רפאל אליעז
שירים מתוך המחזה “החתן השמיני”
בתוך: שירים מתוך מחזותיו של רפאל אליעז

אֲדוֹן עוֹלָם, אֲדוֹן עוֹלָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

כַּמָּה נָדִיב אַתָּה, כַּמָּה חָכָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר!

גַּן-עֵדֶן לִי נָטַעְתָּ עִם חָוָּה,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

וְעַל הַכֹּל אוֹדֶה בַּעֲנָוָה,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

רַק פְּרָט אֶחָד מִמְּךָ נֶעְלָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

כִּי טוֹב הָיָה לִיצֹר אֶת הָאָדָם,

מְעַט שִׁכּוֹר,

מְעַט-מְעַט שִׁכּוֹר.

לוּא זֶה הַפְּרָט תּוֹסִיף, אָבִינוּ,

כְּמוֹ כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיִינוּ,

וְיֵאָמֵר כִּי יְצָרֵינוּ

טוֹבִים מִטֶּבַע בְּרִיאָתֵנוּ,

וְאָז גַּם בְּלִי נִסָּה לִשְׁתּוֹת

הָיָה כָּל אִישׁ שִׁכּוֹר,

אַךְ לֹא שִׁכּוֹר כְּלוֹט.



תֵּן לָאָדָם, אֵלִי, תֵּן לָאָדָם,

טִפָּה קְטַנָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


טִפָּה קְטַנָּה כְּמַר מִדְּלִי

וַדַּאי תַּשְׁלִים עַד לְהַפְלִיא

יְצִירָתְךָ, אֵלִי, אֶת הָאָדָם,

טִפָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


אֵלִי, אֵלִי,

לֹא דָּרוּשׁ לָאָדָם הַפָּשׁוּט

מֶרְחַבְיָה וְאוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל.

לָאָדָם תֵּן גַּן-עֵדֶן פָּעוּט

הַנִּשְׁקָף מִטִּפַּת אַלְכּוֹהוֹל.


אִם זֹאת לֹא עָשִׂית,

תּוֹדֶה כִּי שָׁגִית,

שָׁגִיתָ, אֵלִי,

מִשְׁגֶּה גּוֹרָלִי!


תֵּן לָאָדָם, אֵלִי, תֵּן לָאָדָם,

טִפָּה קְטַנָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


טִפָּה קְטַנָּה כְּמַר מִדְּלִי

הוֹפֶכֶת עוֹלָמְךָ לִצְלִיל

וּבְעֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת

הִיא מַדְלִיקָה דִּמְעָה שֶׁל גִּיל.


אֵלִי, אֵלִי,

אַל תִּתֵּן לָאָדָם צַלְמְךָ.


לָאָדָם תֵּן חִיּוּךְ אוֹ פֶּרַח

וּמְעַט אַהֲבָה וְשִׂמְחָה

וְזוּג נַעֲלַיִם לַדֶּרֶךְ!


אִם זֹאת לֹא עָשִׂית,

תּוֹדֶה כִּי שָׁגִית,

שָׁגִיתָ, אֵלִי,

מִשְׁגֶּה גּוֹרָלִי!



בַּעֲרִישָׂה שׁוֹכֵב בֶּן-מֶלֶךְ.

אַתָּה בֶּן-מֶלֶךְ, טוּבִיָּה,

שְׂמִיכַת כַּרְכֹּם, שָׁשַׁר וּתְכֵלֶת,

גּוּפְךָ עוֹטֶפֶת טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


תִּגְדַּל מַהֵר, תִּהְיֶה לִי גֶּבֶר,

אִילָן וְגֶבֶר, טוּבִיָּה.

תַּגְבִּיהַּ עוּף כְּנֵץ-שַׁלְהֶבֶת,

בֵּין יָם וְשֶׁמֶשׁ, טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


אֶתֵּן לְךָ שִׁישְׁלִיק עִם אֹרֶז,

יוֹגוּרְט וְחַלְבָה, טוּבִיָּה.

כַּלָּה אֶמְצָא לְךָ: צִפֹּרֶת

כַּלַּת-הַדְּבַשׁ לְטוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


חָתָן שְׁמַנְמַן וְאָב תִּהְיֶה לִי

לְאֶלֶף נֶכֶד, טוּבִיָּה.

עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים תִּחְיֶה לִי,

נָסִיךְ וְגֶבֶר, טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב1

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.



  1. “כִּנּוֹר–ָהָב” במקור המודפס. צ“ל: כִּנּוֹר–זָהָב – הערת פב”י  ↩


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִּימָה,

אֹדֶם דָּם לָהּ כְּדָמִי

מִי פָּצַע אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁאָהוֹב, אָהַב כְּיֶלֶד

אָחוֹת הַחֲבַצֶּלֶת.


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִימָה,

הִיא יוֹקֶדֶת בְּדָמִי,

מִי הִדְלִיק אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁשְּׂפָתָיו שָׁתוּ מֵי-שֶׁלֶג

מִשִּׂפְתֵי הַחֲבַצֶּלֶת


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶא-דִימָה,

הִיא חוֹלֶמֶת חֲלוֹמִי,

מִי הֶחֱלִים אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁהִלְבִּישׁ בְּאֹדֶם-תְּכֵלֶת

חֲלוֹמָהּ שֶׁל חֲבַצֶּלֶת.


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִּימָה,

הִיא טוֹבֶלֶת בְּדָמִי,

מִי קָטַף אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁעִם בֹּקֶר טֶרֶם-טַל

אֶת לִבּוֹ הַצַּח קָטַל…



בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים שָׁתַל

מִין צֶמַח עַדְנְדַן,

אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ דְּלַעַת.


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

בְּדַם לִבּוֹ אוֹתָךְ הִשְׁקָה

סֶנְיוֹר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים יָשַׁב

אֲוִיר קָרִיר נָשַׁם

וְנָח בְּצֵל הַדְּלַעַת

אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

צָמֵא, צָמֵא לִנְשִׁיקָה

סֶנְיוֹר מְלָפְפוֹן!


פזמון: מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים חָשַׁב

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

הוּא רֵיחַ צִיץ הַדְּלַעַת!


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

שִׁמְרִי אֶת נַפְשֵׁךְ, מַלְכָּה.

מִמַּר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אִתָּהּ עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגַּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

יָשְׁבוּ לָהֶם יַחְדּו

מְלָפְפוֹן חָסֹן

עִם סֶנְיוֹרָה דְּלַעַת!


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

נַשְּׁקִי עוֹד נְשִׁיקָה רַכָּה

לְמַר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה שׁוֹכֵב, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!



עוֹרוֹ יָרֹק,

תּוֹכוֹ מָתוֹק,

בְּשָׁתְקוֹ יְדַבֵּר,

בְּדַבְּרוֹ יִשְׁתֹּק,

בְּצַעֲרוֹ צוֹחֵק,

בְּשִׂמְחָתוֹ זוֹעֵף

וּכְשֶׁהוּא דּוֹפֵק

אַף פַּעַם לֹא כּוֹאֵב… מַה זֶּה?



1.

יֵשׁ יָדַיִם וְיֵשׁ נִיחוֹחַ,

יֵשׁ גְּבָרִים עִם צִיץ וָחוֹחַ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וָאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי, בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ –

יֵשׁ הַכֹּל!


2.

אַבְנֵי חֵן וְאַבְנֵי זֹהַר,

יֵשׁ, יֵשׁ!

סַפִּירֵי חֶמְדָּה לַמֹּהַר,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ צָמִיד, רָבִיד, טַבַּעַת, יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ חָתָן מָתוֹק מִדְּלַעַת,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!


עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וְאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ –

יֵשׁ הַכֹּל!


3.

יֵשׁ הֲדַס, מֶנְתָּה וָאֹרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

זְעַפְרָן, עִנְבָּר, צִפֹּרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ מַזָּל שֶׁל גְּדִי עִם קֶרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ מַזָּל שֶׁל דְּלִי עוּפֶרֶת,

יֵשׁ, יֵשׁ!


עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וָאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!


אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ

יֵשׁ הַכֹּל!


4.

דָּם וָאֵפֶר וְצַלְמָוֶת,

אַי, אַי!

אַהֲבָה עַזָּה כַּמָּוֶת,

אַי, אִי!

יֵשׁ כַּלָּה יָפָה כַּלַּיְלָה,

אַי, אַי!

יֵשׁ חֻפָּה שְׁחֹרָה מִלַּיְלָה,

אַי, אַי!


עַל הַכֹּל רְצוֹן אֱלוֹהַּ,

אַי, אַי!

חוּס עָלֵינוּ מִגָּבוֹהַּ,

אַי, אַי, אַי!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

מַזָּל יֵשׁ

יֵשׁ הַכֹּל!



בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם, בְּעִיר חַמְדָן,

לְמִשְׁפָּחָה נִכְבָּדָה וְחוֹרֶקֶת,

נוֹלְדָה יַלְדַּת-פֶּלֶא, יְצוּר מְעֻדָּן,

שֶׁקָּרְאוּ לָהּ שָׂרִיקָה-פַּפְּרִיקָה

הַמְּפֻנֶּקֶת.


הָאָב מְאֻשָּׁר, הָאֵם מְאֻשֶּׁרֶת.

לֹא כָּל יוֹם נוֹלֶדֶת

יַלְדָּה כֹּה נֶחְמָדָה

וּבִלְתִּי מִתְפַּשֶּׁרֶת.


בִּן-לַיְלָה לָמְדָה לִרְקֹם

וּלְבַשֵּׁל – בִּן-יוֹם.

בִּן-לַיְלָה לָמְדָה לְזַמֵּר

וּבִן-יוֹם לְנַגֵּן עַל פְּסַנְתֵּר.


הָאָב מְאֻשָּׁר…


לָמְדָה לְהִתְפַּרְכֵּס חִישׁ קַל

וְלִשְׁמֹר עַל גִּזְרָה וּמִשְׁקָל,

לִקְרֹץ בְּעֵינֶיהָ הִפְלִיאָה

וְיַשְׁבָן בַּיְּשָׁנִי לְהַנִּיעַ.


הָאָב מְאֻשָּׁר…


מִסַּבָּלִים לָמְדָה לְגַדֵּף:

יַאלְלָה יָה חְמָר, קָדִימָה!

מִצִּפֳּרִים לָמְדָה לְצַפְצֵף

וְצִפְצְפָה עַל אַבָּא וְאִמָּא.



אָנוּ שִׁבְעָה חֲתָנִים

שְׁמַנְמַנִּים

כֻּלָּנוּ אָהַבְנוּ כַּלָּה

עֲגַלְגַּלָּה.

מַיִם שָׁתִינוּ

מֵאוֹתוֹ הַכַּד

חָלָב יָנַקְנוּ

מֵאוֹתוֹ הַדַּד.


בְּאוֹתוֹ בֵּית מִדְרָשׁ חָכַמְנוּ,

וְאוֹתוֹ הַחֲלוֹם חָלַמְנוּ.

חָלַמְנוּ מִטָּה רְחָבָה

רְפוּדָה תַּפּוּחֵי אַהֲבָה

וְעָלֶיהָ אוֹתָהּ נַעֲרָה רַכָּה

כְּשָׁטִיחַ

וְעָלֶיהָ אוֹתָהּ נַעֲרָה מְתוּקָה

כַּאֲבַטִּיחַ.


אָמְרָה הַחוֹתֶנֶת:

אֲנִי בִּתִּי שֶׁלִּי נוֹתֶנֶת

וּבִתִּי שֶׁלִּי תִּתֵּן

כָּל מַה שֶּׁכַּלָּה יָפָה נוֹתֶנֶת:

אוֹצָר שֶׁל מַחְמַדִּים

נָדִים וְלֹא נָדִים.


אָז אָמַר הַחוֹתֵן:

גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי אֶתֵּן,

אֶתֵּן בַּיִת קָטָן

עִם מִרְפֶּסֶת לַגָּן

וּבְאֶמְצַע הַגָּן

בִּיתָן

וּפוֹנְטָאן

וְכַמּוּבָן,

גַּם קְצָת בִּמְזֻמָּן.

מֵהֶחָתָן הַיָּקָר

לֹא יִירַשׁ דָּבָר

חוּץ מִנֶּכֶד זָכָר.


וְכֵיוָן שֶׁבְּאוֹתוֹ בֵּית מִדְרָשׁ חָכַמְנוּ

כֻּלָּנוּ קַמְנוּ וְהִסְכַּמְנוּ,

כָּל חָתָן, לְפִי הַתּוֹר,

אָזַר מָתְנָיו, לְפִי הַתּוֹר,

שָׁכַב אִתָּהּ, לְפִי הַתּוֹר,

אַךְ כַּיָּדוּעַ, בַּמִּטָּה

הַרְבֵּה גְּבָרִים, לְפִי הַתּוֹר.

מֵתִים מִקֹּר

לָכֵן אֲנַחְנוּ

מִן הַצִּנָּה הָלַכְנוּ

וּלְפוּמְבְּדִיתָא של בָּבֶל בָּרַחְנוּ

וְשָׁם נָשִׁים חַמּוֹת לָקַחְנוּ,

בָּנִים הוֹלַדְנוּ וְהִצְמַחְנוּ

וְאַגָּדָה יָפָה טִפַּחְנוּ

כִּי אָנוּ שִׁבְעָה חֲתָנִים

שְׁמַנְמַנִּים

בְּיַד אַשְׁמְדַי נִרְצַחְנוּ.



בְּאִם צָרוֹת עוֹשֶׂה לָךְ הַסֶּנְיוֹר

וְיַחֲסוֹ אֵלַיִךְ מְחֻסְפָּס,

אֲנִי אַבִּיר אֶהְיֶה לָךְ, הַחֲמוֹר,

עֲלִי נָא עַל גַּבִּי, נַשְׁאִירָה פַּס.

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…

עַל עַכּוּזִי תֵּשְׁבִי, אִם רְצוֹנֵךְ,

וּתְלַטְּפִי זְנָבִי, אִם רְצוֹנֵךְ,

עַד לִמְרוֹמֵי רָקִיעַ אַגְבִּיהֵךְ

וּבְכִנּוֹר-לִבִּי אֹמַר שִׁבְחֵךְ.

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…

אִם מְהַסֵּס לָקַחַת הַסֶּנְיוֹר

וְקַר לִבּוֹ לְאֹשֶׁר הַכְּלוּלוֹת

עֲלִי וְדַהֲרִי עַל גַּב חֲמוֹר

וְהִתְעַלְּסִי עִמּוֹ אֶלֶף לֵילוֹת

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…



אַהֲבָה עֲצוּבָה,

אַהֲבָה נִשְׂגָּבָה

אַהֲבָה שֶׁלָּנֶצַח אֶזְכֹּר.

כְּבָרָק הִיא פָּרְחָה

נִצְנְצָה וְהָלְכָה

אַהֲבָה בֵּין אָתוֹן וַחֲמוֹר…



לֹא בְּשֶׁל הוֹד אֲבָנַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֲלֹּא יֵשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת מִשֶּׁלָּךְ:

יֵשׁ בַּזֶּלֶת וְשַׁיִשׁ, סַפִּיר וְאֶקְדָּח,

אֲבָל רַק עַל כְּתֵפַיִךְ וְסֶלַע שֶׁלָּךְ

שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֹת שֶׁל מַלְאָךְ.


לֹא בְּשֶׁל יִפְעַת שָׁמַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֵם פְּרוּשִׂים כְּפָרֹכֶת-גְּבִישִׁים לוֹהֲטָה.

בָּךְ תְּהוֹם תַּעְפִּיל וְהַגֶּבַע יִצְלֹל,

אֲבָל רַק כֻּתָּנְתֵּךְ הַצַּחָה וּפְשׁוּטָה

עוֹטֶפֶת בְּקֹדֶשׁ הַחֹל.


לֹא בְּשֶׁל סוֹד סִמְטוֹתַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שַׁלְוָתָן הֵן יִתְּנוּ לַטּוֹבִים גַּם רָעִים,

אַךְ עֵינַי הַעִוְרוֹת שָׁם תִּרְאֶינָה בַּצֵּל

אֵיךְ כְּנַעַר יָחֵף וְעַלִּיז מְטַיֵּל

בְּרוּחַ-עַרְבִית אֱלֹהִים.



אֱלֹהִים נָטַע בִּי נְשָׁמָה שֶׁל וֶרֶד

וַאֲנִי בְּחוֹחִים מֻצָּתִים בּוֹעֶרֶת.

בּוֹא, מַלְאָכִי גִּבּוֹרִי, גַּבְרִיאֵל,

קַח אֶת הָאֵשׁ וְתֵן מְעַט צֵל!


יִשְׁמְרֵךְ הָאֵל מֵעַיִן הָרָע,

נַעֲרָה!

בְּהָאִיר הַיּוֹם אִם רָאִית עַכָּבִישׁ,

סִימָן בִּישׁ,

נַעֲרָה!

אִם שָׁבַרְתְּ לִרְסִיסִים הַמַּרְאָה,

מַזָּל רַע,

נַעֲרָה!

וְאִם שָׁפַכְתְּ הַמֶּלַח –

הַשָּׂטָן בַּפִּנָּה יְחַכֶּה לָךְ,

זְהִירוּת, נַעֲרָה!

אִם שָׂשׂוֹן בְּלִבֵּךְ וְאוֹרָה,

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַכִּי בָּעֵץ,

שֶׁהַשֵּׁד הַמַּזִּיק יִתְפּוֹצֵץ,

נַעֲרָה!


חָתוּל שָׁחֹר, עוֹרֵב לָבָן

תִּקְווֹת מֵתוֹת בְּלִבְלוּבָן.

חוּסוּ עָלַי, מַלְאָכִים וְשֵׁדִים,

כִּי יָרֵחַ שֶׁל פָּז מַאְדִּים!


עִם בֹּקֶר לִבְשִׁי שִׂמְלָה בְּהִירָה

וְאֶבֶן עִנְבָּר עַל חָזֵךְ זוֹהֲרָה!

צָהֳרַיִם לִבְשִׁי שִׂמְלָה אֲפֹרָה

וְאֶבֶן טוֹפָּז עַל חָזֵךְ זוֹהֲרָה!

עַרְבַּיִם לִבְשִׁי שִׂמְלָה שְׁחֹרָה

עִם אֶבֶן סַפִּיר זוֹהֲרָה!


אַבְנֵי חֵן סְגֻלָה הֵן, נַעֲרָה,

הֵן יִשְׁמְרוּךְ מֵרָעָה וּמִצָּרָה

וּמִפְּנֵי חֲלוֹמוֹת רָעִים,

יִשְׁמְרוּךְ רַחֲמֵי אֱלֹהִים!



הָיֹה הָיָה,

     הָיֹה הָיָה,

          הָיֹה הָיָה לִי סָבָא,

וְלַסָּבָא כֶּרֶם.

      וְלַכֶּרֶם גֶּפֶן,

          גֶּפֶן שֶׁחֹרַת עַיִן,

עִם עֲסִיס בֶּן יַיִן,

     יַיִן נוֹתֵן רֵיחַ,

           שֶׁל שׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ…



סוֹבֵב מַזַּל-דָּגִים בַּנָּהָר,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל בַּמַּיִם.

אֲהוּבִי צָמֵא בַּמִּדְבָּר,

אַשְׁקֵהוּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר,

אַשְׂבִּיעֵהוּ כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם.


אֲהוּבִי, אֲהוּבִי,

שְׁתֵּי עֵינַי צוֹפִיּוֹת בַּמַּבּוּעַ.

הֵן רוֹאוֹת, אֲהוּבִי,

אֶת לִבְּךָ, אֲהוּבִי,

וּבַלֵּב צְבִי פָּצוּעַ.


סוֹבֵב מַזַּל-דָּגִים בַּנָּהָר,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל בַּמַּיִם.

אֲהוּבִי עוֹלֶה עַל הַר,

חוֹבְקֵנִי צִלּוֹ עַד צַוָּאר,

וּמוֹשֵׁךְ בְּרִיסֵי הָעֵינַיִם.


אֲהוּבִי, אֲהוּבִי,

סְדִין-שְׁחֹרִים נִפְרַשׂ עַל מַבּוּעַ.

אֶת לִבְּךָ, אֲהוּבִי,

עוֹד אֶרְאֶה, אֲהוּבִי,

וּבַלֵּב צְבִי פָּצוּעַ.



חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


בֵּין בְּרוֹשִׁים עַל רֹאשׁ הָהָר

בְּנֵה לִי בַּיִת שֶׁל עִנְבָּר!

בְּבַיִת זֶה נִחְיֶה

וּנְשַׂחֵק שֵׁשׁ-בֵּשׁ.

אֲנִי אֶהְיֶה הַחֹם.

אַתָּה תִּהְיֶה הָאֵשׁ.

הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?

כֵּן, כֵּן, כֵּן!


חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


טַע סָבִיב לַבַּיִת גַּן,

עִם זָמִיר עַל רֹאשׁ אִילָן

בְּגַן זֶה נִשְׁתַּטֶּה

כְּאַיֶּלֶת וְאַיִל.

מֵי-תָּמָרִינְד נִשְׁתֶּה

וּפַאסְטוּקִים נֹאכַל.

הַתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?

כֵּן, כֵּן, כֵּן!


חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


בְּטַבּוּר הַגָּן הַזֶּה

מִגְדַּל-שַׁיִשׁ יִתְנַשֵּׂא.

בּוֹ חַלּוֹנוֹת שִׁבְעָה

פְּתוּחִים לְאַהֲבָה

וְעֶרֶב-בְּעַרְבּוֹ

אָהוּב אַחֵר יָבוֹא.

הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם טוֹב?

לֹא, לֹא, לֹא?


הֶחָכָם פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא

רַב גָּאוֹן בְּעִירוֹ פּוּמְבְּדִיתָא

עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים עָמַד עוֹלָמוֹ:

עַל פַּת לַחְמוֹ

עַל מִשְׁנָתוֹ

וְעַל אִשְׁתּוֹ.

כְּתוֹסֶפֶת שֶׁל נוֹי לְאֹרַח חַיָּיו

הָיָה עוֹד לָרַב

עַכְבָּר עָנָו

בִּכְלוּב שֶׁל זָהָב.

וְהָרַב פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא,

אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ פֶּפִּיתָא

מִכָּל יְפֵהפִיָּה בְּפוּמְבְּדִיתָא.

הוּא כִּרְכֵּר סְבִיבָה וְרָגַשׁ

וּבְאָזְנֶיהָ לָחַשׁ

אַגָּדוֹת מִן הַמִּדְרָשׁ

וְאֶת שִׁיר הַשִּׁירִים זִמֵּר לָהּ

בְּקוֹל שֶׁל זָמִיר מְבֻיָּשׁ,

וְיוֹמוֹ שֶׁל הָרַב חָלַף כַּחֲלוֹם

בְּיֶרַח הַדְּבַשׁ.


וּבִשְׁבִיל לְחַזֵּק אֶת בְּרִיתוֹ

עִם אִשְׁתּוֹ

הָיָה קוֹנֶה לָהּ מִדֵּי יוֹם

מַתָּנָה קְטַנָּה

כְּגוֹן יַהֲלוֹם

אוֹ פְּנִינָה

אוֹ לַחַג הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

אַדֶּרֶת־פַּרְוָה.


וְאֵשֶׁת הֶחָכָם מִפּוּמְבְּדִיתָא

הָרַבָּנִית הַחֲסוּדָה פֶּפִּיתָא

גַּם הִיא, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל

קוֹנָה הָיְתָה לְבַעֲלָהּ הַמְהֻלָּל

תַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה,

אוֹ עוּגַּת תַּפּוּחִים אֲפוּיָה,

אוֹ פַּשְׁטִידַת־חֲצִילִים טְרִיָּה.

אוֹ בַּקְבּוּק כָּבֵד מִן הַיַּיִן הַקַּל,

כָּאָמוּר, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל.

אוּלָם הָרַב הַגָּאוֹן פַּפִּישׁוֹן

אָב לְחָכְמָה וּבָקִיא בְּחֶשְׁבּוֹן

הִצְלִיחַ לִקְבֹּעַ

שֶׁעַל אַף מַעֲמָדוֹ הַגָּבוֹהַּ

הָיְתָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ נְמוּכָה,

מַמָּשׁ הִפּוּכָהּ

שֶׁל רָמַת צְרָכָיו,

כָּרָאוּי לְרַב.

יָדוֹ לֹא הִשִּׂיגָה, כִּמְעַט,

לְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן לַחַיָּט,

לָאוֹפֶה, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְלָכֵן הָרַב הַנַּעֲרָץ,

נֶאֱלַץ לְשַׁלֵּם בִּשְׁטָר.

אֲבָל בְּבוֹא הַזְּמַן,

הַקָּרוּי זְמַן פֵּרָעוֹן,

שׁוּב לֹא הָיָה מְזֻמָן


וְלָכֵן הוּא פָּנָה לָעַכְבָּר הַקָּטָן

וְאָמַר לוֹ: יְדִידִי כַּרְסְמוֹן,

לֵךְ לַחַיָּט, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְכַרְסֵם אֶת הַשְּׁטָר

הֶחָתוּם

בַּחֲתִימַת יָדִי!

כַּרְסֵם אֶת הַסְּכוּם,

כַּרְסֵם אֶת שְׁמִי

וְהִצַּלְתָּ כְּבוֹדִי

בְּקֶרֶב עַמִּי!

הָעַכְבָּר הֶאֱזִין,

אֶת הָרֶמֶז הֵבִין

וּבְשֵׁן חָרוּצָה

אֶת רְצוֹן

הָרַב הַגָּאוֹן

בִּצַּע.


אֲבָל כְּשֶׁנּוֹדַע הַמַּעֲשֶׂה הַזָּר

שֶׁל פַּפִּישׁוֹן, וְהָעַכְבָּר

כֻּנְּסָה מוֹעֶצֶת פּוּמְבְּדִיתָא,

שֶׁדָּנָה בַּנִּדּוֹן וְהֶחֱלִיטָה:

אָמְנָם, קְהַל הַחֲסִידִים נִדְהַם

שֶׁרַבָּם פַּפִּישׁוֹן פָּגַע קְצָת בִּכְבוֹדָם,

אֲבָל עִם זֹאת, מִן הָרָאוּי לְהַדְגִּישׁ,

כִּי עָוֶל נַעֲשָׂה לָאִישׁ,

שֶׁכֵּן, בִּגְלַל מְדִינִיּוּת הַשָּׂכָר

עַל כָּרְחוֹ שִׁלֵּם הָרַב כָּל דָּבָר

בַּחֲתִימָה עַל שְׁטָר.

אֵי־לָזֹאת, בַּל נִכְעַס

חֲלִילָה וְחַס

שֶׁרַבֵּנוּ הָיָה לְכַיָּס.

אֲבָל, לְשֵׁם לֶקַח, הַמּוֹעָצָה הֶחֱלִיטָה

לִשְׁאֹל אֶת רַבָּהּ שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא


מַה הוּא, הָרַב הַנִּכְבָּד, הָיָה עוֹשֶׂה,

לְמִקְרֶה שֶׁעַכְבָּר

שֶׁכָּזֶה

הָיָה בָּא לְכַרְסֵם, חֲתִימָה עַל שְׁטָר?

וְאָמְנָם, שָׁאֲלוּ אֶת הָרַב פַּפִּישׁוֹן

וְהַלָּז הֱשִׁיבָם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

אֲנִי בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, רַבּוֹתַי,

לְיַד כָּל חֲתִימָה, עַל הַבּוּל,

הָיִיתִי מַעֲמִיד חָתוּל.


אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא

אִם יֶשְׁנָם נִסִּים כָּאֵלֶּה,

שֶׁאָדָם אָסִיר בַּחֹפֶשׁ,

וְחָפְשִׁי בְּבֵית הַכֶּלֶא.


לֹא יְאֻמַּן,

לֹא יְאֻמַּן,

מִיָּד נִרְשֹׁם

זֹאת בַּיּוֹמָן


כִּי בְּבֵית הַכֶּלֶא

הַפַּרְנָסָה בְּטוּחָה, אוּלַי.

חִנָּם כָּל אֲרוּחָה, אוּלַי

וּבְכָל זֹאת לֹא כְּדַאי,

הוֹ, לֹא כְּדַאי

לִחְיוֹת בְּבֵית הַכֶּלֶא!


כִּי בְּבֵית הַכֶּלֶא

עַל הָאֶשְׁנָב צִפּוֹר, אוּלַי

הִיא שָׁרָה עַל הַדְּרוֹר, אוּלַי

וּבְכָל זֹאת לֹא כְּדַאי,

הוֹ, לֹא כְּדַאי

לִחְיוֹת בְּבֵית הַכֶּלֶא!


הָבוּ לַתָּם גְּבִינָה

וְלָרֹאשׁ בִּינָה!..


וְכוֹס בְּרָכָה

לְעֵמֶק הַבָּכָא!

בָּרוּךְ נוֹתֵן חָלָב מָתוֹק לַדַּד,

וְזֶרַע בֵּין רַגְלֵי הָרַךְ הַנּוֹלָד

וּבָרוּךְ נוֹתֵן פְּרִי לָעֵצִים

וְלַשֶּׂכְוִי בֵּיצִים!


בַּעְלִי,

מַחְמָלִי,

זוֹהֵר כַּפֶּרַח

וּמְהַרְהֵר כְּתֶרַח.

שְׁתֵה, בַּעְלִי, שְׁתֵה,

כִּי אֲנִי הַדְּלִי

וְאַתָּה הַמַּטְאֲטֵא…

בַּיּוֹם אַתָּה בַּעְלִי הַקָּטָן

וּבַלַּיְלָה אַתָּה בְּכוֹר־זָק!


הֲתִזְכֹּר עֶרֶשׂ הַכְּלוּלוֹת?

טוֹבִית,

אֶת בֹּשֶׂם הַלֵּילוֹת

טוֹבִית,

אֶת טַעַם הַלִּימוֹן וְהַתַּפּוּחַ

אֶת חָטְמִי הַוָּרֹד וְהַנָּפוּחַ,

וְאֶת פְּנֵי הַכְּרוּבִית שֶׁלִּי,

אַי, טוֹבִית, טוֹבִית שֶׁלִּי?


כְּשֶׁבָּאתִי לָעוֹלָם

לֹא קָרָאתִי הֵידָד.

כְּשֶׁאֵלֵךְ מִן הָעוֹלָם,

בְּקִבְרִי לֹא אֶבְעַט.

גַּם אֲנִי אוֹמֵר קֹהֶלֶת:

הֶבֶל הֲבָלִים וְאִוֶּלֶת,

אַךְ מוֹסִיף בְּסוֹגְרַיִם:

יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם.

כִּי אֲנִי אִיּוֹב שָׂמֵחַ,

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי,

אֱלֹהִים נוֹתֵן

אֱלֹהִים לוֹקֵחַ

זֶה לֹא עִסְקִי.

יָדַעְתִּי: הַכֹּל בֶּן חֲלוֹף הוּא,

אַךְ הַדְּבָרִים, לֹא סְתָם יַחֲלֹפוּ,

כִּי בֵּין רֶחֶם שֶׁל אֵם וְרֶחֶם עָפָר

שְׁבִיל מִתְמַשֵּׁךְ מְפֹאָר,

וְכַאֲשֶׁר הַשְּׁבִיל נִגְמָר,

נוֹטֵל אִיּוֹב אֶת קִבְרוֹ הַצַּר

שַׂק וְעוֹד שַׂק וְעוֹד שַׂק

שֶׁלְבּוּרֶקָס חַמּוֹת וְעָרַק.

כִּי אֲנִי אִיּוֹב שָׂמֵחַ,

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי,

אֱלֹהִים נוֹתֵן

אֱלֹהִים לוֹקֵחַ

זֶה לֹא עִסְקִי.


אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁכֻּלְּךָ לֵב,

וְלֵב שֶׁכָּל כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת,

תֵּן לִי תִּקְוָה, אַבָּא טוֹב,

שֶׁגַּם בְּלִבִּי אַתָּה שׁוֹכֵן.

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַבָּא טוֹב,

אֶת אוֹר עֵינַי לָקַחְתָּ לִי,

אוֹר הַבִּינָה הוֹתַרְתָּ לִי,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

בֵּיתִי שֶׁלִּי לָקַחְתָּ לִי,

כַּסְפִּי שֶׁלִּי לָקַחְתָּ לִי,

חוּשׁ הַחַיִּים הוֹתַרְתָּ לִי,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

וְטוֹב לִי בְּחֶלְקִי, אָבִינוּ,

כִּי הַחוּשִׁים יוֹצְאִים מִן הַלֵּב

וְשָׁבִים אֶל הַלֵּב,

וּבָאִים אֶל אִשְׁתִּי, שֶׁתִּחְיֶה,

וְחוֹנִים אֵצֶל בְּנִי, שֶׁיִּחְיֶה,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

אִם תִּשְׁאַל לְמַעֲשַׂי, אַבָּא טוֹב,

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁלְּךָ מְגַשֵּׁשׁ אֲנִי.


זֶה הָעוֹלָם נִבְרָא מִכֹּחַ לֹא־נוֹדָע

דְּבַר־מָה שֶׁבֵּין חֲלוֹם וְאַגָּדָה.

וְכָל שֶׁבְּקִרְבּוֹ: הַחֹמֶר וְהַקָּו,

נִשְׁמַת כָּל חֶפֵץ חַי וּסְגֻלּוֹתָיו,

דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָבִיב אֶל יְכֹלֶת הַסְּתָו,

שְׁתִיקַת כּוֹכָב בָּהִיר בְּאֶמְצַע הָאֲגַם,

כָּל אֵלֶּה לְאָדָם,


רַק לְאָדָם…


אֵין הַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּלִי יִרְאוּ עֵינָיו,

אֵין הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּלִי יָחוּשׁ רָעָב,

בְּלִי עֲמָלוֹ אֵין דְּבַשׁ הַבַּטָּלָה מָתוֹק,

בְּלִי תְּשׁוּקָתוֹ – לִצְלֹל אֵין חֵיק הַיָּם עָמֹק,

שִׂמְחָה וְיִסּוּרִים, דִּמְעָה וְדָם,

כָּל אֵלֶּה לָאָדָם,


רַק לָאָדָם…


וּמַה הוּא הָאָדָם?

הוּא מִין יְצוּר שָׁבִיר נוֹתֵץ־סְלָעִים,

הוּא מִין בַּרְנָשׁ שָׁפָל נִשָּׂא אֶל הַגְּבָהִים,

שֶׁבְּלִי עֵינָיו אֵין מַה לִּרְאוֹת

וּבְלִי אָזְנָיו שׁוֹתְקוֹת הַמַּנְגִּינוֹת.


דּוֹמֶה הוּא קְצָת, אוּלַי, לְטוּבִיָּה הַתָּמִים,

שֶׁבְּלִי אֵדַע כֵּיצַד הֵפִיחַ בִּי חַיִּים,

עוֹרֵר בִּי סַקְרָנוּת, כְּמִיהָה וְלַהַט

לָחוּשׁ, לְהִתְלַבֵּט, לַחְקֹר, לָדַעַת.

הוּא נָח לוֹ פֹּה מֵרַעַשׁ וּמֵאוֹר

חֲלוֹמוֹתָיו שָׁטִים עַל הַיְאוֹר.

הוּא צָד מֵרְאוֹת, כּוֹבֵשׁ נוֹפִים פּוֹרְחִים,

שֶׁהַכְּנִיסָה בָּם אֲסוּרָה

לְמַלְאָכִים.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!