אֵין צִפּוֹר שְׁחָקִים יוֹדַעַת

לֹא עָמָל וְלֹא צָרוֹת.

לֹא תִּכְלֶה נַפְשָׁהּ בְּלַהַט

קֵן לִבְנוֹת לָהּ לְדוֹרוֹת.

לַיִל תָּמִים עַל בַּד רוֹדֶמֶת

עַד אִם שֶׁמֶשׁ יַאֲדִים

וְכָנָף תַּרְעִיד נִקְסֶמֶת

וּבְשִׁיר קוֹלָהּ תַּנְעִים.

גָּז אָבִיב, נִזְרוֹ שֶׁל טֶבַע —

וְנָפוֹג גַּם הַשָּׁרָב.

שִׁיר נָדַם, סוּפָה נוֹשֶׁבֶת

עַרְפִּלִּים עוֹטֶה הַסְּתָו.

עַל כֻּלָּם תּוּגָה יוֹרֶדֶת

רַק צִפֹּרֶת-עֹז תַּרְהִיב:

אֶל אַרְצוֹת-הַחֹם נוֹדֶדֶת,

שָׁם תִּשְׁכֹּן לָהּ עַד אָבִיב.

עַל הַר מֻשְׁלָג צְבָאִים תְּמוּרֵי-קוֹמָה.

נוֹגְשׁוֹת קַרְנֵי הַכֶּסֶף בְּשׁוּלֵי הַלְּבָנָה

וְהַלְּבָנָה טוֹבָה וּמֵיטִיבָה לָהֶם.

אִמִּי תִּשְׁמֹר בָּהֶם צַעֲדֵיהֶם תִּמְנֶה.

לְבַל יָרִיחוּ בָּם טוֹרְפֵי מִיַּעַר

תִּמְחֶה אֶת עִקְבֵיהֶם בַּשֶּׁלֶג.

מִזֶּה שָׁנִים אֵינֶנָּה עוֹד אִמִּי,

אַהֲבָתָהּ בִּלְבַד רוֹחֶפֶת בֶּחָלָל

פְּרוּשַׂת זְרוֹעוֹת אֶל רוּחַ.

הִיא מְיַשְּׁנָה חֶרְדַּת הַדֶּרֶךְ הָרוֹגֶשֶׁת,

מִפַּחַד עַיִן הָרָעָה לָאַרְנָבוֹת לוֹחֶשֶׁת,

וְלַקָּטֹן בַּתּוֹלָעִים תִּקְרָא לוֹ “יֶלֶד”.

בַּקֶּבֶר לֹא תַּנַּח לָהּ, לְאִמִּי, הָאַהֲבָה.

פּוֹתְחָה הִיא סֵפֶר הַתְּחִנּוֹת לַכּוֹכָבִים,

שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת תְּפִלָּתָהּ שָׁמַיִם מַקְשִׁיבִים.

בַּחֲלוֹמִי טְלָלֵי עֵינֶיהָ מְהַבְהֲבִים…

חָבֵר עַל גֶּדֶר תַּיִל

כְּבָר נִשְׁמָתְךָ גָּוְעָה —

וְעוֹד תִּלְחַץ אֶל לְבָבְךָ

פַּת-לֶחֶם חֲרֵבָה

סִלְחָה עַל רְעָבִי,

וּסְלַח עַזּוּת אָדָם,

פִּתְּךָ בְּפִי נָגַסְתִּי

פַּת עֲקֻבָּה מִדָּם.

הוֹ, רֵעַ בֶּן-בְּלִי-שֵׁם,

לֹא אַלְמוֹנִי אַתָּה:

תְּהֵא פַּת-דָּם זוֹ גַם לְךָ

נִחוּם בָּעֲלָטָה.

שֶׁכִּמְזוֹנוֹ שֶׁל עַם הִיא

רָווּי מַרְפֵּא, אוֹר רָב,

כָּךְ לְתוֹכִי נִבְלַע הוּא

עִם זוֹ הַפַּת יַחְדָּו.

חָבֵר, חָבֵר שׁוֹתֵק,

גְּמַעְתִּיךָ, אֲנִי חַי,

תְּבַע חֶשְׁבּוֹנְךָ מִן הָעוֹלָם

בְּכָל תָּא מִתָּאַי,

וְאִם עַל גֶּדֶר תַּיִל

אַחְרִיתִי כְּאַחְרִיתְךָ

לְוַאי דְּבָרִי יִבְלַע אַחֵר

כָּמוֹנִי — אֶת פִּתְּךָ.

עַתָּה הוּא לַיְלָה.

הַמְּכוֹנָה בְּקֶצֶב מְפַזֶּמֶת

מַשְׁרֶה עָלֶיךָ אֱמוּנָה חַמָּה,

הוֹ, לוּ יָדַעְתָּ מָה עַזּוֹת

אֶת הַחַיִים אָהַבְתִּי!

וּמָה רַבָּה בִּי הַשִּׂנְאָה

לַחֲלוֹמוֹת אֵין-טַעַם…

וּכְשֵׁם שֶׁלִּי בָּרוּר שֶׁעוֹד מְעַט יָאִיר הַיּוֹם

כֵּן גַּם בָּרוּר לִי, כִּי בְּמוֹ רָאשֵׁינוֹ

רָאשֵׁי הַקֶּרַח נְבַקֵּעַ.

בָּאֹפֶק הָאָפֵל הַשֶּׁמֶשׁ,

כֵּן, שִׁמְשֵׁנוּ הַבָּהִיר

יִזְרַח.

יְהִי רָצוֹן וְאֶת כְּנָפַי יַחְרוֹךְ,

כַּנְפֵי פַּרְפַּר קָטָן,

לֹא אֲקַלֵּל יוֹמִי,

לֹא אֲמָרֵר בִּבְכִי,

אִמִּי עַל עֶרֶשׂ-דְּוָי אָמְרָה לִי

מִצְוָה אַחַת כִּי אֶשְׁמְרֶנָּה:

שֶׁלֹּא אֶקַּח חָתָן נָמוּךְ לִי,

גַּם לֹא נָמוּךְ גַּם לֹא גָבֹהַּ

וַאֲהוּבִי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי

חַיָּט פַּרְווֹת נִפְלָא הִנֵּהוּ:

לוֹ כּוֹבַע שְׁלשׁ יָמִים לְאֹרֶךְ

שְׁלשׁ לְאֹרֶךְ יוֹם לְרֹחַב.

זְקָנוֹ — אַמָּה, קוֹמָה לוֹ זֶּרֶת,

הִשְׁכַּמְתִּי קוּם, לַגָּן הָלַכְתִּי,

בַּדֶּשֶׁא חֲתָנִי מָצָאתִי

בִּצְבָא הַנְּמָלִים לוֹחֵם הוּא —

הַנְּמָלִים כֻּלָּן עָלָיו הֵן

וַחֲתָנִי כֻּלּוֹ תַּחְתָּן הוּא.

בְּסִנָּרִי מִיָּד טְמַנְתִּיהוּ

בְּצֵל בֵּיתֵנוּ הוֹשַׁבְתִּיהוּ.

נִיצוֹץ פָּרַח מִן הַכִּירַיִם

עָלָיו קָפַץ וַיִּשְׂרְפֵהוּ

אֶל הַבְּאֵר אָז הֳבֵאתִיהוּ

אַךְ נֶטֶף מַיִם הִטְבִּיעָהוּ

עַל הַמַּדָּף חִישׁ הִנַּחְתִּיהוּ

וּבְצַלַּחַת כִּסִּיתִיהוּ

עַכְבָּר הִגִּיחַ — חֲטָפָהוּ

חָתוּל שָׁלַחְתִּי — הֶחְזִירָהוּ.

כָּל פָלַנְדְרִיָה יָדְעָה

סִפּוּר יָשָׁן נוֹשָׁן

עַל אִישׁ אָצִיל אֶחָד,

שֶׁאַךְ נוֹלַד

וּפִיו פָּלַט

עָשָׁן.

נִבְהָל אָבִיהוּ: “אַי, שְׂרֵפָה!”

עָנְתָה אִמּוֹ: "אַל תִּתְרַגֵּשׁ,

אִישִׁי הַטּוֹב וְהֶחָבִיב!

כִּי אֵין פֹּה אֵשׁ,

אֲבָל לַבֵּן מִקְטֶרֶת יֵשׁ

בְּפִיו!"

כָּל פָלַנְדְרִיָה שָׁמְעָה שִׁמְעוֹ,

כָּל פָלַנְדְרִיָה הָגְתָה אֶת שְׁמוֹ

וְגַם אִמּוֹ

כְּשִׁכּוֹרָה קָרְאָה:

פֶּטֶר שֶׁלִּי,

יֶלֶד פִּלְאִי,

נוֹרָא!"

עָרוּם עַד הַצַּוָּאר

רָחַץ לוֹ פֶּטֶר בַּנָּהָר.

אֶת מִכְנָסָיו

וּנְכָסָיו

בַּחוֹף עָזַב.

רַק מִקְטַרְתּוֹ

לָקַח אִתּוֹ.

אִם פֶּטֶר נֶעֱצַב,

אִם פֶּטֶר נֶעֱלַב

נוֹשֵׂא הָיָה תְּפִלָּה לֵאלֹהָיו,

שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו

וְשֶׁיִּטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ

אַךְ שֶׁיִּטֹּל אוֹתָהּ יַחְדָּו

עִם מִקְטַרְתּוֹ.

פֶּטֶר הוֹלִיךְ לַכְּנֵסִיָּה

עַלְמָה יְפֵהפִיָּה.

בֵּרַךְ הַכֹּמֶר אֶת הַצֶּמֶד

פֶּטֶר נָשַׁק לְכַלָּתוֹ

אַךְ מִקְטַרְתּוֹ

הַמְפֻרְסֶמֶת

לֹא זָזָה מִשְּׂפָתָיו.

הָלָךְ לִשְׁכַּב

עַל מִטָּתוֹ

וּלְיָדוֹ

גַּם אֶת אִשְׁתּוֹ הִשְׁכִּיב

וּמִקְטַרְתּוֹ

תְּקוּעָה בְּפִיו.

בְּאִירְלַנְד הַקְּדוֹשָׁה

בְּעִיר, שֶׁשֵּׁם לָהּ קָלִיקָן.

חַי לוֹ בָּחוּר

לֹא צַדִּיק, לֹא רָשָׁע,

כִּי סְתָם בָּחוּר נֶחְמָד מִקָּלִיקָן.

אַף פַּעַם לֹא שָׁאַל:

מַדּוּעַ כָּאן וּמַה לִי כָּאן

בְּקָלִיקָן?

הוּא לֹא שָׁאַל,

הוּא רַק פָּעַל

כִּי הָיָה נֶחְמָד בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

יוֹם אֶחָד נִשְׁלַח לַמִּלְחָמָה

רָחוֹק־רָחוֹק מִקָּלִיקָן.

לֹא שָׁאַל כֵּיצַד וּמָה,

כֵּיצַד וּמָה קָרָה לִי כָּאן,

רָחוֹק כָּל כָּךְ מִקָּלִיקָן,

כִּי אִם לָקַח

מִין כְּלִי שֶׁקוֹרְאִים לוֹ תּוֹתָח

וְשָׁקֵט גַּם נוֹעָז

טָעַן בּוֹ פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח —

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא

כִּי הָיָה אַמִּיץ בֶּאֱמֶת,

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ זְרוֹעוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן.

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

זְרוֹעִי הַיְקָרָה אָבְדָה לִי כָּאן,

כִּי אִם שָׁקֵט גַּם נוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ רַגְלוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן,

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

רַגְלִי הַיְקָרָה אָבְדָה לִי כָּאן

כִּי אִם שָׁקֵט וְנוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ וְנֶחְמָד

גַּם אַחֲרֵי שֶׁאָבְדָה לוֹ רַגְלוֹ הָאַחַת.

אֲבָל הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

יָרָה בַּחֲזָרָה

וְתָלַשׁ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִקָּלִיקָן,

שֶׁלֹּא צָעַק מָה רַע לִי כָּאן,

רֹאשִׁי הַיָּקָר נִקְרַע לִי כָּאן

כִּי אִם שָׁקֵט וְנוֹעָז

טָעַן בַּתּוֹתָח

עוֹד פָּגָז

וּטְרַח, טַח, טַח,

הוּא יָרָה

בָּאוֹיֵב הַנּוֹרָא,

כִּי הָיָה אַמִּיץ וּכְתָמִיד

גַּם אַחֲרֵי שֶׁאָבַד לוֹ רֹאשׁוֹ הַיָּחִיד.

בְּלֹא רֹאשׁ חָזַר מִשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה

זֶה הַגִּבּוֹר מִקָּלִיקָן

וּפָגַשׁ בְּעַלְמָה

וְצָעַק: מָה רַע לִי כָּאן!

הוֹ, מָה קָרָה לִי כָּאן,

בְּעִירִי שֶׁלִּי, בְּקָלִיקָן?

הַבָּחוּר שֶׁהָיָה כֹּה אַמִּיץ וְנֶחְמָד

בַּפַּח נִלְכַּד,

כִּי הָיָה מְאֹהָב

עַד אָזְנָיו

וְלִבּוֹ נִתְכַּוֵּץ,

כִּי לְפֶתַע מִין חֵץ

כֹּה זָעִיר וְנוֹצֵץ

הֵבִיא אֶת הַקֵּץ

עַל בָּחוּר שֶׁאָהַב בֶּאֱמֶת

וְכָל שֶׁעָשָׂה — עָשָׂה לְמוֹפֵת!

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה

לֵב־זָהָב הָיָה לָהּ.

אֲבָל בְּיוֹם שָׁרָב

לֵב־הַזָּהָב נִשְׂרַף.

וְרוֹפֵא אָז פָּסַק־פָּסוֹק:

לֵב הַדּוֹדָה פָּסַק לִדְפֹּק.

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה,

לִי הִשְׁאִירָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהּ:

מִטָּה בְּלִי מִזְרָן

לִשְׁכַּב בָּהּ חָפְשִׁי,

וְכַר בְּלִי נוֹצוֹת

לָשִׂים אֶת רֹאשִׁי;

קְעָרָה לְמֶרְחָץ

בְּלִי תַּחְתִּית לְגוּפִי,

וּרְאִי מְנֻפָּץ

לִרְאוֹת פַּרְצוּפִי;

קֻפְסָה בְּלִי טַבָּק

לְכַבֵּד אֶת אוֹרְחַי,

וּמִקְטֶרֶת סְדוּקָה

לְעַשֵּׁן עַד בְּלִי דַי;

נֵר חֵלֶב בְּלִי פְּתִיל

שֶׁיָּאִיר כְּכוֹכָב,

וְרֶגֶל שֶׁל עֵץ

לְטַיֵּל בַּמֶּרְחָב.

דּוֹדָתִי, דּוֹדָה אַיָּלָה

לֵב־זָהָב הָיָה לָהּ.