“לְהַגִּיעַ לַחוֹף הָאַחַר שֶׁל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף אַחֵר”

פבלו נרודה

"הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה

אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר

הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ

אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי".

פבלו נרודה

קָנִיתִי גְלוֹבּוּס מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל

שֶׁיָּאִיר אֶת הַחֶדֶר וְיַרְאֶה לִי

עוֹלָם אַחֵר

מִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ בְּאַף־לֿֿפִּי־כֵן

כָּמוֹנִי –

מְקְרֶבֶת רְחוֹקִים

מַרְחִיקָה קְרוֹבִים

יָצָאתִי לְטַיֵּל עָלָיו סְחַרְחָרָה מִמְּבוֹכִים.

הָלַכְתִּי בִּשְׁבִיל הַנְּמָלִים, וְהוֹפּ!

מִכָּאן הָאָרֶץ לֹא מִתְעַגֶּלֶת,

מִכָּאן, לְפִי הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה, נוֹפְלִים

עִם מַשָּׂא הַפֵּרוּר

רֶגַע עוֹד אֶעֱמֹד עַל הַקָּצֶה בְּאֵין מִסְתּוֹר,

כְּמוֹ מִלָּה מְדַגְדֶּגֶת בַּלָּשׁוֹן.

שירי מסע בדרום אמריקה

יערה בן־דוד

הוּמאז'

יערה בן־דוד

"גּוּפִי אוֹזֵל מִמְּךָ טִפָּה טִפָּה / פָּנַי הוֹלְכִים

מִמְּךָ בְּשֶׁמֶן חֲרִישִׁי / הַכּל הוֹלֵךְ מִמְּךָ, הַכֹּל

הוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ"

גבריאלה מיסטראל

מִסַנְטְיַאגוֹ דֶה צִ’ילֶה גַּלֵי הָאוֹקְיָנוֹס רָצִים לְאָחוֹר,

מַצְלִיפִים בְּסִפּוּן הַֿֿ’Coral', סוּסַת יָם עֲנָקִית בְּדוּדָה,

וּבְכֶלֶא בִּטְנָהּ הַגְּדוֹלָה הֲמוֹנֵי לְבַדִּים

בְּמוֹנִיטוֹר הַזְמַן

לוּסִילָה אַתְּ, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נֶחְבֵּאת,

נֶקְטַר אַהֲבָה מִן הַמֶּלַח, הָאֶבֶן וְהַמַּיִם.

הֵן לֹא תֵּרָפְאִי מֵעֲווֹנוֹת מִלִּים,

שִׁגְעוֹן הַיָּם הַבּוֹדֵד.

מִמַּעֲקָה הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן אֲנִי יוֹרֶדֶת

לְסוֹף דַּעְתָּהּ. לְמַטָּה

צוּרַת פָּנִים בְּטוּרְקִיז אֲפַרְפַּר מִתְעַרְסֶלֶת,

נִקְרַעַת, מִתְאַחָה, מִתְפַּזֶּרֶת וּנְמוֹגָה

בַּקֶצֶף הַלָּבָן.

לוּסִילָה עַל הַמַּיִם, חֲלוֹמוֹת אֶבֶן,

כַּמָּה מִן הַמְּעַט הַזֶּה עוֹד תָּבִיאִי אֶל חֵיק –

אוטופיה פנטסטית מהמעקה

יערה בן־דוד

מוּל שִׁירַת הַיָּם

תֵּבַת תְּהוּדָה אֲפֵלָה מְקַלֶּפֶת מֵהַמָּוֶת

תְּנוּעַת עֲרִיסָה לְבָנָה

גַּעְגּוּעַ שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה

סוֹף וּזְרִיחָה.

אֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לַגִּלְגּוּל הַבָּא

מִצִבְעֵי שָׁמַיִם וַאֲדָמָה

פְּיָאנִיסִימוֹ, פְּיָאנוֹ, קְרֶשֶׁנְדּוֹ, פוֹרְטֶה,

פוֹרְטִיסִימוֹ

מוּזִיקָה אֲדֻמַּת עַיִן פּוֹעֶרֶת מַכְתְּשִׁים

מִתְפָּרֶקֶת נִיצוֹצוֹת

מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שֶׁל בֶּרְלִיּוֹז.

שִׁירַת הַיָּם מִתְכַּתֶּבֶת לְמֶרְחַקֵּי טֶרֶם

וְאֹפֶק לֹא מְבֻיָּת

טְבוּעות למחצה

יערה בן־דוד

בְּסַן אַנְטוֹנִיוֹ יַם הָאַחְלָמָה נוֹצֵץ וְכָבֶה.

מוּל סְפִינָה מְרִימָה עֹגֶן וְצוֹפָר

סְפִינָה נְטוּשָׁה מִמֵּאָה אַחֶרֶת עַל חֻדֵּי תְּרֶנֶיהָ וְרִקְבוֹנָהּ

רוֹקַחַת אַשְׁלָיָה שְׁדוּדָה שֶׁל תְּנוּעָה פַּסְטֶלִית

וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ וְאוּלַי לֹא

מְדַבֶּרֶת לְעַצְמִי, מְשַׁנֶּנֶת טָעוּת אוֹפְּטִית מִמָּקוֹם אַחֵר

כְּמוֹ אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, אוֹר מִן הַהֶעְדֵּר,

חֹפֶן מִלִים מִתְאַדֶּה

וְהַסְפִינָה הָאַחֶרֶת בְּשֶׁלָּהּ, מוֹשֶׁכֶת פְּרוּעָה

לַיְלָה קוֹרֵעַ פֶּלַח יָרֵחַ מְחַבֵּק אֶת לְבַדָּהּ.

מקום אחֵר

יערה בן־דוד

וַאל פַּרַאִיסוֹ, הָעִיר עַל הַגְּבָעוֹת,

רְחוֹבוֹת צִבְעוֹנִיִּים עוֹלִים

וְיוֹרְדִים סְחַרְחַר בְּלִי שֵׁם וּמִסְפָּר.

– אֲנִי מֵהַבַּיִת הָאָדֹם

– וַאֲנִי מֵהַבַּיִת הַצָּהֹב

– וְהוּא מִבֵּית הַטַוָּס הַכָּחֹל

גַּם אִם נְאַבֵּד כִּוּוּן וּמִלּוֹת יַחַס וּלְבוּש לַבּוּשָׁה,

נַגִּיעַ לְפִי הַצִיּוּרִים עַל הָאֶבֶן הָרַכָּה.

הֵן זֶה עֵמֶק גַּן עֵדֶן, אַרְבָּעָה כִּוּוּנֵי אֲוִיר. הִנֵּה הַמַּפְתֵּחַ

לִתְהִלָּה אֲבוּדָה, לְשָׁרָשִׁים עֲקוּרִים

שֶׁל מִי שֶׁסָחַב אֶת הַגַּן עַד כָּאן אַאוּט אוֹף דֶה בְּלוּז

לורקה ב Café Tortoni, בואנוס איירס

יערה בן־דוד

“צְעָקָה בִּדְמוּת אֶלִיפְּסָה / מֵהַר אֶל הַר / נוֹדֶדֶת”

פדריקו גארסיה לורקה

הַפִּנָּה הַשּׁוֹקֶקֶת שֶׁלּוֹ בְּקָפֶה טוֹרְטוֹנִי

מְדַשֶּׁנֶת זְמַן שֶׁהָיָה חַף מִשְּׂרִיטָה.

אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּאן.

מָה יָפֶה רִקּוּד הַצוֹעֲנִי

קִינַת רוֹמַנְסֵרוֹ מִקַּרְקָעִית, מְלוֹא עוֹלָם לְבַדִּים וְאֹחַ.

אַל תֵּלֵךְ מִכָּאן, פֶדֶרִיקוֹ. שׁוֹמְרִים לְךָ וְעָלֶיךָ.

הוּא יָשַׁב שָׁם תָּמִיד לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בִּסְפָרַד.

כְּשֶׁפָּרְצָה, שָׁב לְאַרְצוֹ בִּגְזֵרַת גּוֹרָל מְבִישָׁה.

עַכְשָׁו גַּם שֻׁלְחָן יָכוֹל לְחַכּוֹת עַד בּוֹשׁ, תּוֹקֵעַ רַגְלַיִם בָּרְצְפָּה.

ריו דה ז'ניירו, קרנבל לפני מגפה

יערה בן־דוד

הִשְׁלַכְתִּי אֶת שְׁעוֹן הַיָּד וְהָיִיתִי

לַהֶבֶת צִבְעוֹנִים לֵילִית, דְבַשׁ וְחָלָב בֵּין לָשׁוֹן לְלָשׁוֹן

מֵאֲחוֹרֵי צִחְקוּקֵי אִזְמַרְגָּד וְשָׁנִי, זֹהַר מֶרְכָּבוֹת,

יָרֵחַ עַל חוּט וְעוֹד קַרְיוֹקִי,

כַּרְמֶן מִירַנְדָה מְעַכֶּסֶת טַנְגוֹ מִמֵּאָה קוֹדֶמֶת

סַמְבָּה פַּסַדוֹבְּלָה מְנִיפִים לַגֹּבַהּ שְׂדוֹת אוֹר

אָמוֹק רִיצַת הַלַּיְלָה.

הַחוֹגְגִים לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת צִוְחַת הָאוּרוּבּוּ הַמִּתְקָרֵב

בְּרִחוּף slow motion שֶׁל טֶרֶם.

טַן־דּוּ בִּרְקִיעָה נִבְלָע בַּמַּכְתֵּשׁ

ציפורי מגֵפה

יערה בן־דוד

קָרוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם

בְּפּוּנְטָה אַרֶנָס, נְקֻדַּת הַחוֹל הַדְּרוֹמִית בְּיוֹתֵר,

סַלְוָדוֹר מִצֶּמֶר הָאַלְפָּקָה הִקְפִּיץ מַטְבֵּעַ,

הִבְלִיעַ חִיּוּךְ

וְחָפַן בְּכַפּוֹ אֶת הַמַּאטֶה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ

מַהְבִּיל וּמְנַחֵם.

סַלְוָדוֹר לֹא יָדַע כִּי מָה שֶׁמָּזַג אֶל תּוֹךְ חַיָּיו

עוֹד יְשַׁנֶּה אֶת צִבְעוֹ בְּמַשַּׁק הַקּוֹנְדוֹר הַמְּמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא,

גַּם לְלִבִּי לֹא גֻּנַּב שֶׁמֶץ דָּבָר

כְּשֶׁהִקַּפְנוּ לְמָחֳרָת אֶת כֵּף הוֹרְן הַסּוֹעֵר אֶל

הָאוֹקְיָנוֹס הָאַחֵר.

פברואר 2020, דרום אמריקה