רפאל אליעז
שירים מתוך המחזה “שיר השירים אשר לשולמית”
בתוך: שירים מתוך מחזותיו של רפאל אליעז

שִׁבְעָה יָמִים, בִּתִּי,

לֶחֶם לֹא טָעַמְתִּי.

שִׁבְעָה לֵילוֹת, בִּתִּי,

עַיִן לֹא עָצַמְתִּי.


מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה יָמִים?

מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה לֵילוֹת?


תָּפַרְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

בִּגְדֵי כְּלוּלוֹת.

קָטַפְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

חֲבַצָלוֹת.

קָלַעְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

נֵזֶר כַּלּוֹת.


שִׁבְעָה יָמִים, בִּתִּי,

מַיִם לֹא לָגַמְתִּי.

שִׁבְעָה לֵילוֹת, בִּתִּי,

עַיִן לֹא עָצַמְתִּי.


מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה יָמִים?

מֶה עָשִׂית, אִמִּי,

שִׁבְעָה לֵילוֹת?


רָקַמְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

רִקְמַת פְּנִינִים.

שָׁזַרְתִּי לָךְ, בִּתִּי,

חוּט־הַשָּׁנִי.

וְאַף הֵבֵאתִי לָךְ

דִּמְעַת עֵינִי.


מַה נִּתֵּן לְחָתָן בֶּן חַיִל

שֶׁכַּלָּה לֹא תִּתֵּן לוֹ בַּלַּיְלָה?

קַרְנַיִם נִתֵּן לוֹ שֶׁל אַיִל

וּמַגָּח נֶאֱמָן בֵּין מָתְנַיִם.


פְּקַח עֵינֶיךָ, נָדָב, וּרְאֵה

שַׁי הֵבִיאוּ רֵעִים־לַמִּרְעֶה.

מָה הַשַּׁי, מָה הַשַּׁי, הוֹ נָדָב?

טַלְפֵי כֶּבֶשׂ שָׁמֵן וּזְנָבוֹ.


גּוּפְךָ שׁוֹטְפִים, חָתָן,

פַּלְגֵי גִּלְעָד.

גּוּפְךָ עוֹטְפִים, חָתָן,

שִׁלְגֵי חֶרְמוֹן.

וְעַל רֹאשְׁךָ, חָתָן,

שֶׁמֶן חוֹרֵק

בֹּשֶׂם עָתֵק

אֲפַרְסְמוֹן!


מַה נִּגְמֹל לְחָתָן בֶּן חַיִל

שֶׁכַּלָּה לֹא תִּגְמֹל לוֹ הַלַּיְלָה?

נִתְמֹךְ אֶשְׁכּוֹלָיו עַד יִפְרְצוּ

וְחוֹמָה בְּצוּרָה יְנַתְּצוּ.

וְיֶחֱזַק וְיִשְׂגֶּה נָדָב

וְיִרְבּוּ וְיִנְווּ פֵּרוֹתָיו

וּמָתְקוּ יְלָדָיו כְּעֵנָב

וּבְנוֹתָיו מְאִירוֹת כְּכוֹכָב.


גּוּפְךָ שׁוֹטְפִים, חָתָן,

פַּלְגֵי גִּלְעָד.

גּוּפְךָ עוֹטְפִים, חָתָן,

שִׁלְגֵי חֶרְמוֹן.

וְעַל רֹאשְׁךָ, חָתָן,

שֶׁמֶן חוֹרֵק

בֹּשֶׂם עָתֵק

אֲפַרְסְמוֹן!


בְּעוֹד הָיְתָה הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם

מִשְׁכַּן רוֹעִים וְחַיּוֹת בָּר,

וְחוֹמוֹתֶיהָ צְעִירוֹת עֲדַיִן

וּמִסָּבִיב לָהֶן מִדְבָּר

כְּבָר חָשׁ שְׁלֹמֹה, נָסִיךְ, וְנַעַר,

מִין חוּשׁ לֹא נוֹחַ כְּמַגַּע הַתַּעַר.

וְהוּא חָרַק שִׁנַּיִם וְגִמְגֵּם:

מְשַׁעֲמֵם, אֵלִי, מְשַׁעֲמֵם!


גַּם בְּדָוִד קִנֵּן אוֹתוֹ הָרֶגֶשׁ

לָכֵן טָמַן חָטְמוֹ בְּחֵיק פִּילֶגֶשׁ.

וּבְנוֹ הַטּוֹב, נָסִיךְ, וְנַעַר

לְמַעַן יִתְנַעֵר מִזֶּה הַחֵטְא,

הָיָה מַבִּיט מַבִּיט בַּסַּהַר

וּבְחָטְמוֹ נוֹבֵר וּמְחַטֵּט.

הָיָה זֶה אֱוִילִי מְאֹד,

אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת

בְּעֹז

שֶׁכָּךְ הַשִּׁעֲמוּם נָגוֹז.

וּמִנִּי אָז צָמְחָה יְרוּשָׁלַיִם

צָמַח גַּם הַנָּסִיךְ שְׁלֹמֹה,

וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא בֵּינְתַיִם

צָמַח עִמּוֹ

שִׁעֲמוּמוֹ.


לָכֵן קָטַל זְבוּבִים בְּלִי הֶרֶף

לָכֵן אֶת זְנַב סוּסוֹ קִצֵץ בַּחֶרֶב,

חָרַק שִׁנַּיִם וְגִמְגֵּם:

מְשַׁעֲמֵם, אֵלִי, מְשַׁעֲמֵם!


וּכְשֶׁמָּלְאוּ מָתְנֵי הַנַּעַר חֹסֶן

מַשְׁתִּין הָיָה עַל עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם.

הַשִּׁעֲמוּם כִּרְסֵם לוֹ אֶת הַמֹּחַ

וְלֹא הִבְדִּיל בֵּין טוֹב וְרֹעַ.

נָטַשׁ נַעֲרָתוֹ יְפַת הַתֹּאַר

וְרָץ אַחֲרֵי אַחַת מְכֹעָרָה.

הָיָה זֶה אֱוִילִי מְאֹד,

אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת

בְּעֹז

שֶׁכָּךְ הַשִּׁעֲמוּם נָגוֹז.


וּבֵין מַטֵּה רוֹעִים וְכֶתֶר

עָלָה מִזְּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד

רֵיחַ עִזִּים וּכְבָשִׂים.

עָמַד הוּא אֶל פִּתְחִי עִם בֹּקֶר

כְּמוֹ אוֹיֵב גָּלוּי וְאַכְזָרִי.

מָשַׁחְתִּי אֶת עֵינָיו בְּשׁוּם,

קְלָלוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת הִשְׁמַעְתִּי,

אַךְ הוּא עָמַד קוֹפֵא וּמְאַיֵּם

הַשִּׁעֲמוּם!


אָכַל כְּרוּבִים

מִשִּׁעֲמוּם,

קָטַל זְבוּבִים

מִשִּׁעֲמוּם.

בְּקּוֹל הֵרִיעַ

מִשִּׁיעֲמוּם.

רֵעוֹ הִטְבִּיעַ

מִשִּׁעֲמוּם.

גָּזַר צִלּוֹ

מִשִּׁעֲמוּם,

הִכָּהוּ בְּמַקְּלוֹ

מִשִּׁעֲמוּם.

חָנַק חֲתוּלִים

מִשִּׁעֲמוּם,

וְהֶאֱכִיל שׁוּעָלִים

מִשִּׁעֲמוּם.

בַּקָּרוֹב בָּגַד

מִשִּׁעֲמוּם,

לָמִדְבָּר נָדַד

מִשִּׁעֲמוּם.

הֵקִים מַמְלָכָה

מִשִּׁעֲמוּם,

הֶחֱרִיבָה וּבָכָה

מִשִּׁעֲמוּם,

חָכְמוֹת עַמִּים

מִשִּׁעֲמוּם,

וּבִמְגִלּוֹת כִּנְסָן יַחְדָּו,

מִשִּׁעֲמוּם.

אָמַר דָּבָר וְהִפּוּכוֹ

מִשִּׁעֲמוּם,

וְלַבּוֹרֵא הֵשִׁיב רוּחוֹ

מִשִּׁעֲמוּם.


יָעֵז:

רִאשׁוֹן שַׁעֲשׁוּעַי, אוֹרֵחַ רָם,

הוּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר חָלַק לִי כְּבוֹד אָבִי

בְּהָבִיאוֹ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם,

שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת כִּלְבָבִי.

תּוֹדָה, אָבִי, עַל הַכָּבוֹד.

הָיָה זֶה מְחֻכָּם מְאֹד.


כְּלוּם אֵין זֶה מְחֻכָּם לְהִוָּלֵד

שְׁחֹרַת עֵינַיִם וְעִם אַף, סוֹלֵד?

לְהִוָּלֵד בִּכְפָר שׁוּנֵם,

דַּוְקָא בִּכְפַר שׁוּנֵם,

שֶׁבּוֹ הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנוֹשֵׁם!

לְהִוָּלֵד בְּבֵית גָּזִית אוֹ חֹמֶר

מוּל הַבָּא

דַּוְקָא מוּל הַבְּאֵר וְעֵץ הַתֹּמֶר.


צְפִיר:

רִאשׁוֹן שַׁעֲשׁוּעַי, אוֹרֵחַ רָם,

הָיָה בְּעוֹד שָׁכַנְתִּי לִי בְּתוֹךְ אִמִּי,

בְּטֶרֶם הֱבִיאַתְנִי לְעוֹלָם

שֶׁבּוֹ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְתֻמִּי.

תּוֹדָה, אִמִּי, עַל הַכָּבוֹד.

הָיָה זֶה מְחֻכָּם מְאֹד.


אִמְרוּ אַתֶּם, כְּלוּם לֹא הָיָה זֶה נֵס

לְהִוָּלֵד מוּל בֵּית שְׁכֶנְתִּי יָעֵז?

מוּל בֵּית יָעֵז בִּכְפָר שׁוּנֵם,

דַּוְקָא בִּכְפַר שׁוּנֵם,

שֶׁבּוֹ הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנוֹשֵׁם!

וְלֹא אִכְפַּת אִם בֵּית גָּזִית אוֹ חֹמֶר

בְּאִם יָעֵז

בְּאֵר לִי וַאֲנִי לָהּ עֵץ הַתֹּמֶר.


יָעֵז:

מֵאָז יָדַעְתִּי אֶת רֵעִי צְפִיר

הַרְבֵּה שְׁלָגִים יָרְדוּ עַל רֹאשׁ הַשְּׂנִיר.

וְכָל זֶה עַל לֹא דָּבָר,

בַּגַּיְא, בַּגֹּרֶן, בַּמַּבּוּעַ

רָדַף אוֹתָנוּ עַל צַוָּאר

הַשַּׁעֲשׁוּעַ.


צְפִיר:

מֵאָז יָדַעְתִּי רַעְיָתִי יָעֵז

הַרְבֵּה כְּבָשִׂים קִפְּחוּ צַמְרָם בַּגֵּז.

וּלְעֵת סוּפָה אוֹ גֶּשֶׁם דַּק

בְּצֵל הַבְּרוֹשׁ אוֹ הָאַשּׁוּחַ

מָצָאנוּ זֶה בַּזֶּה מִשְׂחָק

וְשַׁעֲשׁוּעַ.


יָעֵז:

סַפֵּר לְדָוִד דְּבַר שַׁעֲשׁוּעַ!


צְפִיר:

יָעֵז אָכְלָה אֶת הַתַּפּוּחַ…


יָעֵז:

… צְפִיר אָכַל אֶת הַקְּלִפּוֹת…


צְפִיר:

מִפִּיהָ שֶׁל יָעֵז אֲשֶׁר הִתִּיז טִפּוֹת…


יָעֵז:

טִפּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ…


צְפִיר:

שֶׁל דְּבַשׁ מָתוֹק כַּעֲקִיצַת נָחָשׁ.


– בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ

פָּתַחְתִּי הַשַּׁעַר

חַדְרֵנוּ הַכֶּרֶם

עָרְשֵׂנוּ הַיַּעַר.


– קַרְנָהּ מָלְאָה

שֶׁמֶן טָהוֹר!

לִבִּי מָלֵא

שֶׁמֶן הַמֹּר!

בּוֹאָה, דּוֹדִי,

זָרִיז כִּגְדִי!


– דּוֹדֵךְ צְפִיר

חַם וְשָׂעִיר!

חַם וּבָהִיר,

תַּיִשׁ שָׂעִיר!


– דָּמֵךְ, יָעֵז,

יַיִן תּוֹסֵס!

אוֹי לָךְ, הָעֵז,

אִם אֶשְׁתַּכֵּר!


– זְנָבְךָ אֲקַצֵּץ

וְתִתְקָרֵר!

– גְּדָיָה צָחָה

הֲפַכְפָּכָה.

עֶרֶשׂ כְּלוּלוֹת

הָפַכְתְּ לְעֶרֶשׂ דְּוַי

אֶרֶס מַמְאִיר

שָׁפַכְתְּ אֶל תּוֹךְ קְרָבַי.


– סְלַח לִי, דּוֹדִי!

סְלַח, מַחְמַדִּי!

נַשְּׁקֵנִי בַּמֵּצַח

אֹהֲבֵךְ לָנֶצַח!


– גְּדָיָה חַמָּה

וַחֲכָמָה

נָהַגְתִּי בָּךְ

כִּבְהֵמָה!


– אַי גְּדִי עִזִּים

אַי גְּדִי תָּמִים

כֻּלֵּךְ שִׂמְחָה


וּמַנְעַמִּים!


– מַחְמַל לִבִּי,

מַיִם אוֹצִיא

לָךְ מִן הַסֶּלַע!

חֲמוֹר נוֹשֵׂא

בְּשָׁמִים אֶהֱיֶה לָךְ!


– וְאָנֹכִי, דּוֹדִי,

לְךָ אֶהְיֶה בְּשַׂר גְּדִי

בְּשַׂר גְּדִי וּפַת בְּמֶלַח.


– בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ

פָּתַחְנוּ הַשַּׁעַר

חַדְרֵנוּ הַכֶּרֶם

עַרשֵׂנוּ הַיַּעַר.


עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה גַּם הָאֻכָּף.

אֲנִי זְנָבָהּ שֶׁל הַסּוּסָה.

עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

לִי עַכּוּזָהּ שֶׁנְהָב.

רֹאשִׁי הוּא אֶבֶן שָׂרָף

וְרַעְמָתִי קְטִיפָה.

אֲנִי יָפָה, דּוֹדִי, אֲנִי יָפָה!


עֲלֵה נָא, אַלּוּפֵי, עַד עֲנָנִים.

עֲלֵה נָא, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים!


בֵּין שְׁנֵי הָרִים נִצַּבְתִּי

גְּבוֹהָה מִן הֶהָרִים.

מִגְדָּל שֶׁל אַהֲבָתִי נֶחְצַבְתִּי

בֵּין שְׁנֵי הָרִים!

הַאִם תֹּאמַר, לַשָּׁוְא אַהֲבָתִי,

בָּנִים לָתֵת לְךָ וָעֳפָרִים!?


קְפֹץ מֵעָב אֶל עָב, דּוֹדִי

דַּדֵּה מִדַּד אֶל דַּד, דּוֹדִי

שְׁבֹר אֶת כַּדִי, דּוֹדִי

שְׁתֵה חֲלָבִי

וּבְלִבְּךָ־פַּטִּישׁ מְחַץ לְבָבִי!


אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה,

אֲנִי שִׁפְחַת פַּרְעֹה,

אֲנִי שָׁרָב בְּמִדְבָּרוֹ,

אֲנִי הַסְּתָו בַּיַּעַר,

אֲנִי הַקַּיִץ בִּיאוֹרוֹ,


אֲנִי סוּסַת פַּרְעֹה,

עֲלֵה נָא, אַלּוּפִי, וּרְכַב!

אֲנִי הַנּוֹטֵרָה עַל אֲשָׁכָיו…

עֲלֵה עָלַי, דּוֹדִי, עַד עֲנָנִים.

עֲלֵה נָא, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים!


מַה יֻתֵּן לְחָתָן לְמַעַן

לֹא יִפְתַּח פֶּה אַמִּיץ וְיַעַן

כְּדַבֵּר הָאָתוֹן לַחֲמוֹר?

יֻתַּן לוֹ צְרוֹר הַמֹּר

וְיִסְתֹּם כָּל חוֹר

מִפָּנִים וְאָחוֹר

וּלְמַעַן יִשְׁקֹט

בְּלִי יִבְעַט

נוֹסִיף לֶחָתָן הַקָּט

צְרִי גִּלְעָד

וְרֹאשׁוֹ הַנָּבוֹן נִמְשַׁח

שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן.

יֻתַּן לוֹ כָּל בֹּשֶׂם וְאַבְקַת רוֹכֵל

וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ טָהוֹר

כְּנֵזֶר הַכַּלָּה וְכֻתָּנְתָּהּ.

*

מִי מַשְׁקֶה אֶת גִּנַּת הָאֱגוֹז?

מִי מַשְׁקֶה אֶת שָׁרְשֵׁי הַמֹּר?

מֵי הַשֶּׁלֶג שֶׁל הַר חֶרְמוֹן

וִידִיד הֶחָתָן הַחֲמוֹר.


בְּחוּצוֹת שׁוּנֵם

תִּנְשָׁמוֹת עָפוֹת.

אֶל הַצֹּאן, רַחֵם,

אֶל טְלָאִים רַכִּים

וּרְחֵלוֹת רָפוֹת!


כִּבְשָׂתְךָ, אֵלִי,

כְּדֵי כָּךְ תַּמָּה,

שֶׁבְּעֵת צָרָה

לֹא תִּזְעַק מָרָה,

לֹא תַּזִּיל דִּמְעָה.


עוֹף טוֹרֵף יַחֲטֹף

בְּשַׂר טָלֶה קָטָן

רַק הַמַּעְיָן

יְבַכֶּה מוֹתוֹ.


בְּחוּצוֹת שׁוּנֵם

תִּנְשָׁמוֹת עָפוֹת.

אֵל רַחוּם, רַחֵם

עַל בָּנוֹת יָפוֹת

וְאָמוֹת נָמוֹת!


נְעָרוֹת עִוְּרוֹת

בַּלֵּילוֹת קוֹלְעוֹת

נֵזֶר שׁוֹשַׁנִּים.

הוֹשִׁיעֵן אֵלִי

מִשִּׁנֵּי פְּתָנִים.


שׁוּעָלִים קְטַנִּים,

סוּרוּ מִכַּרְמָן!

אִם צְמֵאִים אַתֶּם

שְׁתוּ בַּמַּעְיָן!


גולית:

אֲנִי גָּלְיָת

גַּאֲוָתָהּ שֶׁל גַּת.

אִמִּי אָכְלָה הַרְבֵּה בָּשָׂר וְלֶחֶם

עַד שֶׁהוֹצִיאָה גֹּלֶם כֹּה חָכָם מֵרֶחֶם.


מקהלה:

הֵידָד, הֵידָד!

לַגִּבּוֹר הַדָּגוּל מִגַּת

נְכוֹנָה סְעוּדָה עֲשִׁירָה

וּשְׁתִיָּה לְשָׁכְרָה!


שולמית:

בָּרוּךְ בּוֹאֲכָה מִגַּת!

שֵׁב עַל יָדִי וֶהֱיֵה נֶחְמָד!

בְּשׁוּנֵם תִּזְכֶּה לְכָבוֹד וְנַחַת,

הֵא לְךָ כֶּבֶשׂ בַּפַּת

וְיַיִן עָלָיו מְלֹא צַפַּחַת.

כָּל חַיַּי חָלַמְתִּי, חֵי צִדְקִי,

לִרְכֹּב עַל גַּבּוֹ שֶׁל חָתָן עֲנָקִי.


גולית:

עֲנָק אֲנִי וְכֹחַ בְּמָתְנַי.

אַךְ גַּם לִבִּי עֲנָק, חֵי אֲדֹנָי.


מקהלה:

לַגִּבּוֹר הַדָּגוּל מִגַּת

נְכוֹנָה גַּם מִטָּה רַכָּה

וְעָלֶיהָ אִשָּׁה מָתוּקָה!


גולית:

אֱמֶת לַאֲמִתָּה!

אֶת שׁוּלַמִּית חָפַצְתִּי בַּמִּטָּה!


מקהלה:

פְּלִשְׁתִּי עָרֵל!

אֵיכָה מֵעֵז אַתָּה, לַעֲזָאזֵל!


גולית:

כִּי אֲנִי גָּלְיָת

הַפְּלִשְׁתִּי!

וְכָל אִשָּׁה מְתוּקָה

הִיא אִשְׁתִּי.

כָּךְ זֶה בְּגַת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

וְכָךְ יִהְיֶה גַּם בְּשׁוּנֵם!


מקהלה:

לֹא כָּךְ הַמִּנְהָג בְּשׁוּנֵם.

פְּלִשְׁתִּי שָׁמֵן!


שולמית:

יָפֶה, אֲמִתִּי, גָּלְיָת,

שׁוּלַמִּית מוּכָנָה,

אַךְ הַמְתֵּן מְעַט בַּצַּד

עַד גְּמַר הַחֲתֻנָּה!


גולית:

יְפֵהפִיָּה, שֶׁלִּי, אָנָּא סִלְחִי,

אַף כִּי חָזָק אֲנִי, תִּפַּח רוּחִי,

זֶה הַדָּבָר לְמַעְלָה מִכֹּחִי!

וְאַל לָךְ, תַּמָּתִי, לִשְׁכֹּחַ,

שֶׁכָּל עֲצָמַי רַק כֹּחַ,

שֶׁיִּחוּסִי רַק כֹּחַ

שֶׁרִגְשׁוֹתַי רַק כֹּחַ

שֶׁצִּדְקָתִי רַק כֹּחַ.


שולמית:

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ

לֹא דָּרוּשׁ לוֹ מֹחַ.

אַךְ גַּם בְּלִי מֹחַ

לְהָבִין נִתָּן

שֶׁאֲנִי מִתְחַתֶּנֶת

וְנָדָב הֶחָתָן.


גולית:

זֶה בָּרוּר, גְּבִרְתִּי, בָּרוּר כָּל כָּךְ!

אַתְּ לְדוֹדֵךְ וְדוֹדֵךְ לָךְ!

לִי שֶׁבַע נָשִׁים וְעוֹד לִי,

לִי כָּל נַעֲרוֹת הַגֹּרֶן.

אַךְ כֻּלָּן שְׂעָרָן בְּלוֹנְדִי

וַאֲנִי מִתְחַשֵּׁק לִי שְׁחַרְחֹרֶת.


מקהלה:

הֵידָד, הֵידָד, אִישׁ גַּת!

הַצֶּדֶק עִם גָּלְיָת.

נַכְרִיזָה פֶּה אֶחָד,

כִּי נְמַלֵּא חֶפְצֵהוּ.


גולית:

הוֹ, זֶהוּ, זֶהוּ, זֶהוּ!


שולמית:

גָּלְיָת, גָּלְיָת,

חַכֵּה מְעַט.


גולית:

לֹא, לֹא

מִיָּד וּלְתָמִיד

אִשְׁתִּי אַת, שׁוּלַמִּית!


מקהלה:

בְּלִי יָדַיִם, מֹתֶק,

נַכֶּה רֹאשְׁךָ בַּכֹּתֶל.


גולית:

תְּנוּ לִי אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְנִלְחֲמָה יַחַד!

אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי,

וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים.

וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ,

וְהָיְתָה שׁוּלַמִּית אֵשֶׁת חֵיקִי.



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!