לאוהביי באשר הם
“לְהַגִּיעַ לַחוֹף הָאַחַר שֶׁל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף אַחֵר” פבלו נרודה
“הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי”. פבלו נרודה
עולם אחר על הקצה
מאתיערה בן־דוד
[קָנִיתִי גְלוֹבּוּס מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל]
מאתיערה בן־דוד
“לְהַגִּיעַ לַחוֹף הָאַחַר שֶׁל הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף אַחֵר”
פבלו נרודה
"הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עָלָה עַל גְדוֹת הַמַּפָּה. לֹא הָיָה
אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ. כֹּה גָדוֹל, כֹּה כָּחֹל וַחֲסַר סֵדֶר
הָיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם. לָכֵן עָזְבוּ
אוֹתוֹ לְנֹכַח חַלּוֹנִי".
פבלו נרודה
קָנִיתִי גְלוֹבּוּס מְחֻבָּר לַחַשְׁמַל
שֶׁיָּאִיר אֶת הַחֶדֶר וְיַרְאֶה לִי
עוֹלָם אַחֵר
מִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ בְּאַף־לֿֿפִּי־כֵן
כָּמוֹנִי –
מְקְרֶבֶת רְחוֹקִים
מַרְחִיקָה קְרוֹבִים
יָצָאתִי לְטַיֵּל עָלָיו סְחַרְחָרָה מִמְּבוֹכִים.
הָלַכְתִּי בִּשְׁבִיל הַנְּמָלִים, וְהוֹפּ!
מִכָּאן הָאָרֶץ לֹא מִתְעַגֶּלֶת,
מִכָּאן, לְפִי הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה, נוֹפְלִים
עִם מַשָּׂא הַפֵּרוּר
רֶגַע עוֹד אֶעֱמֹד עַל הַקָּצֶה בְּאֵין מִסְתּוֹר,
כְּמוֹ מִלָּה מְדַגְדֶּגֶת בַּלָּשׁוֹן.
שירי מסע בדרום אמריקה
מאתיערה בן־דוד
שירי מסע בדרום אמריקה
מאתיערה בן־דוד
הוּמאז'
מאתיערה בן־דוד
"גּוּפִי אוֹזֵל מִמְּךָ טִפָּה טִפָּה / פָּנַי הוֹלְכִים
מִמְּךָ בְּשֶׁמֶן חֲרִישִׁי / הַכּל הוֹלֵךְ מִמְּךָ, הַכֹּל
הוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ"
גבריאלה מיסטראל
מִסַנְטְיַאגוֹ דֶה צִ’ילֶה גַּלֵי הָאוֹקְיָנוֹס רָצִים לְאָחוֹר,
מַצְלִיפִים בְּסִפּוּן הַֿֿ’Coral', סוּסַת יָם עֲנָקִית בְּדוּדָה,
וּבְכֶלֶא בִּטְנָהּ הַגְּדוֹלָה הֲמוֹנֵי לְבַדִּים
בְּמוֹנִיטוֹר הַזְמַן
לוּסִילָה אַתְּ, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נֶחְבֵּאת,
נֶקְטַר אַהֲבָה מִן הַמֶּלַח, הָאֶבֶן וְהַמַּיִם.
הֵן לֹא תֵּרָפְאִי מֵעֲווֹנוֹת מִלִּים,
שִׁגְעוֹן הַיָּם הַבּוֹדֵד.
מִמַּעֲקָה הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן אֲנִי יוֹרֶדֶת
לְסוֹף דַּעְתָּהּ. לְמַטָּה
צוּרַת פָּנִים בְּטוּרְקִיז אֲפַרְפַּר מִתְעַרְסֶלֶת,
נִקְרַעַת, מִתְאַחָה, מִתְפַּזֶּרֶת וּנְמוֹגָה
בַּקֶצֶף הַלָּבָן.
לוּסִילָה עַל הַמַּיִם, חֲלוֹמוֹת אֶבֶן,
כַּמָּה מִן הַמְּעַט הַזֶּה עוֹד תָּבִיאִי אֶל חֵיק –
אוטופיה פנטסטית מהמעקה
מאתיערה בן־דוד
מוּל שִׁירַת הַיָּם
תֵּבַת תְּהוּדָה אֲפֵלָה מְקַלֶּפֶת מֵהַמָּוֶת
תְּנוּעַת עֲרִיסָה לְבָנָה
גַּעְגּוּעַ שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה
סוֹף וּזְרִיחָה.
אֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לַגִּלְגּוּל הַבָּא
מִצִבְעֵי שָׁמַיִם וַאֲדָמָה
פְּיָאנִיסִימוֹ, פְּיָאנוֹ, קְרֶשֶׁנְדּוֹ, פוֹרְטֶה,
פוֹרְטִיסִימוֹ
מוּזִיקָה אֲדֻמַּת עַיִן פּוֹעֶרֶת מַכְתְּשִׁים
מִתְפָּרֶקֶת נִיצוֹצוֹת
מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שֶׁל בֶּרְלִיּוֹז.
שִׁירַת הַיָּם מִתְכַּתֶּבֶת לְמֶרְחַקֵּי טֶרֶם
וְאֹפֶק לֹא מְבֻיָּת
טְבוּעות למחצה
מאתיערה בן־דוד
בְּסַן אַנְטוֹנִיוֹ יַם הָאַחְלָמָה נוֹצֵץ וְכָבֶה.
מוּל סְפִינָה מְרִימָה עֹגֶן וְצוֹפָר
סְפִינָה נְטוּשָׁה מִמֵּאָה אַחֶרֶת עַל חֻדֵּי תְּרֶנֶיהָ וְרִקְבוֹנָהּ
רוֹקַחַת אַשְׁלָיָה שְׁדוּדָה שֶׁל תְּנוּעָה פַּסְטֶלִית
וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ וְאוּלַי לֹא
מְדַבֶּרֶת לְעַצְמִי, מְשַׁנֶּנֶת טָעוּת אוֹפְּטִית מִמָּקוֹם אַחֵר
כְּמוֹ אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, אוֹר מִן הַהֶעְדֵּר,
חֹפֶן מִלִים מִתְאַדֶּה
וְהַסְפִינָה הָאַחֶרֶת בְּשֶׁלָּהּ, מוֹשֶׁכֶת פְּרוּעָה
לַיְלָה קוֹרֵעַ פֶּלַח יָרֵחַ מְחַבֵּק אֶת לְבַדָּהּ.
מקום אחֵר
מאתיערה בן־דוד
וַאל פַּרַאִיסוֹ, הָעִיר עַל הַגְּבָעוֹת,
רְחוֹבוֹת צִבְעוֹנִיִּים עוֹלִים
וְיוֹרְדִים סְחַרְחַר בְּלִי שֵׁם וּמִסְפָּר.
– אֲנִי מֵהַבַּיִת הָאָדֹם
– וַאֲנִי מֵהַבַּיִת הַצָּהֹב
– וְהוּא מִבֵּית הַטַוָּס הַכָּחֹל
גַּם אִם נְאַבֵּד כִּוּוּן וּמִלּוֹת יַחַס וּלְבוּש לַבּוּשָׁה,
נַגִּיעַ לְפִי הַצִיּוּרִים עַל הָאֶבֶן הָרַכָּה.
הֵן זֶה עֵמֶק גַּן עֵדֶן, אַרְבָּעָה כִּוּוּנֵי אֲוִיר. הִנֵּה הַמַּפְתֵּחַ
לִתְהִלָּה אֲבוּדָה, לְשָׁרָשִׁים עֲקוּרִים
שֶׁל מִי שֶׁסָחַב אֶת הַגַּן עַד כָּאן אַאוּט אוֹף דֶה בְּלוּז
לורקה ב Café Tortoni, בואנוס איירס
מאתיערה בן־דוד
“צְעָקָה בִּדְמוּת אֶלִיפְּסָה / מֵהַר אֶל הַר / נוֹדֶדֶת”
פדריקו גארסיה לורקה
הַפִּנָּה הַשּׁוֹקֶקֶת שֶׁלּוֹ בְּקָפֶה טוֹרְטוֹנִי
מְדַשֶּׁנֶת זְמַן שֶׁהָיָה חַף מִשְּׂרִיטָה.
אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּאן.
מָה יָפֶה רִקּוּד הַצוֹעֲנִי
קִינַת רוֹמַנְסֵרוֹ מִקַּרְקָעִית, מְלוֹא עוֹלָם לְבַדִּים וְאֹחַ.
אַל תֵּלֵךְ מִכָּאן, פֶדֶרִיקוֹ. שׁוֹמְרִים לְךָ וְעָלֶיךָ.
הוּא יָשַׁב שָׁם תָּמִיד לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בִּסְפָרַד.
כְּשֶׁפָּרְצָה, שָׁב לְאַרְצוֹ בִּגְזֵרַת גּוֹרָל מְבִישָׁה.
עַכְשָׁו גַּם שֻׁלְחָן יָכוֹל לְחַכּוֹת עַד בּוֹשׁ, תּוֹקֵעַ רַגְלַיִם בָּרְצְפָּה.
ריו דה ז'ניירו, קרנבל לפני מגפה
מאתיערה בן־דוד
הִשְׁלַכְתִּי אֶת שְׁעוֹן הַיָּד וְהָיִיתִי
לַהֶבֶת צִבְעוֹנִים לֵילִית, דְבַשׁ וְחָלָב בֵּין לָשׁוֹן לְלָשׁוֹן
מֵאֲחוֹרֵי צִחְקוּקֵי אִזְמַרְגָּד וְשָׁנִי, זֹהַר מֶרְכָּבוֹת,
יָרֵחַ עַל חוּט וְעוֹד קַרְיוֹקִי,
כַּרְמֶן מִירַנְדָה מְעַכֶּסֶת טַנְגוֹ מִמֵּאָה קוֹדֶמֶת
סַמְבָּה פַּסַדוֹבְּלָה מְנִיפִים לַגֹּבַהּ שְׂדוֹת אוֹר
אָמוֹק רִיצַת הַלַּיְלָה.
הַחוֹגְגִים לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת צִוְחַת הָאוּרוּבּוּ הַמִּתְקָרֵב
בְּרִחוּף slow motion שֶׁל טֶרֶם.
טַן־דּוּ בִּרְקִיעָה נִבְלָע בַּמַּכְתֵּשׁ
ציפורי מגֵפה
מאתיערה בן־דוד
קָרוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם
בְּפּוּנְטָה אַרֶנָס, נְקֻדַּת הַחוֹל הַדְּרוֹמִית בְּיוֹתֵר,
סַלְוָדוֹר מִצֶּמֶר הָאַלְפָּקָה הִקְפִּיץ מַטְבֵּעַ,
הִבְלִיעַ חִיּוּךְ
וְחָפַן בְּכַפּוֹ אֶת הַמַּאטֶה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ
מַהְבִּיל וּמְנַחֵם.
סַלְוָדוֹר לֹא יָדַע כִּי מָה שֶׁמָּזַג אֶל תּוֹךְ חַיָּיו
עוֹד יְשַׁנֶּה אֶת צִבְעוֹ בְּמַשַּׁק הַקּוֹנְדוֹר הַמְּמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא,
גַּם לְלִבִּי לֹא גֻּנַּב שֶׁמֶץ דָּבָר
כְּשֶׁהִקַּפְנוּ לְמָחֳרָת אֶת כֵּף הוֹרְן הַסּוֹעֵר אֶל
הָאוֹקְיָנוֹס הָאַחֵר.
פברואר 2020, דרום אמריקה
שירים בימי קורונה
מאתיערה בן־דוד
וְאוּלַי צָרִיךְ לָמוּת כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ מִן הַתֹּהוּ,
לְהִכָּתֵב לְחַיִּים בָּהָפוּךְ וּבַמְּשֹׁעָר,
לִמְחֹק מִלִּים מִשָּׂפָה נְגוּפָה
זמן עגול
מאתיערה בן־דוד
צִפּוֹרֵי מַגֵּפָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מְנַקְּדוֹת שָׁמַיִם,
שְׁמֵי לֶחֶם נִקּוּדִים.
סִיזִיפוּס לֹא יָדַע שֶׁיֵּלֵךְ מֵעַצְמוֹ עַד הֲלוֹם –
כְּמוֹ מַחֲלָה שֶׁמְּחַפָּה עַל מַחֲלָה אַחֶרֶת
מִזַּן נָדִיר, מְשֻׁבָּח עוֹד יוֹתֵר.
שתיקות נגופות
מאתיערה בן־דוד
1.
פְּסַנְתֵּרָהּ הַכָּחֹל בְּעוֹלָם מִתְאַכְזֵר.
פְּסַנְתֵּרִי הַחוּם שׁוֹתֵק.
גַּם מֵיתְרֵי קוֹלִי, בְּאֹרַח נִסְתָּר,
עִם כָּל הַסֻלָּמוֹת וְהָאוֹקְטָבוֹת בֵּין אָז לְעַתָּה.
אֲבָל הַשִׁיר מֵאָחוֹר כְּבָר בּוֹטֵשׁ וּמְגַרְגֵּר כְּחַיָּה בִּמְאוּרָתָהּ
אֲסִיר תַּאֲוָה לָעוֹלָם
2.
כִּמְעַט מַתִּי
וּמֵאֵימַת הַדְּמָמָה קַמְתִּי עַל רַגְלַי,
וְעַל יַד פִיקוּס בֶּנְגָלִי עֲנָק הִפְרַחְתִּי גַּעְגּוּעַ
לְנֶקְטָר שֶׁאַגִּיר אֶל תּוֹכִי מִשָּׁרְשֵׁי אֲוִיר
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת.
עֵינֵי חוטמנים
מאתיערה בן־דוד
בְּיָמַיִךְ, אִמָּא, נָפְלוּ רִבְבוֹת חֲלָלִים מִיַּד אָדָם.
רַק הַטֶּבַע לֹא סָטָה מִמַּעְגָּלוֹ וְנָתַן
שְׁאֵר כְּסוּת, וְעוֹנָה בְּעוֹנָתָהּ פָּרַט לְמַטְבְּעוֹת עֹדֶף.
עַכְשָׁו הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה,
אוֹרֵב לָנוּ בְּעֵינֵי הַחָטְמָנִים הַחַמְדָנִים הָהֵם
מִשְּׁבִילֵי יַעַר בְּפַּטַגוֹנְיָה בְּטִיּוּלִי הָאַחֲרוֹן.
נִרְאֶה כִּי שָׁאוֹן שֶׁחוֹלְלוּ בְּנֵי אָדָם הִפְרִיעַ
לִשְׁנַת הָאֵלִים שֶׁקָמוּ לִנְגֹּף
וּלְחַזֵר כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים בַּחַלּוֹן.
וְאוּלַי צָרִיךְ לָמוּת כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ,
וּמִן הַתֹּהוּ לְהִכָּתֵב לְחַיִּים בָּהָפוּךְ וּבַמְּשֹׁעָר,
לִמְחֹק מִלִּים מִשָּׂפָה נְגוּפָה
וּבְמַכַּת מִלָּה חֲדָשָׁה לִבְרֹא אֱלֹהִים אֲחֵרִים
שֶׁיִּתְעַקֵּשׁ
עַל תֶּלֶם חָרוּשׁ לִזְרִיעָה –
אַל געת
מאתיערה בן־דוד
כְּבָר בַּבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ עִרְסֵל מִיכֵּלְאַנְגֶ’לוֹ גַּעְגּוּעַ חוֹלֶה
בַּמִּרְוָח הַקָּטָן הַבָּטוּחַ בֵּין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת,
וְהָיְתָה הֻלֶּדֶת תְּהוֹמִית.
שָׁנִים עָבְרוּ.
תִּקְרַת הַקַפֶּלָה הָעַתִּיקָה הַגְּבוֹהָה נִמְחֲקָה מִצִיּוּרוֹ,
תְּשׁוּקַת הַמַּגָּע כֻּסְתָה טִיחַ חָדָשׁ אָפֹר.
שֶׁבֶר פָּנִים שָׁט בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים
אַל גַּעַת, הֶחְנִיק שׁוֹמֵר הַמָּסָךְ צַעֲקַת יְלִוּד אִשָּׁה
לשומקום בטיסה ישירה
מאתיערה בן־דוד
“אַל נָא תֵּלֵךְ בְּעֶדְנָה אֶל הַלַּילָה הַהוּא הַטּוֹב”
דילֶן תומאס
כְּשֶׁאֵין טִיסוֹת יוֹצְאוֹת,
חַיִּים מִתְכַּנְסִים כְּפֶרַח לַיְלָה
כְּשֶׁעוֹלָם נִטְרָף
נִטְרָק שָׂפָה עַל שָׂפָה,
הוּא נִפְתָּח חֲשָׁאִית כְּמוֹ
תַּחְתִּית כְּפוּלָה שֶׁל מִזְוָדָה מִתָּא הַמִּטְעָן
לְהַבְרָחוֹת שׁוֹנוֹת, סַמֵּי חַיִּים נְגוּפִים,
כִּיסִים מְלֵאִים שֶׁמֶשׁ לְעֵת מְצוֹא.
לְבַסּוֹף מִדֶּשֶׁן הַתְּנוּמָה יִפְקַח לְשׁוֹן מִכְוַת אוֹר.
הֵן גַּם צִפּוֹרִים נוֹפְלוֹת מְקַבְּלוֹת כְּנָפַיִם
שלום רב לְשׁוּבֵךְ
מאתיערה בן־דוד
הִיא בָּאָה בְּאִבְחַת תְּנוּעָה,
מֵחֵיק מִתְפָּרֵעַ שֶׁל טֶבַע מְאֹהָב
נָטוּשׁ מֵאָדָם
הַנָּסוֹג אֶל בּשֶׁת קִירוֹתָיו –
מַיְנָה הוֹדִית מִן הָעֵץ,
פְּתְאוֹמִית בַּחַלּוֹן.
שְׁקִיקָה צְהֻבַּת מַקּוֹר מְצִיצָה פְּנִימָה
שׁוֹאֶלֶת. עַיִן בְּעַיִן
אֲנִי עוֹנָה לָהּ בְּלִבִּי הַנִּגָּף –
הֵן שָׁם בַּגַּנִּים גַּם הַתַּן חָזַר עַכְשָׁו לְהַזְכִּיר
מֶה הָיָה כָּאן מִבְּרֵאשִׁית.
פברואר 2021
לא במחול החרבות
מאתיערה בן־דוד
“המוות היכה בהם, בלי לשאול לגילם, כי אשמים היו בהיותם ילדי ארמניה”.
מתוך “הם נפלו”, שארל אזנבור, 1975)
שירי מסע בארמֶניה
מאתיערה בן־דוד
שירי מסע בארמֶניה
מאתיערה בן־דוד
אל תלכי
מאתיערה בן־דוד
בָּתֵּי הַקָּפֶה הַתּוֹסְסִים בְּיֵרֵבַאן בַּלַּיְלָה
הוֹפְכִים בַּיּוֹם לְסִינְדְרֶלָה שְׁמוּטַת נַעַל וְעֹנִי מֵצִיץ
כְּמוֹ עַכְבְּרוֹשׁ מֵחוֹרֵי בָּתִּים.
רְחוֹב שָׁלֵם מֻכְתָּם צִבְעֵי כְּבִיסָה בָּרוּחַ
כִּמְעַט חֲצוֹת
בְּבֵית קָפֶה סָמוּךְ מַצִית קוֹלוֹ שֶׁל אַרַאם אֶת הַפָּנָסִים.
“אַל תֵּלְכִי,” הוּא שָׁר רַאבִּיז,1
שֶׁהֲרֵי בִּלְעָדֶיהָ הוּא לְבַד בָּעוֹלָם.
וְאִם תִּשָּׁאֵר, מָה יִתֵּן לָהּ לְבַד מֵאַהֲבָתוֹ –
-
בשפה כפרית פשוטה ↩
תור לגלידה
מאתיערה בן־דוד
בַּתּוֹר לַגְּלִידָה בְּיֵרֵבַאן
אִישׁ שֶׁשְּׂעָרוֹ פֶּחָם יָרָה לְעֶבְרִי: אַתְּ אַרְמֶנִית?
כְּשֶׁהֵבִין שֶׁאֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, נִסָּה בְּיִידִישׁ
אַחַר חָתַךְ בְּאַנְגְּלִית רְצוּצָה:
מִמִּזְרָח כָּזֶה אוֹ אַחֵר, לֹא מְשַׁנֶּה.
אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים בְּיֵשׁוּ הָאֵל.
רָצִיתִי לְהַגִּיד קַיִן וְיָצָא לִי הֶבֶל
פּוֹעֵר פֶּה
גֶ’נוֹסַיְד וְהוֹלוֹקוֹסְט
וַאֲנִי פּוֹעֶמֶת בְּלוּז לִשְׁתֵּי מִלִּים עֲקֻדּוֹת
אֶבֶן בְּאֶבֶן
קָרְבַּן חַטָאת
קָרְבַּן אָשָׁם
בְּחָסוּת שְׁתִיקַת אֱלֹהֵי וָאֱלֹהָיו –
וְיָצָאתִי מִן הַתּוֹר
מִנֶּגֶד
מאתיערה בן־דוד
שָׁם לְמַטָּה, בְּאַפְלוּלִית מַדְרֵגוֹת הַשִּׁחְזוּר,
כְּלִמַּת הַחַיִּים וְהַמַּתִים.
בָּאוֹר הָעַז שֶׁל שַׁלְהֶבֶת־תָּמִיד
הִתְכַּדְרֵר גּוּשׁ הַכְּאֵב שֶׁל מֵיסִיס1 וְהַר נְבוֹ
וְהָיוּ לְאֶחָד.
-
מֵיסִיס – כינוי להר אררט, סמל מקודש לארמנים, שכיום נמצא בשטח תורכיה. ↩
אירוס ארמני / עוף החול
מאתיערה בן־דוד
בְּגַן הַהַנְצָחָה בֵּין עֵצִים שׁוֹתְקִים
וּפִרְחֵי אִירוּס אַרְמֶנִי דְּמוּי צְלָב מִתְאַדֵּם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ
סְלִיל נִגּוּן אַיֶּכָּההה, אֵיכָההה, אַייייי
זִמְרַת הָאֹפֶל שֶׁל סִירַאנוּשׁ1
נֶחְבֶּטֶת, מַכָּה, מַצִיתָה צַמְּרוֹת עֵצִים,
נוֹסֶקֶת מִתְּהוֹם נֵצַח, מַתִּיכָה נְהִי בִּנְהִי, דָּם בְּדָם,
וְקָמָה מֵאֵפֶר.
-
הזמרת הלאומית של ארמֶניה ↩
טעימה מארץ זבה
מאתיערה בן־דוד
בַּשׁוּק שֶׁל יֵרֵבַאן
הָרוֹכְלִים בְּדוּכְנֵי הַפֵּרוֹת הַיְּבֵשִׁים
אֵינָם מַכְרִיזִים עַל מַרְכֻּלְתָּם.
הֵם מַפְצִירִים בְּשָׂפָה זָרָה כְּבוּשָׁה
נִדְלֶקֶת וּמִתְרַפָּה.
הִנֵּה מִשְׁמֵשׁ וְשָׁזִיף בֵּין אֲגוּדָל אֶצְבַּע וְאַמָּה
וְעַל הַלָּשׁוֹן, לֹא בִּמְשׂוּרָה
לְפָחוֹת טְעִימָה אַחַת מֵאֶרֶץ זָבָה
מְתִיקוּת צוֹרֶבֶת, זֵעַת עֹנִי מְיַסֵּר
תחת רגלַי בְּשַׂר התות
מאתיערה בן־דוד
שְׁבִיל רֵיחַ הַבָּשָׂר הַשָּׂרוּף
וּמוּסָה דַאג הַתָּלוּל לְחוֹף הַיָּם
אֲבָל עַל גְדַת אֲגַם סְוַאן רֵיחַ הַקָּפֶה הֶחָזָק
וּמוֹכֶרֶת, כַּפָּהּ הָאַחַת עַל הָעוּגָה
וּבַשְּׁנִיָּה חוֹתֶכֶת פְּרוּסוֹת,
וְלִקּוּטֵי אֹשֶׁר עָפִיץ מִבְּרֶנְדִי אַרְמֶנִי אֲרָרַט
עִם טַעֲמֵי וָנִיל וְאַלּוֹן
מֵעִנְּבֵי אֲדָמָה אֲדֻמָּה גַּעֲשִׁית שְׁחֹרָה
דְּרוּכָה בַּגַּת.
זֵר מאתר ניצחון
מאתיערה בן־דוד
מֵעֵבֶר לַגְּבוּל, כֹּה קָרוֹב
כֹּה רָחוֹק,
אִמָּא אַרְמֶנְיָה רוֹאֶה הַכֹּל מִגֹּבַהּ הַבְּדִידוּת
שֶׁל הָעוֹפֶרֶת וְהַבְּרוֹנְזָה שֶׁלָּהּ,
מְבַטֶּלֶת כָּל אֶפְשָׁרוּת בִּלְתִּי נִרְאֵית.
זֵר לְרֹאשָׁהּ,
חֶרֶב בְּיָדָהּ לְרֹחַב גּוּפָהּ כְּמוֹ מַעֲקֶה
מֵאֶרֶץ אַחַת לְאַחֶרֶת,
מֵעָם לְעָם,
הֶפְקֵר תַּחַת שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה,
דַּם הַיַּיִן הָאָפֵל, אַחֲוַת סֵבֶל וְחֶסֶד
מִבָּצִיר יָשָׁן.
אֶרֶץ קְטַנָּה בִּמְעֵי הַדָּג.
שטיח ארמֶני
מאתיערה בן־דוד
א
בַּדֶּרֶךְ לִשְׁטִיחֵי מֶגֵרִיאַן, בְּנוֹף הָרִים עֵירֹם
מְדֻבְלָל יְרַקְרַק דַּק לְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה,
הִכּוּ בִּי חַלּוֹנוֹת עֵינַיִם דְּהוּמוֹת
שֶׁל בָּתִּים אִלְּמִים, רַעֲפֵי פַּח סָבִיב
כְּצֹּאן בְּאֵין רוֹעֶה.
ב
וּבָאֵלֶּם הַנִּסְדָּק קָמוּ מֵעִצְבוֹנָם שְׁנֵי קִרְעֵי גַּעְגּוּעַ שֶׁהִתְאַחוּ
בַּשָּׁטִיחַ הַתָּלוּי לְרַאֲוָה כְּמוֹ הַתְּלוּיִים
על חֶבֶל בַּטֶּבַח הַגָּדוֹל.
שֶׁסַע לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַשָּׁטִיחַ וּמִלִּבּוֹ יָמִינָה וּשְׂמֹאל,
וְיַד אִמָּא מֶרִי בַּדָּבָר,
אוֹרֶגֶת בַּכִּישׁוֹר תָּאֵי עֶצֶב שְׁתִי וָעֵרֶב
וְלִפְנֵי בּוֹא הַשּׁוֹחֵט בּוֹצַעַת בְּסַכִּין חַדָּה כְּמוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ
מַחֲצִית הַשָּׁטִיחַ לְבִתָּהּ הַבְּכוֹרָה וּמַחֲצִית לְבִתָּהּ הַצְּעִירָה,
חֵלֶק כְּחֵלֶק, הַיְנוּ־הָךְ אִם קָמֵעַ
אוֹ סִימָן מְזַהֶה, פֶּן יְפוּצוּ לְכֹל רוּחַ
וְיֹאבְדוּ זוֹ לְזוֹ בַּהֶפְקֵר.
שָׁנִים חָלְפוּ. אִמָּא מֶרִי לֹא שָׁבָה מִמּוֹתָהּ.
רַק בְּנוֹתֶיהָ וּשְׁנֵי קִרְעֵי הַשָּׁטִיחַ שָׂרְדוּ לְסַפֵּר
בְּעֵרָה איטית
מאתיערה בן־דוד
וְעַד שֶׁהִנִּיחוּ לָהּ חוֹמְסֵי עַפְרוֹת זְהָבָהּ
וְנוֹשֵׁי נָשֶׁיהָ הַיָּפוֹת,
נְהִי הָיָה מִתְנַחְשֵׁל מִן הַגֵּיאָיוֹת,
דִּבּוּר מֻכֶּה עַל פֶּה
שָׁב רֵיקָם.
בְּכָל זֹאת לֹא חָזַר הַמַּבּוּל לְטַהֵר
וְרִיב הַלְשׁוֹנוֹת נָמוֹג לְתוֹךְ עַצְמוֹ.
בְּשׁוּק טַאשִׁיר מוֹכְרִים רִמּוֹנֵי דָם מְפֻלָּחִים בַּשֶּׁמֶשׁ
וְקַבְּצָנֵי הָאֶתְמוֹל דּוֹרְכִים עֵנָב שָׁחֹר עֵנָב יְרַקְרַק
לְזָהֹב־אָדֹם בּוֹהֵק עָלוּם –
מַתֵַּת לִבָּם שֶׁל מְנֻשְּׁלִי אֶרֶץ
לִבְנֵי עַם גּוֹלֶה אַחֵר
כתם דְיו, תקרת שמים
מאתיערה בן־דוד
שְׁנַיִם־שְׁנַיִם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה בַּאֲרָרָט
כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָיוּ פְּתוּחוֹת בַּבְּרִיאָה הַחֲדָשָׁה.
אָדָם, חַוָּה וְהַנָּחָשׁ, רֹאשׁ מֶדוּזָה עַל צַוָּאר,
גַּם מִלִּים בַּחֲלֵב שְׂפַת אֵם
שֶׁלֹא יְאֻכְּלוּ בְּכַחַשׁ פֶּה
בִּדְעֹךְ זַעֲקַת הַהוֹלְכִים
שְׂרִידֵי הַתֵּבָה לֹא נִמְצְאוּ
אֲבָל קֶשֶׁת בֶּעָנָן מֵעַל הָהָר הַכָּבוּי
חִדְּשָׁה אֶת חֶסֶד הַחַיִּים שֶׁהִשְׁתַּפְּלוּ
כֶּתֶם דְּיוֹ עַל תִּקְרַת שָׁמַיִם
לא במחול החרבות
מאתיערה בן־דוד
הֵם הָיוּ שְׁכֵנִים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ בְּבַּגְדָד,
הָמְתָה אִמִּי בְּגַעְגּוּעֶיהָ, שְׁלֹשָׁה עֲשׂוֹרִים אַחֲרֵי,
עַל הָאַרְמֶנִים הָהֵם, אֲסוּפֵי כָּנָף בְּחֵיק זָר,
וְאֵיךְ בְּעֵינַיִם מְצֹעָפוֹת בֵּרְכוּ אֶת הוֹרֵי לְשָׁלוֹם
בַּיּוֹם בּוֹ פִּשְּׂקוּ כְּנָפַיִם לְמוֹלֶדֶת אַחֶרֶת.
שָׁנִים אַחֲרֵי נִמְצְאָה בִּמְגֵרַת הָאָרוֹן בְּחַדְרִי
תְּעוּדַת גַּן הַיְּלָדִים הַגְּנוּזָה, מְעֻטֶּרֶת
סֶרֶט אָדֹם כְּרִמּוֹנֵי דָּם
שֶׁהֶעֱנִיקָה לִי בִּנְשִׁיקָה הַגַּנֶּנֶת סִיט נוּאֵלִי מִן הָאַרְמֶנִים.
סדום הפוכה
מאתיערה בן־דוד
“מִישֶׁהוּ נָכַח וְנָכַח כָּאן וְאַחַר נֶעֱלַם לְפֶתַע וְנֶעֱדַר בְּעִקְשׁוּת”
ויסלבה שימבורסקה
סְלִיחָה שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לְלַוּוֹתְךָ, אַבָּא, אֲבָל
עֲסוּקָה עַכְשָׁו, וְהָאָרֶץ עֲצוּבָה לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ, וְשׁוּב
מַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ סִימָן
שֶׁיַּנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ פַּעַם.
לפני בוא הציידים
מאתיערה בן־דוד
כַּלְבָּה חוֹצָה צְעָקָה,
לֹא מְלִיטָה פָּנִים
כִּי הַסְּדוֹם דַּוְקָא מִלְּפָנִים, מְחַכָּה בַּסִּבּוּב.
לְדַבֵּר בִּשְׂפַת אָדָם עַל אֵשׁ קְטַנָּה
מְנַחֶמֶת, לִפְנֵי בּוֹא הַצַיָּדִים
וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם,
עֲפִיפוֹנִים, יְקִיצַת מַרְאוֹת
יַלְדֵּי פְּלִיטִים, דָּם נָקִי.
מָה מְעַט נוֹתָר מִדְיוֹקַן אֵלִי
שֶׁלֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם –
מְעַט צֵידָה, רִיצַת חֲלוֹמוֹת יְחֵפָה
עוֹלָל בָּגִיר מִשְׁתַּתֵּק
2023 ביוני
הסתלקות
מאתיערה בן־דוד
בְּעֶרֶב הַחַג נְשִׁימוֹת עָלוּ יָרְדוּ
בַּחֲלוֹם גַּן עֶדְנִי
הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ
עִם טַל בֹּקֶר צִפּוֹרִים הֵקִיצוּ
וְשָׁרוּ לְבַדָּן עַל הַדְּשָׁאִים
בָּרְכִי נַפְשִׁי.
אֲבָל חֶמְדַּת הַיּוֹם כְּבָר נִקְרְעָה
סִירָה קְטַנָּה מֵעֹגֶן בִּמְנוּסָה,
בִּשְׁרִירוּתִיּוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה
קֶבֶר חָג בַּשָּׁמַיִם, וְהָאָרֶץ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
לֹא שָׁבְרָה צוֹם שְׁתִיקָה
שֶׁלֹּא לְחַלֵּל גּוּפַת חֲלוֹם בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה.
7.10.2023
מן הקצה
מאתיערה בן־דוד
אָחִי עוֹד מַחֲרִישׁ בִּשְׁאוֹלוֹ
וְאֵיךְ אֲנִי לֹא
בָּעֵת הַזֹּאת –
וּמְלִים מְצַחֲקוֹת מֵעָפָר
לְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
מה שאין כרגע הוא בהישג יד
מאתיערה בן־דוד
לאבא, בפעימת לב
1
שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה –
אַבָּא בַּדֶּלֶת. בָּא לְהִתְעַנְיֵן
מָה נִשְׁמָע וּמָה
הִתְחַדֵּשׁ מֵאָז בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם
וּבְפֶה קָרוּעַ
חִלְחַלְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה
לְעַצְמִי
לִפְנֵי שֶׁנָּמוֹג
2
אַשְׁרֵי מֵתַי הַחַיִּים, זִכָּרוֹן צַח כַּחֲלֵב אֵם.
דֶלֶת פְּתוּחָה כְּדֵי סֶדֶק בֵּין נֶחְלָם לְחוֹלֵם.
נֶעֱמָד מוּלִי בָּאוֹר. זֶה אַבָּא. שׁוֹתֵק, דּוֹמֵעַ.
נִרְאֶה שֶׁהָפַךְ לְמַכְחִישׁ מִיתָה.
רוֹאֶה אֶרֶץ זָהָב שָׁחוּט.
אַבָּא, בְּחַיֶּיךָ, לֵךְ לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ.
פֹּה תַּנִּים מְתַנִּים מָוֶת כְּמוֹ אַהֲבָה.
וּמַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב.
מָה אֲנִי כְּבָר מְבִינָה בְּמֵתִים,
מֵיתָר פּוֹקֵעַ, גּוּרֵי חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ
וְאֵיךְ אָשִׁיב אוֹתוֹ אֶל מְנוּחַת עוֹלָמוֹ –
סְלִיחָה שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לְלַוּוֹתְךָ, אַבָּא, אֲבָל
עֲסוּקָה עַכְשָׁו, וְהָאָרֶץ
עֲצוּבָה לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ, וְשׁוּב
מַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ סִימָן
שֶׁיָּנִיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ פַּעַם.
אָז לְלֹא הֶגֶה הוּא נִפְנֶה וְהוֹלֵךְ,
לִהְיוֹת כְּאֵב נִרְדָּם וּמְשַׂגְשֵׂג
בשמיטת דיבור
מאתיערה בן־דוד
לענת זגורסקי, לזכרה
אֲנִי מַחֲלִיפָה חִיּוּךְ
וּמִלָּה צְלוּלָה מְצַלְצֶלֶת בְּקוֹלֵךְ.
רַק אִשָּׁה מוֹדוּלָרִית מִשָּׁם לְכָאן רוֹאֶה בֵּין
עַנְנֵי הַכְּבָשִׂים אֶת הַשְּׁחֹרָה עִם הַטְּלַאי
מִשְׁתַּקֶפֶת בָּהּ.
יָרַדְתִּי מֵהַסֻּלָּם
קַמְתִּי
וּכְבָר לֹא הָיִית שָׁם, לַהֶבֶת שֵׂעָר,
כְּמוֹ זוֹ שֶׁל הַגִּ’ינְגִּ’ים הַקְּטַנִּים שֶׁנֶּחְטְפוּ עִם הַחִיּוּכִים
לְאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה, מִשָּׁם רַק מָוֶת מְשַׁחְרֵר
וְאַתְּ לֹא יָדַעְתְּ שָׂרֶטֶת
כִּי מִבְּעוֹד מוֹעֵד נֶעֶצְמוּ עֵינַיִךְ לָעַד
בִּשְׁמִיטַת דִּבּוּר
לִפְנֵי לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת בְּבֹקֶר חַג
גשם בְּעִתּוֹ חוֹרֵךְ עיניים
מאתיערה בן־דוד
1
כמו בסרט אִלֵּם
לִרְאוֹת מִנְּבוֹ שֶׁלִּי
זְמַן נֶחְטָף לִבְלִי שׁוּב
לָחוּשׁ מִכְוַת שִׂפְתֵי מִלִּים.
הֵן לֹא גָּלִינוּ מִן הַגָּלוּת.
הִיא צְרוּבָה כָּאן בַּקְרָעִים
בְּקֻבִּיּוֹת מִשְׂחָק
2
בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁכִּסּוּ עַל פָּנַי
סוֹרְגֵי מַחֲשָׁבָה
תְּמוּנוֹת לְלֹא תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה.
בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת נִשְׁמְטָה הָאֲדָמָה
שֶׁשָּׁמְטָה אֶת עֻבָּרָהּ
מְקֻפָּל אֶל הַבְּטֶרֶם.
3
מרדף
בַּלַּיְלָה יוֹצֵא הַבַּיִת הָעִוֵּר מִבֵּין הַצְּלָלִים
מְפַזֵר עִקְבוֹת צְעָקָה
כּוֹס יְשׁוּעוֹת מִתְנַפֶּצֶת.
בְּהִתְגַּנְבוּת יְחִידִים אֶל בַּיִת מְחֻסַּר הַכָּרָה
חַדְרֵי הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ בִּקְלִפַּת הַגּוּף
צֵל לֹא קָם לְהַגִּיד מָה
וְהַלַּיְלָה שׁוֹכֵךְ לְאִטּוֹ.
4
כָּאן סְתָו אָדֹם־שָׁחֹר־צָהֹב נִפְעָר
עִם הָעַיִט וְהָאֹחַ
וְגֶשֶׁם בְּעִתּוֹ חוֹרֵךְ עֵינַיִם
וְעֵצִים מִתְעַקְּשִׁים
לִפְרֹחַ בְּקַדַּחַת שְׁתִיקָה
וְהַסַבְּרֶס עַל קוֹצָנָיו
וְדִנְדּוּן צַפְצָפוֹת בְּרִבּוֹאוֹת יְרַקְרַק
5
אַיִן חורץ לשון
אֲנִי רוֹצָה
לִכְתֹּב מִלִּים שֶׁתָּעוּ בְּדַרְכָּן אֶל הָאָדָם בְּצֶלֶם
וּכְבָר אֵינָן
הֵן מְקַנְנוֹת בְּמֵתֵי זַעַם.
מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ.
יָרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ יוֹצֵא לְחַטֵּא
אֶת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן עוֹד
6
מִלָּה פְּלִיטַת גֵּיא בֶּן הִנּוֹם
מַבָּט שֶׁלֹא הָחְזַר לִנְדָנוֹ
אסור לצלם
מאתיערה בן־דוד
1
צִפּוֹר אֲסוּפַת כָּנָף
מַכָּה בְּמַקּוֹרָהּ בִּזְכוּכִית עֲשֵׁנָה
הִיא תִּשָּׁאֵר בַּחוּץ
גַּעְגּוּעַ נִטְרָק מַקּוֹר עַל מַקּוֹר
2
צִפּוֹרִים פּוֹשְׂקוֹת כְּנָפַיִם בִּמְעוֹף שָׁוְא
מִבַּיִת לְבַיִת בְּרִיק מְפֻיָּח
בְּנִסָּיוֹן עִקֵּשׁ לָעוּף אֶל טִפּוֹת הַטַּל בַּדֶּשֶׁא
וְלֹא לִסְטוֹת מֵהַכִּוּוּן גַּם כְּשֶׁהָאֱמֶת
מִשְׁתַּנָּה מֵרֶגַע לְרֶגַע.
בְּמַמְלֶכֶת הָעֵצִים צִפּוֹרִים הוֹזוֹת
וְנוֹפְלוֹת אֶל מוֹתָן.
3
בִּיצִיאַת חֵרוּם מִן הָעוֹלָם
צִוְחַת צִפּוֹר קוֹרַעַת אֶת סְדִין הַשָּׁמַיִם הַצַּח
שָׁרות אחרת
מאתיערה בן־דוד
צִפּוֹרִים אֵינָן מֵתוֹת בַּלַיְלָה.
הֵן רַק שָׁרוֹת אַחֶרֶת עַל אֶדֶן חַלּוֹן, בִּפְתָחִים אֲפֵלִים,
מַטְלִיאוֹת קְרָעִים.
עַכְשָׁו עַל תַּיִל בַּאֲבַק שְׂרֵפָה
צִפּוֹר פְּקוּחַת עַיִן רוֹצָה לָשִׁיר
לֹא שִׁירַת טְרוּבָּדוּר,
וְאֵינָהּ יְכוֹלָה. אֵין לָהּ מָקוֹם
וְלַשָּׁמַיִם הִיא כְּבָר אֵינָהּ כְּבוּלָה.
אָז הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתוֹת קְטוּעִים,
וְכָל הַשְּׁאָר אֶצְבַּע אֱלֹהִים
סדום הפוכה
מאתיערה בן־דוד
בִּקְלִיק שֶׁל צִלּוּם בַּדֶּרֶךְ,
בּוֹאֲכָה צֹמֶת הַחֲרָדָה
הָאֵם עַל בָּנֶיהָ
תִּינוֹק אַדְמוֹנִי נוֹשֵׁם
עוֹד מְעַט קָט הוּא יִהְיֶה
זְמַן שָׁקוּף, שָׁעוֹן מְאַחֵר
קְלָלָה בְּלִי מִלִּים וְשָׂפָה
וְאֵיךְ יִתְמַזֵּל
וְשָׁמַיִם מַאֲדִימִים עַל מֵצַח וּכְלִמָּה לֹא תְּכַסֶּה
כָּל הָאֹפֶל עָמַד עַל רַגְלָיו גְּדוּדִים
בחג החירות לא אהיה פדוית שבי
מאתיערה בן־דוד
צִפּוֹרִים אֵינָן טְרוּפוֹת אַהֲבָה.
הֵן מְסַמְּנוֹת טֶרִיטוֹרְיוֹת שֶׁל זְמַן
עֶרֶב עֶרֶב הֵן קְרוּעוֹת תְּפִלָּה, אוֹסְפוֹת
אֶת הַשָּׁמַיִם אֶל הַקִּנִּים
כְּמוֹ גַּרְגִיר חִטָּה
בִּצְרָחוֹת סְתָרִים מֵעֵץ לְעֵץ, מִסֻּלָּם לְסֻלָּם
לְהָקִים מֵתִים, לְהָשִׁיב אֶל חֵיק,
מְקַלְּפוֹת מֵעֲלֵיהֶן קוֹלוֹת נְחֹשֶׁת קָלָל
רֵיקוּת רַכָּה. אֵינְסוֹף עֶרְגוֹנוֹת
צִפּוֹרִים גְּזוּלוֹת קוֹל,
בַּסּוֹף זֶה מִתְחַדֵּד. יִקְרֶה מַשֶׁהוּ
כְּמוֹ שְׁרִיקַת כַּדּוּר תּוֹעֶה,
כָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַחְטִיא.
כְּמוֹ עָנָן בְּלִי קֶשֶׁת נֶחָמָה
מְשַׁנֶּה פָּנִים
וְאֵין לְהָשִׁיב
סדק לראות דרכו
מאתיערה בן־דוד
שְׁתִי וָעֵרֶב אֲנִי חַכָּה פְּרוּשָׂה לַבָּאוֹת
שְׁבָרִים, תְּרוּעָה, מַלְכֻיּוֹת
לַעֲטֹף עַכְשָׁו אֶת שְׁתִיקַת הַדָּגִים בִּנְיַר עִתּוֹן
לַח וּלְהַנִּיחַ בְּתֵבַת הַתְּהוּדָה.
איך לחַטֵּא חטאים
מאתיערה בן־דוד
גָּלוּת צְרוּבָה כָּאן בְּפַסֵּי הַכֻּתֹּנֶת
בְּבַיִת מְפֻיָּח
בְּאֵפֶר מִתְפַּזֵר
בְּדָם נָקִי
וְהַזְּמַן רְעוּל פָּנִים
מאוחר
מאתיערה בן־דוד
שְׁבוּעַיִם אַחֲרֵי אֲפֵלַת כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ
רְקַב תַּפּוּזִים שְׁכוּחִים
הִכָּה בָּאֲוִיר מִתָּא מִטְעָן שֶׁנִּפְתַּח
בְּיַרְכְּתֵי מְכוֹנִית שֶׁשָּׂרְדָה
בְּעָלֶיהָ נִצַּל
וְלֹא חָזַר.
אֶכְתֹּב אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ בְּשָׂפָה נְגוּפָה
שֶׁלֹא יִהְיֶה שִׁיר נִשְׁכָּח.
מצור / מִנְעַד הַמְתָּנָה
מאתיערה בן־דוד
הָאֶצְבָּעוֹת הַמְּנַגְּנוֹת
עֲדַיִן מְקֻמָּרוֹת בָּאֲוִיר
הֵן כְּבָר לֹא יֻצְנְחוּ בְּמָחוֹל פְּנִינִי
בְּעֶדְנַת “וַיְכֻלּוּ”.
קְלִידֵי הַפְּסַנְתֵּר בְּמִנְעַד
אֲדָמָה בְּאֵינְמוֹצָא לַיָּם
גַּעֲגוּעִים כְּמוֹ יַבָּלוֹת עַל מֵיתְרֵי קוֹל
פִּלְחֵי צעקה
מאתיערה בן־דוד
חֲדָשׁוֹת אַחֲרוֹנוֹת:
גֶּשֶׁר קָרַס בְּגֶנוּאָה. שִׁטְפוֹנוֹת בְּהַוַואי.
רַעַשׁ אֲדָמָה בְּסִין. מַפֹּלֶת שְׁלָגִים בְּנֶפַּאל.
רַכֶּבֶת יָרְדָה מִן הַפַּסִּים.
בְּאֶרֶץ הַנְּבִיאִים
זְמַן מוֹשֵׁךְ פִּלְחֵי צְעָקָה לְאֹרֶךְ נְתִיב בְּרִיחָתוֹ
מַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת הָרוֹכֵב
דֶשֶׁן לִבְעֵרָה לְאִמָּא אֲדָמָה
וּמִי יַטֶּה אֹזֶן לַמֵּתִים לֶעָתִיד לָבוֹא
יָסִיר מִכְּתֵפוֹ אַדֶּרֶת נְגִידִים
מִפִּסְגַּת הַר נְבוֹ
מָה כְּבָר נִתָּן לַעֲשׂוֹת בִּגְרוּטָאוֹת מִלִּים
ודאוּת
מאתיערה בן־דוד
“ככל שהדברים משתנים, כך הם נשארים כפי שהיו”
אלפונס קאר
עֲצֵי בָּאוֹבַּב זָדוֹנִים צְמוּדֵי קַרְקַע
לְכָל מְלוֹא הָעַיִן,
יֵשׁ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
זֹאת חֲלִיפָתִי.
עֲצֵי בָּאוֹבַּבּ מִכּוֹכָב קָטָן,
כְּמוֹ פַּעַם בַּאֲפֵלַת מֵאָה שֶׁחָלְפָה –
אֱמֶת אַחַת נוֹשֶׁכֶת נֶשֶׁךְ נָטְפָה מִן הַסַּכִּין.
לוּ גַּם עַכְשָׁו לְדַמְיֵן
שֶׁקֶט מוּבָס שֶׁל שָׁרָשִׁים עֲקוּרִים
בְּמַכַּת בָּרָק.
זֹאת כַּפָּרָתִי.
מראות, קולות, מכמני מגעים
מאתיערה בן־דוד
“יש סדק בכל דבר. זאת הדרך של האור להיכנס”.
לאונרד כהן
כנפיים
מאתיערה בן־דוד
אֵין פְּנַאי לִכְנָפַיִם אֵינְסוֹפִיּוֹת
הֵן יִהְיוּ אֲסוּפוֹת
בֵּין מָעוֹף לְמָעוֹף
צֵל בָּא, צֵל פָּרוּשׂ, צֵל הוֹלֵךְ
וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם
ציפור בסבך
מאתיערה בן־דוד
לאיציק סעידיאן
דֶּלֶת.
דֶּלֶת נִטְרֶקֶת עַל אֶצְבַּע אֱלֹהִים
וּמִי לֹא יִשְׁמַע –
וְהַנִּשְׂרָף טֶרֶם הִבְשִׁיל לָמוּת, עוֹלָה לַמֹּלֶךְ
מִסַּגַ’עִיָה עַד הֲלוֹם
אָדֹם שָׁחֹר אֵפֶר הָרוּחַ
מְגַלְגֵּל צִפּוֹר בַּסְּבַךְ
וְעוֹף הַחוֹל קָם
וּמִתְעַבֵּר לָלֶדֶת יוֹם
תָּר לְבַקֵּשׁ בַּפּוֹסְט מוֹרְטָם שֶׁל אֱלֹהֶיו
משחק אחרון
מאתיערה בן־דוד
לזכר הכדורגלן זַכִּי אַנְוָואר שנהרג בניסיון בריחה מקאבול
לוּ הָיִיתִי כָּנָף, הִבְזִיק מֹחוֹ
שֶׁל הָאַפְגָנִי הַצָּעִיר, שֶׁזִּנֵּק אֶל הַתֹּהוּ כְּמַבְקִיעַ שַׁעַר,
נֶאֱחַז בְּגַלְגַּלֵי מָטוֹס־שׁוֹאֵג־לְהַמְרִיא
מֵאַדְמַת סַיִף מְפֻלַּחַת
עִם הַטּוּנִיקָה הַיְּרֻקָּה שֶׁלּוֹ לִפְלֵטָה שֶׁעָרְקָה מִן הַמִּשְׂחָק
בַּנִּבְחֶרֶת הַלְּאֻמִּית שֶׁל אַרְצוֹ –
הֵן הָיוּ כְּבָר טָעֻיּוֹת לִפְנֵי הַמְרָאוֹת, וְכוֹכָבִים לֹא נָפְלוּ.
רַק אֲנָשִׁים. גַּם הַפַּעַם, בַּבְּחִירָה הַחָפְשִׁית
אִלּוּ נִצַּל, הַאִם הָיָה שׁוֹמֵר עַל אִזּוּן שָׁבִיר בָּאֵלֶם,
אוֹ אוּלַי הָיָה פּוֹשֵׁט צוּרָה, הוֹפֵךְ
לְמִין אַלְבַּטְרוֹס נוֹדֵד, נַשָּׂא שֶׁל גַּעְגּוּעַ
זָר נוֹחֵת וּמִתְרַחֵק –
עַכְשָׁו בָּרַעַד בֵּין כִּמְעַט לִכְבָר־לֹא
רַק רוּחוֹ אוּד מֻצָל מִגּוּפוֹ
נָסְקָה
אֶהְיֶה לָהּ כּוֹכָב מִבְּרִיאָה חֲדָשָׁה
סוף אוגוסט 2021
מזוודה / מֶרחקים
מאתיערה בן־דוד
“קְחִי אוֹתִי אִתָּךְ,” הִיא אוֹמֶרֶת,
וַאֲנִי מְמַלֵּאת עַד אֶפֶס מָקוֹם
הִיא מְחַכָּה בְּשֶׁקֶט, סְדוּקַת קוֹל
מִתְגַּלְגְּלֶת וְנֶעֱצֶרֶת עַל הַמַּסּוֹעַ,
פּוֹרֶקֶת עֹל וְנֶאֱרֶזֶת,
נֶחְבֶּטֶת כְּאַלְבַּטְרוֹס עַל סְפִינָה,
כָּךְ
חַיֶּיהָ הָאִלְּמִים אוֹגְרִים מֶרְחָק,
עַד הַתַּחְתִּית הַכְּפוּלָה
הַנּוֹף הֶחָדָשׁ יִפְשִׁיל שַׁרְווּל מֵעֲמַל יוֹמוֹ,
יִמְשֹׁךְ נוֹצָה מִכְּנַף הָרוּחַ,
וְיַטְבִּיעַ בָּהּ זָרוּתוֹ הָאֲבִיבִית.
שׁוּבִי, שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית
זמן בוֶרטיגו
מאתיערה בן־דוד
שְׂרִידֵי מְטוֹסוֹ זֹהוּ בְּוַדָּאוּת רַק עַל סַף הַמֵּאָה הַחֲדָשָׁה,
לֹא הַרְחֵק מִמְּחוֹזוֹת יַלְדוּת פָּנִים נַעֲלָמִים.
כָּל מָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לִקְרוֹת קָרָה בְּאֹפֶן הֶכְרֵחִי.
בַּנְּסִיקָה לְמַטָּה הָיוּ סִיעוֹת עֲנָנִים חוֹפְזוֹת לְדַרְכָּן
וְצִפּוֹרִים סְנַפִּירִיוֹת, שַׁאֲגַת יָם מַפּוּחַ.
צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה שֶׁאוּכַל לְהַחְלִיק בַּחֲזָרָה מִכָּאן
אֶל בֵּין דַּפֵּי סִפְרִי –
אָמַר וְנֶעֱלַם, אוֹחֵז בְּמֶרְחַקָיו שֶׁל אֱלֹהִים
וַעֲדַיִן הוּא טָס תַּחַת הָרָדָאר שֶׁל הַכַּדּוּר
בְּמוֹשְׁבוֹת הַפַּחַד, מִתְחַלְחֵל
עִם כָּל מַכָּה בַּכָּנָף בְּתֶדֶר אַחֵר לֹא מֻכָּר
בְּמִשְׂחָק קֻנְדֵּסִי אֲנִי מְהַרְהֶרֶת עֲדַיִן אֵיךְ
לְהַחְזִיר אוֹתוֹ אֵלַי כְּמוֹ אוֹר מִשֶּׁבֶר מַרְאָה.
פותחת בקפה / שֶׁלֶט שלא יוסר
מאתיערה בן־דוד
מֵתָה רָחֵל הַפּוֹתַחַת בְּקָפֶה מֵרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה
יְפַת בִּינָה וּמַרְאֶה שֶׁסִּגָּלִיּוֹת נִפְקְחוּ מֵעֵינֶיהָ
וּדְבַשׁ מַרְגָּלִיּוֹת מַתַּת אֵלִים
חֵמֶת חֲלִילִים
בְּכָל פַּעַם שֶׁסּוֹבְבָה אֶת הַסִּפְלוֹן לְכִוּוּן הָאוֹר,
שֶׁרִפְּדָה נַעֲרוּתִי בְּקִסְמֵי הָאוֹב
בַּחֲגִיגִיוּת שֶׁל חָדָשׁ, בְּסֵבֶר שֶׁל סָבְרֵי מָרָנָן.
חֹד הַקּוֹץ עוֹד יִתְהַפֵּךְ בְּשׁוֹשָׁן,
כָּךְ מֵהֶבֶל פִּיהָ.
וַאֲנָשִׁים שֶׁזָּזוּ מִזְּמַן כְּקֻבִּיּוֹת עַל לוּחַ מִשְׂחָק
עֲדַיִן מְהַבְהֲבִים מִלִּים פּוֹרְחוֹת עַל דַּשׁ
וּמָה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת הַיּוֹם עַל
פִּגְרֵי מִלִּים בְּרֹאשׁ חוּצוֹת –
חַטָּאת
וּמַכָּה
וּקְרִיעָה
עִם קְצָת כָּבוֹד לַמֵּתִים וְלַחַיִּים שֶׁאֵינָם מַגְלִידִים
ללא כותרת
מאתיערה בן־דוד
עַכְשָׁו הִיא מְבִינָה.
זוֹ הָיְתָה אַהֲבַת הַשִּׁיר אוֹתוֹ הוּא קִדֵּשׁ
כַּדָּת וְכַדִּין עַד נֶפֶשׁ,
מִלָּה בְּמִלָּה שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.
לֹא אֶת הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת,
לֹא פֶּרַח מִזְדַּקֵף עַל בְּהוֹנוֹת בְּטֶרֶם.
וְהַשִּׁיר בְּמִשְׂחֲקֵי מַזָּל –
יָבוֹא־לֹא־יָבוֹא
הִיא הֵנִיסָה יוֹנִים מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן.
הֵן חָזְרוּ מְכֻנָּפוֹת מִשּׁוּמָקוֹם
לְהַדְלִיק מִלִּים מִבְּשָׂרָהּ.
תיקון אהבה
מאתיערה בן־דוד
הִיא שָׁבָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ.
מִן הַסְּתָם שָׁכְחָה מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר שֶׁהִשְׁאִירָה
עַל סַפְסָל, כְּמִי שֶׁבָּא לְתִקּוּן אַהֲבָה
וּבָא בְּמִיתָה יָפָה לְתִקּוּן.
עַד הֵנָּה הִגִּיעָה, מִקְלַעַת דִּבּוּר
נִקְוֵית לְמָקוֹם אֶחָד
וּמָה שֶׁאִבְּדָה –
יִרֻשַּׁת מַבָּט.
אִלּוּ הָיְתָה פֶּנֶלִוֹפֶּה, כְּלוּם הָיְתָה
מַשְׁלִימָה אֶת מְלֶאכֶת הַטְּוִיָּה, אוֹ
קוֹטֶפֶת חִיּוּךְ וּמַחְבִּיאָה בְּצוֹק הָעִתִּים –
זמן בלימה
מאתיערה בן־דוד
הָיוּ אֵלֶּה בְּלוֹאֵי תְּכֵלֶת שֶׁהִטְבִּילוּ
תְּהוֹם הוֹמִיָּה
מְסֻכְסֶכֶת.
מֵעֵבֶר לַקִּיר שֶׁלִי זְמַן כָּלוּא שֶׁל
זוּג קְשִׁישִׁים מוֹנֶה מָה נִשְׁאָר
וּמְחַסֵּר מֵעַצְמוֹ מִלִּים, שָׁמַיִם,
לְבַד מִן הַקּוֹל הָעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּמוֹת,
מֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַקִיר,
אֵגֶל טַל אַהֲבָה שֶׁכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בּוֹ.
וְהַשָּׁעָה הַטּוֹבָה תִּהְיֶה מְאֻלֶּפֶת לְמֶחֱצָה.
אֲנִי לְאַט אֶרְחַק
וְהַמֶּרְחָק מֵעָלַי יִגְבַּהּ
מזמור לרוּת
מאתיערה בן־דוד
שֶׁבֶר פָּנִים בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים
וְעֵינַיִם שֶׁהָלְכוּ מִמֶּנָּה כְּלֹא הָיוּ
וְהַמּוּחָשׁ הוּא פַּס הַקּוֹל בַּשָּׂדֶה
מוֹשֵׁךְ מֶתֶק כִּלְאֵיִם.
קָמָה, כִּבְּסָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הִשְׁלִיכָה זְמַן
כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק קֻבִּיָּה וְהָפְכָה
דְּבַשׁ וְחָלָב בֵּין לָשׁוֹן לְלָשׁוֹן
מְנִיפָה לַגֹּבַהּ שְׂדוֹת אוֹר בְּאֶרֶץ לֶחֶם הַמָּן.
שֶׁמֶשׁ מְרֻטֶּשֶׁת בְּגַבָּהּ, רוּחַ נוֹדֵד בְּפָנֶיהָ
עֲדָיִים נַפְשָׁהּ תְּשׁוֹבֵב.
בִּפְאַת הַשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים תַּפְרִישׁ
מִלִּים מִבְּשָׂרָהּ הָאַלְמָן מִכְמַנֵּי מַגָּעִים
טַן־דּוּ אֲסוּפִי.
מחול אחרון
מאתיערה בן־דוד
לגילה ירון, לזכרה
אַרְבַּע שָׁנִים לְאַחַר
שֶׁטָּרֵף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהַכַּלְבָּה מֵתָה
וְנִקְבְּרָה בַּחוֹלוֹת
הִיא עָבְרָה לְדִירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר
עִם מִטָּה וָחֵצִי.
הַיַּלְדָּה שֶׁבָּהּ חָלְמָה תָּמִיד
לָגַעַת בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים,
לִקְרֹעַ פִּסַּת שָׁמַיִם.
עִם הַזְּמַן
לִבָּהּ, תָּא מַהְפְכָנִי רָדוּם,
הִצְמִיחַ דּוֹקְרָנִים,
סְגֻלָּה נֶגֶד יוֹנִים מִתְעַקְּשׁוֹת
וְנִכְנַע בְּמָחוֹל אַחֲרוֹן
ברכבת
מאתיערה בן־דוד
בַּכֶּתֶר שֶׁל דַּלְיָה, שֶׁסּוֹבֶבֶת וְנוֹסַעַת
סָבִיב לִירוּשָׁלַיִם בַּלֵּילוֹת
וּבַיָּמִים צָעִיף עוֹטֵף צַוָּארָהּ
לְשָׁמְרָהּ
וַאֲנִי לְאָחוֹר, סְחוֹר סְחוֹר בַּכֶּתֶר שֶׁלָּהּ
גַּעְגּוּעַ מֵאֶרֶץ מַאְפֵַלְיָה
עָמֹק בְּבֶטֶן הָהָר צְפִירָה אֲרֻכָּה
מְפַלַּחַת הַלְלוּיָהּ, מִסְתּוֹבֶבֶת קוֹדַחַת
עַל צִירָהּ כְּמוֹ סַכִּין בְּחֹשֶׁךְ בְּרֵאשִׁית
וּמִן הַתַּחְתִּית
שָׁם לְמַעְלָה בְּסוֹף הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת
כְּבָר צַהֲלוּלֵי שֶׁמֶשׁ עַל
יְרוּשָׁלַיִם אַחֶרֶת, שְׂעָרָהּ אָחוּז בַּסְּבַךְ,
חַיֶּיהָ תְּלוּיִים בַּדָּבָר
סוֹפֶקֶת כַּפּוֹתֶיהָ מִתְפַּלֶּשֶׁת סְבִיבוֹתֶיהָ
פּוֹתַחַת הִלּוּךְ –
כל האפשרויות פתוחות ורק אחת נכונה
מאתיערה בן־דוד
עַל סַפְסָל צִבּוּרִי בְּגִנַּת סוּטִין
סֵפֶר טָרוּק עִם הַקְדָּשָׁה חַמָּה
הֻנַּח. אוּלַי נִשְׁכַּח. וְהַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו
כְּמוֹ חַיַּת מַחְמָד לְלֹא בְּעָלִים
וְהַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ.
עָבַר שָׁם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי,
מַדִּיף עֲרִירוּת כְּסַהַר בְּהִוָּלְדוֹ,
וּמָשַׁךְ מֵאַשְׁפּוֹת קֶסֶם מוּצָק כְּמוֹ
מֶתֶק מִקְּלִפָּה,
קַעֲקוּעַ אַהֲבָה אוֹת בְּאוֹת
מִלָּה בְּמִלָּה סוֹרֶרֶת לְאִלּוּף –
וְהָיָה אוֹר בְּמִלּוּאוֹ.
הֻלֶּדֶת אחרונה
מאתיערה בן־דוד
לזכרו של גיא גלעד, צלם מחונן שנקטף בדמי ימיו
כְּשֶׁהַכֹּל הִכְאִיב כִּוַּנְתָּ אֶת הָעֲדָשָׁה
אֶל פִּלְאֵי הַגּוּף הָאַחֵר בַּעֲדַיִן מִתְמַשֵּׁךְ
מְהַדְהֵד, רוֹאֶה
וְנִרְאֶה, נִסְתָּר וְנִגְלֶה
מַסַּע פְּלָאוֹת שֶׁל שִׂמְחַת עֵינַיִם עַל סַף הָרִיק
גַּם מִלֵּאוֹנַרְדוֹ וּמִדֵּגָה מֵאַנְתָּ לְהִפָּרֵד,
מִבְּשׂוֹרַת הָרוּחַ
בָּה נִרְקַע מַגַּע הָאוֹר, חֶסֶד הַחַיִּים
בַּתֶּפֶר הַדַּק הַזָּהֹב
בֵּין הַלְמוּת לֵב
לְקַו אֹשֶׁר סוֹפִי מְכַבֶּה שְׁאֵרִיּוֹת מִלִּים
פגישה בערב ספרותי
מאתיערה בן־דוד
עֶרֶב שָׁלֵם יָשַׁבְתִּי מוּל גַּב מְפֹאָר טְרוּף דַּעַת
שֶׁלֹא רָאִיתִי שָׁנִים
וְזֶה הָיָה כְּמוֹ לַעֲמֹד בִּרְחוֹב רָאשִׁי מוּל וִיטְרִינָה
מְנַצְנֶצֶת אֶת פִּלְאֵי הָרְחוֹב.
הַגַּב הָיָה בְּשִׂיחָה עֵרָה עִם הַמִּלְּפָנָיו,
דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו אֶת הַמֵּאֲחוֹר שֶׁאֵחֵר לְהָבִין
מָה הַטַּעַם לָשֶׁבֶת כָּךְ מוּל
כֹּחַ מֵמִית
וּמְחַיֵּה.
שֶׁהֲרֵי מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב הַזֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת הַכֹּל
גַּם מִלְּפָנָיו
וְאֶפְשָׁר לָזוּז קְצָת כְּדֵי
לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם שֶׁיִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ.
זוֹכֶרֶת שֶׁפַּעַם הָיָה לִי גַּב
מֵאָחוֹר
לִפְנֵי שֶׁלָּמַדְתִּי לָלֶכֶת.
לא נקנָה, לֹא נגנַב / מִחזוּר
מאתיערה בן־דוד
לְפָרֵק תַּעֲרוּכָה זֶה
לַעֲבֹר דִירָה בְּתוֹךְ חַדְרֵי הַלֵּב
עִם מַאֲגָרִים תַּת קַרְקָעִיִּים שֶׁל
חֳמָרִים לֶעָתִיד לָבוֹא
בְּחֶדֶר סְחַרְחַר מִפִּסּוֹת דְּבַשׁ וְלַעֲנָה
לִגְזֹר וּלְהַדְבִּיק פֵּרוּרֵי צְחוֹק,
כַּנְפֵי פַּרְפָּר עַל שִׁפּוּד סִכַּת בִּטָּחוֹן
וְשִׂפְתֵי הַמֵַת וְהַחַיָּה –
תַּאֲוָה שֶׁקָּפְאָה עַל שְׂפַת הַגְּבִיעִים
הַמְּלֵאִים לְמֶחֱצָה,
שֶׁכָּךְ גָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם, מְמַחְזֶרֶת פְּעִימוֹת
בִּ־slow motion שֶׁל בְּטֶרֶם וְאַחֲרֵי.
נְקִישַׁת אִצְטְרֻבָּל
וּמְעוֹף הַדְּמָמָה
שירים על הַקַּו
מאתיערה בן־דוד
דיבור
מאתיערה בן־דוד
בּוֹדֵד וּבְדוּדָה עַל הַקַּו, קָצֶה
אֶל קָצֶה. מְטֻטֶּלֶת נַדְנֵדָה
מִשִּׂיחַ לְשִׂיחַ
כְּמוֹ חֲלוֹם רוֹעֵשׁ בְּהָקִיץ מַבְרִיחַ מִלִּים
בַּהֲפוּגוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ
בֹּקֶר טוֹב לְךָ, יְדִידִי. כָּאן עַרְבִית.
עַל הַקַּו מִמֶּרְחָק נָבִיא לַחְמֵנוּ לְהָחֵם
וְנֹגַהּ שֶׁל רֶגַע מַצִיף
נִבְהָל לְמַגַּע קוֹל עַל הַקַּו
כְּמוֹ צָעִיף נִשְׁמַט מִצַוָּאר
וְנִתְפָּס בַּדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית שֶׁל אוֹטוֹבּוּס נוֹסֵעַ
עֶרֶב טוֹב לְךָ, כָּאן שַׁחֲרִית.
מָה שְׁלוֹמְךָ?
שיחת היום
מאתיערה בן־דוד
בַּבֹּקֶר הוּא מוֹשֵׁךְ מִלִּים מִן הַדְּמָמָה
דְּלִי מִבְּאֵר בִּמְשִׁיכַת יֶתֶר
מֵחֶשְׁבּוֹן זְמַן אַחֵר
שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו לְהַדְבִּיק עֲקֵבוֹת.
בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו
עֵץ הָפוּךְ,
עֵינֵי חַיָּה בַּסּוּגַר,
אִישׁ אוֹזֵל מְהַבְהֵב נִרְעָד
וַעֲדַיִן עַל הַקַּו
מוֹשֵׁךְ כָּתֵף לְמַרְגְּלוֹת הַחַיִּים.
הַיְּדִידוּת שֶׁלָּנוּ, אָמַר וְנֶאֱלַם.
קוֹנְכִיָּה וּמְלוֹאָהּ
עכשיו צל מתארך
מאתיערה בן־דוד
1
כָּךְ נֶשֵׁב, אַלְמוֹן וְאַלְמוֹנִית.
עֵצִים מִתְגַּבְּהִים בַּהֲפוּגוֹת
וּשְׁעַת הַצִּפּוֹרִים קוֹרַעַת מִבְּרוֹשׁ לִבְרוֹשׁ
צֵל מִתְאָרֵךְ וְעוֹד אֶחָד.
לַיְלָה אֶצְלְךָ עַכְשָׁו בְּסֻלַּם רִיכְטֶר
וְהִתְפּוֹצְצוּיוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חַיִּים.
חֵיק הַיֵּשׁ מִתְמַלֵא בְּאֵין, אַתָּה אוֹמֵר,
וְאֵין לְהַסְתִּיר.
כָּאן עִיר מְבֻתֶּרֶת מִכְּאֵב אֲדָמָה,
צִירֵי לֵדָה שֶׁל אָסוֹן מִתְמַהְמֵהַּ וּבָא,
מָה שֶׁהָיָה לֹא יִהְיֶה
וְעוֹד אֲסַפֵּר.
2
אֲחַכֶּה לְצִלְצוּל שֶׁיָּבוֹא
וְעִם הַקּוֹל הַנִּבְקָע
אֶהְיֶה לוֹ מִקְלַעַת צְבָעִים וְרֵיחוֹת,
הֲבָרוֹת נִרְדָּפוֹת
וְלֹא הָיָה בֵּינֵינוּ אֶלָּא
קוֹל מַשִּׁיק בְּקוֹל נֶאֱלָם וְשָׁב
לַחַיִּים
עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ
רוֹאֶה הַכֹּל מִנֶּגֶד לֹא יָבוֹא
עטיפה דקה
מאתיערה בן־דוד
מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי נְשָׁמָה קוֹל
וְהֶבֶל פֶּה יֵינִי, שֹׁבֶל חַיִּים
בִּטְלָאִים לְיוֹם, לְשָׁעָה.
תִּשְׁאֵל כְּמוֹ רוּחַ מַעֲרָב בָּאֲמִירִים מִצַד
לְצַד, וַאֲנִי אֶעֱנֶה מֵהַמִּזְרָח שֶׁל הַשַּׁרְקִיָּה
כָּךְ, מְלֹא מֶרְחַב הַשֵּׁמַע,
כְּמוֹ מְחַפְּשֵׂי זָהָב חַמְקָנִים
תִּשְׁלֶה זְמַן קָרָט 24 מִתַּחְתִּית הָעֲרֵמָה
טֶרֶם יַבְשִׁיל מוֹתְךָ.
לֶקֶט
מאתיערה בן־דוד
יָמִים כְּמוֹ עֲדָרִים
פְּזוּרִים בַּמִּדְרוֹן בְּאֵין רוֹעֶה
שֶׁיִּלְקֹט כְּעָנִי מֵהַזְּמַן
בִּפְאַת הַשָּׂדֶה
אֶת הַשִּׁכְחָה
השתהות
מאתיערה בן־דוד
זְבוּב עַל פְּרוּסַת זְמַן דַּקָה יָם תִּיכוֹנִית
עָף נֶעֱלָם וְנוֹחֵת, טוֹעֵם בִּקְצֵה מְשׁוֹשָׁיו
פֶּלַח אֹשֶׁר מוֹלִיךְ שׁוֹלָל.
הַהִשְׁתַּהוּת עַל הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי
תַּעֲצִים אֶת הַבָּא אַחֲרָיו
לְהִתְרַוֵּחַ
כְּמוֹ בֶּכִי מְאַחֵר חֲלוֹם.
שפת אם
מאתיערה בן־דוד
“מִי שֶׁלֹא יֵצֵא לִנְדֹּד יִהְיֶה מָכוּר לָאֲדָמָה הַזֹּאת”
אלמוני
שָׂפָה בְּלִי אֲדָמָה
מַמְרִיאָה מִמְּךָ רְגָעִים צִפּוֹרִיִּים,
וּמִמְּקוֹמְךָ אַתָּה
אוֹחֵז בָּהּ בְּשׁוּלֵי זִכָּרוֹן כְּמוֹ בְּמַצְנֵחַ נִפְתָּח
לִנְחִיתָה רַכָּה,
מַזְהִיב עֲטֶרֶת קוּרֵי מוֹלֶדֶת
בְּפִנּוֹת חַדְרְךָ
לַחַשׁ מַחְבּוֹאִים בַּהֲבָרוֹת פְּתוּחוֹת וּסְגוּרוֹת
לֶחֶם נֶחָמָה
שְׂפַת אֵם, עֶרְוַת דִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה,
פּוֹעֶמֶת, עוֹלָה מִן הָרַחֲצָה בִּיפִי גֵּו
וְהַדִּבּוּר בֵּינִי לְבֵינְךָ גֶּשֶׁר מְקֻמָּר אֶל הַיָּם הָאַחֵר
Lacrymosa
מאתיערה בן־דוד
חוֹחִית עַל קוֹץ פּוֹקַחַת מַקּוֹר
עוֹצֶמֶת עַיִן
וְהַשּׁוֹשָׁן הַלָּבָן תַּחְתֶּיהָ
הִסְמִיק מִיֹּפִי
נשימה עמוקה
מאתיערה בן־דוד
“גְּדוֹלִים כִּבְרֵכוֹת וּשְׁקוּפִים הָיוּ הַיָּמִים כִּי הָיִינוּ יְלָדִים.”
דוד פוגל
מינימליזם
מאתיערה בן־דוד
א
אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל הַבַּיִת
הַיָּשָׁן וְהַטּוֹב בְּקַו צֶבַע עָבֶה
עַל נְיָר חָלָק, קַו שֶׁל יְלָדִים,
וְצִפּוֹר מֵעָלָיו.
ב
עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר, לֹא בִּתְלַת מֵמַד,
רוֹאִים רַק אֶת צִדִּי הַמּוּאָר כְּמוֹ בְּצִיּוּר נָאִיבִי,
הַקֶּשֶׁר הַיָּחִיד שֶׁלִי עִם הָעוֹלָם.
מִדֵּי פַּעַם הוּא מִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמִי
וְאֵין מָה שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵינוּ
זוּלַת הַמֶּרְחָק שֶׁהוּא מֶרְחָק
צוֹפָה בסמוי
מאתיערה בן־דוד
אַהֲבַת הוֹרַי מוֹדֶל יָשָׁן בְּמוּזֵיאוֹן זְכוּכִית
הָרְתָה אֶת אָחִי וְאוֹתִי, סוּסוֹנֵי מֵרוֹצִים שְׁקוּפִים.
אָבִי נִשְׁכַּב רִאשׁוֹן עַל הַמַּסְלוּל.
אָחִי, פָּרַשׁ זְכוּכִית, נִשְׁבַּר
מֵעַל קִיּוּמִים נִקְוִים לְאַיִן.
אִמִּי בְּהֶמְיַת סוּסָה דַּקָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה
פָּעֲרָה פִּיהָ שָׁמְטָה רֹאשָׁהּ.
נִשְׁאַרְתִּי כְּפִיס עֵץ בְּמַיִם רַבִּים,
צְעָקָה בְּגֹדֶל אֶגְרוֹף
פּוֹקַחַת בְּאֵרוֹת כִּבְדוֹת פֶּה
עִם הַתִּקְתּוּק בָּבַת אֵינִי.
נשימה עמוקה
מאתיערה בן־דוד
מוּל חַלּוֹנִי בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית, דִיזֶנְגוֹף פִּנַּת בָּזֶל,
עָמַד אָז בֵּית הַבַּאוּהַאוּס עִם הַמִּרְפֶּסֶת
הַמִּתְעַגֶּלֶת בְּקַו רַךְ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח,
וּמִמִּזְרָח לְמַעֲרָב כְּרִקּוּד הַבָּלֶט שֶׁל אִיטָה,
מַלְכַּת הַכִּתָּה מֵהַיְּסוֹדִי, שֶׁהִפְלִיאָה
לְהַחְלִיק וּלְנַתֵּר שָׁם בִּיצוּרֵי גֵו חַמְקָנִי
לִצְלִילֵי Für Elise, בֶּטְהוֹבֶן.
וְהַמּוּזִיקָה הָיְתָה נוֹסֶקֶת, טָסָה בִּשְׁמֵי אַחְלָמָה
פּוֹרַעַת סִלְסוּלִים מֵהָרַדְיוֹ שֶׁל אָבִי
עוֹנֶדֶת עַנְנֵי כְּבָשִׂים, מִתְגַּלְגֶּלֶת
לְטוֹן מוֹבִיל אֶל קְצֵה הַצֶּבַע הָעַז
וּלְדֶקְרֶשֶׁנְדוֹ בִּנְחִיתָה רַכָּה.
שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁהַדַּחְפּוֹר עָלָה עַל בֵּיתָהּ שֶׁל אִיטָה
וְגַם אֲנַחְנוּ עָקַרְנוּ לְבַיִת אַחֵר –
עֲדַיִן רֹאשִׁי עַל כָּרִית עָנָן, שׁוֹמַעַת בֹּהֶן עוֹקֶבֶת בֹּהֶן,
נְקִישׁוֹת עֲלוּמוֹת בַּמִּרְפֶּסֶת הַהִיא,
מְהַסּוֹת אֶת הֵד הַפִּצּוּץ וְאָבָק חַם שֶׁל זְמַן שׁוֹקֵעַ.
הִשָּׁאֲרִי עוֹד קְצָת, חֲלוֹמִית, פְּנִינַת מָאוֹר,
וְאֶרְשֹׁם טְפִיפוֹת עֲדָנִים בַּעֲרוּגוֹת יַלְדוּתִי,
גַּם אִם עַכְשָׁו אַתְּ
סִפּוּר יָחֵף לְלֹא בְּעָלִים בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים.
בְּלוּז לבריכת גן הדסה
מאתיערה בן־דוד
בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים אֲנִי לֹא, אֲבָל בַּמְּצוֹפִים הַמְּרַפְּדִים
אֶת עַרְסַל הַמַּיִם וּמְלַמְּדִים אוֹתִי סִדְרוֹ הַנָּכוֹן
שֶׁל עוֹלָם מִתַּחַת וּמֵעַל, כְּלִיל נִגּוּנִים –
בְּרֹאשׁ גִּבְעָה. כֶּתֶר יָרֹק לָהּ, פִּטְפּוּט יִלָדִים.
וְאֵיךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶחַזְתִּי בִּקְצֵה הַמַּקֵּל הַמּוּנָף
וְקָפַצְתִּי לְתוֹכָהּ, פַּחַד וַאֲנִי.
רֶגַע הִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתִי אָז בֵּין תְּכוֹל קִפְלֵי שִׂמְלָתָהּ.
שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁהַדַּחְפּוֹר עָלָה וּמָחַק אוֹתָהּ
הִיא עוֹד כָּאן בְּעוֹלָם מֻרְדָּם וּמֻנְשָׁם
כָּל הַדְּבָרִים הוֹלְכִים אֶל הַמִּדְבָּר
וְהַמִּדְבָּר אֵינוֹ מָלֵא
רַק עַיִן רַחוּמָה שֶׁל עֵץ פּוֹרֶשֶׁת צֵל נְדָבוֹת,
נִתְחֵי אַהֲבָה חֵלֶק כְּחֵלֶק.
תצפיתן כוכב ארץ, אַיֶּכָּה?
מאתיערה בן־דוד
שַׁבָּת בַּבֹּקֶר.
מַיִם יְרַקְרַקִּים נֶחְרָשִׁים כְּמוֹ קִמְטֵי צְחוֹק
מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
בְּהִתְגַּנְבוּת יְחִידִים
אָחִי הַקָּטָן וַאֲנִי
וּשְׁתֵּי יָדָיו הָאֲמוּנוֹת שֶׁל אַבָּא חוֹתְרוֹת
לְשֶׁבַע טְחָנוֹת בַּיַּרְקוֹן.
עֲנַן הַקֶּמַח כְּבָר שָׁקַע מִזְּמַן בַּאֲדָמָה בֻּצִּית
עִם צִוְחַת צִפּוֹר בַּסְבַךְ.
יְרֹקֶת סַלְעִית. מַיִם רֵיקִים.
עַכְשָׁו, כְּשֶׁיּוֹרִים כָּאן מִטְּוָח מִתְקַצֵּר
וּפַגִּים בְּנֵי יוֹם נִצְעָקִים בְּרַעַד צִפּוֹרִי,
אֵין כְּמוֹ הַמֵּתִים שֶׁלִּי לִשְׁתִיקָה יָפָה
תַּחַת גֶּשֶׁר מֵהָעוֹלָם הַבָּא אֶל זֶה הָעוֹלָם.
בְּלִי יְדִיעַת הַמָּחָר
הֵם שׁוֹמְרֵי נַפְשִׁי שָׂפָה אֶל שָׂפָה.
- שלומית אפל
- עדנה הדר
- צחה וקנין-כרמל
- שלי אוקמן