אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר אוֹהֲבִים אֶת הַכָּאן,

שֶׁהִשְׁכַּמְנוּ לְיַד בְּאֵרוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר,

שֶׁקָּצַרְנוּ מֵעֵין-הַחַמָּה

אֶת רִיסֵי הַדָּגָן,

אוֹתָךְ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח עוֹד.

רַגְלֵנוּ לָחֲשָׁה אֶל הָרֶגֶב חֻמָּהּ,

דָּמֵנוּ זִמֵּר תְּמִימוּתוֹ אֶל הַמַּיִם,

וְהָאוֹר הַכָּלוּא בְּעֵינֵינוּ הָמָה

כְּאֵם שֶׁשִּׁכְּלָה יְתוֹמַיִם.

מָה אָהַבְנוּ אוֹתָךְ, חֲגוּרַת הַשְּׁבִילִים,

בָּךְ שְׁבִילֵנוּ אָבַד,

כִּי לְאָן עוֹד נֵלֵכָה,

וּמַה נְּבַקֵּשׁ זוּלָתִי שִׂיחָתֵךְ שַׁכּוּלַת-הַמִּלִּים,

כִּי יָדַעְנוּ הֵיטֵב: עוֹלָמֵךְ הוּא רַק צְלִיל,

עוֹלָמֵנוּ רַק הֵד הַשׁוֹקֵעַ בְּלִי זֵכֶר.

הַאֲזִינִי בְּלֵב:

הֵן אָזְנֵנוּ הִיא פֶּרַח-עֲנָק,

הוּא סוֹגֵר בְּעָלָיו שְׁתִיקָתֵךְ הַכּוֹאֶבֶת,

וְקוֹלֵנוּ הַחַם, הָאוֹהֵב,

נֶאֱנָק

וְנִכְנָע לְרַגְלַיִךְ כְּעֶבֶד.

אִם הָפַכְנוּ לְשִׁיר הַכִּסּוּף שֶׁבַּדָּם הָרָעֵב,

הֵן לְמַעַן הַחֲרֵשׁ הָעֶלְבּוֹן הָאִלֵּם

בְּנַפְשֵׁךְ הַקַּשֶּׁבֶת.

כִּי אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר אוֹהֲבִים אֶת הַכָּאן

לֹא שָׁתִינוּ מֵימֵי בְּאֵרוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר,

לֹא אָכַלְנוּ פַּת שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת,

כִּי בְּרֶטֶט רָעַבְנוּ רַק לָךְ,

וְלִבֵּנוּ מָרְכָּן

אֶל לִבֵּךְ, –

כְּצֶמַח צָמֵא אֶל הַנַּחַל.

אַתָּה,

שֶׁנִּרְדַּמְתָּ כְּיֶלֶד־רְחוֹב בַּחֲצוֹת,

שֶׁדָּבַקְתָּ בִּמְלֹא קוֹמָתְךָ אֶל הַקֶּרַח הַחַי וְזָרוּחַ,

אַתָּה עוֹד תָּקִיץ מוּל בֹּקֶר שִׁכּוֹר

וּמָלוּחַ,

מוּל יָם וּמוּל אוֹר,

הַהוֹרְסִים אֶת חוֹמוֹת הַדְּמָמָה בַּחוּצוֹת,

וְתַבְקִיעַ אֵלַי מְסֻרְבַּל אֲרָצוֹת

וַעֲמוּס מַנְגִּינוֹת מֻצָּתוֹת

שֶׁל נֵכָר מְבֹעָר וּפָרוּעַ,

רוּחַ, רוּחַ!

אַתָּה, שֶׁעוֹדְךָ מְהַתֵּל וְכוֹרֵעַ בִּצְחוֹק,

אַתָּה,

הַמַּוְרִיד בִּסְטִירָה אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ,

הַצּוֹבֵט בְּפָנָיו שֶׁל הָהָר הַשָּׁקוּעַ

בְּעִשּׁוּן עַרְפִּלוֹ הַכָּחֹל.

אַתָּה עוֹד תָּבוֹא וְתִמְחוֹק

אֶת הַקֶּמֶט הַזֶּה הָעַתִּיק מִמִּצְחוֹ

וּמִצְחִי הַקָּרוּעַ,

רוּחַ, רוּחַ!

אַתָּה,

שֶׁבְּכֹחַ אַדִּיר מְחַבֵּק אֶת צַמֶּרֶת הַיוֹם

וּמְכַבֶּה חֲלוֹמָהּ שֶׁל הָאֵשׁ בַּכִּירַיִם,

אַתָּה,

הַמַשְׁחִיז אֶת חֶרְמֵשׁ־עֶדְנָתְךָ בְּלוּחַ

לִבִּי הַפָּתוּחַ,

אַתָּה,

הַמַּרְכִּין אֶת הַיַעַר אַפַּיִם. –

קְצוֹר

אֶת אוֹרִי הַבָּשֶׁל וּמִרְיוֹ

וּפְרָחָיו שֶׁל הַיְאוֹר

שֶׁגָּדְלוּ בָּעֵינָיִם!

זְכוֹר אֶת הַלַיְלָה הַזֶּה הָאָרֹךְ,

שֶׁהִשִּׁיר כּוֹכָבָיו עִם הַגֶּשֶׁם

וּמָחָה בִּכְנָפוֹ הַשְּׁחוֹרָה אֶת הָרֹךְ

שֶׁל הָעֶצֶב הַצָּץ עַל הַדֶּשֶׁא.

זְכוֹר:

לַיְלָה אֵין־סוֹף, כִּי חוֹפָיו עֲזוּבִים,

לֵיל בְּלִי דִמְעָה, כִּי פָּנָיו נַעֲוִים,

וְסָפֵק מְחֻדָּד מְכַרְסֵם בְּגוּפֵנוּ

גְבִישׁ קֶרַח שָׁחוֹר.

הוּא קִפֵּל עַצְמוֹתֵינוּ בִּצְרוֹר,

הוּא הִקְפִּיא חִיּוּכוֹ הַלָּבָן שֶׁל הָאוֹר, –

וְהָאוֹר נֶעְלַם בִּלְעָדֵינוּ.

זְכוֹר:

זֶה אַתָּה שֶׁדָּפַקְתָּ בַּדֶּלֶת לְפֶתַע,

כִּי אָהַבְתָּ אֶת כְּנַעַן

וְאוֹתָנוּ, אוּלַי, עוֹד שָׂנֵאתָ.

וְאָז הַתִּקְוָה הֶאְדִּימָה בְּפִינוּ

וְהִבְטַחְנוּ לְךָ: לֹא נִהְיֶה עֲצוּבִים…

וּבִקַּשְׁנוּ אוֹתְךּ בֵּין קִפְלֵי הֶעָבִים

לְמַשֵּׁשּ רַעִמַת צַוָּארְךָ הַדּוֹהֵר –

כִּי רָצִינוּ

בַּאֲוִיר נְשִׁימָה מִסְתַּחְרֵר

לְהוֹדוֹת

וְאֶת מְרִי חִיּוּכֵנוּ הִסְתַּרְנוּ מִיָד

בְּגַלָּיו שֶׁל הַצְּחוֹק הַוָּרֹד,

וְלָאוֹר הַסּוֹעֵר שֶׁנָּבַט

לֹא סִפַּרְנוּ מְאוּמָה (כִּי שֶׁמָּא יָבִין הוּא),

הֵן אֲנַחְנוּ רָאִינוּ

אֵיךְ נָפַל כָּאן לְמַעַן לִבּוֹ הַטָּהוֹר

אָחִינוּ.

וְאַתָּה, שֶׁאֵין לְךָ אָח וְקָרוֹב,

תִּפְסַח עַל הַסַּף הַגָּבֹהַּ,

שִׁכְמֵנוּ יִכּוֹף,

אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָאוֹר וְלַכֹּחַ,

הַדְלֵק אֶת הַדָּם הַזּוֹעֵק לַשַּׁלְהֶבֶת,

כִּשְׁבוּי הַדְּמָמוֹת לַסּוּפָה,

כִּי לִבֵּנוּ הַלֵּב וְלִבֵּנוּ הָאֶבֶן

נְכוֹנִים,

נְכוֹנִים לַשְּׂרֵפָה!

אַתָּה מְפַכֶּה מֵעוֹרְקֵי הַשָּׁמַיִם

וְדָמְךָ הוּא צָלוּל וְצוֹנֵן וְנוֹשֵב,

מוֹלַדְתִּי הִיא קְטַנָּה, מוֹלַדְתִּי אֲשֵׁמָה הִיא

אִם לִבָּהּ הַגָּדוֹל רַק אֵלֶיךָ קָשֵׁב.

אַתָּה הָרוֹחֵץ בְּשַׁלְהֶבֶת הַבֹּקֶר,

אַתָּה מְרַסֵּן בִּבְרָקִים אֶת סוּסָיו,

מוֹלַדְתִּי הַקְּטַנָּה רַק יוֹרֶדֶת אֶל שׁׂקֶת

וְשׁוֹתָה זַעַמְךָ שֶׁבַּזֶּרֶם נִשְׁקָף.

וְאַתָּה עוֹד תִּדְהַר עַד הַלַּיְלָה בָּעַיִן

וְתִרְמוֹס עֲרוּגוֹת הַיָּגוֹן בַּפָּנִים,

עַד עוֹלָם לֹא תֵּדַע: מוֹלַדְתִּי כֹּה קְטַנָּה הִיא –

בִּרְכָתָהּ הַלּוֹהֶטֶת נִשְׂרֶפֶת בִּפְנִים.

כִּי נִבְכֶּה בַּדְּרָכִים כָּאִילָן הַזָּקֵן.

מַה יָבְשׁוּ פֹּארוֹתָיו! הֵן צְמֵאוֹת כְּיָדֵנוּ!

הֵן כָּמוֹנוּ בִּקְּשׁוּ: הַדְלִיקֵן! הַדְלִיקֵן!

הַדִּמְעָה בַּנִּצָּן! בִּלְחִישָׁה הַצִּיתֶנָּה!

בְּכֹל עַיִן קְבוּרִים הַשִּׂמְחָה וְהָאוֹר,

בִּגְרוֹנֵנוּ שְׁבוּרִים הַפִזְמוֹן וְהַנֵּבֶל,

הֵן דָּמֵנוּ יִפְרַח אִם תַּצְלִיף בְּמִזְמוֹר

וְהַגּוּף שֶׁשָּׂנֵא אָז יֹאהַב אֶת הָאֶבֶן.

וְאַתָּה הַשִּׁכּוֹר מִבְּרָקִים וְיֵינוֹת,

שֶׁשִּׁבַּרְתָּ כּוֹסְךָ אֶל מִצְחוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר,

אַל תָּחוּס עַל בָּשָׂר הַזּוֹמֵם לַעֲקוֹד

אֲבִיבוֹ הַסָּמוּי בְּהַגְבִּיהַּ הַפַּחַד.

אַל תַּרְפֶּה מֵעִמִּי, אַל תַּחְמוֹל עַל הַחֵטְא,

אַל תַּקְשִׁיב לְקוֹלָהּ שֶׁל אִמִּי הַשּׁוֹתֶקֶת,

הִיא אֵינָהּ מְבִינָה תַּחֲנוּנֶיהָ שֶׁל עֵת

הַהוֹרֶסֶת בְּאֵשׁ אֶת בֵּיתֵנוּ – הַשֶּׁקֶט.

בִּלְעָדֶיךָ גוּפִי הוּא עָנָף מְיֻתָּם,

מֵיתָרוֹ שֶׁנִּגֵּן הִתְרוֹקֵן מִן הַזַּעַם,

בּוֹא וּרְמוֹס אֶת נַפְשִׁי וְטַהֵר סִיּוּטָהּ.

וְנַּשֵּׁק אֶת שְׂפָתַי, כַּדְּמָמָה אֶת הָרַעַם!

לַדְּרָכִים הַפְּרוּשׂוֹת שֶׁל עִירִי הָעוֹמֶמֶת

יֵשׁ הַרְבֵּה אֶצְבָּעוֹת, וְכֻלָּן עֲדוּיוֹת.

לוּ אַבְנֵי הַחַשְׁמַל הִתְחַבְּקוּ עִם הַשֶּׁמֶשׁ,

לֹא הָיוּ טַבָּעוֹת לְרַגְלָיךּ מֵתוֹת.

הַתְּרִיסִים רַק שָׁמְעוּ צְעָדֶיךָ בַּדֶּשֶׁא

וְשִׁנֵּי זְגוּגִיוֹת הִתְנַקְּשׁוּ זוּ בְּזוּ

הַבְּרֵכָה מִתְיַפְּחָה וּמִפַּחַד נִגְדֶּשֶׁת,

וּגְזָעִים דּוֹמְמִים אֶל עָמְקָהּ נִגְנְזוּ.

מַרְתְּפִי הָאָבוּד הִתְנַעֵר מִן הָרֹדֶם,

הוּא רָצָה לְטַפֵּס וְלִנְשׁוֹם עַל הַגָּג,

אַךְ עָלָיו עוֹד הֵעִיק הֶעָבָר וְהָעֹדֶף

שֶׁל רִקְבוֹן דּוּמִיּוֹת שֶׁיָּשְׁנוּ בָּאָבָק.

רַק צַמֶּרֶת גּוּפִי לְאִטָּהּ הֶעְפִּילָה

וּמָשְׁכָה אֶת הַלֵּב וּבָקְעָה לוֹ פְּתָחִים,

וְשָׁמַיִם עִוְרִים הֻרְכְּנוּ וְהִשְׁפִּילוּ

אֶת כְּתֵפָם אֶל כְּתֵפִי וּמִצְחָם אֶל מִצְחִי.

הַדְּרָכִים שְׁדִּרְבַּנְתָּ בְּצַהַל יִדְהָרוּ,

הַשָׂדוֹת שֶׁהִבְהַלְתָּ כְּבָר בָּאוּ עַד סָף,

וְהַחֹשֶׁךְ הַטָּס מוּל בֵּיתִי נֶעֱצָר הוּא,

וְצִלִּי אֶל צִלּוֹ בְּחִבָּה נֶאֱסָף.

אֹרְחַת צוֹעֲנִים צוֹעֲדָה בַּשָּׁמַיִם,

כְּמָסַךְ עֲגָלוֹת מִתְנַפְּחִים הֶעָבִים.

הַבְּרָקִים מַה צְמֵאִים!

רְחוֹקָה הִיא הָעַיִן!

הָרוֹעֶה הָעִוֵּר, אֶת עֵינִי אָן תּוֹבִיל?

רְעָמִים בִּנְבִיחָה מְשַׁסִּים אֶת הַשֶּׁקֶט,

בָּרָקִיַע כָּבוּ אֹהָלִים מוּאָרִים,

הִגָּמְלוּ עִמָּדִי מִשְּׁנַתְכֶם הַיוֹנֶקֶת,

וְאַתְּ, כְּנַעַן שֶׁלִּי,

בְּדָמִי סַעֲרִי.

הִנֵּה רוּחַ אָבִיב כְּבָר עָשַׁק הִרְהוּרַיִךְ,

אַדְמָתֵךְ הַנּוּגָה רְגָבֶיהָ תִּפְעַר,

וְזוּ, שֶׁאֶקְדָּח בְּיָדָהּ – נַעֲרָה הִיא,

בְּדִידוּתֵךְ הִיא תִּשְׁמוֹר, בְּדִידוּתֵךְ לֹא תּוּפָר.

הִיא שַׁלְהֶבֶת שְׁחוֹרָה – אֲהוּבָה וּמוֹלֶדֶת,

הִיא הַבְּרוֹשׁ עַל סַלְעֵךְ הַחוֹתֵר בְּמִצְחוֹ,

פֹּה הַמָּוֶת אוֹרֵב, הוּא נִשְׁעָן עַל הָאֶדֶן,

אֶת פָּנָיו הַסְּמוּיִים הִיא שׁוֹטֶפֶת בִּצְחוֹק.

וְהַמָּוֶת נָבוֹךְ, מִסְתַּמֵּר וְשׁוֹמֵעַ

הַדּוּשִׂיחַ שֶׁלָּהּ הָעַתִּיק וּמוּזָר,

לַחֲשָׁהּ מְחַיֵּךְ אֶל הָרֶגֶב דְּבָרֶיהָ,

כִּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ עַל עֶלְבּוֹן לֹא כֻּפַּר.

"אֵין דָּבָר, חֲבִיבִי. אֲהֵבַנִי כִּכְנַעַן.

וְלִבִּי הִתְרוֹקֵן אֶל לִבּוֹ הָאוֹהֵב,

אִם יַחֲרִיש הָאָבִיב, שְׁתִיקָתוֹ הִיא שֶׁתַּעַן

לִשְׁתִיקַת הַדְּבָרִים שֶׁרָצוּ לְלַבְלֵב."

רְעָמִים בִּנְבִיחָה מְשַׁסִּים אֶת הַשֶּׁקֶט

וְהַבְּרוֹשׁ הַזָּקוּף מִתְפַלֵּל לַסּוּפָה.

לְשׁוֹנוֹ שֶׁל בָּרָק תַּלְתַּלֶּיהָ מַדְלֶקֶת –

הִיא מוֹדָה לוֹ כְּעֵץ הַנָּדוֹן לִשְׂרֵפָה.

כַּאֲשֶׁר הָלַךְ הָרוּחַ

כָּל הַלַּיְלָה תִּמְּרוּ הַרְרֵי אֲפֵלָה בַּחַלּוֹן.

לוּ נוֹתַר, לוּ נוֹתַר כְּאֵבִי בְּבָתֵּי־הַמַּרְזֵחַ!

וַאֲנִי עוֹד נוֹשֵׁךְ אֶת צִלָּהּ הָאָבוּד בַּלֵּילוֹת,

וּדְבָרַי הַהוֹמִים נִדְלָקִים כִּשְׁמָשׁוֹת בְּאָזְנֶיהָ.

כָּל הַלַּיְלָה דִלְּגוּ הַרְרֵי אֲפֵלָה בַּחוּצוֹת.

לוּ נִרְדַּם כְּאֵבִי הַשִּׁכּוֹר,

לוּ כָּבְתָה הַגַּחֶלֶת!

וַאֲנִי עוֹד בִּקַּשְׁתִּי מָקוֹם לְיָדַי הָרוֹצוֹת,

עַל מִשְׁכָּב לְהָנִיחַ אוֹתָן,

לְפַיְסָן כְּמוֹ יֶלֶד.

כָּל הַלַּיְלָה דָפְקוּ הַרְרֵי אֲפֵלָה עַל דַּלְתִּי,

לוּ יָרֵחַ חָרַשׁ אַדְמָתִי חֲנוּקַת רֵיחַ־דֶּשֶׁן,

לוּ מִדְבָּר לֹא הֵעִיק עַל חָזִי,

לוּ עָזַב אֶת בֵּיתִי

לְהַתִּיר לָרוּחוֹת לְהַקְדִּים

וְלִשְׁלוֹחַ לִי גֶּשֶׁם!

הַיְבוּל הַשָּׁחוֹר הַמָּפְקָר, לְלֹא אָח, לְלֹא אָב,

וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁצָּמַח עִם גּוּפִי הַגּוֹנֵחַ

לֹא יִפְדּוּ אֶת בִּכְיִי, הֶעָקָר, כְּבִכְיוֹ שֶׁל כּוֹכָב,

כִּי הַבְּכִי יַהֲפֹךְ עוֹד לְשִׁיר, אִם יַגִּיעַ אֵלֶיהָ.

וְרַק כְּנַעַן אַחַת שֶׁהִקְשִׁיבָה בְּפֶתַח חֵיקִי

וְקָלְטָה כָּל דְּפִיקָה שֶׁל הַלֵּב הַסּוּמָא כְּמוֹ אֶבֶן,

הִיא אוּלַי רַק תָּבִין, מָה אָהַבְתִּי אוֹרָהּ הַנָּקִי,

מַה שָׂנֵאתִי אוֹתָהּ הַגֵּאוּת בְּרוּחִי הַכּוֹאֶבֶת.

וְאַתָּה הַהוֹלֵךְ וּמַרְקִיד אֶת מָתְנֵי הַגַּלִּים,

וְאַתָּה הַמַּשְׁמִיעַ דְּבָרֶיךָ בְּלִי סֵתֶר וָפַחַד,

הֲתִשְׁמַע אֵיךְ שָׁרִים אֶת קְצִירָם רִבֲבוֹת מַגָּלִים,

אֵיךְ נַפְשִׁי הַנִּשְׁפֶּטֶת בְּשַׁאַג אֵלֶיהָ צוֹנַחַת?

וְאַתְּ, כְּנַעַן שֶׁלִּי, הֵרָדְמִי, הֵרָדְמִי,

מְרַאֲשׁוֹתַיִך חַמָּה, הַמִּדְבָּר לְרַגְלַיִךְ,

מַה בּוֹדֵד הוּא הַיָּם, מַה כָּחֹל הוּא הַדְּמִי –

הָרוֹבְצִים בְּדָמִי אֶלֶף לַיְלָה וְלָיִל,

עוֹד שַׁלֶּכֶת אַחַת שֶׁל שָׁנִים צְהֻבּוֹת

אֶת גּוּפֵךְ תְּכַסֶּה עַד בּוֹאוֹ שֶׁל הָרוּחַ,

וְלַשָּׁוְא נְנַסֶּה אֶת נֵרֵך לְכַבּוֹת

וְנֹאמַר: כֹּה מְעַט, כֹּה מְעַט הִכַּרְנוּהָ…