אִם אֶוָּלֵד שֵׁנִית, אֲנִי אֶזְעַק מֵרֶחֶם,

אֶשֹׁךְ בְּשָׁרֵךְ, אִמִּי, אַגְבִּיר שְׂרֵפַת כְּאֵב.

אִמִּי, יָדַעְתִּי: שָׁם, שָׁם בַּחוּצוֹת אֵין לֶחֶם,

אִמִּי, פֹּה טוֹב, פֹּה חַם וְאִישׁ אֵינוֹ רָעֵב.

כִּי שְׁדֵי הַתְּכֵלֶת שָׁם קָמְלוּ מֻכֵּי צָרַעַת.

אֵיכָה יִינַק לִבִּי בֵּין פֶּגֶר וְכוֹכָב?

כָּל עֵץ חוֹנֵף בְּחֵן, כָּל עֵץ הוּא עֵץ הַדַּעַת,

וְלִי שְׂפָתַיִם, אֵם, לְטֹהַר וְחָלָב.

שָׁם תַּלְתַּלַּי־עָנָן בְּדָם נָקִי נִדְלָחוּ,

הֵיכָן עַרְשִׂי, אִמִּי, תְּכוֹנְנִי בְּרֹן,

דָּמֵךְ הוּא לִי מִקְדָּשׁ, אֶחָד הוּא וּמְבֹרָךְ הוּא,

אֲנִי רוֹצֶה, אִמִּי, בְּתוֹךְ דָּמֵךְ לִשְׁכּוֹן.

וְאֶל מוֹקֵד שִׁירֵךְ אַצְמִיד אָזְנִי בְּלִי הֶרֶף,

אִמִּי, לֹא אֶשְׁתּוֹבֵב, דָּבָר לֹא אֶהֱפוֹךְ.

אִם אֶוָּלֵד שֵׁנִית, רַגְלִי תִּבְעַט כְּחֶרֶב

אֶל מְיַלֶּדֶת זוֹ, אֲשֶׁר גּוּפִי תִּמְשׁוֹךְ…

סִלְחִי, אִמִּי, אֵינֶנִּי עוֹד קָטָן.

בַּהֲקִיצֵךְ אַל תְּבַקְּשִׁי הַיֶּלֶד –

הוּא עֲזָבֵךְ, דִּלֵּג עַל הַמִּפְתָּן

וְלִשְׁלוֹמוֹ דָרַשׁ רַק סַף הַדֶּלֶת.

לָךְ לַיְלָה זֶה יִהְיֶה אָרֹךְ בְּלִי דָי.

גַּחֶלֶת הַסָּפֵק תַּבְהִיק בָּאֵפֶר.

אֶת יַלְדוּתִי תִּשְּׂאִי מִטְּלָאי אֶל טְלָאי.

אֶת מֶבָּטִי תַּשְׁחִילִי אֶל הַתֶּפֶר.

אַתְּ כֹּה הֵיטַבְתְּ גַּהֵץ אֶת כֻּתָּנְתִּי.

הוֹסַפְתְּ כַּפְתּוֹר פֶּן יְשׁוּפֵנִי רוּחַ,

וְלֹא רָאִית קְמָטִים בְּנִשְׁמָתִי,

וְלֹא רִכַּסְתְּ כַּפְתּוֹר בְּלֵב פָּרוּעַ.

רַבּוֹת דָּאַגְתְּ, סִלְחִי נָא, לֹא כְּדַאי,

אִם תַּגְמוּלֵךְ – דְּמָעוֹת אֲשֶׁר תִּקְפֶּאנָה.

אִם מְחִיר סִבְלֵךְ הוּא שִׁעֲמוּם חַיַּי

וְתוּגָתֵךְ – אֵין אֹשֶׁר שֶׁיִּפְדֶּנָּה.

לַשָּׁוְא עֵינַיִךְ בִּי מִתְבּוֹנְנוֹת,

אֲנִי שָׁקֵט, אוֹתִי זוֹלֵל הַשֶּׁקֶט,

וְיֵחָשֵׁב לִי, אִמָּא, לְכָבוֹד

אִם לֹא אֲנִי כִּי אַתְּ הִיא הַצּוֹדֶקֶת.

אֶפְצַע רַגְלַי וַאֲחַבֵּק דְּרָכַי,

הֵן הוּא הִפְצִיר וְכֹה רַבּוֹת הִבְטִיחַ.

הֵן גַּם כַּיּוֹם הַמֵּצַח כֹּה נָקִי,

הֵן גַּם כַּיּוֹם עֵינַי שְׁחוֹרוֹת מִפִּיחַ.

לָזֶה שֶׁלֹּא יָלַדְתְּ, הִנֵּה אֶהְיֶה לוֹ אָח,

וַאֲבַזְבֵּז סְבִיבִי תִּקְוָה וָאֹדֶם,

וְגַם כִּי קְצָת עָצוּב בָּקְרִי נִפְקָח

יִרְעַד הָאוֹר בְּעַפְעַפַּי כְּקֹדֶם.

יְהִי נָא כָּךְ אוּלַי רַק בִּגְלָלֵךְ,

יְהִי נָא לְפָחוֹת יָפֶה לְרֶגַע,

וְלֹא אִכְפַּת אִם אָז יוֹמִי יֵלֵךְ,

וְלֹא אִכְפַּת אִם תִּכָּשֵׁל הָרֶגֶל…

לֹא אוּכַל הֵרָדֵם, הוֹ אִמִּי,

כַּהֲלוּם מַנְגִּינָה מְשַׁגַּעַת.

צוֹעֲנִי הִסְתַּתֵּר בְּדָמִי

וְקַשְׁתּוֹ אֶת גִּידַי מְגַדַּעַת.

עוֹד אַדְלִיק הַפַּנָּס הָרִאשׁוֹן

בֶּחָזֶה הַכָּחֹל שֶׁל הַלַּיְלָה

וְאַדֶּה אֲבָנִים בַּמִּדְרוֹן

מוּל יָרֵחַ חִוֵּר שֶׁבַּגַּיְא לָן.

וְאֶל עִיר הַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה

אֶתְקָרֵב בִּפְסִיעָה מְעֻקֶּמֶת

וְאֶטְרוֹף בַּיָּפוֹת הַיָּפָה,

וְאֶחְטוֹף בַּחוֹלְמוֹת הַחוֹלֶמֶת.

לָהּ אוּלַי אֲסַפֵּר עַד הַסּוֹף

מַה יָקְרוּ לִי עֵינֶיהָ עֲדַיִן,

כִּי אָשְׁרִי הַצּוֹרֵב מִמַּכְאוֹב

לֹא יַרְדִּימוּ הַשִּׁיר וְהַיַּיִן.

הִיא תָּבִין, הוֹ אִמִּי, הִיא תָּבִין,

כִּי גַם הִיא כֹּה יָפָה וְנוֹקֶמֶת,

הֵן גַּם לָהּ הַמֶּבָּט הֶעָדִין

הַמַּדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּדֶּמַע.

וּמָה רַב הוּא הַנֵּטֶל, אִמִּי,

כְּמוֹ זֵכֶר אָבֵל, כְּמוֹ פֶּשַׁע,

הִיא אָמְרָה רַק דְּבָרִים כֹּה אִלְּמִים

וְרַק לִי הוּא יָדוּעַ הַפֵּשֶׁר.

וְתָמִיד מֶבָּטָהּ יְרַחֵף

כִּבְרַק הַתְּמִימוּת וְהַפַּחַד,

כְּסַכִּין בְּשִׁנֵּי הָאוֹיֵב,

כְּחֵץ רַעַל בְּקֶשֶׁת נִמְתַּחַת.

לֹא אוּכַל הֵרָדֵם, הוֹ אִמִּי,

אַל תַּגִּידִי: תַּם סַעַר וָשַׁעַט.

צוֹעֲנִי הִסְתַּתֵּר בְּדָמִי

וְקַשְׁתּוֹ אֶת גִּידַי מְגַדַּעַת.

בְּרֵכוֹת הָאוֹר הַנִּפְקָחוֹת לְאַט לְאַט מִתַּחַת לְמִצְחִי

הָיוּ עֵינַי אֵי פָּעַם.

אִמִּי נָשְׁקָה לָהֶן בְּדִמְעָתָהּ, לִשְׁנֵי אַחִים מְנֻצָּחִים

אֲשֶׁר פְּגָעָם הָרָעַם.

מֵאָז יוֹצְקִים שָׁמַי מַתֶּכֶת תַּכְלִילִית וּמֻצָּתָה

בְּאִישׁוֹנֵי הַבֹּקֶר.

מֵאָז עֵינַי בְּאֵלֶם מְבָרְכוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתָהּ

וּמַבְרִיקוֹת בַּשֹּׁקֶת.

מֵאָז נִצָּב לִבִּי בּוֹדֵד וָרָם – אִלָּן בּוֹעֵר בְּלֵב שָׂדוֹת,

אֵשׁ סִפּוּרָיו לָסוּחַ,

וְהַשָּׂדוֹת רוֹקְמִים בְּטִיסָתָם שְׁטִיחִים וְאַגָּדוֹת

עַד לַיְלָה וְעַד רוּחַ.

בְּרֵכוֹת הָאוֹר לְאַט לְאַט נֶעֱצָמוֹת מִתַּחַת לְמִצְחִי

כִּי הֵן כְּבֵדוֹת מִיָּיִן,

כִּי חַם הַשֶּׁקֶט וְתוֹסֵס, אִמִּי, לִמְבוּכָתָן סִלְחִי,

עַל סַף חַיַּי לֵיל קָיִץ.

בַּשָּׁמַיִם כְּחֻלֵּי הָאֶשְׁכּוֹל הַבָּצִיר הַיָּפֶה שֶׁל הַשַּׁחַר.

עֲסִיסָם הַנּוֹטֵף בֶּעָנָן הוּא שָׁקֵט מֵחִיּוּךְ בַּפָּנִים.

הֲתַרְשִׁי נָא, אִמִּי הַטּוֹבָה, אֶת עֵינֵינוּ לַדֶּרֶךְ לָקַחַת,

לְשֵׂאתָן כְּסַלִּים בָּאָסִיף וְלִהְיוֹת עַלִּיזִים וּקְטַנִּים?

סְחַרְחָרִים כְּבָר דָּהַרְנוּ בִּיעָף מִנִּי עֶרֶב תָּלוּל אֱלֵי עֶרֶב,

כְּבָר עָיַפְנוּ, כִּי דַל הַקָּצִיר שֶׁל חַשְׁמַל פַּנָּסֵינוּ בָּרְחוֹב.

כֻּתָּנְתֵּנוּ הָיְתָה צוֹנְנָה, כֻּתָּנְתֵּנוּ הִנֵּה הִיא בּוֹעֶרֶת

וְהַגּוּף שֶׁנָּתַתְּ בִּשְׁבִילָהּ הוּא הָלַךְ, הוּא הָלַךְ, הוּא רָחוֹק.

הִזָּכְרִי נָא הֵיטֵב וְאִמְרִי, אִם הַיּוֹם הַגֵּאֶה וְגָבֹהַּ

שֶׁנִּצַּב עַל פִּתְחֵךְ הַנָּמוּךְ לֹא הִבְטִיחַ שְׁקִיעָה אֲרֻכָּה,

לֹא הִבְטִיחַ דַּלְתּוֹ הָרָמָה שֶׁל הַלֵּיל לְפָנֵינוּ לִפְתֹחַ,

בְּסִפּוּר כּוֹכָבָיו הָעַתִּיק לְהַרְדִּים תּוּגָתוֹ הָרַכָּה.

לֹא חָפַצְנוּ לִהְיוֹת כַּגִּבֵּן הַנּוֹשֵׂא אֶת בִּכְיוֹ כְּמוֹ עֹשֶׁר,

לָנוּ יַעַר מֻצָּת וְעַלִּיז, לָנוּ זֶמֶר וְתֹף וְחַיּוֹת.

טַהֲרִי אֶת לִבֵּנוּ בְּטַל כִּי הֶחְוִיר בְּדַרְכֵּנוּ הַחֹשֶׁךְ

וַחֲלוֹם הָעֵצִים הַמְתֻלְתָּל מִתְאַבֵּךְ מִן הָרְאִי וְהַיְאוֹר.

אַל תִּתְּנִי שֶׁנִּבְכֶּה עַל הָאוֹר, פֶּן יִבּוֹל הָעַפְעַף הַפָּצוּעַ,

הוּא מַבְקִיעַ חָזָק וְנוֹשֵׁם מֵחוֹמוֹת לְבָנוֹת שֶׁל הַיּוֹם.

מוּל שָׁמַיִם כְּחֻלֵּי הָאֶשְׁכּוֹל הַסּוּסִים נִרְתָּמִים כְּבָר בָּרוּחַ,

לְנַפְשֵׁנוּ קְרוּעַת הַדְּגָלִים מוֹבִילִים אֶת יֵינָם הָאָדֹם.