הָיֹה הָיָה פִּיל קָטָן, פִּיל בֶּן פִּילִים, שֶׁהָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב־דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּמַקְשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַד בְּלִי סוֹף. וְהוּא דָר בְּאַפְרִיקָה, וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל אַפְרִיקָה כֻלָּהּ בִּשְׁאֵלוֹתָיו וּבְקֻשְׁיוֹתָיו. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדָתוֹ הָרָמָה אֶת הַנָּעֳמִית, לָמָּה תִצְמַחְנָה נוֹצוֹת זְנָבָהּ כָּכָה וְלֹא אַחֶרֶת, וְדוֹדָתוֹ הָרָמָה, הַנָּעֳמִית, הִלְקְתָה אוֹתוֹ בְּצִפּוֹרֶן־רַגְלָהּ הַקָּשָׁה וְהַגַּסָּה. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדוֹ הָרָם, הַגִ’ירָף, מַדּוּעַ חֲבַרְבּוּרוֹת לְעוֹרוֹ, וְדוֹדוֹ הָרָם, הַגִּ’ירַף, הִלְקָה אוֹתוֹ בְפַרְסָתוֹ הַקָּשָׁה וְהַגַּסָּה. וַעֲדַיִן הָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב־דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִיפּוֹפַּטוֹמִיָּה, לָמָּה עֵינֶיהָ כָּל כַּךְ אֲדֻמּוֹת, וְדוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִיפּוֹפַּטוֹמיָּה, הִלְקְתָה אוֹתוֹ בְּפַרְסָתָהּ הָרְחָבָה־הָרְחָבָה. הוּא שָׁאַל אֶת דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, מַדּוּעַ טַעֲמָם שֶׁל הָאֲבַטִּיחִים כָּךְ וְלֹא כָּךְ, וְדוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, הִלְקָה אוֹתוֹ בְּכַפּוֹ הַשְּׂעִירָה־הַשְּׂעִירָה. וַעֳדַיִן הָיָה סַּקְרָנִי וּתְאֵב־דֵּעָה בִּמְאֹד מְאֹד. הוּא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת עַל כָּל דָּבָר אֲשֶׁר רָאָה אוֹ שָׁמַע אוֹ הִרְגִּישׁ אוֹ הֵרִיחַ אוֹ מִשֵּׁשׁ וּמִכָּל דּוֹדָיו וְכָל דּוֹדוֹתָיו סָפַג מַלְקוֹת. וַעֲדַיִן הָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב־דּעָה בִּמְאֹד מְאֹד.
בֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד, בְּאֶמְצַע מַחֲזוֹר שִׁוּוּי־הַלֵּילוֹת־וְהַיָּמִים, שָׁאַל פִּילוֹן, זֶה שֶׁהוּא סַקְרָנִי בִּמְאֹד מְאֹד, שְׁאֵלָה נָאָה וַחֲדָשָׁה בְּתַכְלִית הַחִדּוּשׁ. הוּא שָׁאַל: “מַה יֹּאכַל הַתַּנִּין לִסְעֻדַּת צַהֳרַיִם שֶׁלּוֹ?” אָמְרוּ לוֹ כָּל הַבְּרִיוֹת, “הַס!” בְּקוֹל גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְהֵם הִלְקוּהוּ מִיַּד וּבְכַוָּנָה וּבְאֵין הַפְסֵק וּלְשָׁעָה מְרֻבָּה.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִפְגַע בְּעוֹף־קוֹלוֹקוֹלוֹ הַיוֹשֵׁב בְּתוֹךְ סְנֶה קָטָן שֶׁל מַה־בְּכַךְ, וַיֹאמֶר לוֹ: “אָבִי הִלְקָנִי וְאִמִּי הִלְקַתְנִי, וּמִכָּל דּוֹדַי וְדּוֹדוֹתַי סָפַגְתִּי מַלְקוֹת בְּשֶׁל סַקְרָנוּתִי הָרַבָּה בִּמְאֹד מְאֹד. אֲבָל עֲדַיִן רְצוֹנִי לָדַעַת, מַה יֹאכַל הַתַּנִין לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ.”
אָמַר עוֹף־הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ בְּקוֹל נְהִימָה עֲצוּבָה: “לֶךְ־לְךָ אֶל גְּדוֹת נְהַר־הַלִימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרוֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, הַמֻּקָּף כֻּלּוֹ עֲצֵי־קַדַּחַת וְשָׁם תִּלְמַד לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר חָפָצְתָּ.”
וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לָקַח לוֹ הַפִּילוֹן מֵאָה לִיטְרָא בַּנַּנּוֹת (אוֹתָן שֶׁהֵן קְטַנּוֹת וַאֲדֻמּוֹת) וּמֵאָה לִיטְרָא קְנֵי־סֻכָּר (אוֹתָם שֶׁהֵם אֲרֻכִּים וְאַרְגְּמָנִיִּים), וְשִׁבְעָה־עָשָׂר אֲבַטִּיחִים (אוֹתָם שֶׁהֵם יְרוֹקִים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים) וְאָמַר לְכָל מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת לְמִינֵיהֶן: “שָׁלוֹם רָב עֲלֵיכֶן וְעַל בְּנֵיכֶן. הִנְנִי הוֹלֵךְ אֶל נְהַר־הַלִּימפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרוֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא מֻקָּף עֲצֵי קַדַּחַת וְאַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲבוֹנִי לָדַעַת מַה יֹּאכַל הַתַּנִּין לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ.” וְהֵם הִלְקוּהוּ עוֹד פַּעַם לְסִמָּן טוֹב וּלְמַזָּל טוֹב, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם בְּנִמּוּס וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁיֶּחְדְּלוּ מִכָּךְ.
וַיֵּלֶךְ לוֹ, מְעַט מְחֻמָּם אֲבָל לֹא מִשְׁתּוֹמֵם כְּלָל וּכְלָל, הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים וְזָרֹק הַקְּלִפּוֹת סְבִיבוֹתָיו, כִּי לֹא יָכוֹל לַהֲרִימָן.
וַיֵּלֶךְ מִקִּרְיַת־גְּרַהַם לְקִימְבֶּרְלִי וּמִקִימְבֶּרְלִי לְאֶרֶץ כָּמָא, וּמֵאֶרֶץ כָּמָא הָלַךְ מִזְרָחָה צָפוֹנָה, הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים כָּל אוֹתָם הַיָּמִים, עַד שֶׁלִּבְסוֹף הִגִּיעַ אֶל גְּדוֹת נְהַר הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרוֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא מֻקָּף כֻּלּוֹ עֲצֵי־קַדַּחַת, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וְתִאֵר עוֹף הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ.
וַעֲלֵיכֶם לְהַשְׂכִּיל וְלָדַעַת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, כִּי מֵעוֹדוֹ וְעַד הַשָּׁבוּעַ הַהוּא וְהַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא וְהָרֶגַע הַהוּא לֹא רָאָה הַפִּילוֹן תַּנִין, וְלֹא יָדַע מַה מַּרְאֵה הַתַּנִּין. רַק סַקְרָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד מְאֹד, הִיא שֶׁדָּחֲפָה אוֹתוֹ לָבוֹא שָׁמָּה.
הַיְצוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּצָא הָיָה פֶּתֶן־סְלָעִים דּוּ־צִבְעוֹנִי, כָּרוּךְ מִסָּבִיב לְסֶלַע.
– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל – אָמַר הַפִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, הַאִם רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ הַנִּקְרָא תַּנִין בְּאֵלֶּה נְאוֹת הַמִּרְבָּץ?
– הַאִם אָנֹכִי רָאִיתִי תַּנִּין? – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי בְּקוֹל אֵימָה וָבוּז. – מַה עוֹד תִּשְׁאַלֵנִי בְּעוֹד רֶגַע?
– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל – אָמַר הַפִּילוֹן, אֲבָל הַאִם תּוּכַל לְהַגִּיד לִי, מַה יֹּאכַל לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם שֶׁלוֹ?
כְּהֶרֶף־עַיִן פִּתַּח עַצְמוֹ פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי מִסַּלְעוֹ וְהִלְקָה אֶת הַפִּילוֹן בִּזְנָבוֹ הַ מְקֻשְׂקָשׂ הַמְמֹרָג.
– מוּזָר הַדָּבָר, – אָמַר הַפִּילוֹן, – מֵאָבִי וּמֵאִמִּי, וּמִדּוֹדִי וּמִדּוֹדָתִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמָר מִדּוֹדָתִי הַשְּׁנִיָּה הַהִיפּוֹפַּטוֹמִיָה, וּמִדּוֹדִי הַשֵּׁנִי הַבַּבּוּן, מִכֻּלָּם סָפַגְתִּי מַלְקוֹת עַל סַקְרָנוּתִי הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד־מְאֹד. וַאֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי שֶׁזֶּהוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם גַּם כָּאן.
עַל כֵּן אָמַר “שָׁלוֹם” בְּנִמּוּס רָב לְפֶתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי, וְעָזַר לוֹ לְהִכָּרֵךְ שׁוּב מִסָּבִיב לַסֶּלַע, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ מְעַט מְחֻמָּם וְאֵינוֹ מִשְׁתּוֹמֵם כְּלָל, - הָלֹךְ וְאָכֹל אֲבַטִּיחִים וְזָרֹק הַקְּלִפּוֹת סְבִיבוֹתָיו, בְּשַׁגָּם לֹא יָכֹל לַהֲרִימָן, עַד שֶׁדָּרַךְ עַל דָּבָר אֶחָד שֶׁחָשַׁב אוֹתוֹ לְבוּל־עֵץ. עַל עֶצֶם שְׂפַת נְהַר־הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, שֶׁהוּא כֻלּוֹ מֻקָּף עֲצֵי־קַדַּחַת.
אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיָה זֶה הַתַּנִין. הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, וְהַתַּנִּין מִצְמֵץ בְּעֵינוֹ הָאַחַת – כָּכָה!
– בִּרְשׁוּתְךָ אֶשְׁאַל, - אָמַר פִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, – שֶׁמָּא נִזְדַּמֵּן לְךָ לִרְאוֹת תַּנִּין בְּאֵלֶּה נְאוֹת הַמִּרְבָּץ?
מִצְמֵץ הַתַּנִּין בְּעֵינוֹ הַשְׁנִיָּה, וְהֵרִים אֶת חֲצִי־זְנָבוֹ מִתּוֹךְ הַבֹּץ. וְהַפִּילוֹן נָסוֹג אָחוֹר בְּתַכְלִית הַנִּמּוּס, כִּי לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לִסְפֹּג עוֹד מַלְקוֹת.
– בֹּא הֵנָּה קְטַנְטַן, - אָמַר הַתַּנִּין. –
– לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?
הַסְּלִיחָה עִמְּךָ – אָמַר פִּילוֹן בְּנִמּוּס רָב, – אֲבָל אָבִי הִלְקָנִי וְאִמִּי הִלְקַתְנִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דּוֹדָתִי הָרָמָה הַנָּעֳמִית, וְדוֹדִי הָרָם, הַגִּ’ירַף, שֶׁיֵשׁ מַמָּשׁ בִּבְעִיטָתוֹ, וְכֵן גַּם דּוֹדָתִי הָרְחָבָה, הַהִפּוֹפַּטוֹמִיָּה וְדוֹדִי הַשָּׂעִיר הַבַּבּוּן, לְרַבּוֹת אֶת פֶּתֶן הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי, אֲשֶׁר לוֹ הַזָּנָב הַמְקֻשְׂקָשׂ, הַמְמֹרָג. וּלְפִיכָךְ אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ, אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִלְקוֹת עוֹד.
– בֹּא הֵנָּה, פָּעוֹט – אָמַר הַתַּנִּין, – אָנֹכִי הַתַּנִּין – וְהוּא בָכָה דִמְעוֹת תַּנִּין, לְהַרְאוֹת כִּי פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים.
וּבֶן־הַפִּילִים, לֹא קָם בּוֹ רוּחַ, וְהוּא נָשַׁף וְשָׁאַף, וְכָרַע עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וַיּאמַר: אֵין זֹאת כִּי אִם אַתָּה הַיְצִיר שֶׁבִּקַּשְׁתִּיו זֶה כַמָּה יָמִים. הֵן תַּגִּיד לִי, מַה תֹּאכַל לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם שֶׁלְּךָ?
– בֹּא הֵנָּה, פָּעוּט – אָמַר הַתַּנִּין, וְאֶלְחַשׁ בְּאָזְנֶיךָ.
הוֹרִיד הַפִּילוֹן אֶת רֹאשׁוֹ סָמוּךְ לְפִי הַתַּנִּין הָרֵיחָנִי הַשִּׁנָּנִי, וְהַתַּנִּין תְּפָסוֹ בְּחָטְמוֹ הָקָּטָן, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁבוּעַ הַהוּא וְהַיּוֹם הַהוּא, וְהַשָּׁעָה הַהִיא, וְהָרֶגַע הַהוּא לֹא הָיָה גָדוֹל מִכַּנַעַל, אִם כִּי לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מוֹעִיל מִנַּעַל.
– כְּסָבוּר אֲנִי, – אָמַר הַתַּנִּין, וְהוּא אָמַר זֹאת מִבֵּין שִׁנָּיו, כָּכָה – כְּסָבוּר אֲנִי שֶׁהַיוֹם אֶפְתַּח בְּפִילוֹן!
עַל זֹאת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הִתְעַצֵּב הַפִּילוֹן אֶל לִבּוֹ וַיּאֹמַר בְּדַבְּרוֹ מִתּוֹךְ חָטְמוֹ, כָּכָה, “הַדַנח לִי אַדָּה בַּכְאִיבֵּדִי”, (כְּלוֹמַר, “הַנַח לִי, אַתָּה מַכְאִיבֵנִי”).
גָּלַשׁ פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי מֵעַל סוֹלְלָתוֹ וַיֹּאמַר: “יְדִידִי הַצָּעִיר, אִם לֹא תִּמְשֹׁךְ מִיַּד וּכְרֶגַע בְּכָל כֹּחֲךָ, כִּי אָז, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, תַּעֲלֶה לְךָ הֶכֵּרוּתְךָ עִם אוֹתָהּ אַדֶּרֶת־עוֹר־מְעֻבָּד רַבַּת־הַמִּדּוֹת (הוּא נִתְכַּוֵן לַתַּנִּין) בִּסְחִיפָה אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר הַזַּךְ הַהוּא בְּטֶרֶם תַּסְפִּיק לְבַטֵּא חֲלַקְלַקּוֹת”. כֵּן יְדַבְּרוּ תָּמִיד בְּנֵי שֵׁבֶט פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי.
יָשַׁב לוֹ הַפִּילוֹן עַל עַכּוֹזוֹ הַקָּטָן וּמָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ, וְחָטְמוֹ הִתְחִיל מִתְמַשֵּׁךְ וְהַתַּנִין גִּלְגֵּל עַצְמוֹ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר וְחָבַט בִּזְנָבוֹ חֲבִיטוֹת גּדוֹלוֹת עַד שֶׁהִקְצִיפוּ וְהִלְבִּינוּ הַמַּיִם כְּשַׁמֶּנֶת. וְגַם הוּא מָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ וּמָשַׁךְ.
וְחָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן הוֹסִיף לְהִתְמַשֵּׁךְ וְהַפִּילוֹן הִרְחִיב אֶת כָּל אַרְבַּע רַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וּמָשַׁךְ וּמָשָׁךְ וּמָשָׁךְ, וְחָטְמוֹ הוֹסִיף לְהִתְמַשֵּׁךְ; וְהַתַּנִין דָּשׁ בִּזְנָבוֹ כְּדוֹשׁ הַמָּשׁוֹט, וְגַם הוּא מָשַׁךְ, וּמָשַׁךְ וּמָשָׁךְ. וְעִם כָּל מְשִׁיכָה וּמְשִׁיכָה, הָלַךְ חָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן הָלֹךְ וְאָרֹךְ, הָלֹךְ וְאָרֹךְ וְזֶה גָרַם לוֹ כְּאֵב נוֹרָא!
הִרְגִישׁ הַפִּילוֹן שֶׁרַגְלָיו כּוֹשְׁלוֹת וּמַחֲלִיקוֹת, וְהוֹצִיא דֶרֶךְ חָטְמוֹ, שֶׁהָיָה עַכְשָׁיו חָמֵשׁ רֶגֶל לָאֹרֶךְ, “אֵידִי יָכוֹל לַעֲבֹּד עוֹד” (כְּלוֹמָר, אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹד").
יָרַד פֶּתֶן־הַסּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי מֵעַל סוֹלְלָתוֹ וְהִתְכָּרֵךְ כְִּרִיכָה כְּפוּלָה וּמְכֻפָּלָה מִסָּבִיב לְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת שֶׁל הַפִּילוֹן, וַיּאֹמַר: – הוֹ נוֹסֵעַ עַז־לֵב וּבֶן־בְּלִי־נִסָּיוֹן, נִמְשׁוֹךְ רֶגַע אֶחָד בְּכָל הָרְצִינוּת הַדְּרוּשָׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵשׁ לִי הָרֹשֶׁם שֶׁאוֹתָה אֳנִיַּת־מִלְחָמָה בַעֲלַת הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן הַמְשֻׁרְיָן (וּבְזֹאת, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נִתְכַּוֵּן לַתַּנִּין) תְּקַפַּח עֲתִידוֹתֶיךָ לִצְמִיתוּת.
כֵּן יְדַבְּרוּ תָמִיד בְּנֵי שֵׁבֶט פֶּתֶן הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי.
וּבְכֵן, הוּא מָשַׁךְ וְהַפִּילוֹן מָשַׁךְ, וְהַתַּנִּין מָשָׁךְ. אֲבָל הַפִּילוֹן וּפֶתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי מָשְׁכוּ בְּיֶתֶר עֹז; וְלִבְסוֹף הִרְפָּה הַתַּנִּין מֵחָטְמוֹ שֶׁל הַפִּילוֹן בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּצֵאת הַפְּקָק מִסּוֹף הַלִּימְפּוֹפּוֹ וְעַד סוֹפוֹ.
וְהַפִּילוֹן יָשַׁב לוֹ בִּנְפִילָה לְפֶתַע פִּתְאוֹם וּבְחָזְקָה, אֲבָל קֹדֶם נִזְהַר לוֹמַר “תּוֹדָה רַבָּה” לְפֶתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי. אַחַר עָשָׂה חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם חָטְמוֹ הַמִּסְכֵּן, הַמְמֻשָּׁךְ, וַיַעַטְפֵהוּ בַעֲלֵי־בַנַּנָּה קְרִירִים וַיַּשְׁרֶה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַלִימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל הַיָּרֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, לְמַעַן יְצֻנָּן.
– לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן? – שָׁאַל פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי.
– עִמְךָ הַסְּלִיחָה – אָמַר הַפִּילוֹן אֶלָּא שֶׁזֶּה חָטְמִי, נִפְסְדָה צוּרָתוֹ, וַאֲנִי מְחַכֶּה עַד שֶׁיִצְטַמְצֵם.
– אִם כֵּן תִּצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת עֵת רַבָּה, אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי. – יֶשְׁנָן בְּרִיוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָּן יוֹדְעוֹת מַה טּוֹב לָהֶן.
יָשַׁב שָׁם הַפִּילוֹן שְׁלֹשָׁה יָמִים וְחִכָּה לְחָטְמוֹ שֶׁיִּצְטַמְצֵם. אֲבָל חָטְמוֹ לֹא קָצַר אַף בְּכַזַּיִת, וְחוּץ מִזֶּה, הִתְחִילוּ עֵינָיו פּוֹזְלוֹת מֵרֹב צִפִּיָּה. כִּי עַל כֵּן, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, תָּבִינוּ וְתַשְׂכִּילוּ, כִּי הַתַּנִין מָשָׁךְ אֶת הַחֹטֶם עַד שֶׁהָיָה לְחֹטֶם אָרֹךְ כָּזֶה שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְכָל שֶׁבֶט הַפִּילִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
מִקֵּץ שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּא זְבוּב וְעָקַץ אוֹתוֹ בִּכְתֵפוֹ, וְטֶרֶם יָדַע מָה הוּא עוֹשֶׁה, הֵרִים אֶת חָטְמוֹ וַיַּךְ בְּקָצֵהוּ אֶת הַזְּבוּב הַהוּא וַיְמִיתֵהוּ.
– מַעֳלָה טוֹבָה מִסְפָּר אֶחָד! – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי – לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְּחֹטֶם פָּעוּט־מָעוּט.
וְטֶרֶם יָדַע מָה הוּא עוֹשֶׂה, שָׁלַח הַפִּילוֹן אֶת חָטְמוֹ, קָטַף לֶגֶם עֵשֶׂב הָגוּן, אִבֵּק אוֹתוֹ הֵיטֵב כְּנֶגֶד רַגְלָיו הַקְּדֻמָּנִיּוֹת, וּפִטֵּם בּוֹ אֶת הַפֶּה – הוּא פִיו.
– מַעֲלָה טוֹבָה מִסְפַּר שְׁנַיִם! – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי. – לֹא הָיִיתָּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְְּחֹטֶם פָּעוּט־מָעוּט.
– מַה דַּעְתְּךָ, כְּלוּם אֵין הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּה יוֹתֵר מִדַּי כָּאן?
– חַמָּה הִיא, – אָמַר הַפֵּילוֹן, וְטֶרֶם יָדַע מַה הוּא עוֹשֶׂה, הֶעֱלָה לְגִימַת־בֹּץ מִגְּדוֹת הַלִּימפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָרֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, וּזְרָקוֹ וּשְׁפָכוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וַיְהִי לוֹ כּוֹבַע־בֹּץ קָרִיר, נוֹזֵל־נִגָּר מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו.
– מַעֲלָה טוֹבָה מִסְפָּר שְׁלֹשָׁה! – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי. לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְּחֹטֶם פָּעוּט־מָעוּט. אֱמֹר לִי, הַאִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ לִסְפֹּג מַלְקוֹת עוֹד פַּעַם?
– עִמְּךָ הַסְּלִיחָה – אָמַר הַפִּילוֹן – לֹא, אֵין לִי חֵשֶׁק לְכָךְ כָּל־עִקָּר.
– הַאִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ לְהַלְקוֹת אֶת מִישֶׁהוּ? – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוֹ־צִבְעוֹנִי.
– אָכֵן, יֵשׁ לִי חֵשֶׁק גָּדוֹל לְכָךְ, – אָמַר הַפִּילוֹן.
– אִם כֵּן, – אָמַר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי, – רָאֹה תִּרְאֶה שֶׁזה חָטְמְךָ הֶחָדָשׁ מוֹעִיל וּמֻכְשָׁר וְיָפֶה הוּא לְהַלְקוֹת בּוֹ אֶת הַבְּרִיּוֹת.
– רַב־תּוֹדוֹת לְךָ, – אָמַר הַפִּילוֹן – זָכֹר אֶזְכֹּר אֶת הַדָּבָר; וְעַתָּה כְּסָבוּר אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ הַבַּיְתָה אֶל כָּל מִשְׁפְּחוֹתַי הַיְקֳרוֹת וַאֲנַסֶּה אֶת כֹּחִי.
הָלַךְ הַפִּילוֹן הַבַּיְתָה מֵעֵבֶר לְאַפְרִיקָה, הָלֹךְ וְהַצְלֵף בְּחָטְמוֹ. רָצָה לֶאֱכֹל פֵּירוֹת – מָשַׁךְ וְקָטַף פֵּירוֹת מִן הָעֵץ, שֶׁלּא כְמִנְהָגוֹ הַקָּדוּם, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה עַד שֶׁיִפֹּל הַפְּרִי מִן הָאִילָן מֵאֵלָיו. רָצָה עֵשֶׂב – תָּלַשׁ עֵשֶׂב מִן הָאֳדָמָה, שֶׁלֹּא כְמִנְהָגוֹ הַקָּדוּם, שֶׁהָיָה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו כְּדֵי לְלַחֵךְ עֵשֶׂב. מִדֵּי עֲקֹץ אוֹתוֹ הַזְּבוּבִים שָׁבַר לוֹ עָנָף מֵעֵץ וְשִׁמֵּשׁ לוֹ מַבְרִיחַ־זְבוּבִים. וְהוּא עָשָׂה לוֹ כוֹבַע־בֹּץ חָדָשׁ, בְּכָל עֵת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה לוֹהֶטֶת בְּיוֹתֵר.
שָׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בּוֹדֵד בְּהִתְהַלְּכוֹ דֶרֶךְ אַפְרִיקָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְלֹא־אֹרֶךְ־הַחֹטֶם, וְהַקּוֹל הָיָה מְנַהֵם וּמֵרִיעַ יוֹתֵר מִכַּמָּה שׁוֹפָרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת. הוּא סָר מֶרְחָק הָגוּן מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בָּהּ כְּדֵי לִמְצֹא הִפּוֹפַּטּוֹמִיָּה רְחָבָה (וְהִיא אֲפִילוּ לֹא שְׁאֵרַת־בָּשָׂר שֶׁלּוֹ), וְהִרְבִּיץ בָּהּ כְּהֹגֶן, לְמַעַן הִוָּכַח אִם אֱמֶת דִבֵּר פֶּתֶן־הַסְּלָעִים הַדּוּ־צִבְעוֹנִי עַל דְּבַר חָטְמוֹ הֶחָדָשׁ. וּמֶה עָשׂה כָּל שְׁאָר הַשָׁעוֹת? הָלַךְ הָלֹךְ וְהָרֵם כָּל קְלִפּוֹת הָאֲבָטִּיחִים שֶׁזָּרַק מִקֹּדֶם בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ בּוֹאֲךָ אֶל הַלִּימְפּוֹפּוֹ.
עֶרֶב אֶחָד שָׁב אֶל כָּל מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת, עָמַד וְקִפֵּל אֶת חָטְמוֹ בִּגְלִילָה, וְאָמַר: “מַה שְׁלוֹמְכֶם?” הֵם שָׁמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ, וְתֵיכֶף וּמִיַּד אָמְרוּ: “בֹּא הֵנָּה וּסְפֹג מַלְקוֹת עַל סַקְרָנוּתְךָ הַגְּדוֹלָה בִּמְאֹד מְאֹד.”
– אִי לָכֶם – אָמַר הַפִּילוֹן – כִּמְדֻמֶּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלָל כֵּיצַד מַלְקִים, וְאוּלָם אֲנִי יוֹדֵעַ, וַאֲנִי אֲלַמֶּדְכֶם.
פָּתַח אֶת חָטְמוֹ מְלֹא־אָרְכּוֹ, וַיַּךְ בּוֹ שְׁנַיִם מֵאֶחָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלְגַּלוּ כַּמָּה גִלְגּוּלִים רֹאשׁ עַל עָקֵב.
– הוֹ, מְלָפְפוֹנִים כְּבוּשִׁים! – קָרְאוּ – מֵאַיִן לָמַדְתָּ מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת זוּ, וּמַה־זֶּה עָשִׂיתָ לְחָטְמְךָ?
– חּטֶם זֶה מַתָּנָה הוּא לִי מִן הַתַּנִּין עַל גְּדוֹת נְהַר־הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, – אָמַר הַפִּילוֹן – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה הוּא נוֹהֵג לֶאֱכֹל לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם שֶׁלּוֹ, וְהוּא נָתַן לִי אֶת זֶה לִצְמִיתוּת.
– הוּא מְכֹעָר מְאֹד לְמַרְאֶה, – אָמַר דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר הַבַּבּוּן.
– צָדַקְתָּ, – אָמַר הַפִּילוֹן – אֶלָּא שֶׁהוּא גַם מוֹעִיל מְאֹד, – וְהוּא תָפַס רֶגֶל אַחַת שְׂעִירָה שֶׁל דּוֹדוֹ הַשָּׂעִיר, הַבַּבּוּן, וּזְרָקוֹ אֶל תּוֹךְ קַן־צְרָעוֹת.
שָׁעָה רַבָּה הִרְבִּיץ פִּילוֹן, שׁוֹבָב זֶה, בְּכָל מִשְׁפּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת, עַד שֶׁהָיוּ מְחֻמָּמִים מְאֹד, וּמְאֹד־מְאֹד מִשְׁתּוֹמְמִים. הוּא תָלַשׁ אֶת נוֹצוֹת־זְנָבָהּ שֶׁל דּוֹדָתוֹ הָרָמָה הָנָּעֳמִית, וְתָפַס לְדוֹדוֹ הָרָם הַגִּ’ירַף, בְּרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית, וְסָחַב אוֹתוֹ דֶרֶךְ חֹרְשַׁת־קוֹצִים. וְהוּא הֵרִיעַ בִּתְרוּעָה כְּלַפֵּי דוֹדָתוֹ הָרְחָבָה, הַהִפּוֹפַּטּוֹמִיָּה, וְנָשַׁף בּוּעוֹת אֶל תּוֹךְ אָזְנָהּ, מִדֵּי נַמְנְמָהּ בְתוֹךְ הַמַּיִם לְאַחַר סְעֻדּוֹתֶיהָ; אֲבָל לְעוֹלָם לּא הִנִּיחַ לְשׁוּם בְּרִיָּה לָגַעַת לְרָעָה בְּעוֹף הַקּוֹלוֹקוֹלוֹ.
לִבְסוֹף נַעֲשׂוּ הָעִנְיָנִים כָּל כַּךְ נִרְגָּשִׁים וְנִסְעָרִים, עַד שֶׁבְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו הַיְקָרוֹת רָצוּ אֶחָד אֶחָד בְּחִפָּזוֹן אֶל גְּדוֹת נְהַר־הַלִּימְפּוֹפּוֹ הַגָּדוֹל, הַיָּרֹק־אָפֹר וְהַמְשֻׁמָּן, לִשְׁאֹל מֵאֵת הַתַּנִּין חֳטָמִים חֲדָשִׁים. בְּשׁוּבָם, לֹא הִלְקוּ עוֹד זֶה אֶת זֶה. וּמִנִּי אָז, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יֵשׁ לָהֶם לְכָל הַפִּילִים שֶׁתִּזְכּוּ לִרְאוֹת, וּלְכָל הַפִּילִים שֶׁלֹּא תִּזְכּוּ לִרְאוֹת, חֳטָמִים בְּדִיּוּק כְּחָטְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פִּילוֹן שֶׁהָיָה סַקְרָנִי וּתְאֵב־דֵּעָה בִמְאֹד־מְאֹד.