כַּאֲשֶׁר בַּת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה הָיִיתִי
לְאַרְצֵנוּ אוֹיֵב פָּלַשׁ.
הוּא שָׂם חַרְבּוֹ הַצִּדָּה,
חִיֵּךְ וּבִשְׁלוֹמִי דָּרַשׁ.
אַחֲרֵי תְּפִלּוֹת אָבִיב
הָיוּ לֵילוֹת אָבִיב,
וּבַכְּפָר הַגְּדוּד חָנָה
וְאֶל חָרְשָׁה רַענָנָה
מָשַׁךְ אוֹתָנוּ הַכּוֹבֵשׁ
וְגִשּׁוּשֵׁי שָׁלוֹם גִּשֵּׁשׁ.
לֹא מְעַטִּים הָיוּ אוֹיְבינוּ
אוֹיְבִי הָיָה טַבָּח חָבִיב
בַּיּוֹם אוֹתוֹ שָׂנֵאתִי,
אַךְ דַּוְקָא בַּלַּיְלָה אֲהַבְתִּיו.
אַחֲרֵי תְּפִלּוֹת אָבִיב
הָיוּ לֵילוֹת אָבִיב,
וּבַכִּכָּר הַגְּדוּד חָנָה
וְאֶל חָרְשָׁה רַענָנָה
מָשַׁךְ אוֹתָנוּ הַכּוֹבֵשׁ
וְגִשּׁוּשֵׁי שָׁלוֹם גִּשֵּׁשׁ.
זֶה הָרֶגֶשׁ שֶׁפָּעַם בִּי,
כֹּחַ עִלָּאִי בּוֹ גָּנוּז,
אַף אֶחָד לֹא תָּפַשׂ, כִּי רָחַשְׁתִּי
אַהֲבָה לוֹ וְלֹא בּוּז.
בְּבֹקֶר לֹא וָרֹד,
בָּאוּנִי הַצָּרוֹת.
מִי זֶה הַגְּדוּד קָם עַל רַגְלָיו
וּבְהֹלֶם תֹּף עַלִּיז כָּל כָּךְ
אוֹתִי וְאֶת עִירִי עָזַב
אַךְ גַּם אֶת אֲהוּבִי לָקַח.
בִּהְיוֹתִי עוֹד צְעִירָה נֶחְמֶדֶת,
כַּמּוּבָן, חָשַׁבְתִּי כִּי אֲנִי
מִין בְּרִיאָה מְיֻחֶדֶת.
לֹא סָבַלְתִּי בַּמָּרָק שׁוּם שְׂעָרוֹת,
כְּאָדָם, שֶׁלֹּא אוֹהֵב פְּשָׁרוֹת.
אָז אַנְקוֹר זִמֵּר:
לֹא לְמַהֵר!
צוֹעֵד אַתָּה בְּגַאֲוָה
לְקוֹל תִּזְמֹרֶת הַצָּבָא.
יָמִין וּשְׂמֹאל! לְהִתְפַּזֵּר!
רַק בָּא וּכְבָר חוֹזֵר.
אָדָם מְהַרְהֵר,
אָדָם מְהַרְהֵר,
אֱלוֹהַּ פּוֹתֵר, –
מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר!
לֹא חָלְפָה שָׁנָה וּכְבָר יָדַעְתִּי
כִּי צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר
וְאָז גְּלוּלוֹת מָרוֹת בָּלַעְתִּי
כְּשֶׁסִּדְּרוּ אוֹתִי כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי
עַל בִּרְכַּי וְגַם עַל עַכּוּזִי.
אָז אַנְקוֹר זִמֵּר
לֹא לְמַהֵר!
צוֹעֵד אַתָּה בְּגַאֲוָה
לְקוֹל תִּזְמֹרֶת הַצָּבָא.
יָמִין וּשְׂמֹאל! לְהִתְפַּזֵּר!
רַק בָּא וּכְבָר חוֹזֵר!
אָדָם מְהַרְהֵר,
אֱלוֹהַּ פּוֹתֵר,
מַה יֵשׁ לְדַבֵּר!
אִמָּא קוּרָאז' תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ,
הִיא עֲמֵלָה לַנִּצָּחוֹן.
הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה עוֹפֶרֶת,
הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה מָזוֹן
הִיא לֹא תִּשְׂבַּע רַק מֵעוֹפֶרֶת,
– צְרִיכָה הִיא בַּחוּרִים עַזִּים
לָכֵן תִּתְּנוּ לָהּ יָד עוֹזֶרֶת
שֶׁלֹּא תֵּרֵד מִן הַפַּסִים.
דֹּמּוּ תֻּפִּים וּמְצִלְתַּיִם,
עֲצֹר גְּדוּדֶיךָ, הַמֵפַקֵּד.
אֲנִי מוֹכֶרֶת נַעֲלַיִם,
בָּהֶם פֹּה נוֹחַ לְשׁוֹטֵט.
אִם כָּל אִישׁ חַיִל מְצֻיָּד הוּא
כִּנִּים, רוֹבִים, שְׁאָר מַכּוֹת,
רָאוּי הוּא כִּי לַקְּרָב יִצְעַד הוּא
בְּנַעֲלַיִם חֲזָקוֹת.
אָבִיב כְּבָר בָּא. הֵעוֹר אָדָם!
מֵתִים יָנוּחוּ בְּקִבְרָם.
וּמִי שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ מֵת,
יִשָּׂא רַגְלָיו וְיִמָּלֵט.
בְּלִי קְצָת נַקְנִיק וּבְלִי כּוֹס יַיִן
גְּדוּדִים לַמָּוֶת לֹא רָצִים,
וְלִי תְּרוּפוֹת יֵשׁ מְלֹא-חָפְנַיִם
לְגוּף וְנֶפֶשׁ רְצוּצִים.
תּוֹתָח מָלֵא וְחוֹר בַּבֶּטֶן,
זֶה לֹא בָּרִיא, זֶה לֹא בָּרִיא.
פְּלֻגָּה שְׂבֵעָה בְּגִיל שׁוֹעֶטֶת
יָשָׁר אֶל לֹעַ הָאֲרִי.
אָבִיב כְּבָר בָּא. הֵעוֹר אָדָם!
מֵתִים יָנוּחוּ בְּקִבְרָם.
וּמִי שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ מֵת,
יִשָּׂא רַגְלָיו וְיִמָּלֵט.
בַּחֶרֶב נוֹפְלִים וּבַשֶּׁלַח קוֹטְלִים
אַךְ הַקֶּבֶר מָצוּי גַּם בַּמַּיִם.
אֵין מִקֶּרַח מִפְלָט!
בְּרַח בְּטֶרֶם תֹּאבַד!
שָׂחָה אִשָּׁה אֶל אִישׁ חַיִל.
אַךְ הַחַיָּל עִם רוֹבֶה מְמֹרָק
קוֹל תֹּף שָׁמַע וְאֵלֶיהָ צָחַק.
יָפֶה הַמֶּרְחָק לָעֵינַיִם,
מִצְעָד לֹא יַזִּיק לָרַגְלַיִם.
יָרַד הוּא דָּרוֹמָה גַּם צָפוֹן יַעְפִּיל
וְהַחֶרֶב יָנִיף הוּא
לְהַכּוֹת בָּאוֹיֵב, חֲלָלִים לְהַפִּיל,
שָׂחוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי חַיִל.
כִּי יָבוּז אָדָם לַעֲצַת הֶחָכָם,
אֶל חִנָּם יִתְחָרֵט יוֹם וָלֵיל.
אַל תֵּלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת!
תֵּרֵד לַמְּצוּלוֹת!
שָׂחָה אִשָּׁה לְבֶן חַיִל.
אַךְ הַחַיָּל סַכִּינוֹ בְּמָתְנָיו
לָעַג לָהּ וְזֶרֶם טָפַף.
שׁוֹטֵף הַנָּהָר עֲצַלְתַּיִם
מְעַט אֲדַשְׁדֵּשׁ לִי בַּמַּיִם.
וְעֵת שֶׁכְּפָרֵנוּ בְּשַׁלְהֶבֶת יִפְרַח
וְיָרֵחַ עַל גַּג הַקַּשׁ יִזְרַח,
שׁוּב אָשׁוּב וְיַחְדָּו נִשְׂמַח,
שָׂח לָאִשָּׁה בֶּן חַיִל.
לֹא תּוּכַל גְּבוּרַתְכֶם שׁוּם אִשָּׁה לְחַמֵּם
לוּ גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׁבְעָתַיִם.
הֵן תִּכְלוּ כְּעָשָׁן
אֱלֹהִים יִשְׁמָרְכֶם!
שָׂחָה אִשָּׁה אֶל בְּנֵי חַיִל.
וְהַחַיָּל סַכִּינוֹ בְּמָתְנָיו
טָבַע בַּנָּהָר וּבַזֶּרֶם נִסְחַף,
כָּךְ מָצָא קִבְרוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם.
צוֹנֵן הַיָּרֵחַ עַל הַגָּג בִּקְצֵה הַכְּפָר
אַךְ הַחַיָּל עִם הַקֶּרַח נִגְרַר.
וּמַה שָּׂחוּ לָאִשָּׁה בְּנֵי הַחַיִל?
הוּא נָמוֹג כְּעָשָׁן, גַּם חֻמּוֹ נֶעְלַם,
בַּגְּבוּרָה נֶחָמָה לֹא מָצְאָה הִיא.
אֲבוֹי לוֹ לַבָּז לַעֲצַת הֶחָכָם,
שָׂחָה אִשָּׁה לִבְנֵי חַיִל.
חָכָם מֻפְלָג הָיָה שְׁלֹמֹה,
וּבְכָל זֹאת מַה קָּרָה?
כָּל סוֹד פָּתַר בְּעוֹלָמוֹ,
אַךְ אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ
קִלֵּל קְלָלָה מָרָה
כִּי הֶבֶל, הֶבֶל הוּא הַכֹּל.
הָיָה שְׁלֹמֹה חָכָם גָּדוֹל!
כַּמָּה, כַּמָּה בָּרוּר עַתָּה
לְכָל אִישׁ בֶּן תְּמוּתָה,
כִּי דַּוְקָא הַחָכְמָה
הֵבִיאָה לוֹ צָרוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם פָּטוּר מִזֹּאת!
גִּבּוֹר אַמִּיץ הָיָה קֵיסָר,
וּבְכָל זֹאת מַה קָּרָה?
כְּמוֹ אֶל נִשְׂגָּב וּמְפֹאָר
הוּא יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ,
עַד שֶׁסַּכִּין קָרָה
דָּקְרָה לִבּוֹ וְאָז אָמַר:
הֲגַם אַתָּה בְּנִי, הַיָּקָר!
כַּמָּה, כַּמָּה בָּרוּר עַתָּה
לְכָל אִישׁ בֶּן תְּמוּתָה.
כִּי דַּוְקָא הַגְּבוּרָה
הֵבִיאָה לוֹ צָרוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם פָּטוּר מִזֹּאת!
הֵן סוֹקְרָטָס יָשָׁר הָיָה
אֱמֶת דִּבְּרוּ שְׂפָתָיו,
וְלוֹ כָּל אִישׁ תּוֹדָה חַיָּב.
מַה נָּתְנוּ לוֹ לִלְגֹּם? כּוֹס
כּוֹס רַעַל לִרְוָיָה!
וְאֶת הַסַּם שָׁתָה עַד תֹּם
כְּאֶת הַיַּיִן הָאָדֹם.
כַּמָּה, כַּמָּה בָּרוּר עַתָּה
לְכָל אִישׁ בֶּן תְּמוּתָה,
כִּי דַּוְקָא יַשְׁרוּתוֹ
הֵבִיאָה לוֹ צָרוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם פָּטוּר מִזֹּאת!
וּמַרְטִין הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד
יָד לַנִּצְרָךְ הוֹשִׁיט.
בַּשֶּׁלֶג הוּא רָאָה אָדָם
קוֹפֵא. קָרַב אֵלָיו וְשָׂם
חֲצִי אַדֶּרֶת עַל כְּתֵפָיו,
וְכָכָה מֵתוּ הֵם יַחְדָּו.
כַּמָּה, כַּמָּה בָּרוּר עַתָּה
לְכָל אִישׁ בֶּן תְּמוּתָה,
כִּי דַּוְקָא הַחֶמְלָה
הֵבִיאָה לוֹ צָרוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם פָּטוּר מִזֹּאת!
אָנוּ בְּנֵי עַם תָּם וְיָשָׁר
עָמַדְנוּ עַל הַמִּשְׁמָר
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כָּל יוֹם,
וְאַתֶּם הַיּוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט וּבַחוֹף
הוֹשִׁיעוּ לָנוּ בִּמְצוּקָה,
כִּי לֹא הוֹעִילָה הַצְּדָקָה.
כַּמָּה, כַּמָּה בָּרוּר עַתָּה
לְכָל אִישׁ בֶּן תְּמוּתָה,
יִרְאַת שָׁמַיִם זוֹ
גָּרְמָה לָנוּ צָרוֹת.
אַשְׁרֵי אָדָם פָּטוּר מִזֹּאת!