רפאל אליעז

אוּלָמוֹת לְאֵין קֵץ בְּלִי חוֹמוֹת וּבְלִי חַיִץ,

וְשֻׁלְחָן אֵינְסוֹפִי שֶׁל שָׂדֶה אֲבִיבִי.

כְּבָר שָׁלַחְתִּי עֵינַי וְלִבִּי מִן הַבַּיִת.

כְּבָר הֵבֵאתִי לָכֶם חֲלוֹמוֹת רְעָבִי.


אִם יִפְרוֹץ מַעְיָן בְּרָקִיעַ פָּרוּעַ

וְנָטַלְתִּי יָדַי בִּזְרָמָיו הַצְּנוּנִים,

וְהִקַּשְׁתִי כּוֹסִי

אֶל כּוֹסָהּ שֶׁל הָרוּחַ,

וְשָׁתִינוּ יַחְדָּיו

בְּצִמְאוֹן אֲבָנִים.



מַה כְּחֻלָּה הַתְּמִימוּת בְּעֵינֶיךָ, בָּקְרִי!

מַה עָגֹל תִּמְהוֹנְךָ הַבָּשֵׁל בַּמַּבָּט!

בְּרִיסֶיךָ תָּבוֹא

אֶל רִיסַי הַקָּרִים

וְתִגְזוֹל אִישׁוֹנַי

וְאוֹרָם הַמּוּעָט.


אֲנַפֵּץ חַלּוֹנִי וְאֵלֶיךָ אֶבְרַח,

כְּחַיָה מִן הַכְּלוּב,

כִּקְלָלָה מִן הַפֶּה.

וְלָעֵץ הַנּוֹשֵׁם וְלָאֵם הַזָּרָה

בְּמִלִּים נִכְלָמוֹת אֲסַפֵּר:


וְהַבּקֶר עָמַס עַל כְּתֵפָיו מֶרְחַקִּים,

אֲלֻמּוֹת הֲדוּקוֹת הִתְחַבְּקוּ עַל שִׁכְמוֹ.

וְהַלֵּב הַחוֹלֵם נֶאֱלַץ לְהַשְׁכִּים

לְבָרֵךְ וְלִבְכּוֹת כְּפִלְחוֹ שֶׁל רִמּוֹן.


וְהַלֵּב אָז יֹאמַר: מַה קָּטֹן אָנֹכִי,

כִּי פִּנְקוּנִי מְאֹד וְשִירַי הִלְלוּ.

הֶאְדִּימָה דְּמוּתִי בָּאֲגַם שֶׁל הַבְּכִי.

עִם הַצְּחוֹק הַבָּהִיר לֹא הָלַכְתִּי לָלוּן.


וָאָבִין בִּרְכַּתְכֶם הַפְּשׁוּטָה: בֹּקֶר טוֹב,

וָאָבִין אֶת עָנְיִי הַגָּדוֹל וָאֶדֹּם,

וְאִם רוּחַ תָּנִיד אֶת רֹאשִי הָרָטֹב

וְאָרוּץ בַּשָּׂדוֹת כְּמוֹ פֶּרַח אָדֹם…



מִן הָהָר שֶׁסָּמְרָה בְּלוֹרִיתוֹ

וְקָרַע כֻּתָּנְתּוֹ הַסּוֹעֶרֶת,

הִתְפָּרַצְתָּ אֵלַי, אֲבִיבִי,

בִּפְסִיעָה שֶׁל פַּרְסָה רַמְסָנִית,

עִם הָרוּחַ הַזֶּה הַמַּחֲזִיק

בְּיָדָיו אֶת הַתְּהוֹם הַדּוֹהֶרֶת

וְנִפַּצְתָּ עֵינַי לִרְסִיסִים

וּבְשָׂרִי לִטְלָלִית וּזְכוּכִית.


הִנְךָ טוֹב וְחָזָק כְּאָחִי

וְהַתְּכֵלֶת בַּמֵּצַח רָמָה הִיא,

הִיא חוֹבֶקֶת עֵצַי הַגְּשׁוּמִים

וְשׁוֹתָה חֲלוֹמָם הֶעָצוּב,

וְאַתָּה כְּמוֹ צְבִי שֶׁעָמַד

מוּל הָרְאִי הָרוֹעֵד שֶׁל הַמַּיִם

וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּעָמְקָם

וַיִּפְחַד מִדְּמוּתוֹ וַיָּעוּף.


אַל תָּנוּחַ בַּגָּיא!

אַל תִּנְשׁוֹם!

וְהַחֲזֵק עֲנָנֶיךָ בְּרֶסֶן,

וְדַרְבֵּן עַל צִדֵּי הַגְּבָעוֹת,

וְהַצְלֵף בְּמַגְלֵב בַּרְקָנִי,

וְתִפּוֹל בְּנַפְשִׁי בְּנִגּוֹן,

וְתַשְׁלִיךְ חֶדְוָתְךָ הַדּוֹרֶסֶת,

וְשִׁבַּרְתָּ לִבְּךָ כְּמוֹ כּוֹס

אֶל סַלְעֵי תִּמְהוֹנִי!


כִּי הַיוֹם כֹּה רָוַח הָעוֹלָם

וּכְמוֹ כַּד הִתְהַפֵּךְ הָרָקִיעַ,

וְלִבִּי נֶעֱצַם וְנִפְקַח,

וְלִבִּי נֶעֱצַם וְנִשְׁבַּע,

וְאֶת זוֹ שֶׁאָהַבְתִּי כָּל כָּךְ

שִׁבְעָתַיִם הַיּוֹם אֲהַבְתִּיהָ

וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ בְּמֶבָּט

כְּתוֹעֶה – בְּדִידוּתוֹ בַּמִּדְבָּר.




בֹּקֶר יָרֹק מְלַבְלֵב בַּשָּׁמַיִם.

שֶׁמֶשׁ הִדְלִיקָה בָּהֶם עֲנָנִים.

בּוֹאוּ, עֵצַי, לְלַחֵךְ בָּעֵינַיִם

אֶת הָאוֹר

הַנּוֹשֵׁר

בַּגַּנִּים.


בּוֹאִי, הָרוּחַ, אַל־נָא תַּעֲצוֹרִי –

שֶׁבַע שָׁנִים לֹא אָהַבְנוּ פֹּה אִישׁ.

שֶׁבַע שָׁנִים קָפָא לֵב הַחֹרֶף

וְהַכְּפוֹר

הָיָה גֵא

וְאָדִישׁ.


בּוֹאִי, הָרוּחַ, חַבְּקִינִי עַד דֶּמַע,

טוֹב הוּא לִבִּי הָאַכְזָר.

שֶׁבַע שָׁנִים צִפִּיָּה בּוֹ רוֹדֶמֶת.

הִכָּנְסִי,

שׁוּלַמִּית הַמִּדְבָּר!




עַכְשָׁו עִצְמִי עֵינַיִךְ, כִּי הֵן כְּבֵדוֹת מִטָּל.

הֲנִיחִי אֶת שָׁמַיִךְ לְיַד הַפֶּתַח.

הִנֵּה יוֹמֵךְ פָּצוּעַ, הִנֵּה אוֹרוֹ מוּטָל

בְּטֶנֶא אִישׁוֹנַיִךְ כְּדַם הַפֶּטֶל.


הַמֶּרְחַקִּים כְּעֵדֶר אֶל שֹׁקֶת אֳפָקִים

נוֹשְׂאִים צִמְאוֹן הָעֶרֶב וְשָם יָלוּנוּ.

אַמְצִי אֶת עַפְעַפְיִךְ.

לְאִישׁ אַל תְּחַכִּי.

בְּרָקִים פָּקְחוּ עֵינַיִם

וַיִקְרְעוּנוּ.




בַּכֶּרֶם שֶׁלָּנוּ פָּרְחוּ הַגְּפָנִים בַּלֵּילוֹת

שָׂרִיגִים הִתְפַּתְּלוּ וְלָחֲשׁוּ כְּנָחָשׁ אֶל נָחָש –

וְעַל כֵּן גּוּפוֹתֵינוּ כָּבְדוּ

עֲמוּסֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת.

וְעַל כֵּן גּוּפוֹתֵינוּ אָבְדוּ

בַּשִּׁכְּרוּת שֶׁל הַדְּבָשׁ.

בַּמֶּבַּט הָרָחָב הַכְּרָמִים יִפְתְּחוּ אֶת יִקְבָּם

וּבְרֵיחוֹת מַשְׂבִּיעִים וּדְחוּסִים בּוֹ תִּבְשַל הַדְּמָמָה.

בְִּתְסִיסַת הַזָּהָב

וּבְמוֹתוֹ הַבָּהִיר שֶׁל עֵנָב שֶׁכָּבָה

תִּוָּלֵד הַתִּקְוָה

הָרְמוּסָה

וְיֵינוֹ שֶׁל הָעֶצֶב יִדְמַע

רַק דִּמְעָה אֲדֻמָּה.




בְּשִׁגְעוֹנָם תְּבוּנָה דוֹלֶקֶת.

פַּנָּס מוּל לַיְלָה מְסֹעָר.

פִּגְיוֹן הָאוֹר בְּלֵב הַשֶּׁקֶט.

בְּצֵל הָהָר חֲלוֹם מוּאָר.


בַּחַלּוֹנוֹת בּוֹכֶה הַגֶּשֶׁם.

בַּזְּגוּגִיוֹת שׁוֹתֵק הַצְּחוֹק.

בֵּין שְׁנֵי עָבִים נִמְתַּח הַגֶּשֶׁר:

עָלָיו עוֹבֵר בָּרָק יָרֹק.


עַל בְּדִיל פְּנֵיהֶם מַצְלִיף הַזַּעַם.

כֹּחָם אָיֹם כְּמוֹ שְׁגִיאָה.

גּוּפָם זָקוּף כְּכַלִּיא־רַעַם.

רֹאשָׁם פָּרוּשׂ כְּמִטְרִיָה.


נַשְׁקִי, הָעַיִן, לָרָקִיעַ!

לַטְפִי, הַיָּד, שִׂיאֵי־בְּרוֹשִׁים!

הֲדַר־הַפַּחַד כְּבָר מַבְקִיעַ

בֵּין עֲנָנִים מִתְגּוֹשְׁשִׁים.


גַּם בִּלְעָדַי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת,

גַּם בִּלְעָדַי אַתְּ נְבוֹכָה.

פִּתְחִי לָרוּחַ אֶת הַדֶּלֶת!

צְאִי לִנְשׁוֹם אֵימַת כֹּחָהּ!


הִתְפּוֹרְרִי כְּגַרְעִינֶיהָ

שֶׁל הַסּוּפָה גְמִישַׁת הַגֵּו.

זֶה כְּבָר לִבֵּנוּ מִתְאָרֵחַ

לְחוֹף פְּלָגָיו שֶׁל כָּל מַרְזֵב.


אָז תְּפִלָּתֵךְ אֵינָהּ עוֹד בֶּכִי.

הִיא דְכִי־הַגַּל.

הִיא רַחַשׁ עֵץ.

לָהּ אֵין מַדְחֹם בְּבֵית־הַשֶּׁחִי.

בָּהּ רַק הַחֹשֶׁךְ מִתְנוֹצֵץ.



הוּא הָיָה אָדָם גָּבוֹהַּ,

עֵינָיו רָצוּ לוֹמַר דָּבָר פָּשׁוּט,

אַךְ הוּא אָמַר: אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת

בְּלִי אֵל וּבְלִי אֱלֹהַּ.


אֲנִי נוֹלַדְתִּי שָׁם עַל פְּנֵי הַקֶּרַח.

אָבִי הָיָה זָקֵן, לָבָן וְאַגָּדִי.

הוּא אֶל בִּרְכָּיו קָרָא לִי: בּוֹא, הַגְּדִי,

כְּשֶׁתִּגְדַּל תֹּאהַב רַק אֵיזֶה פֶּרַח.


כְּשֶׁתִּגְדַּל תִּהְיֶה גָּבוֹהַּ,

תַּשְׁעִין רֹאשְׁךָ לְבֵין כַּפּוֹת הַיָּד הַחֲזָקוֹת,

תַּחְשֹׁב: לְמִי אוֹדֶה כִּי לֹא לִמְּדוּנִי אֵיךְ לִבְכּוֹת,

כִּי לֹא לִמְּדוּנִי מִי אֱלֹהַּ.


אֲנִי נוֹלַדְתִּי שָׁם עַל פְּנֵי הַקֶּרַח.

יָנַקְתִּי שֶׁלֶג רַךְ, כִּרְסַמְתִּי שֶׁמֶשׁ צוֹנְנָה,

וְעֵת לִבִּי בָּגַר רָצִיתִי בָּאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינָהּ

וְאָז תֵּבֵל מִנֶּגֶד נִפְתְּחָה כְּפֶרַח.


t שיר

הָיָה הַחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ.

הַחַלּוֹנוֹת פָּרְחוּ בַּקֶּרַח.

אֲנִי חִכִּיתִי לָאִשָּׁה

אֲשֶׁר אָבְדָה בַּדֶּרֶךְ.


עוֹדִי זוֹכֵר אֶת הַמַּבָּט

אֲשֶׁר נָתַן וְלֹא הִבְטִיחַ,

וְהִיא נָשְׂאָה אוֹתוֹ, בִּלְבַד

שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֲשֶׁר הֵבִיאָה.


הָיָה הַחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ.

הַחַלּוֹנוֹת פָּרְחוּ בַּקֶּרַח

וְלוּא יָדַעְתִּי כִּי תִּשְׂמַח

הָיִיתִי מְצַפֶּה בְּלִי הֶרֶף…



אִם כֹּה הִשְׁפַּלְתֶּם הַזְּרוֹעוֹת לַמַּיִם

וְגִזְעֵיכֶם כְּעֵין גּוּפוּת נֶאֱנָקִים,

אֵין זֶה כִּי אִם מֵעִיק הַשֶּׁקֶט בַּשָּׁמַיִם,

כִּי הַשָּׁמַיִם,

הַשָּׁמַיִם כֹּה רֵיקִים.


עַל כֵּן לָאֲדָמָה אַתֶּם רוֹצִים לָגֶשֶּׁת,

כְּשָׁרָשִים לִינוֹק הַמְּרִי שֶׁבְּחֵיקָהּ,

אַךְ בִּלְחָשִׁים דּוֹחָה וּמְגָרֶשֶׁת

צַמְּרוֹתֵיכֶם

וְהִיא נִשְאֶרֶת רְחוֹקָה.


עֵצִים לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה


הָעֵצִים שֶׁטָּבְלוּ רַגְלֵיהֶם הַלְּבָנוֹת

בַּנָּהָר הַכָּחֹל שֶׁל הָעֶרֶב,

מַרְכִּינִים רֹאשׁ אֶל רֹאשׁ לְהַמְתִּיק אֵיזֶה סוֹד,

עֲיֵפִים, עֲיֵפִים מִן הַדֶּרֶךְ.


מַה כָּבְדוּ וְאָפְלוּ רַעֲמוֹת עַנְפֵיהֶם

מֵחֶפְצָם לְלַטֵּף אֶת הָרֶגֶב.

אַדְמָתִי, אַדְמָתִי, זֶה לִבָּם הַנּוֹשֵׁם

הַצּוֹבֵעַ אָדֹם אֶת הָרֶגַע!




הָעֵצִים שֶׁטָּבְלוּ רַגְלֵיהֶם הַלְּבָנוֹת

בַּנָּהָר הַכָּחֹל שֶׁל הָעֶרֶב,

מַרְכִּינִים רֹאשׁ אֶל רֹאשׁ לְהַמְתִּיק אֵיזֶה סוֹד,

עֲיֵפִים, עֲיֵפִים מִן הַדֶּרֶךְ.


מַה כָּבְדוּ וְאָפְלוּ רַעֲמוֹת עַנְפֵיהֶם

מֵחֶפְצָם לְלַטֵּף אֶת הָרֶגֶב.

אַדְמָתִי, אַדְמָתִי, זֶה לִבָּם הַנּוֹשֵׁם

הַצּוֹבֵעַ אָדֹם אֶת הָרֶגַע!

לדֹב אסא

א

צוֹעֵד אָדָם וְחִיּוּכוֹ זוֹרֵח

כְּאִלּוּ הוּא אוֹרֵחַ שֶׁל עַצְמוֹ.

בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת כָּל הַגַּיְא לוֹקֵחַ

וּמַגִּישׁוֹ כְּזֵר כְּלַפֵּי חָטְמוֹ.


לִבּוֹ עַכְשָׁו רוֹעֵד כְּעֵשֶׂב לַיִל.

בָּעַיִן הַפְּקוּחָה עָלָיו הַטַּל רוֹדֵם.

חֲלֵב-שַׁחֲרִית נִגָּר עַל הַשְּׂפָתַיִם,

שִׂפְתֵי-תִּינוֹק הַלָּן עַל שַׁד הָאֵם.


הַגִּידוּ לִי, מַדּוּעַ מְלֻכְסֶנֶת

נִרְאֵית לִי פְּסִיעָתוֹ שֶׁל הָאָדָם?

הַאִם נָפְלָה שִׁמְשׁוֹ אֶל תּוֹךְ הַטֶּנֶא

וְהִיא מִכָּל הַפְּרִי כְּבֵדָה?


ב

בְּשִׁבְעַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת רְתוּמָה עֶגְלַת חָצִיר.

הָאֲוִיר הוּא רַךְ מִמֶּשִׁי וְחַמָּה-חַמָּה הַתְּכֵלֶת.

הַשְּׁתִיקָה הִיא מְרֻשֶּׁלֶת

וְהַשֶּׁקֶט כֹּה עָשִׁיר

וְעָלָיו כְּעַל שָׁטִיחַ דְּמוּת בּוֹעֶרֶת מִתְפַּתֶּלֶת.


כְּבָר רָתְחוּ יֵינוֹת הַקַּיִץ.

אֵין בַּכֶּרֶם עֲנָבִים.

הָעֶגְלוֹן עָמוּם עֲדַיִן

וְהַדֶּרֶךְ מְזַמְזֶמֶת

אֵיזֶה זֶמֶר מְבַדֵּחַ, אֵיזֶה זֶמֶר שֶׁהֵבִיא

צֶמֶד הַסּוּסִים אֵלֵינוּ מִתֵּבֵל אַחַת מֻגְזֶמֶת.


הָעֶגְלוֹן אוּלַי שִׁכּוֹר הוּא

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָקוּף.

בְּעֵינָיו שׁוֹקַעַת גֹּרֶן,

הוּא פּוֹעֵר מוּלֵנוּ לֹעַ,

הוּא מוּכָן מִיָּד לִבְלֹעַ

הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר עָמְקוּ,

הַשָּׂדוֹת שֶׁהֶעֱמִיסוּ עַל גַּבָּם הַרְבֵּה נִיחוֹחַ.


וְהַכְּפָר כְּעַל מַחְצֶלֶת מִתְפַּרְקֵד וּמַאֲזִין:

רוּחַ-פֶּלֶד מְצַלְצֶלֶת

וּבְלוֹרִית-בָּר מִתְנַפְנֶפֶת,

בְּהֶמְיָה עוֹנָה הָרֶפֶת

וְרָאשֵׁי-בָּקָר רוֹמְזִים,

וְהַכְּפָר כֻּלּוֹ מֵנִיעַ אֶת בָּתָּיו כְּנִיד מִצְנֶפֶת.


וּבָאֹפֶק הַמָּתוּחַ

מֶרְחַקֵּי קַרְטוֹן רוֹבְצִים.

הָעוֹלָם הוּא צַעֲצוּעַ

שֶׁנִּבְנָה בְּלִי סִיד וָמֶלֶט.

הָאָדָם צוֹעֵד כְּיֶלֶד,

הוּא אֶת לְבָבוֹ הוֹצִיא

וְהִדֵּק אוֹתוֹ כְּפֶרַח בַּכֻּתֹּנֶת הַמַּכְחֶלֶת.


ג

שְׁנֵי סוּסִים רְתוּמִים שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת הַשֶּׁקֶט

בְּרַגְלַיִם שְׁחֹרוֹת אֶת הַשַּׁחַר דַּרְסוּ,

וּשְׁנֵיהֶם לֹא רָאוּ זֵעָתָם הַמֻּדְלֶקֶת,

כִּי הָיָה כָּל אֶחָד לְנַפְשׁוֹ רַק מָסוּר.


הֵם נָסְעוּ אֶל הַכְּפָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן

וְחָמְסוּ בְּאַפָּם כָּל נִיחוֹחַ דָּשֵׁן,

וְהַיּוֹם שֶׁנָּסַךְ עַל כָּל פֶּרַח קְצָת יַיִן

לֹא הִצְלִיף עַל גַּבָּם, לֹא נָזַף בָּם קָשֶׁה.


הָעֶגְלוֹן הַיָּשֵׁן שֶׁגּוּפוֹ הִתְפַּכֵּחַ,

הִסְתַּמְרֵר וְנָשַׁם חֲלוֹמוֹת יְרֻקִּים.

לוּא נֵעוֹר, כִּי עַתָּה שׁוּב הָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ

מִזִּלּוּף-הָרֵיחוֹת בִּדְשָׁאִים עֲמֻקִּים.


כָּךְ מַתְחִיל כָּל יוֹמְיוֹם –

הוּא שִׁכּוֹר וּבוֹטֵחַ,

וְלִבּוֹ מְפָעֵם כִּפְסִיעַת הַסּוּסִים,

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם

הָעֶגְלוֹן מִתְנוֹעֵעַ

לְשַׁפְשֵׁף בַּשַּׁרְווּל הַכָּחֹל שְׁנֵי רִיסִים.


הַמַּבָּט עוֹד פּוֹזֵל כְּיָתֵד מְעֻקֶּמֶת,

וּבַפֶּה הַשָּׁבוּר הַסְּפֵקוֹת דּוֹהֲרִים.

מִי חָרַשׁ עַל מִצְחוֹ וְהִתְלִים אֶת הַקֶּמֶט,

מִי לָחַשׁ עַל אָזְנוֹ:

“הַסּוּפָה בֶּהָרִים”?!


הִיא תֵּרֵד אֶל הַגַּיְא עֲטוּפָה בְּשַׁלֶּכֶת

וּבְרַגְלַיִם פְּצוּעוֹת יְבוּלְךָ תְּכַלֶּה.

הִזָּהֵר, הָעֶגְלוֹן!

הִיא אוֹרֶבֶת אֵלֶיךָ!

עַל סוּסֶיךָ הַצְלֵף, עַל סוּסֶיךָ הַצְלֵף!


ד

כְּגַג-אָסָם מֻצָּת רָקִיעַ מִתְלַקֵּחַ

וְשֶׁקֶט מַאְדִּים עָלֵינוּ מְאַיֵּם.

נוֹטֵף זָהָב סְתָוִי, וּבוֹ הַכְּבִישׁ שׁוֹקֵעַ.

הָיָה שָׁם כְּפָר לָבָן, הַאִם הוּא שׁוּב יִהְיֶה?


רְאִי-הַגַּיְא הוֹרִיק. בָּבוּאוֹתָיו הֶחֱוִירוּ.

כֻּתָּנְתְּךָ, אָדָם, הִכְחִילָה עוֹד יוֹתֵר.

הַאִם נָכוֹן, אָדָם, כִּי גּוֹרָלְךָ בָּהִיר הוּא,

הֵן רַק לְאוֹר הַנֵּר בַּחֶדֶר הוּא קוֹדֵר?


הַרְחֵק הִצְלִיף בָּרָק, וְכָאן הַשּׁוֹט הֵרִיעַ.

עַל עַכּוּזֵי סוּסָיו שׁוֹפֵךְ עֶגְלוֹן רֻגְזוֹ.

לְנֶחָמָה הוּא לוֹ הַכַּעַס הַמַּרְגִּיעַ,

כִּי הוּא נִפְחַד מְאֹד מִפֶּרֶא-הֶחָזוֹן.


הַכְּפָר עוֹדוֹ רָחוֹק, הוּא מְעֻלָּף בְּאֹדֶם,

בְּקֶצֶף הָעֶגְלוֹן רוֹטֵן: מַהֵר, מַהֵר!

כִּי הוּא יִהְיֶה עָצוּב, יוֹתֵר עָצוּב מִקֹּדֶם,

אִם בְּדַרְכּוֹ לַכְּפָר בְּלִי עֶצֶב יִשָּׁאֵר.


וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֵיךְ כָּל צֶמַח מִתְיַפֵּחַ,

וְאֵם אַחַת גְּדוֹלָה שׁוֹאֶגֶת: אַלְלַי!

כַּעֲנָפִים קְטוּעִים מְפַרְפְּרוֹת יָדֶיהָ:

בָּנַי חַפִּים מֵחֵטְא, הַצִּילוּ אֶת בָּנַי!


אַךְ רַעַם לָהּ עוֹנֶה בִּרְכַּת-שָׁלוֹם לוֹעֶגֶת:

בְּיַעַר הַסּוֹדוֹת אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה.

אָדָם וְסוּס וָעֵץ יַשְׁקוּ בְּדָם כָּל רֶגֶב,

כָּל רֶגֶב מַר עָמוּס בְּתַאֲוָה שְׁחֹרָה.


לְרֶגַע אָז נִדְמֶה כִי נִתְאַלֵּם הַסַּעַר.

זֵעָה הִתְנוֹצְצָה עַל כָּל עָלֶה יָרֹק.

הַשֶּׁקֶט הִתְגַּנֵּב וְהִשְׁתַּחֲוָה לַיַּעַר.

הַבְּכִי עַכְשָׁו רָחוֹק. הַבְּכִי אוּלַי הוּא צְחוֹק.


בְּתוֹךְ רְאִי הַגַּיְא הִסְמִיקוּ הַשָּׁמַיִם

וְשֶׁמֶשׁ עֲרוּפָה הִתְבּוֹסְסָה בְּדָם,

וְאֶל הַכְּפָר הַהוּא שׁוּב עָפוּ הָעֵינַיִם

שֶׁל הַסּוּסִים וְהָאָדָם.


כְּגַג-אָסָם מֻצָּת חִשֵּׁב לִפֹּל רָקִיעַ,

הַפַּחַד פֹּה הִבְרִיק לָטוּשׁ כְּמוֹ סַכִּין.

רַק פֶּרַח רַךְ אֶחָד

סָגַר אֶת הַגָּבִיעַ,

הִרְכִּין מִצְחוֹ הַצַּח

וְלַבָּאוֹת הִמְתִּין.



שְׁקוּפִים סַלְעֵי הָאוֹר.

פּוֹסְעָה הַתְּכֵלֶת מְעֻבֶּרֶת,

וְאֶפְרוֹחֵי הַיּוֹם כְּחֻלִּים

וְזִמְרָתָם דַּקָּה.

וְשֶׁמֶשׁ טוֹב,

שְׂבַע־דְּבָש

וְכֶבֶד־פָּז

עִשֵּׁן לוֹ בְּמִקְטֶרֶת

וּמִקְּרָנָיו סִלְסֵל לוֹ טַבָּעוֹת

וְלִקְרָאתִי זְרָקָן.


הָאֲגַמִּים הַמְסוֹרָקִים בְּחֵיק אֲוִיר הִבְהִירוּ,

נָשַׁם הַיַּעַר פְּסִיעוֹתַי בִּמְלוֹא חָזֵהוּ הַצָּעִיר.

הָרִים

פַּעֲמוֹנֵי זָהָב הִקִּישׁוּ וְהֵעִירוּ

אֶת הַתְּנוּמָה בַּכְּפָר,

אֶת הַבָּקָר

וְאֶת שׁוֹטֵי הָעִיר.

צִלְצוּל בַּגַּן נוֹגֵן

וַחֲלוֹמִי הֵרִיחַ לֶחֶם,

וּבִי שָׁקְעוּ בְּרֹך הַצְּעָדִים שֶׁל רֶגֶל אֲהוּבָה.


מַה טּוֹב לִזְכּוֹר אוֹתָהּ,

מַה טּוֹב שֵׁנִית עִמָּהּ לָלֶכֶת,

בַּקֵּשׁ הָעֲקֵבוֹת

בִּמְקוֹם שָׁם אִישׁ עוֹד לֹא עָבַר.


מוֹתִי אֵינֶנּוּ כָּאן הַיּוֹם,

מוֹתִי הָשְׁלַךְ אֶל כֶּלֶא,

עַל כֵּן זֶה פַּז הַשֶּׁמֶשׁ מְפַזֵּם

שִׁירִים יַלְדוּתִיּים.

לוּ בָּאת וַהֲבִינוֹת

מֶה חָם הָעֶצֶב שֶׁל גּוּפִי,

מָה טוֹב לִהְיוֹת בֵּין הַטּוֹעִים.


וְלוּ יָדַעַתְּ נְשִׁיקַת הָאוֹר,

זוּ הַמְסַנְוֶרֶת,

כְּחֹם קוֹלֵךְ,

אֲשֶׁר סִנְוֵר אֶת הַמִּלִּים שֶׁבְּעֵינַי,

הַשֶּׁקֶר שֶׁשִּׁיקַּרְתִּי לָךְ

הָיָה נִפְקָח כַּוֶּרֶד

אַף מְקַשֵּׁט יוֹמֵךְ הַמִּתְיַתֵּם

בְּכָל עִתּוֹת הַפְּנָאי.


הַשְׁבִיל כֹּה מְיֻדָּד לַצַּעַד,

וְכֹה נְבוֹנָה הָאֶבֶן.

אִילָן יָשִׁישׁ צוֹעֵד אֵלַי,

אֶת צַמַּרְתּוֹ לְאַט מַרְכִּין,

לִלְחֹשׁ לִי עַל אָזְנִי בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ הַכּוֹאֶבֶת,

הַבְטֵחַ לִי עוֹד יוֹם כָּזֶה:

עֲנָק

וְתִינוֹקִי.


אֵלַיִךְ לֹא אֶחֱזֹר הַלַּיְלָה,

אֲנִי עָיֵף כַּקֶּשֶׁת,

לֹא אֲסַפֵּר לָךְ עַל עִירִי וְלֹא עַל רֹגַע מְבוּכָה,

וְלֹא אַזְכִּיר לָךְ סַפְסָלִים דּוֹמְעִים אַחַר הַגֶּשֶׁם,

עוֹדֶנִּי מְטֻפָּל מְאֹד

בְּדִמְעָתִי שֶׁנִּרְצְחָה.


עַל כֵּן לְכִי לַסִּמְטָאוֹת הָהֵן,

אוֹהֶבֶת וּמַרְגַּעַת.

אֶל נְכוֹנִים הַלֵּיל לָמוּת

הַבְטִיחִי עוֹד פְּרוּסַת חֲלוֹם,

בַּקְּשִׁי מִכָּל אַחַי הַמְאַבְּדִים עַצְמָם לָדַעַת

לִדְחוֹת מוֹתָם עוֹד יוֹם!




תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!