בַּיּוֹם אֲנִי גוֹרֵף אֶת גֶּלְלֵי הַזֶּבֶל

מִתַּחַת רֶגֶל הַפָּרָה בַּדִּיר;

אוֹ לָשׁ אֲנִי בַטִּיט לְבֶדֶק הַכִּירַיִם,

מֵאִיץ בַּפֶּרֶד וּמִזְדָּרֵז בַּנִּיר.

צָנוּעַ גּוֹרָלִי וָדַל בְּעוֹלָמְךָ:

גּוֹרַל חוֹטְבֵי־עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי־מָיִם.

בֶּן־בְּלִי־שֵׁם אֲנִי, אֶחָד מִבְּנֵי גִבְעוֹן:

עַבְדֵי־תָמִיד בְּמִקְדָּשְׁךָ בִּירוּשָׁלָיִם.

וּבְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – אָנֹכִי נוֹטֵל יָדַי,

רוֹחֵץ גּוּפִי וּמַלְבִּישׁוֹ כֻתֹּנֶת לְבָנָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב כְּאָח לִבְנֵי־הַכֹּהֲנִים –

וּמִשֻּׁלְחַן־הַלֶּחֶם אֲקַבֵּל מָנָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב כְּאֶחָד לֵוִי בֵּין לְוִיִּם,

נוֹשְׂאִים לְךָ בַּקֹּדֶשׁ זֶמֶר־תְּהִלָּה.

אֲדֹנָי! אוֹדְךָ עַל־טוּב הַזֶּבֶל הַנּוֹבֵב,

עַל פַּת־הַלֶּחֶם וְרֶגֶשׁ הַתְּפִלָּה.

עַתָּה אֵדַע גְּבוּלִי. מָתוּחַ קַו הַתֶּלֶם.

לֵךְ וּדְרוֹס פִּגְעֵי הָאֲבָנִים לָרוֹב!

וְאִם יִתַּךְ הַגֶּשֶׁם, הַשֶּׁמֶשׁ לוּ תַכֶּה,

תִּשְׂתָּעֵר סוּפָה מִסַּף מִדְבָּר קָרוֹב…

הַקְשֵׁב הַלְמוּת פְּרָסוֹת, הֵד אֲדָמָה נֻקְּשָׁה!

וּרְאֵה: דְּרוּכִים שְׁרִירֵינוּ לַמַּחֲרֵשָׁה הַזֹּאת.

גַּם עַל גַּבִּי, רֵעִי הַפֶּרֶד הַנִּכְנָע,

יֵשׁ מִי בְכֹחַ־יָד מַצְלִיף בַּשּׁוֹט…

עֲלֵה וּנְעַץ הַלַּהַב! קוּם וַהֲפוֹךְ הָרֶגֶב!

בְּשַׂר קַרְקַע דָּוָה חֲשׂוֹף כְּלַפֵּי חַמָּה…

"הָהּ, אֲדֹנָי, מָתַי בְּאֶצְבְּעוֹת יָדְךָ

תּוֹפִיעַ לְשַׂדֵּד פִּצְעֵי הָאֲדָמָה?"

מִי אַתָּה וְאֵי־מִזֶּה הוֹפַעְתָּ, אָח –

הַכֹּל נִשְׁכַּח,

נִשְׁכָּח.

כָּמוֹנִי פֹּה מַטָּה צְנַח

וּכְרַע בִּרְכָּיִם!

הֵן שַׁח, עָזוּב עַל אֲדָמָה, מַה־טּוֹב לְךָ הֱיוֹת:

גַּע בְּקַרְקַע וְחוּשׁ חֻמּוֹ בְּעֶשֶׂר־אֶצְבָּעוֹת.

תְּלוֹשׁ וּתְלוֹשׁ מְלֹא־חָפְנָיִם!

גִּבְעֹל מַצְהִיב, עָפָר דֵּהֶה וְזַחַל־רֶמֶשׂ;

שָׂדֶה אָפֹר הַיּוֹם, מָחָר, אֶתְמוֹל –

אֲנִי עָנִי וְדַל כָּמוֹךָ הַגִּבְעֹל:

כָּמוֹךָ, כֵּן אָכֹף רֹאשִׁי לְבִרְכַּת הַשֶּׁמֶשׁ,

לְזַעְמוֹ־צוֹרֵב אֶכְמַהּ,

אֶכְמַהּ –

אֲנִי אָחִיךָ הַגָּדוֹל.

וְהָס. שְׁלוּ, רִגְעוּ, אַתֶּם בְּנֵי־מֶרֶד מִתְפָּרְצִים –

הֵן תִּלְמְדוּ הַיּוֹם לְהִכָּנַע.

אֲנִי אֶתְלוֹשׁ, אֶתְלוֹשׁ בִּשְׁתֵּי כַפַּיִם

כָּרֹעַ וְהַשְׁלִים –

נִתְלוֹשׁ, אָחִי!

תָּמִים אַתָּה וּבַל־תֵּדַע:

כֻּלָּנוּ גִבְעֹלֵי־שָׂדֶה, וּבְבוֹא הַתּוֹר

כָּמוֹךָ – כֵּן כּוֹרֵעַ אֱלֹהִים;

כּוֹרֵעַ וְאוֹסֵף בִּמְלֹא־חָפְנַיִם

אֶל תּוֹךְ חֵיקוֹ בְּרַחֲמִים רַבִּים

יְבוּל הַדּוֹר –

אָכֹף רֹאשִׁי. לוּ כֵן יִצְרֹב, יַכֶּה הַשֶּׁמֶשׁ, הָךְ!

לְזַעְמוֹ אֶכְמַהּ, אֶשָּׂא כַפָּיִם –

אָחִי, כָּמוֹנִי־פֹה מַטָּה צְנַח

וּכְרַע בִּרְכָּיִם!

שירי בכורים

מאת

לוי בן־אמיתי

---

שִׁיר נְגוּעֵי הַבַּצֹרֶת

מאת

לוי בן־אמיתי

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אֵיכָה נָגִיל – וְאֵין חָלִיל

מַכֶּה פֹה לְפָנֵינוּ…

שְׂדוֹת דָּגָן וּשְׂדוֹת חָצִיר

הִרְטִיבָה דִמְעָתֵנוּ –

אַךְ לֹא עָלְתָה רִנַּת קָצִיר;

אָבְלוּ, אָבְלוּ שְׂדוֹתֵינוּ.

אֵיכָה יִצְמַח גִּבְעֹל אֶל עָל –

וּנְחשֶׁת הֵם שָׁמֵינוּ…

קֵהֶה חֶרְמֵשׁ, פָּגוּם מַגָּל;

אָזְלָה, אָזְלָה יָדֵנוּ.

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אֵיכָה נָגִיל – וְאֵין חָלִיל

מַכֶּה פֹה לְפָנֵינוּ…

---

שִׁיר שׁוֹאֲבֵי־הַמָּיִם

מאת

לוי בן־אמיתי

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

עֲמַל כַּפֵּינוּ בַעֲלִיל

הוֹלֵךְ פֹּה לְפָנֵינוּ!

לֹא הֶחֱשִׁיךְ עָלֵינוּ יוֹם

אִם כַּפָּם קָמְצוּ שָׁמָיִם –

בַּסֶּלַע הַךְ וּדְלֵה מִתְּהוֹם!

אָמֵן, יוֹצִיאוּ מָיִם…

וְנַעֲלֶה הַבִּכּוּרִים,

מִסַּת נִדְבַת יָדֵינוּ –

כְּקַו וְצָו הֵם אֲמוּרִים

לְדוֹר וָדוֹר אַחֲרֵינוּ.

מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מִנּוֹף גָּלִיל –

שָׁלוֹם לָכֶם, אַחֵינוּ!

אַךְ גִּיל וּשְׂמַח וְהַךְ חָלִיל!

הֵידָד, עֲמַל כַּפֵּינוּ!

---

שִׁיר הָמְּעָרְמִים בַּשָּׂדֶה

מאת

לוי בן־אמיתי

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ

כַּעֲמַל הַנְּמָלִים:

כָּל אִישׁ יָבִיא כְעֹמֶר אֲלֻמּוֹת –

גְּדִישׁ־דָּגָן יָקוּם לְתַלְפִּיּוֹת;

וְשִׁבֳּלָיו פְנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים.

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ

זֶה עֲמַל הַנְּמָלִים.

כֵּן יִרְבֶּה. לוּ יְבֹרַךְ כִּפְלַיִם

מִשְּׁמַנֵּי הָאָרֶץ וּמִטַּל־שָׁמָיִם;

עִם שִׁבֳּלִים פְּנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים.

רָאִינוּ עֲמָלֵנוּ,

זֶה עֲמַל הַנְּמָלִים…

שִׁמְרוּ, אֵפוֹא, אַחִים אוֹגְרֵי־הַבָּר

לְיוֹם מָצוֹר, יָעוּט אוֹיֵב וְצָר –

הַשִּׁבֳּלִים פְּנִימָה,

פְּנִימָה הַשִּׁבֳּלִים! –

---

בַּקַּדַּחַת

מאת

לוי בן־אמיתי

א

גּוּפִי – לַפִּיד דּוֹלֵק.

רֹאשִׁי – שַׁלְהֶבֶת־יָהּ.

יוֹקְדוֹת, יוֹקְדוֹת רַקּוֹת הַמֶּצַח…

עֲלֵי חָזֶה סְחָבָה לֶחָה רָב־הֶבֶל מַעֲלָה…

מַה־טּוֹב, אָחוֹת, כִּי בָאת לִשְׁמֹר מְרַאֲשׁוֹתָי.

אַךְ אַל תָּנוּדִי־לִי, אָחוֹת…

בְּאֶרֶץ זוֹ –

הַיּוֹם עֵת יִתְלַקֵּחַ בְּלַהֲטֵי שָׁרָב –

כָּל הַר בּוֹעֵר כַּסְּנֶה אֲחוּז הָאֵשׁ;

דּוֹלְקִים סָבִיב הָרִים לֹא־אֻכָּלִים,

מֻכֵּי־הַשָּׁמֶשׁ…

וּפֶתַע, כִּי יִפְשֹׁט הַלַּיְלָה סְמוּר הַקֹּר,

חַלְחָלָה תַּרְעִיד כָּל אֶבֶן פֹּה.

יִצְפֹּד כָּל רֶגֶב־אֲדָמָה.

אַרְצִי נִפְתֶּלֶת עִם קַדַּחַת!

אַרְצִי נִתְקֶפֶת־כֹּה יוֹמָם וָלָיְלָה –

בָּאֹפֶל וְעִם אוֹר,

יוֹמָם וָלָיְלָה…

וְאָנֹכִי בְנָהּ.

ב

יֵשׁ אָב וְאֵם יֵשׁ לִי שֶׁהִזְנַחְתִּים בִּיגוֹנָם…

עַל דִּמְעָתָם וּבִרְכָּתָם שָׁמַרְתִּי בְדַרְכִּי.

לֹא נָבַל עַל לְחָיַי צִיץ נְשִׁיקָתָם הָאַחֲרוֹנָה –

לָהֶם, אֲשֶׁר בַּמֶּרְחַקִּים, תַּגִּידִי־נָא, אָחוֹת:

"בִּנְכֶם עָלָה בְאֵד כָּחֹל

הַמִּתְאַבֵּךְ מֵהַבִּצּוֹת…

בִסְבַךְ־עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר

וְעִם עֲתַר נִיחוֹחַ־טוֹב –

כָּלָה גוּפוֹ כָּלִיל.

שָׁאַר רַק חֹפֶן אֵפֶר קַל,

אָבָק פּוֹרֵחַ…

אַךְ אַל תִּבְכּוּ־לוֹ, אַל תַּסְפִּידוּ –

יֵשׁ עָב קַלָּה, שְׂרִיד־דְּלֵקָה,

תּוֹעָה בְּאוֹר רָאשֵׁי גִלְעָד..

וְיֵשׁ עֻלְפִּים מִזֹּהַר, עֲטוּפֵי מִתְּכֵלֶת־רָב,

אַחִים צְמֵאִים, הַמְּפַלְּלִים לְגֶשֶׁם,

לַחֲזוֹת בָּעָב יִשְּׂאוּ דֹם עָיִן…

וְזֶה אַחֲרוֹן־מַאֲוַיֵּי בִּנְכֶם:

רַק לֹא הֱיוֹת עָנָן חוֹלֵף,

מַדְאִיב־עֵינַיִם וּמַכְזִיב־הַלֵּב.

הִנֵּה תְּשׁוּקַת בִּנְכֶם עַזָּה:

הֱיוֹת לְעָב פּוֹקֵד עַל הַתְּנוּבָה

וְאָח לַעֲנָנִים נוֹשְׂאֵי בְרָכָה רַבָּה – – –"

---

שַׁבָּת בַּקְּבוּצָה

מאת

לוי בן־אמיתי

אֵם־שַׁבָּת הִדְלִיקָה נֵרוֹתֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן;

בְּאֶצְבְּעוֹת יַד נַעֲלָמָה פָרְשָׂה מַפָּה צְחוֹרָה.

וּמִשֵּׁשֶׁת יְמֵי־עָמָל אָסְפָה בָנֶיהָ לִמְנוּחָה,

לְלֶחֶם־מִשְׁפָּחָה.

אוֹר־נֵרוֹת זָהוּב נָסוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן,

עַל פָּנִים שְׁזוּפִים וּמַחְשׂף זְרוֹעוֹת.

מַלְבִּינוֹת חֻלְצוֹת עֲלֵי כְתֵפַיִם וְחָזֶה –

כְּטַלִּית אָבוֹת.

עָטַף הַלַּיְלָה פִנָּה זוֹ בַגָּלִיל.

אַיֶּהָ הַכִּנֶּרֶת? אֵי טַבַּעַת הֶהָרִים?

סוֹעֵר יַרְדֵּן בֵּין הַסְּלָעִים – וְהֵד לוֹ

הֶמְיַת הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה.

וְעוֹלָה דְמוּת־קֶדֶם: שֶׁבֶת רוֹעֵי צֹאן –

תִּפְאֶרֶת־חַג וְזֶבַח־מִשְׁפָּחָה בְיִשְׂרָאֵל –

הוֹמֶה הַלֵּב לְזֵכֶר חֶבֶר־אִסִּיִּים קְדוֹשִׁים

טוֹבְלֵי־שַׁחֲרִית.

אוֹר־נֵרוֹת זָהוּב נָסוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן –

וּכְהֶבֶל־הַקָּרְבָּן עוֹלֶה מִמַּגַּע־חַם שֶׁל רֵעַ –

צֵל רוֹטֵט. וּמְרַחֲפוֹת יָדַיִם לְבָנוֹת

שֶׁל אֵם־שַׁבָּת –

יֵשׁ עֵינֵי־מִי עָמְקוּ לַחְדֹּר בְּאֵין־חֵקֶר הֶעָתִיד.

יֵשׁ־מִי לִבּוֹ, כְּלֵב הַיֶּלֶד, פּוֹעֵם בְּפַחַד וּבְגִיל.

וּמִי־שֶׁהִיא דִמְעַת־עָגְמָה מוֹחָה בַמִּסְתָּרִים –

וְדִמְעָתָהּ – מַרְפֵּא…

אֵם־שַׁבָּת! הַאֲזִינִי לְהֶמְיַת־לֵב,

לְמִלְמוּל־פֶּה שֶׁל אֵלֶּה אִלְמֵי־שְׂפָתָיִם.

צְמֵאֵי־תְפִלָּה הֵם. אַתְּ פָּרְשִׂי כַפַּיִם עַל הַלֶּחֶם

וּבָרְכִי עַל הַשָּׁלוֹם.

אֵם־שַׁבָּת! אַמְּצִי הָרוּחַ, חַזְּקִי יָדַיִם,

הַשְׁרִי שִׂמְחָה בִלְבָבוֹת עוֹרְגִים לְאַחֲוָה.

וְאִישׁ בַּל־יֵעָדֵר בְּשִׁבְתָּם כֹּה יַחַד, כְּשֶׁבֶת אַחִים

לֶעָתִיד־לָבוֹא…

---

"הַנֶּצַח" בִּדְגָנִיָּה

מאת

לוי בן־אמיתי

…כי אח יהיה האדם ביום ההוא

לרמש הארץ ולכוכבי השמים…

א. ד. גורדון

בְּרוֹשִׁים זְקוּפִים עוֹמְדִים פֹּה אִלְּמֵי־פֶה;

הַטּוּיָה¹ לְצִדָּם כּוֹרְעָה דוּמָם הַבֶּרֶךְ.

כְּשֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה יַרְדֵּן מֵימָיו נוֹשֵׂא;

קְהַל־רָאשָׁיו הַסּוּף יָנִיף בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ.

הַמִּשְׁעֹל רָפוּד שַׁלֶּכֶת. הֵד – לְהֹלֶם שָׁעַל.

עַל לֹבֶן־הַמַּצֶּבֶת יָנוּעַ צֵל עָלִים.

פֹּה הַשָּׁלוֹם דּוֹבֵב עִם צַמָּרוֹת מִמַּעַל,

בְּלַחַשׁ יַם־גִנּוֹסַר וְזֵפִיר עַל הַגַּלִּים.

פֹּה כָּל מוֹרָא יָסוּר וּפַחַד הַצַּלְמָוֶת –

עָנֹג וְכֹה־עָגוּם חִיּוּךְ הַהֲוָיָה…

מָחָר מִי פֹה יִקְטֹף צְרוֹר פִּרְחֵי־אַלְמָוֶת;

מָחָר יָד תֶּאֶגְדֵּם בְּזֹהַר הַבְּדָיָה…

אָב לִבְנוֹ יְחַוֶּה דַעַת־הַחַיִּים וָמָוֶת,

יַבִּיעַ אֹמֶר־אַגָּדָה: “הָיֹה הָיָה…”

• ברוריה בן ברוך
• גלי סנדיק
• צחה וקנין-כרמל
• שלי אוקמן