לְבַּגְבִּיק יֵשׁ פֻּנְדַּק נוֹדֵד

בּוֹ תָּמִיד לִשְׁתּוֹת וּלְעַשֵּׁן אֶפְשָׁר.

כָּל שֶׁחָשַׁקְתָּ שָׁם מֻתָר

מִסִּנְגָּפּוּר עַד קוֹץ' – בְּחַר.

מִדֶּלְהִי עַד קָמַטְקוּרָה

(שְׁתֵה לַיְלָה לַיְלָה לְשָׁכְרָה!)

יָדִיד אִם פֶּתַע נֶעְלַם,

שָׁם בַּפֻּנְדָּק הוּא בָּא לִלְגֹּם

עִם דּוֹדָה גִ’ין וְדוֹד יַ"שׁ טָס

אֶל תּוֹךְ גַּן-עֵדֶן וּלְאֹרֶךְ גֶּהִינֹּם.

סְתֹם, סְתֹם פִּיךָ, תּוֹמִי, אַל תַּזִּיעַ, תּוֹמִי,

מֵאַשְּׁדּוֹת הַוִּיסְקִי, תּוֹמִי, וְעַד נַחַל רוּם!

כָּל שֶׁחָפַצְתָּ תְּקַבֵּל

מִבַּגְבִּיק זוֹ בְּטַעַם רַב.

פֻּנְדָּק שֶׁלָּהּ פֹּה הִתְגַּלְגֵּל

כְּשֶׁעוֹד

בִּמְקוֹם בִּירָה יָנַקְתָּ חָלָב.

מִדֶּלְהִי עַד קָמַטְקוּרָה

(שְׁתֵה לַיְלָה לַיְלָה לְשָׁכְרָה!)

יָדִיד אִם פֶּתַע נֶעְלַם,

שָׁם בַּפֻּנְדָּק הוּא בָּא לִלְגֹּם

עִם דּוֹדָה גִ’ין וְדוֹד יַ"שׁ טָס

אֶל תּוֹךְ גַּן-עֵדֶן וּלְאֹרֶךְ גֶּהִינֹּם.

סְתֹם, סְתֹם פִּיךָ, תּוֹמִי, אַל תַּזִּיעַ, תּוֹמִי,

מֵאַשְּׁדּוֹת הַוִּיסְקִי, תּוֹמִי, וְעַד נַחַל רוּם!

בַּגּ’וּנְגֶל עֵת הַקְּרָב גּוֹעֵשׁ,

מֵאֵצֶל בַּגְבִּיק אִישׁ לֹא סָר.

אָנוּ דּוֹלְגִים עַל קַו הָאֵשׁ

אַגַּב שְׁתִיַּת קַנְקַן שֵׁכָר.

מִדֶּלְהִי עַד קָמַטְקוּרָה

(שְׁתֵה לַיְלָה לַיְלָה לְשָׁכְרָה!)

יָדִיד אִם פֶּתַע נֶעְלַם,

שָׁם בַּפֻּנְדָּק הוּא בָּא לִלְגֹּם

עִם דּוֹדָה גִ’ין וְדוֹד יַ"שׁ טָס

אֶל תּוֹךְ גַּן-עֵדֶן וּלְאֹרֶךְ גֶּהִינֹּם.

סְתֹם, סְתֹם פִּיךָ, תּוֹמִי, אַל תַּזִּיעַ, תּוֹמִי,

מֵאַשְּׁדּוֹת הַוִּיסְקִי, תּוֹמִי, וְעַד נַחַל רוּם

כָּל שֶׁתַּבִּיט בְּזֶרֶם הַנַּחַל

הָאָץ לוֹ לְמַטָּה

לֹא תִּרְאֶה שׁוּב אוֹתָם הַמַּיִם:

יוֹרְדִים הֵם, אַךְ אֵינָם חוֹזְרִים

כִּי שׁוּם טִפָּה לֹא שָׁבָה עוֹד אֶל מְקוֹרָהּ.

אַל תִּמָּשֵׁךְ אֶל הַגַּל הַזֶּה

שֶׁלְּרַגְלֶיהָ תִּתְנַפֵּץ.

כָּל זְמַן שֶׁהוּא נִמְצָא בַּיָּם

עוֹד יָבוֹאוּ גַּלִּים שֶׁיִּתְנַפְּצוּ בּוֹ.

הַךְ תּוֹם, גַּם אַתָּה בַּצָּבָא, בַּצָּבָא

כִּי גַּם אֲנִי מְשָׁרֵת בַּצָּבָא

כְּשֶׁשּׁוּב אֶרְאֶה תַּרְנְגוֹל זָקֵן

אֲנִי אוֹהֵב לַחֲזֹר לַצָּבָא.

הֲגַם אַתָּה קִבַּלְתָּ צַו

כִּי גַּם אֲנִי מוּכָן לַקְּרָב?

לְמִי זֶה אִכְפַּת

כִּי אָדָם הוּא אָדָם

מִי, מַה וּמָתַי

הִסְתַּכֵּל רֶגַע תּוֹם,

לֹא חָשׁוּב לֹא כְּדַאִי,

אָדָם הוּא אָדָם

אִם הוּא גֶּבֶר עִם דָּם.

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב זוֹרַחַת מֵעַל,

אַלְפֵי גְּבָרִים נוֹפְלִים חָלָל,

וְאֵין דִּמְעָה אַחֶרֶת בִּכְלָל,

וְאִישׁ גַּם לֹא אוֹמֵר: חֲבָל!

לְמִי אִכְפַּת, לָכֵן נֹאמַר

עַל מִי הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב תִּזְרַח מָחָר

הַךְ תּוֹם, הֲרָאִיתָ אֶת גִ’ינִי מַרְלֶן?

כֵּן, כְּבָר רָאִיתִי אֶת גִ’ינִי מַרְלֶן

כְּשֶׁהִיא קוֹרֶצֶת בְּאַהֲבָה

אָז שׁוּב אֹהַב לַחֲזֹר לַצָּבָא

אַךְ טוֹב נַסֵּה אִתָּה לִשְׁכַּב

וְאָז אֶת הַצָּבָא תֹּאהַב.