רפאל אליעז
זֶמֶר עַל חֶרֶב, סוּס וְחָלִיל
בתוך: שירים: כרך שני – הַחַיָּט הַכָּחֹל
1.jpg

א

שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב,

נַשְּׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו,

לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ,

דֶּרֶךְ צוֹפָה אֶל כּוֹכָב.


זֶמֶר קוֹרֵא לִי מִיַּעַר –

שַׁחַל אוֹ נֶשֶׁר אוֹ צְבִי.

אַל תְּלַוִּינִי מְלֹא צַעַד,

אַל תִּשְׁאֲלִי לְשׁוּבִי.


סֵבֶר־עֵינַיִךְ שְׁבוּעָה לִי,

צֵל עַפְעַפַּיִךְ צִלִּי, –

הֵמָּה יִהְיוּ לְחֻפָּה לִי,

סֵתֶר בָּאֵשׁ וָחֳלִי.


אַךְ אִם חַרְבִּי תִּתְנַכֵּר לִי,

אִם עַל סוּסִי בָּא הַשֹּׁד,

חֹשֶׁךְ עֵינַי יִשָּׁמֵר לִי,

יַעַר הַחֹשֶךְ לִרְאוֹת.


אָז יַעַטְפֵנִי הַלַּיְלָה,

אֵלֶם יַכֶּה אֶת קוֹלִי,

שְׁמֵךְ לַהֲגוֹת לֹא אוּכַל עוֹד,

שְׁמֵךְ יֶהֱגֶה חֲלִילִי.


שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב,

נַשְּׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו,

לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ,

דֶּרֶךְ צוֹפָה אֶל כּוֹכָב.


ב

סוּס וּפָרָשׁ נֶעֱלָמוּ,

לַיְלָה נָפַל עַל לִבִּי,

שֶׁבַע שְׁנוֹת אֹמֶן פָּעַם הוּא,

פַּעַם לֹא מָט בְּקִרְבִּי.


שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי

בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה,

שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי,

אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה.


ג

עֶרֶב אוֹרֵחַ הוֹפִיעַ

זָר וְרָחוֹק וְשָׁקֵט.

חֶרֶב מָצָאתִי, – הוֹדִיעַ,

חֶרֶב אִישׁ־חַיִל שֶׁמֵּת.


בּוֹאִי, – אָמַר הָאוֹרֵחַ,

בַּיִת יְהִי לָךְ בֵּיתִי,

הֵן בִּלְעָדַיִךְ יָרֵחַ

רַעַל נוֹסֵךְ אֶל פִּתִּי.


הֶבֶל, – עָנִיתִי, – הַשִּׂיחַ,

טֹרַח טָרַחְתָּ בִּכְדִי.

דֶּלֶת גַּנִּי עַל בְּרִיחַ,

פֶּרַח גַּנִּי לְדוֹדִי.


ד

בֹּקֶר שָׁמַעְתִּי קוֹל שַׁעַט,

דַּהַר שֶׁל סוּס־אֵין־רוֹכְבוֹ.

רוּצִי, אִמִּי, אֱלֵי שַׁעַר,

הוּא לִי בְּשׂוֹרָה כִּי יָבוֹא.


אִמָּא לָחֲשָׁה וַתֹּאמַר לִי:

– מָוֶת עוֹמֵד לִי בַּחֵךְ,

כֶּתֶם שֶׁל דָּם עַל צַוָּאר לוֹ

כֶּתֶם שֶׁל דַּם חֲתָנֵךְ.


דֹּמִּי, אִמִּי הָאֻמְלֶלֶת,

מַה לָּךְ כִּי חַי תְּבַכִּי?

קֶסֶם נִדְרוֹ מְצַלְצֵל עוֹד

חַם וְרוֹנֵן בְּחֵיקִי.


ה

שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי,

בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה,

שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי,

אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה.


שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה

אֹדֶם אָגְרוּ שׁוֹשַׁנִּים,

שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה,

לַיְלָה כְּשֶׁבַע שָׁנִים.


אָז נִתְרוֹנֵן צְלִיל נְחֹשֶׁת,

זֶמֶר חָלִיל מֵהָרִים.

אוּצָה, לִבִּי, חֵץ בַּחֹשֶׁךְ,

עוּפָה, פַּרְפַּר־סַנְוֵרִים!


חוּשִׁי, צִפֹּרֶת עִוֶּרֶת,

נוּחִי בְּסֵתֶר נוֹפוֹ,

שִׂימִי כְּנָפֵךְ עֲלֵי חֶרֶב

טֶרֶם תִּבְכִּי עַל כְּתֵפוֹ!


אִם בֶּאֱמֶת תֹּאהֲבִיהוּ

אִם בִּדְבָרַיִךְ אֵין שָׁוְא,

טֶרֶם נָשַׁקְתְּ לוֹ עַל פִּיהוּ,

נַשְּׁקִי לְסוּסוֹ צַוָּארָיו!



הָיִינוּ קְטַנִּים.

מִכָּל יַרְכְּתֵי סִמְטָה, מִּכָּל כִּבְרַת יַעַר, מִכָּל פִּסַּת רָקִיעַ

הָלַךְ אֱלֹהִים לִקְרָאתֵנוּ כְּהֵלֶךְ.

עַל גַּבּוֹ תַּרְמִיל אֵלִיָּהוּ,

עַל שְׂפָתָיו חִיּוּכוֹ שֶׁל לֵיצָן.


“הִנֵּה בָּא הַיּוֹם, – אָמַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים, – הִנֵּה בָּא הַיּוֹם!”

הַשָּׁמַיִם יָרְדוּ לָאֲגַם

לַחֲזוֹת בִּפְנֵיהֶם הַכְּחֻלִּים בַּמַּיִם.

הַדַּיָּגִים צָדוּ אֶת דְּגַת הַזָּהָב הַקְּטַנָּה.

בָּבוּאוֹת־פְּנִינָה הִצְטַחֲקוּ מִקַּרְקַע הָאֲגַם

אֶל לִבְנָתָם הַמַּפְלִיגָה שֶׁל בַּרְבּוּרִים.


“הִנֵּה בָּא הַיּוֹם!” – שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת בַּנֶּפֶשׁ.

אָז הִרְטִיט הָאֲגַם שִׁירוֹ הַיָּחִיד לַנְּעָרִים.


אַחַר גָּדַלְנוּ.

יוֹם־יוֹם גָּדַלְנוּ.

יוֹם־יוֹם כִּרְסַמְנוּ: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

אָז הִתְרַחֵק אֱלֹהִים כְּמַרְאָה שְׁבוּרָה בֵּין אוּרִים וְסַכִּינִים.

וְיוֹם אֶחָד בְּלֹא בְּשׂוֹרַת נָבִיא

יָצָא הַלֵּב כִּצְלִיל מִנֵּבֶל מְנֻפָּץ:

הַנְּעָרִים הָלְכוּ לָהֶם.


עָב צְחֹרָה עָמְדָה עַל הָאֲגַם וְנִפְנְפָה שָׁלוֹם.

הֵם לֹא הָפְכוּ רֹאשָׁם.

רוּחוֹת נָשְׂאוּ אֶת בְּלוֹרִיתָם אֶל גֵּיא הַשּׁוֹשַׁנִּים.

גֵּיא הַשּׁוֹשַׁנִּים בָּאָרֶץ הַיָּפָהּ: בֻּלְגָּרִיָּה!

הֵם לֹא הָפְכוּ רֹאשָׁם.


יוֹם־יוֹם פָּרְחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים

עַד הֱיוֹתָן צְלָלִים שֶׁל דָּם.

יוֹם־יוֹם נָשְׁבוּ רוּחוֹת מִן הֶהָרִים,

וְרֵיחַ אֳרָנִים וְאַלּוֹנִים,

וְרֵיחַ שֶׁל סְנָאִים וּזְאֵבִים

נִשְׁפַּךְ עַל פִּי גְּבִיעֵי הַנְּעָרִים.

וְשִׁיר רָחוֹק שֶׁל גִּבּוֹרִים צָלַל אֱלֵי אָזְנָם

וְהוּא סִפֵּר לָהֶם בְּקֶצֶב אַבְהִי, בַּלְקָנִי,

כִּי זֶה דָּמָם צוֹבֵעַ עַלְעֲלֵי הַוֶּרֶד,

וַחֲלוֹמָם הוּא שֶׁגּוֹזֵר צוּרַת כִּתְרֵי הַפֶּרַח.


אֲזַי יָקוּם אַחַד הַנְּעָרִים, יִקְרָא:

"אַחִים! בְּשָׂרֵנוּ הוּא יִקְרַת עוֹלָם!


נִגּוּן נִתָּק מִמֶּנּוּ,

עָלֶה נִתָּק מִן הַשּׁוֹשָׁן!"

וְאָז יָקוּם שֵׁנִי, יִקְרָא:

"שׁוֹכְנִים בִּי בַּרְבּוּרִים לִבְנֵי־כָּנָף

וְאֵין כְּמוֹתָם לְגַאֲוָה וּפְדוּת!"

וְאָז יָקוּם שְׁלִישִׁי, יִקְרָא:

“לֹא עוֹד נִשְׁלַח כַּדּוּר בְּלֵב בָּשָׂר וּבְנוֹצַת בַּרְבּוּר!”


וְכָךְ גָּדְלוּ הַנְּעָרִים. יוֹם־יוֹם גָּדְלוּ.

לִמְּדוּם קָלוֹעַ מֵישָׁרִים.

לִמְּדוּם זָרוֹעַ רִמּוֹנֵי פְּלָדָה.

גָּדְלוּ רוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.


אַחַר הָלְכוּ לַיַּעַר.

עִתִּים נִשָּׂא קוֹלָם

וְאָז כְּפָרִים שְׂרוּפִים בְּצִפִּיָּה נָדַמּוּ.

עִתִּים הֵם צוֹעֲדִים בְּלִי יַעֲמֹדוּ

עַד אִם שַׁחֲרִית גְּבוֹהַת־קוֹמָה־וָמֵצַח

נִצֶּבֶת לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ חוֹמָה תְּלוּלָה

אוֹ קֶבֶר שָׁח צוֹפֶה שְׁמֵי עוֹלָמִים

חוֹסֵם דַּרְכָּם…


אִם קַמְתָּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֵרוּת

וּשְׁפִיפוֹנִים זָקְפוּ קוֹמָה עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ,

רְאֵה מְעוּף הַצִּפֳּרִים

וְשֶׂגֶב לְמַד מִטֹּהַר רִחוּפָן!


אִם קַמְתָּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֵרוּת,

אִמְּךָ הִיא שֶׁתַּנִּיחַ לְרַגְלֶיךָ

גְּוִיַּת חֲלוֹמוֹתֶיהָ הַשְּׂרוּפִים –

שְׁחֹרָה וְלוֹהֲטָה

כְּלוּחַ־שַׁיִשׁ מֵאַרְמוֹן עָלָה בְּאֵשׁ.


בֵּין הַקּוֹצִים עוֹטְרֵי הַקֶּבֶר

תִּחְיֶה אֱמוּנָתָהּ בַּסֵּתֶר.

הִיא תִּתְיַצֵּב בֵּינְךָ וּבֵין הַבּוֹר,

תָּאִיר עֲרִיסָתְךָ הַמִּתְנַדְנֶדֶת

וְלֹא תָּמוּשׁ עַד אִם תָּקִיץ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.


פָּנָיו כְּשֶׁל לֵיצָן כָּמֵהַּ: חִוָּרוֹן וָעַיִן.

הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה כִּנְעוּלָה עַל בְּרִיחַ.


אָמְרָה אֲחוֹת הָרַחֲמִים: הָיִיתָ שָׁם…


עָנָה הַמְנֻתָּח בְּקוֹל שֶׁנִּתְגַּמְגֵּם

בֵּין הַגָּרוֹן וְהַחַיִּים:

בְּנַחַל מֵי חַמְצָן וְכֹהֶל…


אַגְבִּיהַּ אֶת הַכַּר…


עוֹדִי שׁוֹמֵעַ לֹבֶן הַתִּקְרָה

אֲשֶׁר הִזְלִיפָה סַם מָתוֹק…


נַסֵּה עַיִן שְׁנִיָּה לִפְקֹחַ…


נִדְחַפְתִּי לַחֲלוֹם בַּעֲדִינוּת,

בְּתֹקֶף שֶׁל צְלָלִים חוֹפְזִים…

הַחֲדָרִים הָיוּ וְרֻדִּים וּבְלִי רִצְפָּה…


עַל אֶדֶן כָּל חַלּוֹן הָיְתָה פְּרוּשָׂה אָחוֹת –

וִילוֹן הַמִּתְנַפְנֵף וּמְחַיֵּךְ…

אִמְרִי, מָתַי אֶשְׁמַע אֶת חֲרִיקַת הַשַּׁעַר?


יֵרֵד הַחֹם1, תָּשׁוּב הַבַּיְתָה…


לוּא אַתְּ אָבִיב לֹא כָּךְ הֶחֱנַפְתִּי לָךְ…

לוּא אַתְּ אָחוֹת שֶׁלִּי לֹא כָּךְ אָהַבְתִּי…

דָּרַכְתִּי עַל מִפְתַּן בֵּיתֵנוּ… הוּא הִצְמִיחַ דֶּשֶׁא…

טְפִיחוֹת הָאֶקָלִיפְּטוּס בַּתְּרִיסִים הָיוּ רַכּוֹת

כְּאֶצְבָּעוֹת סוּמוֹת…

אֶת הַמִּטָּה הִצַּעַתְּ לִי אַתְּ…

אֶת שִׂיחָתֵךְ עִם הַסַּגְרִיר הָאֶבֶן תְּסַפֵּר לִי…

הִיא מָצְצָה אוֹתָהּ בְּהִתְרַפְּסוּת כָּזֹאת…


עֶשֶׂר טִפּוֹת וְזֶהוּ…


הַרְבֵּה, הַרְבֵּה טִפּוֹת…

עַל הַגָּדֵר פְּנִינִים וְצִפֳּרִים,

שֶׁהִשְׁחִילָן הַגֶּשֶׁם…

אֲנִי רָעֵב, אָחוֹת!


הַיּוֹם מָרָק…

לֹא כַּמָּרָק שֶׁל אִמָּא…

שָׂדֶה מָלֵא פְּרָחִים וַעֲשָׂבִים…

הָאִטְרִיּוֹת, יְדֵי חִטָּה גְּמִישׁוֹת,

מְנַדְנְדוֹת סַלִּים עִם בֹּשֶׂם פִּלְפְּלִים וָשׁוּם…

אֲנִי נוֹשֵׁם…


נוֹשֵׁם וָצָף עַל מֵי הָעֲיֵפוּת…

הָעַיִן הַפְּקוּחָה גַּם הִיא נִסְגֶּרֶת.

וְחִוְרוֹנְךָ כִּסָּה אֶת הַסָּדִין…

קַח עוֹד שָׁלֹשׁ טִפּוֹת. תִּישַׁן…


שְׁנַת הָעֵצִים הַלַּיְלָה נָדְדָה.

לְאָן, לְאָן הִיא נָדְדָה, אָחוֹת?..



  1. במקור “הַחם” – הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

עֲצֵי הָאִזְדָּרֶכֶת וְהַדֹּלֶב

מְנַעֲרִים עָלִים קְמֵלִים.

הֵם לֹא שָׁעוּ לַנַּעַל הַכְּבֵדָה

שֶׁבּוֹסְסָה עַל הַשַּׁלֶּכֶת.

הַנְּעָרִים בַּסְּתָו הַזֶּה נָטְשׁוּ אֶת הַשְּׂדֵרָה.


גְּשָׁמִים שָׁטְפוּ כָּל שֶׁהָיָה בָּהּ:

מִשְׂחָק, רִשְׁעוּת וְאַהֲבָה.

הַנְּעָרִים לָבְשׁוּ מַדִּים.

רַק סַנְדָּלָם הַיָּשָׁן יָדַע

כִּי זְמַן חָדָשׁ יַחֲטֹף כַּלּוֹתֵיהֶם.


אָבְדַן הַגְּבוּל בֵּין מְדֻמֶּה

לִמְדֻמֶּה יוֹתֵר

הָיָה לְמַמָּשִׁי בִּזְכוּת צַו הַגִּיּוּס.


מַדִּים יְרַקְרַקִּים יָצְרוּ שִׁוְיוֹן מְרַעֲנֵן,

סִימַן הֶכֵּר אִישִׁי.


רַק פֹּה וָשָׁם הוֹסִיפָה אִמָּא:

כַּפְתּוֹר לַמִּכְנָסַיִם,

נֶקֶב נוֹסָף לַחֲגוֹרָה.


הַנְּעָרִים רָצִים בַּכְּבִישׁ

אַחֲרֵי הַהֶבֶל שֶׁפִּיהֶם פּוֹלֵט.

חָתוּל צְחַרְחַר עוֹמֵד עַל הַגָּדֵר.

הַחֲתוּלִים אֵינָם הוֹלְכִים לַמִּלְחָמָה.


הַנְּעָרִים עוֹלִים לַמַּשָּׂאִית.

הַכֹּל כְּבָר הַיְנוּ הָךְ, כְּמַחֲשָׁבָה שֶׁנֶּחְסְמָה,

פְּרָט לְשִׁנּוּי הַנּוֹף שֶׁהוּא מָהִיר מִדַּי.

פַּרְדֵּס בַּדֶּרֶך. עוֹד פַּרְדֵּס.

פֵּרוֹתֵיהֶם אֵינָם רוֹמְזִים לְאָן.

עַמּוּד חַשְׁמַל וְעוֹד עַמּוּד.

לַמַּשְׁמָעוּת אֵין מַשְׁמָעוּת.

בֵּין שֶׁבָּרָד יַכֶּה בַּפְּרִי

בֵּין שֶׁשְּׂרֵפָה תַּבְקִיעַ אֶבֶן מִן הַקִיר,

הַנְּעָרִים לֹא יוֹשִׁיעוּם.


אַדְמַת הַחַמְרָה הַמְּתוּקָה נִסְחֶפֶת

כּמְעַרְבֹּלֶת הַנִּמְלֶטֶת מֵעַצְמָהּ.

הָאֶקָלִיפְּטוּס אֲשֶׁר עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ

הִרְכִּין אֶת בְּלוֹרִיתוֹ הָרֵיחָנִית.

נִגְדַּע.


בֵּין בַּרְקָנִים גְּבוֹהִים נִבַּט

רוֹעֶה עֲטוּף קְרָעִים.

הוּא עֲרָבִי קָטָן.

"הַאִם זֶה טוֹב אוֹ רַע

לִחְיוֹת בְּלִי דַּעַת קְרֹא וּכְתֹב?"

הוּא מְגַחֵךְ.

פִּיו מָלֵא שֶׁמֶשׁ.

“הַמִּלְחָמָה פֹּה לֹא נוֹקֶפֶת אֶצְבַּע.”

רוֹעֵה הַצֹּאן מוֹסִיף לִנְקֹב זְמַנּוֹ

עַל־פִּי צִלֵּי עֵצִים מְהַדְהֲדִים

בֵּין אוֹר זְרִיחָה לְאוֹר שְׁקִיעָה.


מָתַי נַגִּיעַ?

הַרְעָמִים עוֹד רְחוֹקִים.

אִישׁ לֹא רָאָה בְּרָקִים כָּל־כָּךְ שְׁקֵטִים.

הַנְּעָרִים תָּרִים לַשָּׁוְא.

פֹּה אֵין תַּרְבּוּת.

הָרִים סְגֻלִּים שׁוֹבְרִים אֶת קַו הָאֹפֶק.

וְאֵי הַמִּלְחָמָה?


"כּשֶׁאָשׁוּב חֻלְצָה אֶקְנֶה לִי אֲדֻמָּה.

לֹא נַעֲלַיִם צַרְצָרוֹת. לֹא עֲנִיבָה.

אֵין לַכְּאֵב צִדּוּק. אֲנִי חוֹשֵׁב."


פֹּה אֵין יוֹרְדִים גְּשָׁמִים.

צַחוּת שֶׁחַיָּה עִם עַצְמָהּ.

הַכֹּל נָקִי. לָטוּשׁ.

פֹּה נִשְׁכָּחִים דְּבָרִים וּמַעֲלִים סְבָרוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶן תַּכְלִית מֻגְדֶּרֶת.

מָה, לְמָשָׁל?

אָבִי סִפֵּר לִי שֶׁאָבִיו סִפֵּר לוֹ מַעֲשֶׂה:

אָבִי שָׁכַב בְּבֵית־חוֹלִים.

אָנוּשׁ.

וְסָבָא, שֶׁהִתְמִיד לְהִתְפַּלֵּל

לְפֶתַע נִשְׁתַּתֵּק.

קָפְצָה בּוֹ מִין אֵימָה וְרָץ אֶל הָאֻרְוָה.

שָׁם הוּא בָּכָה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל סוּס עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

כְּשֶׁאָבִי חָזַר בָּרִיא, סָבָא טָעַן

שֶׁזֶּה בִּזְכוּת הַסּוּס.

אָז אֲחוֹתִי רָחֵל בִּקְשָׁה מִסָּבָא

שֶׁלֹּא יָשׁוּב עַל הַסִּפּוּר לִפְנֵי זָרִים.

מוּזָר, שֶׁבַּמִּדְבַּר הַזֶּה נִזְכַּרְתִּי בְּחִבָּה

שֶׁסָּבָא זַ"ל הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס…


כְּפָר בַּגָּלִיל.

פִּכֵּחַ וְיָרֹק לְאוֹר הַיּוֹם.

חוֹלֵם וּמַעֲלֶה גֵּרָה בַּחֹשֶׁךְ.

מְכֻרְבָּלִים בְּמַעֲטֶה שֶׁל אֱמוּנָה וָפַחַד

שָׁכְבוּ בֵּין הַשִּׂיחִים הַלַּחְלַחִים

הָאָב וּבְנוֹ.


לֵאֶה כְּנַעַר לְאַחַר מִשְׂחָק מַתִּישׁ

רָבַץ הַגַּיְא קָפוּא עַל גּוּפֵיהֶם.

הַקֶּרַח שֶׁיָּרַד מֵעֲנָנִים

נִצְנֵץ בְּאִישׁוֹנֵי הַבֵּן.

הָאָב –

עַל עַפְעַפָּיו כָּבוּ כּוֹכְבֵי הַלַּיְלָה.


עָמְדָה הַצִּפִּיָּה כְּשַׁעַר בֵּין חַיֵּי הָאָב

לְבֵין חַיֵּי הַנַּעַר.

בַּחֲפִירוֹת רַעֲנַנּוֹת שׁוֹטֵט הַמָּוֶת

הָאָב רָאָהוּ.

לָרְגָבִים נָשַׁק הַדָּם

הַבֵּן רָאָהוּ.


בְּתַלְתַּלָּיו דְּבוּקִים לַמֵּצַח –

לֹא נָגַע הָאָב.

וּבְרַקּוֹת צְפוּדוֹת הַפּוֹעֲמוֹת בְּקֹשִׁי –

לֹא נָגַע הַבֵּן.


אָמַר הָאָב:

עַל צַוָּארִי שָׁכַבְתָּ

לְהַעִירְךָ יָרֵאתִי.

אָמַר הַבֵּן:

בְּעַד עֵינַיִם עֲצוּמוֹת חִיַּכְתָּ –

הָיִיתָ יֶלֶד.

אָמַר הָאָב:

גּוּפְךָ סָגַר עָלַי כְּמוֹ כָּנָף

וְזֵעָתְךָ הָיְתָה לִי אוֹת לְאֹשֶׁר1.

רָצִיתִי כִּי תִּהְיֶה עֶלְיוֹן בְּהַרְגָּשָׁה

וּמְצָאתִיךָ רַב בְּמַעַשׂ.

אָמַר הַבֵּן:

כָּל נַעַר שֶׁבַּכְּפָר

לִבּוֹ לָשׁוּב אֶל הַשָּׂדֶה.


אָז קָמוּ אָב וּבְנוֹ כְּאִילָנוֹת

וּלְאִטָּם פָּסְעוּ אֶל אוֹר הַשַּׁחַר.

שֶׁמֶשׁ קָרָה עַל קַת רוֹבֶה הִבְהִיקָה

וְאֵפֶר הַמֵּעִיב עַל כֶּתֶר טַל וָפֶרַח.


בָּאוּ דְּבוֹרִים וּנְמָלִים קְטַנּוֹת

סִלְּקוּ אֶת הַגְּבָעוֹת מִדֶּרֶךְ

וּבֵן וָאָב הָלְכוּ

כְּנַעַר מִתְרַפֵּק עַל נַעַר

עַד נֶעֶלְמוּ מֵעַיִן.



  1. במקור “לְאשֶׁר” – הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.

מִן הַשָּׂדֶה וּמִן הַגָּן

הֵבִיאוּ אֶצְבְּעוֹת דָּגָן.

נִרְתְּמוּ בַּשּׁוּרָה

וְנָגְעוּ

בְּנִשְׁמַת הַבַּרְזֶל הַשְּׁחֹרָה.


חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים

יָרוּ אֲלֵיהֶם חִבּוֹת וּמַבָּטִים.

אַחַר־כָּךְ קִפְּלוּ

דְּגָלִים וּמִטְפָּחוֹת

שֶׁל אֲדָמָה כְּתֻמָּה,

שֶׁל זֵעוֹת

וַעֲקִיצַת צְרָעוֹת.

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.


שָׁעֲטוּ בֶּרֶךְ אֶל בֶּרֶךְ,

כָּל צַעַד הִרְחִיקָם מִן הַכְּפָר.

בְּהִפָּרְדָם מִשְּׁלָפִים וְעָפָר

נִפְרְדוּ בִּנְשִׁיקָה שֶׁל פֶּרַח.

פִּסַּת דֶּרֶךְ רַבָּה גָּמְאוּ

וְנַפְשָׁם עָיְפָה.

עַל גִּבְעָה עֲלוּפָה

וְרָדִים וְסִרְפָּדִים יָשְׁבוּ.

רוֹבִים הִנִּיחוּ בַּחֹרֶשׁ

שָׁכְבוּ

עַל כַּר עַכְנָאִים וָעֹלֶשׁ.

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.


הִפְשִׁילוּ שַׁרְווּלִים,

מִכְנָסַיִם

קְמוּרֵי־גַּב כִּגְמַלִּים

בּוֹסְסוּ בַּמַּיִם.

הַבַּחוּרִים שָׁתְקוּ.

מֵימִיָּה וְסַכִּין שִׁקְשְׁקוּ.

נֵבֶל הַנַּחַל עָנָה,

מָרִיר כְּלַעֲנָה.

גַּם בְּאֶרֶץ אוֹיֵב נֶחְמָדָה

קְנֵי־הַסּוּף מְזַמְּרִים אַגָּדָה.

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.


בֶּעָרוּץ זָחֲלוּ.

עָלוּ עַל הַגָּדָה.

מוּאַזִּין מֵרָחוֹק

קְרִיאָתוֹ סִלְסֵל.

הֵם נָגְעוּ בִּשְׂפַת הַבַּרְזֶל:

מַחֲרֵשָׁה מֻטָּה עַל צִדָּהּ.

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.


"רֶחֶם זוֹ, שֶׁפָּתְחוּ

יוֹגְבִים בַּשְּׁדֵמָה,

מְצַפָּה לְזֶרַע

וַעֲמַל צִפּוֹר."

הֵם הֵנִידוּ כָּתֵף

וְהֵיטִיבוּ חֲגוֹר,

הַוָּאדִי הֵשִׁיב

בְּטִרְטוּר מַרְגֵּמָה.

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.


אֶת הָאֲוִיר חָרְשׁוּ בִּרְכַּיִם,

גַּרְגְּרִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ־בַּרְזֶל

נִקְּרוּ הָעֵינַיִם.

שְׂפָתַיִם נִחָרוֹת,

מַבָּט דָּלוּחַ

וְקַר


יָשִׂימוּ גַּנִּים לְמִדְבָּר.

בְּעַד שְׁלֹשָׁה1 גּוּפוֹת נְקוּבִים

שׁוֹרֶקֶת הָרוּחַ…

אַהֲרֹן, עָמוֹס וְגָד

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ לְבַגְדָּד.



  1. “במקור שְׁלשָׁה” – הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

רֵיחַ שֶׁל עֵץ לֵאֶה־שֶׁמֶשׁ

וּדְגָנִים חֲרוּכִים.

טְרַקְטוֹר צָהֹב כְּאֶפְרוֹחַ־עֲנָק –

מַקּוֹרוֹ בָּרָקִיעַ.

בְּצֵל הַשִּׁטִּים

נַעַר קָטָן, כְּחֹל־עֵינַיִם.


– הָאוֹטוֹ נִכְנַס לַחֲצַר הַקִּבּוּץ,

אוֹמֵר רְאוּבֵן,

הוּא חוֹזֵר עוֹד מְעַט

וְלוֹקֵחַ נוֹסְעִים מִן הַשַּׁעַר.

גַּם אוֹתְךָ הוּא יִקַּח.


– אִם תִּגְדַּל מַה תִּהְיֶה, רְאוּבֵן?

– אִם אֶגְדַּל אָז אֶהְיֶה אִישׁ גָּדוֹל,

לְבַדִּי עִם הָעֵדֶר אֵצֵא,

אֲטַפֵּס בַּגִּלְבֹּעַ עָמֹק,

הַכְּבָשִׂים לְפָנַי

וַחֲבָל רַק שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי נֶעְלַם…


וְאוּלַי, אִם אֶגְדַּל,

עַל סוּסָה חוּמָה אֶרְכַּב כָּל הַלַּיְלָה,

וְאָשׁוּב מֻקְדָּם־מֻקְדָּם,

כְּשֶׁכָּל הַקִּבּוּץ עוֹד יָשֵׁן.


'תָּה רוֹאֶה אֶת הַטְּרַקְטוֹר הַזֶּה?

זֶה אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁיָּשַׁב בַּהֶגֶה

וְעַכְשָׁו שָׁם יוֹשֵׁב הַדּוֹד מִיכָה,

שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּפָּה אֲדֻמָּה

וְנַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת־גְּבוֹהוֹת.

כְּשֶׁהוּא יֵעָלֵם

אֵשֵׁב עַל הַטְּרַקְטוֹר אֲנִי…


בְּאִם יָבוֹא אֶפְתַּח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר.

אַרְאֵהוּ עִיר שֶׁל קֻבִּיּוֹת חַיּוֹת –

גַּנִּים מְאֻכְלָסִים סוּסִים שֶׁל עֵץ –

שְׂמָלוֹת קְטַנּוֹת מְרַפְרְפוֹת

בְּהִתְנַפְּחָן עַל נַדְנֵדוֹת בָּרוּחַ.

וִילָדִים הַבּוֹעֲטִים אִישׁ בְּעַכּוּז רֵעֵהוּ.

שָׁם נַעַר לֵץ הַמַּנִּיחַ מִשְׁקֶפֶת לְאָזְנָיו

וְאָזְנִיּוֹת מֵעַל חָטְמוֹ, יוֹשִׁיט אֵלָיו לָשׁוֹן.

(אוֹיְבִי, אֲנִי חוֹלֵם!)


יִצְחַק אוֹיְבִי בְּתֹם־לֵבָב:

"מָה אֱוִילִי הַנִּצָּחוֹן עַל סַסְגּוֹנֵי דְּגָלָיו!

וּמֶה חָכָם תַּלְתַּל זָהֹב עַל מֵצַח נַעֲרָה!"

בְּסַכִּינוֹ יַבִּיט כְּמִתְאַפֵּק מִבְּכִי.

(אוֹיְבִי, אֲנִי חוֹלֵם!)


יִרְעַד אוֹיְבִי אֲחוּז צְמַרְמֹרֶת:

"דִּמְיוֹן קוֹדֵחַ מִשִּׂנְאָה

הִמְלִיךְ עַצְמוֹ עָלַי!.."

(אוֹיְבִי, אֲנִי חוֹלֵם!)


אָז יְהַרְהֵר אוֹיְבִי בְּקוֹל:

"לַחֹמֶר הָאָפֹר אֶתֵּן תְּבוּנַת לִבִּי.

אֶמְצָא לִי תַּחְבּוּלָה

לַהֲבִיאוֹ לִידֵי לִבְלוּב.

סַכִּין דָּמִים זוֹ מֵעַתָּה

בּוֹצַעַת רַק בַּלֶּחֶם.

וְהַבַּרְזֶל יִפְרַח!

(אוֹיְבִי, אֲנִי חוֹלֵם!)


בְּטֶרֶם סַכִּינוֹ יָנִיף –

הוּא בְּחָזִי נִתְקַע…

(אוֹיְבִי, אֵינִי חוֹלֵם,

אֵינִי חוֹלֵם!..)


הָאוֹר אֲשֶׁר סָגַר עָלַי כְּלַיְלָה

סֻנַּן מֵעַרְפִלִּים כְּבֵדִים וָסִיד.

מִנְּחִירַי זָלַף נִיחוֹחַ יוֹד וָאֶתֶר.


יָדִי סְמוּכָה עַל יָד רַכָּה –

שָׁאַפְתִּי חֹם נָשִׁי –

וְהֵד־כְּאֵב דַּק כְּסִיבִים שֶׁל מֶשִׁי

זָחַל מִשֹּׁרֶשׁ שְׁתֵּי כְּתֵפַי

עַד בְּהוֹנוֹת יָדַי.


אִמִּי שֶׁלִּי

בְּזֶה הַיּוֹם כָּרְתוּ לִי זְרוֹעוֹתַי.

עַל יָד רַכָּה נוֹשֶׁמֶת

הַבֵּן שֶׁלַּךְ פָּקַח עֵינָיו לְהִוָּלֵד –

גִּדֵּם.


לֹא אֶכָּנַע! – לָחַשְׁתִּי לָאָחוֹת –

בְּפֶה אָדֹם כְּמוֹ שֶׁלָּךְ

קָשֶׁה לָדַעַת מַה הוּא שֶׁקֶר וּמַה הִיא אַהֲבָה.


הָסִירִי הַתַּחְבֹּשֶׁת וְהָבִיאִי לִי

אֶת הַפְּרָחִים מִגַּן בֵּית־הַחוֹלִים.

אֲנִי רוֹצֶה אֶת גִּזְרָתָהּ שֶׁל כַּלָּתִי

בִּשְׁתֵּי יָדַי לִלְפֹּת

אֲנִי רוֹצֶה בִּשְׁתֵּי יָדַי לִקְלֹעַ נֵזֶר.


אֲנִי רוֹצֶה בִּשְׁתֵּי יָדַי

גִּיצִים יוֹקְדִים עַל גֵּו קוֹדֵחַ לְהַשְׁלִיךְ!

אֲנִי רוֹצֶה בִּשְׁתֵּי יָדַי

לִכְפֹּת רֹאשָׁהּ וּלְחַבְּקָהּ עַד סוֹף הַזְּמַן…


אֶל בֵּין עֵצִים שֶׁל כֶּסֶף וְיָרֵחַ

אֶקַּח יָפְיָהּ.

כְּיַנְשׁוּפִים שְׁחֹרִים נָגוּר

עֵרִים לַנֵּצַח.


נַקְשִׁיב אֶל שִׁירֵיהֶן שֶׁל צִפֳּרִים קְטוּעוֹת כָּנָף.

לֹא עוֹד נִשְׁעֶה לַמְחַיְּכִים בְּרֹב תְּבוּנָה

לַאֲסוֹנוֹת אָדָם.


בְּאַפְלוּלִית אָשְׁרֵנוּ הַזּוֹעֵף

כְּנָפַיִם לִי אַצְמִיחַ רְחָבוֹת

מִצַּמָּרוֹת הַמִּתְיַפְּחוֹת בָּרוּחַ

וְעַל לִבָּהּ – אֶפְרוֹחַ אַרְגָּמָן –

אֶפְרֹשׂ אוֹתָן בִּמְקוֹם יָדַי הָעֲרוּפוֹת.


וְאַתְּ אִמִּי,

אֲפִלּוּ תַּעַבְרִי כְּמוֹ סוּפָה בֵּין הַבְּרָקִים,

אֲפִלּוּ תְּכַסִּינִי תְּפִלָּתֵךְ נוֹטֶפֶת דָּם

לֹא עוֹד אֶשְׁמַע לָךְ!


הַחֲבֵרִים שָׁתְקוּ.

אֶחָד – שִׁנָּיו חָרְקוּ, אוֹ כָּךְ נִדְמֶה לִי.

לְמַעְלָה –

בֵּין טְלָאֵי עָנָן וְעֹמֶק מְשֻׁסָּע, שְׁוֵה־נֶפֶשׁ,

יָרְקוּ שָׁמַיִם כּוֹכָבִים חַדִּים.

חָשַׁבְתִּי כָּל הַזְּמַן עַל דָּנִי.


הָעֵת בֵּין קְרָב לִקְרָב זוֹחֶלֶת:

הַבַּטָּלָה – כִּסְפוֹג חָמוּץ –

רוֹבֶצֶת בֵּין הַלֵּב וְהַגַּרְגֶּרֶת.

מִין רַחַשׁ תּוֹלָעִים הוֹמֶה בַּדָּם.


בְּתוֹךְ הַפְּעֻלָּה נִשְׁכַּח הַפַּחַד.

הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַשְּׁרִירִים קְשׁוּרִים וּמְתוּחִים

כִּבְתַחֲרוּת שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל.


כְּשֶׁחָזַרְנוּ לָעֶמְדָּה אֶחָד בָּכָה.

הוּא לֹא אָהַב אֶת דָּנִי.

רָאִיתִי בְּפָנָיו חֻלְשָׁה וָנֹעַם.

אוּלַי הוּא לֹא יָכֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ.

אוּלַי שִׂנְאַת חִנָּם.


טְרַנְזִיסְטוֹר קָט צִרְצֵר לוֹ וַלְס.

בְּקֶצֶב שֶׁכָּזֶה אֵיךְ הַזְּקֵנִים רָקְדוּ?..

הָיוּ כָּמוֹנוּ,

רָצוּ לְהִתְבַּדֵּר.

הַקֶּצֶב לְבַדּוֹ שֻׁנָּה אוֹ…

וּמִישֶׁהוּ פִּתְאֹם, מִתּוֹךְ הַנְּגִינָה,

הִכְרִיז עַל בֹּשֶׂם…

לוּא דָּנִי כָּאן הָיָה סוֹגְרוֹ.

אוּלַי…


אֶתְמוֹל הֶחֱלִיק בְּכַף יָדוֹ

עַל שְׂדֵה־זִיפִים שְׁחַרְחַר שֶׁבְּלֶחְיוֹ.

תְּנוּעָה זְרִיזָה לָצוּד,

אֲבָל הַזְּבוּב נִמְלַט.

רָקַק לָרֹחַק.

סְתָם.


“כּוֹתְבִים עָלֵינוּ כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת,”

סִנֵּן.

“עִתּוֹנָאִים… בְּלֹא מַצְפּוּן קָשֶׁה לָהֶם לִנְשֹׁם…”


דָּנִי נוֹלַד בְּפַעַם אֵין־סוֹפִית.

הָיוּ לוֹ תֵּשַׁע נְפָשׁוֹת

כְּשֶׁל חָתוּל.

בַּפַּעַם הַתְּשִׁיעִית לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּאֲלוּנְקָה.


הַחֲבֵרִים שָׁתְקוּ.

הֵם אָהֲבוּ לִצְחֹק לַהֲלָצוֹת שֶׁדָּנִי מְסַפֵּר.

שׁוֹכֵב עַל צְרוֹר בָּשָׂר שֶׁלּוֹ

וְנֶהֱנֶה שֶׁמַּקְשִׁיבִים לוֹ.

גַּם בַּתְּפֵלוֹת הָיָה בָּהֶן קְצָת מֶלַח.

לֹא מִכֵּיוָן שֶׁדָּנִי מֵת,

אֲבָל הָיָה לוֹ חֵן.


“אִם אֵין עַל מַה לִּצְחֹק, אֶפְשָׁר לָשִׁיר,”

הָיָה אוֹמֵר.

"הַמֹּחַ הָרָעֵב מַמְצִיא זְוָעוֹת.

כְּשֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ אָבִיךָ, לֹא חָשַׁב

כֵּיצַד יֵשׁ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם.

לָכֵן יֵשׁ יְלָדִים כֹּה מֻצְלָחִים…"

מָה הַמַּצְחִיק בָּזֶה? אֲבָל צָחַקְנוּ.


שִׁלְשׁוֹם יָשַׁבְנוּ יַחַד.

רָצָה לִכְתֹּב גְּלוּיָה וְלֹא כָּתַב.

רָבַץ עַל אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁהֵצִיק לִירֵכוֹ.

בְּעַד עֵינָיו הָעֲיֵפוֹת נִצְּתָהּ מַחֲשָׁבָה.

כֹּה הִתְרַגַּלְנוּ זֶה לָזֶה – אֲנִי וְדָנִי.

יָדַעְנוּ מַה כּוֹאֵב מַה לֹּא.

מוּכָן לְהִשָּׁבַע, שֶׁאוֹתוֹ עֶרֶב

רָאִיתִי בְּעֵינָיו מַה מִּתְרַחֵשׁ בּוֹ

כְּמוֹ עַל בַּד קוֹלְנוֹעַ, שֶׁנָּדַם.

הַסֶּרֶט הִתְגַּלְגֵּל בְּלִי קוֹל.

צְבָעִים דֵּהִים,

אָדֹם אוֹ לֹא, סָגֹל אוֹ לֹא

וּדְמוּת הִתְרוֹצְצָה בֵּין אֵלֶּה.

כִּמְעַט שְׁקוּפָה,

קַוִּים אַוְרִירִיִּים

עִם זֹאת, דְּמוּתָהּ שֶׁל דָּלִיָּה.

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכְּבָר סִפְּרוּ לָהּ…

אֵיכְשֶׁהוּ.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!