תוכניתו הבאה של הועד הציבורי להוצאת כתבי רפאל אליעז היא “ספר רפאל אליעז” שבו יקובצו כתבים נוספים מעזבונו, רשימות בפרוזה בעיקר – ולצידם פרקי ביבליוגרפיה, הערכה וזכרונות משל סופרים ומשוררים שעשו במחיצתו בעודו בחיים ומבקשים עתה להעלות מחדש את דמותו כאדם וכיוצר ולשרטט את דיוקנו הספרותי במלוא היקפו.

הננו מבקשים להודות למר פסח מילין, שהביא את הספר הזה לדפוס, מתוך הקפדה על הצורה שבה השאיר המשורר את כתב־היד אחריו, כמו כן מן הראוי לציין את מסירותו של מר ש. אשכר שבלעדיה לא היה הספר רואה אור, וכן את שיתוף הפעולה עם יורשיו של רפאל אליעז / בשם הוועד הציבורי להוצאת כתבי רפאל אליעז

משה שמיר

שירי עם צרפתיים

---

סנדלר קטן

מאת

אלמוני/ת

עַל מַדְרֵגוֹת הָאַרְמוֹן מְהַלֶּכֶת

עַלְמָה פְלֶמִית יָפָה מְחַיֶּכֶת.

עַל מַדְרֵגוֹת הָאַרְמוֹן מְהַלֶּכֶת.

רַבִּים רוֹצִים לִהְיוֹת לָהּ חֲתָנֶיהָ,

אַךְ מִי תִּקַּח הִיא, אֵין לִבָּהּ יוֹדֵעַ

רַבִּים רוֹצִים לִהְיוֹת לָהּ חֲתָנֶיהָ.

אֶחָד בֵּין מְבַקְּשֵׁי יָדָהּ אוֹפֶה הוּא,

שֵׁנִי בָּחוּר נָאֶה — חַדְרָן בְּבֵית הַמֶּלֶךְ.

אֶחָד בֵּין מְבַקְּשֵׁי יָדָהּ אוֹפֶה הוּא.

סַנְדְּלָר קָטָן מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

הִיא בּוֹ בָּחֲרָה עַל פְּנֵי כָּל מְחַזְּרֶיהָ.

סַנְדְּלָר קָטָן מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

עַל דֶּלְפְּקוֹ רָכוּן תָּפַר לָהּ נַעֲלַיִם

מֵעוֹר מַרוֹקוֹ נוֹחַ לָרַגְלַיִם.

עַל דֶּלְפְּקוֹ רָכוּן תָּפַר לָהּ נַעֲלַיִם.

עֵת הַסַּנְדְּלָר מָדַד לָהּ נְעָלֶיהָ,

פָּתַח לִבּוֹ וְהִתְוַדָּה אֵלֶיהָ.

עֵת הַסַּנְדְּלָר מָדַד לָהּ נְעָלֶיהָ.

"עַלְמָה יְפֵהפִיָה, אִם לֹא אִכְפַּת לָךְ,

לִשְׁכַּב יָכֹלְנוּ בַּמִּטָּה בְּיַחַד.

עַלְמָה יְפֵהפִיָה, אִם לֹא אִכְפַּת לָךְ.

רַכָּה תִּהְיֶה זוֹ הַמִּטָּה וּמְרֻבַּעַת

עִם כָּרִיוֹת צְחוֹרוֹת כְּעֵין הַבַּהַט.

רַכָּה תִּהְיֶה זוֹ הַמִּטָּה וּמְרֻבַּעַת.

בְּכָל פִּנָּה מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ

זֵר שׁוֹשַׁנִּים, שֶׁאֵין כְּמוֹתָן לְרֵיחַ.

בְּכָל פִּנָּה מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ.

בְּטַבּוּרָהּ, בֵּין רֹאשׁ וְיַרְכָתַיִם,

עוֹבֵר נָהָר עָמֹק בַּיּוֹם, בַּלַּיִל

בְּטַבּוּרָהּ, בֵּין רֹאשׁ וְיַרְכָתַיִם.

סוּסֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ יִגְּשׁוּ לַמַּיִם,

יַחְדָּו יִשְׁתּוּ שְׁקוּעִים עַד הַבִּרְכַּיִם.

סוּסֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ יִגְּשׁוּ לַמַּיִם.

אֲנִי וְאַתְּ מְחֻבָּקִים נִישָׁנָה

עַד סוֹף עוֹלָם, עַד סוֹף עוֹלָם וְהָלְאָה.

אֲנִי וְאַתְּ מְחֻבָּקִים נִישָׁנָה.

---

הצביה הלבנה

מאת

אלמוני/ת

שְׁתַּיִם מְהַלְּכוֹת בַּיַּעַר.

זוֹ הָאֵם וְזוֹ הַבַּת.

אֵם הוֹלֶכֶת מְזַמֶּרֶת.

בַּת הוֹלֶכֶת נֶאֱנַחַת.

"הוֹי, עַל מָה אַתְּ נֶאֱנַחַת,

מַרְגָּרִית, בִּתִּי?"

"בְּלִבִּי יָגוֹן וָצַעַר.

לֹא אָעֵז גַּלּוֹת לִבִּי,

כִּי בַּיּוֹם עַלְמָה הִנְנִי,

וּבַלַּיִל צְבִיָּה לְבָנָה.

צַיָּדִים בְּעִקְּבוֹתַי לִי,

בְּנֵי מְלָכִים וּבְנֵי רוֹזְנִים.

הָאָיֹם בַּחֲבוּרָה זוֹ

הוּא אָחִי שֶׁלִּי רֶנוֹ.

גְּשִׁי אֵלָיו כְּהֶרֶף-עַיִן

וְאִמְרִי לוֹ בְּמַפְגִּיעַ,

שֶׁיִּהְיוּ כְּלָבָיו קְשׁוּרִים לוֹ

עַד מָחָר עִם רֶדֶת לַיִל."

"אֵי אַיָּם, רֶנוֹ, כְּלָבֶיךָ,

אֵי הַצַּיִד הַנָּעִים?"

"הֵם רָצִים בְּתוֹךְ הַיַּעַר,

בְּעִקְּבוֹת צְבִיָּה לְבָנָה."

"לֵךְ אֱסֹר נָא אֶת כְּלָבֶיךָ,

לֵךְ אֱסֹר אוֹתָם, רֶנוֹ!"

בְּקַרְנוֹ, קֶרֶן נְחשֶׁת,

פַּעֲמַיִם שָׁלשׁ תָּקַע

בַּשְּׁלִישִׁית, אָכֵן, צָדוּהָ,

צָדוּ צְבִיָּה הֵם לְבָנָה

"לְפוֹשֵׁט עוֹרוֹת נִקְרָא נָא,

שֶׁיִּפְשֹׁט לָהּ פַּרְוָתָהּ."

הַפּוֹשֵׁט הִבִּיט וְאָמַר:

"לֹא אֵדַע-נָא מַה לּוֹמַר:

לָהּ שְׂעַר זָהָב וּמֶשִׁי,

וְחָזֶה כְּשֶׁל עַלְמָה."

סַכִּינוֹ שָׁלַף כְּרֶגַע

וּגְזָרָהּ גְזָרִים-גְזָרִים.

סְעֻדָּה עָרְכוּ בַּיַעַר

בְּנֵי מְלָכִים וּבְנֵי רוֹזְנִים.

"הֲסִבּוֹנוּ פֹּה כֻּלָּנוּ,

חוּץ מִמַּרְגָּרִית שֶׁלִּי."

"סַעֲדוּ אַתֶּם בְּשֶׁקֶט!

הֵן הִגַּעְתִּי רִאשׁוֹנָה."

"בַּקְּדֵרָה רֹאשִׁי מֻטָּל הוּא,

לְבָבִי בְּשַׁפּוּדִים

וְדָמִי נִגָּר כַּמַּיִם

עַל-פְּנֵי הַמִּטְבָּח כֻּלּוֹ.

וְעַל גֶּחָלִים נִצְלוֹת כְּבָר

עַצְמוֹתַי הַמִּסְכֵּנוֹת."

---

בלדה על ספינה קטנה

מאת

אלמוני/ת

(שיר מן המאה הי"ח)

הָיֹה הָיְתָה סְפִינָה-סְפִינֹנֶת.

הִיא לֹא הִפְלִיגָה מֵעוֹלָם.

מִקֵּץ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם

הָאֹכֶל שֶׁהָיָּה בָּהּ תַּם.

הַסַּפָּנִים גּוֹרָל הִפִּילוּ,

שֶׁהוּא יֹאמַר מִי יֵאָכֵל.

נִגְזַר עַל הַסַּפָּן יַנּוּקָא

לִהְיוֹת מָזוֹן וְהוּא יִלֵּל:

"אַי, תְּנוּ לִי לַעֲלוֹת לַתֹּרֶן

וּכְשֶׁאֵרֵד אִכְלוּ אוֹתִי!"

לַתֹּרֶן הָרָאשִׁי טִפֵּס לוֹ

פָּקַח עֵינָיו, הִבִּיט, הִבִּיט.

"אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הָרוּחַ.

גַּלִּים קוֹצְפִים בְּזַעַם רַב.

מִגְדָּל שֶׁל כְּנֵסִיָּה בָּאֹפֶק

וְרוֹנְנִים פַּעֲמוֹנָיו!

עַל הַמִּבְצָר הוּנַף הַדֶּגֶל

הִנֵּה הַשּׁוּק וְזוֹ אִמִּי!

הִנֵּה נִינֶט יְפַת הָרֶגֶל

הַמִּתְפַּלֶּלֶת לִשְׁלוֹמִי!"

וְכָךְ נִצַּל סַפָּן יַנוּקָא

מִשֵּׁן רֵעִים וְלֹעַ יָם.

אִם פָּרָשָׁה זוֹ מְעַנֶּגֶת

אָשׁוּב וַאֲסַפְּרָה חִנָּם:

הָיֹה הָיְתָה סְפִינָה-סְפִינֹנֶת

הִיא לֹא הִפְלִיגָה מֵעוֹלָם.

מִקֵּץ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם

הָאֹכֶל שֶׁהָיָּה בָּהּ תַּם…

---

המלך דאגובר

מאת

אלמוני/ת

דָּגוֹבֶּר מֶלֶךְ אֲצִיל נֶפֶשׁ

לָבַשׁ מִכְנָסָיו לְהֵפֶךְ.

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

בְּטָעוּת הַלְּבוּשׁ רָאָה

וַיֹּאמֶר לוֹ: הוֹד רוֹמְמוּת,

הִתְלַבַּשְׁתָּ שֶׁלֹּא כַּיָּאוּת."

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ הָרָם:

“מִכְנָסַי אָשִׁיב עַל כַּנָּם.”

בְּפָשְׁטוֹ מִכְנָסָיו מְלֹא נֶפַח

הוּא נֶחְשַׂף קְצָת יוֹתֵר מִטֶּפַח.

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

הוֹד הַמֶּלֶךְ יֵרֹם רָאָה.

וַיֹּאמֶר: "מַלְכִּי, שִׂימָה לֵב,

עוֹר-גּוּפְךָ שָׁחֹר כָּעוֹרֵב".

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "הֲבָלִים!

לַמַּלְכָּה גּוּף שָׁחֹר מִשֶּׁלִּי."

בִּימֵי חֹרֶף שֶׁל קֹר וָקֶרַח

גִּדֵּל דָּגוֹבֶּר זְקָנוֹ פֶּרַע.

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

אֶת רֹאשׁוֹ הַזָּנוּחַ רָאָה

וַיֹּאמֶר: "סַנְטֵרְךָ הַנָּבוֹן

מְשַׁוֵּעַ לְפֶלַח סַבּוֹן,"

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ!

הֲיֵשׁ לְךָ פְּרוּטָה? תְנָה לִי אוֹתָהּ!"

שִׁירֵי-זֶמֶר כָּתַב לוֹ הַמֶּלֶךְ.

חֲרוּזָיו אָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה!

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

לְשִׁירָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׁמַע

וַיֹּאמֶר: "הַנַּח לַחֲמוֹרִים

שֶׁהֵמָּה יִכְתְּבוּ שִׁירִים!"

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "נָכוֹן, חֲכָמִי,

מֵעַתָּה תִּכְתְּבֵם בִּמְקוֹמִי."

דָּגוֹבֶּר הַגִּבּוֹר וְהַמֶּלֶךְ

לְמָתְנָיו חֲגוּרָה חֶרֶב-פֶּלֶד.

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

לְחַרְבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׁעָה

וַיֹּאמֶר: "מַלְכִּי, אֶתְמָהָה!

חֶרֶב פְּלָדָה דְקִירָתָהּ רָעָה."

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: "נָכוֹן! חִישׁ קַפֵּץ,

וְהָבֵא לִי, רֵעִי, חֶרֶב-עֵץ!"

הַמֶּלֶךְ עַל עֶרֶשׂ דְּוַי שָׂרוּעַ

שַׂר הַמָּוֶת מָהִיר בָּא כְּרוּחַ.

וְזִירוֹ הַגָּדוֹל אֱלוּאָה

אֶת בּוֹא קֵץ אֲדוֹנָיו רָאָה

וַיֹּאמֶר: "מַלְכִּי, אֱמֹר וִדּוּי

שַׂר הַמָּוֶת בְּבֵיתְךָ מָצוּי".

וַיַּעַן לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אַלְלַי,

כְּלוּם לֹא תּוּכַל לָמוּת תַּחְתַּי?"

---

אתונה של מארגוטון

מאת

אלמוני/ת

לַטַּחֲנָה הוֹלֶכֶת מַרְגּוֹטוֹן,

הוֹלֶכֶת רְכוּבָה עֲלֵי אָתוֹן,

רוֹכֶבֶת לָהּ וּפֶלֶךְ הִיא תּוֹמֶכֶת,

חוּטֵי פִּשְׁתָּן טוֹוָה וּמְחַיֶּכֶת.

לַטַּחֲנָה הוֹלֶכֶת מַרְגּוֹטוֹן

עַל גַּב מַרְטִינָה הָאָתוֹן.

הִשְׁגִּיחַ הַטּוֹחֵן בְּמַרְגּוֹטוֹן

קְרֵבָה לַטַּחֲנָה עֲלֵי אָתוֹן.

מִיָּד גָּעָה בִּצְחוֹק אַדִּיר כָּרַעַם:

"קִשְׁרִי הֵיטֵב אֶת אֲתוֹנֵךְ בַּשַׁעַר,

אֶת אֲתוֹנֵךְ מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,

עַד אִם אֲכַלֶּה כָּל תְּבוּאָתֵךְ לִטְחֹן!"

עוֹד הָרֵיחַיִם טוֹחֲנוֹת טָחוֹן

וְהַטּוֹחֵן לוֹטֵף לְמַרְגּוֹטוֹן

הֵגִיחַ הַזְּאֵב מִתּוֹךְ הַיַּעַר

וְהָאָתוֹן טֹרְפָה לְיַד הַשַּׁעַר.

כָּךְ נֶאֶכְלָה מַרְטִינָה עֲדֵי תֹּם

וּבְלִי אָתוֹן עָמְדָה שָׁם מַרְגּוֹטוֹן.

“טוֹחֵן!” — קוֹלָהּ הֵרִימָה מַרְגּוֹטוֹן —

"זְאֵב נָבָל זָלַל אֶת הָאָתוֹן.

כְּדֵי לָצֵאת עִם קֶמַח זֶה לַדֶּרֶךְ

אֲנִי צְרִיכָה לִבְהֵמָה אַחֶרֶת.

מַרְטִינָה הֱבִיאַתְנִי עַד הֲלוֹם,

הַבַּיְתָה אֵיךְ אָשׁוּבָה בְּלִי אָתוֹן?!"

לִי זְהוּבִים תִּשְׁעָה בְּאַרְנָקִי.

הוֹתִירִי לִי שִׁבְעָה וּשְׁנַיִם קְחִי!

קְנִי לָךְ בַּשּׁוּק, בִּתִּי, אָתוֹן אַחֶרֶת,

רִכְבִי לָךְ לְשָׁלוֹם, צְאִי לַדֶּרֶךְ!

מַרְטִינָה חֲדָשָׁה לָךְ מַרְגּוֹטוֹן,

חִזְרִי הַבַּיְתָה וְחִדְלִי לִרְטֹן."

הִשְׁגִּיחַ בַּעְלָהּ שֶׁל מַרְגּוֹטוֹן,

בְּשׁוּב אֵשֶׁת חֵיקוֹ עֲלֵי אָתוֹן.

עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ, קָרָא בְּזַעַם:

"זוֹ לֹא אָתוֹן שֶׁלִּי, חֲזִיז וָרַעַם!

זוֹ לֹא אוֹתָהּ מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,

אֲשֶׁר הָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן!

כְּשֶׁיָּצָאת לַטַּחֲנָה לִטְחֹן

זָנָב שָׁחֹר הָיָה לָהּ לָאָתוֹן.

אָתוֹן שֶׁלִּי רַגְלַיִם לְבָנוֹת לָהּ,

אָתוֹן שֶׁלִּי אָזְנַיִם מֻרְכָּנוֹת לָהּ,

כָּזֹאת הָיְתָה מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,

כָּזֹאת הָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן".

וַתַּעַן לוֹ בְּשֶׁקֶט מַרְגּוֹטוֹן:

"כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ, תַּיִשׁ בֶּן אָתוֹן,

שֶׁאֶת עוֹרָהּ תַּחֲלִיף אָתוֹן כָּל פַּעַם,

וְכָךְ אֵרַע גַּם לָהּ, חֲזִיז וָרַעַם:

כְּשְׁהָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן

עוֹרָהּ שִׁנְּתָה כְּדֶרֶךְ כָּל אָתוֹן".

---

סבתא שלי

מאת

אלמוני/ת

פַּעַם בְּחַג הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל סַבְתָּא

הִיא כּוֹס קְטַנָּה שֶׁל יַיִן זַךְ לָגְמָה.

וּבַעֲלֹז לִבָּהּ, אֵלַי הִיא סָחָה:

"אֲהָבוֹת הַרְבֵּה יָדַעְתִּי כְּעַלְמָה!

מֶה עָצוּב, נֶכְדָּתִי, מֶה עָצוּב

עַל חַמּוּקֵי מָתְנַי,

עַל הוֹד רַגְלַי

וְעַל הַזְּמַן שֶׁלֹּא יָשׁוּב!"

“מַה, סָּבָתִי, הָיִית עַלְמָה מֻפְקֶרֶת?”

"כֵּן, כֵּן! כְּבַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, בִּתִּי,

טָעַמְתִּי חֲמוּדוֹת הַגּוּף כַּזֶּרֶת,

לָמַדְתִּי זֹאת עֵת נָדְדָה שְׁנָתִי."

“הֲלֹא לִינְדוֹר נָשָׂא חֵן בְּעֵינַיִךְ”

"נָכוֹן! רַק שְׁלשֶׁת יְרָחִים בִּלְבַד.

מִשֶּׁדָּבַקְתִּי בְּוָלֵר — לִשְׁנַיִם

אשֶׁר הֶעֱנַקְתִּי אָז בְּבַת אַחַת."

“הֲיִתָּכֵן? שְׁנֵי אֲהוּבִים גַּם יַחַד?”

"כֵּן. וּשְׁנֵיהֶם בָּגְדוּ בִּי וְעוֹד אֵיךְ!

אוּלַי אֵינִי נִרְאֵית כָּל כָּךְ פִּקַּחַת,

אֲבָל מִיָּד נִשֵּׂאתִי לְסָבֵךְ."

“וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה — מָה הֵם הִגִּידוּ?”

"לֹא כְלוּם! שֶׁאִם בַּר־דַּעַת הֶחָתָן,

פְּנֵי הַקְּלִפָּה לְמַעֲנוֹ יָעִידוּ,

שֶׁהַבֵּיצָה כְּבָר נִבְקְעָה מִזְּמַן."

“הֲגַם עָלַי לִנְהֹג כָּמוֹךְ, אִמְרִי נָא!”

"וְכִי מַדּוּעַ לֹא, פָּעוֹטָתִי?

כְּסָבָתִי נָהַגְתִּי, הַאֲמִינִי,

מָה רַע בְּכָךְ, אִם תִּנְהֲגִי כְּמוֹתִי!

מֶה עָצוּב, נֶכְדָּתִי, מֶה עָצוּב

עַל חַמּוּקֵי מָתְנַי,

עַל הוֹד רַגְלַי

וְעַל הַזְּמַן שֶׁלֹּא יָשׁוּב!"

---

שיח בין בת ואם

מאת

אלמוני/ת

"לִי בַּקָּשָׁה, אִמִּי, אָנָא שִׁמְעִי לִי,

אַף כִּי בַּלֵּב סָפֵק, אִם תֵּעָנִי לִי.

גָּדַלְתִּי וּשְׁנוֹתַי

אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה כִּמְעַט.

אִמִּי, כְּלוּם לֹא כְּדַאי

שֶׁאֶתְחַתֵּן מִיָּד?"

"הָא, חֻצְפָּנִית קְטַנָּה! מָה לָּךְ נֶחְפֶּזֶת?

כֹּה צְעִירָה אֶל הַחֻפָּה נִכְנֶסֶת?

לִבֵּךְ עוֹד רַךְ מִדַּי,

שִׂכְלֵךְ רוֹפֵף מִדַּי.

לֹא יְלַמְּדֵךְ קוֹלִי,

תָּחוּשִׁי אֶת מַקְלִי!"

"בִּזְהִירוּת, אִמִּי!

פִּקְחִי עֵינַיִם,

שֶׁאִם אַתְּ בִּי תַּכִּי, תַּכִּי בִּשְׁנַיִם!

מוּטָב לָךְ לְבָרֵךְ

וּלְהַגִּיד לִי כֵּן.

לְסַבְתָּא אֶעֱשֵׂךְ

וְאֶת עַצְמִי — לְאֵם!"

---

לב האם

מאת

אלמוני/ת

(שיר עם צרפתי, נוסח ז’אן רישפאן)

נַעַר בִּישׁ מַזָּל צָרָה רְדָפַתְהוּ —

הוּא נַעֲרָה אָהַב, וְהִיא לֹא אֲהָבַתְהוּ.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: שְׁמַעֵנִי, חֲבִיבִי,

הָבֵא לִי לֵב-אִמְּךָ, אֶתְנֵהוּ לְכַלְבִּי.

הָלַךְ הַנַּעַר אֶל אִמּוֹ וַיִּרְצָחֶנָה.

הוֹצִיא אֶת לִבָּהּ מִן הֶחָזֶה וַיִּשָּׂאֶנוּ.

חָפוּז הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, מָעֲדוּ רַגְלָיו,

הַלֵּב שָׁמַט לָאָרֶץ, הַבֵּן שָׁמַט עָלָיו.

עוֹד מְפַרְפֵּר הַלֵּב בֵּין חַיִּים וָמָוֶת,

וַאֲנָחָה דְּמוּמָה כַּאֲדָמָה שָׁמַע הוּא.

מִתּוֹךְ דָּמִים שָׁאַל הַלֵּב חָנוּק מִבְּכִי.

“הַאִם נִפְצַעְתָּ בְּנִי, הַאִם נִפְצַעְתָּ בְּנִי?”

---

היתה לסבא עז

מאת

אלמוני/ת

הָיֹה הָיְתָה לְסַבָּא עֵז,

שֶׁנֶּחְלְבָה עֶשְׂרִים שָׁנָה.

פַּעַם הֵעֵזָּה לְהִכָּנֵס

לִשְׂדֵה-הַכְּרוּב שֶׁל דּוֹד טוֹרֵז.

הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,

זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.

רָאָה אוֹתָהּ הַדּוֹד טוֹרֵז,

לְחֻצְפָּתָהּ הוּא הִתְרַגֵּז.

קָשַׁר אוֹתָהּ, כָּלָא אוֹתָהּ

וּלְמִשְׁפָּט תָּבַע אוֹתָהּ.

הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,

זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.

הָיְתָה זוֹ עֵז מְפֻלְפָּלָה

וְהִיא הוֹפִיעָה לַמִּשְׁפָּט.

הִפְשִׁילָה אֶת זְנָבָהּ כַּדָּת

וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסָלָהּ.

הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,

זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.

הִפְשִׁילָה אֶת זְנָבָהּ כַּדָּת

וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסָלָהּ.

הִפְלִיטָה נֹאד וְגַם קָלְעָה

בְּאַף נְשִׂיא בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.

הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,

זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.

מְלֹא סַל שֶׁל צִמּוּקִים שְׁחוֹרִים

שָׁפְכָה עַל רֹאשׁ הָאֲחֵרִים.

קַרְנָהּ תָּקְעָה — וְזֶה הַשִּׂיא —

בְּיַשְׁבָנוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא.

הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,

זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.

---

הן בידך היתה התרנגולת

מאת

אלמוני/ת

כְּשֶׁתַּם עֲמַל-יוֹמִי עִם רֶדֶת עֶרֶב,

כְּשֶׁתַּם עֲמַל-יוֹמִי,

טִיַּלְתִּי וָאֶרְאֶה עַלְמָה בַּדֶּרֶךְ,

עַלְמָה לְטַעְמִי.

אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.

הַיַּעַר לֹא רָחוֹק.

בֵּין הָעֵצִים עָמְדָה כְּמוֹ אַיֶּלֶת

וְשָׁם בָּכְתָה בָּכֹה.

"מַה לָּךְ עַלְמָה קְטַנָּה יְפַת-עֵינַיִם,

מַדּוּעַ אַתְּ בּוֹכָה?"

" — בּוֹכָה עַל שֶׁאֲנִי רַכָּה עֲדַיִן,

רַכָּה וּנְבוֹכָה".

אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.

הַבַּיִת לֹא רָחוֹק.

יָצָאנוּ מִן הַיַּעַר, הָאַיֶּלֶת

הִתְרוֹנְנָה בִּצְחוֹק.

"אִמְרִי, מַה לָּךְ עַלְמָה קְטַנָּה פְּתַלְתֹּלֶת,

עַל מָה, עַל מָה הַצְּחוֹק?"

"— אֲנִי, בָּחוּר, צוֹחֶקֶת עַל הַגֹּלֶם,

שֶׁלֹּא יָדַע לִנְשֹׁק."

"נָשׁוּב לַיַּעַר, בַּת שָׂטָן נֶחְמֹדֶת,

אַמְטִיר שָׁם נְשִׁיקוֹת!"

" — הֵן בְּיָדֵךְ הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת,

יָכֹלְתְּ אָז לִמְרֹט"

---

מות הבעל

מאת

אלמוני/ת

חוֹלֶה מְאֹד הוּא בַּעְלִי,

חוֹלֶה מְאֹד — לְמַזָּלִי!

כְּשֶׁלַּחֻפָּה אוֹתִי לָקַח,

הָיָה טוֹב-לֵב כְּמוֹ מַלְאָךְ

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הִכְרִיז,

כִּי מִתְחָשֵּׁק לוֹ יֵין פָּרִיס.

אִשָּׁה נֶאֱמָנָה כְּמוֹתִי!

מִיָּד נָסַעְתִּי לְהָבִיא.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

בְּחַג הַפֶּסַח לְדַרְכִּי

וּמִדַּרְכִּי בְּסַן-דָּנִי.

כְּשֶׁרַגְלַי לַכְּפָר עָלוּ

פַּעֲמוֹנִים שָׁם צִלְצְלוּ.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי חֲדָרָיו

עָטוּף הָיָה בְּתַכְרִיכָיו.

בְּשֵׁשׁ אַמּוֹת פִּשְׁתָּן שֶׁלִּי

שָׁכַב בְּשֶׁקֶט בַּעְלִי.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

בְּמִסְפָּרַי — אֶחָד אֶחָד

תְּפָרִים פָּרַמְתִּי מִן הַבַּד.

כְּשֶׁעַל אָזְנָיו חָלְפָה יָדִי,

פָּחַדְתִּי, כִּי יִשְׁמַע אוֹתִי.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

כְּשֶׁעַל פִּיו חָלְפָה יָדִי,

פָּחַדְתִּי כִּי יִטְרֹף אוֹתִי.

כְּשֶׁבְּרַגְלָיו נָגַעְתִּי קְצָת,

פָּחַדְתִּי כִּי עָלַי יִבְעַט.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

וּכְשֶׁכִּסּוּהוּ בְּעָפָר

יָשַׁבְתִּי עַל קִבְרוֹ הַצַּר.

בִּמְקוֹם לִבְכּוֹת עַל בַּעְלִי,

צָחַקְתִּי לִי, צָחַקְתִּי לִי.

אָהוֹב אָהַבְתִּי אֶת אִישִׁי

בְּכָל נַפְשִׁי, בְּכָל נַפְשִׁי!

---

בתי, בתי, רוצה את בכיפה?

מאת

אלמוני/ת

"בִּתִּי, בִּתִּי, רוֹצָה אַתְּ בְּכִפָּה,

כִּפָּה יָפָה, יָפָה וּמְיֻפָּה?"

"לֹא, לֹא, אִמִּי לֹא זֹאת רוֹצָה הַבַּת,

לָהּ לֹא אִכְפַּת כִּפָּה אוֹ דּוּכִיפַת.

אִכְפַּת לִי כִּי אִמִּי אֵינָה יוֹדַעַת

מַה מְּמָרֵר חַיַּי עַד כְּלוֹת הַדַּעַת.

אֲבוֹי, אֲבוֹי לִי אֵיזוֹ אֵם לִי יֵשׁ.

אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה שּׂוֹרֵף כָּאֵשׁ.

"בִּתִּי, בִּתִּי, רוֹצָה אַתְּ בְּזֵר פְּרָחִים?

רֵיחָם נִיחוֹחַ וּמַרְאָם נָעִים"

"לֹא, לֹא, אִמִּי, לֹא זֹאת רוֹצָה הַבַּת,

לֹא פֶּרַח, לֹא נִיחוֹחַ לָהּ אִכְפַּת.

אִכְפַּת לָהּ כִּי אִמִּי אֵינָה יוֹדַעַת

מַה מְּמָרֵר חַיַּי עַד כְּלוֹת הַדַּעַת.

אֲבוֹי, אֲבוֹי לִי אֵיזוֹ אֵם לִי יֵשׁ,

אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה שּׂוֹרֵף כָּאֵשׁ."

"בִּתִּי, בִּתִּי, רוֹצָה אַתְּ בְּחָתָן

בָּחוּר כַּהֲלָכָה יָפֶה, גְּבַרְתָּן?"

"כֵּן, כֵּן, אִמִּי, כִּי זֹאת רוֹצָה הַבַּת.

דָּבָר יָחִיד שֶׁלָּהּ כָּל-כָּךְ אִכְפָּת.

נִפְלָא, נִפְלָא לִי, אֵיזוֹ אֵם לִי יֵשׁ

הֵיטֵב יוֹדַעַת מַה שּׂוֹרֵף אוֹתִי כָּאֵשׁ.

נִפְלָא, נִפְלָא לִי אֵיזוֹ אֵם לִי יֵשׁ,

הֵיטֵב יוֹדַעַת מַה שּׂוֹרֵף כָּאֵשׁ!"

---

הזקנה

מאת

אלמוני/ת

בְּלֵב פָּרִיס, בְּנֶשֶׁף מְחוֹלוֹת

רָקְדוּ רַק בְּתוּלִים וּבְתוּלוֹת.

וְהִתְגַּנְּבָה לְשָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה,

אֲשֶׁר מָלְאוּ לָהּ כְּבָר שְׁמוֹנִים שָׁנָה.

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

הִיא שָׂמָה עַיִן עַל בָּחוּר צָעִיר,

הוּא הֶחָמוּד בַּחֲמוּדֵי הָעִיר.

"לְכִי מֵעַל פָּנַי, לְכִי זְקֵנָה!

לָךְ כֶּסֶף אֵין מַסְפִּיק לִנְדוּנְיָה."

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

"אִלוּ תֵּדַע מָה עֲשִׁירָה אֲנִי,

נִזְהַרְתָּ בִּדְבָרֶיךָ אֲדוֹנִי."

“הַגִּידִי-נָא מָה עשֶׁר לִזְּקֵנָה?”

“שֵׁשׁ חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת זָהָב אוֹנָהּ.”

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

"אִם כָּכָה, שׁוּבִי, שׁוּבִי הַזְּקֵנָה,

נָבוֹא בִּבְרִית, נִשְׂמַח בַּחֲתֻנָּה!"

הוּא הוֹלִיכָה לִכְנֵסִיָּה קְרוֹבָה.

בִּקֵּשׁ: “קַדְּשֵׁנִי עִם יַלְדָּה טוֹבָה!”

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

שָׂח הַכֹּהֵן: "יַלְדָּה? אַתָּה הוֹזֶה!

הִיא בַּת שְׁמוֹנִים, אִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.

הַיּוֹם אַתָּה חוֹגֵג בַּחֲתֻנָּה,

מָחָר אַתָּה בּוֹכֶה בַּהַלְוָיָה!"

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

רָקְדָה לָהּ הַזְּקֵנָה, הִתְרוֹצְצָה,

עַד שֶׁנָּפְחָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב קְפִיצָה.

הִיא פִּיהָ פָּעֲרָה, הֵם הִסְתַּכְּלוּ

וּבוֹ שָׁלשׁ שִׁנַּיִם נִתְגַּלּוּ.

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִיא עַלְמָה קְטַנָּה!

אַחַת עָמְדָה, שְׁנִיָּה כְּבָר מָעֲדָה,

שְׁלִישִׁית — נָשְׁבָה הָרוּחַ בַּעֲדָהּ.

חִפְּשׂוּ בְּתוֹךְ כִּיסֶיהָ הַסְּדוּקִים.

מָצְאוּ שְׁלשָׁה אֲסִימוֹנִים שְׁחוּקִים.

אֲהוֹי, זְקֵנָה, זְקֵנָה, זְקֵנָה,

אֲשֶׁר רִמְּתָה, רִמְּתָה אֶת חֲתָנָהּ!

---

הפוסחת על שתי הסעיפים

מאת

אלמוני/ת

(שיר עם צרפתי המאה הי"ח)

נֵלֵךְ, נֵלֵךְ נָא, אִמָּא,

אֶל הַכֹּהֵן נַשְׁכִּימָה.

מָחָר עָלַי לְהִתְחַתֵּן

עִם בְּחִיר-לִבִּי רוֹבֵן.

אִמִּי, אִמִּי, אָהַבְתִּי אֶת רוֹבֵן!

יֵשׁ לְרוֹבֵן עוֹף-גֹּלֶם,

עוֹף-גֹּלֶם תַּרְנְגֹלֶת.

שֶׁבַע שָׁנִים דָּגְרָה,

אֶפְרוֹחַ אֶחָד יָצָא.

אִמִּי, אֵינִי רוֹצָה, אֵינִי רוֹצָה.

יֵשׁ לְרוֹבֵן עֵז-פֶּלֶא

רוֹקֶדֶת עַל הַקֶּרַח

לְקוֹל טַנְבּוּר קָטָן.

אִמִּי, כֵּן אֶתְחַתֵּן,

אִמִּי, אִמִּי, אָהַבְתִּי אֶת רוֹבֵן!

לְרוֹבֵן — יֵשׁ נַעֲלַיִם

מְכֻרְסְמֵי-שׁוּלַיִם

שֶׁעֲלֵיהֶן חִרְבֵּן.

שָׁכַחְתִּי אֶת רוֹבֵן,

אִמִּי, לֹא אֶתְחַתֵּן, לֹא אֶתְחַתֵּן!

בֵּין אֲפֻדָּה וְחשֶׁן

פַּעֲמוֹנֵי נְחשֶׁת

נוֹשֵׂא רוֹבֵן וּמִתְרוֹנֵן.

וַדַּאי שֶׁאֶתְחַתֵּן!

אִמִּי, אִמִּי, אָהַבְתִּי אֶת רוֹבֵן!

כְּשֶׁרוֹבֵן קוֹדֵחַ

אוֹ שֶׁמֶן קִיק לוֹקֵחַ

הַסִּיר תּוֹשִׁיט בַּת הַשָּׁכֵן.

אִמִּי מָאַסְתִּי בְּרוֹבֵן,

אִמִּי, אִמִּי, עִמּוֹ לֹא אֶתְחַתֵּן!

---

האגדה על ניקולס הקדוש

מאת

אלמוני/ת

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

בָּאוּ אֶל קַצָּב, מִי לַיְלָה רָד.

“הֲנָלוּן בְּבֵיתְךָ, דּוֹד נֶחְמָד?”

"בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, אֲדוֹנִים קְטַנִּים,

הִכָּנְסוּ, הִכָּנְסוּ-נָא בִּפְנִים!"

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

וּבְטֶרֶם יַסְפִּיקוּ לַעֲבֹר הַסַּף

שָׁחַט אֶת שְׁלָשְׁתָּם הַקַּצָּב.

הוּא גְּזָרָם לִנְתָחִים זְעִירִים,

וּכְבָשָׁם כָּרָאוּי מֻמְלָחִים וּשְׁמוּרִים.

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

מִקֵץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּיוֹם חַם,

נִיקוֹלָס הַקָּדוֹשׁ עָבַר שָׁם.

נִכְנַס אֶל בֵּית הַקַּצָּב וְשָׁאַל:

“הֲתֹאבֶה לְהַקְרִיב לִי דְּבַר-מַאֲכָל?”

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

"אֶסְעַד-נָא לִבִּי בַּבָּשָׂר הַטָּעִים

הַשָּׁמוּר בֶּחָבִית מִזֶּה שֶׁבַע שָׁנִים.

דְּבָרִים אֵלֶּה שָׁמַע הַקַּצָּב וּמִיָּד

אֶת הַדֶּלֶת פָּתַח וְהַחוּצָה נִמְלַט.

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

"אַל תִּבְרַח-נָא, קַצָּב! אִם תִּתְחָרֵט

אֱלֹהֵנוּ הַטּוֹב יְכַפֵּר עַל הַחֵטְא."

נִיקוֹלָס הַקָּדוֹשׁ זֹאת הִגִּיד

וְעָלָה וְיָשַׁב בְּשׁוּלֵי הֶחָבִית.

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

"נְעָרִים קְטַנִּים הָרוֹדְמִים בְּשַׁלְוָה,

אֲנִי הַקָּדוֹשׁ הַגָּדוֹל נִיקוֹלָס."

שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת אֲלֵיהֶם פָּשַׁט

וְהֵקִיצוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּבַת-אַחַת.

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

אָמַר הָאֶחָד: “יָשַׁנְתִּי לְהַפְלִיא.”

אָמַר הַשֵּׁנִי: “גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי!”

אָמַר הַשְּׁלִישִׁי: "חֵי אֱמוּנָתִי,

גַּן-עֵדֶן טָעַמְתִּי אֲנִי בִּשְׁנָתִי."

יָצְאוּ שְׁלשָׁה נְעָרִים קְטַנִּים

לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה שִׁבֳּלֵי-דְּגָנִים.

---

מותו של ז'אן רנו

מאת

אלמוני/ת

בְּשׁוּב זַ’ן רֶנוֹ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב

הֶחֱזִיק אֶת קְרָבָיו בִּשְׁתֵּי יָדָיו.

בְּעַד הַחַלּוֹן הִבִּיטָה אִמּוֹ

וְאָמְרָה: "רְאוּ, חָזַר בְּנִי רֶנוֹ.

רֶנוֹ, רֶנוֹ בְּנִי, יִשְׂמַח לְבָבְךָ,

בֶּן-מֶלֶךְ לְךָ יָלְדָה אִשְׁתְּךָ."

"לֹא יִשְׂמַח לֹא יִשְׂמַח לְבָבִי

לֹא בְּאִשְׁתִּי, אִמִּי, וְלֹא בִּבְנִי.

כָּלוּ יָמַי, הִנֵּה קוֹפֵא דָּמִי.

אָנָּא, מִטָּה הַצִּיעִי לִי אִמִּי.

וְהַמִּטָּה תֻּצַּע לִי בִּדְמָמָה

לְבַל תָּחוּשׁ אִשְׁתִּי, לְבַל תִּשְׁמַע."

וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה זַ’ן רֶנוֹ

הֵשִׁיב נַפְשׁוֹ בְּשֶׁקֶט, לְקוֹנוֹ.

"הַגִּידִי חֲמוֹתִי, חָמוֹת וָאֵם,

הַאִם שָׁמַעְתִּי קוֹל פַּטִּישׁ הוֹלֵם?"

"בִּתִּי הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר שֶׁבָּא

וּמְתַקֵּן פְּגִימוֹת שֶׁבָּרִצְפָּה."

"הַגִּידִי חֲמוֹתִי הַיְקָרָה,

הַאִם אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹל זִמְרָה?"

"תַּהֲלוּכָה, בִּתִּי, תַּהֲלוּכָה!

עַל-פְּנֵי בֵּיתֵנוּ זֶה עַתָּה חָלְפָה."

"הַגִּידִי חֲמוֹתִי הַחֲבִיבָה,

מַה בְּכִי אֲנִי שׁוֹמַעַת וִיבָבָה?"

"זוֹ הַשְּׁכֵנָה, בִּתִּי, זוֹ הַשְּׁכֵנָה,

אֲשֶׁר בּוֹכָה עַל שֶׁשָּׁכְלָה אֶת בְּנָהּ."

"מַדּוּעַ, חֲמוֹתִי, אַתְּ נְבוֹכָה?

אִמְרִי-נָא לָמָּה זֶה גַּם אַתְּ בּוֹכָה?"

"לֹא עוֹד אוּכַל הַסְתֵּר זֹאת, אֲהוּבָה,

רֶנוֹ נִפְטַר וְלִקְבוּרָה הוּבָא."

"אִמִּי, אִמְרִי לַקַּבְּרָנִים לַחְפֹּר

לְרֹחַב-שְׁתֵּי-גְוִיּוֹת אֶת זֶה הַבּוֹר.

וּבֵין הַשְּׁתַּיִם רֶוַח לְהוֹתִיר, חֲמוֹתִי,

שָׁם, יַחַד עִמָּנוּ, יִשַּׁן לוֹ גַּם יַלְדִּי."

---

מאריונה בת שטן

מאת

אלמוני/ת

"הַגִּידִי, מָרִיּוֹנָה,

הַגִּידִי בַּת-שָׂטָן,

אֵיפֹה הָיִית הַלַּיְלָה,

לְאָן הָלַכְתְּ, לְאָן?"

"לַמַּעְיָן נֶחְפַּזְתִּי,

גּוֹזָלִי שֶׁלִּי.

גַּרְבֶּיךָ שָׁם כִּבַּסְתִּי,

בַּעְלִי!"

"הַגִּידִי, מָרִיּוֹנָה,

הַגִּידִי בַּת-שָׂטָן,

לָמָּה לְיַד הַשַּׁעַר

רָאִיתִי סוּס לָבָן?"

"לֹא סוּס לָבָן רָאִיתָ

גּוֹזָלִי שֶׁלִּי!

אֶת הַפָּרָה רָאִיתָ,

בַּעְלִי!"

"הַגִּידִי, מָרִיּוֹנָה,

הַגִּידִי בַּת-שָׂטָן,

וּמִי הָיָה הַגֶּבֶר,

שֶׁבְּחַדְרֵךְ יָשַׁן?"

"לֹא גֶּבֶר שָׁם רָאִיתָ,

גּוֹזָלִי שֶׁלִּי.

כִּי אֶת שְׁכֶנְתִּי רָאִיתָ

בַּעְלִי!"

"הַגִּידִי, מָרִיּוֹנָה,

הַגִּידִי בַּת-שָׂטָן,

הַאִם שְׁכֶנְתֵּךְ שָׂפָם לָהּ,

שָׂפָם וְגַם זָקָן?"

"תּוּתִים שְׁחֹרִים אָכְלָה הִיא,

גּוֹזָלִי שֶׁלִּי,

הֵם שֶׁטִּנְּפוּ פָּנֶיהָ,

בַּעְלִי!"

"הַגִּידִי, מָרִיּוֹנָה,

הַגִּידִי בַּת-שָׂטָן,

וְאִם רֹאשֵׁךְ אַתִּיזָה,

רֹאשֵׁךְ זֶה הַקָּטָן?"

"מַה תַּעֲשֶׂה בַּיֶּתֶר,

גּוֹזָלִי שֶׁלִּי,

מַה תַּעֲשֶׂה בַּיֶּתֶר,

בַּעְלִי?!"

---

השושנה

מאת

אלמוני/ת

מִלֵּיל-כְּלוּלוֹת חָזַרְתִּי,

לַיְלָה עָלִיז וָרָן.

לָפוּשׁ מְעַט יָשַׁבְתִּי

לְיַד הַמַּעְיָן.

בְּמַיִם צְלוּלִים כִּבְדֹלַח

מוּל הַסַּהַר רָחַצְתִּי שָׁם.

גּוּפִי שֶׁלִּי יִבַּשְׁתִּי

תַּחַת אַלּוֹן יָשָׁן.

לְמַעְלָה בַּצַּמֶּרֶת

שִׁיר הַזָּמִיר צִלְצֵל.

זִמְּרִי, צִפּוֹר נֶחְמֶדֶת,

גַּרְשִׁי מִלִּבִּי אֶת הַצֵּל.

לִבִּי, לִבִּי פָּצוּעַ

דָּם זַךְ שׁוֹתֵת לִבִּי,

הָעֶלֶם שֶׁאָהַבְתִּי

אֵינוֹ רוֹצֶה עוֹד בִּי.

הָעֶלֶם שֶׁאָהַבְתִּי

עֹרֶף אֵלַי פָּנָה,

עַל כִּי אֲנִי סֵרַבְתִּי

לָתֵת לוֹ שׁוֹשַׁנָּה.

הֵן רַק לִשְׁמֹר בִּקַּשְׁתִּי

בַּגַּן אֶת שׁוֹשַׁנְתִּי,

כְּדֵי שֶׁהִיא תִּפְרַח לָהּ

וְהוּא יֹאהַב אוֹתִי.

---

הרונדו של השקרן

מאת

אלמוני/ת

(שיר-עם צרפתי ממחוז בורגיניון)

מָה עוֹד רָאִיתָ, הַסַּנְדָּק?

דָּבָר רָאִיתִי, סַנְדָּקִית:

צְלֹפָח רָאִיתִי — הַצְּלֹפָח

סֵרַק שְׂעַר בִּתּוֹ הָרַךְ

מִתַּחַת פַּעֲמוֹן-עֲנָק.

שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, הַסַּנְדָּק!

מָה עוֹד רָאִיתָ, הַסַּנְדָּק?

דָּבָר רָאִיתִי, סַנְדָּקִית:

זְבוּבָה רָאִיתִי — הַזְּבוּבָה

סְרוּחָה הָיְתָה עַל מִשְׁכָּבָהּ

עִם אֲהוּבָהּ הַיְרַקְרַק.

שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, הַסַּנְדָּק!

מָה עוֹד רָאִיתָ, הַסַּנְדָּק?

דָּבָר רָאִיתִי, סַנְדָּקִית:

חֲמוֹר רָאִיתִי — הַחֲמוֹר

נִגֵּן לוֹ שִׁיר עֲלֵי כִּנּוֹר,

נִגֵּן בָּכָה עַד שֶׁנֶּחְנַק.

שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, הַסַּנְדָּק!

מָה עוֹד רָאִיתָ, הַסַּנְדָּק?

דָּבָר רָאִיתִי, סַנְדָּקִית:

מִין צָב רָאִיתִי — וְהַצָּב

עַל רֹאשׁ סֻלָּם בַּגַּיְא נִצַּב,

פֻּזְמָק סָרַג שֶׁל צֶמֶר דַּק.

שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, הַסַּנְדָּק!

מָה עוֹד רָאִיתָ, הַסַּנְדָּק?

דָּבָר רָאִיתִי, סַנְדָּקִית:

עוֹרֵב רָאִיתִי — הָעוֹרֵב

מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים צֵרֵף,

הוּא הִתְקַשֵּׁט בָּהּ וְצָחַק.

שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, הַסַּנְדָּק!

---

המלך ציווה להביא

מאת

אלמוני/ת

הַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא,

הַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא

אֶת כָּל גְּבִירוֹת הַפֶּלֶךְ.

הַגְּבִירָה שֶׁהִקְדִּים לִרְאוֹת

קָסְמָה לְלֵב הַמֶּלֶךְ.

הֲתֵדַע־נָא, רוֹזֵן יַקִּירִי,

הֲתֵדַע־נָא, רוֹזֵן יַקִּירִי,

יְפֵהפִיָּה זוֹ מִי הִיא?

כַּמּוּבָן, עוֹנֶה הָרוֹזֵן,

גְּבִירַה זוֹ, מַלְכִּי, אִשְׁתִּי הִיא.

אַתָּה מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי,

אַתָּה מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי,

אִשְׁתְּךָ יָפָה כַּיָּרֵחַ.

לוּ הוֹאַלְתָּ, שֶׁלִּי הִיא.

הַמֶּלֶךְ יִשְׁמֹר עָלֶיהָ.

לוּלֵי שֶׁהָיִיתָ מַלְכִּי,

לוּלֵי שֶׁהָיִיתָ מַלְכִּי,

כִּי עַתָּה שָׁלַפְתִּי חֶרֶב,

אַךְ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה הוּא מַלְכִּי,

אֲִי נִכְנָע בְּשֵׁפֶל בֶּרֶךְ.

אַל יִחַר־נָא אַפְּךָ, הָרוֹזֵן,

אַל יִחַר־נָא אַפְּךָ, הָרוֹזֵן

גְּמוּל יָקָר לְךָ אֶתֵּנָה,

מַרְשָׁל אָשִׂימְךָ, רוֹזֵן,

מַצְבִּיא לְצָרְפַת תִּהְיֶה־נָא.

אֵשֶׁת נְעוּרַי, שָׁלוֹם לָךְ,

אֵשֶׁת נְעוּרַי, שָׁלוֹם לָךְ,

אוֹר חַיַּי, תִּקְוָתִי הַנּוֹצֶצֶת.

חוֹבָתֵךְ לְשָׁרֵת אֶת מַלְכֵּךְ

וְלָכֵן נִפָּרֵד לָנֶצַח.

הַמַּלְכָּה בְּרֹב חַסְדָהּ,

הַמַּלְכָּה בְּרֹב חַסְדָהּ,

זֵר שׁוֹשַׁנִּים לָהּ שׁוֹלַחַת.

מֵרֵיחוֹ הַנָּעִים שֶׁל הַזֵּר

הָרוֹזֶנֶת אֶת נַפְשָׁהּ נוֹפַחַת.

---

מר בול עץ בן עץ הדלעת

מאת

אלמוני/ת

(שיר מן המאה הי"ח)

כָּל מִי שֶׁלֹּא פָּגַשׁ בַּרְנָשׁ

שֶׁשְּׁמוֹ הוּא לֵץ בֶּן עֵץ הַדְּלַעַת,

וַדַּאי גַּם לֹא הִכִּיר בַּרְנָשׁ

שֶׁשְּׁמוֹ הוּא לֵץ בֶּן עֵץ הַדְּלַעַת.

אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ נֹאמַר

בְּלִי שֶׁמֶץ כַּוָּנָה נִסְתֶּרֶת:

לָאִישׁ קָרְאוּ אָדוֹן אוֹ מַר,

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה עַלְמָה אוֹ גְּבֶרֶת.

דְּבָרִים יָדַע הוּא עַל בֻּרְיָם:

שׁוֹקַעַת שֶׁמֶשׁ, בָּא הַחשֶׁךְ.

כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לַיָּם.

בְּלִי קְצָת עַצְבוּת אֵין גַּם קְצָת אשֶׁר.

מִכָּל צָרָה מָצָא מָנוֹס.

חִידוֹת פָּתַר כְּהֶרֶף־עַיִן.

דֻּגְמָה: רַק הַלּוֹגֵם מִכּוֹס

יָכוֹל לִשְׁפֹּט עַל טִיב הַיַּיִן.

לוּלֵי הַגֶּשֶׁם שֶׁנִּתַּךְ

לָשׁוּט הָיָה יוֹצֵא לוֹ תֵּכֶף

וּבְצֵאתוֹ הָיָה הוּא שָׂח:

"אֲנִי קוֹרֵא לַלֶּחֶם לֶחֶם

אִלּוּ הִמְשַׁכְתִּי כְּרַוָּק,

לָשֵׂאת אִשָּׁה לֹא הִתְפַּתֵּיתִי

וּמִסִּבָּה זוֹ אַךְ וְרַק

כַּלָּה אֶת מִטָּתִי הֵבֵאתִי."

הָיָה לוֹ רֵעַ, אִישׁ רָאוּי.

פַּעַם אַחַת הוּא הִתְוַדָּה לוֹ:

"כְּכָל שֶׁלָּה אֲנִי נָשׂוּי,

כֵּן גַּם אִשְׁתִּי הִיא נְשׂוּאָה לִי.

לוּלֵי חָטָאתִי מֵעוֹלָם

הָיִיתִי אִישׁ נָקִי מִדֹּפִי,

וְלֹא הָיָה נִמְצָא אָדָם

שָׁוֶה לִי בְּחָכְמָה וְיֹפִי."

הָיָה אִישׁ הַמְצָאוֹת מֻבְהָק.

לַטֶּבַע הוּא הִקְשִׁיב רָב־קֶשֶׁב:

בַּמַּיִם הוּא שָׂחָה כְּדָג,

רַגְלָיו הָלְכוּ עַל פְּנֵי יַבֶּשֶׁת.

הוּא לֹא חָסַךְ עָמָל וְהוֹן:

רָאָה מַרְאוֹת עוֹלָם, נָסַע הוּא.

רַק בְּבוֹאוֹ לְחוֹף טוּלוֹן,

בְּלֵב פָּרִיס אִישׁ לֹא רָאָהוּ.

מִשְׁטָר וָסֵדֶר הוּא כִּבֵּד,

לִבּוֹ לֹא שָׂם לְשׁוּם אִוֶּלֶת.

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ גָוַע וָמֵת

הָיָה אַחְרוֹן יָמָיו בַּחֶלֶד.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי נִפְטַר פִּתְאֹם.

בָּזֹאת דִּקְדַּקְנוּ, הַאֲמִינוּ!

יָכוֹל הָיָה לִחְיוֹת עוֹד יוֹם

לוּ רַק עַד יוֹם־שַׁבָּת הִמְתִּין הוּא.

---

מיטתה של הכלה

מאת

אלמוני/ת

(שיר מן המאה הי"ח)

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — קָרָא הָאַפִּרְיוֹן —

מַה חִזָּיוֹן, רוֹאוֹת עֵינַי, מַה חִזָּיוֹן?!"

— “מַה חִזָּיוֹן, מַה חִזָּיוֹן!”

עוֹנָה לוֹ הַכַּלָּה.

“מַה חִזָּיוֹן, מַה חִזָּיוֹן!”

מֵשִׁיב הָאַפִּרְיוֹן.

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — שָׂח הַמָּסָךְ —

עוֹד לֹא רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ יָפֶה כָּל־כָּךְ!"

— " עוֹד לֹא רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ יָפֶה כָּל־כָּךְ!"

עוֹנָה לוֹ הַכַּלָּה.

" יָפֶה כָּל־כָּךְ, יָפֶה כָּל־כָּךְ!" —

מֵשִׁיב בְּרֶטֶט הַמָּסָךְ.

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — שָׂח הַסָּדִין נִרְגָּשׁ —

עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁכֹּה יִרְעַשׁ!"

— " עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁכֹּה יִרְעַשׁ!"

עוֹנָה לוֹ הַכַּלָּה.

" שֶׁכֹּה יִרְעַשׁ, שֶׁכֹּה יִרְעַשׁ! —"

עוֹנֶה בְּלַחַשׁ הַסָּדִין.

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — הֵרִיעַ הַמִּזְרָן, —

עוֹד כָּכָה לֹא לָחַץ מֵעַי הַשִּׁמָּמוֹן!"

— “עוֹד כָּכָה לֹא לָחַץ מֵעַי הַשִּׁמָּמוֹן!”

עוֹנָה לוֹ הַכַּלָּה.

" הַשִּׁמָּמוֹן, הַשִּׁמָּמוֹן! —"

הֵרִיעַ הַמִּזְרָן.

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — הִרְתִּיקוּ הַקְּפִיצִים —

כִּמְעַט נֻפַּצְנוּ וְקֻצַּצְנוּ לִקְצִיצִים!"

" כִּמְעַט נֻפַּצְתִּי וְקֻצַּצְתִּי לִקְצִיצִים!"

הֵשִׁיבָה הַכַּלָּה.

" כִּמְעַט קֻצַּצְנוּ לִקְצִיצִים!"

עוֹנִים לָהּ הַקְּפִיצִים.

"הוֹ, הוֹ, הוֹ — שָׂח סִיר הַלַיְלָה וְגָנַח

עוֹד לֹא צָחַקְתִּי צְחוֹק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ!"

“עוֹד לֹא צָחַקְתִּי צְחוֹק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ!”

עוֹנָה לוֹ הַכַּלָּה.

" צְחוֹק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ! צְחוֹק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ!"

סִיר הַלַיְלָה שָׂח.

שירים מתורגמים מצרפתית

---

אופליה

מאת

ארתור רמבו

עַל גַּל שָׁחֹר וְדוֹמֵם בּוֹ נָמִים כּוֹכָבִים

תָּצוּף אוֹפֶלְיָה צְחוֹרָה — חֲבַצֶּלֶת גְּדוֹלָה לְהַדְהִים;

תָּצוּף לְאִטָּהּ, עֲטוּיָת רְדִידִים רְחָבִים,

מִיְּעָרִים רְחוֹקִים יְהַדְהֵד קוֹל תְּרוּעַת צַיָּדִים.

שְׁנוֹת אֶלֶף עָבְרוּ, שְׁנוֹת אֶלֶף אוֹפֶלְיָה נוּגָה,

וְצִלָּהּ הַצָּחוֹר יְרַחֵף עַל פְּנֵי נַחַל אָפֵל,

שְׁנוֹת אֶלֶף חָלְפוּ וְהִיא בַּת עִוְעִים עֲנֻגָּה

עוֹד לְרוּחַ הָעֶרֶב אֶת לַחַשׁ זִמְרָהּ תְּמַלְמֵל.

וְהָרוּחַ יִשַּׁק לַשָּׂדֶה וְיִפְתַּח כִּפְרָָחִים

אֶת שׁוּלֵי רְדִידָהּ הַזָּעִים עַל גַּלִּים.

עַנְפֵי עֲרָבוֹת רוֹעֲדִים, עַל כְּתֵפָהּ מִתְיַפְּחִים.

בְּמִצְחָהּ הַחוֹלֵם קְנֵי הַסּוּף נִתְּלִים.

פִּרְחֵי לוֹט סְבִיבוֹתֶיהָ יִבְכּוּ בְּנָבְלָם,

הִיא תָּעִיר לְעִתִּים בָּאַלְמוֹן הָרוֹדֵם נֶעֱזָב

קֵן נִסְתָּר שֶׁיַּפְרִיחַ נִיד קַל שֶׁל כָּנָף.

שִׁיר נוֹשֵׁר מִכּוֹכְבֵי הַזָּהָב, שִׁיר שֶׁל סוֹד נֶעְלָם.

הָהּ, אוֹפֶלְיָה חִוְּרָה, הַיָּפָה כַּשְּׁלָגִים,

כֵּן גָּוַעְתְּ יַלְדָּה, נְשָׂאוּךְ גַּלִּים עֲכוּרִים,

אֵין זֹאת כִּי רוּחוֹת מִנּוֹרְוֶג נִפְלָגִים,

הֵם סָחוּ לָךְ בַּלָּאט עַל חֵרוּת תַּמְרוּרִים.

דָּם, חֵרוּת, אַהֲבָה — חֲלוֹמוֹת שֶׁל טֵרוּף

בִּגְלָלוֹ נְמוֹגוֹת — הוּא הַכְּפוֹר מוּל תַּבְעֵרַת עוֹלָה,

חֲזוֹנֵךְ הַגָּדוֹל — הוּא דְּבָרֵךְ בִּגְרוֹנֵךְ הַצָּרוּב,

וְאֵימֵי הָאֵינְסוֹף סִנְוְרוּ אֶת עֵינֵךְ הַתְּכוּלָה.

---

דג מלוח

מאת

שרל קרו

[1842 – 1888]

הָיָה אֵי־פַּעַם קִיר לָבָן — עָרֹם, עָרֹם, עָרֹם.

עַל יַד הַקִּיר עָמַד סֻלָּם — זָקוּף, זָקוּף, זָקוּף.

וְדָג הָיָה עַל הָרִצְפָּה — יָבֵשׁ, יָבֵשׁ, יָבֵשׁ.

אָז בָּא אֵי־מִי אֲשֶׁר יָדָיו — דַּקּוֹת, דַּקּוֹת, דַּקּוֹת,

וְלוֹ פַּטִּישׁ וְגַם מַסְמֵר — שָׁנוּן, שָׁנוּן, שָׁנוּן.

וּפְקַעַת שֶׁל חוּטִים עִמּוֹ — עָבָה, עָבָה, עָבָה.

טִפֵּס הָאִישׁ עַל הַסֻּלָּם — הָרָם, הָרָם, הָרָם,

קָבַע אֶת הַמַּסְמֵר הַחַד — הַךְ, הַךְ, הַךְ, דְּפֹק! דְּפֹק! דְּפֹק!

בְּרוֹם הַקִּיר, אֲשֶׁר הָיָה — עָרֹם, עָרֹם, עָרֹם.

שָׁמַט אֶת הַפַּטִּישׁ וְזֶה — נָפַל, נָפַל, נָפַל,

עַל הַמַּסְמֵר כָּרַךְ הוּא חוּט — אָרֹךְ, אָרֹךְ, אָרֹךְ,

וּבְקָצֵהוּ דָג תָּלָה — יָבֵשׁ, יָבֵשׁ, יָבֵשׁ.

יָרַד הָאִישׁ מִן הַסֻּלָּם — הָרָם, הָרָם, הָרָם.

סִלְּקוֹ מִשָּׁם עִם הַפַּטִּישׁ — הַגַּס, הַגַּס, הַגַּס,

וְאַחַר־כָּךְ הִפְלִיג הָאִישׁ — הַרְחֵק, הַרְחֵק, הַרְחֵק.

וּמִנִּי־אָז תָּלוּי הַדָּג — יָבֵשׁ, יָבֵשׁ, יָבֵשׁ,

וּמִנִּי־אָז כָּרוּךְ בְּחוּט — אָרֹךְ, אָרֹךְ, אָרֹךְ.

וּמִתְנַדְנֵד לְאַט־לְאַט — תָּמִיד, תָּמִיד, תָּמִיד.

מִלֵּב בָּדִיתִי אַגָּדָה — פְּשׁוּטָה, פְּשׁוּטָה, פְּשׁוּטָה,

רַק לְהַרְגִּיז בָּהּ אֲנָשִׁים — כְּבוּדִים, כְּבוּדִים, כְּבוּדִים,

וּלְבַדֵּחַ יְלָדִים — קְטַנִּים, קְטַנִּים, קְטַנִּים.

שירים מתורגמים מספרדית

---

שיר כושים בקובה/ פדריקו גרסיה לורקה

מאת

פדריקו גרסיה לורקה

כִּי יַעֲלֶה מְלֹא הַיָּרֵחַ,

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ שֶׁל קוּבָּה,

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ

בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל מַיִם שְׁחוֹרִים.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

יְזַמְּרוּ גַּגּוֹת הַתֹּמֶר.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

כְּשֶׁיִּרְצֶה לִהְיוֹת לַחֲסִידָה הַדֶּקֶל.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

וּכְשֶׁתִּרְצֶה לִהְיוֹת מֶדוּזָה הַבַּנָּנָה.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

עִם רֹאשׁ הַזָּהָב שֶׁל הַסִּיגָר “פּוֹנֶסְקָה”.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

עִם בֹּשֶׂם הַטַּבָּק שֶׁל “רוֹמֵאוֹ וְיוּלְיָה”.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

יָם שֶׁל נְיָר וְכֶסֶף מַטְבְּעוֹת.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ

הוֹ קוּבָּה! הוֹ קֶצֶב שֶׁל זְרָעִים צְחִיחִים!

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

הוֹ עֵצִים נוֹטְפֵי שָׂרָף מָתְנַיִם!

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

נֵבֶל שֶׁל גְּזָעִים חַיִּים! תַּנִּין! טַבָּק בִּמְלֹא תִפְרַחַת!

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

תָּמִיד אָמַרְתִּי כִּי אָבוֹא לְסַנְטְיָגוֹ

בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל מַיִם שְׁחוֹרִים.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

יָרִיעַ אַלְכֹּהוֹל בְּאוֹפַנֶּיהָ

גַּם צַפְרִירִים יָרִיעוּ!

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

אַלְמוֹג שֶׁלִּי בַּעֲרָפֶל שָׁקוּעַ.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

הַיָּם חָנוּק בַּחוֹל.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

שָׁרָב לָבָן. פֵּרוֹת מֵתִים.

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

הוֹ, קְנֵי סֻכָּר רַעֲנָנִים

לְאֹרֶךְ מֵי הַנַּחַל!

אֵלֵךְ לְסַנְטְיָגוֹ.

---

לונה ונוף החרקים/ פדריקו גרסיה לורקה

מאת

פדריקו גרסיה לורקה

תְּפִלָּתִי, אֵם־כָּל־חַי לְפָנַיִךְ

מַלְכַּת הָרָקִיעַ וּבוֹרְאָה כָּל חַי.

תְּנִי לִי טֹהַר־אוֹרָם שֶׁל קְטַנֵּי־יְצוּרַיִךְ,

שֶׁאוֹצַר לְשׁוֹנָם רַק אוֹת יְחִידָה.

חַיּוֹת בְּלִי נְשָׁמָה, פְּשׁוּטֵי צוּרָה וְתֹאַר,

שֶׁאֵין בָּהֶן חָכְמַת חָתוּל בְּזוּיָה,

וְלֹא הָגוּת־יַנְשׁוּף כּוֹזֶבֶת

וְלֹא כִּשָּׁרוֹן פָּסוּל כְּשֶׁל הַסּוּס.

הַלָּלוּ יֹאהֲבוּ בְּלֹא עֵינַיִם

אַךְ בִּתְחוּשָׁה לָאֵינְסוֹף הַלֻּלְיָנִי,

וְהֵם מִתְקַהֲלִים גַּלִּים־גַּלִּים

לִהְיוֹת שָׁלָל לְצִפֳּרֵי הַטֶּרֶף.

וּמָה אֶדְרשׁ מִמֶּךָּ? רַק מִדַּת הַגֹּדֶל,

אֲשֶׁר לַפִּרְחָחִים שְׁטוּחֵי־הַגּוּף

לְבַל אֶתְנֵם לְפֶגַע וּמִרְמָס

תַּחַת תְּמִימוּתָהּ הָאַכְזָרִית שֶׁל נַעַל.

מֵאֵין בִּינָה לָדַעַת אֶת נַפְשָׁם,

לֹא יִמָּצֵא אֶחָד שֶׁיְּקוֹנֵן עַל נֶפֶשׁ

אַלְפֵי הָרְבָבָה מֵתִים שׁוֹכְנֵי עָפָר,

שֶׁבְּכִכַּר הַשּׁוּק הַמְאֻכְלֶסֶת

רָאשֵׁי בְּצָלִים עֲרוּפִים וְשֶׁמֶשׁ

צְהֻבָּה קְרוּצָה מִדָּגִים מְעוּכִים.

אַתְּ, אִמֵּנוּ, נוֹרָאָה לָנֶצַח,

אַתְּ, לִוְיְתָנִית בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם,

אַתְּ, חוֹמֶדֶת, הֲלָצוֹת לָנֶצַח,

קְרוֹבָה לַעֲלֵי הַכַּרְפָּס הַמֻּרְעָל,

אַתְּ, הֲלֹא תֵּדְעִי, כִּי אָנֹכִי אָבִין

לִבְשָׂרָם שֶׁל קְטַנְטַנֵּי עוֹלָמֵנוּ.

---

בלדה על השוורים/ פדריקו גרסיה לורקה

מאת

פדריקו גרסיה לורקה

(מתוך “מריאנה פינדה”)

בִּגְדָל־הַקְּרָבוֹת, שֶׁמִּקֶּדֶם

רָאוּ הָעֵינַיִם בְּרוֹנְדָה,

חֲמֵשֶׁת שְׁוָרִים בּוֹ הוֹפִיעוּ,

צִבְעָם כְּעִנְבָּר שְׁחוֹר־הַגֶּוֶן

עִם פַּס הַכַּרְכֹּם וְהַחֶרֶת.

כָּל הָעֵת אָז עָלַיִךְ הִרְהַרְתִּי

וְאָמַרְתִּי בַּלֵּב: לוּ הָיְתָה פֹּה

רַעְיָתִי מַרְיָנִיטָה פִּינֵדָה!

בְּנוֹת רוֹנְדָה הִגִּיעוּ בְּרֶנֶן,

עַל עֶגְלוֹת־צִבְעוֹנִין הֵן צָהָלוּ,

כָּל עַלְמָה — מְנִיפָה בְּיָדֶיהָ,

מְנִיפָה סְגַלְגַּלָּה, מְהֻדֶּרֶת,

רְקוּמָה קַשְׂקַשֵׂי פָּז וָכֶסֶף.

וְרָכְבוּ בַּחוּרֶיהָ שֶׁל רוֹנְדָה

עַל סוּסוֹת שׁוֹעֲטוֹת בְּרַהַב.

סוֹמְבְּרֶרוֹס רַחֲבֵי־הַשּׁוּלַיִם

עַד גַּבּוֹת הָעֵינַיִם שָׁמָטוּ

וְזִירַת־הַשְּׁוָרִים עַל צוֹפֶיהָ

(מַסְרֵקוֹת גְּבוֹהִים וְקַלַּנְיֵס¹)

צְחוֹק לָבָן וְשָׁחוֹר הֱעִירוּהָ

כְּגַלְגַּל מַזָּלוֹת מִתְנוֹעֵעַ.

עַד שֶׁבָּא קַיֶטָנוֹ אִישׁ־חַיִל

בְּבִגְדּוֹ הַיָּרֹק כְּתַפּוּחַ

מְשֻׁזַּר נִימֵי־מֶשִׁי וָכֶסֶף

וְחָצָה אֶת הַחוֹל הַזָּרוּעַ,

שֶׁהִבְהִיק לוֹ כְּבֹהַק הַתֶּבֶן.

מַעֲדַנּוֹת הוּא פִּלֵס לוֹ הַדֶּרֶךְ

בֵּין הָמוֹן מִתְגָּעֵשׁ וְקוֹדֵחַ

אֶל שְׁוָרִים לֹא יָדְעוּ עֹל וָרֶסֶן,

שֶׁסְּפָרַד מְחַיָּה, מְטַפַּחַת.

פְּנֵי הָעֶרֶב כְּאִלּוּ חָשָׁכוּ

וְלָבְשׁוּ־הִתְעַטְּפוּ קַדְרוּת יֶתֶר.

לוּ אַךְ רְאִיתֶם כַּמָּה חֵן לוֹ

בְּכָל נִיעַ וְנִיד שֶׁלַּבֶּרֶךְ,

מָה אֵיתָן הוּא עָמְדוֹ לִבְלִי רֶתַע

בְּשֵׂאתוֹ לוֹ גְּלִימָה וּמוּלֵטָה²

אֲפִילוּ זֶה פֶּדְרוֹ רוֹמֶרוֹ

הַלּוֹחֵם כַּאֲרִי — לֹא יִשְׁוֶה לוֹ.

חֲמֵשֶׁת שְׁוָרִים לַמָּוֶת הִכְרִיעַ

עִם פַּס הַכַּרְכֹּם וְהַחֶרֶת.

בְּחֻדָּהּ שֶׁל חַרְבּוֹ הוּא הִפְרִיחַ

בְּשָׂרָם חֲמִשָּׁה גְּבִיעֵי־פֶּרַח.

אֶל חָטְמָן שֶׁל חַיּוֹת הַשַּׁחַץ

כֹּה וָכֹה הָיָה מְרַחֵף הוּא,

כְּפַרְפַר־אַדִּירִים — עָט כְּנֶגֶד

גּוּף־זָהָב אֲדֹם הַכְּנָפַיִם.

גַּם זִירַת הַקִּרְקָס, גַּם הָעֶרֶב

פִּרְכְּסוּ מֵעֹצֶם הַזַּעַם

וְאֶל רֵיחַ הַדָּם הַקּוֹדֵחַ

נִמְזַג גַּם רֵיחָהּ שֶׁל הַסְּיֶרָה³

וַאֲנִי עוֹד הִרְהַרְתִּי עָלַיִךְ,

וְאָמַרְתִּי בַּלֵּב: לוּ הָיְתָה פֹּה

רַעְיָתִי שֶׁלִּי הָעוֹגֶמֶת,

רַעְיָתִי מַרְיָנִיטָה פִּינֵדָה!

---

שאלות

מאת

פדריקו גרסיה לורקה

מאת פדריקו גרסיה לורקה

סִיעָה שֶׁל צִרְצָרִים הוֹמָה בַּדֶּשֶׁא.

— מַה תֹּאמַר, מַרְק אוֹרֶלְיוּס,

עַל חַכְמֵי־הַגַּיְא קְדוּמִים אֵלֶּה?

— הָגוּתְךָ מַה דַּלָּה הִיא!

מַעֲדַּנּוֹת שׁוֹטְפִים מֵימֵי הַנַּחַל.

— הוֹ סוֹקְרָטֶס, מָה רָאִיתָ

בַּמַּיִם הַהוֹלְכִים אֶל מַר הַמָּוֶת?

— אֱמוּנָתְךָ מָה עֲלוּבָה הִיא!

הַשּׁוֹשַׁנִּים מִתְפּוֹרְרוֹת בָּרֶפֶשׁ.

— יוֹחָנָן אֲהוּב אֱלֹהַּ,

בְּעַלְעֲלֵי הַחֶמֶד אֵלוּ, מָה רָאִיתָ?

— לְבָבְךָ מַה קָּטוֹן הוּא!

---

שיר הפלפל

מאת

אלמוני/ת

(לפי שיר זמר מכסיקני)

אַתְּ פִּלְפֵּל בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנִּי

אֲדַמְדַּם וְעוֹקְצָנִי.

יֵשׁ לִי פִּלְפְּלִים בְּשֶׁפַע,

אָנָּא סוּרִי אֶל גַּנִּי!

אֱמוּנִים כִּי אֶשָּׁבַע לָךְ

לֹא אָפִירָה אֶת נִדְרִי.

הַפְּרָחִים יִהְיוּ עֵדִים לִי

וְסַנְדָּק לִי בְּאֵרִי.

אִמָּא לְךָ וְאָב בֶּן־חַיִל,

אַךְ לִבָּם אֵינוֹ שָׁלֵם.

אַל יָרֹקּוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם:

עוֹד מְעַט יִשְׁתּוּ מֵהֶם!

עֲצָתִי לָהֶם הָבִיאִי,

הִיא אַחַת וּנְכוֹנָה:

עֲצָתִי הִיא — אֵין עֵצָה עוֹד,

כִּי בִּתָּם כְּבָר הִתְחַתְּנָה.

עַל סוּסָהּ זוֹ הֵן רָכַבְתִּי,

וְרָכַבְתִּי הָרִאשׁוֹן.

אִם אַחֵר יִרְכַּב עָלֶיהָ,

לֹא אֶחְשֹׁב זֹאת לְאָסוֹן.

לֵיל הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּנוּ

לֹא שָׂבַעְתִּי עֹנֶג רַב.

בִּגְזוּזְטְרָה חָתוּל הוֹפִיעַ

וְרָדַפְתִּי אַחֲרָיו.

מִי אָמַר לָךְ כִּי חָתוּל הוּא,

מִין חָתוּל שֶׁל יֶרַח־דְּבַשׁ?

הוּא הָיָה בְּמִכְנָסַיִם

גַּם סוֹמְבְּרֶרוֹ הוּא חָבַשׁ!

---

התרנגולת

מאת

אלמוני/ת

(שיר עם ספרדי)

תַּרְנְגֹלֶת לִי קָנִיתִי

עִם חֲמֵשֶׁת אֶפְרוֹחִים.

קוּרוּק־לוּק־לוּ

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

בִּמְחִירָהּ שַׁלֵּם שִׁלַּמְתִּי

כָּל כַּסְפִּי שֶׁבָּאַרְנָק.

קוּרוּק־לוּק־לוּ,

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

בֹּקֶר־אוֹר קָנֹה קְנִיתִיהָּ

וּבָעֶרֶב הִיא אָבְדָה.

קוּרוּק־לוּק־לוּ,

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

הוֹי, שְׁכֵנִים שֶׁלִּי, הַגִּידוּ,

כָּל שְׁכֵנַי שֶׁבַּשְּׁכוּנָה!

קוּרוּק־לוּק־לוּ,

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

הַרְאִיתֶם הַתַּרְנְגֹלֶת,

שֶׁאֶתְמוֹל קָנִיתִי לִי?

קוּרוּק־לוּק־לוּ,

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

לֹא עַל תַּרְנְגֹלֶת צַר לִי,

כִּי נוֹתְרוֹ הֵם יְתוֹמִים!

קוּרוּק־לוּק־לוּ,

קוּרוּק־לוּק־לוּ!

שירי עם אנגליים

---

ג'וני הספן

מאת

ויליאם שייקספיר

ג’וֹנִי נִצְטַוָּה בִּן־לַיְלָה

לְהַפְלִיג לְיָם רָחוֹק

וְעָזַב בְּחִירַת לִבֵּהוּ

חֶרֶשׁ בּוֹכִיָּה בַּחוֹף.

מֵרְרָה בִּבְכִי יוֹמַיִם,

תַּלְתַּלֶּיהָ הִיא תָּלְשָׁה,

עַד שֶׁבְּסַפָּן בֶּן־חַיִל

שָׁם, עַל שְׂפַת הַיָּם, פָּגְשָׁה.

"יָפָתִי, הַאִם בּוֹכָה אַתְּ

עַל כִּי ג’וֹן נָסַע מִכָּאן?

הִנָּשְׂאִי לִי וְאֶהְיֶה לָךְ

בַּעַל טוֹב גַּם נֶאֱמָן!

שְׁתֵּי שְׂמִיכוֹת חַמּוֹת אֶקְנֶה לָךְ

וְטַבַּעַת קִדּוּשִׁים.

עֲרִישָׂה שֶׁל פָּז אֶקְנֶה לָךְ,

יֶלֶד־פָּז בָּהּ תְּיַשְׁנִי."

מִמַּסָּע אָרֹךְ שָׁב ג’וֹנִי,

מִמֶּרְחָב שֶׁל יָם סוֹעֵר

וּמָצָא בְּחִירַת לִבֵּהוּ

בְּחֵיקוֹ שֶׁל אִישׁ אַחֵר.

אִם תַּפְלִיג, בָּחוּר, הַיַּמָּה

לְשָׁרֵת אֶת אַרְצֶךָ,

אַל תִּהְיֶה שׁוֹטֶה כְּג’וֹנִי,

הִתְחַתֵּן לִפְנֵי צֵאתְךָ!

---

שיר ערש

מאת

ויליאם שייקספיר

נוּמָה בְּשֶׁקֶט, יַלְדִּי הַקָּט

אִמָּא תִּקְנֶה לְךָ דּוּכִיפַת.

הַדּוּכִיפַת אִם לֹא תָּשִׁיר,

אִמָּא תִּקְנֶה לְךָ סַפִּיר.

אִם הַסַּפִּיר הוּא מְזֻיָּף,

אִמָּא תִּקְנֶה רְאִי שֶׁל זָהָב.

אִם הָרְאִי יִהְיֶה לִרְסִיסִים

אִמָּא תִּקְנֶה תַּיִשׁ מַקְסִים.

אִם הַתַּיִשׁ יִצְלַח לְכַפָּרָה,

אִמָּא תִּקְנֶה לְךָ פָּרָה.

אִם הַפָּרָה לֹא תִּתֵּן חָלָב,

אִמָּא תִּקְנֶה לְךָ כְּלַבְלָב.

אִם הַכְּלַבְלָב לֹא יָנִיעַ זָנָב,

אִמָּא תִּקְנֶה סוּס שֶׁתִּרְכַּב.

אִם הַסּוּס יִכָּשֵׁל,

כִּי עוֹדֶנּוּ צָעִיר,

שׁוּב תִּהְיֶה הַמָּתוֹק

מִכָּל יַלְדֵי הָעִיר.

---

החייט והעכבר

מאת

ויליאם שייקספיר

(שיר־עם אנגלי)

הָיֹה הָיָה חַיָּט פָּעוּט

וְלַחַיָּט עַכְבָּר חָמוּד.

בְּבַיִת קָט מוּל הַנָּהָר

חַי הַחַיָּט עִם הָעַכְבָּר.

זֶה הַחַיָּט לְפֶתַע חָשׁ

כִּי הָעַכְבָּר הַטּוֹב נֶחְלָשׁ.

נָתַן בְּפִיו גְּלוּלָה כְּחֻלָּה

שֶׁיִּתְרַפֵּא מִן הַמַּחֲלָה.

מִיָּד הֵבִין: עָשָׂה הוּא שְׁטוּת,

כִּי הָעַכְבָּר נָטָה לָמוּת.

אָז הַחַיָּט בְּרֹב תְּבוּנָה

עוּגָה אָפָה לוֹ שֶׁל גְּבִינָה.

"פְּרוּסָה אֱכֹל־נָא, עַכְבָּרִי!

אֱכֹל, אֱכֹל עַד שֶׁתַּבְרִיא".

וְעַכְבָּרֵנוּ הָאֻמְלָל

מִן הַכָּבוֹד הַזֶּה נִבְהַל.

נִבְהַל וְעַל נַפְשׁוֹ נִמְלַט

וְאַחֲרָיו רָץ הַחַיָּט.

רָץ הַחַיָּט, רָץ כָּל הָעֵת

וּכְשֶׁתְּפָשׂוֹ הָיָה הוּא מֵת.

אָז הַחַיָּט מִהֵר מִהֵר

לִקְנוֹת בַּשּׁוּק עַכְבָּר אַחֵר.

---

זמר ציפורים

מאת

ויליאם שייקספיר

אֲבוֹי! — קָרָא עֲטַלֵּף קָטֹן —

אָסוֹן קָרָה לִי, אֵי אָסוֹן:

אָבְדָה אֲהוּבָתִי שֶׁלִּי,

לָכֵן אֲנִי יְצוּר לֵילִי!

מָה רַע, מַה מַּר הוּא מַזָּלִי:

הַלַּיְלָה הוּא לִי יוֹם

וְהַיּוֹם — לֵילִי!

אֲבוֹי! — קָרָא אֲדֹם הֶחָזֶה, —

גַּם לִי קָרָה אָסוֹן שֶׁכָּזֶה:

עַלְמָה חִבְּקָה לִי וַתִּבְרַח —

מֵאָז חָזִי אָדֹם וְצַח כָּל־כָּךְ!

מָה רַע, מַה מַּר הוּא מַזָּלִי:

הַלַּיְלָה הוּא לִי יוֹם

וְהַיּוֹם — לֵילִי!

אֲבוֹי! — קָרָא קִיכְלִי מִסְכֵּן —

לוּלֵי הָיִיתִי כֹּה זָקֵן,

נָשָׂאתִי שְׁתַּיִם קִיכְלִיּוֹת,

אַחַת תִּבְגֹּד, שְׁנִיָּה — בַּתּוֹר!

מָה רַע, מַה מַּר…

אֲבוֹי! — קָרָא עוֹרֵב — קְרָא, קְרָא!

אָהַבְתִּי נַעֲרָה צְחוֹרָה,

אַךְ הִיא הָלְכָה וְלֹא תַּחֲזֹר:

מֵאַז אֲנִי שָׁחֹר מִשְׁחֹר!

מָה רַע, מַה מַּר…

אֲבוֹי! — קָרָא יַנְשׁוּף־שֵׂיבָה —

אָהַבְתִּי אַלְמָנָה נָאוָה,

אַךְ הִיא אָמְרָה דָּבָר אָיֹם:

לֵילוֹת תֹּאהַב, יָמִים תַּחֲלֹם!

מָה רַע, מַה מַּר…

יוֹנָה הֵשִׁיבָה חֲבִיבָה:

לֹא כָּךְ תִּזְכּוּ בְּאַהֲבָה.

אִם לֹא תִּרְצוּ שֶׁתִּמָּלֵט,

בַּלֵּב שִׁמְרוּהָ כָּל הָעֵת!

---

שני כורי פחם

מאת

ויליאם שייקספיר

בְּלֶכְתִּי לַמִּכְרֶה עִם רֵעִי הַקָּטָן

פָּגַשְׁנוּ לְפֶתַע בִּכְבוֹד הַשָּׂטָן.

הֲרִימוֹתִי מַכּוֹשׁ וּבַחשֶׁךְ הָעָב

עָקַרְתִּי קַרְנָיו וְתָלַשְׁתִּי טְלָפָיו.

חֲבֵרִי, זֶה לֹא טוֹב, כִּי נָפַלְתִּי בַּפַּח.

הַבַּקְבּוּק נִשְׁבַּר וְהַוִּיסְקִי נִשְׁפַּךְ

הַמַּכּוֹשׁ בֵּין אַבְנֵי הַפֶּחָם נִקְבַּר,

אָז נָשׁוּבָה הַבַּיְתָה, רֵעִי הַיָּקָר!

גָּרַפְנוּ פֶּחָם מְלֹא קְרוֹנִית וְיוֹתֵר.

הַמְּנוֹרָה כָּבְתָה וְרֵעִי הִתְפַּגֵּר.

זֶהוּ צְחוֹק הַשָּׂטָן! הֲלָצָה אַכְזָרִית:

אֶת נַפְשׁוֹ הוּא לָקַח וַאֲנִי — הַקְּרוֹנִית!

וְהִנֵּה הַקְּרוֹנִית וְרֵעִי פֹּה מֻטָּל.

אֲשַׁמֵּן אוֹתָהּ קְצָת וְאֶסַּע וַחֲסָל.

כִּי רֵעִי כֹּה שָׁקֵט, הוּא גָמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ

וְתוּכְלוּ, אִם תִּרְצוּ, כְּבָר לִפְשֹׁט כֻּתָּנְתּוֹ.

---

שיר השיכר

מאת

ויליאם שייקספיר

אָדָם אֲנִי

קָטָן־קָטָן

וְכָל הוֹנִי

הוּא הַקַּנְקַּן.

אִם קַר בַּלֵּב וְקַר בַּבַּיִת

וְאֵין פַּת־לֶחֶם לִי וְזַיִת

אֲנִי נוֹתֵן עֵינִי

בְּקַנְקַנִּי

וְשׁוּב אֲנִי בָּחוּר בֶּן־חַיִל.

כִּי בַּקַּנְקַן שׁוֹכֵן קֵיסָר

הוּא לְבֶן־זָקָן, צְהֹב שֵׂעָר

וּשְׁמוֹ שֵׁכָר.

אֵי, אֵי שֵׁכָר בָּהִיר!

אֵי, אֵי שֵׁכָר, שֵׁכָר מָרִיר!

אַתָּה רוֹמֵז, אַתָּה קוֹרֵא לִי

לִלְגֹּם, לִלְגֹּם מִסַּם־הַפֶּלִי.

— חַיֶּיךָ, כָּאן, חַיֶּיךָ כָּאן, —

עוֹנֶה בְּקֶצֶף הַקַּנְקַן.

אָדָם אֲנִי

קָטָן־קָטָן

וְכָל הוֹנִי

הוּא הַקַּנְקַּן.

אִם יַךְ הַגֶּשֶׁם בְּחָזִי לִי

וְרוּחַ פַּח בְּעַכּוּזִי לִי

אֲנִי נוֹתֵן עֵינִי

בְּקַנְקַנִּי

וְלֹא אִכְפַּת לִי מָה וְמִי לִי.

כִּי בַּקַּנְקַן שׁוֹכֵן קֵיסָר…

אָדָם אֲנִי

קָטָן־קָטָן

וְכָל הוֹנִי

הוּא הַקַּנְקַּן.

אִם אֵין בַּכִּיס פְּרוּטַת־נְחֹשֶׁת

וְהָעוֹלָם נִרְאֶה בֵּית־בּשֶׁת

אֲנִי נוֹתֵן עֵינִי

בְּקַנְקַנִּי

וְשׁוּב כּוֹכָב נִדְלָק בַּחשֶׁךְ.

כִּי בַּקַּנְקַן שׁוֹכֵן קֵיסָר…

אָדָם אֲנִי

קָטָן־קָטָן

וְכָל הוֹנִי

הוּא הַקַּנְקַּן.

אִם אֲהוּבַת־לִבִּי זוֹעֶפֶת

וּמְרִי נַפְשָׁהּ עָלַי שׁוֹפֶכֶת

אֲנִי נוֹתֵן עֵינִי

בְּקַנְקַנִּי

וְכָל עַלְמָה לִי מְחַיֶּכֶת.

כִּי בַּקַּנְקַן שׁוֹכֵן קֵיסָר…

---

מתוך "ספר השטויות"

מאת

אדוארד ליר

מאת אדוארד ליר

הָיֹה הָיָה אָדָם שַׁקְדָּן וָטוֹב,

אַךְ לוֹ הָיָה לַאֲסוֹנוֹ גַּם תֹּף,

אֲשֶׁר עָלָיו תּוֹפֵף תְּפִיפוֹת בְּלִי סוֹף.

עַל כֵּן סִיעַת שְׁכֵנָיו הָיְתָה נִזְעֶקֶת

וּמְצַוְּחָה אֵלָיו: הוֹ, שֶׁקֶט, שֶׁקֶט!

וְכֹה הֵם צָעֲקוּ עַל הָאֻמְלָל,

עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ פָּרְחָה וְנִשְׁתַּתֵּק בִּכְלָל.

הָיֹה הָיָה בְּצִ’ילִי הַמְּדִינָה

אֶזְרָח אֶחָד, בִּרְיָה מִסְכֵּנָה,

שֶׁהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ מְגֻנָּה.

יוֹם־יוֹם יָשַׁב עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת,

אָכַל פְּרִי עֵץ — אַגָּס, תַּפּוּחַ, זַיִת.

וְכָךְ, בְּשֶׁל זֵיתִים וְתַפּוּחִים,

נִמְאַס הָאִישׁ עַל כָּל הָאֶזְרָחִים.

הָיָה בָּחוּר אֲשֶׁר אָהַב בְּלִי קֵץ

לִשְׁכֹּן כְּמוֹ צִפּוֹר קְטַנָּה עַל עֵץ.

אֲבָל, לְצַעֲרוֹ, דְּבוֹרָה שׁוֹחֶצֶת

לְלֹא הֶפְסֵק הָיְתָה אַפּוֹ עוֹקֶצֶת.

וַאֲנָשִׁים אָז שָׁאֲלוּ בְּקוֹל זָעוּם:

“הַאִם הִיא מַשְׁמִיעָה לְךָ זִמְזוּם?”

הוּא הָיָה מֵשִׁיב מֵעַל הָעֵץ:

“וַדַּאי, וַדַּאי, וְעַד לְהִתְפּוֹצֵץ.”

יֵשׁ עִיר בְּאַנְגְלִיָּה, הוֹ! עִיר נִסִּים!

כֻּלָּהּ הִיא אֲדִיבוּת וְנִימוּסִים.

בָּעִיר הַזֹּאת רַבַּת הַחֵן וָחֶסֶד

שָׁכְנָה עַלְמָה זְקֵנָה כֹּה מְנֻמֶּסֶת,

שֶׁלֹּא חָדְלָה מִשְׂחוֹק לָהּ שְׂחוֹק אָדִיב,

וְלֹא חָדְלָה מֵהִשְׁתַּחֲווֹת סָבִיב.

עַד שֶׁיָּרְדָה עָמֹק וְנִקְבְּרָה.

כָּל הָעִיר עַל כָּךְ הִצְטַעֲרָה.

הָיֹה הָיָה אִישׁ, בַּעַל בְּעַמָּיו,

יְצוּר עָנָו מְאֹד וּבַעַל־אַף.

אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מֵעֵז לוֹמַר לוֹ,

כִּי מִשְׁתּוֹמֵם הוּא וְכִי קְצָת מוּזָר לוֹ,

שֶׁאַף לוֹ כֹּה אָרֹךְ, כֹּה מְזֻנָּב,

הָיָה הָאִישׁ יוֹצֵא אָז מִכֵּלָיו,

וּמְצַעֵק: כָּזָב, כָּזָב, כָּזָב!

הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁחַי עַל תֵּל

שֶׁמֵּעוֹדוֹ לֹא הִתְהַלֵּךְ בָּטֵל.

לֹא לְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם וְלֹא בַּלֵּיל.

לָבוּשׁ הָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְלַת עֶרֶב,

שֶׁהוּא יָרַשׁ מִסַּבְתָּא, וּבְלִי הֶרֶף

הָיָה עוֹלֶה וְשׁוּב עוֹלֶה לַתֵּל,

וּמֵעוֹדוֹ לֹא הִתְהַלֵּךְ בָּטֵל.

בְּעִיר תּוּרְכִּית אַחַת, שֶׁסְּמִירְנָה שְׁמָהּ,

הִתְגּוֹרְרָה עִם סַבְתָּא אֲיֻמָּה

רִיבָה אַחַת זְרִיזָה וּמְמֻלַּחַת

שֶׁלֹּא יָדְעָה סָפֵק וְגַם לֹא פַּחַד.

כִּי סַבְתָּא זוֹ רְדָפַתָּהּ עַד חָרְמָה!

בִּקְּשָׁה לִשְׂרֹף חַיִּים אֶת הָעַלְמָה,

אַך זֹאת תָּפְסָה חָתוּל וְנָהֲמָה:

שִׂרְפִי אוֹתוֹ, הוֹ סַבְתָּא אֲיֻמָּה!

הָיֹה הָיְתָה עַלְמָה נָאָה אַחַת,

שֶׁבְּצֵאתָהּ לָשׂוּחַ בְּשַׁבָּת,

עַל כּוֹבָעָהּ הַנּוֹחַ וְנֶחְמָד

עָמְדוּ סִיעוֹת שֶׁל צִפֳּרִים כָּאֵלֶּה,

שֶׁכָּל רוֹאֶה הָיָה קוֹרֵא: “אוֹ, פֶּלֶא!”

אַךְ הָעַלְמָה אָמְרָה: “לִי לֹא אִכְפַּת”!

וּלְכָל צִפּוֹר לָחֲשָׁה: “בְּרוּכָה כִּי בָּאת!”

הָיֹה הָיָה אָדָם בַּעַל־זָקָן

אֲשֶׁר אָמַר: "אֲנִי מִזְּמַן מִזְּמַן

יָרֵאתִי מִמִּקְרֶה לֹא יֵאָמֵן:

שְׁתֵּי לִילִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן סְגַלְגֹּלֶת

אַרְבַּע חוּגוֹת, חוֹחִית וְתַרְנְגֹלֶת

כֻּלָּן, כֻּלָּן יִבְנוּ עָלַי קִנָּן.

וְדַוְקָא עַל צַמֶּרֶת הַזָּקָן…

הָיֹה הָיְתָה בְּרֵיד הָעֲיָרָה

בִּרְיָה אַחַת תְּמוּהָה וּמוּזָרָה

שֶׁלְּעִתִּים בִּלְבַד הַנַּעֲלַיִם

הָיְתָה הִיא מְסִירָה מִן הָרַגְלַיִם.

קָנְתָה לָהּ סַנְדָּלִים שֶׁל עֵץ, וַחֲבוּרָה

שֶׁל כְּלַבְלָבִים זְרִיזָה וּמְנֻמָּרָה,

וְכָךְ אִתָּם טִיְּלָה בָּעֲיָרָה.

---

סונטה 43

מאת

ויליאם שייקספיר

מאת ויליאם שקספיר

כִּי אֶעֱצֹם עֵינַי — הֵן מֵיטִיבוֹת לִרְאוֹת.

הַכֹּל סָמוּי מֵהֶן בָּאוֹר — וַחֲסַר־עֵרֶךְ,

אַךְ בִּשְׁנָתִי יַבִּיטוּ בָּךְ מֵחֲלוֹמוֹת,

וְאַף כִּי הֵן חָשְׁבוּ — בַּחשֶׁךְ אַתְּ מוּאֶרֶת.

וְאַתְּ, אֲשֶׁר צְלָלִים תָּאִירִי בְּצִלֵּךְ,

אִמְרִי מַה בְּגוּפֵךְ יָכוֹל לָתֵת תִּפְאֶרֶת

לְאוֹר הַיּוֹם, שֶׁהוּא קוֹדֵר לְעֻמָּתֵךְ,

אִם לְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אַתְּ כֹּה זוֹהֶרֶת!

הוֹ, מַה גָּדוֹל הָיָה הָאשֶׁר בְּעֵינַי,

לוּ הִתְעוֹרַרְתִּי בֹּקֶר וְזָכִיתִי פֶּתַע

לִרְאוֹת דְּמוּתֵךְ שֶׁלָךְ לְאוֹר הַיּוֹם הַחַי,

דְּמוּת שֶׁזָּרְחָה אֵלַי בַּחֲשֵׁכָה הַמֵּתָה!

יוֹם בִּלְעָדַיִךְ הוּא לַיְלָה וְלֹא יוֹם,

וְלַיְלָה — יוֹם, בְּהוֹפִיעֵךְ לִי בַּחֲלוֹם.

---

סונטה 22

מאת

ויליאם שייקספיר

מאת ויליאם שקספיר

לַשָּׁוְא תֹּאמַר לִי הַמַּרְאָה שֶׁכְּבָר זָקַנְתִּי

כָּל עוֹד אַתָּה וּנְעוּרִים הֵם הַיְנוּ הָךְ.

רַק אִם הַזְּמַן יַחֲרֹשׁ פָּנֶיךָ וְהִבְחַנְתִּי

בְּמַר הַמָּוֶת, שֶׁאֶת פְּתִיל־חַיַּי חָתַךְ.

הֵן כְּלִיל־הַיֹּפִי, הָעוֹטֵף אֶת דְּמוּת־מַרְאֶיךָ

אֵינוֹ אֶלָּא כְּתֹנֶת לִבִּי הַמְבֹרָכָה,

כִּי לְבָבִי שׁוֹכֵן בְּךָ, — וּבִי — לִבֶּךָ, —

אֵיכָה, אֵפוֹא, אוּכַל לִהְיוֹת זָקֵן מִמֶּךָ?

הוֹ, אֲהוּבִי, חָרֵד לְעַצְמְךָ הֱיֵה־נָא,

כִּי נֶפֶשׁ לִבְשָׂרְךָ תֶּחְרַד, לֹא לִבְשָׂרָהּ.

עַל לְבָבְךָ אֶפְקַח עֵינַי כְּמוֹ אוֹמֶנֶת,

שֶׁאֶת יַלְדָּהּ הָרָךְ תִּשְׁמֹר מִפֶּגַע רַע.

בְּמוֹת לִבִּי אַל תִּתְרַעֵם עַל לְבָבְךָ.

אִם עַל שֶׁלִּי בָּא קֵץ, — הַקֵּץ גַּם עַל שֶּׁלְּךָ.

---

האגרטל השבור

מאת

סילי פרידום

מאת סילי פרידהום

הָאֲגַרְטֵל, שֶׁבַּד־לִילָךְ גָוַע בּוֹ,

נִיד־מְנִיפָה פְּגָעוֹ וַיִבָּקַע,

אַךְ זֶה הַפְּגָם לָעַיִן לֹא נִגְלָה בּוֹ,

שֶׁכֹּה רַכּוֹת הָלְמָה בּוֹ הַמַּכָּה.

וּפֶצַע קַל זֶה, שֶׁחִלְחֵל בַּסֵּתֶר,

כִּרְסֵם גּוּפוּ שֶׁל הַגָּבִישׁ בַּלָּאט,

בִּצְעָדִים סְמוּיִים, אֲבָל לָבֶטַח

מְזִמָּתוֹ הֵפִיק לְאַט־לְאַט.

הַמַּיִם עֲזָבוּהוּ נֵטֶף־נֵטֶף

וּמִפְּרָחָיו כָּל עֲסִיסָם נִגַּר.

עַתָּה אֵין אִישׁ מֵטִיל סָפֵק: אֱמֶת הִיא…

אַל נָא תִּגְעוּ בּוֹ: הוּא נִשְׁבַּר.

כָּךְ לְעִתִּים יָד אֲהוּבָה עָלֵינוּ

מִבְּלִי מֵשִׂים אַף הִיא בַּלֵּב תִּגַּע,

וּמֵאֵלָיו נִסְדָּק גַּם לְבָבֵנוּ

וּפֶרַח־אֲהוּבוֹ גַּם הוּא נִפְגָּע.

הוּא לְעֵינֵי הַכֹּל שְׁלֵם־דְּמוּת וָצֶלֶם

אַךְ עַל פִּצְעוֹ הַדַּק וְהָאַכְזָר

יִזְעַק מֵעֹמֶק תְּהוֹמָיו בְּאֵלֶם:

אַל נָא תִּגְעוּ בּוֹ, הוּא נִשְׁבָּר.

מתוך הלילה ה־12

---

בוא אלי המוות...

מאת

ויליאם שייקספיר

מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

בּוֹא הַמָּוֶת וְקַח עֲלוּמַי:

תַּחַת בְּרוֹשׁ לִי אֶשְׁכַּב בְּקִבְרִי.

נִשְׁמָתִי, עוּפִי נָא בִּלְעָדַי,

כִּי פְּצָעַתְנִי עַלְמָה אַכְזָרִית!

תַּכְרִיךְ לָבָן וְרוֹזְמָרִין,

הָכִינוּ לִי וּבוֹאוּ!

כָּמוֹנִי אִישׁ לֹא הֶאֱמִין

בָּאַהֲבָה לַתֹּהוּ,

אַל יוּטַל פֶּרַח רַךְ וּבָהִיר

עַל גַּבֵּי אֲרוֹנִי הַשָּׁחוֹר,

וּמִלָּה שֶׁל נִחוּם בַּל תָּעִיר

אֶת מִשְׁכַּן עַצְמוֹתַי לִי בַּבּוֹר.

יְהִי קִבְרִי שֶׁלִּי נֶחְצָב

בְּצֵל פִּנָּה שׁוֹמֶמֶת

וְאִישׁ אוֹהֵב בְּתֹם לֵבָב

אַל יַגְמִיעֵנִי דֶמַע.

---

בהיותי נער קט וחמוד

מאת

ויליאם שייקספיר

מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

בִּהְיוֹתִי נַעַר קָט וְחָמוּד

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם הוֹ־הַאי!

כָּל טֵרוּף לִי נֶחְשַׁב כִּדְבַר־שְׁטוּת,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶגְדַּל וָאֶבְגַּר,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם הוֹ־הַאי!

לַגַּנָּב אָז כָּל שַׁעַר נִסְגַּר,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶשָּׂא לִי אִשָּׁה,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

לֹא פְּטָרַנִי שִׂכְלִי מֵעָנְשָׁהּ,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאָבוֹא בַּיָּמִים,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם,הוֹ־הַאי!

וְאֶלְגֹּם יוֹם תָּמִים, לֵיל תָּמִים,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

מַה קַּדְמוֹן, מַה קַּדְמוֹן, הָעוֹלָם,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

הַיְנוּ הַךְ. מִשְׂחָקֵנוּ כְּבָר תָּם,

מִי יִתֵּן וְנָעַם עַד בְּלִי דַי.

---

יקירתי לאן פנייך

מאת

ויליאם שייקספיר

מתוך הלילה ה־12 / ויליאם שקספיר

יַקִּירָתִי, לְאָן פָּנַיִךְ?

הִנֵּה דּוֹדֵךְ שׁוֹחֵר דּוֹדַיִךְ.

דּוֹדֵךְ יָשִׁיר בְּשֵׁפֶל־בֶּרֶךְ,

הוֹ, אַל תֵּלְכִי, כִּי חֲמוּדָה אַתְּ!

פְּגִישַׁת־דּוֹדִים הִיא סוֹף הַדֶּרֶךְ,

זֶה סוֹד גָּלוּי לְכָל בַּר־דַּעַת.

לֹא בֶּעָתִיד הַלֵּב יֹאהַב לוֹ,

כִּי גִיל־עַכְשָׁו גַּם צְחוֹק־עַכְשָׁו לוֹ,

אֲשֶׁר יָבוֹא רָחוֹק עֲדַיִן.

אִם לֹא נִשְׁתֶּה יֶחְמַץ הַיַּיִן.

נַשְּׁקִי בְּעֹז יְפַת־הַמֵּצַח,

אֵין עֲלוּמִים פּוֹרְחִים לָנֶצַח!

תרגומים מגרמנית

---

הזמר של אמא קוראג'

מאת

ברטולט ברכט

הַחֲרִישׁוּ תֹּף וּמְצִלְתַּיִם!

עִמְדוּ מִלֶּכֶת חַיָּלִים!

לָכֶם אֶמְכֹּרָה נַעֲלַיִם,

בָּהֶן רָצִים כְּאַיָּלִים!

כִּי הַחַיָּל עָמוּס עַד מָוֶת

רוֹבִים, כִּנִּים, שְׁאָר מַכּוֹת,

אַךְ אִם דִּינוֹ לִצְעֹד הַקְּרָבָה

תְּנוּ נְעָלִים לוֹ חֲזָקוֹת!

הֵעוֹר אָדָם! אָבִיב כָּעֵת!

רַק הַמֵּתִים בַּלָּאט נָחִים.

אַךְ כָּל שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ מֵת

שׁוּב מִתְרוֹצֵץ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים!

שִׁמְעוּ קְצִינִים! תּוֹרָה נָאָה לִי,

אֲנִי אַטִּיף לָהּ לֹא לָרִיק:

חַיָּל אֵינוֹ צוֹעֵד הַמָּוְתָה

מִבְּלִי לִטְעֹם פְּרוּסַת נַקְנִיק

תּוֹתָח מָלֵא וְחוֹר בַּבֶּטֶן, —

זֶה לֹא בָּרִיא זֶה לֹא בָּרִיא!

פְּלֻגָּה שְׂבֵעָה בְּעֹז שׁוֹעֶטֶת

יָשָׁר אֶל לֹעַ הָאֲרִי!

הֵעוֹר אָדָם!…

מִקְּרָב אֶל קְרָב תָּדִיר דּוֹהֶרֶת

אִמָּא קוּרָאז' — יָדָהּ תִּכּוֹן!

הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה עוֹפֶרֶת,

הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה מָזוֹן,

אַךְ עוֹד דָּבָר יָקָר צוֹרֶכֶת:

הַבַּחוּרִים הַחֲמוּדִים!

כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶּחְדַּל מִלֶּכֶת

חִישׁ הִצְְטָרְפוּ אֶל הַגְּדוּדִים!

הֵעוֹר אָדָם!

---

שלוש ואלקירות

מאת

היינריך היינה

מאת היינריך היינה

לְמַטָּה קְרָב. אַךְ בָּרָקִיעַ

עַל סוּסֵי־עָנָן יַבְקִיעוּ

וַלְקִירוֹת שָׁלשׁ, שִׁירָן

צְלִיל־שִׁרְיוֹן בּוֹ יְרוּנָן:

"נְסִיכִים אוֹ עַם כִּי רָבוּ —

הַשִּׁלְטוֹן הַכֹּל יִתְאָווּ;

אֵין טוֹבָה מִן הַשְּׂרָרָה,

אֵין בְּרוּכָה מִן הַגְּבוּרָה.

אַה! הַמָּוֶת לֹא יֵצֵּרוּ

גַּם קַסְדוֹת־פְּלָדָה גַּם חֶרֶב.

דָּם שֶׁל גִּבּוֹרִים נִגָּר,

יָד שֶׁל רְשָׁעִים תִּגְבָּר.

זֵר־דַפְנָה, תְּרוּעָה בַּשַּׁעַר!

חֲגִיגִי יוֹפַע בְּדַהַר, —

שֶׁנִּצַּח צַדִּיק וָתָם

בָּא לָרֶשֶׁת נַחְלָתָּם.

זְקַן־הָעִיר וְיוֹעֲצֶיהָ

יְקַדְּמוּ פְּנֵי מְנַצֵּחַ.

הוּא דַלְתֵּי הָעִיר יִפְתַּח,

יִכָּנְסוּ גְיָסוֹת בַּסָּךְ.

מִמְּרוֹמֵי חוֹמָה וּצְרִיחַ

קוֹל שׁוֹפָר וְתֹף יָרִיעַ,

בֶּחָלָל הֶמְיָה וּמְחִי,

הֶהָמוֹן יִקְרָא: יְחִי!

עַל גְּזוֹזְטְרוֹת נִצְבוּ בְּנוֹת־חֶמֶד,

כָּל אַחַת תִּשְׂחַק נִקְסֶמֶת

וְתִזְרֹק לוֹ פִּרְחֵי חֵן.

בְּשֶׁקֶט גֵּא הוּא יְבָרְכֵן".

---

שדה הקרב על-ידי הסטינגס

מאת

היינריך היינה

אַב הַמִּנְזָר מִוֶּלְתָּם נֶאֱנַח מִלֵּב

שָׁעָה שֶׁהַבְּשׂוֹרָה אֵלָיו הִגִּיעָה,

כִּי בְּצָרָה אָבַד הַרוֹלְד מַלְכּוֹ

בְּהַסְטִינְגְּס שָׁם, בִּקְרַב דָּמִים מַכְרִיעַ.

שְׁנֵי נְזִירִים, הֲלֹא הֵם אֶלְרִיק וְאֶסְגוֹד,

שָׁלַח הָאָב אֶל הַמָּקוֹם בְּרֶטֶט

לְמַעַן כִּי יִמְצְאוּ גוּפַת הַרוֹלְד

בְּהַסְטִינְגְּס זוֹ בֵּין חַלְלֵי הַקֶּטֶל.

בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה הָלְכוּ הַנְּזִירִים,

בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה אֵלָיו חָזָרוּ:

"אַב נַעֲרָץ, הֶחֱשִׁיךְ עָלֵינוּ הָעוֹלָם,

בְּאוֹר מַזָּל יָדֵינוּ לֹא הוּאָרוּ.

"בֶּן תַּזְנוּנִים נִצַּח, נִצַּח רָשָׁע,

וּבֶן טוֹבִים נָפַל, נָפַל בֶּן חַיִל,

לִסְטִים מְזֻיָּנִים עוֹשְׁקִים שָׂדוֹת

וּבְנֵי חוֹרִין נוֹתְנִים בִּנְחֻשְׁתַּיִם.

"הָמוֹן רְחוּשׁ כִּנִּים מִנּוֹרְמַנְדִּי

יִפְרֹשׂ אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל אִי הַבְּרִיטִים,

חַיָּט רָכוּב עַל סוּס עִם דָּרְבָּנוֹת

שֶׁל פָּז טָהוֹר בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי.

"אֲבוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁזַּכְּסִי הוּא שִׁבְטוֹ!

קְדוֹשֵׁי הַזַּכְּסִים, גַּם עֲלֵיכֶם הַכֶּתֶם,

כִּי עֲלֵיכֶם, שׁוֹכְנֵי מָרוֹם, לָדַעַת זֹאת:

הֵן מִחֶרְפָּה צוֹרֶבֶת לֹא נֻקֵּיתֶם!

"הִנֵּה נֵדַע מַה פֶּשֶׁר לוֹ בְּהָאִירוֹ

בְּשָׁמֵינוּ הַשַּׁתָּא כּוֹכַב הַשָּׁבִיט.

אָדֹם כְּעֵין הַדָּם בִּדְמִי הַלַּיִל עָבַר

רָכוּב עַל מַטְאֲטֵא אֲחוּז שַׁלְהֶבֶת.

"בְּהַסְטִינְגְּס נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ,

אֲשֶׁר נִבֵּא כּוֹכָב שׁוֹחֵר הַטֶּרֶף,

פָּקוֹד פָּקַדְנוּ שָׁם אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב,

אֶת גְּוִיָּתוֹ בִּקַּשְׁנוּ בֵּין מֻכֵּי הַחֶרֶב.

"הִפְלֵאנוּ לְחַפֵּשׂ גַּם פֹּה גַּם שָׁם

עַד אִם זִיק כָּל תּוֹחֶלֶת עֲזַבָנוּ,

גּוּפַת הַרוֹלְד, מַלְכֵּנוּ הֶהָרוּג,

בֵּינוֹת לַהֲרוּגִים שָׁם לֹא מָצָאנוּ."

הַנְּזִירִים כִּלּוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם.

וַיְּפָרֵךְ יָדָיו הָאָב, וַיֵּבְךְ הַגֶּבֶר,

וַיִּתְעַטֵּף לִבּוֹ הָגוּת כְּבֵדָה

וַיֹּאמֶר לְבַסּוֹף בְּקוֹל נְהִי וָשֶׁבֶר:

"סָמוּךְ לְגַרְנְדְּפִילְד בִּבְרַדְנְשְׁטַיְן,

עָמֹק עָמֹק בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל יַעַר

שׁוֹכֶנֶת לָהּ בָּדָד אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

בְּתוֹךְ בִּקְתָּה שֶׁל עֲנִיּוּת וָצַעַר.

"וְלָהּ קָרְאוּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר

כִּי צַוָּארָהּ כַּלֹּבֶן וְהַטֹּהַר

אֲשֶׁר לַבַּרְבּוּרִים. וְלֶב הַרוֹלְד נִקְשַׁר

בְּאַהֲבָה אֶל הָעַלְמָה יְפַת-הַתֹּאַר.

"הוּא אֲהֵבָהּ מְאֹד, נָשַׁק לָהּ וְחָבַק לָהּ,

אַךְ לְיָמִים הִיא נִשְׁכְּחָה מִלֵּב וָעַיִן.

הַזְּמַן חָלַף-עָבַר, זֶה שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים

חָלְפוּ-עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם בֵּינְתַיִם.

"אַחִים, לַדֶּרֶךְ שִׂימוּ פְּעָמִים,

אֶל מְעוֹנָהּ הַדַּל שֶׁל הָאֻמְלֶלֶת,

לְהַסְטִינְגְּס עִמְכֶם תֵּצֵא וּמַבָּטָהּ

יִמְצָא לָבֶטַח אֶת גּוּפַת הַמֶּלֶךְ.

"בְּתֹם זֹה הַמְּלָאכָה הֲבִיאוּ-נָא

אֶת הַגְּוִיָּה אֶל וֶלְתָּם וּמִלֵּאנוּ

מִצְוַת קְבוּרָה נוֹצְרִית כַּדִּין

וּבִתְפִלָּה לְנִשְׁמָתוֹ נִתֵּן קוֹלֵנוּ."

וְאֶל בִּקְתַּת הַיַּעַר שְׁלִיחֵי הָאָב

הִגִּיעוּ בְּשָׁעָה שֶׁל חֲצוֹת לַיִל.

"הִתְעוֹרְרִי, אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

אַחֲרֵינוּ בּוֹאִי-נָא כְּהֶרֶף-עַיִן.

"כִּי הַדֻּכָּס שֶׁל הַנּוֹרְמָנִים, הוֹ אִשָּׁה,

הֻכָּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ צִבְאוֹת מַלְכֵּנוּ

וְשָׁם בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב שֶׁל הַסְטִינְגְּס

מוּטָל הַרוֹלְד הָרוּג בֵּין שֶׁפַע הֲרוּגֵינוּ.

"עִמָּנוּ בּוֹאִי-נָא לְהַסְטִינְגְּס לְחַפֵּשׂ

גּוּפַת הַמֶּלֶךְ בֵּין אַלְפֵי מֵתֵינוּ,

לְמַעַן הֲבִיאָהּ אֶל וֶלְתָּם הַמִּנְזָר,

כִּי כָּךְ מִפִּי הָאָב הַנַּעֲרָץ צֻוֵּינוּ."

וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר

הִתְקִינָה שִׂמְלָתָהּ כְּחֶתֶף,

וְאַחֲרֵיהֶם הָלְכָה, מִקְלַעַת שְׂעָרָהּ

הַמַּאֲפִיר הָיְתָה בָּרוּחַ מִתְלַבֶּטֶת.

בְּרֶגֶל יְחֵפָה הָלְכָה הַמִּסְכֵּנָה,

עַל פְּנֵי בִּצּוֹת וּסְבַךְ קוֹצִים פּוֹצֵעַ,

עַד אִם בָּקְעָה שַׁחֲרִית וְשׁוּנִיּוֹת הַגִּיר

שֶׁל הַסְטִינְגְּס נִזְדַקְּרוּ לְמוּל עֵינֶיהָ.

הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב

בְּלֹבֶן תַּכְרִיכִים, לְאַט נִקְרַע הוּא

וְנָפוֹג. מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹרְבִים

וְקוֹל נִתְעָב שֶׁל עוֹף טוֹרֵף נִשְׁמָעוּ.

גְּוִיּוֹת לַאֲלָפִים הִתְגּוֹלְלוּ עָפָר

בַּאֲדָמָה שְׁקוּיַת דָּמִים לְמַעֲצֶבֶת.

הָיוּ הֵם לִמְשִׁיסָה — פְּגוּמִים וּמְרֻסָּקִים —

וְעַל יָדָם טְרֵפַת פִּגְרֵי סוּסִים רוֹקֶבֶת.

הִפְסִיעָה לְאִטָּהּ אֶדִית בַּת הַבַּרְבּוּר,

בְּתוֹךְ שׁוּחוֹת דָּמִים יְחֵפַת רַגְלַיִם.

וּכְמוֹ חִצִּים שָׁלְחָה לָעֲבָרִים

גִּצִּים בּוֹלְשִׁים מִבֹּהַק הָעֵינַיִם.

וְהִיא חִפְּשָׂה, הִפְלִיאָה לְחַפֵּשׂ.

נִטְרֶדֶת וְלֵאָה אֶת בְּנֵי הַשַּׁחַץ הַפּוֹרֵחַ

וּצְמֵא הַדָּם הֵנִיסָה בְּיָדָהּ.

דּוּמָם הַנְּזִירִים גָּנְחוּ מֵאֲחוֹרֶיהָ.

הִנֵּה כָּלָה הַיּוֹם בְּחִפּוּשֵׂי חִנָּם

וְעֶרֶב רַד עַל הָעוֹלָם, אַךְ פֶּתַע

מִתְּהוֹמוֹת לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה יָצְאָה

מִין צְעָקָה פּוֹלַחַת וּמְבֹעֶתֶת.

כִּי לְבַסּוֹף מָצְאָה הַבַּרְבּוּר

גּוּפַת מַלְכָּהּ דְּקוּרַת הַחֶרֶב.

הִיא לֹא אָמְרָה מְאוּם וְלֹא בָּכְתָה,

אַךְ הִיא נָשְׁקָה לְמַסֵּכַת פָּנָיו זוֹ הַחִוֶּרֶת.

אוֹתָהּ שָׁעָה טָרְחוּ הַנְּזִירִים

בַּיַּעַר וְלִקְטוּ עֵצִים, שֶׁזֶּה לְזֶה חִבְּרוּ.

כָּךְ לְבַדָּם הִתְקִינוּ מִטָּתוֹ

וּבָהּ נָשְׂאוּ גּוּפַת הַמֶּלֶךְ הַמִּדְבָּרָהּ.

אֶל וֶלְתָּם הֵם נְשָׂאוּהוּ לְאִטָּם

וְשָׁם לִקְבֹּר אֶת הַגּוּפָה כַּדַּת וְדִקְדּוּקֶיהָ,

בְּעִקְבֵיהֶם הָלְכָה בַּת הַבַּרְבּוּר

לִטְמֹן בְּבֹר-צַלְמָוֶת אֶת דּוֹדֶיהָ.

תְּפִלַּת הָאַשְׁכָּבָה מִפִּיהָּ נִזְדַּמְּרָה

בְּמִין דְּבֵקוּת כֹּה יַלְדּוּתִית וּמְצַעֶקֶת,

עַד כִּי פִּלַּח הַלַּיְלָה קוֹל-אֵימִים

וְרַק הַנְּזִירִים הִתְפַּלְּלוּ בְּשֶׁקֶט.

---

חמור אחר שנעצב

מאת

כריסטיאן מורגנשטרן

חֲמוֹר אֶחָד שֶׁנֶּעֶצֶב

דִּבֵּר אֶל אֲשֶׁת נְעוּרָיו:

אֲנִי שׁוֹטֶה, שׁוֹטָה גַם אַתְּ

מוּטָב לָמוּת, נָמוּת מִיָּד.

וּכְפִי שֶׁבָּעוֹלָם נָהוּג

עוֹד חַי חַיֵּי שַׁלְוָה הָזוּג.

---

הברך

מאת

כריסטיאן מורגנשטרן

הוֹלֶכֶת בָּעוֹלָם בּוֹדֶדֶת.

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

הִיא לֹא אִילָן, לֹא אֹהֶל, לֹא צַמֶּרֶת

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

אָדָם הָיָה בְּמִלְחָמָה אַכְזֶרֶת

וְשָׁם בַּקְּרָב גּוּפוֹ רֻטַּשׁ רָטשׁ

אַךְ מִן הַקְּרָב שְׁלֵמָה יָצְאָה הַבֶּרֶךְ

כְּאִלּוּ הִיא הָיְתָה דָבָר קָדוֹשׁ.

מֵאָז הוֹלֶכֶת בּוֹדֵדָה הַבֶּרֶךְ

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

הִיא לֹא אִילָן, לֹא אֹהֶל, לֹא צַמֶּרֶת.

זוֹ בֶּרֶךְ סְתָם — לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.

תרגומים שונים

---

ציפור שחקים

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

אֵין צִפּוֹר שְׁחָקִים יוֹדַעַת

לֹא עָמָל וְלֹא צָרוֹת.

לֹא תִּכְלֶה נַפְשָׁהּ בְּלַהַט

קֵן לִבְנוֹת לָהּ לְדוֹרוֹת.

לַיִל תָּמִים עַל בַּד רוֹדֶמֶת

עַד אִם שֶׁמֶשׁ יַאֲדִים

וְכָנָף תַּרְעִיד נִקְסֶמֶת

וּבְשִׁיר קוֹלָהּ תַּנְעִים.

גָּז אָבִיב, נִזְרוֹ שֶׁל טֶבַע —

וְנָפוֹג גַּם הַשָּׁרָב.

שִׁיר נָדַם, סוּפָה נוֹשֶׁבֶת

עַרְפִּלִּים עוֹטֶה הַסְּתָו.

עַל כֻּלָּם תּוּגָה יוֹרֶדֶת

רַק צִפֹּרֶת-עֹז תַּרְהִיב:

אֶל אַרְצוֹת-הַחֹם נוֹדֶדֶת,

שָׁם תִּשְׁכֹּן לָהּ עַד אָבִיב.

---

אהבה

מאת

איציק מאנגר

עַל הַר מֻשְׁלָג צְבָאִים תְּמוּרֵי-קוֹמָה.

נוֹגְשׁוֹת קַרְנֵי הַכֶּסֶף בְּשׁוּלֵי הַלְּבָנָה

וְהַלְּבָנָה טוֹבָה וּמֵיטִיבָה לָהֶם.

אִמִּי תִּשְׁמֹר בָּהֶם צַעֲדֵיהֶם תִּמְנֶה.

לְבַל יָרִיחוּ בָּם טוֹרְפֵי מִיַּעַר

תִּמְחֶה אֶת עִקְבֵיהֶם בַּשֶּׁלֶג.

מִזֶּה שָׁנִים אֵינֶנָּה עוֹד אִמִּי,

אַהֲבָתָהּ בִּלְבַד רוֹחֶפֶת בֶּחָלָל

פְּרוּשַׂת זְרוֹעוֹת אֶל רוּחַ.

הִיא מְיַשְּׁנָה חֶרְדַּת הַדֶּרֶךְ הָרוֹגֶשֶׁת,

מִפַּחַד עַיִן הָרָעָה לָאַרְנָבוֹת לוֹחֶשֶׁת,

וְלַקָּטֹן בַּתּוֹלָעִים תִּקְרָא לוֹ “יֶלֶד”.

בַּקֶּבֶר לֹא תַּנַּח לָהּ, לְאִמִּי, הָאַהֲבָה.

פּוֹתְחָה הִיא סֵפֶר הַתְּחִנּוֹת לַכּוֹכָבִים,

שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת תְּפִלָּתָהּ שָׁמַיִם מַקְשִׁיבִים.

בַּחֲלוֹמִי טְלָלֵי עֵינֶיהָ מְהַבְהֲבִים…

---

אל חבר

מאת

אברהם סוצקבר

חָבֵר עַל גֶּדֶר תַּיִל

כְּבָר נִשְׁמָתְךָ גָּוְעָה —

וְעוֹד תִּלְחַץ אֶל לְבָבְךָ

פַּת-לֶחֶם חֲרֵבָה

סִלְחָה עַל רְעָבִי,

וּסְלַח עַזּוּת אָדָם,

פִּתְּךָ בְּפִי נָגַסְתִּי

פַּת עֲקֻבָּה מִדָּם.

הוֹ, רֵעַ בֶּן-בְּלִי-שֵׁם,

לֹא אַלְמוֹנִי אַתָּה:

תְּהֵא פַּת-דָּם זוֹ גַם לְךָ

נִחוּם בָּעֲלָטָה.

שֶׁכִּמְזוֹנוֹ שֶׁל עַם הִיא

רָווּי מַרְפֵּא, אוֹר רָב,

כָּךְ לְתוֹכִי נִבְלַע הוּא

עִם זוֹ הַפַּת יַחְדָּו.

חָבֵר, חָבֵר שׁוֹתֵק,

גְּמַעְתִּיךָ, אֲנִי חַי,

תְּבַע חֶשְׁבּוֹנְךָ מִן הָעוֹלָם

בְּכָל תָּא מִתָּאַי,

וְאִם עַל גֶּדֶר תַּיִל

אַחְרִיתִי כְּאַחְרִיתְךָ

לְוַאי דְּבָרִי יִבְלַע אַחֵר

כָּמוֹנִי — אֶת פִּתְּךָ.

---

אגרת

מאת

ניקולה ואפצארוב

עַתָּה הוּא לַיְלָה.

הַמְּכוֹנָה בְּקֶצֶב מְפַזֶּמֶת

מַשְׁרֶה עָלֶיךָ אֱמוּנָה חַמָּה,

הוֹ, לוּ יָדַעְתָּ מָה עַזּוֹת

אֶת הַחַיִים אָהַבְתִּי!

וּמָה רַבָּה בִּי הַשִּׂנְאָה

לַחֲלוֹמוֹת אֵין-טַעַם…

וּכְשֵׁם שֶׁלִּי בָּרוּר שֶׁעוֹד מְעַט יָאִיר הַיּוֹם

כֵּן גַּם בָּרוּר לִי, כִּי בְּמוֹ רָאשֵׁינוֹ

רָאשֵׁי הַקֶּרַח נְבַקֵּעַ.

בָּאֹפֶק הָאָפֵל הַשֶּׁמֶשׁ,

כֵּן, שִׁמְשֵׁנוּ הַבָּהִיר

יִזְרַח.

יְהִי רָצוֹן וְאֶת כְּנָפַי יַחְרוֹךְ,

כַּנְפֵי פַּרְפַּר קָטָן,

לֹא אֲקַלֵּל יוֹמִי,

לֹא אֲמָרֵר בִּבְכִי,

---

חתן פרוון בעל זקן (שיר עם בולגרי)

מאת

אלמוני/ת

אִמִּי עַל עֶרֶשׂ-דְּוָי אָמְרָה לִי

מִצְוָה אַחַת כִּי אֶשְׁמְרֶנָּה:

שֶׁלֹּא אֶקַּח חָתָן נָמוּךְ לִי,

גַּם לֹא נָמוּךְ גַּם לֹא גָבֹהַּ

וַאֲהוּבִי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי

חַיָּט פַּרְווֹת נִפְלָא הִנֵּהוּ:

לוֹ כּוֹבַע שְׁלשׁ יָמִים לְאֹרֶךְ

שְׁלשׁ לְאֹרֶךְ יוֹם לְרֹחַב.

זְקָנוֹ — אַמָּה, קוֹמָה לוֹ זֶּרֶת,

הִשְׁכַּמְתִּי קוּם, לַגָּן הָלַכְתִּי,

בַּדֶּשֶׁא חֲתָנִי מָצָאתִי

בִּצְבָא הַנְּמָלִים לוֹחֵם הוּא —

הַנְּמָלִים כֻּלָּן עָלָיו הֵן

וַחֲתָנִי כֻּלּוֹ תַּחְתָּן הוּא.

בְּסִנָּרִי מִיָּד טְמַנְתִּיהוּ

בְּצֵל בֵּיתֵנוּ הוֹשַׁבְתִּיהוּ.

נִיצוֹץ פָּרַח מִן הַכִּירַיִם

עָלָיו קָפַץ וַיִּשְׂרְפֵהוּ

אֶל הַבְּאֵר אָז הֳבֵאתִיהוּ

אַךְ נֶטֶף מַיִם הִטְבִּיעָהוּ

עַל הַמַּדָּף חִישׁ הִנַּחְתִּיהוּ

וּבְצַלַּחַת כִּסִּיתִיהוּ

עַכְבָּר הִגִּיחַ — חֲטָפָהוּ

חָתוּל שָׁלַחְתִּי — הֶחְזִירָהוּ.

---

פטר-מקטרת

מאת

אלמוני/ת

כָּל פָלַנְדְרִיָה יָדְעָה

סִפּוּר יָשָׁן נוֹשָׁן

עַל אִישׁ אָצִיל אֶחָד,

שֶׁאַךְ נוֹלַד

וּפִיו פָּלַט

עָשָׁן.

נִבְהָל אָבִיהוּ: “אַי, שְׂרֵפָה!”

עָנְתָה אִמּוֹ: "אַל תִּתְרַגֵּשׁ,

אִישִׁי הַטּוֹב וְהֶחָבִיב!

כִּי אֵין פֹּה אֵשׁ,

אֲבָל לַבֵּן מִקְטֶרֶת יֵשׁ

בְּפִיו!"

כָּל פָלַנְדְרִיָה שָׁמְעָה שִׁמְעוֹ,

כָּל פָלַנְדְרִיָה הָגְתָה אֶת שְׁמוֹ

וְגַם אִמּוֹ

כְּשִׁכּוֹרָה קָרְאָה:

פֶּטֶר שֶׁלִּי,

יֶלֶד פִּלְאִי,

נוֹרָא!"

עָרוּם עַד הַצַּוָּאר

רָחַץ לוֹ פֶּטֶר בַּנָּהָר.

אֶת מִכְנָסָיו

וּנְכָסָיו

בַּחוֹף עָזַב.

רַק מִקְטַרְתּוֹ

לָקַח אִתּוֹ.

אִם פֶּטֶר נֶעֱצַב,

אִם פֶּטֶר נֶעֱלַב

נוֹשֵׂא הָיָה תְּפִלָּה לֵאלֹהָיו,

שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו

וְשֶׁיִּטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ

אַךְ שֶׁיִּטֹּל אוֹתָהּ יַחְדָּו

עִם מִקְטַרְתּוֹ.

פֶּטֶר הוֹלִיךְ לַכְּנֵסִיָּה

עַלְמָה יְפֵהפִיָּה.

בֵּרַךְ הַכֹּמֶר אֶת הַצֶּמֶד

פֶּטֶר נָשַׁק לְכַלָּתוֹ

אַךְ מִקְטַרְתּוֹ

הַמְפֻרְסֶמֶת

לֹא זָזָה מִשְּׂפָתָיו.

הָלָךְ לִשְׁכַּב

עַל מִטָּתוֹ

וּלְיָדוֹ

גַּם אֶת אִשְׁתּוֹ הִשְׁכִּיב

וּמִקְטַרְתּוֹ

תְּקוּעָה בְּפִיו.

---

הבחור האמיץ מקליקן (שיר־עם אירי)

מאת

אלמוני/ת

בְּאִירְלַנְד הַקְּדוֹשָׁה

בְּעִיר, שֶׁשֵּׁם לָהּ קָלִיקָן.

חַי לוֹ בָּחוּר

לֹא צַדִּיק, לֹא רָשָׁע,

כִּי סְתָם בָּחוּר נֶחְמָד מִקָּלִיקָן.

אַף פַּעַם לֹא שָׁאַל:

מַדּוּעַ כָּאן וּמַה לִי כָּאן

בְּקָלִיקָן?

הוּא לֹא שָׁאַל,

הוּא רַק פָּעַל

כִּי הָיָה נֶחְמָד בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

יוֹם אֶחָד נִשְׁלַח לַמִּלְחָמָה

רָחוֹק־רָחוֹק מִקָּלִיקָן.

לֹא שָׁאַל כֵּיצַד וּמָה,

כֵּיצַד וּמָה קָרָה לִי כָּאן,

רָחוֹק כָּל כָּךְ מִקָּלִיקָן,

כִּי אִם לָקַח

מִין כְּלִי שֶׁקוֹרְאִים לוֹ תּוֹתָח

וְשָׁקֵט גַּם נוֹעָז

טָעַן בּוֹ פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח —

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא

כִּי הָיָה אַמִּיץ בֶּאֱמֶת,

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ זְרוֹעוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן.

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

זְרוֹעִי הַיְקָרָה אָבְדָה לִי כָּאן,

כִּי אִם שָׁקֵט גַּם נוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ רַגְלוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן,

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

רַגְלִי הַיְקָרָה אָבְדָה לִי כָּאן

כִּי אִם שָׁקֵט וְנוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ וְנֶחְמָד

גַּם אַחֲרֵי שֶׁאָבְדָה לוֹ רַגְלוֹ הָאַחַת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן,

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

רֹאשִׁי הַיָּקָר נִקְרַע לִי כָּאן

כִּי אִם שָׁקֵט וְנוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ וּכְתָמִיד

גַּם אַחֲרֵי שֶׁאָבַד לוֹ רֹאשׁוֹ הַיָּחִיד.

בְּלֹא רֹאשׁ חָזַר מִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה

זֶה הַגִּבּוֹר מִקָּלִיקָן

וּפָגַשׁ בְּעַלְמָה

וְצָעַק: מָה רַע לִי כָּאן!

הוֹ, מָה קָרָה לִי כָּאן,

בְּעִירִי שֶׁלִּי, בְּקָלִיקָן?

הַבָּחוּר שֶׁהָיָה כֹּה אַמִּיץ וְנֶחְמָד

בַּפַּח נִלְכַּד,

כִּי הָיָה מְאֹהָב

עַד אָזְנָיו

וְלִבּוֹ נִתְכַּוֵּץ,

כִּי לְפֶתַע מִין חֵץ

כֹּה זָעִיר וְנוֹצֵץ

הֵבִיא אֶת הַקֵּץ

עַל בָּחוּר שֶׁאָהַב בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת!

---

שיר היורש (לפי שיר־עם אירי)

מאת

אלמוני/ת

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה

לֵב־זָהָב הָיָה לָהּ.

אֲבָל בְּיוֹם שָׁרָב

לֵב־הַזָּהָב נִשְׂרַף.

וְרוֹפֵא אָז פָּסַק־פָּסוֹק:

לֵב הַדּוֹדָה פָּסַק לִדְפֹּק.

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה,

לִי הִשְׁאִירָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהּ:

מִטָּה בְּלִי מִזְרָן

לִשְׁכַּב בָּהּ חָפְשִׁי,

וְכַר בְּלִי נוֹצוֹת

לָשִׂים אֶת רֹאשִׁי;

קְעָרָה לְמֶרְחָץ

בְּלִי תַּחְתִּית לְגוּפִי,

וּרְאִי מְנֻפָּץ

לִרְאוֹת פַּרְצוּפִי;

קֻפְסָה בְּלִי טַבָּק

לְכַבֵּד אֶת אוֹרְחַי,

וּמִקְטֶרֶת סְדוּקָה

לְעַשֵּׁן עַד בְּלִי דַי;

נֵר חֵלֶב בְּלִי פְּתִיל

שֶׁיָּאִיר כְּכוֹכָב,

וְרֶגֶל שֶׁל עֵץ

לְטַיֵּל בַּמֶּרְחָב.

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה

לֵב־זָהָב הָיָה לָהּ.

רומנסרו אספניול

---

רומנסה על דון בואסו

מאת

אלמוני/ת

יוֹם שֵׁנִי הָיָה זֶה,

יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פַּסְחָא,

נִלְחֲמוּ הַמָּאוּרִים

בְּכַרְמֵי אוֹלִיבָה.

אַי כַּרְמֵי אוֹלִיבָה

אַי שָׂדוֹת שֶׁל גְּרָנָה

כַּמָּה אַנְשֵׁי חַיִל

כְּבָר נָפְלוּ בַּשֶּׁבִי!

כַּמָּה אַנְשֵׁי חַיִל

מוּבָלִים לַשֶּׁבִי,

בֵּינֵיהֶם הוֹלֶכֶת

נַעֲרָה בַּת מֶלֶךְ.

מְצֻפָּה זָהָב הִיא,

עֲדוּיָה פְּנִינִים הִיא

לְמַעַן תִּרְאֶנָּה

הַמַּלְכָּה הַמָּאוּרִית.

קְחִי אוֹתָהּ, סֶנְיוֹרָה,

נַעֲרָה שְׁבוּיָה הִיא

אֵין בְּכָל אֶסְפַּנְיָה

עוֹד נָאָה כָּמוֹהָ.

קְחִי אוֹתָהּ, סֶנְיוֹרָה,

נַעֲרָה שְׁבוּיָה הִיא

כִּי בְּכָל גְּבוּלַיִךְ

אֵין כְּמוֹתָהּ לְחֶמֶד.

לֹא! אֵינִי רוֹצָה בָהּ

בִּשְׁבוּיָה בַת חֶמֶד,

כִּי צָעִיר הַמֶּלֶךְ

שֶׁמָּא יִתְאַהֵב בָּהּ.

לֹא! אֵינִי רוֹצָה בָהּ,

בִּיפַת-הַתֹּאַר

כִּי צָעִיר הַמֶּלֶךְ,

הַשְּׁבוּיָה תִשְׁבֵּהוּ.

שַׁלְּחִיהָ, סֶנְיוֹרָה,

לֶאֱפוֹת הַלֶּחֶם.

הַתַּנּוּר יִמְחֶה בָהּ

חֵן שֶׁלָּהּ וְיֹפִי.

שַׁלְּחִיהָ, סֶנְיוֹרָה,

לְכַבֵּס בַּנַּחַל.

שָׁם אָבוֹד יֹאבְדוּ לָהּ

יֹפִי צַח וְזֹהַר.

אֲרִיגִים שֶׁל צֶמֶר

הָעַלְמָה כּוֹבֶסֶת.

בַּגֶּשֶׁם, בַּשֶּׁלֶג

מַחֲוִירָה, נוֹבֶלֶת.

הָעַלְמָה כּוֹבֶסֶת,

הָעַלְמָה סוֹחֶטֶת

וּבְטֶרֶם בֹּקֶר

הַבַּדִּים פּוֹרֶשֶׂת.

עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר

קָם לוֹ דוֹן בּוּאֵסוֹ.

בְּאֶרֶץ הַמָּאוּרִים

רַעֲיָה חִפֵּשׂ לוֹ.

מְצָאָהּ כּוֹבֶסֶת

אֵצֶל הַמַּבּוּעַ.

— לְכִי מִשָּׁם, בַּת מָאוּרִים,

יְהוּדִיָּה, לְכִי לָךְ!

לְסוּסִי הָנִיחִי

מַיִם זַכִּים לִגְמֹעַ.

— סוּס שֶׁלְּךָ יָמוּת לוֹ

יַחַד עִם רוֹכְבֵהוּ!

לֹא אֲנִי בַּת מָאוּרִים

וִיהוּדִיָּה אֵינֶנִּי.

נוֹצְרִיָּה נוֹלַדְתִּי,

בַּשִּׁבְיָה נִלְקַחְתִּי.

מַה יָּפוֹת יָדַיִךְ

מַה קָּרִים הַמַּיִם!

עַלְמָתִי, נֵלֶךְ נָא,

עִמָּדִי תָּנוּסִי.

מַה יָּפוֹת יָדַיִךְ,

מַה זַּכִּים הַמַּיִם!

אִמְרִי כִּי תָּבוֹאִי

וְנֵלֵךְ בְּיַחַד.

— לְבַדִּי עִם גֶּבֶר

לֹא אֶמְצָא בִּי אֹמֶץ.

בֵּין הַרְרֵי חשֶׁךְ

חֲרָדָה תָּעִיר בִּי.

— בְּחַרְבִּי נִשְׁבַּעְתִּי,

חַרְבִּי הַמּוּפֶזֶת,

אִם לְרָעָה אֶגַּע בָּךְ,

בַּאֲחוֹתִי נָגַעְתִּי.

— בְּשִׂמְחָה הָיִיתִי

מִתְלַוָּה אֵלֶיךָ,

אַךְ בַּדֵּי הַצֶּמֶר

לֹא לִי, לַמַּלְכָּה הֵם.

אַבִּירִי, הַגִּידָה,

מָה אֶעֱשֶׂה בְּאֵלֶּה?

— שָׁשַׁר, זָהָב וּמֶשִׁי

נָשִׂימָה בְּכֵלֵינוּ.

כֻּתְנָה פְּשׁוּטָה וָכֶסֶף

הַשְׁלִיכִי אֶל הַנַּחַל.

עַלְמָתִי, אִמְרִי נָא,

מָה רִכְבָּה יָאָה לָךְ —

עַל אֻכָּף סוּסֵנוּ

אוֹ עַל עַכּוּזֵהוּ?

— הַכָּבוֹד תּוֹבֵעַ,

כִּי עַל עַכּוּזֵהוּ.

עַל סוּסוֹ רָכַב הוּא

מֵאָחוֹר יָשְׁבָה הִיא.

עַל שָׂדוֹת דָּהָרוּ,

מֶרְחָבִים נָגוֹלוּ,

מֶרְחַבְיָה מֻכֶּרֶת

וַתִּבְכֶּה כִּי מַר לָהּ.

— לָמָּה, יֵבְךְ הַפֶּרַח,

מַחְמָלִי, מַדּוּעַ?

רַעַם יִפְגְּעֵנִי

אִם אֲנִי אֶפְגַּע בָּךְ!

אַי כַרְמֵי אוֹלִיבָה!

אַי שָׂדוֹת שֶׁל גְרָנָה!

הַטִּירָה רָאִיתִי.

בָּהּ אֲנִי נוֹלַדְתִּי.

עֵת אָבִי הַמֶּלֶךְ

פֹּה נָטַע עֵץ זַיִת,

הוּא הָיָה שׁוֹתְלֵהוּ

וַאֲנִי תּוֹמְכָה בוֹ.

עֵת אִמִּי רָקְמָה לָהּ

וְתָפְרָה שְׂמָלוֹת לָהּ,

עוֹד קְטַנָּה הָיִיתִי,

מֶשִׁי דַק שָׁזַרְתִּי.

וְאָחִי בּוּאֵסוֹ

שׁוֹר הֵרִיץ בָּאָחוּ.

— פִּתְחִי, אִמִּי, הַשַּׁעַר,

כִּי תָבוֹא שִׂמְחָה בּוֹ.

לֹא כַּלָּה הֵבֵאתִי,

אֶת בִּתֵּךְ הֵבֵאתִי!

— לוּ כַּלָּה הֵבֵאתָ

תְּבֹרַךְ אֶצְלֵנוּ!

אַךְ אִם זוֹ בִּתִּי הִיא,

אֵי אֹדֶם פָּנֶיהָ?

— הוֹ, אִמִּי, מָה אֹדֶם

בִּי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?

זֶה שָׁנִים לִי שֹבַע

לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי,

כִּי, צִמְחֵי הַמַּיִם

הָעוֹלִים בַּנַּחַל

בּוֹ סוּסִים גָּמָעוּ,

נְחָשִׁים זִמֵּרוּ.

רַק צִמְחֵי הַמַּיִם

הַמָּרִים מִלַּעַן,

שָׁם סוּסִים גָּמָעוּ,

נְחָשִׁים זִמֵּרוּ!

שְׁמֹר, אֵלִי, שָׁמְרֵנִי!

אֵם קְדוֹשָׁה, שִׁמְרִינִי!

אַי שָׂדוֹת שֶׁל גְרָנָה!

אַי כַּרְמֵי אוֹלִיבָה!

---

רומנסה על שבעת נסיכי דה־לארה

מאת

אלמוני/ת

כְּבָר הִפְלִיגוּ מִקַּסְטִילְיָה

אַבִּירִים רוֹתְחִים מִזַּעַם,

וּפְנֵיהֶם לְקַלְטְרָבָה

לְהַחֲרִיב אֶת חוֹמוֹתֶיהָ.

מוּל חוֹפָהּ שֶׁל גוּאַדְיָנָה

הֵם שָׁלשׁ פְּרָצוֹת הִבְקִיעוּ:

הָאַחַת נוֹצְרִים פּוֹלְשִׁים בָּהּ,

בַּשְּׁאָר — נָסִּים הַמָּאוּרִים.

אֱלֹהִים, אֵיכָה לָחַם שָׁם

רוֹי וָלַסְקֵס אִישׁ בֶּן חַיִל!

שְׁלשׁ מֵאוֹת לוֹחֲמִים הָיוּ לוֹ,

חֲמִשִּׁים מֵאוֹת הֵמִית הוּא.

לוּ בַּקְּרָב נָפַל וָלַסְקֵס

תְּהִלָּה הָיָה קוֹנֶה לוֹ

בְּלִי יוֹלִיךְ קְרוֹבָיו לַטֶּבַח:

נְסִיכִים שִׁבְעָה דֶּה לָרָה.

רָאשֵׁיהֶם הִסְגִּיר לַמָּאוּרִים

כְּשָׁלָל שֶׁל קְרָב לְקוֹרְדוֹבָה.

בְּאוֹתוֹ יוֹם רוֹי וָלַסְקֵס

נֶאֱבַק בְּאֹמֶץ רוּחַ.

בְּכֻרְסַת-זָהָב זַכָּה הוּא,

אַפִּירְיוֹן-פְּאֵר עָלֶיהָ,

וַיִתְנֶנָּה שַׁי-בְּרָכָה לוֹ

לָרוֹזֵן גַרְסִי פֶרְנַנְדֵּס,

שֶׁיְּשַׁדְּכוֹ אֶל דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה,

בַּת נָדִיב יְפַת הַתֹּאַר.

כְּבָר הָכְרַז עַל נִשּׂוּאֶיהָ

(הוֹ, שְׁעַת גּוֹרָל אֻמְלֶלֶת!)

דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה דֶּה בּוֹרְבָּה

עִם וָלַסְקֵס מִתְחַתֶּנֶת.

הַכְּלוּלוֹת הָיוּ בְּבּוֹרְגוֹס

וּבְסָלָס נִנְעֲלוּ הֵם.

בֵּין נִשְׁפֵי עִיר לְמִשְׁנֶהָ

שָׁבוּעוֹת שִׁבְעָה נָקְפוּ.

רֵאשִׁיתָם בְּגִּילָה וָנֹעַם

וְסוֹפָם מָרִים כְּלַעַן.

מַגִּיעִים קְרוּאֵי קַסְטִילְיָה

עִם קְרוּאֵי לֵאוֹן, נָוָרָה.

כֹּה רַבִּים בָּאֵי הַנֶּשֶׁף!

לֹא כָּל אִישׁ פֻּנְדָּק מָצָא לוֹ.

נְסִיכִים שִׁבְעָה דֶּה לָרָה

בֶּהָמוֹן אֵינָם נִרְאִים עוֹד.

הוֹ, הִנֵּה בָּאִים בְּשַׁעַט

דֶּרֶךְ הַבִּקְעָה לְמַטָּה!

וְאִמָּם הַדּוֹנְיָה סַנְצָ’ה

לְהַקְבִּיל פְּנֵיהֶם הוֹלֶכֶת.

הֵמָה מְנַשְּׁקִים יָדֶיהָ,

הִיא נוֹשֶׁקֶת עַל הַלֶּחִי.

"לִרְאוֹתְכֶם יַחְדָּו שָׂמַחְתִּי

וְכֻלְּכֶם בְּרוּכִים תִּהְיוּ לִי

וְיוֹתֵר מִכֹּל שִׂמְּחַנִי

גּוֹנְסַלְוִיקוֹ בֶּן זְקוּנִים לִי.

שׁוּבוּ לַסּוּסִים, רִכְבוּ נָא,

עִמַּדְכֶם קְחוּ כְּלֵי הַנֶּשֶׁק

וּפֻנְדָּק בַּקְּשׁוּ לָלוּן בּוֹ

בְּרָבְעָהּ שֶׁל קַנְטַרֵנָס.

בֵּאלֹהִים, בָּנַי, בִּקַּשְׁתִּי:

בַּחוּצוֹת אַל נָא תָּשׁוּטוּ.

בֶּהָמוֹן רִיב מִתְלַקֵּחַ

דִּבּוּרִים קָשִׁים יִשָּׁמְעוּ.

נְסִיכִים דָּהוֹר דָּהֲרוּ,

אֶל אַכְסַנְיוֹת בָּן יִשְׁכֹּנוּ.

אֶל שֻׁלְחָן עָרוּךְ הֵסֵבּוּ

וּבִסְעֹד לִבָּם לַשּׂבַע

מַטְעַמֵּי בָּשָׂר וְלֶחֶם,

בְּמִשְׂחַק קֻבִּיּוֹת שִׂחֲקוּ.

עַל רַחֲבַת חוֹלוֹת הַנַּחַל

יְפֵהפִיָּה זוֹ דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה

בָּמוֹתֵי מִשְׂחָק הֵקִימָה

בְּהַרְבֵּה דִּמְיוֹן וְלַהַט.

זֶה יוֹרֶה, יוֹרֶה מִשְׁנֵהוּ,

כִּידוֹנִים יוֹרְדִים לַתֹּהוּ.

בָּא אַבִּיר אַלּוּף הַקֶּלַע

מִבּוֹרְבָּה עִיר נִכְבֶּדֶת.

עַל סוּסוֹ רָכוּב בֶּן חַיִל

בְּיָדוֹ כִּידוֹן נָטוּעַ.

בְּסוּסוֹ מֵאִיץ כְּהֶרֶף

וְאֶל הַבָּמָה יוֹרֵהוּ

בְּקָרְאוֹ: "גְבִירוֹת, אֱהַבְנָה

כְּשֵׁם שֶׁאֲהוּבוֹת תִּהְיֶינָה!

כִּי אַבִּיר מִבְּנֵי בּוֹרְבָּה

נַעֲלֶה שִׁבְעִים וְשֶׁבַע

מִשִּׁבְעָה אַבִּירֵי לָרָה.

בְּשָׁמְעָהּ זֹאת דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה

לְבָבָה בְּגִיל הִרְתִּיעַ:

"אֲרוּרָה כָּל אֵשֶׁת אַהַב

שֶׁתִּמְנַע אֶת מַחֲמַדֶּיהָ

מִגִּבּוֹר אַבִּיר כָּמוֹךָ!

אִלְמָלֵא כַּדָּת נִשֵּׂאתִי

אֶת שֶׁלִּי לְךָ מָסַרְתִּי!

בְּשָׁמְעָהּ זֹאת דּוֹנְיָה סַנְצָ’ה

בִּיגוֹן-לֵבָב הֵשִׁיבָה:

"דֹּמִּי דֹּמִּי, דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה,

לֹא לְפִיךְ יָאוּ דְּבָרַיִךְ!

הֵן הַיּוֹם אַתְּ מִתְחַתֶּנֶת

עִם רוֹדְרִיגוֹ מִבֵּית לָרָה."

"אַתְּ שִׁתְקִי נָא, דּוֹנְיָה סַנְצָ’ה

לָךְ סִבָּה לִשְׁתֹּק מַסְפֶּקֶת:

מִבִּטְנֵךְ שִׁבְעָה הֵגִיחוּ

כַּחֲזִירָה רוֹבְצָה בָּרֶפֶשׁ."

מְחַנְּכָם אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ

שֶׁל הַנְּסִיכִים שָׁמַע זֹאת

וְעֵינָיו דְּמוּעוֹת מִבֶּכִי,

בְּיָגוֹן צוֹרֵב וְכַעַס

הוּא אֶל הַטִּירָה הָלַךְ לוֹ

בָּהּ הִתְאַכְסְנוּ דֶּה לָרָה.

אֵלֶּה בְּקֻבִּיּוֹת שִׂחֲקוּ,

אֵלֶּה בְּמִשְׂחַק אִשְׁקוּקֵי.

לְבַדּוֹ עָמַד גּוֹנְסַלוֹ

מְהֻרְהָר עַל הַוֶּרַנְדָּה.

"לָמָּה כָּכָה נֶעֱצַבְתָּ?

מִי פָּגַע בְּךָ, מוֹרֵנוּ?"

גּוֹנְסַלְוִיקוֹ כֹּה הִפְצִיר בּוֹ,

הַמּוֹרֶה לְבַסּוֹף סִפֵּר לוֹ.

"אֲבָל אַל תֵּצֵא, גּוֹנְסַלוֹ,

בַּכִּכָּר לָתוּר, חָלִילָה!"

לִדְבָרָיו לֹא שָׂם לִבֵּהוּ,

עַל סוּסוֹ עָלָה גּוֹנְסַלוֹ.

לַכִּכָּר הוּא בָּא בְּדַהַר

וּמִיָּד נָטַל לוֹ רֹמַח.

גֹּלֶם לִקְלִיעָה עָמַד שָׁם,

אִישׁ לֹא הִפִּילוֹ לָאָרֶץ.

הִזְדַּקֵּף עַל אַרְכּוֹפִּים

וּבְרֹמַח הוּא קָלַע בּוֹ

וַיִּכְרַע הַגֹּלֶם אַרְצָה.

אַחַר-כָּךְ קָרָא גּוֹנְסַלוֹ:

"בְּנוֹת זְנוּנִים, אָהוֹב אֱהַבְנָה

כָּל אַחַת לְפִי מָתְנֶיהָ,

כִּי אַבִּיר יָחִיד מִלָּרָה

רָם עֶרְכּוֹ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע

מִכָּל אַבִּירֵי בּוֹרְבָּה

הַכְּבוּדָה וּמְהֻלֶּלֶת."

דּוֹנְיָה לַמְבְּרָה בְּשָׁמְעָהּ זֹאת

קָמָה וַתִּשָּׂא רַגְלֶיהָ

בְּלִי תַּמְתִּין לִמְלַוֶּיהָ.

מִן הַמִּשְׂחָקִים פָּרְשָׁה הִיא,

לָאַרְמוֹן שָׂמָה פָּנֶיהָ,

שָׁם פָּגְשָׁה בְּדוֹן רוֹדְרִיגוֹ.

אַךְ עָבְרָה אֶת סַף הַדֶּלֶת

וַתָּרִים קוֹלָהּ בְּזַעַם:

"מַר מְאֹד לִבִּי, רוֹדְרִיגוֹ,

כִּמְעַט כְּאַלְמָנָה נֶחֱשַׁבְתִּי!

לִי אוֹיְבִים יֵשׁ בְּקַסְטִילְיָה

וּמֵהֶם חָסוּת צִפִּיתִי.

בְּנֵי בִּטְנָהּ שֶׁל דּוֹנְיָה סַנְצָ’ה

עֲדֵי אֶרֶץ הִשְׁפִּילוּנִי

בְּאַיְּמָם עָלַי לִקְרֹעַ

שִׂמְלָתִי עַד בֵּית הָרֶחֶם

בְּמָתְנַי לִנְעֹץ לִי פֶּלֶךְ

וְלִכְפּוֹת עָלַי לִטְווֹת בּוֹ

וּבְדַם יוֹנַי בַּשּׁוֹבָךְ

לְהַלְעִיט נִצִּים שֶׁל צַיִד.

אִם עַל חֶרְפָּתִי תַּחֲרִישָׁה,

דָּתִי אָמִירָה בָּאִסְלַם.

לִפְנֵי אַלְ-מַנְסוּר הַמֶּלֶךְ

תְּלוּנָתִי מָרָה אָבִיאָה."

אָנָּא הֵרָגְעִי, סֶנְיוֹרָה,

אַל תֹּאמְרִי מִלִּים שֶׁל רֹגֶז.

נִקְמָתֵךְ שֶׁלָּךְ אֶנְקוֹמָה

מִכָּל נְסִיכֵי דֶּה לָרָה.

עַל מַלְכֹּדֶת כְּבָר חָשַׁבְתִּי,

בִּמְהֵרָה הַכֹּל יִפְּלוּ בָּהּ.

דּוֹר זֶה גַּם דּוֹרוֹת יָבוֹאוּ

יְדַבְּרוּ בָּזֹאת עַד נֵצַח.

---

רומנסה שניה: פְּרִידָתָם שֶַׁל הַנְּסִיכִים דֶּה לָרָה מֵאִמָּם

מאת

אלמוני/ת

בְּרֻכְסֵי הַר אַל־טָמִירָה

הַקָּרוּי גַּם עַרַבִּיאָנָה,

שָׁם חִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ

לִבְנֵי אֲחוֹתוֹ רוֹדְרִיגוֹ.

הַנְּסִיכִים לָבוֹא בּוֹשֵׁשׁוּ,

הַבּוֹגֵד חָרַק שִׁנַּיִם.

בֵּאלֹהִים וּבִצְלַב הַחֶרֶב

שְׁבוּעָה רַבָּה גִּלְגֵּל רוֹדְרִיגוֹ,

כִּי אֲשֶׁר עִכְּבָם בַּדֶּרֶךְ

פְּעָמָיו בְּדָם יִרְחָצוּ.

וְאָכֵן, עִכְּבָם מִלֶּכֶת

מְחַנְּכָם נוֹנְיוֹ סָלִידוֹ,

שֶׁעַל־פִּי נְבוּאוֹת־נַחַשׁ

הִשִּׂיאָם עֵצָה שֶׁל טַעַם.

לָעֵצָה שָׁמְעוּ רַב קֶשֶׁב

וְיַחְדָּו יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ

וְאִמָּם הַדּוֹנְיָה סַנְצָ’ה,

יוֹם תָּמִים אִתָּם הוֹלֶכֶת.

"יְלָדַי הֱיוּ בְּרוּכִים לִי,

בִּמְהֵרָה אֵלַי תָּשׁוּבוּ!"

מִן הָאֵם נוֹטְלִים פְּרִידָה הֵם.

יַעַר קַנִיקוֹסָה בָּאוּ.

בְּאוֹתוֹת רָעִים הִשְׁגִּיחוּ,

שֶׁרָאוּי לְהִזָּהֵר בָּם.

מֵעַל אֹרֶן, בַּצַּמֶּרֶת,

רָעֲדָה צִפּוֹר נֶחְמֶדֶת.

נֵץ אַשְׁמַאי עָטָה מִלְמַעְלָה,

חִתִּיתוֹ הִפִּיל עָלֶיהָ.

אֶת הָאוֹת רָאָה דּוֹן נוֹנְיוֹ:

"לֹא בְּעֵת כְּשֵׁרָה יָצָאנוּ.

מִשִּׁבְעָה מַאַרְבֵי סֵתֶר

מָאוּרִים צוֹפִים אֵלֵינוּ.

תְּחִינָּתִי שְׁטוּחָה, סֶנְיוֹרִים,

הַנָּהָר אַל נָא נִצְלָחָה.

כָּל אֲשֶׁר לְשָׁם יַגִּיעַ,

לֹא יָבוֹא בֵּיתוֹ בְּסָלָס".

קָם וַיַּעַן גּוֹנְסַלְוִיקוֹ

וְרוּחוֹ עָלָיו לוֹהֶטֶת:

(לְיָמִים צָעִיר הָעֶלֶם

אַךְ בַּקְּרָב גִּבּוֹר בֶּן־חַיִל)

"אַל תֹּאמַר דְּבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה!

נַעֲבֹר גַּם נַעֲלֶה נָא!"

אֶת סוּסוֹ דִּרְבֵּן בְּמֶרֶץ

וְחָצָה אֶת הַנָּהָר.

---

רומנסה שלישית: עַל שִׁבְעַת נְסִיכֵי דֶה לָרָה

מאת

אלמוני/ת

בְּסָמוּךְ לְקָנִיקוֹסָה

דֶּרֶךְ עֵמֶק עַרַבִּיאָנָה

מָקוֹם שָׁם צוֹפֶה רוֹדְרִיגוֹ

לְבוֹאָם שֶׁל אַחְיָנָיו,

מְגִיחִים גְּדוּדֵי הַמָּאוּרִים

וּפְנֵיהֶם לְאַלְמִינָר.

כְּלֵי נִשְׁקָם בּוֹרְקִים בַּשֶּׁמֶשׁ,

שִׁרְיוֹנָם הֵיטֵב רָקוּעַ,

סוּסֵיהֶם קַלֵּי רַגְלַיִם,

רָמְחֵיהֶם פְּלָדָה נוֹצֶצֶת,

בִּידֵיהֶם נִסִּים וְדֶגֶל

מוּנָפִים גֵּאִים בָּרוּחַ.

עֹז חוֹגְרִים בְּשֵׁם מוּחַמַּד,

ֵבְּפִיהֶם יָרֹן שֵׁם אַלְלַהּ

בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת יִשְׁאֲגוּ

מֶרְחֲבֵי שָׂדוֹת יִרְעֲמוּ:

"מוֹת יָמוּתוּ, מוֹת יָמוּתוּ

נְסִיכִים שִׁבְעָה דֶּה לָרָה!

אֶת דָּמָם דּוֹרֵשׁ רוֹדְרִיגוֹ,

נִקְמָתוֹ נִנְקֹם אֲנַחְנוּ!"

שָׁם הָיָה נוֹנְיוֹ סָלִידוֹ

מְחַנֵּךְ לִבְנֵי דֶּה לָרָה,

בִּרְאוֹתוֹ הֲמוֹן הַמָּאוּרִים

כָּךְ רַחֲשֵׁי לִבּוֹ הִבִּיעַ:

"הוֹי לִי, אֲהוּבַי, אֲבוֹי לִי!

אוֹר עוֹלָם לוּלֵי רָאִיתִי

לֹא עֵינַי רָאוּ אָסוֹן זֶה,

שֶׁעָתִיד לָבוֹא עָלֵינוּ!

אֵין סָפֵק, כִּי עַל כֻּלַּנוּ

חֶרֶב חַדָּה עַל צַוָּארֵנוּ.

מִידֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי כּוֹפְרִים

לֹא נוּכַל לְהִמָּלֵט עוֹד.

אֶת הַגּוּף נִמְכֹּר בְּיֹקֶר

אַךְ נַצִּיל אֶת נִשְׁמָתֵנוּ.

לֹא נִדְאַב שֶׁבָּא הַמָּוֶת,

שֶׁגַּם בּוֹ נִמְצָא תּוֹעֶלֶת."

מִשֶּׁהִתְקָרְבוּ הַמָּאוּרִים

כָּל נָסִיךְ לְחוּד חִבֵּק הוּא,

בְּהַגִּיעַ תּוֹר גּוֹנְסַלְס,

נוֹנְיוֹ עַל פָּנָיו נָשַׁק לוֹ.

"גוֹנְסָלִיקוֹ עֶלֶם חֶמֶד,

לְבָבִי נִקְרַע מִצַּעַר

בְּחָשְׁבִי עַל יִסּוּרֶיהָ

שֶׁל אִמְּךָ, הִיא דּוֹנְיָה סַנְצָ’ה.

לָהּ רְאִי בָּהִיר שִׁמַּשְׁתָּ,

בֵּן אָהוּב מִכָּל בָּנֶיהָ!"

גְּדוּד הַמָּאוּרִים כְּבָר הִגִּיעַ

וְהַקְּרָב נִטַּשׁ כְּהֶרֶף.

הָאוֹיֵב כָּבֵד כְּגֶשֶׁם

עָט עַל הַנּוֹצְרִים בְּכֹחַ.

נְסִיכִים פְּנֵיהֶם הִקְבִּילוּ

בְּכִידוֹן, מָגֵן וְרֹמַח,

וּבְקוֹל עַנּוֹת הֵרִיעוּ:

“סַנְטְיָגוֹ, סַנְטְיָגוֹ!”

---

רומנסה רביעית: גּוֹנְסַלוֹ גּוּסְטִיוּס מְקוֹנֵן קִינָה גְּדוֹלָה

מאת

אלמוני/ת

אֵלִיקַנְטֶה, רֹאשׁ צְבַא־מָאוּרִים,

שָׁב מִקְּרָב בְּעֶרֶב קֹדֶשׁ,

וּשְׁמוֹנָה רָאשִׁים נָשָׂא הוּא,

שֶׁכֻּלָּם אֲצִילֵי דָּם הֵם.

דְּבַר בּוֹאוֹ מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ

לִקְרָאתוֹ יָצָא הַמֶּלֶךְ.

חַיָּלִים הַרְבֵּה אָבְדוּ לוֹ,

אַךְ בְּדַעְתּוֹ לִפְתֹּחַ

חֲגִיגָה שֶׁל מְנַצֵּחַ.

לְמִשְׂחָק בָּמוֹת הֵקִים הוּא

לְהֵיטִיב לִצְפּוֹת אֵלֶיהָ.

אִישׁ נוֹצְרִי נָתוּן בַּשֶּׁבִי.

לַמָּקוֹם זִמֵּן הַמֶּלֶךְ

וְאֵלָיו פָּנָה וַיֹּאמֶר:

הִסְתַּכֵּל, גּוֹנְסַלוֹ גוּסְטִיוּס,

וְהַגֵּד נָא מִי וָמִי הֵם.

אַנְשֵׁי בַּלְמָנָר

עִם סְפָרַדִים בַּקְּרָב לָחֲמוּ

וּשְׁמוֹנָה רָאשִׁים הִתִּיזוּ,

שֶׁכֻּלָּם בְּנֵי נְדִיבִים הֵם."

עָנָהוּ גוּסְטִיוּ גּוֹנְסַלוֹ.

“הָאֱמֶת מִיָּד תֵּדַע־נָא.”

מִפְּנֵיהֶם הַדָּם נִקָּה הוּא

וּפָנָיו קָדְרוּ כַּמָּוֶת.

בִּדְמָעוֹת אָמַר לַמֶּלֶךְ:

"הִכְרַתִּים וַאֲסוֹנִי הוּא!

רֹאשׁ אֶחָד הוּא לְמוֹרֵנוּ,

הַשְּׁאָר אֲבוֹי, אֲבוֹי לִי!

נְסִיכִים שִׁבְעָה דֶּה לָרָה,

יְלָדַי יוֹצְאֵי זַרְעִי הֵם".

אֲלֵיהֶם דִּבֵּר כְּאִלּוּ

לֹא כְּרוּתִים כִּי אִם חַיִּים הֵם.

"אֱלֹהִים עִמְּךָ, סָלִידוֹ,

רֵעַ טוֹב אִישׁ אֱמוּנִים לִי!

אֵי בָּנַי, אֲשֶׁר שָֹמַחְתִּי

לְהַפְקִיד רַק בְּיָדֶיךָ?

סְלַח נָא לִי, אִישִׁי הַטּוֹב,

טְעָנוֹת אֵלֶיךָ אֵין לִי.

מְחַנֵּךְ מָסוּר נָפַלְתָּ

וְאָדָם שׁוֹמֵר בְּרִית־אֹמֶן".

רֹאשׁ אַחֵר נָטַל אַחַר־כָּךְ,

זֶה הָיָה רֹאשׁ בְּנוֹ הַבְּכוֹר:

"אוֹיָה, אֲהוּבִי דְּיֶגוֹ,

אִישׁ טוֹב־לֵב מֵאֵן כָּמוֹהוּ,

שָׁלִישׁוֹ שֶׁל גַּרְסִי פֶרְנַנְדֶּס,

אֲהוּבִי וּבֵן יַקִּיר לִי,

שֶׁנּוֹעַד לִהְיוֹת יוֹרֵשׁ לִי".

וַיִּרְחַץ אֶת רֹאשׁ דְּיֶגוֹ

בִּדְמָעוֹת וַיַּנִּיחֵהוּ.

רֹאשׁ בְּנוֹ הַשֵּׁנִי לָקַח הוּא

שֶׁקָּרְאוּ לוֹ דּוֹן מַרְטִין.

"יְכַפֵּר לְךָ אֱלֹהַּ,

בְּנִי מַרְטִין, מַחְמַל נַפְשִׁי.

לְשַֹחֵק שַׁחְמַט הִפְלֵאתָ,

וְאַלּוּף סְפָרַד הָיִיתָ.

כְּאַבִּיר מָתוּן נָהַגְתָּ

וּדְבָרִים שְׁקוּלִים דִּבַּרְתָּ!"

עוֹד עֵינָיו שְׁטוּפוֹת בְּדֶמַע

רֹאשׁ בְּנוֹ הַשְּׁלִישִׁי נוֹטֵל הוּא.

"סוּאֶרוֹ בְּנִי, אָהוּב הָיִיתָ

חֵן לִפְנֵי כֻּלָּם נָשָׂאתָ.

מְאֻשָּׁר הָיָה כָּל מֶלֶךְ,

לוּא עִמְּךָ יָצָא לַצַּיִד.

דּוֹד הָיָה לָכֶם, וָלַסְקֵס,

חֲתֻנַּת־פְּגָעִים הוֹעִיד לוֹ:

הוּא אֶתְכֶם הוֹלִיךְ לַטֶּבַח

וְאוֹתִי גָּרַר לַשֶּׁבִי".

בְּנוֹֹ הָרְבִיעִי נָטַל הוּא

בְּלֵאוּת רַבָּה הִבִּיט בּוֹ:

"אַלְלַי פֶרְנַן גּוֹנְסַלְס,

שֶׁעַל שֵׁם נָאֶה נִקְרֵאתָ,

שְׁמוֹ שֶׁל רוֹזֵן קַסְטִילְיָה,

אִישׁ דָּגוּל וַאֲצִיל רוּחַ,

שֶׁקִּדֵּשׁ טְבִילָה עָלֶיךָ.

חֲזִירֵי בַּר וְדֻבֵּי יַעַר

לְצוּדָם הֵיטֵב יָדַעְתָּ.

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ,

שֶׁרָחַק מִבְּנֵי בְּלִיַעַל."

אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל רוֹי גּוֹנְסַלְס,

אֶל לִבּוֹ אִמֵּץ בְּכֹחַ:

"בְּנִי אָהוּב לִי, בְּנִי אָהוּב לִי,

מִי עוֹד יִשְׁתַּוֶּה אֵלֶיךָ

אִישׁ אַבִּיר וְגִבּוֹר חַיִל,

בִּזְרִיקַת כִּידוֹן וְרֹמַח?

דּוֹד הָיָה לָכֶם וָלַסְקֵס,

חֲתֻנַּת־פְּגָעִים עָרַךְ."

בְּנָטְלוֹ עוֹד רֹאשׁ הִבִּיט בּוֹ,

שְׂעָרוֹ סָמַר מִפַּחַד.

"אֲבוֹי לִי, גּוּסְטִיוּס גּוֹנְסַלְס!

בַּעַל מִדּוֹת יָפוֹת הָיִיתָ.

שֶׁקֶר לֹא יָצָא מִפִּיךָ

לֹא תְּמוּרַת זָהָב אוֹ כֶּסֶף.

אִישׁ אַמִּיץ, לוֹחֵם בֶּן־חַיִל,

חַרְבְּךָ הַכּוֹת הִפְלִיאָה,

כּל שֶׁחָשׁ מַדְקְרוֹתֶיהָ

דֹֹּם רָבַץ אוֹ מֵת בִּן רֶגַע."

בְּנָטְלוֹ רֹאשׁ בֶּן זְקוּנָיו

יֵסּוּרָיו גָבְרוּ כִּפְלַיִם.

"בְּנִי גּוֹנְסַלוֹ גּוֹנְסַלְס,

לְאִמְּךָ יָקַרְתָּ מֵעֵינֶיהָ,

מַה בְּשׂוֹרוֹת נִשְׁלַח אֵלֶיהָ

עַל חָבִיב מִכָּל בָּנֶיהָ?!

עֶלֶם חֲמוּדוֹת וְתֹאַר,

נֶפֶשׁ הַבָּנוֹת שָׁבִיתָ

יַד פְּתוּחָה וְלֵב פָּתוּחַ

חֲנִיתְךָ פּוֹגַעַת בֶּטַח.

טוֹב מוֹתִי מֵרְאוֹת אוֹר יוֹם זֶה

הַיּוֹרֵד עָלַי כַּחֹשֶךְ."

בְּשָׁמְעָהּ דִּבְרֵי הָאֵבֶל

קוֹרְדוֹבָה כֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת.

אַלְ־מַנְסוּר, שַׁלִּיט הַמָּאוּרִים

שֶׁפָּנָיו קָדְרוּ מִצַּעַר

אֶת הָאָב לָקַח עִמּוֹ.

מָאוּרִית צְעִירָה נָתַן לוֹ

שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב טִפְּלָה בּוֹ.

אַחֲרָיו הָלְכָה לַכֶּלֶא

וּבְחָלְיוֹ הִיא סְעָדַתְהוּ.

הָעַלְמָה אָחוֹת לַמֶּלֶךְ

חֲסוּדָה, שׁוֹפַעַת מֶרֶץ,

שֶׁעִמָּהּ גּוֹנְסַלוֹ גּוּסְטִיוּס

מְרִירוּתוֹ מְעַט נָפוֹגָה.

לְיָמִים הִיא בֵּן יָלְדָה לוֹ,

שֶׁנִּקְמַת אֶחָיו נָקַם.

---

רומנסה חמישית: עַל שִׁבְעַת נְסִיכֵי דֶה לָרָה

מאת

אלמוני/ת

עִוֵּר מֵאֲסוֹנוֹת וּבֶכִי

מָה אֲבֵלִים יָמַי בְּבּוֹרְגוֹס!

זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יָדַעְתִּי

וְלֹא אֶת שְׁקִיעָתָהּ רָאִיתִי

לוּלֵי שָׁקְדָה סֶנְיוֹרָה לַמְבְּרָה

אוֹיֶבֶת נִמְרָצָה קִשַּׁחַת

אֶת צָרוֹתַי לְהַזְכִּירֵנִי

כָּל בֹּקֶר עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

כְּדֵי שֶׁעַל בְּנִי אֶבְכֶּה עוֹד

וּמִדֵּי יוֹם אָמְנָם עוֹד פַּעַם

אֶל חַלּוֹנִי בָּאִים שְׁלִיחֶיהָ

וְשֶׁבַע אֲבָנִים יוֹרִים בִּי.

---

רומנסה שישית: אֵיךְ הָרַג הָאַבִּיר מוּדָרָה אֶת רוֹי וָלַסְקֵס אָחִיהָ וְאוֹיְבָהּ שֶׁל דּוֹנְיָה סַנְצָ'ה

מאת

אלמוני/ת

דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ יָצָא לְצַיִד,

דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ וָלַסְקֵס דֶה לָרָה

נֵץ הַצַּיָדִים אָבַד לוֹ

וְטֶרֶף לֹא הָיָה בַּיַּעַר.

כְּחֹם הַיּוֹם, בַּצָּהֳרַיִם נִשְׁעַן אֶל עֵץ אַלּוֹן לָנוּחַ.

קְלָלוֹת עַזּוֹת הִתִּיז מִפִּיהוּ

עַל רֹאשׁ מוּדָרָה בֶּן כּוֹפֶרֶת.

לוּ בְּיָדָיו נָפַל כָּרֶגַע

אֶת נִשְׁמָתוֹ הָיה מוֹצִיא לוֹ.

בַּהֲגוֹתוֹ כָּךְ רוֹי וָלַסְקֵס

הוֹפִיעַ לְפָנָיו מוּדָרָה.

"בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים עָלֶיךָ,

סֶנְיוֹר בְּצֵל אַלּוֹן יָרֹק."

"גַּם עַל רֹאשְׁךָ, אַבִּיר בֶּן־חַיִל,

וּבוֹאֲךָ בָּרוּךְ יִהְיֶה לִי".

"אֱמוֹר נָא לִי שִׁמְךָ, סֶנְיוֹר,

וְאָנֹכִי אֶת שְׁמִי אַגִּידָה.

"אֲנִי, קוֹרְאִים לִי דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ,

רוֹדְרִיגוֹ וָלַסְקֵס דֶּה לָרָה.

גִּיסוֹ שֶׁל דּוֹן גּוֹנְסַלוֹ,

אָחִיהָ שֶׁל סֶנְיוֹרָה סַנְצָ’ה.

וְאַחְיָנִים שִׁבְעָה הָיוּ לִי

שִׁבְעַת הַנְּסִיכִים דֶּה לָרָה".

אֲנִי קִלַּלְתִּי אֶת מוּדָרָה

הוּא בֶּן הַמָּאוּרִית הַכּוֹפֶרֶת,

לוּ בְּיָדִי נָפַל כָּרֶגַע

אֶת נִשְׁמָתוֹ מוֹצִיא הָיִיתִי.

"אִם שִׁמְךָ הוּא דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ,

רוֹדְרִיגוֹ וָלַסְקֵס דֶּה לָרָה,

שְׁמִי הוּא מוּדָרָה גּוֹנְסַלְס,

הוּא בֶּן הַמָּאוּרִית הַכּוֹפֶרֶת,

בְּנוֹ שֶׁל גּוֹנְסַלוֹ גּוֹסְטִיוּס,

וּבֵן חוֹרֵג לְדוֹנִיָה סַנְצָ’ה.

שִׁבְעַת הַנְּסִיכִים דֶּה לָרָה

כָּל שִׁבְעָתָם אָחִים הָיוּ לִי.

אַתָּה מְכַרְתָּם, בּוֹגֵד בְּלִיַּעַל,

אֵי־שָׁם בְּעֵמֶק עַרַבִּיאָנָה.

אַךְ אִם אֱלֹהַּ יַעַזְרֵנִי

פֹּה קְבוּרָתְךָ תִּהְיֶה, רוֹדְרִיגוֹ."

"חַכֵּה נָא לִי מְעַט, מוּדָרָה,

אֵלֵךְ וּכְלֵי נִשְׁקִי אָבִיאָה!"

"אֲחַכֶּה כְּשֵׁם אֲשֶׁר חִכִּיתָ

לְשִׁבְעִת הַנְּסִיכִים דֶּה לָרָה.

כָּאן מוֹת תָּמוּת, בּוֹגֵד בְּלִיַּעַל,

אוֹיֵב מֻשְׁבָּע לְדוֹנְיָה סַנְצָ’ה."

---

רומנסה על אבן־עמר והמלך חואן

מאת

אלמוני/ת

אִבְּן־עַמֶר, אִבְּן־עַמֶר,

מָאוּרִי בֶּן בְּנֵי מָאוּרִים,

הַיּוֹם בּוֹ אוֹר עוֹלָם רָאִיתָ

אוֹתוֹת מוֹפְתִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ.

מֵימֵי הַיָּם שַׁלְוָה לָבָשׁוּ,

בָּהִיר עָלָה מְלוֹא הַיָּרֵחַ.

לֹא מָאוּרִי יַבִּיעַ שֶׁקֶר,

אִם בְּמַזָּל זֶה גָּח מֵרֶחֶם.

– סֶנְיוֹר, אֲפִלּוּ תַּהַרְגֵּנִי,

אֲנִי דְּבַר־שֶׁקֶר לֹא אַבִּיעַ.

– הֱיֵה בָּרוּךְ לִי, אִבְּן־עַמֶר,

עָנָהוּ בְּתוֹדָה הַמֶּלֶךְ.

הַגִּידָה, מָה הֵן הַטִּירוֹת שָׁם,

שֶׁכֹּה גְּבוֹהוֹת וְנוֹצְצוֹת הֵן?

– טִירָה אַחַת, זוֹ הִיא אַלְהַמְבְּרָה

וְהַמִּסְגָּד הִיא הָאַחֶרֶת.

כָּל הַשְּׁאָר הֵן אֲלִיחָארֶס,

קִירֹות, שֶׁהֵם מְלֶאכֶת־מַחְשֶׁבֶת.

בּוֹנָם הָיָה אֳמָן אִישׁ מָאוּרִי,

שֶׁשְּׂכַר יוֹמוֹ מֵאָה זָהָב נִתַּן לוֹ,

וְיוֹם בּוֹ הִתְבַּטֵּל הִפְסִיד הוּא

מֵאָה זָהָב וְעוֹד מָאתַיִם.

כְּתוֹם מְלַאכְתּוֹ צִוָּה הַמֶּלֶךְ,

שֶׁאֶת רֹאשׁוֹ מִיָּד יַתִּיזוּ,

לְבַל יַפְלִיא לִבְנוֹת כְּמוֹ אֵלֶּה

גַּם לְשַׁלִּיט אַנְדַלּוּסְיָה.

זֹו הַטִּירָה טוֹרֶס בֶּרְמֶחַס,

מִבְנֶה שֶׁעֵרֶךְ תּוֹעָפוֹת לוֹ.

הָלְאָה מִזֶּה “חֵנֵרָלִיפֶה”,

גַּן־נוֹי, שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ לְיֹפִי."

בְּשׂוֹם לֵבָב הִקְשִׁיב הַמֶּלֶךְ

וְאַחַר־כָּךְ פָּתַח וַיֹּאמֶר:

"אִלּוּ חָשְׁקָה נַפְשֵׁךְ, גְּרַנָּדָה,

לְאֵשֶׁת חֵיק אוֹתָךְ לָקַחְתִּי.

אֶת קוֹרְדוֹבָה וְאֶת סֶבִילְיָה

נֹותֵן הָיִיתִי לָךְ כְּמֹהַר."

– "מַלְכִּי, הֲרֵינִי נְשׂוּאָה.

לֹא אַלְמָנָה, כִּי נְשׂוּאָה,

אִישִׁי וַאֲדוֹנִי הַמָּאוּרִי

אַהֲבָה עַזָּה הוּא אוֹהֲבֵנִי."

---

רומנסה על רדואן

מאת

אלמוני/ת

"רַדְוַאן וַדַּאי תִּזְכֹּרָה,

דְּבַר־הַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ,

שֶׁאֶת חָאָן אַתָּה כּוֹבֵשׁ לִי

בִּקְרָב מוֹחֵץ אֶחָד בִּן־לַיְלָה.

אִם תַּעֲמֹד בְּהַבְטָחָה זוֹ

אֶתֵּן מַשְׂכֻּרְתְּךָ נִכְפֶּלֶת

אַךְ אִם תָּפֵר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ

גָלֹה אַגְלֶךָ מִגְּרַנָּדָה.

בִּגְבוּל הַמַּמְלָכָה תִּשָּׁבֶה

וְלֹא בְּחֵיק בְּחִירַת לִבְּךָ".

וְרַדְוַאן הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ

מִתּוֹךְ שַׁלְוָה וְגֹדֶל־נֶפֶשׁ:

"אִם הִבְטַחְתִּיךָ לֹא נִזְכַּרְתִּי,

אֲבָל דְּבָרַי הַשְׁלֵם אַשְׁלִימָה."

אֶלֶף חַיָּל דּוֹרֵשׁ רַדְוַאן,

חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים נוֹתֵן הַמֶּלֶךְ.

אוֹרְחָה שֶׁל פָּרָשִׁים עוֹבֶרֶת

דְּרוּכָה בַּשַּׁעַר שֶׁל אֶלְוִירָה.

הִנֵּה הֵם אַבִּירֵי הַמָּאוּרִים,

סוּסוֹתֵיהֶם קַלּוֹת־הַצַּעַד,

חֲנִיתוֹתָם בְּיָד בּוֹטַחַת,

מָגִנֵּיהֶם הַלְּבָנִים,

אֲפֻדּוֹתָם שָׁנִי וְזֹהַר,

תַּרְבּוּשֵׁיהֶם נוֹצָה וְרַהַב,

שִׁכְמִיּוֹתָם שָׁשַׁר וּבֹהַק,

מַגְּפֵיהֶם עוֹר צְבִי וְלֶבֶד,

מִשְׁוְרוֹתָם זָהָב שָׁחוּט

קִשּׁוּרֵיהֶם אֵמַיְל וּנְחשֶׁת,

אַרְכּוֹפֵיהֶם כֶּסֶף קָלָל.

הַכֹּל לוֹחֲמִים אַמִּיצֵי רוּחַ

לְמוּדֵי מִלְחָמָה וָחֶרֶב

וּבֵינֵיהֶם הוֹלֵךְ בַּתָּוֶךְ

הַמֶּלֶךְ צִ’יקוֹ מִגְּרַנָּדָה.

מֵעַל צְרִיחֶיהָ שֶׁל אַלְהַמְבְּרָה

נְשׁוֹת הַמָּאוּרִים מַבִּיטוֹת בּוֹ.

סָחָה אִמּוֹ, מַלְכַּת גְּרַנָּדָה:

"לוּ אַלְלַהּ, בְּנִי, יִשְׁמֹר חַיֶּיךָ,

וִילַוֶּה מוּחַמַּד צְעָדֶיךָ

עַד עִם תָּשׁוּבָה מֵחָאָן

חָפְשִׁי, בָּרִיא וּמְנַצֵּחַ

לוּ יָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינְךָ

לְבֵין מוֹשֵׁל קָדִים, דּוֹדְךָ".

---

שיר האסיר

מאת

אלמוני/ת

הָהּ יֶרַח מַאי, יָמִים שֶׁל עֹנֶג,

עֵת יְלַטְּפוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

וְהַדְּגָנִים בַּנִּיר יַשְׁבִּילוּ,

וּפִרְחֵי בַּר יִלְבַּשׁ הָאָחוּ,

וְעֶפְרוֹנִי יַנְעִים בְּזֶמֶר

וְהַזָּמִיר יָשִׁיב בְּרֶנֶן

וְהָעַלְמָה תָּשִׁיב לָעֶלֶם

בְּמִשְׂחֲקֵי דּוֹדִים וְעֶלֶס,

הַכֹּל הַכֹּל מִבִּלְעָדַי!

אֵין נֶפֶשׁ עֲצֵבָה מִמֶנִּי:

בָּדָד אֵשֵׁב בְּבֵית־הַכֶּלֶא,

בְּלִי דַּעַת אִם הֵאִיר הַבֹּקֶר,

בְּלִי דַּעַת אִם הֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה

אֶלָּא אִם כֵּן צִפּוֹר נֶחְמֶדֶת

תָּשִׁיר לִי בְּהַפְצִיעַ שַׁחַר.

אֶבוֹי, אֲבוֹי, צַיָּד יָרָה בָּהּ!

אֱלֹהַּ כִּגְמוּלוֹ יָשִׁיב לוֹ!

---

רומנסה על הרוזנת הקטנה

מאת

אלמוני/ת

עַל מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת הוֹדִיעוּ

בַּיַּבָּשָׁה וּבְלֵב שֶׁל יָם.

הוֹעִידוּ לָרוֹזֵן דּוֹן פְלוֹרָס

הֱיוֹת רִאשׁוֹן לַמְּפַקְּדִים.

בּוֹכָה, בּוֹכָה, אֵין נִחוּמִים לָהּ,

אִשְׁתּוֹ, רוֹזֶנֶת הַקְּטַנָּה.

חַג הַַכְּלוּלוֹת אַךְ זֶה חָלַף לוֹ

וַעֲלֵיהֶם לְהִפָּרֵד.

הַאִם זְמַן רַב תִּשְׁהֶה אֵי־שָׁמָה?

יָמִים הַרְבֵּה אוֹ יְרָחִים?

– לֹא יְרָחִים יִהְיוּ, רוֹזֶנֶת,

כִּי אִם שָׁנִים תְּמִימוֹת אוּלַי.

אִם תּוֹךְ שָלֹשׁ שָנִים לֹא שַׁבְתִּי

רְאִי עַצְמֵךְ כְּאַלְמָנָה.

שָׁלֹשׁ חָלְפוּ, אַרְבַּע חָלְפוּ,

חָדְלוּ בְּשׂוֹרוֹת מִן הָרוֹזֵן.

דְּמָעוֹת רַבּוֹת זוֹלְגוֹת עֵינֶיהָ

שֶׁל הָרוֹזֶנֶת הַקְּטַּנָּה.

פַּעַם בְּשִׁבְתָּם בְּיַחַד

פָּתַח אָבִיהָ וְאָמַר:

"מֵהָרוֹזֵן אֵין כָּל אִגֶּרֶת,

חַיִּים עָלַיִךְ לְחַדֵּשׁ.

רוֹזְנִים וְדֻכָּסִים רוֹצִים בָּךְ,

חוֹבָה הִיא לָךְ לְהִנָּשֵׂא."

– אָבִי, יֵשׁ בְּלִבִּי אִגֶּרֶת,

וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי: הוּא חַי.

עוֹד לֹא גָּזְרוּ עָלַי שָׁמַיִם,

כִּי שׁוּב עָלַי לְהִנָּשֵׂא.

אָבִי הַטּוֹב, אָנָּא הַרְשֵׁה לִי,

כִּי אֲחַפֵּשׂ אֶת הָרוֹזֵן.

– בִּתִּי, לָךְ הָרְשׁוּת נִתֶּנֶת

וּבְנוֹסָף לָהּ בִּרְכָתִי.

פָּרְשָׂה אֶל חֲדַר יְצוּעֶיהָ

לְהִתְיַחֵד עִם דִּמְעָתָהּ.

הִפְשִׁיטָה פֻּזְמְקֵי הַמֶּשִׁי,

וְצֶמֶר תַּחְתֵּיהֶם לָבְשָׁה.

נַעֲלֵי הַסַּלְסִלָּה הִשִּׁילָה,

וְעוֹר קוֹרְדוֹבָה נָעֲלָה.

עַל שִׂמְלַת מֶשִׁי יְרַקְרֶקֶת

אֲשֶׁר לֹא תְּסֻלָּא בְּפָז,

עָטְפָה גְּלִימָה שֶׁל צֶמֶר גַּס.

וְעַל שִׁכְמָהּ, מֵאֲחוֹרֶיהָ,

תָּלְתָה יַלְקוּט שֶׁל צַיְלָנִית

אֶל הַדְּרָכִים לִנְדֹּד יָצְאָה הִיא

וּבְיָדָה מַקֵּל רוֹעִים.

הִיא שֶׁבַע מְדִינוֹת הִקִּיפָה,

שֶׁל בְּנֵי עֲרָב וְשֶׁל נוֹצְרִים,

הָלְכָה בַּיָּם וּבַיַּבֶּשֶׁת,

אֶת הָרוֹזֵן הִיא לֹא מָצְאָה.

הִשְׁקִיפָה מֵעַל צוּק שֶׁל סֶלַע,

טִירָה בַּגַּיְא הִתְנוֹסְסָה.

"אִם הַטִּירָה, טִירָה שֶׁל מָאוּרִים

הֵמָּה יִקְחוּ אוֹתִי בַּשֶּׁבִי,

וְאִם הִיא לַנּוֹצְרִים בְּנֵי חֶסֶד,

הֵמָּה יִהְיוּ לְעֵזֶר לִי."

מִיַּעַר אֲרָנִים יוֹרֶדֶת,

וְעֵדֶר בְּנֵי בָּקָר רוֹאָה.

"רוֹעֵה בָּקָר קָטָן, אֱמֹר נָא,

לְמִי הָעֵדֶר הֶעָצוּם?

לְכָל פָּרָה אוֹתָהּ שַׁרְשֶׁרֶת,

לְכָל פָּרָה אוֹתוֹ סִימָן!"

– עֶדְרוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן, דּוֹן פְלוֹרָס,

שֶׁבַּטִּירָה הַהִיא שׁוֹכֵן.

– עוֹד שְׁאֵלָה לִשְׁאֹל חָפַצְתִּי,

רוֹעֵה בָּקָר חָבִיב כָּל־כָּךְ:

מַה שְּׁלוֹם דּוֹן פְלוֹרָס אֲדוֹנֶיךָ,

הַאִם יִשְׂמַח הוּא בְּחֶלְקוֹ?

– עָשִׁיר חָזַר מִשְּׂדֵה־הַקֶּטֶל,

מָחָר עוֹמֵד לָשֵׂאת אִשָּׁה.

הַיּוֹם לָשִׁים עוּגוֹת וְלֶחֶם

וְהָעוֹפוֹת כְּבָר נִשְׁחֲטוּ.

רַבִּים הֵם הקְּרוּאִים לַטֶּקֶס,

קְרֵבִים בָּאִים מִמֶּרְחַקִּים.

– רוֹעֶה קָטָן, עֲשֵׂה לִי חֶסֶד,

בְּשֵׁם אֱלֹהַּ וּקְדוֹשָׁיו,

מַהֵר לְשָׁם וְהוֹלִיכֵנִי

בַּדֶּרֶךְ הַקָּצָר מִכֹּל.

הָלְכוּ מִבֹּקֶר עַד עַרְבַּיִם,

וּקְפִיצַת דֶּרֶךְ הֵם עָשׂוּ.

עָמְדָה מִלֶּכֶת הָרוֹזֶנֶת,

מִן הַטִּירָה בָּא הַרוֹזֵן.

וּמֵחַלוֹן רָחָב, לְמַעְלָה,

הַבֵּט הִבִּיטָה הַכַּלָּה.

"רוֹזְנִי הַטּוֹב, תֵּן נְדָבָה לִי,

בֵּאלֹהֵינוּ. הָרָחוּם!

– הוֹ צַיְלָנִית קְדוֹשָה, עֵינַיִךְ

הֲלֹא רָאִיתִי בְּחֶלְדִּי.

– וּבְכֵן, הָיִיתָ בְּסֶבִילְיָה,

אִם רָאִיתָ אֶת עֵינַי.

– הַצַּיְלָנִית הִיא מִסֶּבִילְיָה?

מַה יְּסֻפַּר שָׁם בְּעִירֵך?

– סֶנְיוֹר, עַל הָרוֹזֵן, דּוֹן פְלוֹרָס,

מְעַט טוֹבוֹת, הַרְבֵּה רָעוֹת.

לַכִּיס שִׁגֵּר יָדוֹ בְּלִי אֹמֶר,

מַטְבֵּעַ כֶּסֶף הוּא הוֹשִׁיט.

"בִּשְׁבִיל סֶנְיוֹר גָּדוֹל כָּמוֹךָ

מַטְבֵּעַ כֶּסֶף זֶה קָטָן".

– בַּקְּשִׁי נָא, צַיְלָנִית קְטַנְטֹנֶת,

אֶתֵּן לָךְ כָּל מְבֻקָּשֵׁךְ.

– לִי אֲבַקֵּש זוֹ הַטַּבַּעַת

שֶׁעַל הַזֶּרֶת בְּיָדֵךְ.

אָמְרָה זֹאת וּגְלִימַת הַצֶּמֶר

הֵסִירָה הִיא בְּיָד זְרִיזָה.

"רוֹזְנִי הַטּוֹב, לֹא הִכַּרְתַּנִי?

וּבְכֵן, נַסֵּה לְהִזָּכֵר!

זוֹ שִׂמְלָתִי הַיְרַקְרֶקֶת,

מַתְּנַת הַנִּשֹּוּאִים שֶׁלְּךָ."

בְּהַבִּיטוֹ אֶל כְּסוּת הַמֶּשִׁי

כָּרַע וְעַל עָרְפּוֹ נָפַל.

לֹא מַיִם צוֹנְנִים, לֹא יַיִן

הֵשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ, כִּי אִם

הָרֹךְ וְנֹעַם אֲמָרֶיהָ

שֶׁל הָעַלְמָה הַצַּלְיָנִית.

אָז הַכַּלָּה יָרְדָה גּוֹנַחַת:

דִּמְּתָה כִּי חֲתָנָהּ גּוֹסֵס

מִשֶּׁקָּרְבָה פָּקְחָה עֵינֶיהָ:

כֵּן, הוּא חִבֵּק לָהּ לַזָּרָה!

– הֶרְגֵּלִים רָעִים הוֹכַחְתָּ.

כְּלוּם לֹא יָכֹלְתָּ הִגָּמֵל מֵהֶם?

עַלְמָה נָאָה רָאוּ עֵינֶיךָ

וְאָץ אַתָּה וּמְחַבְּקָהּ.

אָרוּר הָאִישׁ, הַנְּזִירֹנֶת,

אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן!

אִישׁ אַל יֵהִין לָשׂים בָּהּ דֹּפִי,

כִּי זוֹ אִשְׁתִּי שֶׁלִּי כַּדָּת.

עִמָּהּ אֶל מוֹלַדְתִּי אָשׁוּבָה,

קְרוּאִים כְּבוּדִים, שְׂאוּ שָׁלוֹם,

שְׂאִי שָׁלוֹם, כַּלָּה נִלְבֶּבֶת,

לָךָ עֲדָיִים אַךְ אֵין כְּלוּלוֹת,

יִקְשֶׁה מְאֹד עַל אִישׁ לִשְׁכֹּחַ

אַהֲבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

---

העלמה לוחמת

מאת

אלמוני/ת

צָרְפַת וַאֲרָגוֹן, רוֹזֶנֶת,

הִכְרִיזוּ כְּבָר עַל מִלְחַמְתָּם.

הַגִּידִי מַה יְּהֵא חֶלְקִי בָּהּ,

חֶלְקוֹ שֶׁל אִישׁ זָקֵן חוֹטֵא?

כְּלוּם לֹא נִבְקַע לִבֵּךְ מִצַּעַר

בְּדַעְתֵּךְ כִּי מֵרַחְמֵךְ

שֶׁבַע בָּנוֹת יָצְאוּ בְּלִי תֵּת לִי

אֲפִלּוּ בֵּן זָכָר אֶחָד?

אָמְרָה הַבַּת אֲשֶׁר עוֹדֶנָּה

רַכָּה בַּשָּׁנִים, אַךְ זְקֵנָה בְּחָכְמָה:

אַל נָא בְּזַעַם עַל אִמֵּנוּ,

לְהִלָּחֵם אֵלֵךְ אֲנִי!

תְּנָה לִי סוּסְךָ מְהִיר־הַצַּעַד,

אֶת שִׁרְיוֹנְךָ וְחַרְבְּךָ.

הֵם יַכִּירוּךְ עַל פִּי שָׁדַיךְ,

הַנִּבְלָטִים מֵחֻלְצָתֵךְ.

אֲנִי אֶדְחֹס אוֹתָם בְּכֹחַ

וְאַגְבִּיהֵם עַד לְבָבִי.

– יָדַיִךְ לְבָנוֹת כְּשֶׁלֶג,

וְלֹא נֻקְשׁוֹת כְּשֶׁל לוֹחֵם.

– אֶת הַכְּסָיוֹת מֵהֶן אַפְשִׁיטָה,

שֶׁחֹם הַשֶּׁמֶשׁ יִשְׁזְפֵן.

– הֵם יַכִּירוּךְ עַל פִּי עֵינַיִךְ,

שֶׁבְּיָפְיָן עוֹד לֹא הָיָה.

– אֲגַלְגְּלֵן, אָבִי, כְּאִלּוּ

הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל בּוֹגֵד.

מִבְּנֵי בֵּיתָהּ הִיא כְּבָר נִפְרֶדֶת,

אַךְ הָעִקָּר נִשְׁכַּח מִלֵּב:

אֱמֹר, אָבִי, מַה תִּתֵּן לִי?

– שִׁמְךָ דּוֹן מַרְטִין אִישׁ אֲרָגוֹן.

בְּהִתְיַצְּבִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

אֱמֹר לִי מֶה עָלַי לוֹמַר?

– מַלְכִּי, נוֹשֵׁק אֲנִי יָדֶיךָ,

יִנְצוֹר הָאֵל אֶת מַלְכוּתְךָ.

בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב לָחֲמָה שְׁנָתַיִם

וְעַל טִיבָהּ אִישׁ לֹא עָמַד,

חוּץ מֵאֶחָד, הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ,

שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִתְאַהֵב.

אִמִּי, חוֹזֵר אֲנִי פָּצוּעַ,

לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.

לְדוֹן מַרְטִין זֶה הָעֵינַיִם,

לֹא כְּשֶׁל גֶּבֶר, כִּי אִשָּׁה!

אֶל הַיָּרִיד, בְּנִי, הֲבִיאֵהוּ

לָשׁוּט בֵּין אָהֳלֵי רוֹכְלִים.

אִם דּוֹן מַרְטִין אִשָּׁה הִנֵּהוּ

בָּעֲדָיִים הוּא יִסְתַּכֵּל.

אֶל דּוּכָנִים שֶׁל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק

הֵרִיץ עֵינַיִם דּוֹן מַרְטִין.

– פִּגְיוֹן נִפְלָא זֶה טוֹב לִתְקֹעַ

בְּלֵב אוֹיֵב לְעֵת תִּגְרָה.

– אִמִּי, אֲנִי חוֹזֵר פָּצוּעַ,

לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.

כִּי דּוֹן מַרְטִין כְּשֶׁמַּבִּיט בִּי

טוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ בְּעֵינָיו.

קָחֵהוּ בְּנִי, אִתְּךָ לָשׂוּחַ

בִּשְׂדֵרוֹתָיו שֶׁל גַּן הַפְּרִי.

אִם דּוֹן מַרְטִין אִשָּׁה הִנֵּהוּ

אֶל עֵץ שְׁקֵדִים וַדַּאי יִקְרַב.

לֹא אֶל פְּרָחִים נִמְשָׁךְ לִבֵּהוּ

עָנָף כָּרַת לוֹ דּוֹן מַרְטִין.

– מַה טּוֹב עָנָף שֶׁל עֲרָבָה זוֹ!

אֲנִי אַצְלִיף בּוֹ עַל סוּסִי.

– טַבְּעוֹתֶיךָ, בְּנִי, הַשְׁלֵךְ נָא

אֶל בֵּין רַגְלָיו לְעֵת מִשְׂחָק.

אִם דּוֹן מַרְטִין הִנֵּהוֹ גֶּבֶר,

וַדַּאי הוּא יְצַמְצֵם בִּרְכָּיו,

אִם יְפַשְּׂקֵן, הֲרֵי סִימָן הוּא

שֶׁדּוֹן מַרְטִין הִנּוֹ אִשָּׁה.

אַךְ דּוֹן מַרְטִין כְּאִישׁ בַּר־דַּעַת

צִמְצֵם בִּרְכָּיו, וְלֹא פִּשְּׂקָן.

אִמִּי, אֲנִי חוֹזֵר פָּצוּעַ,

לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.

עֵינָיו שֶׁל דּוֹן מַרְטִין, אֲבוֹי לִי,

לִשְׁכֹּחַ לֹא אוּכַל לָעַד.

אֶל הַבְּרֵכָה, בְּנִי, הוֹלִיכֵהוּ,

אֶל הַבְּרֵכָה לִשְׂחוֹת אִתְּךָ.

הַכֹּל אֶת בִּגְדֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ,

רַק דּוֹן מַרְטִין עָטוּף יָגוֹן:

קִבַּלְתִּי מִבַּיִת אִגֶּרֶת,

אִגֶּרֶת עִם בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת.

עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אָבִי שָׂרוּעַ

אָבִי הַטּוֹב נוֹטֶה לָמוּת.

רְשׁוּת אֶדְרשׁ מֵעִם הַמֶּלֶךְ

לִנְסֹעַ וְלִרְאוֹת פָּנָיו.

סַע לְשָׁלוֹם, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ,

הֲלֹא זְכוּתְךָ הִיא, דּוֹן מַרְטִין.

הִיא סוּס לְבֶן־פַּרְוָה חוֹבֶשֶׁת.

עוֹלָה קַלַּת קְפִיצָה עָלָיו:

"הֱיֵה שָׁלוֹם מַלְכִּי רַב חֶסֶד,

אַתָּה מַלְכִּי וּמַלְכוּתְךָ!

עַלְמָה אַחַת יָמִים שְׁנָתַיִם

עָבְדָה אוֹתְךָ בְּאֹמֶן רַב".

בִּמְרוֹם הָעֲרָבָה דּוֹהֶרֶת,

שׁוֹטֶפֶת מְהִירָה כְּנֵץ.

שְׁמַע דְּבָרֶיהָ בֶּן הַמֶּלֶךְ

וְאַחֲרֶיהָ הוּא רוֹדֵף.

דְּהַר, דְּהַר נָא, בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,

לְהַדְבִּיקֵנִי לֹא תּוּכַל,

אֶלָּא אִם כֵּן אֶהְיֶה בַּבַּיִת,

שָׁם תִּמְצָאֵנִי אִם תִּרְצֶה.

פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים שָׁמַעְתִּי,

פַּעֲמוֹנֵי בֵּית הַתְּפִלָּה.

גִּשְׁרוֹן יָקָר, גִּשְׁרוֹן יָקָר

שֶׁעַל־פְּנֵי נַחַל מוֹלַדְתִּי,

בְּתוּלָה עָבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ

וּמֵעָלֶיךָ שׁוּב אֲנִי בְּתוּלָה.

פְּתַח לִי, אָבִי, פְּתַח לִי הַשַּׁעַר

הַשַּׁעַר פְּתַח נָא לָרְוָחָה!

אִמִּי, חַפְּשִי לִי אֶת הַפֶּלֶךְ,

כִּי חֵשֶׁק לִי לִטְווֹת, אִמִּי,

עַל כִּי סוּסִי כְּלִי הַנֶּשֶק

נָהַגְתִּי בָּם כַּהֲלָכָה.

בָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אַחֲרֶיהָ,

הִנֵּה, בַּשַּׁעַר הוּא הוֹלֵם.

---

אהבה עזה כמוות

מאת

אלמוני/ת

נִינְיוֹ הָרוֹזֵן יָצָא עִם בֹּקֶר

הַשְׁקוֹת סוּסוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם.

בְּעוֹד סוּסוֹ גּוֹמֵעַ מַיִם,

הוּא מְזַמֵּר לוֹ שִׁיר מָתוֹק.

צִפּוֹרִיּוֹת קַלּוֹת כְּנָפַיִם

עוֹמְדוֹת מֵעוּף וּמַקְשִׁיבוֹת.

עוֹבֵר־אֹרַח מְשׁוֹטֵט לוֹ

וְהוּא שׁוֹכֵחַ שִׁטּוּטוֹ.

מַלָּח אֲשֶׁר הִפְלִיג הַיַּמָּה

אֳנִיָּתוֹ מַחֲזִיר לַחוֹף.

הוֹד מַלְכוּתָהּ רִקְמָה רוֹקֶמֶת

וּבַת הַמֶּלֶךְ יְשֵׁנָה.

הֵעוֹרִי קוּמִי, אֶלְבָּה־נִינְיָה,

מִתְּנוּמָתֵךְ הָעֲרֵבָה.

לְסִירוֹנִית שֶׁל יָם הַקְשִׁיבִי,

שֶׁמַּפְלִיאָה הִיא לְזַמֵּר,

כִּי אִם זֶה נִינְיוֹ עֶלֶם־חֶמֶד,

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ עָרְגָה אֵלַי.

מִיִּסּוּרָיו שֶׁכֹּה מָרִים הֵם,

לוּא יֵשׁ אֵי־מִי וְהוֹשִׁיעוֹ!

אִם לְלִבֵּךְ שׁוֹחֵר הַזֶּמֶר,

יֵמַר לִבּוֹ וְיִתְיַסֵּר!

לְבַל יִשְׂמַח הוּא בְּדוֹדַיִךְ

אֶדְרֹשׁ דָּמוֹ וּמוֹת יוּמַת!

אִמִּי שֶׁלִּי, אִם תַּהַרְגִּיהוּ,

יַחְדָּו אֶת שְׁנֵינוּ יִקְבְּרוּ.

אָכֵן, הוּא מֵת בַּחֲצוֹת לַיְלָה

וְהִיא בִּקְרֹא הַתַּרְנְגוֹל.

הִיא כָּרָאוּי לְבַת שֶׁל מֶלֶךְ

לְיַד מִזְבֵּחַ נִטְמְנָה,

וְהוּא כְּבֵן אָצִיל וְשׁוֹעַ

פְּסִיעוֹת מִסְפָּר הַרְחֵק מִשָּׁם.

קִבְרָהּ שִׂיחַ־וְרָדִים הִצְמִיחַ

וְשִׂיחַ־עֻזְרָדִים קִבְרוֹ.

הִגְבִּיהַּ זֶה אַף זֶה הִגְבִּיהַּ

כִּמְעַט הָיוּ הֵם לְאֶחָד.

כָּל נֵצֶר הַנּוֹגֵעַ נֵצֶר

חוֹבֵק בְּלַהַט אֶת רֵעוֹ.

וּנְצָרִים שֶׁלֹּא נִפְגָּשׁוּ

נֶאֱנָחִים, נֶאֱנָחִים.

הוֹד מַלְכוּתָהּ קִנְאָה אוֹכְלָה בָּהּ,

אֶת הַשִּׂיחִים צִוְּתָה לִכְרוֹת.

בֶּן אֲצִילִים בַּעֲשׂוֹתוֹ זֹאת

כּוֹרֵת בּוֹכֶה, כּוֹרֵת בּוֹכֶה.

יוֹנָה תַּמָּה יָצְאָה מִמֶּנָּה,

מִמֶּנּוּ נֵץ יָצָא אַמִּיץ.

יַחְדָּו פּוֹרְשִׂים כָּנָף שָׁמַיְמָה,

יַחְדָּו עָפִים זוֹ עַל יַד זֶה.

---

רומנסה על אלורה הנצורה

מאת

אלמוני/ת

אַלּוֹרָה, עִיר נְצוּרָה אַתְּ,

אַלּוֹרָה לְחוֹף נָהָר שׁוֹכֶנֶת.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד עִם בֹּקֶר

דְּיֶגוֹ שַׂר־צָבָא סָגַר עָלַיִךְ.

סָבִיב־סָבִיב לָךְ עִטּוּרִים שְׂדוֹתַיִךְ

חֵיל פָּרָשִׁים הַרְבֵּה וְחֵיל רַגְלִים.

כְּלֵי אַרְטִילֶרְיָה בְּרַעַם

פָּתְחוּ פִּרְצָה בְּחוֹמוֹתַיִךְ.

יָכֹלְתְּ לִרְאוֹת אֵיכָה הַמָּאוּרִים

נָסִים לַמְּצוּדָה וּמְטַפְּסִים בָּהּ.

נָשִׁים צְרוֹרוֹת בְּגָדִים הִשִּׂיאוּ

גְּבָרִים – צָרְכֵי מִחְיָה וְקֶמַח,

רִבּוֹת קְטַנּוֹת – כְּלֵי פָּז וָכֶסֶף

וּנְעָרִים – דְּבֵלוֹת וְצֶמֶק.

בְּרֹאשׁ הַמְּצוּדָה, בָּעֹפֶל,

דִּגְלָם הַמִּתְנוֹסֵס הִצִּיבוּ.

עַל הַחוֹמָה, מֵאַחֲרֵי הַצְּרִיחַ,

מָאוּרִי צָעִיר נִסְתָּר, עָמַד לוֹ.

כְּלִי מִלְחַמְתּוֹ אַשְׁפָּה וְקֶשֶׁת,

וְחֵץ יָחִיד טָעוּן עָלֶיהָ.

קָרָא הוּא בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת לְמַעַן

יִשְׁמַע דְּבָרוֹ הַמַּחֲנֶה לְמַטָּה.

– נִכְרוֹת שָׁלוֹם, כְּבוֹד הַמַּצְבִּיא, שָׁלוֹם!

הַמְּצוּדָה נִכְנַעַת לְפָנֶיךָ!

הֵסִיט אֶת סַנְוַרְתּוֹ לָדַעַת

מִי הַדּוֹבֵר שָׁלוֹם אֵלָיו

וּבוֹ בָּרֶגַע חֵץ פִּלַּח מִצְחֵהוּ

וּמֵעָרְפּוֹ חָרַג הַחוּצָה.

הָיָה זֶה פַּבְלוֹ, שֶׁאָחֶז בָּרֶסֶן

וְחַקוֹבִילִיּוֹ שֶׁתָּמַךְ בִּדְיֶגוֹ.

הָיוּ הַלָּלוּ שְׁנַיִם בַּחוּרִים,

שֶׁבְּבֵיתוֹ גָּדְלוּ מִיַּלְדוּתָם.

אֶל הָרוֹפְאִים הֵם טִלְטְלוּהוּ

שֶׁמָּא יַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת.

וְאַךְ פָּתַח אֶת פִּיו אָמַר דְיֶגוֹ:

“אָנָא כִּתְבוּ לִי דְּבַר־צַוָּאָתִי”.

---

בית הנזיר סן־סימון

מאת

אלמוני/ת

בֵּית נָזִיר יֵשׁ בְּסֶבִילְיָה,

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סַן־סִימוֹן.

שָׁם גְּבִירוֹת אֲצִילוֹת־נֶפֶשׁ

תְּפִלָּתָן נוֹשְׂאוֹת לָאֵל.

גַּם גְּבִרְתִּי לְשָׁם הוֹלֶכֶת,

הַיָּפָה שֶׁבַּיָּפוֹת.

עַל שִׂמְלָה שִׂמְלָה עוֹטֶפֶת,

אֲפֻדָּה לָהּ זְהוֹרִית.

פִּיהָ אֵין כְּמוֹתוֹ לְיֹפִי,

יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ טַעַם דְּבַשׁ.

לְחָיֶיהָ צָחוֹר־וְלֹבֶן,

יֵשׁ בָּן שֶׁמֶץ אַרְגָּמָן.

זוּג עֵינֶיהָ תְּכֵלֶת־אֵפֶר

יֵשׁ בָּן שֶׁמֶץ אַלְכּוֹהוֹל.

בְּעָמְדָהּ אֵצֶל הַפֶּתַח

הִיא זוֹרַחַת כְּחַמָּה.

הַתְּפִלָּה אוֹמֵר הַכֹּמֶר,

אַךְ לִגְמֹר אֵינוֹ יָכוֹל.

פִּרְחֵי נְזִירִים עוֹזְרִים לוֹ

אַךְ שׁוֹגִים בִּתְשׁוּבָתָם:

אֵין עוֹנִים “אָמֵן, אָמֵן,” לֹא!

הֵם עוֹנִים: “אָמוֹר, אָמוֹר!”

---

רומנסה על הנסיך ארנאלדוס

מאת

אלמוני/ת

הֲיֵשׁ עוֹד כַּנָּסִיךְ אַרְנַלְדוֹס

הֲיֵשׁ עוֹד בַּר־מַזָּל כָּמוֹהוּ,

שֶׁחִזָּיוֹן נִפְלָא נִגְלָה לוֹ

עַל־פְּנֵי גַּלַּי הַיָּם עִם שַׁחַר?

נֵץ צַיָּדִים נָח עַל כְּתֵפֵהוּ

כְּשֶׁיָּצָא לָצוּד לוֹ צַיִד

וַיַּרְא סְפִינָה קְטַנָּה חוֹתֶרֶת

לַחוֹף לְמַעַן תַּעֲגֹן בּוֹ.

מֶשִׁי יָקָר הֵם מִפְרָשֶׂיהָ,

זָהָב שָׁחוּט הֵם יַרְכָתֶיהָ

מִכֶּסֶף יְצוּקִים עֳגָנֶיהָ

וּמֵאַלְמֹג זוֹהֵר דְּפָנֶיהָ

מַלָּח צָעִיר עָמַד בַּהֶגֶה,

נוֹהֵג הָיָה וּמְזַמֵּר לוֹ.

שִׁירוֹ גַּלֵּי הַיָּם הִרְגִּיעַ,

אֶת עֹצֶם הָרוּחוֹת הִכְנִיעַ,

דָּגִים שֶׁצָּלְלוּ לָעֹמֶק

עַל־פְּנֵי הַמַּיִם הוּא הִגְבִּיהַּ,

וְצִפֳרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם

מְשָׁכָן לִנְחוֹת עַל מוֹט הַתֹּרֶן.

הִבִּיט וְהִשְׁתּוֹמֵם אַרְנַלְדּוֹס

וְכָךְ תְּמִיהַת־לִבּוֹ הִבִּיעַ:

"יַמַּאי, צָעִיר, עֲשֵׂה נָא חֶסֶד,

אָנָּא לַמְּדֵנִי סוֹד הַזֶּמֶר!"

"לְאִישׁ לֹא אֲגַלֵּהוּ אֶלָּא

אִם הוּא יַפְלִיג עִמִּי הַיַּמָּה".

---

רומנסה על מוריאנה

מאת

אלמוני/ת

הַשֶּׁמֶשׁ זֶה עַתָּה הֵאִירָה

וְדוֹן אַלּוֹנְסוֹ כְּבָר בַּדֶּרֶךְ.

הוּא אֶל קְרוֹבָיו שָׂם פְּעָמָיו

לִקְרֹא לָהֶם לְיוֹם כְּלוּלוֹת לוֹ.

בְּהַגִּיעוֹ אֶל מוֹרִיאָנָה

קָשַׁר סוּסוֹ לְיַד הַשַּׁעַר.

“בֹּקֶר טוֹב לָךְ, מוֹרִיאָנָה”.

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי, דּוֹן אַלּוֹנְסוֹ.

"אֵלַיִךְ בָּאתִי, מוֹרִיאָנָה,

לְהַזְמִינֵךְ לְיוֹם כְּלוּלוֹת לִי".

"עֶרֶב כְּלוּלוֹת זֶה, דּוֹן אַלּוֹנְסוֹ,

לִהְיוֹת בּוֹ כַּלָּתְךָ יֻעַדְתִּי.

אֲבָל אִם זֶה רְצוֹן שָׁמַיִם,

אָבוֹא בְּשִׂמְחָתְךָ לִשְׂמֹחַ.

לְאוֹת כִּי הַחִבָּה קַיֶּמֶת,

וַדַּאי תִּשְׁתֶּה נָא כּוֹס בְּרָכָה

שֶׁל יַיִן זֶה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

לִלְגֹּם בְּצֵל קוֹרַת בֵּיתֵנוּ".

חִישׁ־קַל חוֹמֶקֶת מוֹרִיאָנָה

אֶל חַדְרָהּ עוֹלָה לְמַעְלָה.

שִׁקּוּי שֶׁל אֶרֶס הִיא רוֹקַחַת:

כְּלוֹג וָחֵצִי סוּלַיְמַאן,

מֵרֹאשׁ הַצֶּפַע שְׁתֵּי עֵינַיִם

וּמֵעַקְרָב חַי נֵטֶף דָּם.

"שְׁתֵה נָא, שְׁתֵה נָא, דּוֹן אַלּוֹנְסוֹ,

שְׁתֵה כּוֹס יַיִן מֵשִׁיב־נֶפֶשׁ!"

"שְׁתִי תְּחִלָה, אַתְּ מוֹרִיאָנָה,

שֶׁכָּךְ נָאֶה וְכָךְ הַנֹּהַג".

הַכּוֹס הִגְבִּיהָה מוֹרִיאָנָה,

שְׂפָתֶיהָ הַדַּקּוֹת נָגְעוּ בָּהּ

שִׁנֶּיהָ הַקְּטַנּוֹת הִקִּישׁוּ,

טִפָּה אֶל פִּיהָ לֹא הִגִּירָה.

וְדוֹן אַלּוֹנְסוֹ, גֶּבֶר־חַיִל,

שִׁלְשֵׁל טִפָּה שֶׁל אֵשׁ אֶל פִּיהוּ.

מָה הַמַּשְׁקֶה אֲשֶׁר נָתַתְּ לִי,

מַה שַּׂמְתְּ בַּיַּיִן, מוֹרִיאָנָה?

מוֹשְׁכוֹת סוּסִי הֵן בְּיָדִי,

אֲבָל סוּסִי סָמוּי מֵעַיִן!

– שׁוּב אֶל בֵּיתְךָ, מַהֵר מַהֵרָה,

הַיּוֹם קָצָר הוּא, דּוֹן אַלּוֹנְסוֹ,

וְכַלָּתְךָ קִנְאָה תֹּאכַל בָּהּ,

אִם בְּבֵיתִי תִּתְמַהְמֵהַּ.

– הָהּ, מַה נָּתַתְּ לִי, מוֹרִיָאָנה,

חוּשַׁי קָהוּ, עֵינַי תֶּחֱשַׁכְנָה.

הָבִי מַרְפֵּא לִי מִן הָאֶרֶס

וּלְאִשָּׁה אוֹתָךְ אֶקַּח לִי!

הֶחֱמַצְתָּ הַשָּׁעָה, אַלּוֹנְסוֹ,

כִּי לְבָבְךָ נִבְקָע לָבֶטַח.

– אִמִּי הַמִּסְכֵּנָה, אֲבוֹי לָהּ,

אֶת בְּנָהּ לֹא חַי תִּרְאֶה לָנֶצַח.

– וּמִסְכֵּנָה אֲנִי מִמֶּנָּה,

עַל כִּי אֶת בְּנָהּ שֶׁלָּהּ פָּגַשְׁתִּי.

---

אבוי אַלְהָמָה שלי!

מאת

אלמוני/ת

בְּחוּצוֹתֶיהָ שֶׁל גְּרַנָּדָה

רָצוֹא וָשׁוֹב שׁוֹטֵט הַמֶּלֶךְ

הָחֵל מִשַּׁעֲרֵי אֶלְוִירָה

כַּלֵּה עַד שַׁעַר וִיוֹרְמַבְּלָה.

מְגִלָּה הָיְתָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ

עַל נְפִילַת עִירוֹ אַלְהָמָה.

אֲבוֹי, אַלְהָמָה שֶׁלִּי!

זוֹ הַבְּשׂוֹרָה לָאֵשׁ הִטִּיל הוּא

וּמְבַשְּׂרָהּ דָּקַר לְמָוֶת.

בִּשְׂעָרוֹ אָחַז הַמֶּלֶךְ

וּפַרְעוֹתָיו תָּלַשׁ מִצַּעַר.

יָרַד מֵעַל גַּבּוֹ שֶׁל פֶּרֶד

וְעַל גַּבֵּי הַסּוּס עָלָה הוּא.

בְּמַעֲלה הַסַּקָטִין

בִּיעָף הִבְקִיעַ לְאַלְהַמְבְּרָה.

עַל אֲנָשָׁיו צִוָּה לִתְקֹעַ

בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקַרְנֵי־כֶּסֶף,

לְמַעַן יִשְׁמְעוּ הַמָּאוּרִים

אֲשֶׁר בִּשְׂדוֹת־הַבַּר חָרְשׁוּ.

אֲבוֹי, אַלְהָמָה שֶׁלִּי!

אֶחָד אֶחָד וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם

נִתְלַקְּטוּ גְּדוּדִים בְּנֵי־חַיִל.

רוֹפֵא יָשִׁיש, אֲשֶׁר זָקָן לוֹ

לָבָן וּמְטֻפָּח, בִּקֵּשׁ לָדַעַת:

"הוֹאֵל נָא בְּטוּבְךָ, הַמֶּלֶךְ,

עַל מָה אוֹתָנוּ פֹּה זִמַּנְתָּ?"

"לְמַעַן תִּתְבַּשְּׂרוּ, רֵעַי,

עַל אָבְדָּנָהּ שֶׁל אַלְהָמָה.

אֲבוֹי לִי, אַלְהָמָה שֶׁלִּי!

מַלְכִּי הַטּוֹב, כְּמַעֲשֶׂיךָ

כֵּן פֵּרוֹתָיו, מַלְכִּי הַטּוֹב.

שָׁפַכְתָּ דַּם בֵּית בַּנְסָרָאג'

פְּאֵר גְּרָנָּדָה וּפְרָחֶיהָ;

הֵבֵאתָ פּוֹחֲזִים וְקַלֵּי־דַּעַת,

בְּנֵי קוֹרְדוֹבָה הַמְהֻלֶּלֶת.

לְעֹנֶשׁ זֶה וְרַב מִמֶּנּוּ:

כִּי מַלְכוּתְךָ תֵּרֵד שְׁאוֹלָה

וְקֵץ יָבוֹא גַּם עַל גְּרָנָּדָה!

אֲבוֹי, אַלְהָמָה שֶׁלִּי!

---

רומנסה על נערה מאורית קטנה

מאת

אלמוני/ת

עַלְמָה מָאוּרִית קְטַנָּה הָיִיתִי,

מוֹרִיאָמָה קְטַנָּה יְפַת־תֹּאַר.

נוֹצְרִי אֶחָד נָקַשׁ בַּדֶּלֶת,

אֲבוֹי לִי, בָּא לְרַמּוֹתֵנִי.

בִּשְׂפַת עֲרָב אֵלַי הֵשִׂיחַ,

בִּשְׂפַת עֲרָב צֶחָה כְּפֶלֶג.

"פִּתְחִי דַּלְתֵּךְ לִי, מוֹרִיאָמָה,

בִּרְכַּת אֱלֹהַּ תָּבוֹא עָלַיִךְ."

"אֲבוֹי לִי אֵיךְ דַּלְתִּי אֶפְתָּחָה,

אִם לֹא אֵדַע מִי הָאוֹרֵחַ."

"אֲנִי הַמָּאוּרִי מַסּוֹטָה,

אֲחִי אִמֵּךְ, זְכוּרָה לְחֶסֶד.

נוֹצְרִי הָרוּג בַּחוּץ הִנַּחְתִּי,

בְּעִקְּבותַי בָּא הָאַלְקַלְדֶה.

פִּתְחִי לִי, רְחוּמָה, פִּתְחִי לִי

וָלֹא אָמוּתָה לְעֵינַיִךְ."

שָׁמַעְתִּי זֹאת, לַאֲסוֹנִי לִי,

וְעַל רַגְלַי כַּחֲתָף קַמְתִּי.

לָבַשְׁתִּי חִישׁ חֲלוּק הַלַּיְלָה

כִּי שִׂמְלָתִי כְּמוֹ פָּרְחָה לָהּ.

לַדֶּלֶת אַצְתִּי – חֵץ מִקֶּשֶׁת –

וְלָרְוָחָה אוֹתָהּ פָּתַחְתִּי.

---

שיר הררי מִלָה־סַרְסוּאָלָה

מאת

אלמוני/ת

אֶל וִילָה רִיאָלֶה

נָסַעְתִּי, אִמָּא,

בְּדַרְכִּי נִתְעֵיתִי

אֶל פִּנָּה נִדַּחַת.

יָמִים שִׁבְעָה הָלַכְתִּי,

לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי,

שְׂעוֹרִים – הַפֶּרֶד

וּבָשָׂר – עוֹף צַיִד

בֵּין לָה סַרְסוּאָלָה

וְדַרַסוֹטַאן

אֶת עֵינַי נָשָׂאתִי

אֶל שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

וּבִקְתָּה רָאִיתִי

שֶׁעָשָׁן עָלָה

בְּהֶמְתִי דִּרְבַּנְתִּי

וּלְשָׁם דָּהַרְתִּי.

כְּלָבִים שׁוֹמְרֵי הָעֵדֶר

נָבְחוּ עָלַי בְּזַעַף,

בַּת הָרִים רָאִיתִי,

תַּאֲוָה לָעַיִן.

– בּוֹא בָּחוּר בֶּן־חַיִל,

אַל תַּסְמִיק מִבּשֶׁת.

אָבִי שֶׁלִּי וְאִמָּא

אֶל הָעִיר יָרָדוּ.

יַקִּירִי מִינְגִיוֹ

הָלַךְ לִטְחֹן קֶמַח,

לֹא יָשׁוּב הַלַּיְלָה,

לֹא מָחָר יַגִּיעַ.

הַגְּבִינָה תִּקְפָּא לָהּ

וְחָלָב תִּשְׁתֶּה נָא.

בֵּין שִׂיחֵי הָרֹתֶם

נִפְרֹשׂ מַצָּעֵינוּ

נַעַשׂ לָנוּ יֶלֶד

פַּסְקוּ נִקְרָא לוֹ

הוּא יִהְיֶה הֶגְמוֹן

קַרְדִינַל אוֹ פַּפָּא

אוֹ יִרְעֶה הוּא עֵדֶר

חֲזִירִים בָּאָחוּ.

לָמָּה זֶה תַּבִּיט בִּי?

בְּחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי,

אַתָּה וַדַּאי לוֹעֵג לִי.

---

רומנסה על רעייתו של ברנל הצרפתי

מאת

אלמוני/ת

בַּדָּד עַל יְצוּעַי שָׁכַבְתִּי

וְהִתְרַפַּקְתִּי עַל כָּרִי.

מִי הַסֶּנְיוֹר אֲשֶׁר קוֹרֵא לִי:

פִּתְחִי!

בֶּרְנַל הַצָּרְפָתִי, סֶנְיוֹרָה,

הַמְשַׁמֵּשׁ לָהּ, יַקִּירָה,

חָבֵר לְמִטָּתֵךְ בַּלַּיְלָה

וּלְטִיּוּל בַּגַּן בַּיּוֹם.

סִלְּקָה סְדִינִים שֶׁל בַּד הוֹלַנְדִי

וְהִתְעַטְּפָה בִּגְלִימָתָהּ.

מְנוֹרַת־זָהָב דְּלוּקָה נָשְׂאָה הִיא,

יָרְדָה לִפְתֹחַ אֶת דַּלְתָּהּ.

עוֹד לֹא פָּתְחָה לוֹ לִרְוָחָה

וְהוּא נָשַׁף אֶל הַמְּנוֹרָה.

שִׁמְרִי נַפְשִׁי, אִמָּא מָרִיָה,

הָגֵן עָלַי, סֶנְיוֹר בֶּן־חַיִל,

אֲשֶׁר אֶת פְּתִיל הַנֵּר כִּבָּה לִי,

הוּא יְכַבֶּה גַם פְּתִיל חַיַּי.

אַל תִּתְיַרְאִי נָא, קָטָלִינָה,

וְאַל תִּרְצִי גַּלּוֹת פָּנַי,

בַּחוּץ אָדָם רָצַחְתִּי נֶפֶשׁ,

שׁוֹמְרֵי הַחֹק בְּעִקְבוֹתַי.

נָטְלָה יָדוֹ וְהוֹלִיכַתְהוּ

אֶל חֲדַר הָרַחֲצָה הַקָּט

לְהוֹשִׁיבוֹ עַל דַּרְגַּשׁ־כֶּסֶף

בַּעַל מִשְׁעֶנֶת הַשֶּׁנְהָב.

הִיא טִהֲרָה בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם

עִם צֳרִי־גַּנִּים וְעֵשֶׂב טוֹב.

עַרְשׂוֹ רִפְּדָה טְרָפִים שֶׁל וֶרֶד,

צִיצֵי קַרְפּוֹל מְרַאֲשׁוֹתָיו.

בֶּרְנַל הַצָּרְפָתִי, מַדּוּעַ

כֹּה נֶעֱצַבְתָּ לְיָדִי?

הַאִם יָרֵא אַתָּה מֵעֹנֶשׁ?

לְכָאן שׁוֹטֵר לֹא יִכָּנֵס.

וְאִם מִמְּשָׁרְתַי נִבְהַלְתָּ,

הֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת צַדִּיקִים.

לֹא אָנֹכִי יָרֵא מֵעֹנֶשׁ,

כִּי אִם דִּין צֶדֶק מְבַקֵּשׁ,

לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִמְּשָׁרְתֶיךָ

הַיְשֵׁנִים מֵיטַב שְׁנָתָם.

הוֹ, מַה לְךָ, בֶּרְנַל? אֱמֹר נָא!

כָּךְ לֹא נָהַגְתָּ מֵעוֹלָם!

הַבְּצָרְפַת לְךָ אַחֶרֶת?

אוֹ כִּי תָּלוּ דִּבָּה רָעָה?

לֹא בְּצָרְפַת לִי יֵשׁ אַחֶרֶת,

רַק לָךְ שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים.

וְאִם מִבַּעֲלִי חָשַׁשְׁתָּ,

הַרְחֵק מִפֹּה הוּא בַּעֲלִי.

אֵין הַמֶּרְחָק יוֹדֵעַ חַיִץ

אִם יֵשׁ בַּלֵּב רָצוֹן לִקְרֹב.

אֲשֶׁר לְבַעֲלֵךְ, סֶנְיוֹרָה,

הֲרֵיהוּ פֹּה בְּהֶשֵׂג־יָד.

דּוֹרוֹן מִדֶּרֶךְ כַּיָּאֶה לָךְ

הֵבֵאתִי לָךְ וְהוּא עִמִּי.

שִׂמְלַת שָׁנִי הִיא מְפֹאֶרֶת,

שֶׁהַבִּטְנָה בָּה אַרְגָּמָן.

וְעוֹד מַחֲרֹזֶת מְשֻׁבֶּצֶת

אַבְנֵי אַלְמֹג אֲדַמְדַמּוֹת,

אֲשֶׁר כְּמוֹתָהּ עוֹד לֹא רָאִיתִי

בְּתַכְשִׁיטֶיהָ שֶׁל גְּבִירָה:

חַרְבִּי שֶׁלִּי הִיא הַמַּחְרֹזֶת

שֶׁתְּעַטֵּר אֶת צַוָּארֵךְ.

לְצָרְפָתִי בְּשׂוֹרוֹת תָּבוֹאנָה,

וְהוּא עָלַיִךְ יִתְאַבֵּל.

---

הנסיכה הקסומה

מאת

אלמוני/ת

יָצָא אַבִּיר שַׁחֵר לוֹ צַיִד

כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד לַיַּעַר.

כְּלָבָיו כְּבָר יְגֵעִים עַד מָוֶת,

וְנֵץ שֶׁלּוֹ פָּרַח אָבַד לוֹ.

בְּשׁוֹטְטוֹ יָרַד הַלַּיְלָה

בֵּין מַחֲשַׁכֵּי צוּקִים וָסֶלַע.

לְיַד אַלּוֹן שָׁכַב לָנוּחַ,

אַלּוֹן רֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ.

הָיָה גִּזְעוֹ זָהָב טָהוֹר

וַעֲנָפָיו עֶדְנַת־הַכֶּסֶף.

שָׁלַח מַבָּט אֶל הַצַּמֶּרֶת

וַיַּרְא מַרְאֶה נִפְלָא לָעַיִן.

עַל קְטֹן הָעֲנָפִים לְמַעְלָה

בַּת מֶלֶךְ צְעִירָה יָשְׁבָה לָהּ.

שְׂעַר רֹאשָׁהּ סֵרְקָה בְּנַחַת

וּבְמַסְרֵק־זָהָב הִבְקִיעַ

שְׁבִיל הַחוֹצֶה בֵּין תַּלְתַּלֶּיהָ

שֶׁאֶת הָעֵץ שָׁטְפוּ כְּנַחַל.

קַרְנֵי הָאוֹר מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ

אֶת מְלֹא הָהָר סָבִיב הֵאִירוּ.

אַל תִּבָּהֵל נָא, אַבִּירִי,

וְאַל יֹאבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיךָ.

אֵינְךָ רוֹאֶה כִּי אִם בַּת מֶלֶךְ,

אִמִּי שֶׁלִּי מַלְכַּת הוּנְגַרְיָה.

שֶׁבַע קוֹסְמוֹת רָעוֹת קִסְּמוּנִי

בְּשׁוֹטְטִי עִם הָאוֹמֶנֶת.

שֶׁבַע שָׁנִים בָּזֶה הַיַּעַר

נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת מֻקְסֶמֶת.

מֵאָז חָלְפוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת־צַעַר

מָחָר יוֹם גְּאֻלָּה וָחֹפֶשׁ.

אַל נָא תִּרְחַק מִפֹּה, הָעֶלֶם,

מָחָר אֶל בֵּית אָבִי לַוֵּנִי.

"אַתְּ פֹּה הַמְתִּינִי לִי, סֶנְיוֹרָה,

עַד לְמָחֳרַת הַיּוֹם אָשׁוּבָה.

לִי אֵם זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת בַּיִת.

עֵצָה טוֹבָה וַדַּאי תִּתֵּן לִי."

בְּלֵב כָּבֵד וְעָגְמַת נֶפֶשׁ

נִפְרֶדֶת הָעַלְמָה מִמֶּנוּ:

"אֲבוֹי לְךָ, אָבִּיר בֶּן חַיִל,

שֶׁנְּסִיכָה קְסוּמָה הִפְקַרְתָּ.

עֵצָה טוֹבָה לִטֹּל הָלַכְתָּ,

אוֹתִי לַאֲנָחוֹת עָזַבְתָּ?"

שָׁב הָאַבִּיר מִבֵּית אִמּוֹ,

עֵצָה טוֹבָה שָׁמַע מִפִּיהָ.

לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ בְּכָל הַיַּעַר:

לֹא הָאַלּוֹן, לֹא הָעַלְמָה בּוֹ.

הָלוֹךְ וָרוֹץ קָרוֹא קָרָא לָהּ,

אַךְ הָעַלְמָה לֹא נֶעֶנְתָה לוֹ.

לְמֵרָחוֹק נָשָׂא עֵינַיִם

וַיַּרְא פָּמַלְיָה רַבָּתִי

שֶׁל אַבִּירִים וַאֲצִילִים

שֶׁבְּרֹאשָׁהּ רָכַב הַמֶּלֶךְ

וְאֶת הַנְּסִיכָה הוֹלִיכוּ

בְּרֹב פְּאֵר כְּתֹם שִׁבְיָהּ.

נוּגֶה וַחֲפוּי רֹאשׁ לָאָרֶץ

נָפַל כְּמִתְעַלֵּף זֶה הָאַבִּיר

וּבְשׁוּב רוּחוֹ עָלָיו הִנִּיחַ

יָדוֹ בַּחֶרֶב וְאָמַר:

"מִי שֶׁאִבֵּד אֲשֶׁר אָבַד לִי,

אֵין עֹנֶשׁ לוֹ, שֶׁיְּכַפֵּר לוֹ.

חַרְבִּי שֶׁלִּי תִּהְיֶה שׁוֹפֶטֶת

וְהִיא תּוֹצִיא דִּינִי לְמָוֶת."

---

רומנסה על אלבה היפה

מאת

אלמוני/ת

הוֹ, מַה יָּפִית, סֶנְיוֹרָה אֶלְבָּה,

כְּפֶרַח הַשָּׂדֶה לְתֹאַר!

צַח וְלָבָן גּוּפֵךְ, גְּבִרְתִּי,

צַח וְלָבָן כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

הוֹ, מִי יִתְנֵנִי וְרָדַמְתִּי

בְּלִי כְּלֵי הַנֶּשֶׁק וּבְלִי פַּחַד!

שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת חָלָפוּ

חֲנִית וָחֶרֶב לֹא פֵּרַקְתִּי.

– חֲטֹף שֵׁנָה בְּרוּכָה, דּוֹן גְּרִיפוּס,

בְּלֹא מוֹרָא, פָּטוּר מִנֶּשֶׁק.

אַלְבֶּרְטוֹס בַּעֲלִי הָלַךְ לוֹ,

אֶל הַרְרֵי לֵאוֹן, לְצַיִד.

– לְצַיִד אִם יָצָא, סֶנְיוֹרָה,

לְוַאי וְיִקָּחֵהוּ אֹפֶל!

בְּשִׁגָּעוֹן יָמוּת כַּלְבֵּהוּ

וְנֶשֶׁר אֶת נִצּוֹ יַכְרִיעַ!

לוּ מָאוּרִי חֲנִיתוֹ יִנְעַץ בּוֹ

וּבְשַׂר לִבֵּהוּ יְשַׁסֵּעַ.

– מֵעַל סוּסְךָ רֵד נָא, דּוֹן גְּרִיפוּס,

כִּי הַשָּׁרָב לוֹהֵט עָלֶיךָ.

הוֹ, מַה נָּאוֹת כַּפּוֹת יָדֶיךָ

וּמָה רָזִיתָ, הָרוֹזֵן!

– מַחְמַל נַפְשִׁי, אַל תִּתְמְהִי נָא,

עַזָּה אַהֲבָתִי כַּמָּוֶת.

נַפְשִׁי עָלַיִךְ מִתְיַסֶּרֶת,

לְקֻרְטוֹב חֶסֶד לֹא זָכִיתִי.

– הַיּוֹם תִּזְכֶּה בּוֹ, הָרוֹזֵן,

עַל יְצוּעִי הָרַךְ, דּוֹן גְּרִיפוּס.

בְּעוֹד הֵם מַנְעִימִים בְּשִׂיחַ,

אַלְבֶּרְטוֹס מִתְדַּפֵּק בַּשַּׁעַר.

הַגִּידִי מַה שְּׁלוֹמֵךְ, סֶנְיוֹרָה,

אִמְרִי עַל מֶה חָוְרוּ פָּנַיִךְ!?

– סֶנְיוֹר, חַיַּי קָשִׁים מִתֹּפֶת,

נַפְשִׁי בַּסֵּבֶל מִתְיַסֶּרֶת,

כִּי לְבַדִּי אַתָּה עוֹזְבֵנִי

וּלְהָרִים מַרְחִיק בְּצַיִד.

– דְּבָרַיִךְ אֵלוּ, עַלְמָתִי,

כָּזָב רָצוּף בָּהֶם וָמַעַל.

הַגִּידִי נָא, בִּתִּי, לְמִי הוּא

הַסּוּס שֶׁנִּצְטַהֵל לְמַטָּה?

– סֶנְיוֹר, הַסּוּס הוּא לְאָבִי,

וְהוּא עַצְמוֹ שְׁלָחוֹ אֵלֶיךָ.

– וּכְלֵי הַנֶּשֶׁק שָׁם לְמִי הֵם.

מִתְגּוֹלְלִים הֵם בַּפְּרוֹזְדּוֹר.

– סֶנְיוֹר, הֵם שֶׁל אָחִי שֶׁלִּי,

וְזֶה עַתָּה שְׁלָחָם אֵלֶיךָ.

– וְהַחֲנִית הַהִיא לְמִי הִיא?

הִיא כֹּה נָאָה וּמְנַצְנֶצֶת!

– קָחֶהָ, אַלְבֶּרְטוּס, קָחֶהָ,

הָרְגֵנִי בָּהּ בְּמוֹ יָדֶיךָ,

כִּי מָוֶת זֶה, רוֹזְנִי הַטּוֹב,

אֲנִי לָבֶטַח רְאוּיָה לוֹ.

---

רומנסה על מליסנדה היפה

מאת

אלמוני/ת

כָּל הָעוֹלָם עוֹד מְנַמְנֵם לוֹ,

כָּל הַחוֹסִים בְּאֵל שָׁמַיִם,

רַק מֵלִיסַנְדָּה בַּת הַמֶּלֶךְ

עֲדַיִן לֹא עָצְמָה עֵינַיִם.

תְּשׁוּקָה עַזָּה לְדוֹן אִיוָלוֹס

טוֹרֶפֶת בָּהּ שַׁלְוַת הַשֶּׁקֶט.

וְעֵירֻמָּה כִּבְהִוָּלְדָהּ

מִמִּשְׁכָּבָהּ נִתֶּרֶת פֶּתַע

וּבְלִי תִּמְצָא אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ

לוֹבֶשֶׁת הִיא רְדִיד שֶׁל מֶשִׁי.

וּבָאַרְמוֹן קַלָּה כַּנֶּשֶׁר

הִיא עָטָה אֶל נַעֲרוֹתֶיהָ

וַתָּעִירֵן בִּמְחִי כַּפֶּיהָ

וַתְּדַבֵּר מִלֵּב וָנֶפֶשׁ:

הַרְדוּמוֹת נַעֲרוֹתַי?

אִם רְדוּמוֹת אָנָא הֵעוֹרְנָה!

כָּל מִי שֶׁאַהֲבָה יוֹדַעַת

וַדַּאי עֵצָה טוֹבָה תַּשִּׂיא לִי,

וְכָל אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת

וַדַּאי תִּשְׁמֹר דְּבָרַי בַּסֵּתֶר.

מֵאָז דָּבַקְתִּי בְּאִיוָלוֹס

אֵין לִי מְנוּחָה לֹא יוֹם לֹא לַיְלָה.

– אִשָּׁה זְקֵנָה גַּם יְשִׁישָׁה

פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתֹּאמַר לָהּ:

שִׂמְחִי, בִּתִּי בַּעֲלוּמַיִךְ

כָּל עוֹד רַכָּה אַתְּ בְּשָׁנִים.

אִם תְּחַכִּי עַד שֶׁתַּזְקִינִי

שׁוּם עֶלֶם־חֶמֶד לֹא יִרְצֶה בָּךְ.

אָכֵן, זוֹ הַחָכְמָה, סֶנְיוֹרָה,

בְּעוֹד אֲנִי שִׁפְחַת אָבִיךְ

בְּשַׁחַר נְעוּרַי לָמַדְתִּי

וְעַד הַיּוֹם לֹא שְׁכַחְתִּיהָ.

כִּמְעַט שָׁמְעָה אֶת סוֹף דְּבָרֶיהָ

וְהִתְרַחֲקָה לָהּ מֵלִיסַנְדָּה

וַתָּשֶׂם לָאַרְמוֹן פָּנֶיהָ,

אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דּוֹן אִיוָלוֹס.

בֵּין קִמּוּרֵי הָעִיר פּוֹסַעַת

לְבַל יִרְאֶנָּה אִישׁ חוֹמֶקֶת

וַתִּתָּקֵל בְּהֶרְנַנְדּוֹ,

שׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ לִכְבוֹד אָבִיהָ.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָעַלְמָה הוֹלֶכֶת

בְּלִי אִישׁ עִמָּהּ תָּמַהּ הֶרְנַנְדּוֹ:

"אִמְרִי נָא מַה לָּךְ מֵלִיסַנְדָּה,

מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר גַּלִּי נָא!

הַאִם חֵץ אַהֲבָה פָּגַע בָּךְ,

אוֹ שֶׁמָּא דַּעְתֵּךְ נִטְרֶפֶת!"

"לֹא חֵץ שֶׁל אַהֲבָה פָּגַע בִּי

וְלֹא צָרוֹת וּדְאָגוֹת לִי,

אַךְ בִּהְיוֹתִי יַלְדָה קְטַנָּה

חָלֹה חָלִיתִי וְנָדַרְתִּי

לָשֵׂאת תְּפִלָּה שֶׁל הוֹדָיָה

בְּסַן חוֹאַן דֶה לַטֶרַן.

גְּבִירוֹת בַּיּוֹם הוֹלְכוֹת לְשָׁם,

וַעֲלָמוֹת עִם רֶדֶת לַיְלָה".

שָׁמַע בְּקֶשֶׁב רַב הֶרְנַנְדּוֹ,

וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.

אַךְ בַּת הַמֶּלֶךְ הַזּוֹעֶמֶת

חָשְׁקָה מְאֹד לְהִנָּקֵם בּוֹ.

"הַשְׁאֵל נָא לִי, הוֹ הֶרְנַנְדּוֹ,

אֶת פִּגְיוֹנְךָ שֶׁלְּךָ הַשְׁאֵלָה,

כִּי לְבָבִי יִרְעַד מִפַּחַד

מִפְּנֵי כַּלְבֵי הָרְחוֹב בַּלַּיְלָה."

בְּלַהַב הַפִּגְיוֹן תּוֹפֵשׂ הוּא

וְנִצָּבוֹ מוֹשִׁיט אֵלֶיהָ.

הִיא מַחֲזִירַתְהוּ אֶל חָזֵהוּ

וְהוּא נוֹפֵל לָאָרֶץ מֵת.

"קוּם לֵךְ עַכְשָׁו, הוֹ הֶרְנַנְדּוֹ,

סַפֵּר זֹאת לְאָבִי הַמֶּלֶךְ!"

אָמְרָה וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ

אֶל טִירָתוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן.

בְּהַגִּיעָהּ לִמְחוֹז חֶפְצָהּ

הָיָה הַשַּׁעַר נָעוּל עַל בְּרִיחַ

מָצְאָה הִיא תַּחְבּוּלָה שֶׁל כֶּשֶׁף

וַיִּפָּתַח הוּא לִרְוָחָה.

שָׁם לַפִּידִים שִׁבְעָה הֵאִירוּ

וַתְּכַבֵּם אֶחָד־אֶחָד.

בַּהֲקִיצוֹ מִשְׁנַת אִיוָלוֹס

אֵימָה רַבָּה נָפְלָה עָלָיו:

חוּסָה עָלַי, רִבּוֹן שָׁמַיִם,

שִׁמְרִי נַפְשִׁי, מִרְיָם אִמֵּנוּ!

הַאִם אוֹיְבִים שֶׁלִּי הֵם אֵלֶּה,

שֶׁבָּאוּ לְהָרְגֵנִי נֶפֶשׁ,

אוֹ שֶׁמָּא חֲטָאַי סַבּוּנִי

וּמְבַקְּשִׁים לְפַתּוֹתֵנִי?

בְּעַנְוַת־רוּחַ מֵלִיסַנְדָּה

פָּתְחָה וַתֹּאמֶר לָרוֹזֵן:

"אַל נָא יֵמַר לִבְּךָ סֶנְיוֹר,

וְאַל יֶחֱרַד לִבְּךָ לַתֹּהוּ

עַלְמָה מִבְּנוֹת עֲרָב הִנֵּנִי,

מִמֶּרְחַקִּים לְכָאן הִגַּעְתִּי.

גּוּפִי שֶׁלִּי לָבָן כְּשַׁיִשׁ,

חָלָק כְּבֹהַק הַגָּבִישׁ.

וְטוּר שִׁנַּיִם זְעִירוֹת לִי,

קְטַנּוֹת כְּגַרְגְּרִים שֶׁל מֶלַח.

וְזוּג שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת לִי,

וַעֲדִינוֹת כְּאַלְמֻגִּים."

וְהָרוֹזֵן הַטּוֹב עָנָה לָהּ

וְכָךְ אֶת לְבָבוֹ הִבִּיעַ:

"בְּסֵפֶר תְּפִלּוֹתַי נִשְׁבַּעְתִּי

וְנֵדֶר בְּלִבִּי נָדַרְתִּי,

שֶׁכָּל אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּרְצֶה בִּי

לֹא אֶת גּוּפִי אֶמְנַע מִמֶּנָּה,

חוּץ מֵאַחַת, הִיא מֵלִיסַנְדָּה

בַּת הַקֵּיסָר יְפַת הַתֹּאַר".

כִּשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו הֵחֵלָּה

נַשֵּׁק לוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ

וּבְחֶבְיוֹן חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה

מִשְׂחַק הָאַהֲבָה שִׂחֲקוּ.

וּבְהַבְקִיעַ אוֹר הַשַּׁחַר

בְּטֶרֶם זִיו וְלַהַט שֶׁמֶשׁ,

חַלּוֹנוֹתָיו פָּתַח אִיוָלוֹס

לִרְאוֹת הַמָּאוּרִית, לְהָצִיץ בָּהּ.

נָתַן עֵינָיו בְּמֵלִיסַנְדָּה,

וַיַּכִּירֶנָּה וַיֹּאמֶר לָהּ:

"מַה טּוֹב הָיָה חֶלְקִי, סֶנְיוֹרָה,

אִלּוּ כָּלוּ חַיַּי הַלַּיְלָה,

בְּטֶרֶם עֲלִילָה עוֹלַלְתִּי,

בְּטֶרֶם חֵטְא גָּדוֹל חָטָאתִי!"

הוּא הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

לְהִתְוַדּוֹת עַל מַעֲשֵׂהוּ.

מִיָּד כָּרַע אַפַּיִם אַרְצָה

וְכָך אָמַר הוּא בְּאָזְנָיו:

"מַלְכִּי, בְּשׂוֹרָה לְךָ הֵבֵאתִי,

וּלְסַפְּרָהּ לִבִּי יִכְאַב,

אֲבָל הַבֵּט בְּזוֹ הַחֶרֶב,

שֶׁבָּהּ תִּקַּח נָקָם מִמֶּנִּי,

כִּי מֵלִיסַנְדָּה זֶה הַלַּיְלָה

בְּחַדְרִי דָּרְכוּ רַגְלֶיהָ.

אָמְרָה לִי, כִּי מִבְּנוֹת עֲרָב הִיא,

אֲשֶׁר מִמֶּרְחַקִּים הִגִּיעָה

וְכָל חֶפְצָהּ לִשְׁכַּב עִמִּי,

לִשְׁכַּב וּלְהַתְנוֹת דּוֹדֶיהָ.

וְאָנֹכִי, אֻמְלָל כָּמוֹנִי,

הִנַּחְתִּי לָהּ לִשְׁכַּב עִמִּי."

כִּלָּה דְּבָרָיו דּוֹן אִיוָלוֹס,

וְכָךְ עָנָהוּ הַקֵּיסָר:

"סַלֵּק אֶת חַרְבְּךָ הַצִּדָּה,

כִּי לֹא אֶפְגַּע בְּךָ, חָלִילָה,

אַךְ אִם לִבְּךָ אַהֲבָה רוֹחֵשׁ לָהּ

נִתְּנָה לְךָ וַתִּשָּׂאֶנָּה.

"הִיא בְּעֵינַי יְשָׁרָה מְאֹד.

כָּל שֶׁהַמֶּלֶךְ יְצַוֵּנִי

הֲרֵינִי פֹּה וַאֲמַלְאֵהוּ."

אֶל הָאַרְמוֹן נִקְרָא הַבִּישׁוֹף,

לָבוֹא וַיְקַדְּשֵׁם כַּדָּת.

מִשְׁתֵּה כְּלוּלוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ

עָרְכוּ בְּרוֹב פְּאֵר לַצֶּמֶד.

---

רומנסה על המאוהב והמוות

מאת

אלמוני/ת

הַלַּיְלָה חֲלוֹם חָלַמְתִּי,

חֲלוֹם־פָּז מִנִּי פָּז יָקָר לִי,

אֲהוּבַת־נַפְשִׁי רָאִיתִי

בִּזְרוֹעוֹתַי שֶׁלִּי מֻטֶּלֶת.

בְּלֹבֶן פָּנֶיהָ הִשְׁגַּחְתִּי

בְּלֹבֶן צוֹנֵן מִשֶּׁלֶג.

– אֵיךְ נִכְנַסְתְּ, תַּמָּתִי, אִמְרִי לִי,

אֵיךְ נִכְנַסְתְּ, יוֹנָתִי, וּמֵאַיִן?

הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת עַל בְּרִיחַ,

שׁוּם חַלּוֹן לֹא נִשְׁכַּח פָּתוּחַ.

– אֲהוּבַת־נַפְשְׁךָ לֹא אֲנִי הוּא,

כִּי הַמָּוֶת מַלְאַךְ אֱלֹהַּ.

– אַל תַּקְשִׁיחַ לִבְּךָ, מַר הַמָּוֶת,

וְנַדֵּב לִי עוֹד יוֹם וְאֶחְיֶה נָא!

– יוֹם תָּּמִים לֹא אוּכַל, עֶלֶם,

רַק שָׁעָה עוֹד נוֹתְרָה. קָחֶנָּה!

בְּחָפְזָה הוּא נָעַל נַעֲלַיִם,

בְּחָפְזָה יְתֵרָה לָבַשׁ בֶּגֶד

וּמִיָּד שָׂם פָּנָיו אֶל הַבַּיִת

בּוֹ עַלְמַת־לְבָבוֹ שׁוֹכֶנֶת.

– יָפָתִי, פִּתְחִי אֶת הַדֶּלֶת,

יַלְדָתִי, אֶת הַדֶּלֶת פִּתְחִי לִי!

– לֹא אוּכַל, אֲהוּבִי, לִפְתֹּחַ,

לֹא כְּשֵׁרָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּחַרְתָּ.

כִּי אָבִי לָאַרְמוֹן לֹא יָצָא עוֹד,

כִּי אִמִּי לֹא עָצְמָה עוֹד עַיִן.

– אִם לֹא תִּפְתְּחִי לִי הַלַּיְלָה,

לֹא עוֹד תִּפְתְּחִי לִי לָנֶצַח.

עַלְמָתִי, הֵן הַמָּוֶת רוֹדְפֵנִי,

וְאוּלַי בְּחֵיקֵךְ חַיִּים לִי.

– אָנָּא רֵד לַחַלּוֹן, לְמַטָּה,

שָׁם אֲנִי תּוֹפְרָה וְרוֹקֶמֶת.

חֶבֶל־מֶשִׁי אוֹרִידָה אֵלֶיךָ

וְאֵלַי תַּעֲלֶה וְתַגִּיעַ

וְהָיָה כִּי יִקְצַר הַחֶבֶל

אֶת צַמּוֹת שְׂעָרִי אוֹסִיפָה.

הַמֶּשִׁי נִקְרַע כִּי עָדִין הוּא,

הוּא נִקְרַע וְהַמָּוֶת הוֹפִיעַ:

– בּוֹא חוֹלֵה אַהֲבָה, נֵלֵךְ נָא,

הַשָּׁעָה שֶׁנִּתְּנָה חָלְפָה לָהּ.

---

אמי שלי, הרוח

מאת

אלמוני/ת

אִמִּי שֶׁלִּי, הָרוּחַ

בָּעַלְוָה נוֹשֶׁמֶת

בְּצִלָּהּ אָנוּחַ

בְּאִוְשָׁתָהּ נִרְדֶּמֶת.

קַלּוֹת נוֹשְׁבָה הָרוּחַ

שְׂמֵחָה וּמְלַטֶּפֶת

נָדָה מִפְרָשֶׂיהָ

לֶהָבוֹת רוֹחֶפֶת.

הִיא כֹּה מְעַנֶּגֶת

עַד שֶׁכִּמְדֻמֶּה לִי,

עוֹד בְּטֶרֶם עֵת לִי

עַד אֹשֶׁר תַּעֲלֵנִי.

וּלְקוֹל אִוְשַׁת הָרוּחַ

בְּצֵל עַלְוָה אָנוּחַ.

וְאִם אָקִיץ לְפֶתַע,

פְּרָחִים אֲנִי מְכֻתֶּרֶת

וּבְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ

כִּמְעַט אֵינִי נִזְכֶּרֶת.

אַן גָּזוּ אֵין לָדַעַת,

לִתְנוּמָה נִכְנַעַת.

אִוְשַׁת עַלְוָה, הוֹ, אִמָּא,

כְּמַתְנַת חַיִּים לִי,

וּלְקוֹלָהּ, קוֹל זֶמֶר,

בַּצֵּל אֲנִי נִרְדֶּמֶת.

---

רומנסה על באר מים חיים

מאת

אלמוני/ת

בְּאֵר־מַיִם חַיִּים, בְּאֵר־מַיִם

בְּאֵר־מַיִם חַיִּים – אַהֲבָה.

שָׁם תָּבוֹא כָּל צִפֹּרֶת־שָׁמַיִם

לְבַקֵּשׁ לָהּ מְעַט נֶחָמָה.

רַק אַחַת לֹא תִּקְרַב אֵלֶיהָ,

הִיא יוֹנָה אַלְמָנָה אֲבֵלָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים בְּדַרְכֵּהוּ

הַזָּמִיר, עוֹף־אַשְׁמַאי, נִתְקַל בָּהּ.

כָּל מִלָּה שֶׁהִגִּיד לָהּ – שֶׁקֶר,

כָּל מִלָּה שֶׁהִגִּיד לָהּ – בְּגִידָה.

לוּא רָצִית בְּטוּבֵךְ, סֶנְיוֹרָה,

וְהָיִיתִי לָךְ עֶבֶד וָרֵעַ.

שָׂא כְּנָפַיִם וְעוּפָה בֶּן־רַהַב,

לֵךְ רָשָׁע, לֵךְ רַמַּאי, בֶּן בְּלִיַּעַל!

עַל עָנָף יְרַקְרַק לֹא אָנוּחַ,

בֵּין פִּרְחֵי הַשַָּׂדֶה לֹא אָנוּם,

וְאִם מַיִם אֶמְצָא טְהוֹרִים לִי,

עֲכוּרִים אֶל גְּרוֹנִי הֵם יָבוֹאוּ.

כִּי לֹא בַּעַל אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

שֶׁבָּנִים לֹא יִהְיוּ לִי, חָלִילָה,

לְיַחֵל לִי מֵהֶם נַחַת־רוּחַ

וְאַף לֹא נִחוּמִים וְרֹגַע.

הִסְתַּלֵּק נָא, אוֹיֵב עֲגוּם־נֶפֶשׁ,

לֵךְ רָשָׁע, לֵךְ בֶּן־שַׁחַץ, בּוֹגֵד!

לֹא אֶהְיֶה רַעְיָתְךָ לָנֶצַח

וְלֹא אֵשֶׁת־בְּרִיתְךָ עַד עוֹלָם!

---

רומנסה על דוניה אלדה

מאת

אלמוני/ת

שָׁם בְּפָּרִיס הִיא דוֹנְיָה אֶלְדָּה,

זוֹ כַּלָּתוֹ שֶׁל דּוֹן רוֹלְדַאן.

שְׁלשׁ מֵאוֹת גְּבִירוֹת כָּמוֹהָּ

עִמָּהּ יוֹשְׁבוֹת כַּאֲחָיוֹת לָהּ.

כֻּלָּן שִׂמְלָה אַחַת תִּלְבַּשְׁנָה,

כֻּלָּן סַנְדָּל אֶחָד תִּנְעַלְנָה,

כֻּלָּן שֻׁלְחָן אֶחָד תָּסֹבְנָה

כֻּלָּן מִפַּת אַחַת תֹּאכַלְנָה.

מֵאָה זָהָב תִּטְוֶינָה,

מֵאָה בַּד־מֶשִׁי תֶּאֱרֹגְנָה

מֵאָה עַל כְּלֵי־נִגּוּן תִּפְרֹטְנָה

לֵב דּוֹנְיָה אֶלְדָּה לְשַׂמֵּחַ.

כִּשְׁמֹעַ זִמְרָתָם בְּנַחַת

תְּנוּמָה יָרְדָה עַל עַפְעַפֶּיהָ.

חֲלוֹם חוֹלֶמֶת דּוֹנְיָה אֶלְדָּה,

חֲלוֹם מָלֵא תּוּגָה וְצַעַר.

בַּחֲרָדָה רַבָּה הֵקִיצָה

כַּהֲמוּמָה בְּיִסּוּרֶיהָ

וּבִתְלוּנָה קוֹלָהּ הִגְבִּיהָה,

שֶׁעַד אָזְנֵי הָעִיר הִגִּיעַ.

– אֲבוֹי, סֶנְיוֹרָה, מָה אֻנָּה לָךְ,

אִמְרִי, אִמְרִי נָא מִי פָּגַע בָּךְ?

– נַעֲרוֹתַי חֲלוֹם חָלַמְתִּי

וַחֲלוֹמִי זְוָעָה וְצַעַר.

אֵי־שָׁם עַל הַר נִשָּׂא עָמַדְתִּי,

עַל הַר נִשָּׂא שְׁמָמָה וָתֹהוּ,

מֵעַל רֹאשׁוֹ הָרָם רָאִיתִי

בְּהִתְעוֹפֵף לוֹ נֵץ עַז־רוּחַ.

מֵאֲחוֹרָיו קָרְבָה בַּת נֶשֶׁר

שֶׁנִּטְפְּלָה אֵלָיו בְּזַעַם.

הַנֵּץ בַּסַּכָּנָה הִשְׁגִּיחַ,

בְּשִׂמְלָתִי מִסְתּוֹר בִּקֵּשׁ לוֹ.

בְּשֶׁצֶף קֶצֶף בַּת הַנֶּשֶׁר

מִתַּחַת שִׂמְלָתִי חִלְּצַתּוּ,

כְּנָפָיו מָרַט בְּצִפָּרְנֶיהָ,

בְּשָׂרוֹ רִסְקָה בְּמַקּוֹרָהּ..

אָז הַשִּׁפְחָה פָּתְחָה אֶת פִּיהָ

וְכֹה דִּבְּרָה לְדוֹנְיָה אֶלְדָּה:

מַה פֵּשֶׁר חֲלוֹמֵךְ, סֶנְיוֹרָה,

עַל נְקַלָּה אֲפַעְנֵחַ.

הַנֵּץ הֲרֵיהוּ חֲתָנֵךְ,

שֶׁמִּסְּפָרַד חוֹזֵר הַבַּיְתָה

וְאַתְּ, גְּבִרְתִּי, זוֹ בַּת הַנֶּשֶׁר,

אֲשֶׁר הַנֵּץ יָבוֹא לָקַחַת.

הָהָר הִנּוֹ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ,

שֶׁבּוֹ הוּא יַעַנְדֵךְ טַבַּעַת.

– לוּ, אֲמָתִי, אֱמֶת בְּפִיךְ,

בְּרוּחַ נְדִיבָה אֶגְמֹל לָךְ.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, עִם בֹּקֶר,

מִמֶּרְחַקִּים בָּאָה אִגֶּרֶת,

שֶׁמִּבַּחוּץ בִּדְיוֹ כְּתוּבָה הִיא,

וּמִבִּפְנִים בִּכְתָב־דָּמִים.

וּבָאִגֶּרֶת נֶאֱמַר לָהּ,

כִּי חֲתָנָהּ נָפַל חָלָל

בְּהִלָּחֲמוֹ עִם רוֹנְסַנַוָלִיס.

שָׁמְעָה בְּשׂוֹרָה זוֹ דּוֹנְיָה אֶלְדָּה

נָפְלָה וְנִשְׁמָתָהּ הוֹצִיאָה.

---

רומנסה על דון טריסטן דה לאוניס והמלכה איסאו

מאת

אלמוני/ת

דּוֹן טְרִיסְטַן מֻטָּל פָּצוּעַ,

חֲנִית חַדָּה פִּלְחָה חָזֵהוּ.

אֵלָיו יָרָה דּוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ

מִתּוֹךְ קִנְאָה וּמֹרֶךְ־רוּחַ

קֶלַע בּוֹ מִמִּגְדָּל גָּבֹהַּ

וַחֲנִיתוֹ מְשׁוּחָה בְּאֶרֶס.

הַלַּהַב בְּגוּפוֹ תָּקוּעַ

וְהַנִּצָּב נִתֵּר הַחוּצָה.

רוֹחֵף בֵּין חִדָּלוֹן וּמָוֶת

טְרִיסְטַן אֶת מְרִי שִׂיחוֹ הִבִּיעַ:

"הוֹ, אֲהוּבַת, נַפְשִי, אִיסֵאוֹ,

גְּבִרְתִּי שֶׁלִּי רַבַּת הַחֶסֶד,

לוּלֵי אֵחֲרוּ פְּעָמַיִךְ

וְלוּ עֵינַי שֶׁלִּי חָזוּ בָּךְ

הָיָה פִּצְעִי נִרְפָּא לָבֶטַח!"

הִגִּיעָה הַמַּלְכָּה אִיסֵאוֹ,

בְּחִירַת־לִבּוֹ יְפַת־הַתֹּאַר

עוֹטְפָה שְׁחוֹרִים, רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ

וּבְלִי תִּירָא מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

בִּרְאוֹת כִּי הָרָעָה דָּבְקָה בּוֹ

פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתֹּאמֶר לוֹ:

"אֲשֶׁר פָּצַע אוֹתְךָ טְרִיסְטַן,

לוּ יִפְקְדוּהוּ חֶבְלֵי־מָוֶת!

וְכָל רוֹפֵא רָאוּי לָשֶׁבַח

תִּקְצַר יָדוֹ מִלְּהוֹשִׁיעַ!"

בְּדַּל שְׂפָתָיו נוֹגְעוֹת שְׂפָתֶיהָ

וְעַז חֶפְצָם לָמוּת בְּיַחַד.

עֵינָיו זוֹלְגוֹת, זוֹלְגוֹת עֵינֶיהָ,

רוֹחֶצֶת בְּדִמְעוֹת הָאָרֶץ.

מָקוֹם בּוֹ נִקְבְּרוּ הַשְּׁנַיִם,

שָׁם חֲבַצֶּלֶת־צְחוֹר פּוֹרַחַת.

---

רומנסה על חרינלדו והאינפנטה

מאת

אלמוני/ת

חָרִינַלְדּוֹ, חָרִינַלְדּוֹ,

פַאז' אָהוּב, יַקִּירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,

מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ הַלַּיְלָה

עִמָּדִי בְּגַנִּי הַפּוֹרֵחַ!

חֵי הָאֵל, חֵי הָאֵל, חָרִינַלְדּוֹ,

גּוּף לְךָ אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי.

– אֵין אֲנִי כִּי עַבְדֵּךְ הַצָּנוּעַ:

וְעָלָיו אַתְּ לֹועֶגֶת, סֶנְיוֹרָה.

אֵין זֶה לְךָ, חָרִינַלְדּוֹ,

בְּתוֹם־לֵב וּבְיֹשֶר דִּבַּרְתִּי.

– הֲתַרְשִׁינִי לִשְאֹל, סֶנְיוֹרָה,

אֵימָתַי זֶה הַנֵּדֶר תַּשְׁלִימִי?

– בֵּין חֲצוֹת לְאַחַת בַּלַּיְלָה,

כִּי זוֹ עֵת בָּהּ הַמֶּלֶךְ רוֹדֵם לוֹ.

וַיְהִי לְאַחַר חֲצוֹת לַיְלָה

וְהַפַאז' חָרִינַלְדּוֹ לֹא בָּא עוֹד.

– אֲרוּרָה הָאִשָּׁה, חָרִינַלְדּוֹ,

שֶׁקָּשְׁרָה אֶת נַפְשָׁהּ בְּנַפְשְׁךָ!

– חָרִינַלְדּוֹ שֶׁלָּךְ הוּא, סֶנְיוֹרָה,

הוּא שֶׁלָּךְ וּלְגוּפֵךְ, עַלְמַת חֶמֶד!

– מִי הֵעֵז אֶל חַדְרִי לָגֶּשֶׁת?

מִי בְּחָזְקָה הוֹלֵם עַל הַדֶּלֶת?

– ­הֵרָגְעִי, הֵרָגְעִי נָא, סֶנְיוֹרָה,

כִּי רֵעֵךְ הַנָּעִים בָּא אֵלַיִךְ.

אָחֲזָה בְּיָדוֹ בַּת־הַמֶּלֶךְ

וְאֶל עֶרֶשׂ־שְׁנָתָהּ הִשְׁכִּיבַתְהוּ.

בְּמִשְׂחַק עִלּוּסִים וְנֹעַם

תַּמּוּ חִישׁ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה.

כַּאֲשֶׁר אוֹר־הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ

תַּשׁ כֹּחָם וְעָצְמוּ עֵינַיִם.

אָז הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַמֶּלֶךְ

כִּי חֲלוֹם־בַּלָּהוֹת הֶחֱרִידָהוּ.

– שׁוֹדְדִים שָׁלְחוּ יָד בָּאִינְפַנְטָה

אוֹ בּוֹגְדִים בְּבֵיתִי קָשְׁרוּ קֶשֶׁר!

וַיִקְרָא אֶל הַפַאז' חָרִינַלְדּוֹ,

כִּי יָבוֹא וּמִיָּד יַלְבִּישֵׁהוּ.

– חָרִינַלְדּוֹ, חָרִינַלְדּוֹ,

פַאז' אָהוּב יַקִּירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!

פַּעֲמַיִם שָׁלשׁ הוּא קָרָא לוֹ,

לִתְשׁוּבָה לֹא זָכָה אַף לֹא פַּעַם.

וַיַּחְגֹּר לְמָתְנָיו חַרְבֵּהוּ

וַיִּגַּשׁ אֶל חֲדַר הָאִינְפַנְטָה.

וַיִּרְאֶה אֶת בִּתּוֹ עִם הָעֶלֶם

בְּשָׁכְבָם כְּאִשָּׁה עִם בַּעַל.

הַאֶשְׁפֹּךְ אֶת דַּם חָרִינַלְדּוֹ?

נַעַר זֶה עַל בִּרְכַּי גִּדַּלְתִּי!

אוֹ אֶשְׁפֹּך דַּם בִּתִּי, הָאִינְפַנְטָה,

וְאָבְדוּ לִי מַלְכוּת וָכֶתֶר?

בֵּינֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב אָשִׂימָה,

וְסִימָן הִיא תִּהְיֶה וְעֵדוּת לִי.

כָּךְ אָמַר וְיָצָא לוֹ בַּסֵּתֶר

אֶל גַּנּוֹ הַיָּפֶה וְהִמְתִּין בּוֹ.

וַתֵּעוֹר מִשְּׁנָתָהּ הָאִינְפַנְטָה

וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּבוֹהָה בַּשָּׁמַיִם.

מַגָּעָהּ שֶׁל חֶרֶב צוֹנֶנֶת

הֶעֱלָה בִּבְשָׂרָהּ צְמַרְמֹרֶת.

– קוּמָה נָא, יַקִּירִי חָרִינַלְדּוֹ,

אֲדוֹנִי אֲהוּבִי אָנָּא קוּמָה!

זוֹ חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ

הָרוֹדֶמֶת בֵּין שְׁנֵי גּוּפוֹתֵינוּ.

– אָן אֶשָּׂא אֶת רַגְלַי, סֶנְיוֹרָה,

בְּלִי יִרְאוּנִי עֵינָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ?

– אֶל גַּנּוֹ שֶׁל אָבִי, חָרִינַלְדּוֹ,

לֵךְ וּקְטֹף חֲבַצֶּלֶת אוֹ וֶרֶד,

יִסּוּרִים כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ,

אֶשָּׂאֵם, אֲהוּבִי, אִתְּךָ יַחַד.

כִּדְבָרֶיהָ עָשָׂה חָרִינַלְדּוֹ

וְיָרַד אֶל גַּנּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

– מֵאַיִן תָּבוֹא, חָרִינַלְדּוֹ,

כֹּה חִוֵּר לְמַרְאֶה וּמַר־נֶפֶשׁ?

– מֶלֶךְ טוֹב, בְּגַנְּךָ טִיַּלְתִּי,

בִּפְרָחִים שֶׁהֵנֵצוּ חָזִיתִי.

נִיחוֹחוֹ שֶׁל וֶרֶד, שָׁאַפְתִּי,

הוּא שָׁדַד מִפָּנַי אֶת הַסֹּמֶק

– עַל הַוֶּרֶד הַזֶּה, שֶׁקָּטַפְתָּ

זוֹ חַרְבִּי שֶׁתִּשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ.

– הָרְגֵנִי, הַמֶּלֶךְ, הָרְגֵנִי,

כִּי רָאוּי אָנֹכִי לְעֹנֶשׁ!

בְּעוֹדָם מְדַבְּרִים הַשְּׁנַיִם,

אֶל אָבִיהָ נִגְּשָׁה הָאִינְפַנְטָה.

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אַל תִּגַּע בּוֹ,

כִּי אִם תְּנֵהוּ וַיְהִי לִי לְבַעַל,

וְאִם תַּהַרְגֵּהוּ, חָלִילָה,

גַּם בִּתְּךָ, אַתָּה דָּן לְמָוֶת.

---

בצל אלון

מאת

אלמוני/ת

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ,

בְּצֵל אַלּוֹן.

תְּפִלָּה זַכָּה בַּקֹּדֶשׁ

לָשֵׂאת, אִמִּי, הִבְטַחְתִּי.

בְּשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם

יְחִידָתִי הָלַכְתִּי:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בְּשֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם

יְחִידָתִי הָלַכְתִּי.

נָטִיתִי מִן הַדֶּרֶךְ.

אֶל שְׁבִיל אַחֵר נִמְשַׁכְתִּי:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בֵּין הַר וָגַיְא תָּעִיתִי.

עַל עִקְּבוֹתַי לֹא שַׁבְתִּי.

תְּנוּמָה לַחֲטֹף חָפַצְתִּי,

תַּחַת אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

אָז בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

נֶחֱרַדְתִּי, אַלְלַי לִי!

אֲנִי, אֲבוֹי, רֹודֶמֶת

בְּחֵיק שֶׁל גֶּבֶר חֶמֶד:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

עָלָה כּוֹכַב־הַשַּׁחַר.

חָשְׁכוּ עֵינַי מִצַּעַר:

כֵּיוָן שֶׁהִתְעַנַּגְתִּי

וּבְחִיר־לִבִּי חִבַּקְתִּי

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

תָּבוֹא בְּרָכָה וְשֶׁבַח

עַל תְּפִלָּתִי בַּקֹּדֶשׁ

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ!

---

רומנסה על לה־קאוה פלורינדה ורודריגו המלך

מאת

אלמוני/ת

מִן הַטִּירָה יָצְאָה לָה־קַאוָה

בְּעַד פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הַחוּצָה,

עִמָּהּ יָצְאוּ נַעֲרוֹתֶיהָ

בַּהֲמֻלָּה רַבָּה וָעֹנֶג.

לְגַן סָמוּךְ חָמְקוּ בְּיַחַד

וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּפִנַּת־סֵתֶר

בֵּינוֹת שִׂיחֵי יַסְמִין וּוֶרֶד

בְּצֵל טְרָפֶיהָ שֶׁל הַגֶּפֶן.

אֶל מֵי־הַמַּעְיָן הִבִּיטוּ,

שֶׁבְּשִׁשָּׁה קְנֵי־פָּז נִגָּרוּ

וְאֶל אִיטָן וַחֲבַצֶּלֶת

פְּנִינִים מְצַלְצְלוֹת הִתִּיזוּ.

יָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת וְנָחוּ

כְּשׁוֹחֲרוֹת מָנוֹס וָרֹגַע

מֵאֵשׁ שֶׁל עֲלוּמִים טוֹרֶדֶת,

מִלַּהַט שֶׁל שָׁרָב בַּקַּיִץ.

זְרוֹעוֹת צְחוֹרוֹת טָבְלוּ בַּמַּיִם,

שֶׁצִּנָּתָן הַמְלַבֶּבֶת

הֵעִירָה בְּלָה־קַאוָה חֵשֶׁק

לִפְשֹׁט חִישׁ־קַל אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ.

בְּתוֹךְ בְּרֵכָה זַכָּה, מֻצֶּלֶת

הִבְהִיק גּוּפָהּ בִּמְלֹא הַזֹּהַר,

עַד כִּי שְׁאָר עַלְמוֹת־הַחֶמֶד

חָשְׁכוּ כְּצֵל לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ.

כִּי אֵין שָׁם אִישׁ חָשְׁבָה לָה־קָאוָה

אַךְ מַזָּלָהּ כָּךְ נִתְמַזֵּל לָהּ,

שֶׁבֵּין עַנְפֵי קִיסוֹס פּוֹרֵחַ,

רוֹדְרִיגוֹ מֶלֶךְ רָם הֵצִיץ בָּהּ.

מִקְרֶה שֶׁל מַה בְּכָךְ הֵפִיחַ

נִיצוֹץ בְּלֵב גֵּאֶה שֶׁל מֶלֶךְ.

הָאַהֲבָה טָפְחָה כְּנָפַיִם

וְלֶהָבוֹת עָלוּ בּוֹ פֶּתַע.

בָּזֹאת עַל רֹאשׁ סְפָרַד יוֹרֶדֶת

רֵאשִׁית הַפֻּרְעָנוּת בְּצֶלֶם

דְּמוּת שֶׁל אִשָּׁה אַחַת אֻמְלֶלֶת

וְגֶבֶר שֶׁנִּכְנַע לַיֵּצֶר.

פְלוֹרִינְדָה הַבְּתוּלִים אָבְדוּ לָהּ,

הַמֶּלֶךְ הִשִּׂיגוֹ הָעֹנֶשׁ.

בְּכֹחַ זְרוֹעַ, – הִיא טוֹעֶנֶת

וְהוּא: בְּחֵפֶץ לֵב וְנֹעַם.

עֵת כִּי דָּנִים עַל מִי יָּשִׂימוּ

אֶת הַקּוֹלָר עַל זֶה הַפֶּשַׁע,

גְּבָרִים חוֹרְצִים מִשְׁפָּט: לָה־קַאוָה

וְהַנָשִׁים חוֹרְצוֹת: רוֹדְרִיגוֹ.

---

רומנסה שניה: על שיחה בין דון רודריגו ולה־קאוה

מאת

אלמוני/ת

שׁוֹגֶה בַּאֲהָבִים רוֹדְרִיגוֹ,

עַל מְצוּקַת לִבּוֹ יָדַע הוּא,

הַכֹּל מַגִּיד הוּא לְלָה־קַאוָה,

שֶׁבָּהּ דָבַק וַיֹּאהָבֶנָּה.

אֶל זִיו גֵּוָהּ עֵינָיו שׁוֹלֵחַ,

אֶל זִיו גֵּוָהּ וְאוֹר פָּנֶיהָ,

קוֹשֵׁר כְּתָרִים לְחִין יָדֶיהָ,

יָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג.

– דְּעִי, יַקִּירָתִי לָה־קַאוָה,

נַפְשִׁי מְלֵאָה עֶרְגָּה אֵלַיִךְ.

דּוֹרֵשׁ אֲנִי מִמֵּךְ תְּרוּפָה לִי

וְלִרְשׁוּתֵךְ עוֹמֵד רוֹדְרִיגוֹ.

רְאִי: כָּל שֶׁדּוֹרֵשׁ הַמֶּלֶךְ

מֵאֹנֶס אוֹ רָצוֹן נִתָּן לוֹ.

לָה־קַאוָה בִּלְשׁוֹנָהּ נִזְהֶרֶת

וּמְשִׁיבָה כִּמְהַתֶּלֶת:

– הוֹד מַלְכוּתוֹ לוֹעֵג אוֹ שֶׁמָּא

לִתְהוֹת עַל קַנְקַנִּי חָשַׁק לוֹ.

סֶנְיוֹר, כָּזֹאת עַל תְּצַוֵּנִי,

כִּי בְּנַפְשִׁי גַּם בִּכְבוֹדִי הוּא.

נִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ לְפָנֶיהָ,

כִּי רַק אֱמֶת הוֹצִיא מִפִּיהוּ,

אַךְ מִדְּבָרָיו הִיא מִתְעַלֶּמֶת

וְאַגַּב שְׂחוֹק הִיא מִתְנַצֶּלֶת.

תְּנוּמָה לַחֲטֹף הָלַךְ הַמֶּלֶךְ.

אַחַר אֵלָיו צִוָּה לִקְרֹא לָהּ.

לָה־קַאוָה בְּלִי יִרְאָה וָחֶשֶׁד

עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ.

---

רומנסה שלישית: על חרפת פלורינדה ותלונותיה

מאת

אלמוני/ת

שְׁטוּפֵי זֵעָה קָרָה וָדֶמַע

פַּרְעוֹת רֹאשָׁהּ וְתַלְתַּלֶּיהָ;

פָּנֶיהָ אֲחוּזוֹת שַׁלְהֶבֶת

מִתּוֹךְ כְּאֵב, בּוּשָׁה וָפַחַד

לוֹפֶתֶת בִּזְרוֹעוֹת יָדֶיהָ

יָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ מְטֹרָף.

אִשָּׁה בּוֹדֶדֶת חַסְרַת־יֶשַׁע,

לֹא אָב עִמָּהּ, לֹא אִישׁ קָרוֹב לָהּ,

דּוֹבֶרֶת אֶל מַלְכָּהּ רוֹדְרִיגוֹ

בְּתַחֲנוּנִים, בְּזַעֲקַת־שֶׁבֶר

כְּאִלּוּ תַּחֲנוּנִים וְזַעַק

לְעֵת צָרָה הוֹפְכִים לְעֵזֶר.

הֵן לֹא תִּדְרשׁ שַׁלִּיט רַב כֹּחַ,

שִׁמְשָׁהּ שֶׁל קֵיסָרוּת הִיסְפַּנְיָה,

כִּי הוֹד קַרְנֵי אוֹרְךָ יַחְשִׁיכוּ

עֲנֶנֶת מִשְׁאַלְתִּי אֵלֶיךָ.

נִקְבַּת־מָגֵן אֲנִי לְטִירַת־מֶלֶךְ

וְאַף כִּי בְּחוֹמַת חָזִי

אֵין בָּהּ אֶשְׁנָב־קְלִיעָה עֲדַיִן,

יֵשׁ אָב לַכֹּל – אָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם!

אָבִי שֶׁלִּי עָבַד לְמֶלֶךְ

וּבְעָבְדוֹ אוֹתְךָ כֹּחוֹ.

בְּטֶרֶם חֲתִימַת זָקָן עָלְתָה בּוֹ

גְּדוֹלוֹת וְנִכְבָּדוֹת עָלָיו הִטַּלְתָּ

וּלְעֵת זִקְנָה אַל נָא תִּפְגַּע בּוֹ!

בְּטֹהַר דַּם־כְּבוֹדִי שֶׁלִּי

כְּבוֹד־מֶלֶךְ לֹא יֻכְתַּם, חָלִילָה.

שִׂים לֵב: לִקּוּי שֶׁל דָּם בַּמֶּלֶךְ

סִימָן הַמְּבַשֵּׂר רָעוֹת הוּא לוֹ.

בְּעוֹד אָבִי שׁוֹפֵךְ דָּמֵהוּ

בַּהֲגִנּוֹ עַל מַלְכוּתְךָ

בִּקְרָב בְּזוּי־נֶפֶשׁ וְשָׁפָל,

אַתָּה דָּמֵהוּ מְטַמֵּא.

גּוּרָה מַלְכִּי וְאַל תִּגַּע בּוֹ,

פֶּן יַד נָקָם יָרִים עָלֶיךָ,

כִּי אִישׁ צָבָא וַאֲצִיל רוּחַ

יְהִירוּתָם אַתָּה יוֹדֵעַ.

רוֹדְרִיגוֹ לֹא הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב,

כִּי אִם לְקוֹל אַוַּת־לִבֵּהוּ

וַיְחַלֵּל טֹהַר בְּתוּלֶיהָ

וּכְתֹם הַמַּעֲשֶׂה מָאַס בָּהּ.

כָּתְבָה לָה־קַאוָה אֶל אָבִיהָ

אִגְּרוֹת מְלֵאוֹת יָגוֹן וּבֹשֶׁת.

חָתְמָה אוֹתָן בְּדִמְעוֹתֶיהָ

הֶעֱבִירָתָן מִיָּד לְסָאוּפְטָה.

---

רומנסה רביעית: על מעשה הבגידה של דון חוליאן

מאת

אלמוני/ת

דּוֹן חוּלִיאַן יוֹשֵׁב בְּסָאוּפְטָה,

בְּסָאוּפְטָה יְדוּעָה לָשֶׁבַח.

בְּשׂוֹרָה הוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ

הַרְחֵק בַּיָּם, אֶל אַפְסֵי אֶרֶץ.

מָאוּרִי זָקֵן כּוֹתֵב אִגֶּרֶת,

לְפִי שֶׁהָרוֹזֵן מַכְתִּיב לוֹ.

בְּהַשְׁלִימוֹ מְלַאכְתּוֹ הַמָּאוּרִי

קָם דּוֹן חוּלִיאַן וַיַּהַרְגֵהוּ.

בְּשׂוֹרַת כְּאֵב יֵשׁ בָּאִגֶּרֶת,

בְּשׂוֹרַת כְּאֵב לְכָל הִיסְפַּנְיָה.

לְמֶלֶךְ מָאוּרִי יְעוּדָה הִיא

וּבָהּ דּוֹן חוּלִיאַן מַבְטִיחַ,

שֶׁאִם יוֹשִׁיט לוֹ יָד לְעֵזֶר

סְפָרַד שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה, לַמָּאוּרִי.

אִמָּא סְפָרַד אֲבוֹי, אֲבוֹי לָךְ,

כָּל הָעוֹלָם קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָךְ,

כִּי אֵין עוֹד אֶרֶץ שֶׁתִּשְׁוֶה לָךְ,

לֹא בְּגֵאוּת וְלֹא בְּתֹאַר,

מוֹלֶדֶת לְזָהָב טָהוֹר אַתְּ

זָהָב טָהוֹר וּמִכְרוֹת כֶּסֶף,

עֶדְרֵי צְבָאִים בִּיעָרַיִךְ,

רַמְכֵי־סוּסִים בְּעַרְבוֹתַיִךְ,

שׁוֹפַעַת כְּלֵי פִּשְׁתָּן וָמֶשִׁי,

בְּשֶׁמֶן מְשֻׁבָּח מוּאֶרֶת,

גַּנֵּי־פְּרִי־נֹעַם מְעֻטֶּרֶת,

מֵרֹב פִּרְחֵי כַּרְכֹּם עוֹלֶזֶת,

בִּכְלִיל טִירוֹת נָאוֹת מֻקֶּפֶת

וּבְמַעֲשֵׂי־גְּבוּרָה מֻשְׁלֶמֶת.

בְּשֶׁל אִישׁ תּוֹעֵבוֹת וָמַעַל

תִהְיֶה לְטֶרֶף אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

---

רומנסה חמישית: חלומו של המלך רודריגו

מאת

אלמוני/ת

רוּחַ נֶגְדִית הָיְתָה הָרוּחַ,

בִּמְלֹא אוֹרוֹ עָמַד הַסַּהַר

וְהַדָּגִים רָטְנוּ בַּמַּיִם

לְנֹכַח יוֹם סוּפָה וָגֶשֶׁם.

אוֹתָהּ הָעֵת שָׁכַב רוֹדְרִיגוֹ

אֶל חֵיק לָה־קַאוָה וְרָדַם לוֹ

בְּאֹהֶל מַלְכוּתִי כְּלִיל יֹפִי,

הַמְרֻפָּד זָהָב וָמֶשִׁי.

שְׁלֹש מֵאוֹת חַבְלֵי־כֶּסֶף

קָשְׁרוּ הָאֹהֶל וְחִזְּקוּהוּ

וּפְנִימָה עֲלָמוֹת מָאתַיִם,

בְּשָׂרָן עָטוּף בִּגְדֵּי תִּפְאֶרֶת.

מֵאָה נוֹגְנוֹת עַל כְּלֵי הַזֶּמֶר

בְּתֹאַם־צְלִיל עָרֵב לָאֹזֶן.

מֵאָה מְרַנְּנוֹת בְּיַּחַד

שׁירֵי־מִזְמוֹר עֲתִירֵי־לַחַן.

עַלְמָה אַחַת וּשְׁמָהּ פוֹרְטוּנָה

פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתָּשִׂיחַ:

"אִם בִּשְׁנָתְךָ אַתָּה שָׁקוּעַ,

הוֹ, אָנָּא, קוּמָה דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ

וְרֹעַ גּוֹרָלְךָ תִּרְאֶה נָא,

וְגַם סוֹפְךָ הָרָע מִמֶּנּוּ.

עַמְּךָ תִּרְאֶה בְּגַיְא הַמָּוֶת,

מִלְחַמְתְּךָ – תְּבוּסָה נוֹחֶלֶת

וְכָל עָרֶיךָ וּכְפָרֶיךָ

שְׂרוּפִים תּוֹךְ יוֹם אֶחָד לְאֵפֶר.

טִירוֹת שֶׁלְּךָ וּמְצוּדוֹתֶיךָ

יַד זוּלָתְךָ בָּהֶן מוֹשֶׁלֶת

וְאִם תִּשְׁאָלָה מִי עוֹלֵל זֹאת,

אֲנִי לָבֶטַח אֲסַפֵּרָה:

דּוֹן חוּלִיאַן הוּא שֶׁעוֹלֵל זֹאת

מֵאַהֲבָה לְבַת נֶחְמֶדֶת,

הוֹאִיל וְאֶת כְּבוֹדָהּ חִלַּלְתָּ

וְהִיא אַחַת וִיחִידָה לוֹ.

הֵן זֶה עַתָּה נָדַר הוּא נֵדֶר,

שֶׁיְּשֻׁלַּם בִּמְחִיר חַיֶּיךָ."

בְּלֵב כָּבֵד הֵקִיץ הַמֶּלֶךְ

כִּשְׁמֹעַ קוֹל הַמְבַשֶּׂרֶת

וּבְפָנִים קוֹדְרוֹת מִצַּעַר

בְּאֵלֶּה הַמִּלִּים הֵשִׁיב לָהּ:

"קַבְּלִי שַׁלְמֵי־תּוֹדָה, פוֹרְטוּנָה,

עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדַעַתְּ לִי."

עוֹד לֹא כִּלָּה דְּבָרָיו הַמֶּלֶךְ

וַחֲדָשׁוֹת הֵבִיא שָׁלִיחַ,

לֵאמֹר, אֵיכָה דּוֹן חוּלִיאַן

שָׂם לִשְׁמָמָה נַחֲלוֹת הַמֶּלֶךְ.

מִיָּד דָּרַשׁ, כִּי סוּס יוּבָא לוֹ

וְלִקְרָאתוֹ דָּהַר רוֹדְרִיגוֹ.

כֹּה רַב הָיָה מִנְיַן אוֹיְבָיו,

שֶׁעֹז לִבּוֹ הָיָה לְתֹהוּ.

---

רומנסה שישית: על אבדן המלוכה

מאת

אלמוני/ת

גְּדוּדֵי הַמֶּלֶךְ דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ

מֻכִּים נָסִים בְּפָחֵי־נֶפֶשׁ.

שִׁבְעָה קְרָבוֹת עָרַךְ הַחַיִל

וּבַשְּׁמִינִי אוֹיְבוֹ נִצַּח.

נוֹטֵשׁ אֶת אָהֳלָיו הַמֶּלֶךְ

וּמִגְּבוּלוֹת אַרְצוֹ יוֹצֵא הוּא.

בָּדָד וְרַע־מַזָּל יָנוּעַ

בְּלִי יְלַוּוּהוּ אָח אוֹ רֵעַ.

כֹּה מְיֻגָּע הַסּוּס מִלֶּכֶת,

שֶׁאֶת רַגְלָיו גּוֹרֵר בְּקֹשִׁי.

הוּא בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ פּוֹסֵעַ

בְּלִי יְדֻרְבַּן יָמִינָה־שְׂמֹאלָה.

כֹּה הִתְרוֹפֵף גּוּפוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,

עַד כִּי קָהוּ חוּשָׁיו כָּלִיל.

מֻכֵּה־רָעָב, צָמֵא לְמַיִם –

קוֹרֵעַ לֵב הָיָה מַרְאֵהוּ.

עָקֹב מִדָּם מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל

הוּא הִתְנַהֵל כְּמוֹ גַּחֶלֶת.

שִׁרְיוֹן עָדוּי בְּאַבְנֵי־חֶמֶד

פָּגוּם לַעֲיֵפָה מָשַׁךְ הוּא.

מֵרֹב מַהֲלֻמּוֹת וָמַחַץ

צוּרַת מַסּוֹר לָבְשָׁה חַרְבֵּהוּ.

כֹּה מְעוּכָה קַסְדַּת רוֹדְרִיגוֹ,

שֶׁנִּשְׁמְטָה אֶל הַקַּרְקֶפֶת.

מִתְּלָאוֹת הַרְבֵּה וָסֵבֶל

בָּצְקוּ פָּנָיו וְהִתְנַפָּחוּ.

אֶל רֹאשׁ גִּבְעָה טִפֵּס הַמֶּלֶךְ,

גְּבוֹהָה מִן הַגְּלוּיוֹת לָעַיִן.

מִשָּׁם אֶל אֲנָשָׁיו הִשְׁקִיף הוּא,

אֶל אֲנָשָׁיו פְּלִיטֵי הַחֶרֶב.

מִשָּׁם בִּשְׁלַל־דְּגָלָיו הִבִּיט הוּא,

בִּשְׁלַל דְּגָלָיו וּשְׁלַל נִסָּיו

קְרוּעִים וּרְמוּסִים לָאָרֶץ.

וַעֲטוּיֵי אָבָק וָשַׁחַק.

חִפֵּשׂ אַחֲרֵי רָאשֵׁי הַחַיִל,

אַךְ לְעֵינָיו אִישׁ לֹא הוֹפִיעַ.

שְׂדֵה־הַקְּרָבוֹת טָבַל בְּאֹדֶם,

פַּלְגֵּי דָּמִים שָׁטוֹף שְׁטָפוּהוּ.

מַרְאֶה עָגוּם זֶה כֹּה הֵמֵר לוֹ,

שֶׁנִּתְעַטְּפָה נַפְשׁוֹ צַלְמָוֶת.

דִּמְעוֹת שָׁלִישׁ שָׁפַךְ הַמֶּלֶךְ

וְכָךְ אֶת צַעֲרוֹ הִבִּיעַ:

"אֶתְמוֹל שַׁלִּיט סְפָרַד הָיִיתִי,

הַיּוֹם גַּם עִיר אַחַת לֹא לִי הִיא.

אֶתְמוֹל – טִירוֹת וְעָרֵי־פֶּלֶךְ,

הַיּוֹם לֹא עִיר וְלֹא טִירָה לִי.

אֶתְמוֹל כְּבוּדָה וַעֲבָדִים לִי,

אֶתְמוֹל שְׁפָחוֹת וּמְשָׁרְתִים,

הַיּוֹם אֵין בְּיָדַי אַף צְרִיחַ,

אֲשֶׁר עָלָיו אֹמַר: שֶׁלִּי הוּא.

שָׁעָה הֲרַת־אָסוֹן הָיְתָה,

וְיוֹם הֲרַת־אָסוֹן הָיָה

עֵת כִּי נוֹלַדְתִּי וְיָרַשְׁתִּי

מַלְכוּת גְּדוֹלָה לֵאֹלהִים,

כִּי לְאַבְּדָהּ עָתִיד הָיִיתִי

בְּיוֹם אֶחָד – הַכֹּל בְּיַחַד!

הַמָּוֶת! לָמָּה לֹא תִּקְרַב־נָא

נַפְשִׁי מִגּוּף עָלוּב לָקַחַת?

הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי הַמֶּלֶךְ

אֲסִיר תּוֹדָה יִהְיֶה לָנֶצַח!"

---

רומנסה שביעית: המלך רודריגו חוזר בתשובה

מאת

אלמוני/ת

עֵת כִּי הַמֶּלֶךְ דּוֹן רוֹדְרִיגוֹֹ

סְפָרַד הַיְקָרָה אָבְדָה לוֹ,

מֵרֹעַ מַזָּלוֹ נִמְלַט הוּא

חֲפוּי רֹאשׁ וַחֲסַר תּוֹחֶלֶת.

בָּדָד הָלַךְ לוֹ וּמַר נֶפֶשׁ

מִבְּלִי בַּקֵּשׁ רֵעִים לַדֶּרֶךְ,

חוּץ לְאֶחָד, הוּא מַר הַמָּוֶת,

אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹתָיו הִפְסִיעַ.

עַד לִמְרוֹמֵי הָרִים הִבְקִיעַ,

כִּתֵּת רַגְלָיו בָּעֳבִי־יַעַר

וּבְאֹרַח נְדוּדָיו פָּגַשׁ הוּא

רוֹעֶה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָעֵדֶר.

אָמַר לוֹ: "אָנָּא אִישׁ רַב חֶסֶד,

אֲנִי אֶשְׁאַל, אַתָּה עֲנֵנִי:

הֲיֵשׁ בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ

מִנְזָר אוֹ מְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ?"

רוֹעֵה הַצֹּאן מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ,

כִּי אַךְ לַתֹּהוּ יְבַקֵּשׁ זֹאת,

כִּי בַּשְּׁמָמָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ

הוּא לֹא יִמְצָא כִּי אִם הָאֹהֶל

וּבוֹ נָזִיר גַּלְמוּד יוֹשֵׁב לוֹ

וְחַי חַיֵּי צְדָקָה וָטֹהַר.

עַל הַבְּשׂוֹרָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ,

כִּי הוּא נָשָׂא נַפְשׁוֹ לָמוּת פֹּה.

מֵהַנָּזִיר שָׁאַל רוֹדְרִיגוֹ

פַּת לֶחֶם לֶאֱכֹל, אִם יֵשׁ לוֹ,

כִּי לֹא נוֹתַר בּוֹ שֶׁמֶץ כֹּחַ

וְנִתְרַשֵּׁל גּוּפוֹ עַד גְּמִירָא.

פָּתַח יַלְקוּט רוֹעֵה הַצֹּאן,

שָׁלַף פִּתּוֹ פָּרַס לַמֶּלֶךְ.

נֵתַח בָּשָׂר יָבֵשׁ הוֹסִיף לוֹ,

שֶׁבְּאַקְרַאי נָטַל לַדֶּרֶךְ.

שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר הָיָה הַלֶּחֶם

וְלֹא נָעַם לְחֵךְ הַמֶּלֶךְ.

דְּמָעוֹת זָלְגוּ עֵינָיו בְּשֶׁפַע,

כִּי לְבָלְמָן הוּא לֹא הִצְלִיחַ

בְּהִזָּכְרוֹ יָמִים עָבָרוּ

וּמַאֲכָל שֶׁבָּא אֶל פִּיהוּ.

מִשֶּׁסָּעַד לִבּוֹ וְנָח לוֹ

עַל אֹהֶל הַנָּזִיר שָׁאַל הוּא.

רוֹעֵה הַצֹּאן הֶרְאָה לוֹ דֶּרֶךְ,

שֶׁתּוֹבִילֵהוּ בַּל יִתְעֶה בָּהּ.

וְדוֹן רוֹדְרִיגוֹ אָז נָתַן לוֹ

טַבַּעַת וְשַׁרְשֶׁרֶת כֶּסֶף,

שְׁנֵי עֲדָיִים רַבֵּי עֵרֶךְ,

שֶׁעַד מְאֹד יָקְרוּ לַמֶּלֶךְ.

בְּצֵאת אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ רוֹדְרִיגוֹ

בַּמַּעֲרָב שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ.

אֶל אֹהֶל הַנָּזִיר הִגִּיעַ,

בֵּינוֹת צוּקֵי הָרִים נָטוּעַ.

שָׁם מְצָאוֹ כְּהֶרֶף־עַיִן,

וּבֶן מֵאָה הָיָה וָמַעְלָה.

"רוֹדְרִיגוֹ הָאֻמְלָל אֲנִי הוּא.

בִּימֵי חֶלְדִּי הָיִיתִי מֶלֶךְ,

בַּעֲלִילַת־דּוֹדִים שָׁגִיתִי,

נַפְשִׁי לָאֲבַדּוֹן יָרָדָה.

בַּעֲווֹנוֹת שְׁחוֹרִים הַלָּלוּ

סְפָרַד עֲדֵי יְסוֹד חָרָבָה.

בְּשֵׁם אָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם

וּבְשֵׁם מָרִיָּה אֵם הַקֹּדֶשׁ,

שְׁמַע לַוִּדּוּי אֲשֶׁר אַשְׁמִיעַ,

כִּי אֶת נַפְשִׁי לָמוּת בִּקַּשְׁתִּי."

לֵּב הַנָּזִיר נָמוֹג מִפַּחַד

וּבְדְמָעוֹת דִּבֵּר לַמֶּלֶךְ:

"לִדְבַר־וִדּוּי אַטֶּה נָא אֹזֶן,

לִמְחֹל לְךָ נִבְצַר מִמֶּנִּי".

בְּעוֹד הֵם מְשִׂיחִים וּפֶתַע

בַּת־קוֹל נִשְׁמַעַת מִשָּׁמַיִם:

"נָזִיר קָדוֹשׁ, מָחוֹל תִּמְחַל לוֹ,

אָנָּא, עֲשֵׂה זֹאת, בְּחַיֶּיךָ!

גַּם סִגּוּפֵי־תְּשׁוּבָה תִּתֵּן לוֹ

בְּבוֹר אָפֵל שֶׁלּוֹ, בַּקֶּבֶר."

וַיְקַיֵּם הַכֹּל הַמֶּלֶךְ

כִּדְבַר־הַהִתְגַּלוּת, בְּפֹעַל.

מִיָּד יָרַד אֶל בּוֹר הַקֶּבֶר,

אֲשֶׁר נִפְעַר לִפְנֵי הָאֹהֶל.

נָחָשׁ בָּעֲלָטָה רָדַם לוֹ,

שֶׁפַּחַד־מָוֶת לְהָצִיץ בּוֹ.

שָׁלשׁ צְנֵפוֹת נִצְנַף בַּקֶּבֶר

וּבֶן שִׁבְעָה רָאשִׁים הָיָה הוּא.

"אִישׁ־קֹדֶשׁ, עַל נַפְשִׁי בַּקֵּשׁ־נָא

וְקֵץ שֶׁל חֶסֶד יְבוֹאֵנִי!"

וְהַנָּזִיר הִתְאַזֵּר רוּחַ

וְאֶת קִבְרוֹ אָטַם בְּאֶבֶן.

לְיַד קִבְרוֹ כָּרַע אַפַּיִם

וּתְפִלּוֹתָיו נָשָׂא עַד עֶרֶב.

"בַּעַל־תְּשׁוּבָה, הַטּוֹב שְׁלוֹמֶךָ

עִם בֶּן־בֵּיתְךָ אַדִּיר הַכֹּחַ?"

"אוֹכְלֵנִי וְנוֹעֵץ שִׁנַּיִם

בְּמַה שֶּׁבְּיוֹתֵר חָטָאתִי,

בַּלֵּב, בְּתוֹכְכֵי הַלֵּב,

לַאֲסוֹנִי שֶׁלִּי הַשֹּׁרֶשׁ."

קְטַנֵּי־פַּעֲמוֹנֵי רָקִיעַ

בְּצִלְצְלֵי־חֶדְוָה הֵרִיעוּ.

גְּדוֹלֵי־פַּעֲמוֹנִי הָאָרֶץ

מֵאֲלֵיהֶם עִנְבָּל הִקִּישׁוּ.

וּבַעַל הַתְּשׁוּבָה נַפְשֵׁהוּ

עָלֹה עָלְתָה לִשְׁמֵי־שָׁמַיִם.