הָהּ, יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים!

אֲנִי אָמוּת בֵּין אֵלֶּה הַכְּתָלִים.

קְבוּרָה כָּל כָּךְ

שֶׁגַּם הַשֶּׁמֶשׁ

מִקִּיּוּמִי הִיא מִתְעַלֶּמֶת.

כֹּה עֲצוּבָה אֲנִי וְכֹה קוֹדֶרֶת,

וְקֶרֶן אוֹר אֵלַי אֵינָהּ חוֹדֶרֶת.

כְּלוּאָה בֵּין הַקִּירוֹת הָאֵלֶּה

כַּאֲסִירָה נוּגָה אֲנִי נוֹבֶלֶת.

בַּעַל אֶחָד הָיָה לִי, הִתְאַלְמַנְתִּי.

וּפֹה, עִם שְׁנֵי אַחִים כְּאִלּוּ הִתְחַתַּנְתִּי.

וּמַה נּוֹרָא בְּעֵינֵיהֶם הַחֵטְא.

כִּרְעוּלַת פָּנִים אֲנִי יוֹצֵאת

מִמַּחֲבוֹאִי הַצַּר וּמִתְבּוֹנֶנֶת

בְּאֵיזוֹ הַצָּגָה קַלָּה וּמְסַקְרֶנֶת

הַנֶּעֱרֶכֶת לְעִתִּים שָׁם בַּכִּכָּר!

אֲבוֹי כּוֹכָב שֶׁלִּי, כּוֹכָב אַכְזָר!

1.

אֲחֻזָּתִי, הַרְשִׁי תְּחִלָּה

לִפְתֹּחַ לְשָׁעָה קַלָּה דַּלְתֵּךְ הַנְּעוּלָה!

עָלַי לִבְדֹּק כַּמָּה לְעֵרֶךְ

פֵּרוֹת זָהָב נוֹתְרוּ בַּדֶּרֶךְ.

כִּי בְּפֻנְדָּק אוֹ בְּמָלוֹן

לֹא יְדַקְדֵּק כָּל פְּרָט כַּזַּיִת

נִשְׁקַל, נִרְשַׁם, נִקְבַּע עֶרְכּוֹ

כִּי לְהַקְפִּיד צָרִיךְ עַל דִּיּוּקוֹ.

וּבְמַסַּע דְּרָכִים עַד מַה נָּקֵל

מִכִּיס אַחֵר אֶל תּוֹךְ כִּיסֶיךָ לְשַׁלְשֵׁל.

2.

זֶה מַחְמַדִּי, זֶה אַרְנָקִי שֶׁלִּי!

תָּפַח וְהִתְנַפַּח לְהַפְלִיא!

כִּבְתוּלָה דַּקָּה יָצָא לַדֶּרֶךְ,

עַתָּה בִּטְנוֹ עָלְתָה כְּמַעֲבֹּרֶת

חָשְׁקָה נַפְשִׁי מְאֹד

לִפְתֹּחַ וְלִמְנוֹת אֶת הַמָּעוֹת!

אֲבָל מַה בֶּצַע? סְתָם בִּזְבּוּז שֶׁל זְמַן.

לֹא עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים מָכַרְתִּי

וְלֹא לַאדוֹנִי מָסַרְתִּי

הַזְּכוּת לִבְדֹּק אֶת מִנְיָנָם

לִי אֱמוּנָה זַכָּה אֲשֶׁר אֱמֶת וָעֹז בָּהּ,

כִּי אֲהַבְתִּיךְ, נָאוָה, בְּכָל עֶדְנַת רוּחִי

וְלוּא לַחְדֹּל מִזֶּה רָצִיתִי וְלִמְאֹס בָּךְ,

הָיִיתִי אוֹהֲבֵךְ בְּעַל כָּרְחִי.

חַיַּי בְּחֵפֶץ לֵב עַל מִזְבְּחֵךְ הִקְרַבְתִּי

וַעֲקַרְתִּיךְ לוּא כֹּחַ לְעָקְרֵךְ הָיָה

וְאַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי וְאָהַבְתִּי

רַק אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִירָה וְלֹא כְּפִיָּה

כָּל הָאוֹהֵב אִשָּׁה מִבְּלִי יוּכַל לִשְׁכֹּחַ

מִשְׁתַּעְבֵּד לְרִגְשׁוֹתָיו כְּעֶבֶד:

אַהֲבָתוֹ אֵינֶנָּהּ מְחֻיֶּבֶת

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ, אֵיפוֹא, לָכֵן חָסַרְתִּי כֹּחַ,

אַף עַל פִּי כֵן גֵּאֶה הוּא לְבָבִי

עַל שֶׁנִּצְּחָה אַהֲבָתֵךְ אֶת כּוֹכָבִי.

אִם הַבְּחִירָה תְּלוּיָה רַק בִּרְצוֹנֵנוּ

וְעַל חַיֵּינוּ הַגּוֹרָל שׁוֹלֵט

חָזָק הוּא אַךְ אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁאֵין הוּא

רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהֲזָיוֹת הַלֵּב

עַל רִגְשׁוֹתֶיךָ אֵין אֲנִי סוֹמֶכֶת.

מִן הַנִּבְצָר תִּרְחַק אֱמוּנָתִי.

אִם אֵין עִמָּהּ בְּחִירָה שֶׁלִּי הוֹלֶכֶת

סִימָּן הוּא לִי, שֶׁאֵין זוֹ בְּחִירָתִי.

אֲפִלּוּ אֲבַזְבֵּז מִתּוֹךְ שִׁכְחָה

רַק רֶגַע הֵן יֹאבַד לִי עֹנֶג,

עַד שֶׁאֶזְכֹּר לְאָהֳבֵךְ כְּקֶדֶם.

לָכֵן אֲנִי צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה

שֶׁאֵין בִּי כִּשְּׁרוֹן אוֹ כֹּחַ

אֶת אֲהוּבִי לְרֶגַע קָט לִשְׁכֹּחַ.