יְקָרָה, יְקָרָה כְּזִכְרוֹן נוֹשָׁנוֹת,

כִּי יָקַרְתְּ לִי מֵאֵשׁ הַכִּירַיִם.

שֶׁעָלַיִךְ דָּרְכוּ אֲהָבוֹת רִאשׁוֹנוֹת,

וְלִבּוֹת אַבְנוּנִים מֵאֲבָנַיִךְ.

אַתְּ נָשָׂאת בְּשַׁלְוָה גַּם יָדִיד גַּם אוֹיֵב,

וְגוּפִי – כְּדִמְעָה בְּעֵינַיִךְ.

אַתְּ שָׁתַקְתְּ בְּהַכּוֹת גַּם בָּרָק גַּם מַגְלֵב,

וּבָכִית עֵת בָּכוּ עֲנָנַיִךְ.

אֶת אוֹרֵךְ הָרָמוּס אֲלַקֵּט בְּרִיסַי

וְאֶמְשַׁח בַּשֶּׁמֶן פְּצָעַיִךְ.

לִמְחִיאוֹת הַסּוּפָה אֶפְתַּח אֶת תְּרִיסַי,

סְגוֹר־לִבִּי כִּי אֶפְתַּח – רַק אֵלַיךְ.

זִקְנָתֵךְ כְּזִקְנַת הַבַּרְזֶל וְהָאֶבֶן –

חֲלֻדָּה וְשֵׂיבַת אֲבִיבִים יְרֻקָּה,

וּבַת־שְׂחוֹק רְחָבָה, סוֹאֲנָה, מְשֻׁלְהֶבֶת,

כְּשֶׁל עֶבֶד טוֹב־לֵב מִתְּקוּפָה רְחוֹקָה.

בְּלִבֵּךְ נִקְבְּצוּ גַּם תְּפִלּוֹת וְגַם לַחַשׁ.

רְכִילוּת שֶׁל תְּמִימוּת. רְעָמָיו שֶׁל הָרִיב.

בַּחֲשַׁאי שׁוּב עוֹלָה הַכְּלִמָּה בַּתִּפְרַחַת

וְחַיַּיִךְ יָפוּ בְּעָנְיָם לְהַרְהִיב.

טְלַאִי־רָקִיעַ סָחוּף יְפַרְפֵּר לוֹ מִמַּעַל,

וְתַחְתֵּךְ: אַפְרוּרִית, שִׁעֲמוּם, עֲזוּבָה.

אַךְ אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ צְלִיל טֶפֶף שֶׁל נַעַל,

הַחוֹמְקָה עַל פָּנַיִךְ רְדוּפַת אַהֲבָה.

אַתָּה חוֹסֶה בְּסֵתֶר רוּחַ,

בֵּין סְעָרוֹת חָסוּ חַיַּי.

הֵם בָּאוּ כָּאן מְעַט לָנוּחַ,

כְּרוּחַ עֶרֶב אֶל הַגַּיְא.

כְּתָלִים לָבְשׁוּ בַּגְרוּת עוֹמֶמֶת,

וְגַג עָמַס רָקִיעַ סָב.

זָרוּת זַכָּה, זָרוּת קוֹסֶמֶת –

רַק אַתְּ עוֹד לֹא נָפַלְתְּ בַּקְּרָב.

מֵעֵבֶר לָאֶשְׁנָב רוֹחֶשֶׁת

יַלְדוּת אַחַת – שִׂמְחָה וּשְׁכוֹל.

וְרַק הַסַּף הוּא גְּבוּל לַפֵּשֶׁר

וּמַעֲנֶה אֶחַָד לַכֹּל.

כְּבֹשֶׂם רָהִיטָיו נוֹשַנְתִּי,

כִּירִיעוֹתָיו קָמְטוּ פָּנַי.

עֵינִי שֶׁלִּי, הֲרַק יָשַׁנְתִּי

וּמְשׂוֹשׂ־חַיַּי פָּג בִּלְעָדַי?

חֲפוּי אָבָק כִּכְלִי נִשְׁכַּחְתִּי,

וְאַפְלוּלִית הוֹלְמָה בַּחֵיק.

לֹא מֶרְחַקִּים עִמִּי לָקַחְתִּי –

רַק אֵיזֶה הֵד – הַרְחֵק, הַרְחֵק.

אִוְשַׁת הַקֹּר. מַשַּׁב הָעֶצֶב.

פְּסִיעוֹת שֶׁל שִׁיר שֶׁלֹּא הֻקְשַׁב.

עֲצַת הָאֵם הַמִּתְנוֹצֶצֶת

לְהֶרֶף־עַיִן וְלַשָּׁוְא.

חַדְרִי שֶׁלִּי – קַמְּצָן פִּקֵּחַ,

לֹא בִּקַּשְׁתִּיךָ כָּל אֶתְנָן.

לִבִּי שֶׁבָּא לְהִתְאָרֵחַ,

גַּם הוּא, אוּלַי, אֵינֶנּוּ כָּאן.

אִם כִּסּוּפַי הָיוּ לָטֹרַח –

חֶמְדַּת נַפְשִׁי אֶתֵּן חִנָּם.

אֶת מְנַת אוֹרִי – לְעוֹבְרֵי־אֹרַח,

וְאֶת יוֹנַי – לְסַכִּינָם.

בְּשֶׁל עֵץ דֻּבְדְּבָן יְחִידֵנוּ, אוּלַי,

לֹא הָיְתָה הֶחָצֵר מֵעוֹלָם עַתִּיקָה.

עֲלוּמֵי הָאֵזוֹב, שֶׁהִבִּיטוּ אֵלַי,

נֶאֶרְגוּ מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ וּשְׁתִיקָה.

גַּם זְקָנוֹ שֶׁל סָבִי, בְּחָלְפוֹ עַל פָּנַי,

הִתְבַּדֵּר מְלֻבְלָב וּפְתַלְתֹּל כְּעָרְמָה.

וְלוּלֵי שֶׁהָיִיתִי הַבְּכוֹר בֵּין אַחַי,

לֹא הָיָה מְהַתֵּל בִּי: “כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה…”

וַאֲנִי – תַּנְחוּמִים מִשְּׁנִינָה וְטוּב־לֵב

מְפֻרְקָד בִּקַּשְׁתִּים תַּחַת עֵץ דֻּבְדְּבָן.

בִּכְמִישַׁת הֶעָלִים שֶׁל סִפְרִי הַבָּלֶה

נִשְׁתַּיֵּר לְעוֹלָם מַה שֶּׁהוּא לֹא־מוּבָן.

וְעַל כֵּן בִּכְמִיהָה אָז נִתְלוּ שְׁתֵּי עֵינַי

בַּיָּרֹק הַנּוֹשָׁן שֶׁנָּשַׁם לְאִטּוֹ.

וּמִיּוֹם אֱלֵי יוֹם, כְּמוֹ טְלַאי לְיַד טְלַאי,

נִתְעַגֵּל בְּאָדְמוֹ פְּרִי זָעִיר כִּפְשׁוּטוֹ.

אַךְ עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁעָלַי לְהַבְהִיר –

לֹא פִּרְיוֹ שֶׁהִבְשִׁיל, לֹא טְרָפוֹ שֶׁנָּשַׁר,

כִּי אַחַת נַעֲרָה, לָהּ הָקְדַּשׁ זֶה הַשִּׁיר,

שֶׁשָּׁכַחְנוּ, אוּלַי. כִּי לִשְׁכֹּחַ אֶפְשָׁר.

לֹא אַיֶּלֶת תְּמִימָה, לֹא לִילִית אוֹ מַלְאָךְ

לֹא גְּמִישָׁה כְּיוּבַל, אוֹ זְקוּפָה כְּתָמָר.

רַק יָדֶיהָ אֶזְכֹּר, וּבְרִיתָן לֹא אֶשְׁכַּח,

אֶת בְּרִיתָן הַתַּמָּה לֶחָטוּב וּמֻגְמָר.

לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁל מִלִּים וְגִמְגּוּם,

אוֹ לִפְרֹק בְּנֵי־

דְּמֻיּוֹת וּפִלְאֵי צֵרוּפִים –

לֹא יִפְקַח אֶת עֵינְכֶם, הַשְּׁבוּיָה שְׁבִי עָגוּם,

בְּשִׁלְטוֹן הַצְּבָעִים הַטָּרוּף בַּטְּרוּפִים.

כִּי בְּקֶסֶם שִׂיחָה שֶׁבְּצֵל דֻּבְדְּבָן

עַל חִידָה וְסָתוּם בִּתְנוּעָּה וְצוּרָה

נִמְצְאוּ פִּתְרוֹנִים וְהֶסְבֵּר מְכֻוָּן,

זוּלָתִי הַפִּתְרוֹן עַל תִּפְאֶרֶת עוֹרָהּ.

וּבְעֶרֶב שֶׁל קַיִץ שׁוֹפֵעַ פְּרִיחָה

שֶׁל שְׁתִיקַת כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ מֻפְרָז –

מִי כְּפָאַנִי לִכְפּוֹת נְשִׁיקָה עַל מִצְחָהּ,

עַד כִּי נֶקֶשׁ־שִׁנַּיִם אֶת שְׁנֵינוּ אָחַז.

לֹא אֶשָּׂא שְׁבוּעָתִי בְּיָקָר וְקָדוֹש,

שֶׁאֱמֶת תֵּאָמֵר וּמִלִּים עַל נִיבָן.

אַךְ דּוֹמַנִי אֱמֶת כִּי אֻמְלַלְתִּי עַד בּוֹשׁ,

כְּמוֹ נִכְרַת מִלִּבִּי אוֹתֹו עֵץ דֻבְדְּבָן.

כַּמַּכְאוֹב הַנִּתָּק מִנִּי גּוּף, כֵּן גּוּפָהּ

שֶׁנִּתַּק מֵעֵינַי, כִּי הִגִּירוּ זִיוָן.

הִיא הָלְכָה, כִּי פָּחֲדָה, שֶׁאֵינֶנָּה יָפָה,

שֶׁעֵינֶיהָ אֵינָן כְּעֵינֵי דֻּבְדְּבָן.

מִנִּי אָז, שֶׁנָּבְלוּ כֹּה הַרְבֵּה שׁוֹשַׁנִּים,

מִנִּי אָז, שֶׁנָּשַׁר שֶׁפַע צֶמֶר וּפְרִי,

זֶה הַצַּעַר הַזַּךְ, הַמַּבְקִיעַ שָׁנִים,

מְהַלְּמֵנִי כְּגַל וְחוֹשֵׂף אֶת קִבְרִי.