בּוֹדֵד וּבְדוּדָה עַל הַקַּו, קָצֶה

אֶל קָצֶה. מְטֻטֶּלֶת נַדְנֵדָה

מִשִּׂיחַ לְשִׂיחַ

כְּמוֹ חֲלוֹם רוֹעֵשׁ בְּהָקִיץ מַבְרִיחַ מִלִּים

בַּהֲפוּגוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ

בֹּקֶר טוֹב לְךָ, יְדִידִי. כָּאן עַרְבִית.

עַל הַקַּו מִמֶּרְחָק נָבִיא לַחְמֵנוּ לְהָחֵם

וְנֹגַהּ שֶׁל רֶגַע מַצִיף

נִבְהָל לְמַגַּע קוֹל עַל הַקַּו

כְּמוֹ צָעִיף נִשְׁמַט מִצַוָּאר

וְנִתְפָּס בַּדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית שֶׁל אוֹטוֹבּוּס נוֹסֵעַ

עֶרֶב טוֹב לְךָ, כָּאן שַׁחֲרִית.

מָה שְׁלוֹמְךָ?

בַּבֹּקֶר הוּא מוֹשֵׁךְ מִלִּים מִן הַדְּמָמָה

דְּלִי מִבְּאֵר בִּמְשִׁיכַת יֶתֶר

מֵחֶשְׁבּוֹן זְמַן אַחֵר

שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו לְהַדְבִּיק עֲקֵבוֹת.

בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו

עֵץ הָפוּךְ,

עֵינֵי חַיָּה בַּסּוּגַר,

אִישׁ אוֹזֵל מְהַבְהֵב נִרְעָד

וַעֲדַיִן עַל הַקַּו

מוֹשֵׁךְ כָּתֵף לְמַרְגְּלוֹת הַחַיִּים.

הַיְּדִידוּת שֶׁלָּנוּ, אָמַר וְנֶאֱלַם.

קוֹנְכִיָּה וּמְלוֹאָהּ

1

כָּךְ נֶשֵׁב, אַלְמוֹן וְאַלְמוֹנִית.

עֵצִים מִתְגַּבְּהִים בַּהֲפוּגוֹת

וּשְׁעַת הַצִּפּוֹרִים קוֹרַעַת מִבְּרוֹשׁ לִבְרוֹשׁ

צֵל מִתְאָרֵךְ וְעוֹד אֶחָד.

לַיְלָה אֶצְלְךָ עַכְשָׁו בְּסֻלַּם רִיכְטֶר

וְהִתְפּוֹצְצוּיוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חַיִּים.

חֵיק הַיֵּשׁ מִתְמַלֵא בְּאֵין, אַתָּה אוֹמֵר,

וְאֵין לְהַסְתִּיר.

כָּאן עִיר מְבֻתֶּרֶת מִכְּאֵב אֲדָמָה,

צִירֵי לֵדָה שֶׁל אָסוֹן מִתְמַהְמֵהַּ וּבָא,

מָה שֶׁהָיָה לֹא יִהְיֶה

וְעוֹד אֲסַפֵּר.

2

אֲחַכֶּה לְצִלְצוּל שֶׁיָּבוֹא

וְעִם הַקּוֹל הַנִּבְקָע

אֶהְיֶה לוֹ מִקְלַעַת צְבָעִים וְרֵיחוֹת,

הֲבָרוֹת נִרְדָּפוֹת

וְלֹא הָיָה בֵּינֵינוּ אֶלָּא

קוֹל מַשִּׁיק בְּקוֹל נֶאֱלָם וְשָׁב

לַחַיִּים

עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ

רוֹאֶה הַכֹּל מִנֶּגֶד לֹא יָבוֹא

מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי נְשָׁמָה קוֹל

וְהֶבֶל פֶּה יֵינִי, שֹׁבֶל חַיִּים

בִּטְלָאִים לְיוֹם, לְשָׁעָה.

תִּשְׁאֵל כְּמוֹ רוּחַ מַעֲרָב בָּאֲמִירִים מִצַד

לְצַד, וַאֲנִי אֶעֱנֶה מֵהַמִּזְרָח שֶׁל הַשַּׁרְקִיָּה

כָּךְ, מְלֹא מֶרְחַב הַשֵּׁמַע,

כְּמוֹ מְחַפְּשֵׂי זָהָב חַמְקָנִים

תִּשְׁלֶה זְמַן קָרָט 24 מִתַּחְתִּית הָעֲרֵמָה

טֶרֶם יַבְשִׁיל מוֹתְךָ.

יָמִים כְּמוֹ עֲדָרִים

פְּזוּרִים בַּמִּדְרוֹן בְּאֵין רוֹעֶה

שֶׁיִּלְקֹט כְּעָנִי מֵהַזְּמַן

בִּפְאַת הַשָּׂדֶה

אֶת הַשִּׁכְחָה

זְבוּב עַל פְּרוּסַת זְמַן דַּקָה יָם תִּיכוֹנִית

עָף נֶעֱלָם וְנוֹחֵת, טוֹעֵם בִּקְצֵה מְשׁוֹשָׁיו

פֶּלַח אֹשֶׁר מוֹלִיךְ שׁוֹלָל.

הַהִשְׁתַּהוּת עַל הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי

תַּעֲצִים אֶת הַבָּא אַחֲרָיו

לְהִתְרַוֵּחַ

כְּמוֹ בֶּכִי מְאַחֵר חֲלוֹם.

“מִי שֶׁלֹא יֵצֵא לִנְדֹּד יִהְיֶה מָכוּר לָאֲדָמָה הַזֹּאת”

אלמוני

שָׂפָה בְּלִי אֲדָמָה

מַמְרִיאָה מִמְּךָ רְגָעִים צִפּוֹרִיִּים,

וּמִמְּקוֹמְךָ אַתָּה

אוֹחֵז בָּהּ בְּשׁוּלֵי זִכָּרוֹן כְּמוֹ בְּמַצְנֵחַ נִפְתָּח

לִנְחִיתָה רַכָּה,

מַזְהִיב עֲטֶרֶת קוּרֵי מוֹלֶדֶת

בְּפִנּוֹת חַדְרְךָ

לַחַשׁ מַחְבּוֹאִים בַּהֲבָרוֹת פְּתוּחוֹת וּסְגוּרוֹת

לֶחֶם נֶחָמָה

שְׂפַת אֵם, עֶרְוַת דִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה,

פּוֹעֶמֶת, עוֹלָה מִן הָרַחֲצָה בִּיפִי גֵּו

וְהַדִּבּוּר בֵּינִי לְבֵינְךָ גֶּשֶׁר מְקֻמָּר אֶל הַיָּם הָאַחֵר

חוֹחִית עַל קוֹץ פּוֹקַחַת מַקּוֹר

עוֹצֶמֶת עַיִן

וְהַשּׁוֹשָׁן הַלָּבָן תַּחְתֶּיהָ

הִסְמִיק מִיֹּפִי