זמן בוֶרטיגו : שירים G

יערה בן־דוד

פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרי עתון 77; תשפ"ה 2025

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

לאוהביי באשר הם

עולם אחר על הקצה

מאת

יערה בן־דוד

[קָנִיתִי גְלוֹבּוּס מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל]

מאת

יערה בן־דוד

“לְהַגִּיעַ לַחוֹף הָאַחַר שֶׁל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף אַחֵר”

פבלו נרודה

"הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה

אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר

הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ

אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי".

פבלו נרודה

קָנִיתִי גְלוֹבּוּס מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל

שֶׁיָּאִיר אֶת הַחֶדֶר וְיַרְאֶה לִי

עוֹלָם אַחֵר

מִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ בְּאַף־לֿֿפִּי־כֵן

כָּמוֹנִי –

מְקְרֶבֶת רְחוֹקִים

מַרְחִיקָה קְרוֹבִים

יָצָאתִי לְטַיֵּל עָלָיו סְחַרְחָרָה מִמְּבוֹכִים.

הָלַכְתִּי בִּשְׁבִיל הַנְּמָלִים, וְהוֹפּ!

מִכָּאן הָאָרֶץ לֹא מִתְעַגֶּלֶת,

מִכָּאן, לְפִי הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה, נוֹפְלִים

עִם מַשָּׂא הַפֵּרוּר

רֶגַע עוֹד אֶעֱמֹד עַל הַקָּצֶה בְּאֵין מִסְתּוֹר,

כְּמוֹ מִלָּה מְדַגְדֶּגֶת בַּלָּשׁוֹן.

שירי מסע בדרום אמריקה

מאת

יערה בן־דוד

שירי מסע בדרום אמריקה

מאת

יערה בן־דוד

הוּמאז'

מאת

יערה בן־דוד

"גּוּפִי אוֹזֵל מִמְּךָ טִפָּה טִפָּה / פָּנַי הוֹלְכִים

מִמְּךָ בְּשֶׁמֶן חֲרִישִׁי / הַכּל הוֹלֵךְ מִמְּךָ, הַכֹּל

הוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ"

גבריאלה מיסטראל

מִסַנְטְיַאגוֹ דֶה צִ’ילֶה גַּלֵי הָאוֹקְיָנוֹס רָצִים לְאָחוֹר,

מַצְלִיפִים בְּסִפּוּן הַֿֿ’Coral', סוּסַת יָם עֲנָקִית בְּדוּדָה,

וּבְכֶלֶא בִּטְנָהּ הַגְּדוֹלָה הֲמוֹנֵי לְבַדִּים

בְּמוֹנִיטוֹר הַזְמַן

לוּסִילָה אַתְּ, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נֶחְבֵּאת,

נֶקְטַר אַהֲבָה מִן הַמֶּלַח, הָאֶבֶן וְהַמַּיִם.

הֵן לֹא תֵּרָפְאִי מֵעֲווֹנוֹת מִלִּים,

שִׁגְעוֹן הַיָּם הַבּוֹדֵד.

מִמַּעֲקָה הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן אֲנִי יוֹרֶדֶת

לְסוֹף דַּעְתָּהּ. לְמַטָּה

צוּרַת פָּנִים בְּטוּרְקִיז אֲפַרְפַּר מִתְעַרְסֶלֶת,

נִקְרַעַת, מִתְאַחָה, מִתְפַּזֶּרֶת וּנְמוֹגָה

בַּקֶצֶף הַלָּבָן.

לוּסִילָה עַל הַמַּיִם, חֲלוֹמוֹת אֶבֶן,

כַּמָּה מִן הַמְּעַט הַזֶּה עוֹד תָּבִיאִי אֶל חֵיק –

אוטופיה פנטסטית מהמעקה

מאת

יערה בן־דוד

מוּל שִׁירַת הַיָּם

תֵּבַת תְּהוּדָה אֲפֵלָה מְקַלֶּפֶת מֵהַמָּוֶת

תְּנוּעַת עֲרִיסָה לְבָנָה

גַּעְגּוּעַ שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה

סוֹף וּזְרִיחָה.

אֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לַגִּלְגּוּל הַבָּא

מִצִבְעֵי שָׁמַיִם וַאֲדָמָה

פְּיָאנִיסִימוֹ, פְּיָאנוֹ, קְרֶשֶׁנְדּוֹ, פוֹרְטֶה,

פוֹרְטִיסִימוֹ

מוּזִיקָה אֲדֻמַּת עַיִן פּוֹעֶרֶת מַכְתְּשִׁים

מִתְפָּרֶקֶת נִיצוֹצוֹת

מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שֶׁל בֶּרְלִיּוֹז.

שִׁירַת הַיָּם מִתְכַּתֶּבֶת לְמֶרְחַקֵּי טֶרֶם

וְאֹפֶק לֹא מְבֻיָּת

טְבוּעות למחצה

מאת

יערה בן־דוד

בְּסַן אַנְטוֹנִיוֹ יַם הָאַחְלָמָה נוֹצֵץ וְכָבֶה.

מוּל סְפִינָה מְרִימָה עֹגֶן וְצוֹפָר

סְפִינָה נְטוּשָׁה מִמֵּאָה אַחֶרֶת עַל חֻדֵּי תְּרֶנֶיהָ וְרִקְבוֹנָהּ

רוֹקַחַת אַשְׁלָיָה שְׁדוּדָה שֶׁל תְּנוּעָה פַּסְטֶלִית

וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ וְאוּלַי לֹא

מְדַבֶּרֶת לְעַצְמִי, מְשַׁנֶּנֶת טָעוּת אוֹפְּטִית מִמָּקוֹם אַחֵר

כְּמוֹ אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, אוֹר מִן הַהֶעְדֵּר,

חֹפֶן מִלִים מִתְאַדֶּה

וְהַסְפִינָה הָאַחֶרֶת בְּשֶׁלָּהּ, מוֹשֶׁכֶת פְּרוּעָה

לַיְלָה קוֹרֵעַ פֶּלַח יָרֵחַ מְחַבֵּק אֶת לְבַדָּהּ.

מקום אחֵר

מאת

יערה בן־דוד

וַאל פַּרַאִיסוֹ, הָעִיר עַל הַגְּבָעוֹת,

רְחוֹבוֹת צִבְעוֹנִיִּים עוֹלִים

וְיוֹרְדִים סְחַרְחַר בְּלִי שֵׁם וּמִסְפָּר.

– אֲנִי מֵהַבַּיִת הָאָדֹם

– וַאֲנִי מֵהַבַּיִת הַצָּהֹב

– וְהוּא מִבֵּית הַטַוָּס הַכָּחֹל

גַּם אִם נְאַבֵּד כִּוּוּן וּמִלּוֹת יַחַס וּלְבוּש לַבּוּשָׁה,

נַגִּיעַ לְפִי הַצִיּוּרִים עַל הָאֶבֶן הָרַכָּה.

הֵן זֶה עֵמֶק גַּן עֵדֶן, אַרְבָּעָה כִּוּוּנֵי אֲוִיר. הִנֵּה הַמַּפְתֵּחַ

לִתְהִלָּה אֲבוּדָה, לְשָׁרָשִׁים עֲקוּרִים

שֶׁל מִי שֶׁסָחַב אֶת הַגַּן עַד כָּאן אַאוּט אוֹף דֶה בְּלוּז

לורקה ב Café Tortoni, בואנוס איירס

מאת

יערה בן־דוד

“צְעָקָה בִּדְמוּת אֶלִיפְּסָה / מֵהַר אֶל הַר / נוֹדֶדֶת”

פדריקו גארסיה לורקה

הַפִּנָּה הַשּׁוֹקֶקֶת שֶׁלּוֹ בְּקָפֶה טוֹרְטוֹנִי

מְדַשֶּׁנֶת זְמַן שֶׁהָיָה חַף מִשְּׂרִיטָה.

אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּאן.

מָה יָפֶה רִקּוּד הַצוֹעֲנִי

קִינַת רוֹמַנְסֵרוֹ מִקַּרְקָעִית, מְלוֹא עוֹלָם לְבַדִּים וְאֹחַ.

אַל תֵּלֵךְ מִכָּאן, פֶדֶרִיקוֹ. שׁוֹמְרִים לְךָ וְעָלֶיךָ.

הוּא יָשַׁב שָׁם תָּמִיד לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בִּסְפָרַד.

כְּשֶׁפָּרְצָה, שָׁב לְאַרְצוֹ בִּגְזֵרַת גּוֹרָל מְבִישָׁה.

עַכְשָׁו גַּם שֻׁלְחָן יָכוֹל לְחַכּוֹת עַד בּוֹשׁ, תּוֹקֵעַ רַגְלַיִם בָּרְצְפָּה.

ריו דה ז'ניירו, קרנבל לפני מגפה

מאת

יערה בן־דוד

הִשְׁלַכְתִּי אֶת שְׁעוֹן הַיָּד וְהָיִיתִי

לַהֶבֶת צִבְעוֹנִים לֵילִית, דְבַשׁ וְחָלָב בֵּין לָשׁוֹן לְלָשׁוֹן

מֵאֲחוֹרֵי צִחְקוּקֵי אִזְמַרְגָּד וְשָׁנִי, זֹהַר מֶרְכָּבוֹת,

יָרֵחַ עַל חוּט וְעוֹד קַרְיוֹקִי,

כַּרְמֶן מִירַנְדָה מְעַכֶּסֶת טַנְגוֹ מִמֵּאָה קוֹדֶמֶת

סַמְבָּה פַּסַדוֹבְּלָה מְנִיפִים לַגֹּבַהּ שְׂדוֹת אוֹר

אָמוֹק רִיצַת הַלַּיְלָה.

הַחוֹגְגִים לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת צִוְחַת הָאוּרוּבּוּ הַמִּתְקָרֵב

בְּרִחוּף slow motion שֶׁל טֶרֶם.

טַן־דּוּ בִּרְקִיעָה נִבְלָע בַּמַּכְתֵּשׁ

ציפורי מגֵפה

מאת

יערה בן־דוד

קָרוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם

בְּפּוּנְטָה אַרֶנָס, נְקֻדַּת הַחוֹל הַדְּרוֹמִית בְּיוֹתֵר,

סַלְוָדוֹר מִצֶּמֶר הָאַלְפָּקָה הִקְפִּיץ מַטְבֵּעַ,

הִבְלִיעַ חִיּוּךְ

וְחָפַן בְּכַפּוֹ אֶת הַמַּאטֶה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ

מַהְבִּיל וּמְנַחֵם.

סַלְוָדוֹר לֹא יָדַע כִּי מָה שֶׁמָּזַג אֶל תּוֹךְ חַיָּיו

עוֹד יְשַׁנֶּה אֶת צִבְעוֹ בְּמַשַּׁק הַקּוֹנְדוֹר הַמְּמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא,

גַּם לְלִבִּי לֹא גֻּנַּב שֶׁמֶץ דָּבָר

כְּשֶׁהִקַּפְנוּ לְמָחֳרָת אֶת כֵּף הוֹרְן הַסּוֹעֵר אֶל

הָאוֹקְיָנוֹס הָאַחֵר.

פברואר 2020, דרום אמריקה

שירים בימי קורונה

מאת

יערה בן־דוד

וְאוּלַי צָרִיךְ לָמוּת כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ מִן הַתֹּהוּ,

לְהִכָּתֵב לְחַיִּים בָּהָפוּךְ וּבַמְּשֹׁעָר,

לִמְחֹק מִלִּים מִשָּׂפָה נְגוּפָה

זמן עגול

מאת

יערה בן־דוד

צִפּוֹרֵי מַגֵּפָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מְנַקְּדוֹת שָׁמַיִם,

שְׁמֵי לֶחֶם נִקּוּדִים.

סִיזִיפוּס לֹא יָדַע שֶׁיֵּלֵךְ מֵעַצְמוֹ עַד הֲלוֹם –

כְּמוֹ מַחֲלָה שֶׁמְּחַפָּה עַל מַחֲלָה אַחֶרֶת

מִזַּן נָדִיר, מְשֻׁבָּח עוֹד יוֹתֵר.

שתיקות נגופות

מאת

יערה בן־דוד

1.

פְּסַנְתֵּרָהּ הַכָּחֹל בְּעוֹלָם מִתְאַכְזֵר.

פְּסַנְתֵּרִי הַחוּם שׁוֹתֵק.

גַּם מֵיתְרֵי קוֹלִי, בְּאֹרַח נִסְתָּר,

עִם כָּל הַסֻלָּמוֹת וְהָאוֹקְטָבוֹת בֵּין אָז לְעַתָּה.

אֲבָל הַשִׁיר מֵאָחוֹר כְּבָר בּוֹטֵשׁ וּמְגַרְגֵּר כְּחַיָּה בִּמְאוּרָתָהּ

אֲסִיר תַּאֲוָה לָעוֹלָם

2.

כִּמְעַט מַתִּי

וּמֵאֵימַת הַדְּמָמָה קַמְתִּי עַל רַגְלַי,

וְעַל יַד פִיקוּס בֶּנְגָלִי עֲנָק הִפְרַחְתִּי גַּעְגּוּעַ

לְנֶקְטָר שֶׁאַגִּיר אֶל תּוֹכִי מִשָּׁרְשֵׁי אֲוִיר

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת.

עֵינֵי חוטמנים

מאת

יערה בן־דוד

בְּיָמַיִךְ, אִמָּא, נָפְלוּ רִבְבוֹת חֲלָלִים מִיַּד אָדָם.

רַק הַטֶּבַע לֹא סָטָה מִמַּעְגָּלוֹ וְנָתַן

שְׁאֵר כְּסוּת, וְעוֹנָה בְּעוֹנָתָהּ פָּרַט לְמַטְבְּעוֹת עֹדֶף.

עַכְשָׁו הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה,

אוֹרֵב לָנוּ בְּעֵינֵי הַחָטְמָנִים הַחַמְדָנִים הָהֵם

מִשְּׁבִילֵי יַעַר בְּפַּטַגוֹנְיָה בְּטִיּוּלִי הָאַחֲרוֹן.

נִרְאֶה כִּי שָׁאוֹן שֶׁחוֹלְלוּ בְּנֵי אָדָם הִפְרִיעַ

לִשְׁנַת הָאֵלִים שֶׁקָמוּ לִנְגֹּף

וּלְחַזֵר כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים בַּחַלּוֹן.

וְאוּלַי צָרִיךְ לָמוּת כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ,

וּמִן הַתֹּהוּ לְהִכָּתֵב לְחַיִּים בָּהָפוּךְ וּבַמְּשֹׁעָר,

לִמְחֹק מִלִּים מִשָּׂפָה נְגוּפָה

וּבְמַכַּת מִלָּה חֲדָשָׁה לִבְרֹא אֱלֹהִים אֲחֵרִים

שֶׁיִּתְעַקֵּשׁ

עַל תֶּלֶם חָרוּשׁ לִזְרִיעָה –

אַל געת

מאת

יערה בן־דוד

כְּבָר בַּבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ עִרְסֵל מִיכֵּלְאַנְגֶ’לוֹ גַּעְגּוּעַ חוֹלֶה

בַּמִּרְוָח הַקָּטָן הַבָּטוּחַ בֵּין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת,

וְהָיְתָה הֻלֶּדֶת תְּהוֹמִית.

שָׁנִים עָבְרוּ.

תִּקְרַת הַקַפֶּלָה הָעַתִּיקָה הַגְּבוֹהָה נִמְחֲקָה מִצִיּוּרוֹ,

תְּשׁוּקַת הַמַּגָּע כֻּסְתָה טִיחַ חָדָשׁ אָפֹר.

שֶׁבֶר פָּנִים שָׁט בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים

אַל גַּעַת, הֶחְנִיק שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ צַעֲקַת יְלִוּד אִשָּׁה

לשומקום בטיסה ישירה

מאת

יערה בן־דוד

“אַל נָא תֵּלֵךְ בְּעֶדְנָה אֶל הַלַּילָה הַהוּא הַטּוֹב”

דילֶן תומאס

כְּשֶׁאֵין טִיסוֹת יוֹצְאוֹת,

חַיִּים מִתְכַּנְסִים כְּפֶרַח לַיְלָה

כְּשֶׁעוֹלָם נִטְרָף

נִטְרָק שָׂפָה עַל שָׂפָה,

הוּא נִפְתָּח חֲשָׁאִית כְּמוֹ

תַּחְתִּית כְּפוּלָה שֶׁל מִזְוָדָה מִתָּא הַמִּטְעָן

לְהַבְרָחוֹת שׁוֹנוֹת, סַמֵּי חַיִּים נְגוּפִים,

כִּיסִים מְלֵאִים שֶׁמֶשׁ לְעֵת מְצוֹא.

לְבַסּוֹף מִדֶּשֶׁן הַתְּנוּמָה יִפְקַח לְשׁוֹן מִכְוַת אוֹר.

הֵן גַּם צִפּוֹרִים נוֹפְלוֹת מְקַבְּלוֹת כְּנָפַיִם

שלום רב לְשׁוּבֵךְ

מאת

יערה בן־דוד

הִיא בָּאָה בְּאִבְחַת תְּנוּעָה,

מֵחֵיק מִתְפָּרֵעַ שֶׁל טֶבַע מְאֹהָב

נָטוּשׁ מֵאָדָם

הַנָּסוֹג אֶל בּשֶׁת קִירוֹתָיו –

מַיְנָה הוֹדִית מִן הָעֵץ,

פְּתְאוֹמִית בַּחַלּוֹן.

שְׁקִיקָה צְהֻבַּת מַקּוֹר מְצִיצָה פְּנִימָה

שׁוֹאֶלֶת. עַיִן בְּעַיִן

אֲנִי עוֹנָה לָהּ בְּלִבִּי הַנִּגָּף –