“יש סדק בכל דבר. זאת הדרך של האור להיכנס”.

לאונרד כהן

אֵין פְּנַאי לִכְנָפַיִם אֵינְסוֹפִיּוֹת

הֵן יִהְיוּ אֲסוּפוֹת

בֵּין מָעוֹף לְמָעוֹף

צֵל בָּא, צֵל פָּרוּשׂ, צֵל הוֹלֵךְ

וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם

לאיציק סעידיאן

דֶּלֶת.

דֶּלֶת נִטְרֶקֶת עַל אֶצְבַּע אֱלֹהִים

וּמִי לֹא יִשְׁמַע –

וְהַנִּשְׂרָף טֶרֶם הִבְשִׁיל לָמוּת, עוֹלָה לַמֹּלֶךְ

מִסַּגַ’עִיָה עַד הֲלוֹם

אָדֹם שָׁחֹר אֵפֶר הָרוּחַ

מְגַלְגֵּל צִפּוֹר בַּסְּבַךְ

וְעוֹף הַחוֹל קָם

וּמִתְעַבֵּר לָלֶדֶת יוֹם

תָּר לְבַקֵּשׁ בַּפּוֹסְט מוֹרְטָם שֶׁל אֱלֹהֶיו

לזכר הכדורגלן זַכִּי אַנְוָואר שנהרג בניסיון בריחה מקאבול

לוּ הָיִיתִי כָּנָף, הִבְזִיק מֹחוֹ

שֶׁל הָאַפְגָנִי הַצָּעִיר, שֶׁזִּנֵּק אֶל הַתֹּהוּ כְּמַבְקִיעַ שַׁעַר,

נֶאֱחַז בְּגַלְגַּלֵי מָטוֹס־שׁוֹאֵג־לְהַמְרִיא

מֵאַדְמַת סַיִף מְפֻלַּחַת

עִם הַטּוּנִיקָה הַיְּרֻקָּה שֶׁלּוֹ לִפְלֵטָה שֶׁעָרְקָה מִן הַמִּשְׂחָק

בַּנִּבְחֶרֶת הַלְּאֻמִּית שֶׁל אַרְצוֹ –

הֵן הָיוּ כְּבָר טָעֻיּוֹת לִפְנֵי הַמְרָאוֹת, וְכוֹכָבִים לֹא נָפְלוּ.

רַק אֲנָשִׁים. גַּם הַפַּעַם, בַּבְּחִירָה הַחָפְשִׁית

אִלּוּ נִצַּל, הַאִם הָיָה שׁוֹמֵר עַל אִזּוּן שָׁבִיר בָּאֵלֶם,

אוֹ אוּלַי הָיָה פּוֹשֵׁט צוּרָה, הוֹפֵךְ

לְמִין אַלְבַּטְרוֹס נוֹדֵד, נַשָּׂא שֶׁל גַּעְגּוּעַ

זָר נוֹחֵת וּמִתְרַחֵק –

עַכְשָׁו בָּרַעַד בֵּין כִּמְעַט לִכְבָר־לֹא

רַק רוּחוֹ אוּד מֻצָל מִגּוּפוֹ

נָסְקָה

אֶהְיֶה לָהּ כּוֹכָב מִבְּרִיאָה חֲדָשָׁה

סוף אוגוסט 2021

“קְחִי אוֹתִי אִתָּךְ,” הִיא אוֹמֶרֶת,

וַאֲנִי מְמַלֵּאת עַד אֶפֶס מָקוֹם

הִיא מְחַכָּה בְּשֶׁקֶט, סְדוּקַת קוֹל

מִתְגַּלְגְּלֶת וְנֶעֱצֶרֶת עַל הַמַּסּוֹעַ,

פּוֹרֶקֶת עֹל וְנֶאֱרֶזֶת,

נֶחְבֶּטֶת כְּאַלְבַּטְרוֹס עַל סְפִינָה,

כָּךְ

חַיֶּיהָ הָאִלְּמִים אוֹגְרִים מֶרְחָק,

עַד הַתַּחְתִּית הַכְּפוּלָה

הַנּוֹף הֶחָדָשׁ יִפְשִׁיל שַׁרְווּל מֵעֲמַל יוֹמוֹ,

יִמְשֹׁךְ נוֹצָה מִכְּנַף הָרוּחַ,

וְיַטְבִּיעַ בָּהּ זָרוּתוֹ הָאֲבִיבִית.

שׁוּבִי, שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית

שְׂרִידֵי מְטוֹסוֹ זֹהוּ בְּוַדָּאוּת רַק עַל סַף הַמֵּאָה הַחֲדָשָׁה,

לֹא הַרְחֵק מִמְּחוֹזוֹת יַלְדוּת פָּנִים נַעֲלָמִים.

כָּל מָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לִקְרוֹת קָרָה בְּאֹפֶן הֶכְרֵחִי.

בַּנְּסִיקָה לְמַטָּה הָיוּ סִיעוֹת עֲנָנִים חוֹפְזוֹת לְדַרְכָּן

וְצִפּוֹרִים סְנַפִּירִיוֹת, שַׁאֲגַת יָם מַפּוּחַ.

צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה שֶׁאוּכַל לְהַחְלִיק בַּחֲזָרָה מִכָּאן

אֶל בֵּין דַּפֵּי סִפְרִי –

אָמַר וְנֶעֱלַם, אוֹחֵז בְּמֶרְחַקָיו שֶׁל אֱלֹהִים

וַעֲדַיִן הוּא טָס תַּחַת הָרָדָאר שֶׁל הַכַּדּוּר

בְּמוֹשְׁבוֹת הַפַּחַד, מִתְחַלְחֵל

עִם כָּל מַכָּה בַּכָּנָף בְּתֶדֶר אַחֵר לֹא מֻכָּר

בְּמִשְׂחָק קֻנְדֵּסִי אֲנִי מְהַרְהֶרֶת עֲדַיִן אֵיךְ

לְהַחְזִיר אוֹתוֹ אֵלַי כְּמוֹ אוֹר מִשֶּׁבֶר מַרְאָה.

מֵתָה רָחֵל הַפּוֹתַחַת בְּקָפֶה מֵרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה

יְפַת בִּינָה וּמַרְאֶה שֶׁסִּגָּלִיּוֹת נִפְקְחוּ מֵעֵינֶיהָ

וּדְבַשׁ מַרְגָּלִיּוֹת מַתַּת אֵלִים

חֵמֶת חֲלִילִים

בְּכָל פַּעַם שֶׁסּוֹבְבָה אֶת הַסִּפְלוֹן לְכִוּוּן הָאוֹר,

שֶׁרִפְּדָה נַעֲרוּתִי בְּקִסְמֵי הָאוֹב

בַּחֲגִיגִיוּת שֶׁל חָדָשׁ, בְּסֵבֶר שֶׁל סָבְרֵי מָרָנָן.

חֹד הַקּוֹץ עוֹד יִתְהַפֵּךְ בְּשׁוֹשָׁן,

כָּךְ מֵהֶבֶל פִּיהָ.

וַאֲנָשִׁים שֶׁזָּזוּ מִזְּמַן כְּקֻבִּיּוֹת עַל לוּחַ מִשְׂחָק

עֲדַיִן מְהַבְהֲבִים מִלִּים פּוֹרְחוֹת עַל דַּשׁ

וּמָה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת הַיּוֹם עַל

פִּגְרֵי מִלִּים בְּרֹאשׁ חוּצוֹת –

חַטָּאת

וּמַכָּה

וּקְרִיעָה

עִם קְצָת כָּבוֹד לַמֵּתִים וְלַחַיִּים שֶׁאֵינָם מַגְלִידִים

עַכְשָׁו הִיא מְבִינָה.

זוֹ הָיְתָה אַהֲבַת הַשִּׁיר אוֹתוֹ הוּא קִדֵּשׁ

כַּדָּת וְכַדִּין עַד נֶפֶשׁ,

מִלָּה בְּמִלָּה שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

לֹא אֶת הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת,

לֹא פֶּרַח מִזְדַּקֵף עַל בְּהוֹנוֹת בְּטֶרֶם.

וְהַשִּׁיר בְּמִשְׂחֲקֵי מַזָּל –

יָבוֹא־לֹא־יָבוֹא

הִיא הֵנִיסָה יוֹנִים מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן.

הֵן חָזְרוּ מְכֻנָּפוֹת מִשּׁוּמָקוֹם

לְהַדְלִיק מִלִּים מִבְּשָׂרָהּ.

הִיא שָׁבָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ.

מִן הַסְּתָם שָׁכְחָה מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר שֶׁהִשְׁאִירָה

עַל סַפְסָל, כְּמִי שֶׁבָּא לְתִקּוּן אַהֲבָה

וּבָא בְּמִיתָה יָפָה לְתִקּוּן.

עַד הֵנָּה הִגִּיעָה, מִקְלַעַת דִּבּוּר

נִקְוֵית לְמָקוֹם אֶחָד

וּמָה שֶׁאִבְּדָה –

יִרֻשַּׁת מַבָּט.

אִלּוּ הָיְתָה פֶּנֶלִוֹפֶּה, כְּלוּם הָיְתָה

מַשְׁלִימָה אֶת מְלֶאכֶת הַטְּוִיָּה, אוֹ

קוֹטֶפֶת חִיּוּךְ וּמַחְבִּיאָה בְּצוֹק הָעִתִּים –

הָיוּ אֵלֶּה בְּלוֹאֵי תְּכֵלֶת שֶׁהִטְבִּילוּ

תְּהוֹם הוֹמִיָּה

מְסֻכְסֶכֶת.

מֵעֵבֶר לַקִּיר שֶׁלִי זְמַן כָּלוּא שֶׁל

זוּג קְשִׁישִׁים מוֹנֶה מָה נִשְׁאָר

וּמְחַסֵּר מֵעַצְמוֹ מִלִּים, שָׁמַיִם,

לְבַד מִן הַקּוֹל הָעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּסֻלָּמוֹת,

מֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַקִיר,

אֵגֶל טַל אַהֲבָה שֶׁכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בּוֹ.

וְהַשָּׁעָה הַטּוֹבָה תִּהְיֶה מְאֻלֶּפֶת לְמֶחֱצָה.

אֲנִי לְאַט אֶרְחַק

וְהַמֶּרְחָק מֵעָלַי יִגְבַּהּ

שֶׁבֶר פָּנִים בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים

וְעֵינַיִם שֶׁהָלְכוּ מִמֶּנָּה כְּלֹא הָיוּ

וְהַמּוּחָשׁ הוּא פַּס הַקּוֹל בַּשָּׂדֶה

מוֹשֵׁךְ מֶתֶק כִּלְאֵיִם.

קָמָה, כִּבְּסָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הִשְׁלִיכָה זְמַן

כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק קֻבִּיָּה וְהָפְכָה

דְּבַשׁ וְחָלָב בֵּין לָשׁוֹן לְלָשׁוֹן

מְנִיפָה לַגֹּבַהּ שְׂדוֹת אוֹר בְּאֶרֶץ לֶחֶם הַמָּן.

שֶׁמֶשׁ מְרֻטֶּשֶׁת בְּגַבָּהּ, רוּחַ נוֹדֵד בְּפָנֶיהָ

עֲדָיִים נַפְשָׁהּ תְּשׁוֹבֵב.

בִּפְאַת הַשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים תַּפְרִישׁ

מִלִּים מִבְּשָׂרָהּ הָאַלְמָן מִכְמַנֵּי מַגָּעִים

טַן־דּוּ אֲסוּפִי.

לגילה ירון, לזכרה

אַרְבַּע שָׁנִים לְאַחַר

שֶׁטָּרֵף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהַכַּלְבָּה מֵתָה

וְנִקְבְּרָה בַּחוֹלוֹת

הִיא עָבְרָה לְדִירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר

עִם מִטָּה וָחֵצִי.

הַיַּלְדָּה שֶׁבָּהּ חָלְמָה תָּמִיד

לָגַעַת בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים,

לִקְרֹעַ פִּסַּת שָׁמַיִם.

עִם הַזְּמַן

לִבָּהּ, תָּא מַהְפְכָנִי רָדוּם,

הִצְמִיחַ דּוֹקְרָנִים,

סְגֻלָּה נֶגֶד יוֹנִים מִתְעַקְּשׁוֹת

וְנִכְנַע בְּמָחוֹל אַחֲרוֹן

בַּכֶּתֶר שֶׁל דַּלְיָה, שֶׁסּוֹבֶבֶת וְנוֹסַעַת

סָבִיב לִירוּשָׁלַיִם בַּלֵּילוֹת

וּבַיָּמִים צָעִיף עוֹטֵף צַוָּארָהּ

לְשָׁמְרָהּ

וַאֲנִי לְאָחוֹר, סְחוֹר סְחוֹר בַּכֶּתֶר שֶׁלָּהּ

גַּעְגּוּעַ מֵאֶרֶץ מַאְפֵַלְיָה

עָמֹק בְּבֶטֶן הָהָר צְפִירָה אֲרֻכָּה

מְפַלַּחַת הַלְלוּיָהּ, מִסְתּוֹבֶבֶת קוֹדַחַת

עַל צִירָהּ כְּמוֹ סַכִּין בְּחֹשֶׁךְ בְּרֵאשִׁית

וּמִן הַתַּחְתִּית

שָׁם לְמַעְלָה בְּסוֹף הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת

כְּבָר צַהֲלוּלֵי שֶׁמֶשׁ עַל

יְרוּשָׁלַיִם אַחֶרֶת, שְׂעָרָהּ אָחוּז בַּסְּבַךְ,

חַיֶּיהָ תְּלוּיִים בַּדָּבָר

סוֹפֶקֶת כַּפּוֹתֶיהָ מִתְפַּלֶּשֶׁת סְבִיבוֹתֶיהָ

פּוֹתַחַת הִלּוּךְ –

עַל סַפְסָל צִבּוּרִי בְּגִנַּת סוּטִין

סֵפֶר טָרוּק עִם הַקְדָּשָׁה חַמָּה

הֻנַּח. אוּלַי נִשְׁכַּח. וְהַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו

כְּמוֹ חַיַּת מַחְמָד לְלֹא בְּעָלִים

וְהַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ.

עָבַר שָׁם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי,

מַדִּיף עֲרִירוּת כְּסַהַר בְּהִוָּלְדוֹ,

וּמָשַׁךְ מֵאַשְׁפּוֹת קֶסֶם מוּצָק כְּמוֹ

מֶתֶק מִקְּלִפָּה,

קַעֲקוּעַ אַהֲבָה אוֹת בְּאוֹת

מִלָּה בְּמִלָּה סוֹרֶרֶת לְאִלּוּף –

וְהָיָה אוֹר בְּמִלּוּאוֹ.

לזכרו של גיא גלעד, צלם מחונן שנקטף בדמי ימיו

כְּשֶׁהַכֹּל הִכְאִיב כִּוַּנְתָּ אֶת הָעֲדָשָׁה

אֶל פִּלְאֵי הַגּוּף הָאַחֵר בַּעֲדַיִן מִתְמַשֵּׁךְ

מְהַדְהֵד, רוֹאֶה

וְנִרְאֶה, נִסְתָּר וְנִגְלֶה

מַסַּע פְּלָאוֹת שֶׁל שִׂמְחַת עֵינַיִם עַל סַף הָרִיק

גַּם מִלֵּאוֹנַרְדוֹ וּמִדֵּגָה מֵאַנְתָּ לְהִפָּרֵד,

מִבְּשׂוֹרַת הָרוּחַ

בָּה נִרְקַע מַגַּע הָאוֹר, חֶסֶד הַחַיִּים

בַּתֶּפֶר הַדַּק הַזָּהֹב

בֵּין הַלְמוּת לֵב

לְקַו אֹשֶׁר סוֹפִי מְכַבֶּה שְׁאֵרִיּוֹת מִלִּים

עֶרֶב שָׁלֵם יָשַׁבְתִּי מוּל גַּב מְפֹאָר טְרוּף דַּעַת

שֶׁלֹא רָאִיתִי שָׁנִים

וְזֶה הָיָה כְּמוֹ לַעֲמֹד בִּרְחוֹב רָאשִׁי מוּל וִיטְרִינָה

מְנַצְנֶצֶת אֶת פִּלְאֵי הָרְחוֹב.

הַגַּב הָיָה בְּשִׂיחָה עֵרָה עִם הַמִּלְּפָנָיו,

דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו אֶת הַמֵּאֲחוֹר שֶׁאֵחֵר לְהָבִין

מָה הַטַּעַם לָשֶׁבֶת כָּךְ מוּל

כֹּחַ מֵמִית

וּמְחַיֵּה.

שֶׁהֲרֵי מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב הַזֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת הַכֹּל

גַּם מִלְּפָנָיו

וְאֶפְשָׁר לָזוּז קְצָת כְּדֵי

לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם שֶׁיִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ.

זוֹכֶרֶת שֶׁפַּעַם הָיָה לִי גַּב

מֵאָחוֹר

לִפְנֵי שֶׁלָּמַדְתִּי לָלֶכֶת.

לְפָרֵק תַּעֲרוּכָה זֶה

לַעֲבֹר דִירָה בְּתוֹךְ חַדְרֵי הַלֵּב

עִם מַאֲגָרִים תַּת קַרְקָעִיִּים שֶׁל

חֳמָרִים לֶעָתִיד לָבוֹא

בְּחֶדֶר סְחַרְחַר מִפִּסּוֹת דְּבַשׁ וְלַעֲנָה

לִגְזֹר וּלְהַדְבִּיק פֵּרוּרֵי צְחוֹק,

כַּנְפֵי פַּרְפָּר עַל שִׁפּוּד סִכַּת בִּטָּחוֹן

וְשִׂפְתֵי הַמֵַת וְהַחַיָּה –

תַּאֲוָה שֶׁקָּפְאָה עַל שְׂפַת הַגְּבִיעִים

הַמְּלֵאִים לְמֶחֱצָה,

שֶׁכָּךְ גָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם, מְמַחְזֶרֶת פְּעִימוֹת

בִּ־slow motion שֶׁל בְּטֶרֶם וְאַחֲרֵי.

נְקִישַׁת אִצְטְרֻבָּל

וּמְעוֹף הַדְּמָמָה