צרור ראשון

נתן זך

התבנית והנוף

נתן זך

הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת אֵינָהּ הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה,

הַנְּמוֹגָה בָּאֲוִיר הַמַּאֲפִיר כִּתְמוּנָה נְמוֹגָה.

עִם הַשָּׁנִים הָאָרֶץ הַמְצוּיָה מִתִמַעֶטֶת,

הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת וְזָהֳרָהּ לוֹהֲטִים כַּצָּהֳרַיִם בָּאֶבֶן.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִבְּךָ לַמַּסָּע וְלֹא

לָרֹךְ הַמְפֻסָּק שֶׁל פְּרִידוֹת.

דְּבַר־מָה חוֹנֶה וְקַרְקָעִי נִצְמָד לְכַף הָרֶגֶל

כְּמוֹ הָיָה קַרְקַע וְגַם צִלָּהּ.

הָיִיתִי שָׁם, הִיא שִׁגְרַת הַתַּיָּרִים.

הָרוֹמַנְטִיקָן זוֹכֵר דָּבָר בִּמְעֻרְפָּל.

רַק מִכְוַת הַמַּרְאֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל

שִׁלְּחָה אֶת הָרוֹעֶה מִנּוֹף מוֹלַדְתּוֹ.

מוֹלֶדֶת אֵינָהּ מַצְמִיחָה אֶלָּא כְּמִיהָה לְדָבָר אַחֵר, לֹא־מוֹלַדְתִּי

הָעִיר הַסְּפוּגָה כְּאֵב, הַבַּיִת הַמְּהַדְהֵד

מַחֲזִירִים רַק מַה שֶּׁהֻשְׁקַע בָּהֶם, כְּמַרְאָה.

רַק הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה

מַשְׁלִים אָדָם עִם נוֹפוֹ, בִּלְעָדָיו

אֵין לוֹ עֹדֶף, אֵין לוֹ מָקוֹם.

הַצִּלּוּם הַמְדֻיָּק שֶׁבַּחֲלוֹם

הֶכְרֵחִי. מַה שֶּׁהָיָה, לְעוֹלָם אֵינוֹ מַסְפִּיק.

טעמים

נתן זך

כְּגוֹן טַעַם בַּלַּעֲנָה. לֶנְסְקִי לֹא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּדַע

אֶת קִסְמָהּ הַזָּר. וְהָאָרֶץ מָרָה וְחַיֵּי אָדָם בְּטֵלִים

וְיוֹתֵר מִשֶּׁהַלַּעֲנָה מְקַלְקֶלֶת הִיא נְחוּצָה,

לִהְיוֹתָהּ מֵעֵין צֳרִי, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ הָאַגָּדָה

עַל דְּבַר הַחַיִּים הַמְּתוּקִים, בְּהִתְפַּשְּׁטָהּ,

סוֹפָהּ מַקְהָה אֶת שִׁנֵּי הַתְּמִימִים

עַד כִּי יֵמַר בְּפִיהֶם הַמָּתוֹק בַּפֵּרוֹת.

כִּי בַּעֲסוֹק הָאָדָם בְּהַשְׁוָאוֹת

הוּא כּוֹרֶה אֶת הַבּוֹר לְרַגְלָיו, גַּם נוֹפֵל בּוֹ

וְגַם מְכַסֶּה. עַד הַיּוֹם הַזֶּה

לֹא רָאִיתִי קְשֵׁה־יוֹם שֶׁלֹּא דָּן אֶת עַצְמוֹ לַמָּוֶת.

וּבִשְׂדוֹתָיו לֹא עָלָה עוֹד אַרְבֶּה

וְסַרְטָן טֶרֶם בָּא בִּבְשָׂרָיו,

וּפָנָיו לֹא פָּנוּ מִן הָאוֹר,

וְהִנֵּה הוּא מַפְנֶה אוֹתָם מִן הָאוֹר עַכְשָׁיו

וּמֵגִיף אֶת דַּלְתּוֹ בְּפָנָיו,

וּמְאָרֵר: הַחַיִּים מְתוּקִים

וְיוֹרֵק בַּבְּאֵר בָּהּ מֵימָיו

וּמְכַבֶּה בִּנְשִׁיפָה אֶת יְרֵחוֹ

וְשׁוֹחֵק לְאָבָק אֶת יָמָיו

וּמְכַלֶּה בְּעָשָׁן אֶת לֵילוֹ.

ציפור חמישית

נתן זך

צִפּוֹר גַּן־הָעֵדֶן מְעוֹפֶפֶת

רַק אַחַת לְךָ. אִם חָזִיתָ בָּהּ בְּהִתְעוֹפְפָהּ

לֹא תִּזְכֶּינָה עֵינֶיךָ וְלֹא תֶּחֱזֶינָה

בָּהּ, הַשְּׁמֵימִית, עוֹד.

הַצִּפּוֹר הַזֹּאת אֵינָהּ צִפּוֹר גַּן־עֵדֶן.

הַצִּיּוּר הַצִּבְעוֹנִי שֶׁל הַשָּׁמַיִם

מַעֲשֵׂה הָעֶרֶב, לְעֻמַּת זֹאת,

הוּא שַׁי חוֹזֵר. רַק הוּא

כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר.

צרור שני

נתן זך

ירושלים 70

נתן זך

אֶבֶן אַבָּא וּמֵאִיר גּוֹלְדָּה צוֹעֲקִים אֶל הַיָּרֵחַ

וְאֶל כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ

וְהָעָם יוֹצְאִים אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַנְּהָרָה

הַזְּקֵנִים אוֹמְרִים שִׁירָה דְּבֵקָה תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן

וְהַנְּעָרִים יוֹצְאִים אֶל הַגִּבְעָה הַמִּתְמַעֶטֶת מוּל הַכְּנֶסֶת,

פַּטִּישֵׁי פּוּרִים בִּידֵיהֶם וְאָזְנֵיהֶם אָזְנֵי הָמָן.

יְרוּשָׁלַיִם שׁוּב מִתְהַפֶּכֶת, צוֹעֵק נָבִיא שְׁתוּם־עַיִן

בְּשׁוּק מַחֲנֵה יְהוּדָה לִפְנֵי פְּנִינַת הַפָלָפֶל וְהַקַּבְּלָנִים

מְגַלְגְּלִים חָבִיּוֹת זֶפֶת בְּמוֹ־יְדֵיהֶם אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה.

טַלִיתָא קוּמִי הָחְלְפָה בְּתִשְׁכְּבִי כְּבָר וְהַמְּגִלּוֹת מִן הֶעָבָר

צוֹרְחוֹת כְּנֶאֱנָסוֹת מִתַּחַת כִּפַּת הַזְּכוּכִית.

הַכֹּל חוֹזֵר, פְּרָט לַהִיסְטוֹרְיָה, מִשְׁתָּאִים הַמְלֻמָּדִים

אֶל הַיְּהוּדִי הַתֵּימָנִי שֶׁהִצְמִיחַ חָרוּב עָבוֹת

תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לְיַד בֵּית הַנָּצִיב לְשֶׁעָבָר:

כָּל עָלֶה יָרֹק הוּא שְׁטָר שֶׁל מֵאָה דּוֹלָר.

שֶׁיִּהְיֶה לִבְרִיאוּת, אוֹמֶרֶת אִמָּהּ שֶׁל הַשְּׁכֵנָה.

הַכַּדּוּרֶגֶל חוֹלֶה וְהַמֶּמְשָׁלָה אֵצֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת

אוֹזֶרֶת כֹּחַ לִקְרַאת הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן הַצּוֹלֵעַ,

רַגְלוֹ הַחִגֶּרֶת כְּנֶגֶד כְּרֵסוֹ שֶׁל חֲמוֹר לָבָן.

הָעַרְבִים חָשִׁים וַאֲבָנִים בִּידֵיהֶם לִסְתֹּם עוֹד שַׁעַר

וְהַיְּהוּדִים סוֹלְלִים רַכֶּבֶת אֲוִיר לְפִי שָׁעָה.

צפונית מזרחית [ממולאים]

נתן זך

צפונית מזרחית [ממולאים]

נתן זך

בריטניה

נתן זך

בְּרִיטַנְיָה עֶרֶשׂ הַשִּׁירָה

וְהַשִּׁירָה נָמָה בָּעֶרֶשׂ.

זְאֵב וְכֶבֶשׂ מַחֲלִיפִים פַּרְווֹת

בְּמַרְכְּס אֶנְד סְפֶּנְסֶר מֵאֲחוֹרֵי מְחִצָּה.

רוֹאִים רַק אֶת הָרַגְלַיִם וְאֶת הַמַּחְלָפוֹת.

אֲבָל אִוְשָׁה שֶׁל הַסְכָּמָה הֲדָדִית

מְבַשֶּׂרֶת שֶׁכְּבָר אַחֲרִית הַיָּמִים.

הצ'יפס

נתן זך

הַצִּ’יפְּס מוֹצָאָם מִן הַיָּם

וַאֲסוֹנָם חִבָּתָם לְדָגִים.

כָּךְ אַהֲבָה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן

מְאַבֶּדֶת אֶת בְּנֵי הַחֲלוֹף.

סַכָּנַת הָאָדָם לַצִּ’יפְּס

גְּדוֹלָה מִסַּכָּנָתוֹ לִשְׁאָר יְצוּרֵי הַטֶּבַע.

צִי דַּיָּגִים שָׁלֵם

חוֹנֶה עַל כָּל לַהֲקָה שֶׁל צִ’יפְּס.

המרפסת

נתן זך

אֵירוֹפָּה הַצְּפוֹנִית מִצְטַיֶּנֶת

בְּחֹסֶר מִרְפָּסוֹת בְּהֶחְלֵט.

בְּאֶלֶף וְשֵׁשׁ

נִרְאֲתָה פֹּה הַמִּרְפֶּסֶת הָאַחֲרוֹנָה.

הָאַקְלִים, אוֹמְרִים הַחֲכָמִים, אִלְּצָהּ לְהַגֵּר דָּרוֹמָה.

הִדְרִימָה יוֹתֵר מִדַּי

וְהִגִּיעָה עַד יִשְׂרָאֵל

וְשָׁם בְּעָרֵי הַקַּיִץ

יוֹשֵׁב עַם הַשּׁוּעָל וְהַזַּיִת

דּוֹפֵק עַל רָאשֵׁי הַשְּׁכֵנִים

בִּקְלָף מְשֻׁגָּע, מִבְּלִי דַּעַת

שֶׁהַמִּרְפֶּסֶת שֶׁהוּא מִתְבָּרֵךְ בָּהּ

לֹא עָלְתָה מִן הַיָּם כְּוֶנוּס

כִּי אִם נִמְלְטָה מִן הַצְּפוֹנִיִּים

כְּשֶׁרַק שְׂרִידֵי תְּרִיסוֹל לִבְשָׂרָהּ.

אליוט

נתן זך

אֶלְיוֹט, אֲנִי קוֹרֵא בַּמּוּסָף הָעִבְרִי, לָקַח

מִוָּלֶרִי וּמֵאֶלְיוֹט.

מֵרֹב שֶׁלָּקַח וְלָקַח

נִתְקָרְחוּ אֶצְלוֹ הַמִּשְׁקָפַיִם.

הַשּׁוּמָה שֶׁעַל הַזְּכוּכִית

נְתְאַדְּמָה מֵעֶלְבּוֹן: חוֹשְׁדִים בּוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת מַרְבִּים לְצַטֵּט

אֶת הַיְנֶה וְשִׁילֶר בִּיוָנִית.

חַכְמֵי הַלְּשׁוֹנוֹת בּוֹחֲשִׁים

בַּשַּׁמֶּנֶת שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁלֹשִׁים

וּבָאוֹטוֹבּוּסִים כְּרָזוֹת כּוֹרְזוֹת:

אַתָּה עִבְרִי! דַּבֵּר עִבְרִית!

אֶבֶן, מֵאִידָךְ גִּיסָא, שֶׁמִּתְעוֹפֶפֶת

בְּעַד חַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס

מַשְׁבִּיתָה לְרֶגַע אֶת הֶחָזוֹן:

הִיא מַלְאָךְ דָּתִי קָטָן.

הערב

נתן זך

הָעֶרֶב, הַצַּיָּר הַגָּדוֹל בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים,

חוֹגֵג: מִי יִשְׁוֶה לוֹ?

עֵץ מֵנִיף אֶת שְׁרִירָיו בַּמַּעֲרָב.

עָשָׁן כְּאַבְקַת עִטּוּשׁ לְבָנָה

מִתַּמֵּר לָעֲנָנִים כְּמִמְחָטוֹת.

בְּרֶשֶׁת הַשָּׁמַיִם הַמְחֹרֶרֶת

דַּג כֶּסֶף גָּדוֹל שָׁט.

וּבָאֵשׁ הַקְּטַנָּה שֶׁל הַבַּיִת הַחַם

מִתְבַּשֵּׁל שׁוּב נְזִיד הָעֲדָשִׁים הַמְפֻרְסָם.

המודרניזם

נתן זך

הַמּוֹדֶרְנִיזְם נֶאֶפָה לְמַזְכֶּרֶת

בְּכַדּוּרִים קניידעלעך. מֵאֲמֶרִיקָה

יָצְאוּ הקניידעלעך

וְהִגִּיעוּ לְיַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה

כְּקֶמַח מַצּוֹת. בָּאָרֶץ הַכְּשֵׁרָה

אָפוּ אוֹתָם מֵחָדָשׁ

בְּתוֹסֶפֶת לֶבֶּנִיָּה וּמְחוֹלוֹת־עָם

וּבְשִׁיטָה מַדָּעִית מְדֻיֶּקֶת

הִצְמִיחוּ כָּאן הקניידעלעך

אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וְאֶת הַבֵּיצָה.

מצב האדם

נתן זך

שְׂבֵעִים תּוֹדָה לָאֵל וְהַמֶּמְשָׁלָה וּלְהִתְפַּלֵּל

וּבַחַמְסִין מוֹרִידִים אֶת הַתְּרִיסִים וְהַגּוּרְגִּ’ים

דַּוְקָא בְּסֵדֶר. זֶה

דּוֹפֵק. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם כֵּן

לֹא גֹּוֵעַ. וְהַגּוֹיִים

רַק מְדַבְּרִים. וּפְנִינָה

נִכְנְסָה בַּזְּכוּכִית. מָה!

אֵין לָהּ רֹאשׁ לַנַּעֲרָה! וְנִפְצְעָה

וְהֵבִיאוּ אַמְבּוּלַנְס וּמְנַהֵל הַבַּנְק

אָמַר שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם. רַק חֲתָךְ. וְאֶפְשָׁר לִתְפֹּר.

אֲבָל מַשְׁכַּנְתָּאוֹת וְהַלְוָאוֹת קָשֶׁה, קָשֶׁה אָדוֹן זַךְ.

זֶה אוֹמֵר כָּךְ וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ.

אֲבָל מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן

צוֹחֵק וְאוֹמֵר לֹא.

שיר מרבה הנשים

נתן זך

מִטָּה לִי בּחַדְרִי מֵעֵץ

הַמְלַבְלֵב עוֹלָמִית.

לַיְלָה לְלַיְלָה יַבִּיעַ אֹמֶר.

מֵעוֹנָה לְעוֹנָה

עַרְשִׂי רַעֲנַנָּה.

לֹא אֶחְסַר.

שיר מרבה הרגליים

נתן זך

כָּל רֶגֶל מֵרַגְלַי

תְּחוּבָה בְּנַעַל. אֵין שַׁעַל

שֶׁלֹּא מַדֹּתִי בּוֹ מִדָּה.

רָגְלָן, רַגְלַאי, רָטוֹשׁ הָיָה אוּלַי

גּוֹזֵר תְּרַבְרֶגֶל. אֲבָל לְרֶגֶלְסוֹן

אֵין לִי קִרְבָה. אֲנִי רוֹגֵל

וּמְרַגֵּל, רוֹכֵל, הוֹלֵךְ רָכִיל

אַחֲרֵיכֶם בָּרֶגֶל. רַק בְּנַעֲלֵיכֶם

לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.