נסים קלדרון
מחווה לניו־יורק: תשעה נוסחים לשירים אמריקאיים
בעריכת מנחם פרי
בתוך: סימן קריאה 10: ינואר 1980

מֵאוֹת בַּשָּׁנִים הוּא חַי בְּעֹנִי.

אֱלֹהִים לְבַדּוֹ הָיָה לוֹ הִדּוּר אֶחָד וְיָחִיד.


דּוֹר אַחַר דּוֹר הוּא נַעֲשָׂה

חָזָק יוֹתֵר וְחָפְשִׁי יוֹתֵר, מְעַט מְעַט טוֹב יוֹתֵר.


הוּא חַי כָּל סוּג שֶׁל חַיִּים, אִם הָיוּ רָעִים,

אָמַר שֶׁחַיִּים טוֹבִים הֵם בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר.


בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגִּיעוּ הַחַיִּים הַטּוֹבִים, שֵׁנָה טוֹבָה, פֵּרוֹת מַבְרִיקִים,

וְלַאזָארוּס הִסְגִּיר אוֹתוֹ לְכָל הָאֲחֵרִים,


הֵם שֶׁהָרְגוּ אוֹתוֹ, תּוֹקְעִים נוֹצוֹת בִּבְשָׂרוֹ

לִלְעֹג לוֹ. הֵם הִנִּיחוּ אִתּוֹ בְּקִבְרוֹ


יַיִן חָמוּץ שֶׁיִּתְחַמֵּם בּוֹ, סֵפֶר פָּתוּחַ שֶׁיִּקְרָא בּוֹ;

וּמֵעָלָיו קָבְעוּ שֶׁלֶט שָׁבוּר,


כְּתֹבֶת עַל מַצַּבְתּוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

הָאִישׁ הַטּוֹב הוּא חֲסַר צוּרָה, כְּאִלּוּ שֶׁהֵם יָדְעוּ.



לֵךְ תִּקְרָא לְזֶה שֶׁמְּגַלְגֵּל סִיגָרִים גְּדוֹלִים,

הַהוּא, הַשְּׁרִירִי, וְתַגִּיד לוֹ שֶׁיַּקְצִיף

קַצֶּפֶת מְיֻחֶמֶת בְּסִפְלֵי מִטְבָּח.

תֵּן לַחֲתִיכוֹת לְהִסְתּוֹבֵב בַּחֲצָאִיּוֹת כָּאֵלֶּה

שֶׁהֵן רְגִילוֹת לִלְבֹּשׁ, וְתֵן לַבַּרְנָשִׁים

לְהָבִיא לָהֵן פְּרָחִים בְּעִתּוֹנִים שֶׁל הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר.

תֵּן לְמַה שֶׁיֵּשׁ, לֹא לְמַה שֶׁנִּרְאָה, לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

תֵּן לַפַּנָּס לְהָאִיר בְּלִי מִדָּה.

הַקֵּיסָר הַיָּחִיד הוּא קֵיסָר שֶׁל גְּלִידָה.


לֵךְ תִּקַּח מֵהַשִּׁדָּה שֶׁעָלְתָה הָמוֹן,

זֹאת שֶׁחֲסֵרוֹת בָּהּ שָׁלֹשׁ גֻּלּוֹת הַזְּכוּכִית,

אֶת הַסָּדִין שֶׁעָלָיו הִיא פַּעַם רָקְמָה טַוָּס,

וְשִׂים אֶת זֶה עָלֶיהָ כָּכָה שֶׁיְּכַסֶּה לָהּ אֶת הַפָּנִים.

אִם הַקַּרְסֹל הַדַּק וְהָחָטוּב שֶׁלָּהּ יָצִיץ, זֶה סִימָן

שֶׁהִיא קָרָה וְמְטֻמְטָמֶת.

תֵּן לַפַּנָּס לְהָאִיר בְּלִי מִדָּה.

הַקֵּיסָר הַיָּחִיד הוּא קֵיסָר שֶׁל גְּלִידָה.



I

א. סֵדֶר אַלִּים הוּא אִי־סֵדֶר; וְכֵן

ב. אִי־סֵדֶר גָּדוֹל הוּא סֵדֶר. שְׁנֵי

אֵלֶּה הֵם דָּבָר אֶחָד. (דַּפִּים לְרִשּׁוּם)


II

אִלּוּ הָיָה כָּל הַיָּרֹק שֶׁבָּאָבִיב כָּחֹל, וְהוּא כָּחֹל;

אִלּוּ הָיוּ כָּל פִּרְחֵי דְּרוֹם אַפְרִיקָה מַבְרִיקִים

עַל שֻׁלְחָנוֹת קוֹנֶטִיקוֹט, וְהֵם מַבְרִיקִים;

אִלּוּ חָיוּ הָאַנְגְלִים בְּצֵילוֹן בְּלִי תֵּה, וְהֵם חַיִּים;

וְאִלּוּ זָרַם הַכֹּל בְּסֵדֶר נָכוֹן,

וְהוּא זוֹרֵם; חֹק שֶׁל נִגּוּדִים פְּנִימִיִּים,

שֶׁל אַחְדוּת יְסוֹד, הוּא חֹק נָעִים

כְּמוֹ תְּנוּעוֹת הַמִּבְרֶשֶׁת שֶׁל עָנָף,

עָנָף גָּבוֹהַּ מְאֹד, שׁוֹנֶה מֵאֲחֵרִים, עָנָף, נַגִּיד, בְּמַרְצֵ’נְד.


III

כִּכְלוֹת הַכֹּל, הַסְּתִירָה הַמְּתוּקָה שֶׁבֵּין חַיִּים לְמָוֶת

מוֹכִיחָה שֶׁהַדְּבָרִים הַמְנֻגָּדִים הָאֵלֶּה מְקוֹרָם אֶחָד,

זֹאת לְפָחוֹת הָיְתָה הַתְּפִיסָה כְּשֶׁבִּישׁוֹפִים

פָּתְרוּ אֶת הָעוֹלָם בְּסִפְרֵיהֶם. אֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לַחְזֹר אֵלֶיהָ.

הָעֻבְדּוֹת הַנִּפְתָּלוֹת גּוֹבְרוֹת עַל הַמַּחֲשָׁבָה הָעֲטוּפָה קַשְׂקַשִׂים,

אִם מֻתָּר לְהִתְבַּטֵּא כָּךְ. יַחַד עִם זֹאת מוֹפִיעַ יַחַס,

יַחַס קָטָן, מִתְפַּשֵּׁט כְּמוֹ צֵל

שֶׁעָנָן מֵטִיל עַל הַקַּרְקַע, צוּרָה עַל צֶלַע גִּבְעָה.


IV

א. טוֹב, סֵדֶר יָשָׁן הוּא סֵדֶר אַלִּים.

זֶה לֹא מוֹכִיחַ כְּלוּם. רַק עוֹד אֱמֶת אַחַת, עוֹד

גּוֹרֵם אֶחָד בְּאִי־הַסֵּדֶר הֶעָצוּם שֶׁל הָאֲמִתּוֹת.

ב. עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב, אַפְּרִיל. רוּחַ

נוֹשֶׁבֶת אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל גֶּשֶׁם בִּלְתִּי פּוֹסֵק.

כָּל זֶה, כַּמּוּבָן, יַגִּיעַ בְּקָרוֹב אֶל קַיִץ.

אֲבָל נַנִיחַ שֶׁאִי־הַסֵּדֶר שֶׁל הָאֲמִתּוֹת עָשׂוּי פַּעַם לְהַגִּיעַ

אֶל סֵדֶר, יַצִּיב מְאֹד, נָטוּעַ הֵיטֵב…

אִי־סֵדֶר גָּדוֹל הוּא סֵדֶר. כָּעֵת, א

וּ־ב אֵינָם כְּמוֹ פְּסָלִים, מֻצָּבִים

לְרַאֲוָה בַּלּוּבֶר. הֵם דְּבָרִים מְסֻמָּנִים בְּגִיר

לְצַד הַדֶּרֶךְ, כָּךְ שֶׁהָאִישׁ הַמְהַרְהֵר יוּכַל לִרְאוֹת.


V

הָאִישׁ הַמְהַרְהֵר… הוּא רוֹאֶה אֶת הַנֶּשֶׁר הַזֶּה מְרַחֵף –

עֲבוּרוֹ הָאַלְפִּים הַסְּבוּכִים הֵם קֵן אֶחָד.



הַפֶּרַח הַמּוּזָר הַזֶּה, הַשֶּׁמֶשׁ,

זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאָמַרְתָּ.

שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה.


הָעוֹלָם מְכֹעָר,

וְהָאֲנָשִׁים עֲצוּבִים.


הַפְּלוּמָה הַזֹּאת שֶׁל סְבַךְ הַג’וּנְגְל,

עֵין־הַחַיָּה הַזֹּאת,

זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאָמַרְתָּ.


פֶּרֶא־הָאֵשׁ הַזֶּה,

הַזֶּרַע הַזֶּה,

שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה.


הָעוֹלָם מְכֹעָר,

וְהָאֲנָשִׁים עֲצוּבִים.



אֲרִידֵס הַבַּיְּשָׁן

הִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה מְכֹעֶרֶת,

שִׁעַמְמוּ אוֹתוֹ אָרְחוֹת חַיָּיו,

אָדִישׁ וְנִרְפֶּה חָשַׁב שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת גַּם

אֶת זֶה כְּמוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר.


אוֹמֵר בְּלִבּוֹ, 'אֲנִי לֹא צָרִיךְ אֶת עַצְמִי,

הִיא, אִם הִיא רוֹצָה, שֶׁתִּקַּח אוֹתִי.'

הוּא יִשָּׁפֵט בְּיוֹם הַדִּין.


אֲנִי מְנַסָּה לְתָאֵר לִי

אֵיךְ זֶה בִּשְׁבִילְךָ

לִרְצוֹת אִשָּׁה


מְנַסָּה הֲזָיָה עַל

תְּשׁוּקָה

מְרֻכֶּזֶת בְּזַיִן

מְמֻקֶּדֶת כְּמוֹ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בְּעֲדָשָׁה


תְּשׁוּקָה חַסְרַת הַבְחָנָה:

לִרְצוֹת אִשָּׁה כְּמוֹ לִהְיוֹת תָּקוּעַ


תְּשׁוּקָה: כֵּן: הַיְדִיעָה הַפִּתְאֹמִית, כְּמוֹ הַתְחָלָה שֶׁל שַׁפַּעַת, שֶׁהַגּוּף הוּא סֶקְסוּאָלִי.

לָלֶכֶת בָּרְחוֹבוֹת עִם הַיְּדִיעָה הַזֹּאת. אוֹתוֹ עֶרֶב בַּמָּטוֹס מִפִּיטְסְבּוּרְג, מִתְעַסֶּקֶת בַּהֲזָיָה

שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ. הוֹלֶכֶת בִּשְׂדֶה הַתְּעוּפָה בּוֹעֶרֶת מֵאֶנֶרְגְּיָה וְשִׂמְחָה. אֲבָל

יוֹדַעַת יַחַד עִם זֶה שֶׁלֹּא אַתָּה הָיִיתָ הַמָּקוֹר לָאֶנֶרְגְּיָה הַזֹּאת וְלַשִּׂמְחָה הַזֹּאת; אַתָּה

הָיִיתָ גֶּבֶר, זָר, שֵׁם, קוֹל בַּטֶּלֶפוֹן, חָבֵר; הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת הָיְתָה שֶׁלִּי, הָאֶנֶרְגְּיָה הַזֹּאת

אֶנֶרְגְּיָה שֶׁלִי; נִתָּן הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּמֵאָה דְּרָכִים, וְלָלֶכֶת לִפְגַּשׁ אוֹתָךְ יְכוֹלָה

הָיְתָה לִהְיוֹת אַחַת מֵהֶן.



כְּשֶׁנּוֹגְעִים זֶה רַךְ אָמַר הוּא

(אֲנִי אֶצְרַח אָמְרָה הִיא

טוֹב אַל תִּצְרְחִי אָמַר הוּא)

בּוֹנְבּוֹנִ̩ים וּפְרָחִים אָמְרָה הִיא


(אָז זָזִים? אָמַר הוּא

אַל תַּגְזִים אָמְרָה הִיא

טוֹב כַּמָּה לֹא? אָמַר הוּא

עַכְשָׁו כְּבָר כֻּלּוֹ אָמְרָה הִיא)


לְהִשָּׁאֵר כָּכָה? אָמַר הוּא

(דַּוְקָא מִתַּחַת? אָמְרָה הִיא

טוֹב אָז אֵיךְ? אָמַר הוּא

מָה אַתָּה מְחַיֵּךְ? אָמְרָה הִיא)


הַחַיִּים זֶה שִׂמְחָה אָמַר הוּא

(אֲבָל אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִיא

טוֹב בּוֹאִי אָמַר הוּא)

אוֹ! אאאוֹי אָמְרָה הִיא


(טִיפּ טוֹפּ אָמַר הוּא

טוֹב טוֹב אָמְרָה הִיא

עַכְשָׁו אַתְּ אָמַר הוּא)

לֵךְ לְאַט אָמְרָה הִיא


(סוֹף הַשִּׂמְחָה אָמַר הוּא

שִׂים עָלַי שְׁמִיכָה אָמְרָה הִיא)

אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל שֶׁקֶט אָמַר הוּא

אֵיךְ אֲנִי נִרְאֵית כְּשֶׁאֲנִי לֹא מְסֹרֶקֶת? אָמְרָה הִיא



אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ הִסִּיעַ אוֹתָנוּ פַּעַם בִּמְכוֹנִית מִנְּיוּ יוֹרְק

לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, קָשֶׁה לָדַעַת,

נֶעְלַם כְּמוֹ הַיְּוָנִית שֶׁלִּי וְקֻפְסַת פַּרְפָּרִים שֶׁהָיְתָה לִי….

עוֹלֶה רֶגֶל מַגִּיעַ הֵנָּה מִן הַנֵּכָר, טְרִינִידָד,

פּוֹרְט אוֹף סְפֵּיין, מְבַקֵּשׁ מֶטְרוֹפּוֹלִין־אָחוֹת –

נוֹתֵת כָּאן, לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, בָּרִיא, בֶּן עֶשְׂרִים –

לִצְעֹד בַּפֶּלֶא שֶׁבָּרְחוֹבוֹת… חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה

נִרְאִים כְּמוֹ מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה בְּהֶמְשֵׁךְ הָרְחוֹב;

כָּל מוֹעֲדוֹן לַיְלָה הוּא גַן עֵדֶן עִם שׁוֹעֵר בְּבִגְדֵי שְׂרָד וּמְחִירִים בְּהֶתְאֵם –

כָּל הַכֶּסֶף, כָּל הַקְּשָׁרִים….לְךָ אֵין לֹא אֶת זֶה וְלֹא אֶת אֵלֶּה,

אוֹתְךָ כֻּלְּךָ מְסוֹבֶבֶת אִשָּׁה מְשֻׁחְרֶרֶת אַחַת;

אֵל אוֹתוֹ מִתְרָס לֹא־בִּלְתִּי־מְנֻצָּח זוֹרֵק אוֹתְךָ

הַצִּוּוּי הַקָּטֵגוֹרִי הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ, "זוּז,

נְבֵלָה, אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת לָנֶצַח?"



אָדָם בִּבְסִיסוֹ שֶׁל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בּוֹנֶה;

אֵין טֶבַע, מִלְּבַד הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁאוֹהֵב אֶת נְיוּ יוֹרְק –

הַפָּקִיד לֹא יוֹכִיחַ שֶׁהוּא חַי הַנּוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ

כְּשֶׁאוֹטוֹבּוּס יוֹבִיל יְלָדִים כּוּשִׁים לְבֵית סֵפֶר.

מִסִּבָּה חַסְרַת אוֹנִים אֶל סִבָּה חַסְרַת אוֹנִים.

הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַשָּׁמַיִם שׁוֹמְרִים

עַל רִחוּק אֲצִילִי, הָרַקְדָן נִרְאֶה – לֹא נִשְׁמָע.

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • יוסי לבנון
  • מיה קיסרי
  • שמעון רוטנברג
  • גיורא הידש
  • דרור איל
  • אייל רונאל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!