רפאל אליעז

שירים מתוך המחזה “החתן השמיני”

מאת

רפאל אליעז


בורא היין והאור

מאת

רפאל אליעז


אֲדוֹן עוֹלָם, אֲדוֹן עוֹלָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

כַּמָּה נָדִיב אַתָּה, כַּמָּה חָכָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר!

גַּן-עֵדֶן לִי נָטַעְתָּ עִם חָוָּה,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

וְעַל הַכֹּל אוֹדֶה בַּעֲנָוָה,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

רַק פְּרָט אֶחָד מִמְּךָ נֶעְלָם,

בּוֹרֵא הַיַּיִן וְהָאוֹר,

כִּי טוֹב הָיָה לִיצֹר אֶת הָאָדָם,

מְעַט שִׁכּוֹר,

מְעַט-מְעַט שִׁכּוֹר.

לוּא זֶה הַפְּרָט תּוֹסִיף, אָבִינוּ,

כְּמוֹ כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיִינוּ,

וְיֵאָמֵר כִּי יְצָרֵינוּ

טוֹבִים מִטֶּבַע בְּרִיאָתֵנוּ,

וְאָז גַּם בְּלִי נִסָּה לִשְׁתּוֹת

הָיָה כָּל אִישׁ שִׁכּוֹר,

אַךְ לֹא שִׁכּוֹר כְּלוֹט.



טיפת אלכוהול

מאת

רפאל אליעז


תֵּן לָאָדָם, אֵלִי, תֵּן לָאָדָם,

טִפָּה קְטַנָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


טִפָּה קְטַנָּה כְּמַר מִדְּלִי

וַדַּאי תַּשְׁלִים עַד לְהַפְלִיא

יְצִירָתְךָ, אֵלִי, אֶת הָאָדָם,

טִפָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


אֵלִי, אֵלִי,

לֹא דָּרוּשׁ לָאָדָם הַפָּשׁוּט

מֶרְחַבְיָה וְאוֹקְיָנוֹס גָּדוֹל.

לָאָדָם תֵּן גַּן-עֵדֶן פָּעוּט

הַנִּשְׁקָף מִטִּפַּת אַלְכּוֹהוֹל.


אִם זֹאת לֹא עָשִׂית,

תּוֹדֶה כִּי שָׁגִית,

שָׁגִיתָ, אֵלִי,

מִשְׁגֶּה גּוֹרָלִי!


תֵּן לָאָדָם, אֵלִי, תֵּן לָאָדָם,

טִפָּה קְטַנָּה שֶׁל אַלְכּוֹהוֹל בַּדָּם!


טִפָּה קְטַנָּה כְּמַר מִדְּלִי

הוֹפֶכֶת עוֹלָמְךָ לִצְלִיל

וּבְעֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת

הִיא מַדְלִיקָה דִּמְעָה שֶׁל גִּיל.


אֵלִי, אֵלִי,

אַל תִּתֵּן לָאָדָם צַלְמְךָ.


לָאָדָם תֵּן חִיּוּךְ אוֹ פֶּרַח

וּמְעַט אַהֲבָה וְשִׂמְחָה

וְזוּג נַעֲלַיִם לַדֶּרֶךְ!


אִם זֹאת לֹא עָשִׂית,

תּוֹדֶה כִּי שָׁגִית,

שָׁגִיתָ, אֵלִי,

מִשְׁגֶּה גּוֹרָלִי!



כינור זהב, שיר-ערש

מאת

רפאל אליעז


בַּעֲרִישָׂה שׁוֹכֵב בֶּן-מֶלֶךְ.

אַתָּה בֶּן-מֶלֶךְ, טוּבִיָּה,

שְׂמִיכַת כַּרְכֹּם, שָׁשַׁר וּתְכֵלֶת,

גּוּפְךָ עוֹטֶפֶת טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


תִּגְדַּל מַהֵר, תִּהְיֶה לִי גֶּבֶר,

אִילָן וְגֶבֶר, טוּבִיָּה.

תַּגְבִּיהַּ עוּף כְּנֵץ-שַׁלְהֶבֶת,

בֵּין יָם וְשֶׁמֶשׁ, טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


אֶתֵּן לְךָ שִׁישְׁלִיק עִם אֹרֶז,

יוֹגוּרְט וְחַלְבָה, טוּבִיָּה.

כַּלָּה אֶמְצָא לְךָ: צִפֹּרֶת

כַּלַּת-הַדְּבַשׁ לְטוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.


חָתָן שְׁמַנְמַן וְאָב תִּהְיֶה לִי

לְאֶלֶף נֶכֶד, טוּבִיָּה.

עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים תִּחְיֶה לִי,

נָסִיךְ וְגֶבֶר, טוּבִיָּה.


בָּרָקִיעַ נָם כּוֹכָב

עִם אַיָּלָה עַד שַׁחַר.

בְּלִבִּי כִּנּוֹר-זָהָב1

לְךָ נוֹגֵן כְּנַחַל.



  1. “כִּנּוֹר–ָהָב” במקור המודפס. צ“ל: כִּנּוֹר–זָהָב – הערת פב”י  ↩


נסיך שושן

מאת

רפאל אליעז


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִּימָה,

אֹדֶם דָּם לָהּ כְּדָמִי

מִי פָּצַע אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁאָהוֹב, אָהַב כְּיֶלֶד

אָחוֹת הַחֲבַצֶּלֶת.


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִימָה,

הִיא יוֹקֶדֶת בְּדָמִי,

מִי הִדְלִיק אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁשְּׂפָתָיו שָׁתוּ מֵי-שֶׁלֶג

מִשִּׂפְתֵי הַחֲבַצֶּלֶת


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶא-דִימָה,

הִיא חוֹלֶמֶת חֲלוֹמִי,

מִי הֶחֱלִים אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁהִלְבִּישׁ בְּאֹדֶם-תְּכֵלֶת

חֲלוֹמָהּ שֶׁל חֲבַצֶּלֶת.


בְּגִנַּת שְׁכֵנֵנוּ, אִמָּא,

חֲבַצֶּלֶת הֶאְדִּימָה,

הִיא טוֹבֶלֶת בְּדָמִי,

מִי קָטַף אוֹתָהּ, אִמִּי?


זֶה סִפּוּר נוֹשָׁן

עַל נָסִיךְ-שׁוֹשָׁן,

שֶׁעִם בֹּקֶר טֶרֶם-טַל

אֶת לִבּוֹ הַצַּח קָטַל…



שיר הדלעת והמלפפון

מאת

רפאל אליעז


בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים שָׁתַל

מִין צֶמַח עַדְנְדַן,

אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ דְּלַעַת.


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

בְּדַם לִבּוֹ אוֹתָךְ הִשְׁקָה

סֶנְיוֹר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים יָשַׁב

אֲוִיר קָרִיר נָשַׁם

וְנָח בְּצֵל הַדְּלַעַת

אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

צָמֵא, צָמֵא לִנְשִׁיקָה

סֶנְיוֹר מְלָפְפוֹן!


פזמון: מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן-עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגָּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

סֶנְיוֹר אֱלֹהִים חָשַׁב

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

הוּא רֵיחַ צִיץ הַדְּלַעַת!


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

שִׁמְרִי אֶת נַפְשֵׁךְ, מַלְכָּה.

מִמַּר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אִתָּהּ עוֹמֵד, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!


בְּגַן עֵדֶן,

בְּטַבּוּר הַגַּן,

בֵּין עֵץ הַחַיִּים

וְעֵץ הַדַּעַת

יָשְׁבוּ לָהֶם יַחְדּו

מְלָפְפוֹן חָסֹן

עִם סֶנְיוֹרָה דְּלַעַת!


פזמון: אַי דְּלַעַת מְתוּקָה,

כַּלַּת הַדְּבַשׁ וְהַחֶלְמוֹן,

נַשְּׁקִי עוֹד נְשִׁיקָה רַכָּה

לְמַר מְלָפְפוֹן.


מְלָפְפוֹן, מְלָפְפוֹן חָסֹן,

אַתָּה שׁוֹכֵב, מְלָפְפוֹן

וְלֹא נוֹתֵן, מְלָפְפוֹן,

לַנְּעָרוֹת לִישֹׁן!



חידה

מאת

רפאל אליעז


עוֹרוֹ יָרֹק,

תּוֹכוֹ מָתוֹק,

בְּשָׁתְקוֹ יְדַבֵּר,

בְּדַבְּרוֹ יִשְׁתֹּק,

בְּצַעֲרוֹ צוֹחֵק,

בְּשִׂמְחָתוֹ זוֹעֵף

וּכְשֶׁהוּא דּוֹפֵק

אַף פַּעַם לֹא כּוֹאֵב… מַה זֶּה?



על הכול כיפת אלוה

מאת

רפאל אליעז


1.

יֵשׁ יָדַיִם וְיֵשׁ נִיחוֹחַ,

יֵשׁ גְּבָרִים עִם צִיץ וָחוֹחַ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וָאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי, בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ –

יֵשׁ הַכֹּל!


2.

אַבְנֵי חֵן וְאַבְנֵי זֹהַר,

יֵשׁ, יֵשׁ!

סַפִּירֵי חֶמְדָּה לַמֹּהַר,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ צָמִיד, רָבִיד, טַבַּעַת, יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ חָתָן מָתוֹק מִדְּלַעַת,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!


עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וְאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ –

יֵשׁ הַכֹּל!


3.

יֵשׁ הֲדַס, מֶנְתָּה וָאֹרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

זְעַפְרָן, עִנְבָּר, צִפֹּרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ מַזָּל שֶׁל גְּדִי עִם קֶרֶן,

יֵשׁ, יֵשׁ!

יֵשׁ מַזָּל שֶׁל דְּלִי עוּפֶרֶת,

יֵשׁ, יֵשׁ!


עַל הַכֹּל כִּפַּת אֱלוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ!

טַל וָאֹשֶׁר מִגָּבוֹהַּ,

יֵשׁ, יֵשׁ, יֵשׁ!


אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

כֶּסֶף יֵשׁ

יֵשׁ הַכֹּל!


4.

דָּם וָאֵפֶר וְצַלְמָוֶת,

אַי, אַי!

אַהֲבָה עַזָּה כַּמָּוֶת,

אַי, אִי!

יֵשׁ כַּלָּה יָפָה כַּלַּיְלָה,

אַי, אַי!

יֵשׁ חֻפָּה שְׁחֹרָה מִלַּיְלָה,

אַי, אַי!


עַל הַכֹּל רְצוֹן אֱלוֹהַּ,

אַי, אַי!

חוּס עָלֵינוּ מִגָּבוֹהַּ,

אַי, אַי, אַי!

אַי בּוֹרֵא הָאֵשׁ!

אַי בּוֹרֵא שְׁאוֹל!

מַזָּל יֵשׁ

יֵשׁ הַכֹּל!



שריקה פפריקה

מאת

רפאל אליעז


בְּאַרְצוֹת הַקֶּדֶם, בְּעִיר חַמְדָן,

לְמִשְׁפָּחָה נִכְבָּדָה וְחוֹרֶקֶת,

נוֹלְדָה יַלְדַּת-פֶּלֶא, יְצוּר מְעֻדָּן,

שֶׁקָּרְאוּ לָהּ שָׂרִיקָה-פַּפְּרִיקָה

הַמְּפֻנֶּקֶת.


הָאָב מְאֻשָּׁר, הָאֵם מְאֻשֶּׁרֶת.

לֹא כָּל יוֹם נוֹלֶדֶת

יַלְדָּה כֹּה נֶחְמָדָה

וּבִלְתִּי מִתְפַּשֶּׁרֶת.


בִּן-לַיְלָה לָמְדָה לִרְקֹם

וּלְבַשֵּׁל – בִּן-יוֹם.

בִּן-לַיְלָה לָמְדָה לְזַמֵּר

וּבִן-יוֹם לְנַגֵּן עַל פְּסַנְתֵּר.


הָאָב מְאֻשָּׁר…


לָמְדָה לְהִתְפַּרְכֵּס חִישׁ קַל

וְלִשְׁמֹר עַל גִּזְרָה וּמִשְׁקָל,

לִקְרֹץ בְּעֵינֶיהָ הִפְלִיאָה

וְיַשְׁבָן בַּיְּשָׁנִי לְהַנִּיעַ.


הָאָב מְאֻשָּׁר…


מִסַּבָּלִים לָמְדָה לְגַדֵּף:

יַאלְלָה יָה חְמָר, קָדִימָה!

מִצִּפֳּרִים לָמְדָה לְצַפְצֵף

וְצִפְצְפָה עַל אַבָּא וְאִמָּא.



שיר שבעת חתנים

מאת

רפאל אליעז


אָנוּ שִׁבְעָה חֲתָנִים

שְׁמַנְמַנִּים

כֻּלָּנוּ אָהַבְנוּ כַּלָּה

עֲגַלְגַּלָּה.

מַיִם שָׁתִינוּ

מֵאוֹתוֹ הַכַּד

חָלָב יָנַקְנוּ

מֵאוֹתוֹ הַדַּד.


בְּאוֹתוֹ בֵּית מִדְרָשׁ חָכַמְנוּ,

וְאוֹתוֹ הַחֲלוֹם חָלַמְנוּ.

חָלַמְנוּ מִטָּה רְחָבָה

רְפוּדָה תַּפּוּחֵי אַהֲבָה

וְעָלֶיהָ אוֹתָהּ נַעֲרָה רַכָּה

כְּשָׁטִיחַ

וְעָלֶיהָ אוֹתָהּ נַעֲרָה מְתוּקָה

כַּאֲבַטִּיחַ.


אָמְרָה הַחוֹתֶנֶת:

אֲנִי בִּתִּי שֶׁלִּי נוֹתֶנֶת

וּבִתִּי שֶׁלִּי תִּתֵּן

כָּל מַה שֶּׁכַּלָּה יָפָה נוֹתֶנֶת:

אוֹצָר שֶׁל מַחְמַדִּים

נָדִים וְלֹא נָדִים.


אָז אָמַר הַחוֹתֵן:

גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי אֶתֵּן,

אֶתֵּן בַּיִת קָטָן

עִם מִרְפֶּסֶת לַגָּן

וּבְאֶמְצַע הַגָּן

בִּיתָן

וּפוֹנְטָאן

וְכַמּוּבָן,

גַּם קְצָת בִּמְזֻמָּן.

מֵהֶחָתָן הַיָּקָר

לֹא יִירַשׁ דָּבָר

חוּץ מִנֶּכֶד זָכָר.


וְכֵיוָן שֶׁבְּאוֹתוֹ בֵּית מִדְרָשׁ חָכַמְנוּ

כֻּלָּנוּ קַמְנוּ וְהִסְכַּמְנוּ,

כָּל חָתָן, לְפִי הַתּוֹר,

אָזַר מָתְנָיו, לְפִי הַתּוֹר,

שָׁכַב אִתָּהּ, לְפִי הַתּוֹר,

אַךְ כַּיָּדוּעַ, בַּמִּטָּה

הַרְבֵּה גְּבָרִים, לְפִי הַתּוֹר.

מֵתִים מִקֹּר

לָכֵן אֲנַחְנוּ

מִן הַצִּנָּה הָלַכְנוּ

וּלְפוּמְבְּדִיתָא של בָּבֶל בָּרַחְנוּ

וְשָׁם נָשִׁים חַמּוֹת לָקַחְנוּ,

בָּנִים הוֹלַדְנוּ וְהִצְמַחְנוּ

וְאַגָּדָה יָפָה טִפַּחְנוּ

כִּי אָנוּ שִׁבְעָה חֲתָנִים

שְׁמַנְמַנִּים

בְּיַד אַשְׁמְדַי נִרְצַחְנוּ.



אהבת החמור

מאת

רפאל אליעז


בְּאִם צָרוֹת עוֹשֶׂה לָךְ הַסֶּנְיוֹר

וְיַחֲסוֹ אֵלַיִךְ מְחֻסְפָּס,

אֲנִי אַבִּיר אֶהְיֶה לָךְ, הַחֲמוֹר,

עֲלִי נָא עַל גַּבִּי, נַשְׁאִירָה פַּס.

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…

עַל עַכּוּזִי תֵּשְׁבִי, אִם רְצוֹנֵךְ,

וּתְלַטְּפִי זְנָבִי, אִם רְצוֹנֵךְ,

עַד לִמְרוֹמֵי רָקִיעַ אַגְבִּיהֵךְ

וּבְכִנּוֹר-לִבִּי אֹמַר שִׁבְחֵךְ.

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…

אִם מְהַסֵּס לָקַחַת הַסֶּנְיוֹר

וְקַר לִבּוֹ לְאֹשֶׁר הַכְּלוּלוֹת

עֲלִי וְדַהֲרִי עַל גַּב חֲמוֹר

וְהִתְעַלְּסִי עִמּוֹ אֶלֶף לֵילוֹת

עֲלִי, עֲלִי

וְאֶשָּׂאֵךְ

וְהָיָה שְׂכָרִי

מֵעֲמָלִי

נְגִיעַת בְּשָׂרֵךְ

בִּבְשָׂרִי…



אהבת חמור לאתון

מאת

רפאל אליעז


אַהֲבָה עֲצוּבָה,

אַהֲבָה נִשְׂגָּבָה

אַהֲבָה שֶׁלָּנֶצַח אֶזְכֹּר.

כְּבָרָק הִיא פָּרְחָה

נִצְנְצָה וְהָלְכָה

אַהֲבָה בֵּין אָתוֹן וַחֲמוֹר…



פסיעות מלאך

מאת

רפאל אליעז


לֹא בְּשֶׁל הוֹד אֲבָנַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֲלֹּא יֵשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת מִשֶּׁלָּךְ:

יֵשׁ בַּזֶּלֶת וְשַׁיִשׁ, סַפִּיר וְאֶקְדָּח,

אֲבָל רַק עַל כְּתֵפַיִךְ וְסֶלַע שֶׁלָּךְ

שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֹת שֶׁל מַלְאָךְ.


לֹא בְּשֶׁל יִפְעַת שָׁמַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֵם פְּרוּשִׂים כְּפָרֹכֶת-גְּבִישִׁים לוֹהֲטָה.

בָּךְ תְּהוֹם תַּעְפִּיל וְהַגֶּבַע יִצְלֹל,

אֲבָל רַק כֻּתָּנְתֵּךְ הַצַּחָה וּפְשׁוּטָה

עוֹטֶפֶת בְּקֹדֶשׁ הַחֹל.


לֹא בְּשֶׁל סוֹד סִמְטוֹתַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שַׁלְוָתָן הֵן יִתְּנוּ לַטּוֹבִים גַּם רָעִים,

אַךְ עֵינַי הַעִוְרוֹת שָׁם תִּרְאֶינָה בַּצֵּל

אֵיךְ כְּנַעַר יָחֵף וְעַלִּיז מְטַיֵּל

בְּרוּחַ-עַרְבִית אֱלֹהִים.



אמונות תפלות

מאת

רפאל אליעז


אֱלֹהִים נָטַע בִּי נְשָׁמָה שֶׁל וֶרֶד

וַאֲנִי בְּחוֹחִים מֻצָּתִים בּוֹעֶרֶת.

בּוֹא, מַלְאָכִי גִּבּוֹרִי, גַּבְרִיאֵל,

קַח אֶת הָאֵשׁ וְתֵן מְעַט צֵל!


יִשְׁמְרֵךְ הָאֵל מֵעַיִן הָרָע,

נַעֲרָה!

בְּהָאִיר הַיּוֹם אִם רָאִית עַכָּבִישׁ,

סִימָן בִּישׁ,

נַעֲרָה!

אִם שָׁבַרְתְּ לִרְסִיסִים הַמַּרְאָה,

מַזָּל רַע,

נַעֲרָה!

וְאִם שָׁפַכְתְּ הַמֶּלַח –

הַשָּׂטָן בַּפִּנָּה יְחַכֶּה לָךְ,

זְהִירוּת, נַעֲרָה!

אִם שָׂשׂוֹן בְּלִבֵּךְ וְאוֹרָה,

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַכִּי בָּעֵץ,

שֶׁהַשֵּׁד הַמַּזִּיק יִתְפּוֹצֵץ,

נַעֲרָה!


חָתוּל שָׁחֹר, עוֹרֵב לָבָן

תִּקְווֹת מֵתוֹת בְּלִבְלוּבָן.

חוּסוּ עָלַי, מַלְאָכִים וְשֵׁדִים,

כִּי יָרֵחַ שֶׁל פָּז מַאְדִּים!


עִם בֹּקֶר לִבְשִׁי שִׂמְלָה בְּהִירָה

וְאֶבֶן עִנְבָּר עַל חָזֵךְ זוֹהֲרָה!

צָהֳרַיִם לִבְשִׁי שִׂמְלָה אֲפֹרָה

וְאֶבֶן טוֹפָּז עַל חָזֵךְ זוֹהֲרָה!

עַרְבַּיִם לִבְשִׁי שִׂמְלָה שְׁחֹרָה

עִם אֶבֶן סַפִּיר זוֹהֲרָה!


אַבְנֵי חֵן סְגֻלָה הֵן, נַעֲרָה,

הֵן יִשְׁמְרוּךְ מֵרָעָה וּמִצָּרָה

וּמִפְּנֵי חֲלוֹמוֹת רָעִים,

יִשְׁמְרוּךְ רַחֲמֵי אֱלֹהִים!



היֹה היה לי סבא

מאת

רפאל אליעז


הָיֹה הָיָה,

     הָיֹה הָיָה,

          הָיֹה הָיָה לִי סָבָא,

וְלַסָּבָא כֶּרֶם.

      וְלַכֶּרֶם גֶּפֶן,

          גֶּפֶן שֶׁחֹרַת עַיִן,

עִם עֲסִיס בֶּן יַיִן,

     יַיִן נוֹתֵן רֵיחַ,

           שֶׁל שׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ…



שיר מזל-דגים

מאת

רפאל אליעז


סוֹבֵב מַזַּל-דָּגִים בַּנָּהָר,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל בַּמַּיִם.

אֲהוּבִי צָמֵא בַּמִּדְבָּר,

אַשְׁקֵהוּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר,

אַשְׂבִּיעֵהוּ כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם.


אֲהוּבִי, אֲהוּבִי,

שְׁתֵּי עֵינַי צוֹפִיּוֹת בַּמַּבּוּעַ.

הֵן רוֹאוֹת, אֲהוּבִי,

אֶת לִבְּךָ, אֲהוּבִי,

וּבַלֵּב צְבִי פָּצוּעַ.


סוֹבֵב מַזַּל-דָּגִים בַּנָּהָר,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל בַּמַּיִם.

אֲהוּבִי עוֹלֶה עַל הַר,

חוֹבְקֵנִי צִלּוֹ עַד צַוָּאר,

וּמוֹשֵׁךְ בְּרִיסֵי הָעֵינַיִם.


אֲהוּבִי, אֲהוּבִי,

סְדִין-שְׁחֹרִים נִפְרַשׂ עַל מַבּוּעַ.

אֶת לִבְּךָ, אֲהוּבִי,

עוֹד אֶרְאֶה, אֲהוּבִי,

וּבַלֵּב צְבִי פָּצוּעַ.



חתן מלך

מאת

רפאל אליעז


חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


בֵּין בְּרוֹשִׁים עַל רֹאשׁ הָהָר

בְּנֵה לִי בַּיִת שֶׁל עִנְבָּר!

בְּבַיִת זֶה נִחְיֶה

וּנְשַׂחֵק שֵׁשׁ-בֵּשׁ.

אֲנִי אֶהְיֶה הַחֹם.

אַתָּה תִּהְיֶה הָאֵשׁ.

הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?

כֵּן, כֵּן, כֵּן!


חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


טַע סָבִיב לַבַּיִת גַּן,

עִם זָמִיר עַל רֹאשׁ אִילָן

בְּגַן זֶה נִשְׁתַּטֶּה

כְּאַיֶּלֶת וְאַיִל.

מֵי-תָּמָרִינְד נִשְׁתֶּה

וּפַאסְטוּקִים נֹאכַל.

הַתַסְכִּימָה, עֶלֶם חֵן?

כֵּן, כֵּן, כֵּן!


חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ

מַה תִּתֵּן לִי חֲתָנִי?

שַׁאֲלִי, אַיֶּלֶת-חֵן,

כָּל שֶׁתִּשְׁאֲלִי אֶתֵּן!


בְּטַבּוּר הַגָּן הַזֶּה

מִגְדַּל-שַׁיִשׁ יִתְנַשֵּׂא.

בּוֹ חַלּוֹנוֹת שִׁבְעָה

פְּתוּחִים לְאַהֲבָה

וְעֶרֶב-בְּעַרְבּוֹ

אָהוּב אַחֵר יָבוֹא.

הֲתַסְכִּימָה, עֶלֶם טוֹב?

לֹא, לֹא, לֹא?



המשל ברב פפישון, השטר והעכבר

מאת

רפאל אליעז

הֶחָכָם פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא

רַב גָּאוֹן בְּעִירוֹ פּוּמְבְּדִיתָא

עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים עָמַד עוֹלָמוֹ:

עַל פַּת לַחְמוֹ

עַל מִשְׁנָתוֹ

וְעַל אִשְׁתּוֹ.

כְּתוֹסֶפֶת שֶׁל נוֹי לְאֹרַח חַיָּיו

הָיָה עוֹד לָרַב

עַכְבָּר עָנָו

בִּכְלוּב שֶׁל זָהָב.

וְהָרַב פַּפִּישׁוֹן שַׁלִּיטָא,

אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ פֶּפִּיתָא

מִכָּל יְפֵהפִיָּה בְּפוּמְבְּדִיתָא.

הוּא כִּרְכֵּר סְבִיבָה וְרָגַשׁ

וּבְאָזְנֶיהָ לָחַשׁ

אַגָּדוֹת מִן הַמִּדְרָשׁ

וְאֶת שִׁיר הַשִּׁירִים זִמֵּר לָהּ

בְּקוֹל שֶׁל זָמִיר מְבֻיָּשׁ,

וְיוֹמוֹ שֶׁל הָרַב חָלַף כַּחֲלוֹם

בְּיֶרַח הַדְּבַשׁ.


וּבִשְׁבִיל לְחַזֵּק אֶת בְּרִיתוֹ

עִם אִשְׁתּוֹ

הָיָה קוֹנֶה לָהּ מִדֵּי יוֹם

מַתָּנָה קְטַנָּה

כְּגוֹן יַהֲלוֹם

אוֹ פְּנִינָה

אוֹ לַחַג הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

אַדֶּרֶת־פַּרְוָה.


וְאֵשֶׁת הֶחָכָם מִפּוּמְבְּדִיתָא

הָרַבָּנִית הַחֲסוּדָה פֶּפִּיתָא

גַּם הִיא, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל

קוֹנָה הָיְתָה לְבַעֲלָהּ הַמְהֻלָּל

תַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה,

אוֹ עוּגַּת תַּפּוּחִים אֲפוּיָה,

אוֹ פַּשְׁטִידַת־חֲצִילִים טְרִיָּה.

אוֹ בַּקְבּוּק כָּבֵד מִן הַיַּיִן הַקַּל,

כָּאָמוּר, לְשֵׁם שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל.

אוּלָם הָרַב הַגָּאוֹן פַּפִּישׁוֹן

אָב לְחָכְמָה וּבָקִיא בְּחֶשְׁבּוֹן

הִצְלִיחַ לִקְבֹּעַ

שֶׁעַל אַף מַעֲמָדוֹ הַגָּבוֹהַּ

הָיְתָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ נְמוּכָה,

מַמָּשׁ הִפּוּכָהּ

שֶׁל רָמַת צְרָכָיו,

כָּרָאוּי לְרַב.

יָדוֹ לֹא הִשִּׂיגָה, כִּמְעַט,

לְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן לַחַיָּט,

לָאוֹפֶה, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְלָכֵן הָרַב הַנַּעֲרָץ,

נֶאֱלַץ לְשַׁלֵּם בִּשְׁטָר.

אֲבָל בְּבוֹא הַזְּמַן,

הַקָּרוּי זְמַן פֵּרָעוֹן,

שׁוּב לֹא הָיָה מְזֻמָן


וְלָכֵן הוּא פָּנָה לָעַכְבָּר הַקָּטָן

וְאָמַר לוֹ: יְדִידִי כַּרְסְמוֹן,

לֵךְ לַחַיָּט, לַצּוֹרֵף, לַסַּנְדְּלָר,

וְכַרְסֵם אֶת הַשְּׁטָר

הֶחָתוּם

בַּחֲתִימַת יָדִי!

כַּרְסֵם אֶת הַסְּכוּם,

כַּרְסֵם אֶת שְׁמִי

וְהִצַּלְתָּ כְּבוֹדִי

בְּקֶרֶב עַמִּי!

הָעַכְבָּר הֶאֱזִין,

אֶת הָרֶמֶז הֵבִין

וּבְשֵׁן חָרוּצָה

אֶת רְצוֹן

הָרַב הַגָּאוֹן

בִּצַּע.


אֲבָל כְּשֶׁנּוֹדַע הַמַּעֲשֶׂה הַזָּר

שֶׁל פַּפִּישׁוֹן, וְהָעַכְבָּר

כֻּנְּסָה מוֹעֶצֶת פּוּמְבְּדִיתָא,

שֶׁדָּנָה בַּנִּדּוֹן וְהֶחֱלִיטָה:

אָמְנָם, קְהַל הַחֲסִידִים נִדְהַם

שֶׁרַבָּם פַּפִּישׁוֹן פָּגַע קְצָת בִּכְבוֹדָם,

אֲבָל עִם זֹאת, מִן הָרָאוּי לְהַדְגִּישׁ,

כִּי עָוֶל נַעֲשָׂה לָאִישׁ,

שֶׁכֵּן, בִּגְלַל מְדִינִיּוּת הַשָּׂכָר

עַל כָּרְחוֹ שִׁלֵּם הָרַב כָּל דָּבָר

בַּחֲתִימָה עַל שְׁטָר.

אֵי־לָזֹאת, בַּל נִכְעַס

חֲלִילָה וְחַס

שֶׁרַבֵּנוּ הָיָה לְכַיָּס.

אֲבָל, לְשֵׁם לֶקַח, הַמּוֹעָצָה הֶחֱלִיטָה

לִשְׁאֹל אֶת רַבָּהּ שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא


מַה הוּא, הָרַב הַנִּכְבָּד, הָיָה עוֹשֶׂה,

לְמִקְרֶה שֶׁעַכְבָּר

שֶׁכָּזֶה

הָיָה בָּא לְכַרְסֵם, חֲתִימָה עַל שְׁטָר?

וְאָמְנָם, שָׁאֲלוּ אֶת הָרַב פַּפִּישׁוֹן

וְהַלָּז הֱשִׁיבָם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

אֲנִי בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, רַבּוֹתַי,

לְיַד כָּל חֲתִימָה, עַל הַבּוּל,

הָיִיתִי מַעֲמִיד חָתוּל.



חופשי בכלא

מאת

רפאל אליעז

אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא

אִם יֶשְׁנָם נִסִּים כָּאֵלֶּה,

שֶׁאָדָם אָסִיר בַּחֹפֶשׁ,

וְחָפְשִׁי בְּבֵית הַכֶּלֶא.


לֹא יְאֻמַּן,

לֹא יְאֻמַּן,

מִיָּד נִרְשֹׁם

זֹאת בַּיּוֹמָן


כִּי בְּבֵית הַכֶּלֶא

הַפַּרְנָסָה בְּטוּחָה, אוּלַי.

חִנָּם כָּל אֲרוּחָה, אוּלַי

וּבְכָל זֹאת לֹא כְּדַאי,

הוֹ, לֹא כְּדַאי

לִחְיוֹת בְּבֵית הַכֶּלֶא!


כִּי בְּבֵית הַכֶּלֶא

עַל הָאֶשְׁנָב צִפּוֹר, אוּלַי

הִיא שָׁרָה עַל הַדְּרוֹר, אוּלַי

וּבְכָל זֹאת לֹא כְּדַאי,

הוֹ, לֹא כְּדַאי

לִחְיוֹת בְּבֵית הַכֶּלֶא!



ברכה

מאת

רפאל אליעז

הָבוּ לַתָּם גְּבִינָה

וְלָרֹאשׁ בִּינָה!..


וְכוֹס בְּרָכָה

לְעֵמֶק הַבָּכָא!

בָּרוּךְ נוֹתֵן חָלָב מָתוֹק לַדַּד,

וְזֶרַע בֵּין רַגְלֵי הָרַךְ הַנּוֹלָד

וּבָרוּךְ נוֹתֵן פְּרִי לָעֵצִים

וְלַשֶּׂכְוִי בֵּיצִים!


בַּעְלִי,

מַחְמָלִי,

זוֹהֵר כַּפֶּרַח

וּמְהַרְהֵר כְּתֶרַח.

שְׁתֵה, בַּעְלִי, שְׁתֵה,

כִּי אֲנִי הַדְּלִי

וְאַתָּה הַמַּטְאֲטֵא…

בַּיּוֹם אַתָּה בַּעְלִי הַקָּטָן

וּבַלַּיְלָה אַתָּה בְּכוֹר־זָק!


הֲתִזְכֹּר עֶרֶשׂ הַכְּלוּלוֹת?

טוֹבִית,

אֶת בֹּשֶׂם הַלֵּילוֹת

טוֹבִית,

אֶת טַעַם הַלִּימוֹן וְהַתַּפּוּחַ

אֶת חָטְמִי הַוָּרֹד וְהַנָּפוּחַ,

וְאֶת פְּנֵי הַכְּרוּבִית שֶׁלִּי,

אַי, טוֹבִית, טוֹבִית שֶׁלִּי?



איוב שמח

מאת

רפאל אליעז

כְּשֶׁבָּאתִי לָעוֹלָם

לֹא קָרָאתִי הֵידָד.

כְּשֶׁאֵלֵךְ מִן הָעוֹלָם,

בְּקִבְרִי לֹא אֶבְעַט.

גַּם אֲנִי אוֹמֵר קֹהֶלֶת:

הֶבֶל הֲבָלִים וְאִוֶּלֶת,

אַךְ מוֹסִיף בְּסוֹגְרַיִם:

יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם.

כִּי אֲנִי אִיּוֹב שָׂמֵחַ,

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי,

אֱלֹהִים נוֹתֵן

אֱלֹהִים לוֹקֵחַ

זֶה לֹא עִסְקִי.

יָדַעְתִּי: הַכֹּל בֶּן חֲלוֹף הוּא,

אַךְ הַדְּבָרִים, לֹא סְתָם יַחֲלֹפוּ,

כִּי בֵּין רֶחֶם שֶׁל אֵם וְרֶחֶם עָפָר

שְׁבִיל מִתְמַשֵּׁךְ מְפֹאָר,

וְכַאֲשֶׁר הַשְּׁבִיל נִגְמָר,

נוֹטֵל אִיּוֹב אֶת קִבְרוֹ הַצַּר

שַׂק וְעוֹד שַׂק וְעוֹד שַׂק

שֶׁלְבּוּרֶקָס חַמּוֹת וְעָרַק.

כִּי אֲנִי אִיּוֹב שָׂמֵחַ,

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי,

אֱלֹהִים נוֹתֵן

אֱלֹהִים לוֹקֵחַ

זֶה לֹא עִסְקִי.



תפילה

מאת

רפאל אליעז

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁכֻּלְּךָ לֵב,

וְלֵב שֶׁכָּל כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת,

תֵּן לִי תִּקְוָה, אַבָּא טוֹב,

שֶׁגַּם בְּלִבִּי אַתָּה שׁוֹכֵן.

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַבָּא טוֹב,

אֶת אוֹר עֵינַי לָקַחְתָּ לִי,

אוֹר הַבִּינָה הוֹתַרְתָּ לִי,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

בֵּיתִי שֶׁלִּי לָקַחְתָּ לִי,

כַּסְפִּי שֶׁלִּי לָקַחְתָּ לִי,

חוּשׁ הַחַיִּים הוֹתַרְתָּ לִי,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

וְטוֹב לִי בְּחֶלְקִי, אָבִינוּ,

כִּי הַחוּשִׁים יוֹצְאִים מִן הַלֵּב

וְשָׁבִים אֶל הַלֵּב,

וּבָאִים אֶל אִשְׁתִּי, שֶׁתִּחְיֶה,

וְחוֹנִים אֵצֶל בְּנִי, שֶׁיִּחְיֶה,

כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ כַּיָּם.

אִם תִּשְׁאַל לְמַעֲשַׂי, אַבָּא טוֹב,

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁלְּךָ מְגַשֵּׁשׁ אֲנִי.



הכניסה אסורה – למלאכים

מאת

רפאל אליעז

זֶה הָעוֹלָם נִבְרָא מִכֹּחַ לֹא־נוֹדָע

דְּבַר־מָה שֶׁבֵּין חֲלוֹם וְאַגָּדָה.

וְכָל שֶׁבְּקִרְבּוֹ: הַחֹמֶר וְהַקָּו,

נִשְׁמַת כָּל חֶפֵץ חַי וּסְגֻלּוֹתָיו,

דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָבִיב אֶל יְכֹלֶת הַסְּתָו,

שְׁתִיקַת כּוֹכָב בָּהִיר בְּאֶמְצַע הָאֲגַם,

כָּל אֵלֶּה לְאָדָם,


רַק לְאָדָם…


אֵין הַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּלִי יִרְאוּ עֵינָיו,

אֵין הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּלִי יָחוּשׁ רָעָב,

בְּלִי עֲמָלוֹ אֵין דְּבַשׁ הַבַּטָּלָה מָתוֹק,

בְּלִי תְּשׁוּקָתוֹ – לִצְלֹל אֵין חֵיק הַיָּם עָמֹק,

שִׂמְחָה וְיִסּוּרִים, דִּמְעָה וְדָם,

כָּל אֵלֶּה לָאָדָם,


רַק לָאָדָם…


וּמַה הוּא הָאָדָם?

הוּא מִין יְצוּר שָׁבִיר נוֹתֵץ־סְלָעִים,

הוּא מִין בַּרְנָשׁ שָׁפָל נִשָּׂא אֶל הַגְּבָהִים,

שֶׁבְּלִי עֵינָיו אֵין מַה לִּרְאוֹת

וּבְלִי אָזְנָיו שׁוֹתְקוֹת הַמַּנְגִּינוֹת.


דּוֹמֶה הוּא קְצָת, אוּלַי, לְטוּבִיָּה הַתָּמִים,

שֶׁבְּלִי אֵדַע כֵּיצַד הֵפִיחַ בִּי חַיִּים,

עוֹרֵר בִּי סַקְרָנוּת, כְּמִיהָה וְלַהַט

לָחוּשׁ, לְהִתְלַבֵּט, לַחְקֹר, לָדַעַת.

הוּא נָח לוֹ פֹּה מֵרַעַשׁ וּמֵאוֹר

חֲלוֹמוֹתָיו שָׁטִים עַל הַיְאוֹר.

הוּא צָד מֵרְאוֹת, כּוֹבֵשׁ נוֹפִים פּוֹרְחִים,

שֶׁהַכְּנִיסָה בָּם אֲסוּרָה

לְמַלְאָכִים.


שירים מתוך המחזה “הרועה מבית-לחם”

מאת

רפאל אליעז


מזמור לבית־לחם

מאת

רפאל אליעז

עִם שַׁחַר וָשַׁחַר נָסֹב בָּרֵחַיִם,

נָלוּשׁ הַבָּצֵק וּנְבָרֵךְ עַל פַּת־לֶחֶם,

יָדֵינוּ נִשְׁלַח בְּכִישׁוֹר וּבַפֶּלֶךְ,

עַד עֶרֶב יֵרֵד עַל בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם,

יָשִׁירוּ בְּנוֹת

מִזְמוֹר אַהֲבָה וְתוֹדָה.

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם,

יָרִיעוּ בָּנִים –

מָעוֹז בְּהָרֵי יְהוּדָה.


עִם עֶרֶב וָעֶרֶב נֵרְדָה אֶל הָעַיִן

וְכַד עֲלֵי רֹאשׁ, עַל כָּתֵף וְעַל שֶׁכֶם,

נִשְׁאַב מְלֹא הַכַּד מִמַּבּוּעַ הַמַּיִם,

וְשׁוּב אֶל בֵּיתֵנוּ – בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם…


עִם לַיְלָה וָלַיְלָה נָעִירָה הַזֶּמֶר

בְּרֶגֶל קַלָּה וּבְיָד עֲלֵי שֶׁכֶם,

נֵצֵאָה מָחוֹל וּבִשְׂחוֹק מַחֲנַיִם,

עַד שַׁחַר יָאִיר עַל בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם…



גבוה ונמוך

מאת

רפאל אליעז

נָמוּךְ אֲנִי וְדַל בְּשַׂר

וְכָל־כֻּלִּי – לְלֹא הָדָר,

אַךְ חָכְמָתִי גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה –

גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי שִׁבְעָתַיִם.

גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי שִׁבְעָתַיִם


כִּי מֵאָז וַעֲדֵי עַד,

יֵיטִיב הָאֵל לְכָל אֶחָד

וִיחַלֵּק חַסְדוֹ בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר.

לַשּׁוֹטֶה – יִתֵּן קוֹמָה

וְלַקָּטֹן – בִּינָה חָכְמָה

לָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק עֹשֶׁר.

ולָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק עֹשֶׁר.


קָטֹן אֲנִי וְדַל זָקָן

וְכָל־כֻּלִּי – נֹאד מְרֻקָּן,

אַךְ עָרְמָתִי גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה –

גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם.

גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם


כִּי מֵאָז וְעַד עוֹלָם,

יֵיטִיב אֱלוֹהַּ לְכֻלָּם

וִיחַלֵּק חַסְדוֹ בְּצֶדֶק וּבְלִי דֹּפִי.

לַחַלָּשׁ – יִתֵּן עָרְמָה

וְלַסַּבָּל – בַּמִּלְחָמָה

וְלָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק יֹפִי,

וְלָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק יֹפִי.



אחר אהבתי אלייך

מאת

רפאל אליעז

אִם גַּם תַּרְחִיק לָנוּד,

תַּרְחִיק עַד קְצוֹת הָאָרֶץ,

אִם גַּם בַּגַּיְא תֵּרֵד,

מֵעֵבֶר פַּלְגֵי־מַיִם,

אִם גַּם הָרִים תָּרוּם

עַד אֶל צוּקֵי שָׁמַיִם,


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא אוֹתְךָ הַיּוֹם –

אֶמְצָא מָחָר,

וְלֹא אֵדַע גַּם אֵיךְ.

רַק זֹאת אֵדַע

אֲנִי – אַחַר אַהֲבָתִי אֵלֵךְ.


בְּיוֹם שָׁרָב וָחֹם

וּבְלֵיל צִנָּה וָקֶרַח,

בִּשְׁבִיל אוֹ בְּמִשְׁעוֹל

וּבְדֶרֶךְ לְלֹא הֶרֶף,

בִּשְׂדוֹת בָּר וְקוֹצִים

וּבֵין חַיּוֹת הַטֶּרֶף –


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא


עִם אוֹר הַכּוֹכָבִים

אֲשֶׁר זוֹרְחִים בַּלַּיְלָה,

עִם נִיעַ הָעֲנָנִים

אֲשֶׁר נוֹסְעִים בָּרוּחַ,

עִם לַחַשׁ עַלְעָלִים

אֲשֶׁר בַּגָּן יָפוּחַ –


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא



שיר הסוד

מאת

רפאל אליעז

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי לֹא אֲסַפֵּר לְאִישׁ,

כָּל יְמֵי חַיַּי, עַד קֶבֶר

רַק אֶשְׁתַּנֵּק וְאַחֲרִישׁ.

רַק אֶלְחַשׁ בַּלָּאט עַל אֹזֶן,

רַק לְסָבָתִי,

רַק לְדוֹדָתִי,

רַק לַאֲחוֹתִי,

וְרַק לַחֲבֶרְתִּי,

רַק לָהּ, רַק לָהּ הוּא הַסּוֹד,

כִּי אוֹתָהּ אֹהַב מְאֹד.


זֶרַח, זֶרַח, הַזְהָרָה

מִפִּיהֶן שֶׁל הַיָּפוֹת.

פַּטְ־פֵּטְ־פַּט־פֵּט תְּפַטְפֵּטְנָה

הַמִּלִּים עָפוֹת, עָפוֹת…

רַק מִלָּה אַחַת מִפִּיךָ,

רַק לְיָפָתְךָ,

רַק לְעַלְמָתְךָ,

רַק לְיַלְדָּתְךָ

וְרַק לְחֶמְדָּתְךָ,

רַק מִלָּה אַחַת, לֹא עוֹד,

וְהַקֵּץ, הַקֵּץ לַסּוֹד.


מַה שָׁחֹר מִשְּׁחֹר הַלַּיִל?

הַשִּׂנְאָה הָאֲרוּרָה.

מַה צָחֹר וְזַךְ מִשֶּׁלֶג?

סוֹד הַנַּעֲרָה?


סוֹד, סוֹד, סוֹד, סוֹד

סוֹד גִּלִּינוּ וּנְסַפֵּרָה

וּנְסַפֵּר הַסּוֹד.

עוֹד, עוֹד, עוֹד, עוֹד

עוֹד נָחוּדָה וּנְזַמֵּרָה

עוֹד נָחוּדָה, עוֹד.

חוּדָה, חוּדָה, חוּדָה, חוּדָה, עוֹד,

חוּדָה חוּדָה סוֹד עַל סוֹד.


מַה מָּרִיר וּמַר מִמָּוֶת

הַקִּנְאָה הַנִּתְעָבָה

מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וָיַיִן?

סוֹד הָאַהֲבָה.

סוֹד, סוֹד, סוֹד, סוֹד…



סיפור בדים

מאת

רפאל אליעז

לֹא דֻּבִּים וְגַם לֹא יַעַר,

לֹא אֱמֶת וְלֹא אֱמֶת,

רַק חֲלוֹם חָלַם הַנַּעַר –

חֵי הַדֹּב שֶׁהוּא לֹא מֵת.


– לֹא אֱמֶת!

– כֵּן אֱמֶת,

– חֵי הַדֹּב,

– הוּא כְּבָר מֵת.

– סִפּוּר בַּדִּים,

– יָעִידוּ הָעֵדִים,

– פֶּתִי וְתִינוֹק,

– גְּרוֹנְךָ עוֹד אֶחֱנֹק!


כָּל חָכָם, זָקֵן אִם נַעַר,

יַאֲמִינוּ לָאֶמֶת.

רַק הַכְּסִיל נִשְׁאָר בֶּן־בַּעַר –

אוֹי לוֹ, אוֹי לוֹ כְּמוֹ לַמֵּת.


– לֹא אֱמֶת!

– כֵּן אֱמֶת,

– חֵי הַדֹּב,

– הוּא כְּבָר מֵת.

– לֵךְ, סַפֵּר לַצֹּאן,

– הֶרֶף מִלָּצוֹן,

– שֶׁקֶר בֶּן כָּזָב,

– עֵגֶל בְּלִי זָנָב!



שיר החיילים

מאת

רפאל אליעז

תַּעֲלֶה, תַּעֲלֶה וְתָעִיר הַשַּׁלְהֶבֶת,

לְחֵיל יִשְׂרָאֵל וּמִבְחַר גִּבּוֹרָיו.

אַשְׁמוּרָה אַחֲרוֹנָה אֶל קִצָּהּ מִתְקָרֶבֶת –

יָרִיעַ שׁוֹפָר אֶל הַקְּרָב.


אֶל הַקְּרָב, בַּחֲנִית וּבַחֶרֶב,

יֵאָסְפוּ גִּבּוֹרִים עַל נִשְׁקָם!


אֶל הַקְּרָב, מִן הַשַּׁחַר עַד עֶרֶב,

לֹא נָשִׁיב אֶת חַרְבֵּנוּ רֵיקָם!


תַּעֲלֶה, תַּעֲלֶה בִּתְרוּעָה אֶל מוּל פְּלֶשֶׁת,

וְהַךְ אֶת דָּגוֹן וַחַמֶשֶׁת עָרָיו.

עַל אוֹיֵב נִסְתַּעֵר חִישׁ כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת –

אֱלוֹהַּ עִמָּנוּ בַּקְּרָב.



זרח הזקן כתרח

מאת

רפאל אליעז

וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח,

זָקֵן הוּא זָקֵן־קֵן כְּתֶרַח.

וַי לוֹ וְאוֹ לוֹ לְלַיִשׁ,

כִּי בֵּן לוֹ הָיָה

וְהַיּוֹם – אוֹי, אוֹיָה!

הָפַךְ זֶה, הָפַךְ זֶה לְתַיִשׁ.


חֵי אֲנִי וְחֵי נַפְשִׁי,

חֵי זְקָנִי שֶׁעַל רֹאשִׁי,

שֶׁאֲנִי כְּבֵן שִׁשִּׁים

וְאֵין כָּמוֹנִי בַּטִּפְּשִׁים.

הֵן הִכְנַסְתִּי אֶת הַנַּעַר

לְבֵית מֶלֶךְ, דֶּרֶךְ שַׁעַר,

וּמִכֶּרֶם מְחֻלָּל

עִנְּבֵי־מֶלֶךְ זֶה זָלַל.

וּבְלִבִּי – הֵן סוֹד וָשֶׁבֶר,

כִּי קָטָן זֶה הוּא הַגֶּבֶר

שֶׁנִּמְשַׁח בִּידֵי שְׁמוּאֵל

לִמְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל.

אַךְ שׁוּעָל זֶה, תַּן בֶּן תַּחַשׁ,

סוֹבְבַנִי סֹב בְכַחַשׁ

וּלְפֶתַע, מִי חָלַם –

דֶּרֶךְ חוֹר הוּא נֶעְלַם.


פזמון:

וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח…


חֵי אֲנִי וְחֵי נַפְשִׁי,

חֵי זְקָנִי שֶׁעַל רֹאשִׁי,

שֶׁאֲנִי כְּבֵן שִׁשִּׁים

וְאֵין כָּמוֹנִי בַּטִּפְּשִׁים.

הֵן הַמֶּלֶךְ צַו צִוַּנִי,

עַל הַנַּעַר הִפְקִידַנִי,

מִלְּפָנָיו וַאֲחוֹרָיו –

עַד יָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַקְּרָב.


אָז הִתְחִיל זֶה לְקַשְׁקֵשׁ לִי:

"הוֹי, אָבִי מְאֹד חוֹשֵׁשׁ לִי,

רַק אֶרְאֶנּוּ בְּשָׁלוֹם

וּמִיָּד אָשׁוּב הֲלוֹם".

וַאֲנִי – טִפֵּשׁ מֵרֶחֶם

נְתָתִיו צֵאת אֶל בֵּית־לֶחֶם

וּמֵאָז הוּא נֶעְלַם –

עַל רֹאשִׁי צָרַת עוֹלָם.


פזמון:

וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח…



לגימה לגרגרת

מאת

רפאל אליעז


הוֹי, אָחִי פְּקַח הָעַיִן,

פְּתַח הַפֶּה אֶל הַיַּיִן,

לְגִימָה, לְגִימָה לַגַּרְגֶּרֶת.


הֲתִרְאֶה כִּי גְּדוֹלָה

כְּבָר בִּטְנִי, עֲגֻלָּה?

עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט וְאֵלֵד.


בֵּן אִם בַּת, מַה תֵּלְדִי, הַיּוֹלֶדֶת?

הִשָּׁמֵר גּוּר שֶׁל תַּן,

אִישׁ חָדָשׁ וְחָתָן

לַשְּׁאוֹל פֹּה יֻלַּד –

אִישׁ גִּבּוֹר לְתִפְאֶרֶת.


הוֹי, חֲתַן־תַן הַמֶּלֶךְ,

מָה קָרָה לָהּ לַבֶּרֶךְ,

זוֹ שֶׁלְּךָ, זוֹ שֶׁלְּךָ, הִיא רוֹעֶדֶת?



מי פוחד

מאת

רפאל אליעז


מִי פּוֹחֵד, מִי רוֹעֵד?

פִּיךְ פְּתַח וְהָעֵד:

כַּמָּה הִיא, כַּמָּה הִיא קוֹמָתוֹ?

שֵׁשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, שֵׁשׁ וָזֶרֶת.

יֵשׁ רַק שֵׁשׁ, שֵׁשׁ אַמּוֹת?

מַה לִּי הֵן, הֵי! עֲמֹד!

הַכִּידוֹן בְּבִטְנוֹ

וְהַפֶּגֶר – לַקֶּבֶר.

וַי! בִּטְנִי, הִיא כִּדְלַעַת,

עוֹד טִפָּה – מִתְבַּקַּעַת,

רַק אַתָּה, רַק אַתָּה הוּא הַגֶּבֶר!

בּוֹא דּוֹדִי, מַחְמַדִּי,

מוֹת תָּמוּת עִמָּדִי!

עַל רֹאשׁוֹ, עַל רֹאשׁוֹ מַה לּוֹ יֵשׁ?

עַל רֹאשׁוֹ כְּמִגְדָּל קוֹבַע נְחֹשֶׁת.

לֵב נָחוֹר, זֶה יֹאהַב,

גַּם נְחֹשֶׁת, זָהָב,

אֶת הַקּוֹבַע אֶקַּח

מֵרֹאשׁוֹ לְמַזְכֶּרֶת.

הוֹי, חָכָם מִלֵּיל־אֶמֶשׁ,

הַקּוֹבַע הוּא כַּשֶּׁמֶשׁ,

מְסַנְוֵר, מְסַנְוֵר בָּעֵינַיִם.

הִשָּׁמֵר פֶּן תִּצְחַק,

לִי הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׂחָק,

כִּי אֲנִי אִישׁ גִּבּוֹר!



איש גיבור כארנב בן ארנבת

מאת

רפאל אליעז

רֹאשׁ שֶׁל תֶּבֶן וְקַשׁ,

תְּקַשְׁקֵשׁ רַק קַשׁ־קַשׁ,

מַה לְּבוּשׁ זֶה הַדַּק?

מַה יֵּשׁ לוֹ, שָׁם בַּמַּיִם?


הוּא לֹא דָּג שֶׁל נְחֹשֶׁת,

לְגָלְיָת יֵשׁ תִּלְבֹּשֶׁת

שֶׁל שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים, חֵי שָׁמַיִם!


אֲקַשְׁקֵשׁ אֶת הַדָּג

בְּסַכִּין, אֶל תִּדְאַג!

וְאֶצְלֵהוּ עַל אֵשׁ.


מִשְׁקָלוֹ חֲמִשָּׁה אַלְפֵי שֶׁקֶל!


הֶבֶל הֵם, חֲמִשָּׁה

לֹא אֶשָּׂא לְאִשָּׁה

בַּת הַמֶּלֶךְ מֵרַב

עִם זָהָב וְעִם כֶּתֶר.


שירים מתוך המחזה “שיר השירים אשר לשולמית”

מאת

רפאל אליעז


עין לא עצמתי

מאת

רפאל אליעז

שִׁבְעָה יָמִים, בִּתִּי,

לֶחֶם לֹא טָעַמְתִּי.

שִׁבְעָה לֵילוֹת, בִּתִּי,

עַיִן לֹא עָצַמְתִּי.


מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה יָמִים?

מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה לֵילוֹת?


תָּפַרְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

בִּגְדֵי כְּלוּלוֹת.

קָטַפְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

חֲבַצָלוֹת.

קָלַעְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

נֵזֶר כַּלּוֹת.


שִׁבְעָה יָמִים, בִּתִּי,

מַיִם לֹא לָגַמְתִּי.

שִׁבְעָה לֵילוֹת, בִּתִּי,

עַיִן לֹא עָצַמְתִּי.


מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה יָמִים?

מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה לֵילוֹת?


רָקַמְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

רִקְמַת פְּנִינִים.

שָׁזַרְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

חוּט־הַשָּׁנִי.

וְאַף הֵבֵאתִי לָךְ

דִּמְעַת עֵינִי.



שיר הבלנים

מאת

רפאל אליעז

מַה נִּתֵּן לְחָתָן בֶּן חַיִל

שֶׁכַּלָּה לֹא תִּתֵּן לוֹ בַּלַּיְלָה?

קַרְנַיִם נִתֵּן לוֹ שֶׁל אַיִל

וּמַגָּח נֶאֱמָן בֵּין מָתְנַיִם.


פְּקַח עֵינֶיךָ, נָדָב, וּרְאֵה

שַׁי הֵבִיאוּ רֵעִים־לַמִּרְעֶה.

מָה הַשַּׁי, מָה הַשַּׁי, הוֹ נָדָב?

טַלְפֵי כֶּבֶשׂ שָׁמֵן וּזְנָבוֹ.


גּוּפְךָ שׁוֹטְפִים, חָתָן,

פַּלְגֵי גִּלְעָד.

גּוּפְךָ עוֹטְפִים, חָתָן,

שִׁלְגֵי חֶרְמוֹן.

וְעַל רֹאשְׁךָ, חָתָן,

שֶׁמֶן חוֹרֵק

בֹּשֶׂם עָתֵק

אֲפַרְסְמוֹן!


מַה נִּגְמֹל לְחָתָן בֶּן חַיִל

שֶׁכַּלָּה לֹא תִּגְמֹל לוֹ הַלַּיְלָה?

נִתְמֹךְ אֶשְׁכּוֹלָיו עַד יִפְרְצוּ

וְחוֹמָה בְּצוּרָה יְנַתְּצוּ.

וְיֶחֱזַק וְיִשְׂגֶּה נָדָב

וְיִרְבּוּ וְיִנְווּ פֵּרוֹתָיו

וּמָתְקוּ יְלָדָיו כְּעֵנָב

וּבְנוֹתָיו מְאִירוֹת כְּכוֹכָב.


גּוּפְךָ שׁוֹטְפִים, חָתָן,

פַּלְגֵי גִּלְעָד.

גּוּפְךָ עוֹטְפִים, חָתָן,

שִׁלְגֵי חֶרְמוֹן.

וְעַל רֹאשְׁךָ, חָתָן,

שֶׁמֶן חוֹרֵק

בֹּשֶׂם עָתֵק

אֲפַרְסְמוֹן!



השעמום

מאת

רפאל אליעז

בְּעוֹד הָיְתָה הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם

מִשְׁכַּן רוֹעִים וְחַיּוֹת בָּר,

וְחוֹמוֹתֶיהָ צְעִירוֹת עֲדַיִן

וּמִסָּבִיב לָהֶן מִדְבָּר

כְּבָר חָשׁ שְׁלֹמֹה, נָסִיךְ, וְנַעַר,

מִין חוּשׁ לֹא נוֹחַ כְּמַגַּע הַתַּעַר.

וְהוּא חָרַק שִׁנַּיִם וְגִמְגֵּם:

מְשַׁעֲמֵם, אֵלִי, מְשַׁעֲמֵם!


גַּם בְּדָוִד קִנֵּן אוֹתוֹ הָרֶגֶשׁ

לָכֵן טָמַן חָטְמוֹ בְּחֵיק פִּילֶגֶשׁ.

וּבְנוֹ הַטּוֹב, נָסִיךְ, וְנַעַר

לְמַעַן יִתְנַעֵר מִזֶּה הַחֵטְא,

הָיָה מַבִּיט מַבִּיט בַּסַּהַר

וּבְחָטְמוֹ נוֹבֵר וּמְחַטֵּט.

הָיָה זֶה אֱוִילִי מְאֹד,

אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת

בְּעֹז

שֶׁכָּךְ הַשִּׁעֲמוּם נָגוֹז.

וּמִנִּי אָז צָמְחָה יְרוּשָׁלַיִם

צָמַח גַּם הַנָּסִיךְ שְׁלֹמֹה,

וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא בֵּינְתַיִם

צָמַח עִמּוֹ

שִׁעֲמוּמוֹ.


לָכֵן קָטַל זְבוּבִים בְּלִי הֶרֶף

לָכֵן אֶת זְנַב סוּסוֹ קִצֵץ בַּחֶרֶב,

חָרַק שִׁנַּיִם וְגִמְגֵּם:

מְשַׁעֲמֵם, אֵלִי, מְשַׁעֲמֵם!


וּכְשֶׁמָּלְאוּ מָתְנֵי הַנַּעַר חֹסֶן

מַשְׁתִּין הָיָה עַל עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם.

הַשִּׁעֲמוּם כִּרְסֵם לוֹ אֶת הַמֹּחַ

וְלֹא הִבְדִּיל בֵּין טוֹב וְרֹעַ.

נָטַשׁ נַעֲרָתוֹ יְפַת הַתֹּאַר

וְרָץ אַחֲרֵי אַחַת מְכֹעָרָה.

הָיָה זֶה אֱוִילִי מְאֹד,

אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת

בְּעֹז

שֶׁכָּךְ הַשִּׁעֲמוּם נָגוֹז.


וּבֵין מַטֵּה רוֹעִים וְכֶתֶר

עָלָה מִזְּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד

רֵיחַ עִזִּים וּכְבָשִׂים.

עָמַד הוּא אֶל פִּתְחִי עִם בֹּקֶר

כְּמוֹ אוֹיֵב גָּלוּי וְאַכְזָרִי.

מָשַׁחְתִּי אֶת עֵינָיו בְּשׁוּם,

קְלָלוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת הִשְׁמַעְתִּי,

אַךְ הוּא עָמַד קוֹפֵא וּמְאַיֵּם

הַשִּׁעֲמוּם!


אָכַל כְּרוּבִים

מִשִּׁעֲמוּם,

קָטַל זְבוּבִים

מִשִּׁעֲמוּם.

בְּקּוֹל הֵרִיעַ

מִשִּׁיעֲמוּם.

רֵעוֹ הִטְבִּיעַ

מִשִּׁעֲמוּם.

גָּזַר צִלּוֹ

מִשִּׁעֲמוּם,

הִכָּהוּ בְּמַקְּלוֹ

מִשִּׁעֲמוּם.

חָנַק חֲתוּלִים

מִשִּׁעֲמוּם,

וְהֶאֱכִיל שׁוּעָלִים

מִשִּׁעֲמוּם.

בַּקָּרוֹב בָּגַד

מִשִּׁעֲמוּם,

לָמִדְבָּר נָדַד

מִשִּׁעֲמוּם.

הֵקִים מַמְלָכָה

מִשִּׁעֲמוּם,

הֶחֱרִיבָה וּבָכָה

מִשִּׁעֲמוּם,

חָכְמוֹת עַמִּים

מִשִּׁעֲמוּם,

וּבִמְגִלּוֹת כִּנְסָן יַחְדָּו,

מִשִּׁעֲמוּם.

אָמַר דָּבָר וְהִפּוּכוֹ

מִשִּׁעֲמוּם,

וְלַבּוֹרֵא הֵשִׁיב רוּחוֹ

מִשִּׁעֲמוּם.



שעשועים

מאת

רפאל אליעז

יָעֵז:

רִאשׁוֹן שַׁעֲשׁוּעַי, אוֹרֵחַ רָם,

הוּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר חָלַק לִי כְּבוֹד אָבִי

בְּהָבִיאוֹ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם,

שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת כִּלְבָבִי.

תּוֹדָה, אָבִי, עַל הַכָּבוֹד.

הָיָה זֶה מְחֻכָּם מְאֹד.


כְּלוּם אֵין זֶה מְחֻכָּם לְהִוָּלֵד

שְׁחֹרַת עֵינַיִם וְעִם אַף, סוֹלֵד?

לְהִוָּלֵד בִּכְפָר שׁוּנֵם,

דַּוְקָא בִּכְפַר שׁוּנֵם,

שֶׁבּוֹ הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנוֹשֵׁם!

לְהִוָּלֵד בְּבֵית גָּזִית אוֹ חֹמֶר

מוּל הַבָּא

דַּוְקָא מוּל הַבְּאֵר וְעֵץ הַתֹּמֶר.


צְפִיר:

רִאשׁוֹן שַׁעֲשׁוּעַי, אוֹרֵחַ רָם,

הָיָה בְּעוֹד שָׁכַנְתִּי לִי בְּתוֹךְ אִמִּי,

בְּטֶרֶם הֱבִיאַתְנִי לְעוֹלָם

שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְתֻמִּי.

תּוֹדָה, אִמִּי, עַל הַכָּבוֹד.

הָיָה זֶה מְחֻכָּם מְאֹד.


אִמְרוּ אַתֶּם, כְּלוּם לֹא הָיָה זֶה נֵס

לְהִוָּלֵד מוּל בֵּית שְׁכֶנְתִּי יָעֵז?

מוּל בֵּית יָעֵז בִּכְפָר שׁוּנֵם,

דַּוְקָא בִּכְפַר שׁוּנֵם,

שֶׁבּוֹ הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנוֹשֵׁם!

וְלֹא אִכְפַּת אִם בֵּית גָּזִית אוֹ חֹמֶר

בְּאִם יָעֵז

בְּאֵר לִי וַאֲנִי לָהּ עֵץ הַתֹּמֶר.


יָעֵז:

מֵאָז יָדַעְתִּי אֶת רֵעִי צְפִיר

הַרְבֵּה שְׁלָגִים יָרְדוּ עַל רֹאשׁ הַשְּׂנִיר.

וְכָל זֶה עַל לֹא דָּבָר,

בַּגַּיְא, בַּגֹּרֶן, בַּמַּבּוּעַ

רָדַף אוֹתָנוּ עַל צַוָּאר

הַשַּׁעֲשׁוּעַ.


צְפִיר:

מֵאָז יָדַעְתִּי רַעְיָתִי יָעֵז

הַרְבֵּה כְּבָשִׂים קִפְּחוּ צַמְרָם בַּגֵּז.

וּלְעֵת סוּפָה אוֹ גֶּשֶׁם דַּק

בְּצֵל הַבְּרוֹשׁ אוֹ הָאַשּׁוּחַ

מָצָאנוּ זֶה בַּזֶּה מִשְׂחָק

וְשַׁעֲשׁוּעַ.


יָעֵז:

סַפֵּר לְדָוִד דְּבַר שַׁעֲשׁוּעַ!


צְפִיר:

יָעֵז אָכְלָה אֶת הַתַּפּוּחַ…


יָעֵז:

… צְפִיר אָכַל אֶת הַקְּלִפּוֹת…


צְפִיר:

מִפִּיהָ שֶׁל יָעֵז אֲשֶׁר הִתִּיז טִפּוֹת…


יָעֵז:

טִפּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ…


צְפִיר:

שֶׁל דְּבַשׁ מָתוֹק כַּעֲקִיצַת נָחָשׁ.



מחול רועים

מאת

רפאל אליעז

– בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ

פָּתַחְתִּי הַשַּׁעַר

חַדְרֵנוּ הַכֶּרֶם

עָרְשֵׂנוּ הַיַּעַר.


– קַרְנָהּ מָלְאָה

שֶׁמֶן טָהוֹר!

לִבִּי מָלֵא

שֶׁמֶן הַמֹּר!

בּוֹאָה, דּוֹדִי,

זָרִיז כִּגְדִי!


– דּוֹדֵךְ צְפִיר

חַם וְשָׂעִיר!

חַם וּבָהִיר,

תַּיִשׁ שָׂעִיר!


– דָּמֵךְ, יָעֵז,

יַיִן תּוֹסֵס!

אוֹי לָךְ, הָעֵז,

אִם אֶשְׁתַּכֵּר!


– זְנָבְךָ אֲקַצֵּץ

וְתִתְקָרֵר!

– גְּדָיָה צָחָה

הֲפַכְפָּכָה.

עֶרֶשׂ כְּלוּלוֹת

הָפַכְתְּ לְעֶרֶשׂ דְּוַי

אֶרֶס מַמְאִיר

שָׁפַכְתְּ אֶל תּוֹךְ קְרָבַי.


– סְלַח לִי, דּוֹדִי!

סְלַח, מַחְמַדִּי!

נַשְּׁקֵנִי בַּמֵּצַח

אֹהֲבֵךְ לָנֶצַח!


– גְּדָיָה חַמָּה

וַחֲכָמָה

נָהַגְתִּי בָּךְ

כִּבְהֵמָה!


– אַי גְּדִי עִזִּים

אַי גְּדִי תָּמִים

כֻּלֵּךְ שִׂמְחָה


וּמַנְעַמִּים!


– מַחְמַל לִבִּי,

מַיִם אוֹצִיא

לָךְ מִן הַסֶּלַע!

חֲמוֹר נוֹשֵׂא

בְּשָׁמִים אֶהֱיֶה לָךְ!


– וְאָנֹכִי, דּוֹדִי,

לְךָ אֶהְיֶה בְּשַׂר גְּדִי

בְּשַׂר גְּדִי וּפַת בְּמֶלַח.


– בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ

פָּתַחְנוּ הַשַּׁעַר

חַדְרֵנוּ הַכֶּרֶם

עַרשֵׂנוּ הַיַּעַר.



סוסת פרעה

מאת

רפאל אליעז

עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה גַּם הָאֻכָּף.

אֲנִי זְנָבָהּ שֶׁל הַסּוּסָה.

עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

לִי עַכּוּזָהּ שֶׁנְהָב.

רֹאשִׁי הוּא אֶבֶן שָׂרָף

וְרַעְמָתִי קְטִיפָה.

אֲנִי יָפָה, דּוֹדִי, אֲנִי יָפָה!


עֲלֵה נָא, אַלּוּפֵי, עַד עֲנָנִים.

עֲלֵה נָא, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים!


בֵּין שְׁנֵי הָרִים נִצַּבְתִּי

גְּבוֹהָה מִן הֶהָרִים.

מִגְדָּל שֶׁל אַהֲבָתִי נֶחְצַבְתִּי

בֵּין שְׁנֵי הָרִים!

הַאִם תֹּאמַר, לַשָּׁוְא אַהֲבָתִי,

בָּנִים לָתֵת לְךָ וָעֳפָרִים!?


קְפֹץ מֵעָב אֶל עָב, דּוֹדִי

דַּדֵּה מִדַּד אֶל דַּד, דּוֹדִי

שְׁבֹר אֶת כַּדִי, דּוֹדִי

שְׁתֵה חֲלָבִי

וּבְלִבְּךָ־פַּטִּישׁ מְחַץ לְבָבִי!


אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה,

אֲנִי שִׁפְחַת פַּרְעֹה,

אֲנִי שָׁרָב בְּמִדְבָּרוֹ,

אֲנִי הַסְּתָו בַּיַּעַר,

אֲנִי הַקַּיִץ בִּיאוֹרוֹ,


אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה,

עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

אֲנִי הַנּוֹטֵרָה עַל אֲשָׁכָיו…

עֲלֵה עָלַי, דּוֹדִי, עַד עֲנָנִים.

עֲלֵה נָא, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים!



לחתן צרור המור

מאת

רפאל אליעז

מַה יֻתֵּן לְחָתָן לְמַעַן

לֹא יִפְתַּח פֶּה אַמִּיץ וְיַעַן

כְּדַבֵּר הָאָתוֹן לַחֲמוֹר?

יֻתַּן לוֹ צְרוֹר הַמֹּר

וְיִסְתֹּם כָּל חוֹר

מִפָּנִים וְאָחוֹר

וּלְמַעַן יִשְׁקֹט

בְּלִי יִבְעַט

נוֹסִיף לֶחָתָן הַקָּט

צְרִי גִּלְעָד

וְרֹאשׁוֹ הַנָּבוֹן נִמְשַׁח

שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן.

יֻתַּן לוֹ כָּל בֹּשֶׂם וְאַבְקַת רוֹכֵל

וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ טָהוֹר

כְּנֵזֶר הַכַּלָּה וְכֻתָּנְתָּהּ.

*

מִי מַשְׁקֶה אֶת גִּנַּת הָאֱגוֹז?

מִי מַשְׁקֶה אֶת שָׁרְשֵׁי הַמֹּר?

מֵי הַשֶּׁלֶג שֶׁל הַר חֶרְמוֹן

וִידִיד הֶחָתָן הַחֲמוֹר.



שיר בנות שונם

מאת

רפאל אליעז

בְּחוּצוֹת שׁוּנֵם

תִּנְשָׁמוֹת עָפוֹת.

אֶל הַצֹּאן, רַחֵם,

אֶל טְלָאִים רַכִּים

וּרְחֵלוֹת רָפוֹת!


כִּבְשָׂתְךָ, אֵלִי,

כְּדֵי כָּךְ תַּמָּה,

שֶׁבְּעֵת צָרָה

לֹא תִּזְעַק מָרָה,

לֹא תַּזִּיל דִּמְעָה.


עוֹף טוֹרֵף יַחֲטֹף

בְּשַׂר טָלֶה קָטָן

רַק הַמַּעְיָן

יְבַכֶּה מוֹתוֹ.


בְּחוּצוֹת שׁוּנֵם

תִּנְשָׁמוֹת עָפוֹת.

אֵל רַחוּם, רַחֵם

עַל בָּנוֹת יָפוֹת

וְאָמוֹת נָמוֹת!


נְעָרוֹת עִוְּרוֹת

בַּלֵּילוֹת קוֹלְעוֹת

נֵזֶר שׁוֹשַׁנִּים.

הוֹשִׁיעֵן אֵלִי

מִשִּׁנֵּי פְּתָנִים.


שׁוּעָלִים קְטַנִּים,

סוּרוּ מִכַּרְמָן!

אִם צְמֵאִים אַתֶּם

שְׁתוּ בַּמַּעְיָן!



גולית, גאוותה של גת

מאת

רפאל אליעז

גולית:

אֲנִי גָּלְיָת

גַּאֲוָתָהּ שֶׁל גַּת.

אִמִּי אָכְלָה הַרְבֵּה בָּשָׂר וְלֶחֶם

עַד שֶׁהוֹצִיאָה גֹּלֶם כֹּה חָכָם מֵרֶחֶם.


מקהלה:

הֵידָד, הֵידָד!

לַגִּבּוֹר הַדָּגוּל מִגַּת

נְכוֹנָה סְעוּדָה עֲשִׁירָה

וּשְׁתִיָּה לְשָׁכְרָה!


שולמית:

בָּרוּךְ בּוֹאֲכָה מִגַּת!

שֵׁב עַל יָדִי וֶהֱיֵה נֶחְמָד!

בְּשׁוּנֵם תִּזְכֶּה לְכָבוֹד וְנַחַת,

הֵא לְךָ כֶּבֶשׂ בַּפַּת

וְיַיִן עָלָיו מְלֹא צַפַּחַת.

כָּל חַיַּי חָלַמְתִּי, חֵי צִדְקִי,

לִרְכֹּב עַל גַּבּוֹ שֶׁל חָתָן עֲנָקִי.


גולית:

עֲנָק אֲנִי וְכֹחַ בְּמָתְנַי.

אַךְ גַּם לִבִּי עֲנָק, חֵי אֲדֹנָי.


מקהלה:

לַגִּבּוֹר הַדָּגוּל מִגַּת

נְכוֹנָה גַּם מִטָּה רַכָּה

וְעָלֶיהָ אִשָּׁה מָתוּקָה!


גולית:

אֱמֶת לַאֲמִתָּה!

אֶת שׁוּלַמִּית חָפַצְתִּי בַּמִּטָּה!


מקהלה:

פְּלִשְׁתִּי עָרֵל!

אֵיכָה מֵעֵז אַתָּה, לַעֲזָאזֵל!


גולית:

כִּי אֲנִי גָּלְיָת

הַפְּלִשְׁתִּי!

וְכָל אִשָּׁה מְתוּקָה

הִיא אִשְׁתִּי.

כָּךְ זֶה בְּגַת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

וְכָךְ יִהְיֶה גַּם בְּשׁוּנֵם!


מקהלה:

לֹא כָּךְ הַמִּנְהָג בְּשׁוּנֵם.

פְּלִשְׁתִּי שָׁמֵן!


שולמית:

יָפֶה, אֲמִתִּי, גָּלְיָת,

שׁוּלַמִּית מוּכָנָה,

אַךְ הַמְתֵּן מְעַט בַּצַּד

עַד גְּמַר הַחֲתֻנָּה!


גולית:

יְפֵהפִיָּה, שֶׁלִּי, אָנָּא סִלְחִי,

אַף כִּי חָזָק אֲנִי, תִּפַּח רוּחִי,

זֶה הַדָּבָר לְמַעְלָה מִכֹּחִי!

וְאַל לָךְ, תַּמָּתִי, לִשְׁכֹּחַ,

שֶׁכָּל עֲצָמַי רַק כֹּחַ,

שֶׁיִּחוּסִי רַק כֹּחַ

שֶׁרִגְשׁוֹתַי רַק כֹּחַ

שֶׁצִּדְקָתִי רַק כֹּחַ.


שולמית:

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ

לֹא דָּרוּשׁ לוֹ מֹחַ.

אַךְ גַּם בְּלִי מֹחַ

לְהָבִין נִתָּן

שֶׁאֲנִי מִתְחַתֶּנֶת

וְנָדָב הֶחָתָן.


גולית:

זֶה בָּרוּר, גְּבִרְתִּי, בָּרוּר כָּל כָּךְ!

אַתְּ לְדוֹדֵךְ וְדוֹדֵךְ לָךְ!

לִי שֶׁבַע נָשִׁים וְעוֹד לִי,

לִי כָּל נַעֲרוֹת הַגֹּרֶן.

אַךְ כֻּלָּן שְׂעָרָן בְּלוֹנְדִי

וַאֲנִי מִתְחַשֵּׁק לִי שְׁחַרְחֹרֶת.


מקהלה:

הֵידָד, הֵידָד, אִישׁ גַּת!

הַצֶּדֶק עִם גָּלְיָת.

נַכְרִיזָה פֶּה אֶחָד,

כִּי נְמַלֵּא חֶפְצֵהוּ.


גולית:

הוֹ, זֶהוּ, זֶהוּ, זֶהוּ!


שולמית:

גָּלְיָת, גָּלְיָת,

חַכֵּה מְעַט.


גולית:

לֹא, לֹא

מִיָּד וּלְתָמִיד

אִשְׁתִּי אַת, שׁוּלַמִּית!


מקהלה:

בְּלִי יָדַיִם, מֹתֶק,

נַכֶּה רֹאשְׁךָ בַּכֹּתֶל.


גולית:

תְּנוּ לִי אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְנִלְחֲמָה יַחַד!

אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי,

וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים.

וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ,

וְהָיְתָה שׁוּלַמִּית אֵשֶׁת חֵיקִי.



שירים מתוך המחזה “הנסיכה ליאור”

מאת

רפאל אליעז


השיר על ארץ צין

מאת

רפאל אליעז

בֵּין שְׁנֵי הָרִים, בְּתוֹךְ בִּקְעָה,

בְּאֶרֶץ צִין הָרְחוֹקָה,

חַי מֶלֶךְ טוֹב, חָכָם נָאוֹר

וְשֵׁם הַמֶּלֶךְ מַלְכִיאוֹר!


וּמְדִינָה קְטַנָּה לַמֶּלֶךְ,

שֶׁשֶּׁטַח לָהּ לֹא רַב מִפֶּלֶךְ,

גָּדְלָהּ כְּגֹדֶל הַבִּקְעָה,

בֵּין שְׁנֵי הָרִים מְחֻבָּקָה!

טִירָה יָפָה לוֹ שֶׁל שֶׁנְהָב

וְלַטִּירָה צְרִיחֵי זָהָב,

לְכָל צְרִיחַ אֶשְׁנַבַּיִם

מוּל כָּל אֶשְׁנָב הֲמוֹן שָׁמַיִם…


כָּל הָעוֹמֵד פֹּה עַל הַצְּרִיחַ

וְחֹטֶם יֵשׁ לוֹ לְהָרִיחַ

יָחוּשׁ בְּרֵיחַ בֹּשֶׂם רַב,

שִׂמְחָה וְתַאֲוָה לָאַף!


אַי, טוֹב!

וּמִי שׁוֹמֵר בְּאוֹר וָחֹשֶׁךְ

עַל כָּל הַשֶּׁפַע וְהָעֹשֶׁר?

בְּהֵן צִדְקִי, בְּהֵן צִדְקִי,

זֶה הַדּוֹלְפִין וְהַתֻּכִּי!



שיר השודדים

מאת

רפאל אליעז

לֹא כָּל בַּרְנָשׁ וּבַרְנָשִׁית

יִהְיוּ אַפָּאשׁ וְאַפָּאשִית.

לֹא כָּל שֵׁדָה נֶחְמֶדֶת

תִּצְלַח לִהְיוֹת שׁוֹדֶדֶת

וְלֹא כָּל שֵׁד

יִצְלַח לִהְיוֹת שׁוֹדֵד.


אִם לֹא נוֹלַד אָדָם

עִם דָּם

כָּל מַאֲמָץ לִהְיוֹת שׁוֹדֵד מֻשְׁלָם

הוּא לְחִנָּם.


אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל

יֵשׁ גַּם יוֹצְאִים מִזֶּה הַכְּלָל,

כָּךְ, לְמָשָׁל,

לִיאוֹר הַמְּתּוּקָה

שֶׁחֵן לָהּ מְלֹא הַסַּל

נַפְשָׁהּ חָשְׁקָה

בְּהַרְפַּתְקָה.


בְּהַרְפַּתְקָה! מָה עוֹד?

בְּהַרְפַּתְקָה שֶׁל שֹׁד!

וְכָכָה הַגּוֹרָל רָצָה,

שֶׁהִיא מַה שֶּׁבִּקְשָׁה מָצְאָה,

אֶת מִי אֶת מִי אֶת מִי מָצְאָה?

אֶת לוּץ וְלִיץ הַלֵּץ וְהֲלֵּצָה.

שְׁנֵי גִּבּוֹרִים

אֲשֶׁר הֵצִיצוּ מֵאוֹתָהּ בֵּיצָה.

לוּץ הָאַמִּיץ – מִיץ – מִיץ – מִיץ!

וְלִיץ הָאַמִּיצָה – צָה – צָה – צָה!…

לוּץ הוּא פָּצָץ וְלִיץ פְּצָצָה.

לֹא כָּל בַּרְנָשׁ וּבַרְנָשִׁית

יִהְיוּ אַפָּאשׁ וְאַפָּאשִׁית.

אִם לֹא נוֹלַד אָדָם

עִם דָּם

כָּל מַאֲמָץ לִהְיוֹת שׁוֹדֵד מֻשְׁלָם

הוּא לְחִנָּם.



שיר הדבש

מאת

רפאל אליעז

הַדְּבַשׁ הוּא לָנוּ כֹּל יָכֹל

הוּא כֹּל עוֹשֶׂה וְכָל יָכוֹל.

יוֹדֵעַ מַלְכִּיאוֹר מַלְכֵּנוּ

כִּי אֵין מַטְבֵּעַ טוֹב מִמֶּנּוּ.

לָכֵן, בְּאֶרֶץ הַפְּרָחִים

הַכֹּל לְמַעֲנוֹ טוֹרְחִים

נִדְמֶה כִּי הַמּוֹלֵךְ מַמָּשׁ

אֵינוֹ הַמֶּלֶךְ כִּי הַדְּבַשׁ!


מְעִיל יָשָׁן, מְעִיל חָדָשׁ

בַּדְּבַשׁ, בַּדְּבַשׁ, בַּדְּבַשׁ, בַּדְּבַשׁ!

אִמְרוּ נָא לֹא לְמַעֲנוֹ

יוֹרֵד הַטַּל מֵעֲנָנוֹ?

נוֹתֵן הַפֶּרַח אֶת אוֹנוֹ

בִּהֲכִינוֹ טִפָּה בָּרָה,

טִפָּה שֶׁל צוּף לְכָל דְּבוֹרָה!


סוֹחֵר א':

הַדְּבַשׁ הוּא סַם־מַרְפֵּא נִפְלָא!


סוֹחֵר ב':

הוֹ מִי כַּדְּבַשׁ בּוֹ נֹפֶת צוּף!


סוֹחֵר ג':

הוּא טוֹב לַנֶּפֶשׁ וְלַגּוּף!


לִיאוֹר:

לָכֵן, אַרְצֵנוּ אֵין רוֹפְאִים בָּהּ!


תֻּכִּי:

כִּי אֵין מַחֲלוֹת וְאֵין רוֹפְאִים בָּהּ!


דּוֹלְפִין:

וְאֵין חֵרְשִׁים וְאֵין אִלְּמִים בָּהּ!


סוֹחֵר א':

וְאֵין חִגְּרִים וְאֵין סוּמִים בָּהּ!


סוֹחֵר ב':

אֵין עֲקֻמִּים וְאֵין כְּפוּפִים בָּהּ!


סוֹחֵר ג':

וְאֵין פּוֹזְלִים מְמֻּשְׁקָפִים בָּהּ!


לִיאוֹר:

(שרה באמצע המעגל)

אַךְ יֵשׁ גְּבוֹהִים וְיֵשׁ זְקוּפִים בָּהּ,

יֵשׁ נְמוּכִים גַּם קְטַנְטַנִּים בָּהּ

וְיֵשׁ רָזִים גַּם שְׁמַנְמַנִּים בָּהּ,

אֲבָל כֻּלָּם, כֻּלָּם יָפִים בָּהּ!



שיר הזורע

מאת

רפאל אליעז


נַעְדֹּר וְנַשְׁקֶה

וּמְעַט נְחַכֶּה

וְהַזֶּרַע יֵאוֹת

נֵטֶף־מַיִם לִשְׁתּוֹת

וְיִנְבֹּט

וְיִפְרַח

וְיַגִּישׁ לָנוּ דְּבַשׁ

לְמַעַן נִשְׂמַח

מֵחָדָשׁ.


אַחַר כָּךְ

הוּא יִבֹּל

וְיִיבַשׁ

וְיִהְיֶה לְקַשׁ,

אַךְ אָנוּ

כֻּלָּנוּ

נַעְדֹּר וְנַשְׁקֶה

וּמְעַט נְחַכֶּה

וְהַזֶּרַע יֵאוֹת

נֵטֶף־מַיִם לִשְׁתּוֹת

וְיִנְבֹּט

וְיִפְרַח

וְיַגִּישׁ לָנוּ דְּבַשׁ

לְמַעַן נִשְׂמַח

מֵחָדָשׁ.



פרח הפלאים

מאת

רפאל אליעז


יֵשׁ פֶּרַח בַּמִּדְבָּר, מַלְכִּי,

פֶּרַח לָבָן וַעֲנָקִי.

יִדְמֶה הוּא לְכוֹכַב־פְּלָאִים

הַמְבַצְבֵּץ בֵּין הַסְּלָעִים.


בַּלַּיְלָה הוּא נִפְתָּח. עִם שַׁחַר

לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא נִסְגָּר.

תָּמִיד־תָּמִיד יַבִּיט מִזְרָחָה

וּשְׁמוֹ הוּא “נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר”


אוֹמְרִים, כִּי נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר

פָּרְחָה לְפֶתַע וְגָדְלָה

מִדִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל הָגָר,

שֶׁנֶּעֶזְבָה עִם עוֹלָלָהּ.


זוֹ הִיא הָגָר הַחֲמוּדָה!

כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹד יַלְדָּה

עַל גּוֹרָלָהּ בָּכִיתִי מַר.

אֲבָל עַל נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר

אֵין זֵכֶר כְּלָל בָּאַגָּדָה!


אַךְ יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי בְּצִלָּהּ

יָשְׁבָה הָגָר הָאֻמְלָלָה,

עַד שֶׁמַּלְאָךְ בְּהִיר־כְּנָפַיִם

הֶרְאָה לָהּ מַעְיָן שֶׁל מַיִם.

כֵּן, הַתַּנַ"ךְ, בָּחוּר יָקָר,

הוּא סֵפֶר מְעַנְיֵן מְאֹד,

לְצַעֲרִי הַזְּמַן קָצָר,

וְיֵשׁ לוֹמַר אֶת הָעִקָּר!


וּבְכֵן, מַלְכִּי, עִם זֶה הַפֶּרַח

יָצָאתִי זֶה מִכְּבָר לַדֶּרֶךְ

וּלְגַנְּךָ הֵבֵאתִי שַׁי

שָׁמוּר בִּצְרוֹר שָׁלֵם וָחָי.


מַלְכִּי הַטּוֹב וּבַעְלִי,

יָפֶה הַפֶּרַח לְהַפְלִיא!

יְהִי שָׁתוּל הוּא מֵעַכְשָׁו

בְּגַן הַמֶּלֶךְ עִם אֶחָיו.

הוֹ, כַּמָּה מְאֻשָּׁר אַפִּי,

מַלְכִּי הַטּוֹב וְהָאָדִיב!

רֵיחוֹת כָּל הָעוֹנוֹת יֵשׁ בּוֹ:

גַּם סְתָו, גַּם קַיִץ, גַּם אָבִיב!


נִשְׁתֹּל אֶת נֶפֶשׁ הַמִּדְבָּר

בְּלֵב גַּנִּי הַמְפֹאָר!

אָבִי, אָבִי!

עֵינֵי הָעֶלֶם עֲצוּמוֹת הֵן!

רַגְלֵי הָעֶלֶם אֲדֻמּוֹת הֵן!



ממלכת הפרחים

מאת

רפאל אליעז


יוֹשְׁבֵי מַמְלֶכֶת הַפְּרָחִים

דּוֹמִים בַּכֹּל לִבְנֵי מִינָם

כִּבְנֵי דּוֹדִים וּכְאַחִים


בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבְאָפְיָם רֻבָּם נוֹטִים

לִבְנֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.


עִתִּים שְׂמֵחִים, עִתִּים בּוֹכִים הֵם,

עִתִּים עוֹלִים, עִתִּים צוֹנְחִים הֵם.

עִתִּים זוֹרְחִים בְּפִקְּחוּתָם,

עִתִּים שׁוֹקְעִים בְּאִוַּלְתָּם!


אֶצְלֵנוּ אֲדוֹנִים כְּבוּדִים,

חֹפֶשׁ בִּלְתִּי מֻגְבָּל. לֹא מַכְרִיחִים

לְשׁוּם דָּבָר!

לִהְיוֹת חָפְשִׁיִּים לֹא מַכְרִיחִים!

כָּל אֶזְרָח וְאֶזְרָח

יִשְׁתֶּה כַּדָּת, יֹאכַל לָשֹּׂבַע,

יִנְעַל סַנְדָּל, יַחֲבֹשׁ לוֹ כּוֹבַע.

לְיוֹם שֶׁל חֹל בִּגְדֵי הַחֹל

לְנֶשֶׁף­־חַג בִּגְדֵי מָחוֹל.


רוּחוֹ טוֹבָה, לִבּוֹ נוֹעָז,

חַיָּיו פְּשׁוּטִים, פָּשׁוּט הָאֹשֶׁר,

הַיּוֹם תָּאִיר לוֹ שֶׁמֶשׁ־פָּז,

כּוֹכָב אוֹ נֵר בְּלֵיל הַחֹשֶׁךְ.


כָּאן בְּמַמְלֶכֶת הַפְּרָחִים

הַכֹּל חַיִּים עַל הַפְּרָחִים!

לַפֶּרַח רֵיחַ, צֶבַע, צִיץ,

בְּתוֹךְ הֵצִּיץ טִפֹּנֶת מִיץ!

עַל טַעֲמוֹ מִדּוֹר דּוֹרִים,

יָעִידוּ נָא כָּל הַדְּבוֹרִים!

שְׁטֻיּוֹת! אֵין הַדְּבוֹרִים יוֹדְעוֹת לְדַבֵּר!


עִם זֹאת, עַל מֶשֶׁק הַדְּבוֹרִים

כָּאן סוֹבְבִים כָּל הַדְּבָרִים!



זה נפלא

מאת

רפאל אליעז


לַעֲצֹם עֵינַיִם

מוּל שֶׁמֶשׁ בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם.

לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אָדֹם

בְּעַד הָעַפְעַפַּיִם!

זֶה נִפְלָא וְזֶה מַפְלִיא,

כִּי זֶה הַכֵּיף, כִּי זֶה הַכֵּיף שֶׁלִּי!


לִפְקֹחַ עֵינַיִם

כְּשֶׁעָנָן מְשׁוֹטֵט בַּשָּׁמַיִם

וּבוֹ רוֹאִים סוּסִים,

דָּגִים, עֵצִים,

נִצִּים, לֵצִים

וְעוֹד צוּרוֹת אַלְפַּיִם.

זֶה נִפְלָא וְזֶה מַפְלִיא,

כִּי זֶה הַכֵּיף, כִּי זֶה הַכֵּיף שֶׁלִּי!



הנסיכה השבויה במגדל

מאת

רפאל אליעז


כְּפֶרַח־חֶמֶד שֶׁנִּקְטַף

צוֹנְחָה לִיאוֹר בִּזְרוֹעוֹתָיו.

בִּן־רֶגַע לְעֵינֵי הָעָם

נִמְלַט אִתָּהּ וְנֶעְלַם.


הוּא הִרְכִּיבָהּ עַל סוּס לָבָן

וְטָס מָהִיר כְּזִיק־בָּזָק.

הוּא לֹא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָן

מִלְּבַד עָנָן, עֲנַן אָבָק.


כְּשֶׁהִגִּיעַ עִם לִיאוֹר

אֶל אֶרֶץ־שֶׁלֶג, אֶרֶץ־כְּפוֹר,

עַל אִי בּוֹדֵד, בְּלֶב הַיָּם,

הֵקִים מִגְדָּל נִשָּׂא וָרָם.


וּבֶן־הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר

עַל מַנְעוּלִים שִׁבְעָה סָגַר

בְּחֶדֶר קַר, בָּאֲפֵלָה,

אֶת הָעַלְמָה הָאֻמְלָלָה.


וּבֶן הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר

שָׁם עֲזָבָהּ וְלֹא חָזַר

וְהִיא יוֹשֶׁבֶת עַד הַיּוֹם

סְגוּרָה בַּכֶּלֶא הָאָיֹם.


אַךְ בַּת־הַמֶּלֶךְ מְקַוָּה

בְּכָל נַפְשָׁהּ וּלְבָבָהּ,

כִּי חֲתָנָהּ עוֹד יִמְצָאֶנָּה

וּמִגָּלוּת זוֹ יוֹשִׁיעֶנָּה.


זוֹ הַתִּקְוָה הָפְכָה לְאוֹר

בִּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ שֶׁל לִיאוֹר

וְהוּא מֵאִיר בְּסַעַר לֵיל

סְפִינוֹת תּוֹעוֹת בָּעֲרָפֶל.


עַל אֶדֶן חַלּוֹנָהּ נָחִים

שְׁחָפִים צְחֹרִים וּנְשָׁרִים

וּבְעָבְרָם שָׁם מַלָּחִים

לָהּ זֶמֶר־שִׁיר עָצוּב שָׁרִים:


לֹא סֶלַע הוּא,

כִּי אִם בֵּית כֶּלֶא.

לֹא פֶּרַח הוּא

כִּי אִם בַּת־מֶלֶךְ.


שָׁם יוֹם וָלֵיל

הַיָּם רוֹתֵחַ

שָׁם גַּל בּוֹכֶה

וּמִתְיַפֵּחַ.


לֹא גַּל הוּא זֶה,

כִּי אִם קוֹל־נַעַר

שֶׁסִּירָתוֹ אָבְדָה בַּסַּעַר.


וּבַדְּמָמָה

שֶׁל בֵּית־הַכֶּלֶא

נִשְׁמַע קוֹלָהּ

שֶׁל בַּת־הַמֶּלֶךְ:

הַמְּחַכָּה אֲנִי לַתֹּהוּ?

אֵי חֲתָנִי?

הָאִם יָבוֹא הוּא?



שיר שלושת החתנים

מאת

רפאל אליעז


שְׁלשָׁה הָיוּ בְּבֵית אָבִי:

שְׁחַרְחַר, לָבָן וְאַדְמוֹנִי.

מִי אֲהוּבִי?

מִי חֲתָנִי?


שְׁלשָׁה הָיוּ בְּבֵית אָבִי:

שְׁנֵי נְסִיכִים וְאִישׁ עָנִי.

מִי אֲהוּבִי?

מִי חֲתָנִי?


אֶחָד אָמַר: קְחִי זְהָבִי!

שֵׁנִי אָמַר: קְחִי כָּל הוֹנִי!

מִי אֲהוּבִי?

מִי חֲתָנִי?


שְׁלִישִׁי שָׁתַק לַאֲסוֹנִי.

וְלוֹ נָתַתִּי לְבָבִי.

הוּא אֲהוּבִי.

הוּא חֲתָנִי.



זמר לירח הדבש

מאת

רפאל אליעז

בֵּין שְׁנֵי הָרִים,

בְּגַן קָטָן,

שָׁלֹשׁ דְּבוֹרִים

בָּנוּ בֵּיתָן.


לְמַעַן יַעֲמֹד אֵיתָן

בְּלֵב אֶחָד עָבְדוּ שְׁלָשְׁתָּן.

אַחַת בָּנְתָה אֶת הַיְּסוֹד,

שְׁנִיָּה בָּנְתָה אֶת הַקִּירוֹת,

שְׁלִישִׁית בָּנְתָה אֶת הַטְּפָחוֹת.


בֵּין שְׁנֵי הָרִים,

בְּגַן קָטָן,

שָׁלֹשׁ דְּבוֹרִים

בָּנוּ בֵּיתָן.


לְמַעַן יַעֲמֹד אֵיתָן

בְּלֵב אֶחָד עָבְדוּ שְׁלָשְׁתָּן.

אַחַת נָתְנָה אַהֲבָתָהּ,

שְׁנִיָּה נָתְנָה אֱמוּנָתָהּ,

שְׁלִישִׁית נָתְנָה אֶת דִּמְעָתָהּ.


בֵּין שְׁנֵי הָרִים,

בְּגַן קָטָן,

שָׁלֹשׁ דְּבוֹרִים

בָּנוּ בֵּיתָן.


הַבַּיִת כְּבָר עָמַד אֵיתָן.

עָבְרָה כַּלָּה עִם הֶחָתָן.

אָמְרָה אַחַת: הַזּוּג נָאֶה!

אָמְרָה שְׁנִיָּה: הַזּוּג יָאֶה!

אָמְרָה שְׁלִישִׁית: לָהֶם יִהְיֶה!


בֵּין שְׁנֵי הָרִים,

בְּגַן קָטָן,

שָׁלֹשׁ דְּבוֹרִים

בָּנוּ בֵּיתָן.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!