נוּמָה!

נוּמָה וַחֲלוֹם עַל הָעִדָּן הַבָּא,

הַמְּעוּלָף בַּצָּעִיף עֲדַיִן;

נוּמָה וַחֲלוֹם עַל הַטּוֹב וְהָרָע,

יָבֹאוּ עָלֶיךָ בַּחַיִּין.

מַרְאוֹת יוֹפִיעוּ וּמַרְאוֹת יַחֲלֹפוּ,

כֻּלָּם עִם מִקְסָם־חֲלוֹמְךָ יִנְקְפוּ;

אַתָּה רַק צְפֵה בְנַחַת!

נוּמָה!

נוּמָה וַחֲלוֹם עַל כִּשּׁוּפֵי־הַזִּיו,

סְקוֹר בּוּ סוֹד פְּרִיחָה וּתְחִיָּה;

הַאֲזֵן כָּל זֶמֶר וּמִסְתְּרֵי־נִיב,

קְלוֹט כָּל שֶׁנִּרְקָם בַּבְּרִיאָה.

יְשַׁן וְהִסְתַּכֵּל מֶרְחֲבֵי עוֹלָמוֹת,

יָגֹז הַחֲלוֹם וְהַתְּמוּנוֹת נֶעֱלָמוֹת –

חַמָּה בְהוֹד זוֹרָחַת.

מלחין: פליקס מנדלסון

הוֹי, הֵאָלְמִי, סוּפָה,

אִילָן, אַל תֵּרָטֵן!

בָּעֲרִיסָה בֶּטַח

נִרְדָּם תִּינֹק קָטֹן.

הוֹי, הֵאָלְמִי, סוּפָה,

שְׁתֹק, חֲזִיז רְעָמִים!

סִגְרוּ עֲטִינֵיכֶם,

עָבִים כִּבְדֵי גְּשָׁמִים!

רַבּוֹת הֵן הַסְּעָרוֹת,

עָלָיו עוֹד תַּחֹלְנָה;

רַבּוֹת הֵן הַדְּאָגוֹת,

שְׁנָתוֹ עוֹד תִּגְּזֹלְנָה.

נוּמָה, תִּינוֹק, נוּמָה!

סוּפַת־אֵל עוֹבֶרֶת,

תְּפִלַּת אֵם רַחֲמָנִיָּה

עַרְשְׂךְ שׁוֹמֶרֶת!

מָחָר עֵת תִּתְעוֹרֵר,

אַחֲרֵי שְׁנַת עֲרֵבָה, –

תִּפְגֹּשׁ נֹגַה שֶׁמֶשׁ,

גִּחוּךְ אֵם אוֹהֵבָה…

מלחין: פיוטר איליץ' צ’ייקובסקי

חֶרֶשׁ אֶדְפֹק עַל כָּל דֶּלֶת,

אֶעֱמֹד שְֹחֹחַ, אֶפְשֹׁט יָד;

וְעֵת לִי תִתֵּן יָד חוֹמֶלֶת,

אֵלֶךְ הָלְאָה נִדְכֶּה, מָט…

עֵת יַרְאֵנִי אִישׁ רָב־נַחַת –

אֻמְלָל כָּפוּף מֻכֶּה־רִישׁ,

תַּזִיל עֵינוֹ טִפָּה אַחַת,

לָמָה יִבְכֶּה זֶה הָאִישׁ?

מלחין: פרנץ פטר שוברט

¹

עִם חֲלִילִית² קְטַנָּה דּוּמָם יָנַע עִיר,

וּבְכָל זָוִית חָצֵר יַעֲמֹד, יָעִיר שִׁיר;

וּבְאֶצְבָּעוֹת נִקְשׁוֹת יָסֹב לִבְלִי חֹק,

חִנָּם יִפְשׁוֹט כּוֹבָע, הוּא יִשָׁאֶר רֵיק…

אֵין פּוֹנֶה לַזִּמְרָה, אֶל הַלֵּב הַמָּר,

רַק כְּלָבִים יִתְקַבְּצוּ, יִנְבְּחוּ לַזָר;

וְעֵת תִּתֹּם זִמְרָתוֹ יַעֲבוֹר וַהֲלוֹם,

יוֹסִיף סֹד חֲלִילִית – בַּל תִּשָּׁאֵר דֹּם…

אָנָּא מַּחֲלִיל חֵלֶךְ, אָח לְצָרָה לִי,

נֵלְכָה שְׁנֵינוּ יַחְדָּו, נָשִׁיר שִׁירֵי־הִי!

מלחין: אינו ידוע

לְקַצְוֵי יָם רְחוֹקִים

נָדַדְתָּ מֶנִי, אָח;

מִצֹּק מַחְשַׁכֵּי כֶּלֶא

בִּקַּשְׁתָּ מֶרְחָב לָךְ.

וּמֶרְחָב רָם שָֹם תִּמְצָא

וּבְאֹשֶׁר תִּחְיֶה לְבָד;

רַק לִי כָּל צָר וּמַחְנִיק,

לֹא אוֹסִיף רְאוֹתְךָ עַד!

עַל סְגוֹר חַלּוֹנִי צִפּוֹר

לַבְּקָרִים תַּנְעִים שִׁיר;

בּוֹ אַקְשִׁיב מְעוּף מֶרְחַבְיָה

וְרַחַב גַּי וָנִיר.

לִי תָרֹן בִרְכוֹת שָׁלוֹם,

שֶׁשָּׁלַח לִי אָח נָד;

אַךְ תָּעוּף לָהּ הַצִּפּוֹר,

לֹא אַקְשִׁיב שִׁירָהּ עַד!

בְּפִנַּת גַּנִּי פֶּרַח

מַרְוֵנִי רֵיחוֹת מֹר;

בָּם נְעִימוּת חַיֵּי עֵדֶן,

בָּם עַלְמוּת חַיֵּי דְּרוֹר.

בָּם אֶזְכֹּר רָב שַׁעֲשׁוּעַי,

עִם אָח בֵּין תַּלְמֵי וֶרֶד;

אַךְ יִבֹּל חִישׁ הַפֶּרַח,

לֹא אֶשְׁאַף רֵיחוֹ עַד!..

מלחין" בלתי ידוע

ניגון עתיק (1525)

רוּחוֹת־קֶסֶם,

רֵיחוֹת־בֶּשֶׁם,

עֶדְנַת־נֹעַר,

יִפְעַת־זִיו;

נָעֳמֵי־אַהֲבָה,

לַהֲבֵי־תַּאֲוָה,

צְלִיל־נְשִׁיקוֹת,

לַחַשׁ־נִיב;

מַאֲכַל־עֲדָנִים,

שִׁקּוּי־שְׁמָנִים,

צְחוֹק־שַׁעֲשׁוּעִים,

מְחוֹלוֹת סַךְ;

דֵּי־תַּעֲנוּגוֹת,

אֵין הֲפוּגוֹת,

הַיְמַלְאוּ

לִבְּךָ, אָח?

אֶפֶס דְּמָעוֹת

אֵל, שֶׁבָּאוֹת

לַרְטִיב עַיִן

כֶּעָנָן קַל,

עֵת הַלֵּבָב

מִמַּכְאוֹבָיו

נִדְכֶּה, נוֹבֵל,

צִחֵה־טָל, –

הֵן תָקֵלְנָה,

הֵן תָּגֹלְנָה

כָּל מַעֲמָסַת

תּוּגַת יוֹם;

וּכְמוֹ גְּשָׁמִים

עֲלֵי תְּלָמִים,

עָזְמַת לִבְּךָ

יַפְרוּ רֹם!

מלחין: פרנץ פטר שוברט

כָּל הַלַּיִל אֶאֱנֹק דֹּם,

גַּם בְּהָקִיץ גַּם בַּחֲלוֹם;

אֶפֶס שׁוֹתֵק בִּי הַלֵּב,

אֵין בּוֹ חֵשֶׁק, אֵין בּוֹ כְּאֵב, –

מָה אֶבְכָּיָה?

צֵל הַלַּיִל, סוֹד לִי גַל,

לְחַשׁ לִי אָתָּה, רוּחַ קַל,

רִמְזוּ חֶרֶשׁ, כּוֹכְבֵי־רוּם,

פִּרְחֵי־שָׂדֶה, כָּל הַיְקוּם, –

מָה אֶבְכָּיָה?

מלחין: פליס מנדלסון

נוֹשְׁבִים רוּחוֹת,

רוּחוֹת סוֹעֲרִים;

צָפִים עָבִים,

עָבִים מְטַפְטְפִים.

לֹא תּרָאֶה

קֶרֶן חַמָּה בָּם,

לֹא יֵרָאֶה

נֹגַה יוֹמָם בָּם.

בְּטַחַב כֵּהֶה,

בְּעַד עֲרָפֶל עָב,

רַק שְׁחוֹר לַיִל

שְׁבִיל בּוֹקֵעַ לוֹ.

וְעֵת מִסָּבִיב

קוֹמֵל, נוֹבֵל כֹּל,

שֶׁבֶת בָּדָד

הוֹי מָה קַּר וָמַר!

לֵבָב־חַמִּים

גֶּבֶר יַחֲמוֹד לוֹ,

אַהֲבַת נֶפֶשׁ,

נֶפֶשׁ תִּדְבָּק־בּוֹ.

עִמָּהּ חֹרֶף

לֹא יְקָרֵר לוֹ,

עִמָּהּ עֶצֶב

לֹא יְמָרֵר לוֹ…

מלחין: אנטון רובינשטיין (המקור אופוס 64 מס' 5).

¹

I.

שָׁם בַּחוֹרְשָׁה טָסָה, עָפָה

צִפּוֹר חָפְשִׁית רַבַּת־הוֹד,

וּבְשִׁירָה רַכָּה, זַכָּה,

מִלְאָה אֲוִיר קִסְמֵי־סוֹד.

וְעֵת תִּשְׁתַּפֵּךְ קוֹלָהּ סָבִיב,

הָלְאָה עַל כָּל רַחַב־נִיר,

אָז כָּל עוֹבְרִים תָּמְהוּ יַחַד,

עַל נְעִימוּת צְלִיל הַשִּׁיר.

לֹא רַבַּת זוֹ צִפּוֹר שׁוֹרֵרָה לָהּ,

לְחֻפְּשָׁהּ זֶה כְּבָר בָּא הַסּוֹף;

אַכְזָרִים צָדוּהָ,

בִּכְלוּב צָר שָׂמוּהָ,

שָׁם תֵּשֶׁב וּתְצַפְצֵף בִּמְרִירוּת וּדְאֹב;

בָּהּ נִשְׁבָּר הַלֵּב

מִיָּגוֹן וּכְאֵב, –

הֲתֵדְעוּ מָה הַכְּאֵב?

אֶל קֵן הָאֵם, אֶל לִוְיַת אָח וָרֵע

תִּתְגַּעֲגֵּעַ,

אֶל קֵן הָאֵם, אֶל רַחֲבֵי־נִיר וּשְׁדֵּמָה

לִבָּהּ הוֹמֶה, –

אֶל קֵן הָאֵם!

II.

גַּם אֲנִי כְצִפּוֹר חָפְשִׁית,

טַסְתִּי, עַפְתִּי לֵיל וָיוֹם,

וּכְצִפּוֹר בַּת־שָׁמַיִם,

שַׁרְתִּי, לֹא הֶחֱשֵׁיתִי דֹּם.

עֵין הָאֵם עָלַי הִשְׁגִּיחָה,

שָׁמְרָה לִי אַף דָּאֲגָה לִי;

כָּל מַחֲסוֹרִי לִי נָתָנָה,

וְכָל הֲגִיגָהּ הָיָה בִי.

לֹא אֶשְׁכַּח עַד עוֹלָם זוֹ אַהֲבַת־אֵם,

בָּהּ נֵצַח לֹא אֶחְדַּל חֲשׁוֹב;

בַנֵּכָר הָגְלֵיתִי,

שָׁם מָרוֹם נִשֵׂאתִי,

אַךְ בָּדָד אֲצַפְצֵף בִּמְרִירוּת וּדְאֹב;

בִּי נִשְׁבַּר הַלֵּב,

מִיָּגוֹן וּכְאֵב, –

הֲתֵדְעוּ מָה הַכְּאֵב?

אֶל חֵיק הָאֵם, אֶל לִוְיַת אָח וָרֵעַ

אֶתְגַּעְגֵעַ,

אֶל חֵיק הָאֵם, אֶל מִשְׁכַּן שַׁלְוַת נֶפֶשׁ

אֲנִי נִכְסֶפֶת, –

אֶל חֵיק הָאֵם!

מלחין: ל. פרידל

בְּאֹהֶל קָטֹן נָמֹט

שֶׁעַל קְצֵה הַכְּפָר,

תִּינֹק עִם סָבָתוֹ

יוֹשְׁבִים זֶה מִכְּבָר.

הִיא כְבָר זָקְנָה, עָיְפָה,

הוּא עוֹדֶנּוּ רַךְ;

וּבְאֵין יָד פּוֹעֶלֶת,

בֵּיתָם נָפַל, שַׁח.

בְּחַיֵּי אַבָּא מָלְאוּ,

גְּרָנוֹת יְבוּל לָרוֹב;

רֶפֶת מָלְאָה מִקְנֶה,

חָצֵר מָלְאָה עוֹף.

עַתָּה הַכֹּל שָׁמֵם

וּמִתְמוֹטֵט פֹּה;

חִנָּם יָתוּר עַכְבָּר

גַּרְגַּר זֶרַע לוֹ.

וּבִנְתִיבוֹת חָצֵר

דֶּשֶׁא עוֹלֶה רֹם;

שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,

גָּדֵר – אֵין מְתוֹם!

מלחין: בלתי ידוע

מָה עָזַבְתִּי עִיר הוֹמִיָּה,

מְקוֹם יְהַלֵּךְ הָמוֹן רָב?

אֶדֹד בָּדָד תּוֹךְ הַשְּׁאִיָּה,

בְּשֶלֶג קַר וְקֶרַח עָב?

הֶעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂה־עָוֶל,

הֲיָרֵאתִי מוּסַר אִישׁ?

אֵיזֶה רוּחַ, רַעְיוֹן הָבֶל,

יֶהֱדָפֵנִי הָלְאָה חִישׁ?

פֹּה עַמּוּדִים מוֹרֵי־דֶּרֶךְ,

מַרְאִים לִי לִשְׁאוֹן־הָעִיר,

וַאֲנִי עָיֵף, כּוֹשֵׁל־בֶּרֶךְ,

נוֹדֵד דֹּם בִּשְׁאִיַּת־נִיר!

עַמּוּד אֶחָד נִצָּב מוּלִי,

הוּא יַנְחֵנִי אֶרֶץ־נוֹד.

עַד שֶׁאָבוֹא אֶל קְצֵה־גְבוּלִי,

שֶׁמִּשָּׁם לֹא אָשׁוּב עוֹד!…

מלחין פרנץ פטר שוברט

אֵלֶךְ לִי מִחוּץ לָעִיר,

בְּיָדִי מַקֵּל נוֹדֵד;

וַעֲלֵי רֹאשִׁי מְקַרְקֵר “קִיר”

עוֹרֵב נִדָּח בּוֹדֵד.

עוֹרֵב, לָמָּה תִּצְרַח כֹּה?

לָמָּה לֹא תַּעַזְבֵנִי?

פֶּגֶר אֱנוֹשׁ תָּרַח פֹּה,

וְלָכֵן, הָה, תְּלַוֵּנִי…

כֵּן יְדִיד, לֹא יִרְחַק יוֹם,

תִּטְרֹף נִבְלַת גָּבֶר;

אֵרֶא נָא, אֱמוּנַת תֹּם,

אֵמוּן עֲדֵי קָבֶר!

מלחין: פרנץ פטר שוברט

רֵעִים רַבִּים אָז סַבּוּנִי,

הֵם קֵרְבוּנִי גַּם כִּבְּדוּנִי;

אָמְרוּ: עוֹד מְעַט חַכֵּה אָח,

אָז גַּם עֶזְרָה נִתֵּן לָךְ!

וְעֵת מַחֲמָאוֹת אֵל שָׁמַעְתִּי,

בְּחֹסֶר כֹּל כִּמְעַט גָּוַעְתִּי,

עַד שֶׁקָּם לִי אָדָם חָד,

וְעֵזֶר הוֹשִׁיט לִי לְבָד.

הוּא לִי הִזְמִין פַּרְנָסָתִי…

כַּמָּה גְּדוֹלָה לוֹ אָהַבָתִּי!

הָיִיתִי נוֹשְׁקוֹ פֶּה לָפֶה,

אַךְ – אֲנִי הוּא אָדָם זֶה…

מלחין: פליקס מנדלסון

קַו אוֹר מַתְעֶה בְּעֶצֶם לַיְלָה

רָמַז לִי אֶל עִמְקֵי תְהוֹם;

אֵי זֶה דֶּרֶךְ אֵצֵא הָלְאָה,

כְּבָר לָמַדְתִּי עַד הַיּוֹם.

כְּבָר תָעִיתִי אֵין הֲפוּגוֹת,

כְּבָר נִמְשַׁכְתִּי נִבְכֵי־שְׁאוֹל;

כָּל מַכְאוֹבוֹת, כָּל תַּעֲנוּגוֹת,

שְׂחוֹק אוֹר מַתְעֶה הֵם הַכֹּל.

אָנַע אָנוּד עֲלֵי אֲדָמָה,

בְּאֵין מַטָּרָה, נוּד וָשׁוֹב;

כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים יָמָה,

כָּל מַכְאוֹבוֹת – אֱלֵי־גוֹב.

מלחין: פרנץ פטר שוברט

יַךְ עַל גֵּוִי שֶׁלֶג קַר,

אָקוּם וָאִנָּעֵר;

יִתְקֹף נַפְשִׁי מַכְאֹב מָר,

אָשִׁיר – לֹא אֶצְטָעֵר!

מַה לִּי דַּאֲבוֹן לֵב וּמְרִי?

לֹא עָלַי יִצְלָחוּ;

מָה לִי יֵאוּשׁ מַר וּבְכִי?

שׁוֹטִים יִתְאַנָּחוּ!

חָפְשִׁי, עָז אֵלֵךְ רֹם,

תּוֹךְ חֲבוּר־אֲבֵלִים;

אִם לֹא יֵרֵד אֵל הֲלוֹם,

נִהְיֶה נָא כָּאֵלִים!

מלחין: פרנץ פטר שוברט

עֵת עַל הֲרָרִים נָטוּי צֵל עֲרָפֶל,

וְסַהַר יִדֹּד בֵּינוֹת עָב,

אָז שָׂב יִתְהַלֵּךְ לוֹ עִם נֵבֶל, וּבָאֹפֶל

יְשׁוֹרֵר חֶרֶשׁ, יַרְעִיד קָו:

"הוֹי, לַיִל – הוֹד,

מְלֵא סִתְרֵי־סוֹד,

עוֹד מְעַט אִישָׁנָה שְׁנַת־הַמָּוֶת,

לִי תָבִיא דְרוֹר מִכָּל עֲצָבֶת!"

וְשִׂיחַ עֵץ לוֹ יִלְחַשׁ אָז:

“שָׂב נֶחְמָד, תִּנְעַם לָךְ הַשְּׁנָת!”

וְלִבְלוּב דֶּשֶׁא אַט לוֹ סָח:

“אֲנִי אֲכַסֶּה מַצָּע לָךְ!”

וּמַקְשִׁיב שָׂב, וּמַחְרִישׁ שָׂב:

הַמָּוֶת צוֹעֵד אַט אֵלָיו…

מלחין: פרנץ פטר שוברט

בָּאָבִיב שְׁנֵי נְעָרִים הָלָכוּ,

לַמֶּרְחָב, לַנִּשְׂגָּב, לַדְּרוֹר;

קִרְבָּמוֹ הַנְּעוּרִים רֻתָּחוּ,

וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ אָז סָחוּ:

“מַה מַעֲדִין, מַה מַגְדִּיל הַתּוֹר”

הַנְּעָרִים לִגְדוֹלוֹת נִכְסָפוּ…

יָבוֹזוּ לֶעָמָל, לַכְּאֵב,

יִתְנַשְּׂאוּ לָרֹם, לֹא יִיעָפוּ,

וְאֹשֶׁר עַל אָדָם יִרְעָפוּ – –

אַךְ פֶּתַע בָּם נֵעוֹר הַלֵּב:

הָאֶחָד עִם נַעֲרָה הִתְחַתָּן,

בַּת מוֹזֵג, מְלַמֵּד אוֹ רָב;

הוּא קִבֵּל דֵּי מֹהַר וּמַתָּן,

וּבְקָרוֹב כְּבָר שִׁעְשַׁע רַךְ קָטָן,

מֵחֲנוּתוֹ הַבַּיְתָה עֵת שָׁב.

הַשֵּׁנִי הִתְנוֹדֵד בַּשָּׁפֶל:

עֲלָמוֹת שָׁם רָמְזוּ לוֹ דֹּם;

וַיִשְׁקַע בְּחַיֵּי עֲרָפֶל,

וַיִּתַע בַּתֹּהוּ, בָּאֹפֶל,

עַד נָפַל אֶל עִמְקֵי־הַתְּהוֹם.

שָׁם מָטָה בָּרֶפֶשׁ הִתְגּוֹלֵל,

שְׁכוּר חַיִּים וְתַאֲוָה אֵין קֵץ;

וְיִיקַץ – וְגוּפוֹ הִתְמוֹלֵל,

גַּם רוּחוֹ הִתְמַזְמֵז, הִשְׁתּוֹלֵל,

הַזִּקְנָה דִכְּאַתּוֹ כָּעֵץ…

וִיצַלְצֵל וְיִזַמֵּר הָאָבִיב,

וִיחַיֶּה כָּל עֵמֶק וָתֵּל;

וַאֲנִי, כִּי אַבִּיטָהּ מִסָּבִיב,

וְאַקְשִׁיב הַזֶּמֶר הֶחָבִיב,

אָז אֶהֱגֶה: שָׁמְרָנִי נָא אֵל!

מלחין: רוברט שומאן

מִי רוֹכֵב, מִי דוֹהֵר בָּאֲפֵלָה, בַּלָּט?

זֶה פָּרָשׁ שֶאֵחַר עִם יַלְדוֹ הַקָּט.

הָאָב חוֹבֵק יַלְדוֹ וּמְלַפְפוֹ דֹם,

מְכַסֵּהוּ בִמְעִילֹו, כִּי יִישׁן בַּחֹם.

הָאָב: הוֹי בְּנִי, מַה יֶחְרַד בְּךָ כָּל הַגּוּף?

הַבֵּן: הוֹי אָב, מֶלֶךְ־שֵׁדִים לִי נִרְאָה בִּמְעוּף –

לוֹ זָנָב וָכֶתֶר וְקַרְנֵי־שֵׁד!

הָאָב: הוֹי בְּנִי, שָׁם נוֹהֲרִים רַצֵּי הָאֵד!

הַשֵּׁד: בֹּא, יֶלֶד נֶחְמָד, חִישׁ אֵלַי!

לִי רֹב צַעֲצוּעִים עַד אֵין דַּי,

לָךְ תִּתֵּן אִמִּי פִּרְחֵי־חֵן,

תִּלְבֹּשֶׁת־זָהָב חֶמְדַּת עֵין.

הַבֵּן: הוֹי אָבִי, וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ זֶה מְעָט,

מַה מֶּלֶךְ הַשֵּׁדִים לִי הִגִיד בַּלָּט?

הָאָב: הֵרָגַע, אַל תִּירָא, הָה בְּנִי,

הָרוּחַ מְנַפְנֵף שָׁם עָלִים בִּדְמִי…

הַשֵּׁד: הוֹי יֶלֶד נֶחְמָד, עִמִּי בֹּא!

לִי שֶׁבַע בָּנוֹת יֶשְׁנָן פֹּה,

תְּגַלֶּינָה לָךְ כָּל סִתְרֵי־רָז

וּבְמָחוֹל וּבְזִמְרָה תַּנְעֵמְנָה לָךְ שְׁנָת!

הַבֵּן: הוֹי אָבִי, וּכְלוּם לֹא רָאִיתָ בַּצֵּל,

בְּנוֹת מֶלֶךְ־הַשֵּׁדִים, שַׁלִיטוֹת הַלֵּיל?

הָאָב: הָהּ בְנִי, הָהּ בְנִי, רָאִיתִי הַכֹּל:

זֶה צְהַב הָעֲרָבוֹת הָעוֹמְדוֹת לִקְמוֹל!

הַשֵּׁד: הוֹי יֶלֶד, מִלְּבַדְךָ לֹא אוּכַל לִחְיוֹת,

לֹא תֵּלֵךְ בְּרָצוֹן – אֶסְחָבְךָ בָּעֹז!

הַבֵּן: הוֹי אָבִי, הוֹי אָבִי, הִנֵּה הוּא בָא!

הוֹי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים עָשָׂה לִי רַע!..

אָז נִבְעַת הַפָּרָשׁ, וְיִדְפֹּק הַסּוּס,

וַיֵּדֶא כַנֶּשֶׁר דָּהַר וָטוּס,

הִגִּיעַ עַד בֵּיתוֹ בְּלֹא עֵת

בִּזְרוֹעוֹתָיו הַיֶּלֶד כְּבָר מֵת.

מלחין פרנץ שוברט

אָן תֵּלֶךְ בֵּן בְּאִישׁוּן לֵיל

בַּיַּעַר אָפֵל, עָב?

זוֹ אָחוֹת קְטַנָּה, אָבְדָה כְּבָר,

תְּבַקֵּשׁ עַתָּה שָׁוְא.

וּרְאֵה, שָׁם שׁוֹלֵט קוֹר וּכְפוֹר,

שָׁם הוֹמוֹת סוּפוֹת־אֵל

וּכְפִיר וּזְאֵב מֵילִילִים שָׁם,

שֵׁב עִמִּי, בֵּן, בַּלֵּיל!

הוֹי אִמָּא אִמָּא תְּנִינִי צֵאת

וְהַרְפִּי נָא מִבְּכִי;

בַּיַּעַר אֶמְצָא קְטַנָּה זוּ,

שֶׁאָבְדָה לָךְ וְלִי.

לֹא אִיָרא סוּפָה, כְּפִיר וּזְאֵב

וְקוֹר וּכְפוֹר בַּחוּץ;

אַהֲבָתִי תוֹסִיף עָצְמָה בִי, –

הוֹי אִמִּי תְנִינִי רוּץ!

וְהַיֶּלֶד עָזַב אֶת הָאֵם

מִתְמוֹגְגָה בִּבְכִי,

וַיַעֲבֹר חֹרֶף, שֶׁלֶג תָּם,

וְעוֹד בּוֹכִיָּה הִיא.

בָּאָבִיב קָם וִיחִי הַיְקוּם,

אַף צָצוּ פִּרְחֵי־חֵן;

וְהָאֵם הַנּוּגָה בּוֹכָה מָר –

לֹא שָׁב, לֹא שָׁב הַבֵּן!

מלחין: פליקס מנדלסון

לִפְרַנְצִיָּה הַמּוֹלֶדֶת, מִגָּלוּת הַחֵיל,

שְׁנֵי גְרַנְּדִירִים הָלָכוּ,

וּכְבוֹאָם לִפְרוּסִיָה עַד מָלוֹן בַּלֵּיל,

הוֹרִידוֹ הָרֹאשׁ וְנֶאֶנָחוּ.

הֵם שְׁמוּעָה הִקְשִׁיבוּ, כִּי הֶחֱרִיב הַצָּר

פְרַנְצִיָּה אֶרֶץ הַצֶּבִי;

כִּי נִצְתוּ נָשַׁמּוּ בָהּ קִרְיָה וּכְפָר,

וּמַלְכָּהּ אַף מַלְכָּהּ בַּשֶּׁבִי.

וַיֵשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וַיִּבְכּוּ בִמְרִי,

לַשְׁמוּעָה הַמַּעֲצִיבָה,

הָאֶחָד סָח: מָה צוֹרְבָהּ לִי

מַכָּתִי הַמַּכְאִיבָה.

הַשֵּׁנִי סָח: הַזֶּמֶר תָּם,

אַף לֹא יָרֵאתִי מָוֶת,

לִי טַף וְאֵשֶׁת יֶשְׁנָם שָׂם,

עֲלֵיהֶם נַפְשִׁי דּוֹאֶבֶת.

מַה לִּי אִשָּׁה, מַה לִּי וְלָד?

כָּל זֶה לִי רַעְיוֹן הָבֶל!

אִם יִרְעֲבוּ, יוֹשִׁיטוּ יָד, –

הֵן מַלְכִּי, הָה, מַלְכִּי בַּכָּבֶל!

רַק אַחַת זוֹ אֶשְׁאָלְךָ נָא:

אִם אָמוּת פֹּה מִשָּׁבֶר,

גּוּפָתִי אָנָא לִפְרַנְצִיָּה שָׂא,

וְשָׁם תּוֹרִידֶנָּה קָבֶר!

וְאוֹת־הַיְקָר בְּתִקְוַת שְׁנִי

אֶל לִבִּי תִּקְשׁוֹר, אָחִי;

עַל יָרֵךְ תִּצְמָד חַרְבִּי לִי,

וּבְיָדִי תָּשִׂים אֶקְדָחִי…

וַאֲנִי כָּכָה אֶשְׁכַּב וְאַקְשִׁיב דֹּם,

כַּצוֹפֶה עַל מִשְׁמֶרֶת;

עַד רַעַשׁ תּוֹתָחִים יִשָּׁמַע בָּרֹם

וְשַׁעֲטַת פְּרָסוֹת סוֹעָרֶת…

זֶה מֶלֶךְ עִם חֵילוֹ יָחִישׁ לִפְדוֹתָם

יְצַלְצְלוּ חֶרֶב וּמָגֵן;

אָז אָקוּם מִקִּבְרִי בְּחַיִל וֶעֱזוּז,

עַל מַלְכִּי, עַל מַלְכִּי לְהָגֵן!

מלחין: רוברט שומן

וִיהִי בְטוּלָה מֶלֶךְ,

שֶׁאָהַב לָרִיק כּוֹס,

וַתַּנְחֶל לוֹ זוּגָתוֹ

כּוֹס זָהָב בָּה לִשְׁתּוֹת.

וַתְּהִי הַכּוֹס שַׁעֲשׁוּעָיו,

וַיַהְפוֹךְ בָּהּ יוֹם יוֹם,

וַיֵּשְׁתְּ וְיִמֶץ יֵינָהּ,

עַד שָׁכַר שָׁכַב דֹּם.

וַיְהִי כִּי קָרְבוּ יָמָיו,

וַיְצַו לִקְרֹא אֶת בְּנוֹ,

וַיַנְחֶל לוֹ מַמְלַכְתּוֹ, –

רַק כּוֹסוֹ הִשְׁאִיר לוֹ.

הוּא יָשַׁב אָז לַלֶּחֶם

עַל חֹף יָם בְּאֹהֶל שֵׁשׁ

בְּמֵסֶב שָׂרִים שָׂרוֹת

וִיחִידוֹ יוֹרֵשׁ כֵּס.

וַיֵּשְׁתְּ הַמֶּלֶךְ יֵינוֹ,

וּבְדִמְמַת־שַׁלְוָה קָם,

וְאֶת כּוֹסוֹ מַחְמָד לִבּוֹ

חִישׁ הִשְׁלִיךְ אֶל הַיָּם.

הַמֶּלֶךְ הִבִּיט דּוּמָם,

עֵת צָלְלָה שָׁם הַכּוֹס,

וְיוֹרֵד עֵינָיו מַטָּה,

לֹא הוֹסִיף עוֹד לִשְׁתּוֹת.

מלחין: רוברט שומאן

פרנץ שוברט

צְרָצַר־רַקְדָּן עָף וְשָׁר

כָּל הַקַּיִץ בְּלִי מָנוֹחַ:

וְעוֹד לֹא הִסְפִּיק לְהִתְפַּכֵּחַ,

עַד שֶׁאָתָא חֹרֶף מָר:

שְׂדוֹת־הַקָּמָה הִתְרוֹקָנוּ,

וּמְזוֹנוֹתָיו לֹא נִתָּנוּ,

חִנָּם יָתוּר עַל כָּל צִיץ,

אֵין עוֹד עָלֶה, אֵין עוֹד מִיץ…

הַכֹּל חָלַף עִם הַשְּׁאִיָּה

אָתָא מַחְסֹר, כָּפָן עָז;

נֶאֱלַם צְרָצַר, שִׁירוֹ גָּז…

וְהַיִּתָכֵן לָשִׁיר אָז,

כְּשֶׁהַבֶּטֶן רֵיקָנִיָּה?

וְזוֹחֵל הוּא בְלֵבָב רָע,

וְאֶל נְמָלָה קְטַנָּה בָא:

"– הוֹי, יְדִידָה, אַל תִּדְחִינִי!

וּבְעֵת צָרָה לִי – תִּמְכִיִני!

פְּדִינִי נָא מִקֹּר וָצֹם,

עַד יָגִיעוּ יְמוֹת הַחֹם…"

– "שָׂא נָא, חָבֵר, כִּי אֶשְׁאָלְךָ:

בְּכָל הַקַּיִץ מַה עֲמָלְךָ?

– הִיא שׁוֹאֶלֶת שַׁאֲלַת תֹּם –

– עָמָל, דְּאָגָה – כְּלוּם יָדַעְתִּי?

עַל כָּל אָחוּ, עַל כָּל נִיר

אָז הִרְבֵּיתִי שְׂחוֹק וָשִׁיר

וְכִמְעַט שֶׁנִּשְׁתַּגַּעְתִּי!….

– כַּךְ, וּבְכֵן…

…כָּל תְּקוּפַת־הוֹד

הִתְעַסַּקְתִּי רַק בְּזִמְרָה…

– רַק בְּזִמְרָה – זוּהִי אִמְרָה;

עַכְשָׁו אֵפוֹא לֵךְ וּרְקוֹד!

מלחין: אנטון רובינשטיין (המקור אופוס 64 מס' 5)

¹

אֵל טוֹב, מַלְכֵּנוּ שְׁמוֹר,

שְׁמוֹר יוֹם וָלֵיל,

יִכֹּן בְּחֶסֶד כֵּס!

יִפְרֹשׂ מֶמְשֶׁלֶת אוֹר

בֶּעֱזוּז וָחֵיל,

אֵל טוֹב, מַלְכֵּנוּ שְׁמוֹר!

מלחין: פסח (פאבל) לְבוֹב

• עמירה ביידר
• תמי אריאל
• צחה וקנין-כרמל