רפאל אליעז

מֵצַח־שַׁיִשׁ לְסוּסִי, מֵצַח־אוֹר!

אַדְמָתִי, קָפָא מִצְחִי מִדַּהַר.

כְּהֵדִים מְנֻשָּׁקִים בִּכְפוֹר,

כְּאַחִים לְזַעַם וּמָגוֹר

עַל קִבְרֵי בָּנַיִךְ נַעֲבֹר:

סֶלַע וּפַרְסָה וָסַעַר.


רוּחַ עֶרֶב וְעוֹרְבִים. רוּחַ קֹר.

עֲנָנִים חָסְמוּ מֶרְחָב וָדֶרֶךְ.

אַדַּרְתִּי קְרוּעָה.

רַעֲמָתוֹ עֲקֹר!

לֹא נִסֹּב הַצִּדָּה וְאָחוֹר.

לֵב שָׁחֹר, דַּרְבֵּן! סוּסִי, דָּהוֹר

אֶל עִירֵנוּ הַבּוֹעֶרֶת!


יַעַר. רֵיחַ אֳרָנִים. יַעַר־עַד.

בְּטִיסָה נִזְכֹּר סִרְפָּד וָשַׁיִת,

עֵת צִלֵּנוּ בֵּין צְלָלִים אָבַד,

עֵת לָרִאשׁוֹנָה עַפְעָף רָעַד

בִּרְאוֹתֵנוּ מִתְאַבֵּךְ לְאַט

סְלִיל עָשָׁן מֵעַל לַבַּיִת.


מֵצַח־שַׁיִשׁ לְסוּסִי, מֵצַח־אוֹר!

נְבוֹן־קְפִיצָה וִיקַר רַגְלַיִם.

יַיִן וְתוּגָה יִשְׁכַּח שִׁכּוֹר,

אַךְ סוּסִי נְקַם־דָּמִים יִזְכֹּר,

חֶרֶב לִנְדָנָהּ לֹא שָׁוְא תַּחְזֹר,

לֹא רֵיקָם נָשׁוּב אֵלַיִךְ.


אִם הָיָה וְגוּף נָפַל – אֶל מוּל בֵּית־אָב,

רְאִי: הִנֵּה סוּסִי

וּבֵין שִׁנָּיו הַשֶּׁלַח –

הוּא יִדְהַר אֵלַיִךְ בְּשָׁרָב

לְהָבִיא בְּרוּחַ נְחִירָיו

מְאוֹר עֵינַי שֶׁלְּמַעֲנֵךְ חָרַב

בְּלִי הָבֵן אִם הוּא יָאֶה לָךְ…


פְּצָעִים שֶׁלֹּא יָפִיקוּ עוֹד מַכְאוֹב – נְשִׁימָתָם קַלָּה.

כְּגַנָּנִים הוֹלְכִים הַזִּכְרוֹנוֹת וּסְתָו עָמֹק בַּלֵּב.

עָבַר הַקַּיִץ עַל גּוּפִי, טְעוּן רֵיחוֹת וַהֲמֻלָּה,

וַיֵּעָלֵם בִּקְצֵה הַדֶּרֶך.

טֻלְטַל אֵי־שָׁם פִּרְיוֹ.

וּבְעִגּוּלָהּ

שֶׁל הַדְּמָמָה נוֹתְרוּ הַכּוֹכָבִים, וְחִוְרוֹנָם לִבְלֵב.

פְּצָעִים שֶׁלֹּא יָפִיקוּ עוֹד מַכְאוֹב – נְשִׁימָתָם קַלָּה.

לַיְלָה בָּעוֹלָם.

הָלְכוּ הַגַּנָּנִים.

יִשְׁנִי, כַּלָּה!


דָּמִים – קוֹלָם שָׁקֵט. סוֹעֶרֶת פְּרִיחָתָם רַק לַמַּקְשִׁיב.

בְּבוֹא הַיּוֹם תִּשְׁמַע נְשִׁירָתָם, וְהִיא – שִׂיחַת־רֵעִים.

דְּמָעוֹת. וְאוֹר וּכְפוֹר.

וְאֵין יָדַיִם לְהוֹשִׁיט.

וְאֵין קְלָלָה לְהִתְנַחֵם. וְאֵין לִרְאוֹת אֶת הַבָּאִים.

דָּמִים – קוֹלָם שָׁקֵט. סוֹעֶרֶת פְּרִיחָתָם רַק לַמַּקְשִׁיב.

וְאַתְּ, כַּלָּה, רִדְמִי בִּבְלִי חֲלוֹם וּפַחַד חֲרִישִׁי.


תָּמִיד אֶהְיֶה כְּרֶגֶל עַל הַסַּף. כְּלֵב הַמִּתְדַּפֵּק עַל הַמַּנְעוּל.

פָּנַי פְּקוּחוֹת כְּאוֹר־מְנוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּדְעַךְ עַד יוֹם.

כִּי יֵשׁ עוֹד חֹם מִתַּחַת לַמָּגֵן שֶׁל הַצִּנָּה וְחֹפֶשׁ לַכָּבוּל.

כִּי חֲבוּיִים חַיָּיו שֶׁל זֶרַע בְּאָפְלוֹ, וְעוֹד תְּפִלַּת יְבוּל

עִם בֹּקֶר תְּפַרְפֵּר בְּטִיסָתָן שֶׁל צִפֳּרִים מוּל אוֹר וּתְהוֹם.

וְרַק אֲנִי כְּרֶגֶל עַל הַסַּף. כְּלֵב הַמִּתְדַּפֵּק עַל הַמַּנְעוּל.

הִתְעוֹרְרִי, כַּלָּה!

יוֹנִים עַל אֶשְׁנַבֵּךְ!

חֲלוֹם הָיָה הַמַּבּוּל…


סְתָו בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת

מאת

רפאל אליעז


קוֹל הַנַּעַר

מאת

רפאל אליעז

סְתָו כָּזֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.

הַשֶּׁמֶשׁ הִרְעִיף עֲסִיס רִמּוֹנָיו. מְרִירוּתוֹ בָּשֵׁלָה!

עַל כֵּס־הֶהָרִים כְּשׁוֹפֵט הוּא בִּכְחוֹל הָאַדֶּרֶת. חָכְמָתוֹ הַלּוֹהֶטֶת!

עֲנָנִים לְמִשְׁפָּט נִקְרְאוּ וַיִּפְּלוּ עַל צִלָּם.

רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים יִפְרֹשׂ. עַל כֵּן שְׁתִיקָתָם – תְּפִלָּה.

עַל כֵּן נָמוֹג רַעֲמָם וְהָיָה לְרֶטֶט.

סְתָו כָּזֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.


בִּמְרוֹמֵי הַשָּׂדוֹת זוֹ הַדֶּרֶךְ עוֹדָהּ אַרְגָּמָן, אַךְ בַּגַּיְא הִיא גְשׁוּמָה

רַק הַצַּעַד מוֹלִיךְ אֶל גָּדֵר וְאֶל שִׂיח רוֹעֵד,

שֶׁשִּׁבֵּץ בִּטְלָלָיו וְלָבַשׁ נְשָׁמָה.

לֹא אַתָּה הַמַּנְהִיג, לְבָבִי הַנִּדְהָם!

מֵעוֹלָם לֹא נִחַשְׁתָּ דָּבָר, לֹא אַתָּה הַמּוֹרֶה הַיּוֹדֵעַ!

רַק מְעוּף־הַצִּפּוֹר הַסְּחַרְחַר, רַק אִבְחַת הַצַּמֶּרֶת בָּעֵץ,

הַחוֹשְׂפִים לִקְרָאתְךָ זוֹ מַלְכוּת שֶׁבַּדָּם,

וּמַנְחִים אֶת עֵינַי לְטַפֵּס עַל טוּרֵי מִגְדָּלֶיהָ.


רָקִיעַ נִרְגָּשׁ וְשָׂעִיר. רָקִיעַ נוֹשֵׁם גְּבָהִים.

שֶׁמֶשׁ־גְּבוּרוֹת עַתִּיקָה מְצַלֶּקֶת בָּרָק עַל פָּנָיו.

אֲשֵׁמָה הִיא מְאֹד, עַל כֵּן יֵין תַּפּוּחִים מִזְדַּהֵב הַשְׁקוּהָ!

כִּי הֵיכָן יָלוּן הָרֹגֵז הַלַּיְלָה, אֵיכָה יְכֻרְסַם אֲוִירוֹ הַטָּעִים!

הָבָה פִּיו מִגְדָּנוֹת נְמַלֵּא, וְיַקְשִׁיב לַדְּשָׁאִים, כִּי דָּשֵׁן צְחוֹקָם.

וּלְאָזְנָיו נָבִיא אֶת צְלִיל הַכִּנּוֹרוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים בָּרוּחַ.

אָן נֵלֵךְ, אָן נֵלֵךְ עוֹד, הַסְּתָו, וְגַנֵּינוּ בִּפְרִי אֲסוּרִים.

כְּפָרֵינוּ שָׁכְרוּ מִתְּבוּאָה וּמִיַּעַר. הַלַּיְלָה רַב מִכּוֹכָבָיו.

עִירֵנוּ מְחַכָּה הֲגוּיָה בֵּין פַּנָּסֶיהָ. נְעִירֶנָּה בְּתוּגָה סוֹעֶרֶת

נִפְרֹץ חֲלוֹמָהּ וְחוֹמוֹתֶיהָ! נִשָּׂא אֶת לִבָּהּ כְּמוֹ גְּדִי בְּשִׁנֵּי הָאֲרִי,

כִּי אַתָּה הַצַּיָּד הַקּוֹסֵם, הַלּוֹכֵד בְּאַלְפֵי חֲלִילָיו. נֹאהַב, נֹאהַב –

וּבִנְשֹׁף נְחִירֶיךָ בָּאֵשׁ, וּפָרַח בַּרְזִלָּהּ הַצּוֹנֵן וְהָיָה בַּרְזִלִּנוּ וֶרֶד.


מָעֲטוּ צְעָדִים. כָּבֵד בַּהִרְהוּר הַמַּבָּט.

מֵעֵבֶר לָהָר חִוְרוֹנוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר דּוֹהֵר.

כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים נָחִים עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׁחֹרָה.

כָּל הַלַּיְלָה שָׂמַחְתִּי בְּךָ, כָּל הַלַּיְלָה צָמַחְתִּי.

לְמַרְגְּלוֹת הָאוֹר פִּצְעִי כִּי יִבְעַר, עֵינִי הָעֲיֵפָה תָּשׁוּב תִּתְעוֹרֵר

לַחֲזוֹת בְּעִקְּבוֹתֶיךָ שֶׁאָבְדוּ, וְלִשְׁאֹל הַיַּלְדָּה הָעוֹבְרָה

עַל שִׁמְךָ הַמּוּזָר שֶׁלְּפֶתַע שָׁכַחְתִּי.



קוֹל הַסְּתָו

מאת

רפאל אליעז

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

חֲלוֹמְךָ הַיָּפֶה בְּשִׁירִי מְזֻמָּר.

אָנָּא, שְׁלַח אֶת יָדְךָ אֶל יָדִי וְנִפְסַע.

הָעוֹלָם הוּא רַק שְׁבִיל. וְהַנֶּפֶשׁ – מַסָּע.


רְקִיעַי הַזּוֹלְפִים אֲפַלֵּס לִקְרָאתְךָ.

בְּעֵצַי הַנּוֹפְלִים אֲנַשֵׁק רַקָּתְךָ.

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

בְּעֵינִי אֵין אֵיבָה, בְּיֵינִי אֵין נֵכָר.


כְּאַחַד הַקִּירוֹת שֶׁנִּתְּקוּ מִבֵּיתָם,

לְבָבְךָ הַשּׁוֹמֵט – אֶל רִכְבִּי יְרֻתַּם.

נַעֲרִי הַיָּקָר, נַעֲרִי הַיָּקָר,

הֶאֱדִימוּ פְּלָגִים בְּדָמְךָ הַנִּגָּר.



הַקּוֹל הַזָּר

מאת

רפאל אליעז

סְתָו בָּעוֹלָם. פִּרְחֵי בַּרְזֶל מְעֻנִּים רָאשֵׁיהֶם הִרְכִּינוּ.

יָדַיִם קָרוֹת לַגֶּשֶׁם. עֵינַיִם קָרוֹת לַפְּרִי בְּטֶרֶם נָשַׁר.

מִי יֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ בְּמַפֹּלֶת עִירִי אֶת לִבּוֹ הַזּוֹעֵק שֶׁל אָחִינוּ,

כִּי אָחִינוּ רָחוֹק, כִּי אָחִינוּ חָלַם בְּחֶדֶר שָׁקֵט וּמוּאָר.


שָׁרָשִׁים שֶׁיָּנְקוּ מִסְּלָעִים, אִילָנוֹת שֶׁצָּמְחוּ בַּשַּׁלְהֶבֶת –

גֵּאוּת אַדְמָתִי הַמְּרוּדָה, הֵם מֵתִים לְאִטָּם בָּרָקָב.

וְדַרְכִּי עֲצוּמַת־הַגַּנִּים בְּסַגְרִיר נֶעֶזְבָה וְנֶחְרֶבֶת,

גֵּוָהּ הֶחָזָק מִתְפּוֹרֵר מִפְּסִיעָה יְחִידָה שֶׁלַּסְּתָו.


כִּי הוּא בָּא בִּכְפִירָה וְחִלּוּל. בְּעָשְׁרוֹ הֶעָרִיץ, הַנּוֹגֵחַ.

לֹא בַּיַּיִן הִכָּה, כִּי בַּשֶּׁלַח. לֹא בַּזַּעַם חִבֵּק, כִּי בָּאֵשׁ.

בְּמִשְׂרֶפֶת הַשֶּׁקֶט צָמַח. מוּל תְּלִיּוֹת אֲפֵלוֹת הוּא זוֹרֵחַ.

נְשָׁמוֹת שֶׁתּוֹעוֹת בַּדֶּרֶךְ בִּטְחוֹנוֹ הַקַּר כּוֹבֵשׁ.


בִּמְסִלָּה לְלֹא תַּחֲנוֹת – קְרוֹנוֹת שֶׁל רַכֶּבֶת נוֹסַעַת.

רַכֶּבֶת אֵימִים בּוֹעֲרָה מוּל לַיְלָה עָמֹק וְתָמִים.

בַּתְּהוֹם הַסְּמוּיָה וּקְרֵבָה אוּלַי נוֹסִיפָה עוֹד צַעַד…

סְתָו בָּעוֹלָם.

וְהָעוֹלָם זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.


א

לְפָנִים –

חַיֶּיךָ הָיוּ לְבָנִים.

בּפְרֹחַ אָבִיב וְתִלְתָּן,

בְּרֶדֶת שְׁחָקִים עַד מִפְתָּן,

בִּגְאוֹת הַלֵּילוֹת מִכֹּבֶד הַנֵּטֶף –

הָיִיתָ אֲסִיר הַבְּרִיאָה הַנּוֹבֶטֶת.

אַךְ בִּכְפֹף הֶעָנָף אֶת פִּרְיוֹ הַנִּרְגָּן

הָיִיתָ שַׁלְהֶבֶת שֶׁל גַּן.


ב

בְּפֶתַע שָׁלִיחַ אֵלֶיךָ הוּרַץ

וּבְטֶרֶם יַכֶּךָּ הַסַּעַר שָׁבָץ,

הָלַכְתָּ בְּצֵל הֶעָנָן

וְזָרְעָה בִּינָתְךָ בִּשְׂדוֹתֵינוּ דָּגָן.

בְּבוֹא עֵת קָצִיר חִיּוּכִים עַל פָּנֵינוּ חָנוּ,

וְעֵינֵינוּ הַבָּר טָחֲנוּ,

עַד הָיָה זְהָבוֹ לְקֶמַח.

רְאִינוּךָ גְּבַהּ־מֵצַח, בְּרוּךְ־קֶמֶט.

רְאִינוּךָ גָדוֹל כִּזְכוּתְךָ הָאִלֶּמֶת.


ג

אַךְ בָּאוּ רוּחוֹת וְיָבְשׁוּ הַטְּלָלִים.

חַיֶּיךָ לָבְשׁוּ צְלָלִים.

בָּאִישׁוֹן – קִפְאוֹנָהּ שֶׁל תְּכֵלֶת.

בָּרִיסִים – נִקְשְׁרוּ גְּזִיזֵי־שֶׁלֶג.

שְׁעָתְךָ מִכָּל הַשָּׁעוֹת מְאֻחֶרֶת,

וּזְמַנְּךָ מִכָּל הַזְּמַנִּים הִגְבִּיהַּ –

יוֹנָתְךָ הָעִוֶּרֶת

בְּשׂוֹרָה אַחֲרוֹנָה נָשְׂאָה בְּפִיהָ.


אָז נוֹתְרוּ עֵינֵינוּ – טְחָנוֹת הֲרוּסוֹת

וּבָכָה הַנָּהָר. וְשָׁתְקוּ הַכּוֹסוֹת.

שָׁמַם לְבָבֵנוּ כְּבַיִת זָנוּחַ –

עַל סַף דִּמְעָתֵנוּ תָּנוּחַ.


יָדַעְתִּי כִּי תִּקְרַב –

מוֹקֵד נָשׁוּף,

מִפְלֶצֶת!


כּחֵטְא שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר מִזָּהֳרֵי עַצְמוֹ.

יָרֵאתִי כִּי תִּקְרַב

בְּיֻהֲרָה וָחֶצֶף

מוֹחֵץ בְּשָׂרִי וַחֲלוֹמוֹ.


עֲשִׁיר־רָקָב,

עַתִּיר פְּגָרִים וָרֶסֶק.

עֲטוּר גִּצִּים חַיִּים.

קִלּוּחַ דָּם.


נִשְׁמַת בַּרְזֶל

עִוֶּרֶת וְדוֹרֶסֶת,

דּוֹרֶסֶת קוֹל מֵתַי בַּלֵּב,

קוֹלָם שֶׁלֹּא נָדַם.


נִחַשְׁתִּי כִּי תָּבוֹא,

יָרֵאתִי כִּי תָּבוֹא,

מִקְּרָב וְכִלְיוֹנוֹת

שְׂרוּף־אֱמוּנוֹת,

פָּרוּעַ.

מַפֹּלֶת שֶׁל גְּבִישִׁים,

שֶׁל טַל,

מַשַּׁק גְּבָהִים.


הוֹרֵס עָשְׁרָם שֶׁל אֶבְיוֹנִים,

עוֹקֵר אֶת אָהֳלָם בָּרוּחַ,

שָׂדוֹת בְּאִבֵּיהֶם,

כִּפּוֹת הָרִים

עִם אֱלֹהִים.


הוֹ זַעַם הָעִלְּגִים אֲשֶׁר הֵיטֵב יָדַעְתִּי!

פְּנֵיהֶם הַמַּדְמִיעוֹת בְּשֶׁבֶר לֹא־אִכְפַּת.

וְזִיו קְלָלוֹת שֶׁלּוֹ חָטָאתִי,

אֲשֶׁר חָטָאת גַּם אַתְּ,

חַמָּה יִשְׁרַת־מַבָּט.


אֲהָהּ! אָבִיב אַשְׁמַאי,

זָקֵן יָרֹק,

צוֹלֵעַ.

גְּנִיחַת שֵׁדִים

וּצְחוֹק רוֹעֵף תְּמִימוּת.

רִחְרַחְתָּ בְּגַנִּים דְּלוּקִים,

רָחַקְתָּ כְּאוֹרֵחַ,

וְלֹא יָדַעְתָּ:

הֲלִשְׂמֹחַ

אוֹ לָמוּת…


לֹא אֵדַע כַּמָּה זְמַן נִשְׁתַּהוּ

בְּעִמְקֵי הָרְאִי יְגוֹנֶיהָ –

אִם אוּרֵי הָעֵינַיִם כָּהוּ,

אִם נִשְׂרַף חֲלוֹמָן הַגּוֹנֵחַ.


וּמִצְחָהּ הַנִּשָּׂא וּמְרֻסָּן –

גַּאֲוָה וּמְעוּף לֹא מִדַּעַת.

גַּבּוֹתֶיהָ בְּקַו מְלֻכְסָן

מְקַשְּׁתוֹת הָגוּתָהּ הַדּוֹמַעַת.


לֹא אֵדַע – צַוָּארָהּ הַזָּקוּף:

אִם הוּא גֶּשֶׁר אוֹ נַחַל שׁוֹפֵעַ

אֶל אוֹתָהּ אֶרֶץ־צְבִי שֶׁל הַגּוּף,

הַנּוֹשֵׂאת תְּהוֹמוֹת בֵּין כְּתֵפֶיהָ.


לֹא אִמִּי, לֹא נָכְרִית הָאִשָּׁה,

לֹא גַּם זוֹ שֶׁיָּעַד לִי אֱלֹהַּ,

אַךְ הָעָב הַקַּלָּה עַל רֹאשָׁהּ –

לִי הוּא חֶסֶד אַחֲרוֹן מִגָּבוֹהַּ.


נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

לְאַט נֵלֵךְ, לְאַט.

אוּלַי שָׁבִיר הָאשֶׁר,

שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד.


עַתִּיר צְלָלִים וָישֶׁן,

קָרוּעַ וְנִרְעָד,

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

נֵלֵךְ לְאַט.


עַל סֶלַע, עַל נְחשֶׁת,

עַל בְּאֵר, עַלְמָה וָכַד

נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ.

נֵלֵךְ לְאַט.


נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר הַחשֶׁךְ,

וְאוֹר עֵינֵךְ נִבְעַת,

כִּי שְׁתֵּי דְּמָעוֹת שֶׁל אשֶׁר

קָפְאוּ לָעַד.


יְדַעְתִּיךָ כְּסֵבֶר הַיַּיִן הַטּוֹב –

כְּפִשְׁרוֹ הַמֻּפְלָא שֶׁל הַצֵּל עַל פָּנֶיךָ.

בְּעִמְעוּם הַדְּבָרִים שֶׁיָּקְרוּ עַד מַכְאוֹב,

יְדַעְתִּיךָ, מִלְחִי בַּדְּמָעוֹת וּבַלֶּחֶם.


כְּאַדֶּרֶת שֶׁל עֶרֶב קַלָּה, אַפְרוּרִית,

כְּעָנָן הַנּוֹגֵעַ בְּהַר וְצַמֶּרֶת,

כֵּן נָגַעְתָּ בַּלֵּב, לֹא מַגָּע לְהַכְרִית,

וְעַל כֵּן בִּרְכָתִי עַל שְׂפָתַי מְקֻמֶּרֶת.


בְּלֶכְתִּי נְבוֹכָה מִפְּגִישׁוֹת – מְהַמּוֹת

הַדְּרָכִים, נִפְתָּלוֹת לְמַעַן אֶתְעֶה עוֹד.

וְאַתָּה עַל יָדִי, וְעֵינֶיךָ רָמוֹת,

כְּאַגְמֵי הֶהָרִים עֲטוּרֵי אוֹרְכִידֵאוֹת.


שָׁם דְּמוּמִים הַסְּלָעִים, וְקָרָה דִּמְעָתָם,

בְּיָדְעָם עַד מְאֹד: לְלִטּוּף לֹא יֻלָּדוּ.

וְאַתָּה וַאֲנִי חֲתוּמִים לְעוֹלָם

בִּשְׁבוּעָה שֶׁל מִלִּים, מֵעוֹלָם לֹא הֻגָּדוּ.


וְאֵלֶיךָ סְמוּכָה כְּאֶל תְּהוֹם כְּנַף־הָעָב,

וְלִבִּי יִפָּעֵם שְׁכוּר נִיחוֹחַ וָשַׁחַת.

וְאַתָּה עַל יָדִי רֹאשׁ חָסֹן וְעָנָו

עֵת עַל קְצֵה בְּהוֹנוֹת בָּא אֵלֵינוּ הַשַּׁחַר.


מַסָּע קָצָר לִרְחוֹב הַיַּלְדּוּת

מאת

רפאל אליעז


עִירִי

מאת

רפאל אליעז

יְקָרָה, יְקָרָה כְּזִכְרוֹן נוֹשָׁנוֹת,

כִּי יָקַרְתְּ לִי מֵאֵשׁ הַכִּירַיִם.

שֶׁעָלַיִךְ דָּרְכוּ אֲהָבוֹת רִאשׁוֹנוֹת,

וְלִבּוֹת אַבְנוּנִים מֵאֲבָנַיִךְ.


אַתְּ נָשָׂאת בְּשַׁלְוָה גַּם יָדִיד גַּם אוֹיֵב,

וְגוּפִי – כְּדִמְעָה בְּעֵינַיִךְ.

אַתְּ שָׁתַקְתְּ בְּהַכּוֹת גַּם בָּרָק גַּם מַגְלֵב,

וּבָכִית עֵת בָּכוּ עֲנָנַיִךְ.


אֶת אוֹרֵךְ הָרָמוּס אֲלַקֵּט בְּרִיסַי

וְאֶמְשַׁח בַּשֶּׁמֶן פְּצָעַיִךְ.

לִמְחִיאוֹת הַסּוּפָה אֶפְתַּח אֶת תְּרִיסַי,

סְגוֹר־לִבִּי כִּי אֶפְתַּח – רַק אֵלַיךְ.



הָרְחוֹב

מאת

רפאל אליעז

זִקְנָתֵךְ כְּזִקְנַת הַבַּרְזֶל וְהָאֶבֶן –

חֲלֻדָּה וְשֵׂיבַת אֲבִיבִים יְרֻקָּה,

וּבַת־שְׂחוֹק רְחָבָה, סוֹאֲנָה, מְשֻׁלְהֶבֶת,

כְּשֶׁל עֶבֶד טוֹב־לֵב מִתְּקוּפָה רְחוֹקָה.


בְּלִבֵּךְ נִקְבְּצוּ גַּם תְּפִלּוֹת וְגַם לַחַשׁ.

רְכִילוּת שֶׁל תְּמִימוּת. רְעָמָיו שֶׁל הָרִיב.

בַּחֲשַׁאי שׁוּב עוֹלָה הַכְּלִמָּה בַּתִּפְרַחַת

וְחַיַּיִךְ יָפוּ בְּעָנְיָם לְהַרְהִיב.


טְלַאִי־רָקִיעַ סָחוּף יְפַרְפֵּר לוֹ מִמַּעַל,

וְתַחְתֵּךְ: אַפְרוּרִית, שִׁעֲמוּם, עֲזוּבָה.

אַךְ אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ צְלִיל טֶפֶף שֶׁל נַעַל,

הַחוֹמְקָה עַל פָּנַיִךְ רְדוּפַת אַהֲבָה.



הַבַּיִת

מאת

רפאל אליעז

אַתָּה חוֹסֶה בְּסֵתֶר רוּחַ,

בֵּין סְעָרוֹת חָסוּ חַיַּי.

הֵם בָּאוּ כָּאן מְעַט לָנוּחַ,

כְּרוּחַ עֶרֶב אֶל הַגַּיְא.


כְּתָלִים לָבְשׁוּ בַּגְרוּת עוֹמֶמֶת,

וְגַג עָמַס רָקִיעַ סָב.

זָרוּת זַכָּה, זָרוּת קוֹסֶמֶת –

רַק אַתְּ עוֹד לֹא נָפַלְתְּ בַּקְּרָב.


מֵעֵבֶר לָאֶשְׁנָב רוֹחֶשֶׁת

יַלְדוּת אַחַת – שִׂמְחָה וּשְׁכוֹל.

וְרַק הַסַּף הוּא גְּבוּל לַפֵּשֶׁר

וּמַעֲנֶה אֶחַָד לַכֹּל.



הַחֶדֶר

מאת

רפאל אליעז

כְּבֹשֶׂם רָהִיטָיו נוֹשַנְתִּי,

כִּירִיעוֹתָיו קָמְטוּ פָּנַי.

עֵינִי שֶׁלִּי, הֲרַק יָשַׁנְתִּי

וּמְשׂוֹשׂ־חַיַּי פָּג בִּלְעָדַי?


חֲפוּי אָבָק כִּכְלִי נִשְׁכַּחְתִּי,

וְאַפְלוּלִית הוֹלְמָה בַּחֵיק.

לֹא מֶרְחַקִּים עִמִּי לָקַחְתִּי –

רַק אֵיזֶה הֵד – הַרְחֵק, הַרְחֵק.


אִוְשַׁת הַקֹּר. מַשַּׁב הָעֶצֶב.

פְּסִיעוֹת שֶׁל שִׁיר שֶׁלֹּא הֻקְשַׁב.

עֲצַת הָאֵם הַמִּתְנוֹצֶצֶת

לְהֶרֶף־עַיִן וְלַשָּׁוְא.


חַדְרִי שֶׁלִּי – קַמְּצָן פִּקֵּחַ,

לֹא בִּקַּשְׁתִּיךָ כָּל אֶתְנָן.

לִבִּי שֶׁבָּא לְהִתְאָרֵחַ,

גַּם הוּא, אוּלַי, אֵינֶנּוּ כָּאן.


אִם כִּסּוּפַי הָיוּ לָטֹרַח –

חֶמְדַּת נַפְשִׁי אֶתֵּן חִנָּם.

אֶת מְנַת אוֹרִי – לְעוֹבְרֵי־אֹרַח,

וְאֶת יוֹנַי – לְסַכִּינָם.



הֶחָצֵר וְעֵץ־הַדֻּבְדְּבָן

מאת

רפאל אליעז

בְּשֶׁל עֵץ דֻּבְדְּבָן יְחִידֵנוּ, אוּלַי,

לֹא הָיְתָה הֶחָצֵר מֵעוֹלָם עַתִּיקָה.

עֲלוּמֵי הָאֵזוֹב, שֶׁהִבִּיטוּ אֵלַי,

נֶאֶרְגוּ מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ וּשְׁתִיקָה.


גַּם זְקָנוֹ שֶׁל סָבִי, בְּחָלְפוֹ עַל פָּנַי,

הִתְבַּדֵּר מְלֻבְלָב וּפְתַלְתֹּל כְּעָרְמָה.

וְלוּלֵי שֶׁהָיִיתִי הַבְּכוֹר בֵּין אַחַי,

לֹא הָיָה מְהַתֵּל בִּי: “כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה…”


וַאֲנִי – תַּנְחוּמִים מִשְּׁנִינָה וְטוּב־לֵב

מְפֻרְקָד בִּקַּשְׁתִּים תַּחַת עֵץ דֻּבְדְּבָן.

בִּכְמִישַׁת הֶעָלִים שֶׁל סִפְרִי הַבָּלֶה

נִשְׁתַּיֵּר לְעוֹלָם מַה שֶּׁהוּא לֹא־מוּבָן.


וְעַל כֵּן בִּכְמִיהָה אָז נִתְלוּ שְׁתֵּי עֵינַי

בַּיָּרֹק הַנּוֹשָׁן שֶׁנָּשַׁם לְאִטּוֹ.

וּמִיּוֹם אֱלֵי יוֹם, כְּמוֹ טְלַאי לְיַד טְלַאי,

נִתְעַגֵּל בְּאָדְמוֹ פְּרִי זָעִיר כִּפְשׁוּטוֹ.


אַךְ עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁעָלַי לְהַבְהִיר –

לֹא פִּרְיוֹ שֶׁהִבְשִׁיל, לֹא טְרָפוֹ שֶׁנָּשַׁר,

כִּי אַחַת נַעֲרָה, לָהּ הָקְדַּשׁ זֶה הַשִּׁיר,

שֶׁשָּׁכַחְנוּ, אוּלַי. כִּי לִשְׁכֹּחַ אֶפְשָׁר.


לֹא אַיֶּלֶת תְּמִימָה, לֹא לִילִית אוֹ מַלְאָךְ

לֹא גְּמִישָׁה כְּיוּבַל, אוֹ זְקוּפָה כְּתָמָר.

רַק יָדֶיהָ אֶזְכֹּר, וּבְרִיתָן לֹא אֶשְׁכַּח,

אֶת בְּרִיתָן הַתַּמָּה לֶחָטוּב וּמֻגְמָר.


לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁל מִלִּים וְגִמְגּוּם,

אוֹ לִפְרֹק בְּנֵי־

דְּמֻיּוֹת וּפִלְאֵי צֵרוּפִים –

לֹא יִפְקַח אֶת עֵינְכֶם, הַשְּׁבוּיָה שְׁבִי עָגוּם,

בְּשִׁלְטוֹן הַצְּבָעִים הַטָּרוּף בַּטְּרוּפִים.


כִּי בְּקֶסֶם שִׂיחָה שֶׁבְּצֵל דֻּבְדְּבָן

עַל חִידָה וְסָתוּם בִּתְנוּעָּה וְצוּרָה

נִמְצְאוּ פִּתְרוֹנִים וְהֶסְבֵּר מְכֻוָּן,

זוּלָתִי הַפִּתְרוֹן עַל תִּפְאֶרֶת עוֹרָהּ.


וּבְעֶרֶב שֶׁל קַיִץ שׁוֹפֵעַ פְּרִיחָה

שֶׁל שְׁתִיקַת כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ מֻפְרָז –

מִי כְּפָאַנִי לִכְפּוֹת נְשִׁיקָה עַל מִצְחָהּ,

עַד כִּי נֶקֶשׁ־שִׁנַּיִם אֶת שְׁנֵינוּ אָחַז.


לֹא אֶשָּׂא שְׁבוּעָתִי בְּיָקָר וְקָדוֹש,

שֶׁאֱמֶת תֵּאָמֵר וּמִלִּים עַל נִיבָן.

אַךְ דּוֹמַנִי אֱמֶת כִּי אֻמְלַלְתִּי עַד בּוֹשׁ,

כְּמוֹ נִכְרַת מִלִּבִּי אוֹתֹו עֵץ דֻבְדְּבָן.


כַּמַּכְאוֹב הַנִּתָּק מִנִּי גּוּף, כֵּן גּוּפָהּ

שֶׁנִּתַּק מֵעֵינַי, כִּי הִגִּירוּ זִיוָן.

הִיא הָלְכָה, כִּי פָּחֲדָה, שֶׁאֵינֶנָּה יָפָה,

שֶׁעֵינֶיהָ אֵינָן כְּעֵינֵי דֻּבְדְּבָן.


מִנִּי אָז, שֶׁנָּבְלוּ כֹּה הַרְבֵּה שׁוֹשַׁנִּים,

מִנִּי אָז, שֶׁנָּשַׁר שֶׁפַע צֶמֶר וּפְרִי,

זֶה הַצַּעַר הַזַּךְ, הַמַּבְקִיעַ שָׁנִים,

מְהַלְּמֵנִי כְּגַל וְחוֹשֵׂף אֶת קִבְרִי.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!