"אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל יֵאוּשׁ, נַהֲפֹךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר,

שֶׁאִם הַיֵּאוּשׁ לֹא הֵצִיף אוֹתִי, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי

אֶת הַדְּבָרִים בְּמֻשְּׂגֵי הַשִּׁירָה"

ג׳ורג׳ אוֹפֶּן

לילדַי משה, אורן ודקלה באהבה

הַיֶּלֶד רוֹאֶה בִּקְצֵה הַקַּיִץ מָה

מאת

ישראל אלירז

---

“וְעִמִּי לְתָמִיד כָּל מַה שֶּׁעֵינַי לֹֹא יִרְאוּ עוֹד”

ח. ל. בורחס

---

[אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ עַל חַיַּי]

מאת

ישראל אלירז

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּהוּ עַל

חַיַּי מִבְּלִי שֶׁחַיַּי

יַהַפְכוּ מִשּׁוּם כָּךְ רְאוּיִים לַחֲקִירָה.

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דָּבָר

עַל מַה שֶּׁקָּרָה

מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בָּזֶה

אֶת הַהוֹכָחָה שֶׁהַדָּבָר

אָמְנָם הָיָָה.

אִם יִשְׁאֲלוּ מַה קּוֹרֶה, אָשִׁיב

בְּקָרוֹב יִקְרֶה מַה שֶּׁקָּרָה

וְהוּא לא יֶחְדַּל לִקְרוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת

---

[לְאַט נוֹדַע לַיֶּלֶד עַל יַלְדוּתוֹ]

מאת

ישראל אלירז

לְאַט נוֹדַע לַיֶּלֶד עַל יַלְדוּתוֹ,

הוּא כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם.

אִם עֶפְרוֹנִי עָבַר, הוּא לֹא יָדַע

שֶׁעֶפְרוֹנִי עוֹבֵר.

צִפּוֹר הִיא צִפּוֹר. כָּל עֵץ הוּא מִין עֵץ.

הָעֵשֶׂב הִצִּיעַ אֶפְשָׁרֻיּוֹת, שֶׁחֶלְקָן,

בְּתוֹךְ סֵדֶר הַדְּבָרִים, הֻחְמַץ.

מִמִּי לָמַד הַיֶּלֶד שֶׁיֵּשׁ טַעַם לְסַפֵּר

רַק עַל הַדְּבָרִים הַנִּמְחָקִים

תּוֹךְ כְּדֵי סִפּוּרָם?

הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט אֶל מַה

שֶּׁאִישׁ לֹא יָדַע מָה

וְרָאָה אֶת חוּטֵי הָרְאִיָּה יוֹצְאִים מִן הָעַיִן

וּדְבֵקִים אֶל הַקֵּיצִים הָהֵם

---

[הַאִם הַיָּד שֶׁלְּיָדִי שֶׁלִּי?]

מאת

ישראל אלירז

הַאִם הַיָּד שֶׁלְּיָדִי שֶׁלִּי?

הַאִם יֵשׁ מִי הַמְחַבֵּק אוֹתִי?

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עוֹבֵר יוֹם. עָבְרוּ הַשָּׁנִים.

בֹּקֶר אֶחָד אַתָּה מֵסִיר

אֶת מְעִילְךָ

בְּבַקֶּשְׁךָ לְהַעֲבִירוֹ לְזוּלָתְךָ, וְאַתָּה

מְגַלֶּה שֶׁאֵין בְּיָדְךָ דָּבָר.

אֵיךְ נִהְיֶה מַה שֶּׁהָיִינוּ

לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְנוּ

מִי אֲנַחְנוּ?

מָה עוֹשִׂים עִם הַיְדִיעָה הַזֹֹּאת

---

[לְאַט מַתְחִילִים לְהִתְבַּהֵר פְּרָטִים]

מאת

ישראל אלירז

לְאַט מַתְחִילִים לְהִתְבַּהֵר פְּרָטִים מִתּוֹךְ סִיבֵי

הַשֶּׁקֶט כְּמוֹ בְּמוּסִיקָה.

מִישֶׁהוּ בָּא "וּפָשׁוּט מֵסִיר אֶת

הַמַּכְאוֹב מִן הַדְּבָרִים"

וְנוֹתֵן לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּכְּלִי

לַעֲלוֹת עַל גְּדוֹתָיו.

גַּם הַכְּלִי עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו

גַּם הַמִּלָּה כְּלִי.

עַכְשָׁו לִטְרֹק אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי הַמַּפָּלִים

הַחַמִּים שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי

---

[בֵּין הַיֶּלֶד לְבֵין הַדֶּלֶת]

מאת

ישראל אלירז

בֵּין הַיֶּלֶד לְבֵין הַדֶּלֶת

לֹא הֻסְכַּם דָּבָר מִלְּבַד

שֶׁהַדֶּלֶת הִיא סְעָרָה שֶׁקָּפְאָה

גַּל־רֶגַע שֶׁהִזְדַּקֵּף

וְעָצַר לְעוֹלָם.

הִיא עוֹמֶדֶת עַל תִּלָּהּ לְהֶרֶף עַיִן

שֶׁלֹּא יֶחְדַּל.

כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁהֵחֵלּוּ לִהְיוֹת צוּרָה,

עָשׂוּ יָד אַחַת לְהִתְוַדֵּעַ עוֹד וְעוֹד

לִהְיוֹת אֲלֻמָּה נִתֶּנֶת לִקְשִׁירָה

---

[מָתַי לָמַדְתִּי, מַה שֶּׁאָבַד לִי]

מאת

ישראל אלירז

מָתַי לָמַדְתִּי, מַה שֶּׁאָבַד לִי

אֵינֶנּוּ בְּהֶכְרֵחַ אָבוּד?

זֶה מַה שֶּׁהָָיָה הוּא הַמָּה

הַזֶּה שֶׁלֹּא יִסְתַּיֵּם

לְעוֹלָם.

הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַיּוֹם מִבְּלִי לָדַעַת

אֵיךּ עָבַר הַיּוֹם.

אָמְרוּ, הָעוֹלָם לֹא כָּזֶה קָטָן

כְּפִי שֶׁחָשְׁבוּ פַּעַם

מִישֶׁהוּ הֵעִיד, שֶׁהִתְקִינוּ שָׁבוּעַ מִשְּׁמוֹנָה יָמִים

“וּבְכָל יוֹם דִּבְּרָה צִפּוֹר אַחֶרֶת”

---

[הָאוֹר הַנִּכְנָס אֶל הַיֶּלֶד]

מאת

ישראל אלירז

הָאוֹר הַנִּכְנָס אֶל הַיֶּלֶד הוּא

הַפֶּרַח הָעוֹמֵד מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

וְנֶאֱבָק עִם הַחֲרָקִים עַל

הָאָדֹם הָאֵינְסוֹפִי

שֶׁלֹּא חָדֵל לָנוּעַ אֱל הַשֶּׁמֶשׁ.

“דַּמֵּה שֶׁאַתָּה עוֹד הַיֶּלֶד שֶׁל זִכְרוֹנוֹתֶיךָ”

הִשְׁתַּחֲוֵה מוּל הַמָּאגִי הַמֵכִיל יַלְקוּט

קַלְמָר דְּיוֹ נְיָר־סוֹפֵג גִּיר מַחַק

צִבְעֵי־עֵץ מַחְדֵּד חֶשְׁבּוֹנִיָּה

מְחוּגָה, כִּיס, כִּיס בְּתוֹךְ כִּיס.

הַכֹּל כִּיס

---

[בֵּינְתַיִם רוֹאֶה הַיֶּלֶד אֵיךְ הַחַיִּים זוֹרְמִים]

מאת

ישראל אלירז

בֵּינְתַיִם רוֹאֶה הַיֶּלֶד אֵיךְ הַחַיִּים

זוֹרְמִים בְּתוֹךְ הַחַיִּים

מִבְּלִי לָדַעַת אֶת טַעַם הַדְּבָרִים.

הַגְּדוֹלִים חִפְּשׂוּ יוֹתֵר מַמָּּשׁוּת.

אֲנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ כְּמוֹ עַל

מַה שֶּׁסּוּפְרִים¹ מְכַנִּים

“הָאֵינְסוֹפִיּוּת הַסְּבוּכָה שֶׁפָּנֶיהָ אֶל הַלַּיְלָה”.

הַיֶּלֶד רוֹאֶה בִּקְצֵה הַקַּיִץ מָה,

שֶׁלְּאַחַר כָּל מַה שֶּׁבָּא אַחַרְכָּךְ,

יְנַסֵּח כָּךְ:

יֵשׁ מִישֶׁהוּ בִּקְצֵה מַה שֶּׁאֲנִי

מְדַבֵּר עָלָיו וְהוּא עוֹמֵד

לְהֵעָלֵם כִּבְדָיָה

---

[הִנֵּה שְׂדוֹת הָאִי־קִיּוּם שֶׁלִּי]

מאת

ישראל אלירז

הִנֵּה שְׂדוֹת הָאִי־קִיּוּם שֶׁלִּי:

דֶּלֶת, בֶּרֶךְ, יָד, כְּלִי

וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר (לְמִי?), אַתָּה שֶׁמַּקִּיף הַכֹּל

מְסָרֵב לָקַחַת בּוֹ חֵלֶק,

מָה אֲנִי אוֹמֵר?

זֶה הָרֶגַע בּוֹ נֶפַח הִַזִּכָּרוֹן

עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וּמְאַיֵּם

עַל מַה שֶּׁהָיָה.

הַמָּקוֹם לִפְנֵי הַדֶּלֶת עָגֹל גַּם

אִם רוֹאִים אוֹתוֹ כִּמְרֻבָּע.

עוֹד מְעַט יִדְבַּשׁ הַתּוּת בַּמִּגְרָש,

תִּפָּרֵץ אֵיזוֹ מְחִצָּה

וְנִגַּע בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן צוּרָה

---

[אִם נוֹֹפֵל דָּבָר אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ]

מאת

ישראל אלירז

אִם נוֹֹפֵל דָּבָר אִישׁ לֹא

יוֹדֵעַ לוֹמַר לַיֶּלֶד

מָה הַדָּבָר.

כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר, מְאֻחָר יִהְיֶה

לְשַׁנּוֹת דָּבָר.

עַכְשָׁו עָלָיו לִלְמֹד תְּנוּעָה מֵרַעַד

צִנּוֹרוֹת הַצְּמָחִים, מֵעֲקֻמּוֹת הַקִּיר.

כָּל עוֹף הוּא פְּרִי, כָּל

פְּרִי יָעוּף מִפֹּה,

כָּכָה זֶה.

הוּא לוֹמֵד לִרְשֹׁם בְּרֹאשׁ כָּל דַּף

“כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ”

כְּאִלּוּ יָדַע מַה מְּבַקֶּשֶׁת הַמּוּסִיקָה מִן הַצּוּרָה

---

[יָצָאתִי מִן הַמָּקוֹם]

מאת

ישראל אלירז

יָצָאתִי מִן הַמָּקום אֵלָיו

לֹא אָשׁוּב לְעוֹלָם

וְלֹא זָכַרְתִּי הֵיכָן הֶחֱנֵיתִי אֶת נַפְשִׁי

וְהַאִם נוֹתַר מִמּנָּה דָּבָר

שֶׁהוּא נִצְחִי.

מִישֶׁהוּ אָמַר לַיֶּלֶד, הַבֵּט, נִיתָּן עוֹד לִרְאוֹת.

הוּא אוֹמֵר: זוֹ הַיָּד שֶׁלִּי

וְזוֹ הַיָּד הַמַּצְבִּיעָה

עַל הַיָּד שֶׁלִּי

וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא אוֹמֵר

עַד שֶׁהַפֶּה תָּר אַחַר פֶּה

הָאוֹמֵר:

כָּל מַה שֶּׁקָּרָה מַעֲסִיק אוֹתִי

---

[לְמִי שֶׁשּׁוֹאֵל עַל חַיַּי]

מאת

ישראל אלירז

לְמִי שֶׁשּׁוֹאֵל עַל חַיַּי אֲנִי מֵשִׁיב,

כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי הָיָה כְּדֵי לִהְיוֹת

בְּתוֹךְ מַה שֶּׁיְּחַבֵּק אוֹתִי.

כְּשֶׁבּוּקוֹבְסְקִי אוֹמֵר, "קַח אֶת

הַמְּצִיאוּת לְמָקוֹם אַחֵר",

מַה הוּא אוֹמֵר?

אוּלַי שֶׁתַּם הַקַּיִץ וְשֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂא

וּמַתָּן עִם הַתְּבוּנָה וְעִם

כְּלֵי הַנְּגִינָה, שֶׁהֵם

כְּלֵי קִּּבּוּל לָרוּחַ וְצִנּוֹרוֹת לַלֵּב.

אִלּוּ זָכָה הַיֶּלֶד הוּא הָיָה חֵלֶק

מִן הַטֶּבַע וְנִשְׁמַע לִסְדָרָיו

---

[אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁעָבַרְתָּ מִפֹּה]

מאת

ישראל אלירז

אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁעָבַרְתָּ מִפֹּה

לְשָׁם, דַּע שֶׁבְּמוּבָן מְסֻיָּם

לֹֹֹא זַזְתָּ כְּלָל

וְזֶה קוֹרֵעַ לְךָ אֶת הַלֵּב.

לִפְעָמִים עוֹבֵר אָדָם בָּרְחוֹב

כְּדֵי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ וּמוֹצֵא

עַצְמוֹ מַקְשִׁיב לְמִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנּּוּ.

יֶלֶד הָיִיתָ וְנִדְמֶה הָיָה לְךָ,

שֶׁדַּי בְּלִחְיוֹת כְּדֵי לֹֹֹא לָמוּת.

יוֹם אֶחָד יִהְיֶה עָלֶיךָ לְהַחְלִיט

אִם אַתָּה בְּתוֹךְ הָרוּחַ

אוֹ בְּמַָקוֹם אַחֵר

---

[עַכְשָׁו אֲנִי סָר לְמָרוּתוֹ]

מאת

ישראל אלירז

עַכְשָׁו אֲנִי סָר לְמָרוּתוֹ שֶׁל

כָּל דָּבָר הַיָּכוֹל לְהִמָּחֵק

וּמְשַׁבֵּחַ כָּל אִי־צִיּוּת בְּמֶרְחַבֵי

שְׂדֵה הָרְאִיָּה שֶׁלִּי.

בְּמִלִּים אֲַחֵרוֹת,

עָלֵינוּ לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיִינוּ

לִפְנֵי הָרֶגַע בּוֹ שָׁכַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ.

עַכְשָׁו, מַה שֶּהָיָה כְּבָר לֹא.

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשׁוּם דָּבָר

שֶׁעוֹד נִתָּן לְשִׁנּוּי.

הַבְרֵשׁ אֶת גַּב הַמִּלִּים זֶה בָּזֶה כְּאִלּוּ הָיוּ

כְּלָבִים קְטַנִּים וּמְמֻגְנָטִים

---

[לְהַרְאוֹת, אִם כָּךְ, פֵּרוּשׁוֹ]

מאת

ישראל אלירז

לְהַרְאוֹת, אִם כָּךְ, פֵּרוּשׁוֹ גַּם לְהַסְתִּיר.

אֲנִי מַבִּיט פִּתְאֹם כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ

שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִתְגַּלָּה

עוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת.

רִצְפַּת הָעַיִן מַחֲבַת קְלוּיָה.

לְאָן שֶׁלֹּא אֶפְנֶה מִתְרַחֶשֶׁת

עֲשִׂיָּה, הִתְפַּשְּׁטוּת, עֲמִימוּת.

הַיֶּלֶד יָדַע לְהִדָּבֵר עִם הָעוֹלָם

הוּא יָשַׁב בַּשָּׂדֶה וְנָתַן לָעֲשָׂבִים

לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּדְּבָרִים

שֶׁלָּקַח בָּהֶם חֵלֶק

שָׁם עָמְדָה הִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁעָלֶיהָ אֲנִי מְסַפֵּר כָּאן

---

[אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר]

מאת

ישראל אלירז

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לִכְתֹּב.

כְּפִי שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה יָפָה, הִיא

לֹא תִּהְיֶה עוֹד.

עַל הַסָּמוּי מִן הָעַיִן לְהִסְתַּתֵּר

בְּתוֹךְ הַשִּׁמּוּשִׁי

(אַל תְּבַלְבֵּל בֵּין שִׁמּוּשִׁי לִכְלִי).

אֵיךְ נֵדַע עַד כַּמָּה נָכוֹן שֶׁנֵּלֵךְ אָחוֹרָה

בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ?

אֲנִי יוֹשֵׁב עַל עֲקֵבַי וְעוֹשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹנִי

בְּתוֹךְ בְּדֹלַח עֶרֶב הַקַּיִץ

וְלָמָּה הַמָּוֶת עוֹמֵד מִן הַצַּד

מאת

ישראל אלירז

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא וְיַחְזִיק אֶת הַקַּיִץ עַד שֶׁאֶהְיֶה מֵֵאֲחוֹרַי

מאת

ישראל אלירז