מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

בּוֹא הַמָּוֶת וְקַח עֲלוּמַי:

תַּחַת בְּרוֹשׁ לִי אֶשְׁכַּב בְּקִבְרִי.

נִשְׁמָתִי, עוּפִי נָא בִּלְעָדַי,

כִּי פְּצָעַתְנִי עַלְמָה אַכְזָרִית!

תַּכְרִיךְ לָבָן וְרוֹזְמָרִין,

הָכִינוּ לִי וּבוֹאוּ!

כָּמוֹנִי אִישׁ לֹא הֶאֱמִין

בָּאַהֲבָה לַתֹּהוּ,

אַל יוּטַל פֶּרַח רַךְ וּבָהִיר

עַל גַּבֵּי אֲרוֹנִי הַשָּׁחוֹר,

וּמִלָּה שֶׁל נִחוּם בַּל תָּעִיר

אֶת מִשְׁכַּן עַצְמוֹתַי לִי בַּבּוֹר.

יְהִי קִבְרִי שֶׁלִּי נֶחְצָב

בְּצֵל פִּנָּה שׁוֹמֶמֶת

וְאִישׁ אוֹהֵב בְּתֹם לֵבָב

אַל יַגְמִיעֵנִי דֶמַע.

מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

בִּהְיוֹתִי נַעַר קָט וְחָמוּד

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם הוֹ־הַאי!

כָּל טֵרוּף לִי נֶחְשַׁב כִּדְבַר־שְׁטוּת,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶגְדַּל וָאֶבְגַּר,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם הוֹ־הַאי!

לַגַּנָּב אָז כָּל שַׁעַר נִסְגַּר,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶשָּׂא לִי אִשָּׁה,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

לֹא פְּטָרַנִי שִׂכְלִי מֵעָנְשָׁהּ,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאָבוֹא בַּיָּמִים,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם,הוֹ־הַאי!

וְאֶלְגֹּם יוֹם תָּמִים, לֵיל תָּמִים,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

מַה קַּדְמוֹן, מַה קַּדְמוֹן, הָעוֹלָם,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

הַיְנוּ הַךְ. מִשְׂחָקֵנוּ כְּבָר תָּם,

מִי יִתֵּן וְנָעַם עַד בְּלִי דַי.

מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

יַקִּירָתִי, לְאָן פָּנַיִךְ?

הִנֵּה דּוֹדֵךְ שׁוֹחֵר דּוֹדַיִךְ.

דּוֹדֵךְ יָשִׁיר בְּשֵׁפֶל־בֶּרֶךְ,

הוֹ, אַל תֵּלְכִי, כִּי חֲמוּדָה אַתְּ!

פְּגִישַׁת־דּוֹדִים הִיא סוֹף הַדֶּרֶךְ,

זֶה סוֹד גָּלוּי לְכָל בַּר־דַּעַת.

לֹא בֶּעָתִיד הַלֵּב יֹאהַב לוֹ,

כִּי גִיל־עַכְשָׁו גַּם צְחוֹק־עַכְשָׁו לוֹ,

אֲשֶׁר יָבוֹא רָחוֹק עֲדַיִן.

אִם לֹא נִשְׁתֶּה יֶחְמַץ הַיַּיִן.

נַשְּׁקִי בְּעֹז יְפַת־הַמֵּצַח,

אֵין עֲלוּמִים פּוֹרְחִים לָנֶצַח!