רפאל אליעז
שירים מתוך המחזה “הרועה מבית-לחם”
בתוך: שירים מתוך מחזותיו של רפאל אליעז

עִם שַׁחַר וָשַׁחַר נָסֹב בָּרֵחַיִם,

נָלוּשׁ הַבָּצֵק וּנְבָרֵךְ עַל פַּת־לֶחֶם,

יָדֵינוּ נִשְׁלַח בְּכִישׁוֹר וּבַפֶּלֶךְ,

עַד עֶרֶב יֵרֵד עַל בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם,

יָשִׁירוּ בְּנוֹת

מִזְמוֹר אַהֲבָה וְתוֹדָה.

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם,

יָרִיעוּ בָּנִים –

מָעוֹז בְּהָרֵי יְהוּדָה.


עִם עֶרֶב וָעֶרֶב נֵרְדָה אֶל הָעַיִן

וְכַד עֲלֵי רֹאשׁ, עַל כָּתֵף וְעַל שֶׁכֶם,

נִשְׁאַב מְלֹא הַכַּד מִמַּבּוּעַ הַמַּיִם,

וְשׁוּב אֶל בֵּיתֵנוּ – בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם…


עִם לַיְלָה וָלַיְלָה נָעִירָה הַזֶּמֶר

בְּרֶגֶל קַלָּה וּבְיָד עֲלֵי שֶׁכֶם,

נֵצֵאָה מָחוֹל וּבִשְׂחוֹק מַחֲנַיִם,

עַד שַׁחַר יָאִיר עַל בֵּית־לֶחֶם.


פזמון:

בֵּית־לֶחֶם, בֵּית־לֶחֶם…


נָמוּךְ אֲנִי וְדַל בְּשַׂר

וְכָל־כֻּלִּי – לְלֹא הָדָר,

אַךְ חָכְמָתִי גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה –

גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי שִׁבְעָתַיִם.

גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי שִׁבְעָתַיִם


כִּי מֵאָז וַעֲדֵי עַד,

יֵיטִיב הָאֵל לְכָל אֶחָד

וִיחַלֵּק חַסְדוֹ בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר.

לַשּׁוֹטֶה – יִתֵּן קוֹמָה

וְלַקָּטֹן – בִּינָה חָכְמָה

לָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק עֹשֶׁר.

ולָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק עֹשֶׁר.


קָטֹן אֲנִי וְדַל זָקָן

וְכָל־כֻּלִּי – נֹאד מְרֻקָּן,

אַךְ עָרְמָתִי גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה –

גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם.

גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָתַיִם


כִּי מֵאָז וְעַד עוֹלָם,

יֵיטִיב אֱלוֹהַּ לְכֻלָּם

וִיחַלֵּק חַסְדוֹ בְּצֶדֶק וּבְלִי דֹּפִי.

לַחַלָּשׁ – יִתֵּן עָרְמָה

וְלַסַּבָּל – בַּמִּלְחָמָה

וְלָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק יֹפִי,

וְלָאֶחָד – לֹא כְלוּם, רַק יֹפִי.


אִם גַּם תַּרְחִיק לָנוּד,

תַּרְחִיק עַד קְצוֹת הָאָרֶץ,

אִם גַּם בַּגַּיְא תֵּרֵד,

מֵעֵבֶר פַּלְגֵי־מַיִם,

אִם גַּם הָרִים תָּרוּם

עַד אֶל צוּקֵי שָׁמַיִם,


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא אוֹתְךָ הַיּוֹם –

אֶמְצָא מָחָר,

וְלֹא אֵדַע גַּם אֵיךְ.

רַק זֹאת אֵדַע

אֲנִי – אַחַר אַהֲבָתִי אֵלֵךְ.


בְּיוֹם שָׁרָב וָחֹם

וּבְלֵיל צִנָּה וָקֶרַח,

בִּשְׁבִיל אוֹ בְּמִשְׁעוֹל

וּבְדֶרֶךְ לְלֹא הֶרֶף,

בִּשְׂדוֹת בָּר וְקוֹצִים

וּבֵין חַיּוֹת הַטֶּרֶף –


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא


עִם אוֹר הַכּוֹכָבִים

אֲשֶׁר זוֹרְחִים בַּלַּיְלָה,

עִם נִיעַ הָעֲנָנִים

אֲשֶׁר נוֹסְעִים בָּרוּחַ,

עִם לַחַשׁ עַלְעָלִים

אֲשֶׁר בַּגָּן יָפוּחַ –


פזמון:

אִם לֹא אֶמְצָא


בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי,

כִּי לֹא אֲסַפֵּר לְאִישׁ,

כָּל יְמֵי חַיַּי, עַד קֶבֶר

רַק אֶשְׁתַּנֵּק וְאַחֲרִישׁ.

רַק אֶלְחַשׁ בַּלָּאט עַל אֹזֶן,

רַק לְסָבָתִי,

רַק לְדוֹדָתִי,

רַק לַאֲחוֹתִי,

וְרַק לַחֲבֶרְתִּי,

רַק לָהּ, רַק לָהּ הוּא הַסּוֹד,

כִּי אוֹתָהּ אֹהַב מְאֹד.


זֶרַח, זֶרַח, הַזְהָרָה

מִפִּיהֶן שֶׁל הַיָּפוֹת.

פַּטְ־פֵּטְ־פַּט־פֵּט תְּפַטְפֵּטְנָה

הַמִּלִּים עָפוֹת, עָפוֹת…

רַק מִלָּה אַחַת מִפִּיךָ,

רַק לְיָפָתְךָ,

רַק לְעַלְמָתְךָ,

רַק לְיַלְדָּתְךָ

וְרַק לְחֶמְדָּתְךָ,

רַק מִלָּה אַחַת, לֹא עוֹד,

וְהַקֵּץ, הַקֵּץ לַסּוֹד.


מַה שָׁחֹר מִשְּׁחֹר הַלַּיִל?

הַשִּׂנְאָה הָאֲרוּרָה.

מַה צָחֹר וְזַךְ מִשֶּׁלֶג?

סוֹד הַנַּעֲרָה?


סוֹד, סוֹד, סוֹד, סוֹד

סוֹד גִּלִּינוּ וּנְסַפֵּרָה

וּנְסַפֵּר הַסּוֹד.

עוֹד, עוֹד, עוֹד, עוֹד

עוֹד נָחוּדָה וּנְזַמֵּרָה

עוֹד נָחוּדָה, עוֹד.

חוּדָה, חוּדָה, חוּדָה, חוּדָה, עוֹד,

חוּדָה חוּדָה סוֹד עַל סוֹד.


מַה מָּרִיר וּמַר מִמָּוֶת

הַקִּנְאָה הַנִּתְעָבָה

מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וָיַיִן?

סוֹד הָאַהֲבָה.

סוֹד, סוֹד, סוֹד, סוֹד…


לֹא דֻּבִּים וְגַם לֹא יַעַר,

לֹא אֱמֶת וְלֹא אֱמֶת,

רַק חֲלוֹם חָלַם הַנַּעַר –

חֵי הַדֹּב שֶׁהוּא לֹא מֵת.


– לֹא אֱמֶת!

– כֵּן אֱמֶת,

– חֵי הַדֹּב,

– הוּא כְּבָר מֵת.

– סִפּוּר בַּדִּים,

– יָעִידוּ הָעֵדִים,

– פֶּתִי וְתִינוֹק,

– גְּרוֹנְךָ עוֹד אֶחֱנֹק!


כָּל חָכָם, זָקֵן אִם נַעַר,

יַאֲמִינוּ לָאֶמֶת.

רַק הַכְּסִיל נִשְׁאָר בֶּן־בַּעַר –

אוֹי לוֹ, אוֹי לוֹ כְּמוֹ לַמֵּת.


– לֹא אֱמֶת!

– כֵּן אֱמֶת,

– חֵי הַדֹּב,

– הוּא כְּבָר מֵת.

– לֵךְ, סַפֵּר לַצֹּאן,

– הֶרֶף מִלָּצוֹן,

– שֶׁקֶר בֶּן כָּזָב,

– עֵגֶל בְּלִי זָנָב!


תַּעֲלֶה, תַּעֲלֶה וְתָעִיר הַשַּׁלְהֶבֶת,

לְחֵיל יִשְׂרָאֵל וּמִבְחַר גִּבּוֹרָיו.

אַשְׁמוּרָה אַחֲרוֹנָה אֶל קִצָּהּ מִתְקָרֶבֶת –

יָרִיעַ שׁוֹפָר אֶל הַקְּרָב.


אֶל הַקְּרָב, בַּחֲנִית וּבַחֶרֶב,

יֵאָסְפוּ גִּבּוֹרִים עַל נִשְׁקָם!


אֶל הַקְּרָב, מִן הַשַּׁחַר עַד עֶרֶב,

לֹא נָשִׁיב אֶת חַרְבֵּנוּ רֵיקָם!


תַּעֲלֶה, תַּעֲלֶה בִּתְרוּעָה אֶל מוּל פְּלֶשֶׁת,

וְהַךְ אֶת דָּגוֹן וַחַמֶשֶׁת עָרָיו.

עַל אוֹיֵב נִסְתַּעֵר חִישׁ כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת –

אֱלוֹהַּ עִמָּנוּ בַּקְּרָב.


וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח,

זָקֵן הוּא זָקֵן־קֵן כְּתֶרַח.

וַי לוֹ וְאוֹ לוֹ לְלַיִשׁ,

כִּי בֵּן לוֹ הָיָה

וְהַיּוֹם – אוֹי, אוֹיָה!

הָפַךְ זֶה, הָפַךְ זֶה לְתַיִשׁ.


חֵי אֲנִי וְחֵי נַפְשִׁי,

חֵי זְקָנִי שֶׁעַל רֹאשִׁי,

שֶׁאֲנִי כְּבֵן שִׁשִּׁים

וְאֵין כָּמוֹנִי בַּטִּפְּשִׁים.

הֵן הִכְנַסְתִּי אֶת הַנַּעַר

לְבֵית מֶלֶךְ, דֶּרֶךְ שַׁעַר,

וּמִכֶּרֶם מְחֻלָּל

עִנְּבֵי־מֶלֶךְ זֶה זָלַל.

וּבְלִבִּי – הֵן סוֹד וָשֶׁבֶר,

כִּי קָטָן זֶה הוּא הַגֶּבֶר

שֶׁנִּמְשַׁח בִּידֵי שְׁמוּאֵל

לִמְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל.

אַךְ שׁוּעָל זֶה, תַּן בֶּן תַּחַשׁ,

סוֹבְבַנִי סֹב בְכַחַשׁ

וּלְפֶתַע, מִי חָלַם –

דֶּרֶךְ חוֹר הוּא נֶעְלַם.


פזמון:

וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח…


חֵי אֲנִי וְחֵי נַפְשִׁי,

חֵי זְקָנִי שֶׁעַל רֹאשִׁי,

שֶׁאֲנִי כְּבֵן שִׁשִּׁים

וְאֵין כָּמוֹנִי בַּטִּפְּשִׁים.

הֵן הַמֶּלֶךְ צַו צִוַּנִי,

עַל הַנַּעַר הִפְקִידַנִי,

מִלְּפָנָיו וַאֲחוֹרָיו –

עַד יָשׁוּב מִשְּׂדֵה הַקְּרָב.


אָז הִתְחִיל זֶה לְקַשְׁקֵשׁ לִי:

"הוֹי, אָבִי מְאֹד חוֹשֵׁשׁ לִי,

רַק אֶרְאֶנּוּ בְּשָׁלוֹם

וּמִיָּד אָשׁוּב הֲלוֹם".

וַאֲנִי – טִפֵּשׁ מֵרֶחֶם

נְתָתִיו צֵאת אֶל בֵּית־לֶחֶם

וּמֵאָז הוּא נֶעְלַם –

עַל רֹאשִׁי צָרַת עוֹלָם.


פזמון:

וַי לוֹ וְאוֹי לוֹ לְזֶרַח…



הוֹי, אָחִי פְּקַח הָעַיִן,

פְּתַח הַפֶּה אֶל הַיַּיִן,

לְגִימָה, לְגִימָה לַגַּרְגֶּרֶת.


הֲתִרְאֶה כִּי גְּדוֹלָה

כְּבָר בִּטְנִי, עֲגֻלָּה?

עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט וְאֵלֵד.


בֵּן אִם בַּת, מַה תֵּלְדִי, הַיּוֹלֶדֶת?

הִשָּׁמֵר גּוּר שֶׁל תַּן,

אִישׁ חָדָשׁ וְחָתָן

לַשְּׁאוֹל פֹּה יֻלַּד –

אִישׁ גִּבּוֹר לְתִפְאֶרֶת.


הוֹי, חֲתַן־תַן הַמֶּלֶךְ,

מָה קָרָה לָהּ לַבֶּרֶךְ,

זוֹ שֶׁלְּךָ, זוֹ שֶׁלְּךָ, הִיא רוֹעֶדֶת?



מִי פּוֹחֵד, מִי רוֹעֵד?

פִּיךְ פְּתַח וְהָעֵד:

כַּמָּה הִיא, כַּמָּה הִיא קוֹמָתוֹ?

שֵׁשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, שֵׁשׁ וָזֶרֶת.

יֵשׁ רַק שֵׁשׁ, שֵׁשׁ אַמּוֹת?

מַה לִּי הֵן, הֵי! עֲמֹד!

הַכִּידוֹן בְּבִטְנוֹ

וְהַפֶּגֶר – לַקֶּבֶר.

וַי! בִּטְנִי, הִיא כִּדְלַעַת,

עוֹד טִפָּה – מִתְבַּקַּעַת,

רַק אַתָּה, רַק אַתָּה הוּא הַגֶּבֶר!

בּוֹא דּוֹדִי, מַחְמַדִּי,

מוֹת תָּמוּת עִמָּדִי!

עַל רֹאשׁוֹ, עַל רֹאשׁוֹ מַה לּוֹ יֵשׁ?

עַל רֹאשׁוֹ כְּמִגְדָּל קוֹבַע נְחֹשֶׁת.

לֵב נָחוֹר, זֶה יֹאהַב,

גַּם נְחֹשֶׁת, זָהָב,

אֶת הַקּוֹבַע אֶקַּח

מֵרֹאשׁוֹ לְמַזְכֶּרֶת.

הוֹי, חָכָם מִלֵּיל־אֶמֶשׁ,

הַקּוֹבַע הוּא כַּשֶּׁמֶשׁ,

מְסַנְוֵר, מְסַנְוֵר בָּעֵינַיִם.

הִשָּׁמֵר פֶּן תִּצְחַק,

לִי הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׂחָק,

כִּי אֲנִי אִישׁ גִּבּוֹר!


רֹאשׁ שֶׁל תֶּבֶן וְקַשׁ,

תְּקַשְׁקֵשׁ רַק קַשׁ־קַשׁ,

מַה לְּבוּשׁ זֶה הַדַּק?

מַה יֵּשׁ לוֹ, שָׁם בַּמַּיִם?


הוּא לֹא דָּג שֶׁל נְחֹשֶׁת,

לְגָלְיָת יֵשׁ תִּלְבֹּשֶׁת

שֶׁל שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים, חֵי שָׁמַיִם!


אֲקַשְׁקֵשׁ אֶת הַדָּג

בְּסַכִּין, אֶל תִּדְאַג!

וְאֶצְלֵהוּ עַל אֵשׁ.


מִשְׁקָלוֹ חֲמִשָּׁה אַלְפֵי שֶׁקֶל!


הֶבֶל הֵם, חֲמִשָּׁה

לֹא אֶשָּׂא לְאִשָּׁה

בַּת הַמֶּלֶךְ מֵרַב

עִם זָהָב וְעִם כֶּתֶר.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!