בְּדֶלֶת נִטְרֶקֶת

בְּמַגַּע לֶחִי מִתְקַשָּׁה

בְּהֶרֶף יָד

בִּקְלִיעִים בְּכֻתָּנוֹת

בְּכַפְתָּנִים בִּפְלָנֶלִיּוֹת, בְּמֵיתַר

אַבְטָחָה

בְּחַסּוֹת גְּזָרִים וְלֶחֶם

חַי

בְּגוּרֵי אָדָם רְעֵבִים, בְּחָלָב

שֶׁהֶחְמִיץ

בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַמֶּרְחָק

שֶׁבֵּין פָּנִים לְפָנִים.

בְּצֹמֶת צִיחוֹר בְּצֹמֶת שִׁזָּפוֹן

בַּדֶּרֶךְ לִלְבָנוֹן.

בְּנַהֲרַיִם בְּעַזָּה בְּגִזְרַת

הַלֵּב.

בְּכָל נְקֻדַּת צִיּוּן שֶׁהִיא

עֶמְדַּת אֵם,

תִּתְהַפֵּךְ עַל מִטָּתָהּ

בַּלַּיְלָה.

בִּזְרוֹעוֹת פְּשׁוּטוֹת

לְנוֹקֵב לְבָבוֹת

אִם זוֹכֵר אָדָם

אַל תַּפְקִיר אוֹהֲבֶיךָ

בַּדִּין.

ערב יום כיפור, תשנ"ח

               כִּי הִיא אֵם וְהוּא לָהּ בֵּן

כִּי הוּא גַּן וְהִיא נוֹקֶשֶׁת         כִּי הִיא דּוֹד וְהוּא צָמֵא

כִּי הִיא אָח וְהוּא לָהּ גָּדוֹל         כִּי הִיא שֵׂעָר וְהוּא לָהּ רֹאשׁ

כִּי הוּא מְפַשֵּׁט וְהִיא יוֹלֶדֶת       כִּי הִיא חוֹצָה וְהוּא לָהּ סֶכֶר

כִּי לָהּ שִׁלְיָה וְהוּא חוֹתֵךְ         כִּי שֶׁחְיָהּ כּוֹאֵב וְהוּא חָסֹן

כִּי הוּא טָהֳרָה וְאֵין לָהּ מִקְוֶה     כִּי הִיא יֶלֶד וְהוּא לָהּ אוֹמֵן

כִּי הִיא יְשֵׁנָה וְהוּא פּוֹצֵעַ         כִּי לָהּ חַם וְהוּא צוֹנֵן

כִּי הוּא לָקוּחַ וְלֹא תִּתֵּן         כִּי הֵם מַחֲנֶה וְהוּא כּוֹבֵשׁ

כִּי הֵם נַעַר וְהֵם חוֹתֵךְ         כִּי הוּא סְגֻלָּה כִּי הוּא תְּאֵוֵי חַי

                וַתִּקְרַע וְהִיא דִּמְמָתָהּ.

לָמָּה

הַפֶּצַע הַזֶּה.

זֶה שֶׁכְּבָר הִגְלִיד

בִּי נִפְעָר כָּעֵת

בְּתוֹכֵךְ?

נֶפֶשׁ שֶׁרְדָפָהּ חשֶׁךְ רְדָפָהּ

אוֹר

וְלִבָּהּ רוֹתֵחַ לַעֲיֵפָה

לֹא תֹּאכַל וְלֹא תִּרְעַב.

חַבְּקִי אוֹתָהּ

מַלְּאִי לָהּ כֹּחַ אֵם

בַּת

כְּאֵב מְבֻדָּד עַד הַצְּלִיל

כְּאֵב.

עָלְתָה בִּתֵּךְ מִן הַמָּקוֹם

שֶׁל הַנַּח לִי בְּסִבְלִי.

14.8.96

אֲנִי

הַבְּתוּלָה

הָאִשָּׁה

סְתוּרַת הַשֵּׂעָר

מֶלַח

גָּפְרִית

חֲרִיץ גְּבִינָה

אֲנִי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת

וְלֶחֶם הַגֵּרוּשׁ

אֲנִי הָאֲדָמָה

הֲפֹךְ בִּי יִתְהַפֵּךְ רֶגֶשׁ

אִמָּהִי

אַל תַּאֲמִין

אִם לֹא דַּנְתִּי אוֹתְךָ

לְאַהֲבָה.

גּוּף בִּכְאֵב, לְבַדּוֹ

גּוּף בִּכְאֵב רָדוּף

נָגְהוֹ שֶׁלּוֹ.

חַי.

כְּמוֹ יָדִית, מַשְׁקוֹף

יְעָקֵר עַל צִירוֹ.

וִילוֹן יִמָּתַח, לַיְלָה

יִתְכַּסֶּה,

יֹאחֲזוּ חֹם יֹאחֲזוּ קֹר.

יִתְקַצֵּר וְיֵלֵךְ.

שְׁמוּרוֹתַי, עֵרוֹת לְכוּ

עַל פְּנֵי גּוּף

אַרְעִיד כַּף כְּמוֹ אֵם לִיצוּרֶיהָ

עֶדְנָתָהּ,

מִשְׁבָּרֶיהָ וְזַעֲזוּעֶיהָ כִּוּוּצֶיהָ צְלִילֵי

אֶבֶן, אַבּוּבִים, פִּקּוֹת כָּנָף

יִלְלוֹת הוּ הוּ.

אִם מַלְאַךְ – מֻתַּר, וְאִם אָדָם – אָסוּר

בַּל יִכָּנֵס בַּל יֵצֵא

בִּכְאֵבָהּ.

רְדוּפַת גּוּף

לְעוֹלָם מוּאֶרֶת נֶגֶד כִּוּוּן הָאוֹר

לְעוֹלָם נֶאֱבֶקֶת, לְבַדָּהּ

הוֹ גּוּף.

1.1.98