לוגו
רקע
נתן זך
נתן זך
(1930‏-2020)
Pספרות עברית חדשה
משורר, עורך, מתרגם, מבקר שירה, סופר, פזמונאי ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת 1995, פרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. זך נחשב לפורץ דרך בשירה העברית ולאחד המשוררים העבריים החשובים במחצית השנייה של המאה ה־20 וראשית המאה ה־21.
להמשך הערך בויקיפדיה 1

x יצירות מסוימות מונגשות ברשות
כותרים במאגר: 0
יצירות במאגר: 50 יצירות
t
שירה (47)
a
מאמרים ומסות (3)

מיון לפי:

יצירות מקור (28)
בכותרים שלו (14)
בכותרים של אחרים (14)
  • מתוך חדרים: כתב־עת לשירה (14) )

    הלית ישורון (עורכת)

    תל אביב: גלריה גורדון

    • מתוך חדרים – גיליון 1: אביב 1981 (3) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, אביב 1981


    • מתוך חדרים – גיליון 3: חורף 1982/3 (3) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, חורף 1983

      • מתוך נתן זך: שני שירים (2) )
        • t ‏ עֶרֶב בֹּקֶר
        • t ‏ וְיֵשׁ

      • מתוך ניקולאוס לנאו: שירים מן הרומנטיקה הגרמנית (1) )


    • מתוך חדרים – גיליון 6: אביב 1987 (1) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, אביב 1987

      • מתוך פיטר אוֶרוויְן – בתרגומו של נתן זך (1) )


    • מתוך חדרים – גיליון 12: אביב 1996 (3) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, אביב 1996

      • מתוך נתן זך: שלושה שירים (2) )

      • t ‏ זִקְנָה

    • מתוך חדרים – גיליון 14: חורף 2002 (1) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, חורף 2002


    • מתוך חדרים – גיליון 15: חורף 2003–2004 (3) )

      הלית ישורון (עורכת)

      תל אביב: גלריה גורדון, חורף 2004

      • מתוך נתן זך: שלושה שירים (3) )
        • t ‏ עֶרֶב חַג
        • t ‏ אֶרֶץ אָתוֹן
        • t ‏ שָׂפָה



תרגום (22)
בכותרים של אחרים (22)
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר

נתן זך נתן זך, משורר, סופר, מתרגם ומסאי, נולד בכ״ג בכסלו תרצ״א, 13 בדצמבר 1930, בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט־נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב־1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב־1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב־1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.

למד בחיפה בבית הספר ״גאולה״ ובתיכון ״חוגים״. ב־1946 עברה המשפחה לתל אביב והוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון למסחר (לימים גימנסיה ״גאולה״). השתתף במלחמת העצמאות כקצין מודיעין וכקצין ביטחון חטיבתי. אחרי המלחמה שירת שנה בצבא הקבע. ב־1951 עבר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית פילוסופיה ומדעי המדינה. בגלל קשיים כלכליים סיים את לימודי התואר הראשון רק ב־1963 באוניברסיטת תל אביב, כאשר כבר לימד בה ספרות עברית.

בירושלים פגש את יהודה עמיחי, בנימין הרושובסקי, משה דור, אריה סיון ואחרים. מפגשים אלה יצרו תסיסה ספרותית, שאותותיה ניכרו למשך שנים ארוכות בכתבי עת, בספרים, בפולמוסים ספרותיים ובעמדות פוליטיות. הם הקימו את חבורת ״לקראת״, שפעלה בירושלים בשנים 1949–1954. זך היה דמות מובילה בחבורה וערך רבים מפרסומיה. הם הוציאו חמישה גיליונות של כתב עת וכמה ספרי שירה, בהם הקובץ בשלושה (1953), שבו פורסמו שיריו של זך לצד שירים של משה דור ואריה סיון. ב־1957 החל להופיע כתב העת עכשיו, שגבריאל מוקד היה הרוח החיה בו, אבל לזך היה חלק בעריכת גיליון אחד (3–4, אביב 1959, עם מוקד ועמיחי) ובהתוויית הכיוון האסתטי של כתב העת.

ב־1952 חזר זך לתל אביב ולקח חלק בחיים הספרותיים בעיר. הוא פגש את נתן אלתרמן, אבות ישורון, יונתן רטוש וא״ד שפיר, והשפעת פגישות אלה ניכרת ביצירתו. לפרנסתו עבד בין השאר כעורך לילה בעיתונים דבר ואומר. ב־1960 החל ללמד ספרות ב״סמינר הקיבוצים״ ובאוניברסיטת תל אביב. ב־1967 השתתף במלחמת ששת הימים, ואחריה נסע לאנגליה והשלים את עבודת הדוקטור בספרות השוואתית באוניברסיטת אסקס. הוא נשאר באנגליה אחת־עשרה שנים וחזר לישראל ב־1978. שימש פרופסור לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה עד פרישתו ב־1999. התגורר בחיפה, בעין הוד ובתל אביב.
ספר שיריו העצמאי הראשון היה שירים ראשונים (המס״ה, 1959), אבל ספרו השני, שירים שונים (1960), הוא שהשאיר חותם עמוק על השירה העברית ועל הדרך שבה היא נקראת מאז הופעתו. חותם עמוק לא פחות השאירה מסתו ״הרהורים על שירת אלתרמן״, שהתפרסמה ב־1959 (עכשיו 3–4). החידוש האסתטי של שיריו, ובמיוחד החושניות המוזיקלית הבלתי־סדירה, השפיעו עמוקות על יוצרים מרכזיים בשירה העברית, וגם על יוצרים מרכזיים בפרוזה. אבל לא פחות מכך השפיעו הרעיונות האסתטיים והמבט הביקורתי של זך המסאי. לצד שיריו הוא המשיך לפרסם כל השנים גם מסות ספרותיות ומאמרי ביקורת, והחל בשנות השמונים גם מאמרים פוליטיים. הוא היה גם המשורר שחולל תמורה רבתי בשירה העברית, וגם הוגה הדעות שהסביר את התמורה הזאת.

״רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי/ רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה״. מילים אלה, הפותחות את השיר ״רגע אחד״, המופיע ראשון בשירים שונים, נעשו קוד למרחבים תרבותיים גדולים בעברית. הן נשאו בתמצית את השפעתו של זך על טעמו הספרותי של דור שלם, על חוליות החיבור שבין שירה לבין מחשבה רוחנית, על הטקסטים ועל המקצב של המוזיקה הפופולרית, על טון הכתיבה של עיתונאים ועל תרבות הזיכרון וההנצחה בישראל.

זך תקף את אלתרמן על היעדר תשומת לב למילה הבודדת ולאמירה האישית, על התבנית המשקלית האחידה והנוקשה ועל הטון החגיגי. הוא גם הוביל מגמה של ניתוק השירה העברית מהשפעות של סימבוליזם רוסי וצרפתי והובלתה אל השפעות של מודרניזם אנגלוסקסי וגרמני. רובם הגדול של המשוררים העבריים הפנימו את הנטיות האלה וחשבו שהרגישות השירית שמציע זך אינה רק ביטוי לאופיו שלו ולדרך כתיבתו האישית, אלא גם למצב הרוחני שבו הם חיים, ולמצב העברית שהשתנה בשנות החמישים. בין שמדובר בבני דורו של זך, כמו דליה רביקוביץ, ובין שמדובר במבוגרים ממנו, כמו אמיר גלבע, או בצעירים ממנו, כמו מאיר ויזלטיר, שירתו היתה בשבילם אתגר יצירתי. הסירוב לחגיגיות, המוזיקליות הבלתי־סדורה והמחויבות לקול אישי נעשו עיקרים אסתטיים שעברו ממשורר למשורר. לא תמיד הם התקבלו בהסכמה. אצל ויזלטיר, למשל, הם עוררו גם הסכמה חלקית וגם התנגדות תקיפה. אבל ויכוח עז בשירה אינו ביטוי להיעדר השפעה; להפך, הוא אחד מביטויי ההשפעה הבולטים ביותר. אפילו אלתרמן, המשורר העיקרי שאותו תקף זך, מצא דרך משלו – בספרו חגיגת קיץ (1965) – להתפלמס עם עיקרי האסתטיקה, שעברו במהירות מזך אל עולם הספרות הישראלי, אבל גם לקבל משהו מהם.
כל החלב והדבש (1966) היה קובץ שירים שונה מאוד משירים שונים. המוזיקליות, שסירבה במופגן לכל נחמה, התחלפה בדיבור שחיפש חום אנושי, והבדידות המרה של היחיד פינתה מקום לחלב ולדבש של חלום הקרבה בין בודדים. כפי שנהג זך כאן, כך נהג גם בספריו הבאים: בכל ספר נטש חלק מהמאפיינים של סגנונו הקודם, ועיצב קול חדש. את כל החלב והדבש קיבל קהל הקוראים באהבה מיוחדת. הספר הופיע במהדורות רבות, וב־2002 הופיעה מהדורה מורחבת עם דיסק, שבו קורא המשורר משיריו. ב־1966 הופיע גם הספר במקום חלום, מחזור שירים על איטליה, עם ציורים של יגאל תומרקין.
ב־1979, שנתיים אחרי שובו ארצה מלונדון ושלוש־עשרה שנים אחרי ספר שיריו הקודם, הוציא את צפונית מזרחית. החידוש העיקרי כאן היה האידיליות. הז׳אנר הקלאסי של האידיליה היה מרוחק מאוד מהמשורר המובהק של הקיטוע המודרני. אולי דווקא משום כך נמשך אליו זך, וחיבר בין הרגישות העתיקה של השלווה הטוטלית המדומה לבין הרגישות המודרנית של הניכור הטוטלי המדומה. ב־1984 הופיע אנטי מחיקון. מלחמת לבנון היתה בעיצומה, וכאן הבשיל תהליך נוסף (שהחל בצפונית מזרחית): פוליטיזציה של השיר. זך המוקדם היה משורר, וגם מבקר, שהקפיד על ריחוק מן הצדדים הפוליטיים של החיים המודרניים. הוא הוביל בבירור מגמה שהתפתחה בספרות העברית אחרי מלחמת העצמאות: חשד בפוליטיקה וזיהוי בין הפוליטי בספרות לבין השטחי והז׳ורנליסטי. אבל באנטי מחיקון הוא היה מהמובילים של מגמה מנוגדת, שסופרים רבים היו שותפים לה – בהם דליה רביקוביץ ודוד אבידן – של חזרה אל הממד הפוליטי. מלחמת לבנון גרמה לו להפוך לדמות מעוררת מחלוקת בשדה הפוליטי הישראלי. מכאן התפתחה פעילות ציבורית שיטתית, בשיתוף עם אמיל חביבי ואחרים; מכאן צמחו שירי מחאה בעלי אמירה פולמוסית חדה; ומכאן צמחו גם שירים כמו ״יבשת אבודה״, שבהם עברו החיים הפוליטיים טרנספורמציה אישית, והממד החווייתי גובר בהם על ממד המחאה.
חלפו תריסר שנים, וב־1996 פירסם זך ספר שירים רחב היקף בשם כיוון שאני בסביבה. בהקדמה וגם בעמודי השער, החיצוני והפנימי, מבהיר זך שהספר כולל שלושה קבצים: ״בצד השני של שינקין״, ״שירים לספר חדש״ ו״בחרוזים ישנים וחדשים״. זהו ספרו המגוון ביותר. יש בו שירים סיפוריים ארוכים, המתקרבים אל לשון הפרוזה; יש בו שירים קלים וקצרצרים, בעלי חריזה אלתרמנית מחויכת; יש בו שירי בעלי חיים ושירי מסע; ויש בו מחזור של שירים גנוזים מן העבר, ששמו, ״שירים משכבר״, הוא השם שבחר אלתרמן למהדורה המקובצת של שיריו המוקדמים. החידוש העיקרי בספר הוא העיסוק הרחב בקולות שונים ובז׳אנרים שיריים שונים, ובהשפעת ההגירה על חייו ועל יצירתו. לאחר שנים רבות שבהן עיצב אסתטיקה המבוססת על הפשטה של הניסיון הביוגרפי וההיסטורי, מעצב זך בספר הזה קול של משורר השקוע בחוויה היסטורית טראומטית.
בספר הזמיר כבר לא גר פה יותר (2004) יש מחזור אחד של חמישים ושלושה שירים ו״אחרית דבר״ ובה עשרה שירים. גם כאן באה לידי ביטוי חוויית הפליט, זו שזך נושא איתו מעברו האישי, וזו שהוא קובע כמאפיינת טרגית מרכזית של המאה העשרים ושל שירתה, בין ברלין לרמאללה. שמו של הספר נותן ביטוי לנושא מרכזי נוסף המעסיק את זך בשירים אלה: הצמצום ההולך וגובר במידת נוכחותה ומרכזיותה של השירה בעולם המודרני. שיריו כונסו ב־2008 בשלושת כרכי כל השירים ושירים חדשים (הקיבוץ המאוחד). ספרו האחרון הוא אומרים שממש יפה שם: שירים אחרונים (2016).

מסותיו – על אלתרמן, על ברנר, על פוגל, על ״הסופר בחברת ההמונים״ ו״לאקלימן הסגנוני של שנות החמישים והששים בשירתנו״ – השפיעו עמוקות על סדר היום של המחשבה הספרותית בישראל, אף שהן הופיעו בשעתן רק בכתבי עת ובעיתונים. שני ספרי הביקורת שלו הם זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית (1966) וקווי אויר (1983), המבוסס על שיחות רדיו. ב־2011 ראה אור הקובץ השירה שמעבר למלים: תיאוריה וביקורת 1954–1973, בו כינס מבחר ממאמריו ומסותיו העוסקים בשירה וכן את הספר זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית. זך ממשיך מסורת של המשורר העברי שהוא גם מבקר ספרותי, אמנותי ופוליטי, וגם מתרגם, גם עורך, גם כותב פרוזה, גם מחזאי, גם סופר ילדים. כך הציב את השירה במרכזו של הקשר תרבותי רחב מאוד. שני ספרי הפרוזה שלו הם מות אמי (כולל גם שירים, 1997) וקוף המחט (2004).

ממעשי העריכה הרבים שלו: יעקב שטיינברג – מבחר ליריקה ורשימות, שערך והוסיף לו הקדמה (1963); כתב העת יוכני שערך עם אוֹרי ברנשטיין (1961–1967); האלמנך אגרא שערך עם דן מירון בשניים משלושת הכרכים (1984–1990); מדור הספרות של השבועון העולם הזה (1988–1990); וסדרת הקונטרסים לשירה הִנֵּה (1995–1998).

מתרגומיו הרבים: דקלים ותמרים, ספר שירי עם ערביים שתירגם עם ראשד חוסיין (1967); מעגל הגיר הקווקזי מאת ברטולד ברכט (1983, אחד ממחזות רבים בתרגומו, שהוצגו על הבמה); קדיש ושירים אחרים מאת אלן גינזברג (1988). מחזה שלו, בית ספר לריקודים, הוצג בתיאטרון ״הקאמרי״ (1985). מספרי הילדים שלו: שירים על כלב וכלבה (1990). ההלחנות של שיריו, שכונסו בספר כי האדם עץ השדה (1999), הן רבות מאוד – יותר ממאה – והן יצרו את הנוכחות שלו לא רק בתרבות העברית הכתובה, אלא גם בתרבות המושרת והמשודרת.

שיריו תורגמו לשפות רבות. הוא שימש מנהל אמנותי ואוצר של המוזיאון הפתוח בתפן (1990–1993). זכה בפרסים רבים בארץ, שהחשובים בהם הם פרס ביאליק (1982) ופרס ישראל (1995). מהפרסים הבינלאומיים הרבים שזכה בהם יוזכר פרס CAMAIORE באיטליה (2000).

כאשר זך זכה בפרס ישראל כתבה ועדת השופטים (שכללה את מנחם ברינקר, ארז ביטון, איריס פרוש ורות קרטון־בלום): ״ההכרה במעמדו כמנהיג בשירה הישראלית היתה מכבר לנחלת רוב יודעי הספרות העברית״. מעמד זה ניכר בכך שהטעם הספרותי בישראל עוצב במשך שנים רבות מתוך הקשבה דרוכה לקולו.

נתן זך נפטר בי״ט בחשון תשפ״א, 6 בנובמבר 2020.

נכתב על־ידי נסים קלדרון עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון קרסל בספריה הלאומית, גרנות, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

ספרים
  • בשלושה : שלושה פרקי שירה: משה דור, נתן זך, אריה סיון (תל אביב : לקראת, תשי״ג)
  • שירים חדשים / מקסים גילן, משה דור, נתן זך, בן־ציון תמר (תל־אביב : המשך, תשט״ו)
  • שירים ראשונים (ירושלים : המס״ה, 1955)
  • שירים שונים (תל אביב : המחבר, תש"ך)
  • נתן זך : מבחר שירים / ודברים על יצירתו מאת דן צלקה (תל אביב : מחברות לשירה, 1962)
  • במקום חלום : מחברת איטלקית ראשונה (תל־אביב : גלריה מסדה, תשכ״ו 1966) <איורים יגאל תומרקין>
  • כל החלב והדבש : שירים (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966)
  • זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית (תל־אביב : אל״ף, 1966)
  • שירים שונים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד) <מהדורה שנייה מורחבת>
  • מבחר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1974) <כולל עשרה איורים מאת מתי גרינברג>
  • צפונית מזרחית : שירים 1967–1978 (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979)
  • The static element : selected poems of Natan Zach ; translated by Peter Everwine and Schulamit Yasny-Starkman (New York : Atheneum, 1982)
  • קווי אוויר : על הרומנטיקה בסיפורת הישראלית ועל נושאים אחרים שיחות מילואים (ירושלים : כתר, 1983)
  • אנטי־מחיקון (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד)
  • בית־ספר לריקודים : אלבום קולות (ירושלים : כתר, 1985)
  • שירים על כלב וכלבה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ן) <איורים גרשון קניספל>
  • כיון שאני בסביבה : בצד השני של שינקין : שירים לספר חדש, בחרוזים ישנים וחדשים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)
  • מות אמי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1997) <עיצוב ואיור – עפר שפירא>
  • כי האדם עץ השדה : שירים ופזמונים שהולחנו (תל־אביב : תמוז, 1999) <איורים רפי לביא>
  • הדבורה דבורה (בני ברק : ספרית פועלים, 2001) <איורים אבנר כץ> <לילדים>
  • הנשר הגדול (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״א 2001) <איורים אבנר כץ> <סיפור לילדים>
  • הספור על האנשים הקטנים (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״א 2001) <איורים אבנר כץ> <סיפור לילדים>
  • כל החלב והדבש : שירים (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2002) <מהדורה חדשה בלווית תקליטור>
  • הזמיר כבר לא גר פה יותר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2004)
  • קוף המחט : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2004)
  • כמה נהדרת היית / כל השירים נתן זך ; כל הלחנים, שלומי פריג׳ (תל אביב : שלומי פריג׳, 2007) <תקליטור>
  • כל השירים ושירים חדשים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2008)
  • משנה לשנה זה : פרקי ביוגרפיה ספרותית ומובאות (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2009)
  • אימג׳יזם ווורטיציזם / עברית – יהודה ויזן (תל אביב : עמדה, תש״ע 2010)
  • השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011)
  • מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2013) <שירים>
  • אומרים שממש יפה שם : שירים אחרונים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ו 2016) <בצירוף תקליטור>

תרגומים

  • דקלים ותמרים : צרור שירי־עם ערביים / בתרגום חופשי של נתן זך וראשד חוסיין (תל אביב : דביר, תשכ״ז)
  • מעגל הגיר הקווקזי / ברטולט ברכט (תל־אביב : אור עם, תשמ״ד 1983)
  • קדיש ושירים אחרים / אלן גינזברג ; תירגם, ערך והאיר נתן זך ; ציורים – צבי מילשטיין (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988)
  • אנדורה / מאקס פריש (תל־אביב : אור עם, תשמ״ט 1989)
  • עליך אחלום חרישית / אלזה לסקר־שילר (רעננה : אבן חושן, תשנ״ו 1996)
  • פסנתרי הכחול / אלזה לסקר־שילר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011) <מבחר משיריה שנכתבו בתקופות שונות ובנוסחים שונים, אליהם נוספו צרור מכתבים שכתבה לאנשים שונים וכן שני שירים משל המתרגם נתן זך. השירים הם מתוך קובצי השירים: ״עליך אחלום חרישית״, ״מלאכי יתום״, ו״פסנתרי הכחול״>

יצירות שנערכו

  • יוכני : עתון לספרות / בעריכת אורי ברנשטיין ונתן זך (תל אביב, תשכ״א–תשכ״ז, 1961–1967). 5 חוברות (חוב׳ א : אייר תשכ״א, אפריל 1961; חוב׳ ב: אלול תשכ״א, אוגוסט 1961; חוב׳ ג: אדר ד׳ תשכ״ב, מרץ 1962; חוב׳ ד: אב תשכ״ג, יולי 1963; חוב׳ ה: תמוז תשכ״ז, יולי 1967)
  • עבודות לתיאטרון / ג׳ניה ברגר (תל אביב : שפיר, תשנ״ד 1994)
  • הנה : קונטרס לשירה (תל־אביב : תג, 1995–1998) <כל חוברת מוקדשת למשורר אחר>
על המחבר ויצירתו

מאמרים

ספרים

  • ברוך, מירי, הרומנטיקן המר: עיון בשיריו של נתן זך, תל אביב : אל"ף – הוצאת ספרים, תשל"ט 1979
  • גור, בתיה, אילוזיות ותבניות בין טקסטואליות בשירי נתן זך, מתוך "שירים ראשונים", "שירים שונים", ו"כל החלב והדבש" (ירושלים, 1986)
  • הולנדר, אורי, המוסיקה של המהפכה : נתן זך 1955–1966, ירושלים, 2010
  • יגלין, עפרה, קווים לסגנונם הפרוזודי המוקדם של נתן זך, יהודה עמיחי ודוד אבידן, תל אביב, תש"ן 1990
  • לחמן, לילך, תפיסת השיר והמשורר על־פי "שירים שונים" לנתן זך, הערות השוואתיות ל"כל החלב והדבש" ול"צפונית מזרחית" (תל־אביב, 1980)
  • מאירוביץ, דורית, עקרונות בפואטיקה של נתן זך, תל אביב, 1981
  • מוקד, גבריאל, ארבעה משוררים, דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך (תל־אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור,תשס"ו 2006), עמ' פרקים ה, ו, ט
  • מילמן, יוסף, אש קרה זרה, רומנטיקה וניכור בשירת נתן זך (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995)
  • גלזמן, לאה, על ארבעה עיונים בשירתו של זך (על הספר "אש קרה זרה" של יוסף מילמן), עתון 77, גל׳ 189 (תשרי תשנ"ו, אוקטובר 1995), עמ' 20–23
  • נאור פרלמן, סיגל, בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה, עיון בשירתו המאוחרת של נתן זך (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2014)
  • קלדרון, נסים, פרק קודם, על נתן זך בראשית שנות הששים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1985)
  • הדרי, דני, הבריחה ממעורבות (על הספר "פרק קודם" של ניסים קלדרון), דבר, (ט״ז בכסלו תשמ״ו, 29 בנובמבר 1985, עמ׳ 22; כ״ג בכסלו תשמ״ו, 6 בדצמבר 1985), עמ' 22; 20
  • יפה, אברהם ב., אתגר הביקורת החברתית (על הספר "פרק קודם" של ניסים קלדרון), על המשמר (ו׳ באלול תשמ״ה, 23 באוגוסט 1985), עמ' 16
  • מגד, איל, נסים קלדרון: בין דיין לזך (על הספר "פרק קודם" של ניסים קלדרון), ידיעות אחרונות, המוסף לשבת (ה׳ באייר תשמ״ה, 26 באפריל 1985), עמ' 26
  • נבות, אמנון, השפעת קרני ירח על הישוב ׳קרני שומרון' (על הספר "פרק קודם" של ניסים קלדרון), עכשיו, חוב׳ 50 (1985), עמ' 346–348
  • קרטון־בלום, רות, הרהורים על פסיכותיאולוגיה בשירת נתן זך, בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2009
  • גלדמן, מרדכי, שאם יכאב לא יכאב מדי (על הספר של רות קרטון־בלום), עתון 77, גל׳ 352 (שבט–אדר תשע״א, פברואר–מארס 2011), עמ' 12–13
  • מוריס, אורין, ברית השירה החדשה (על הספר של רות קרטון־בלום), מקור ראשון, (שבת, י״ז באב תשס״ט, 7 באוגוסט 2009), עמ' 17
  • שפרה, ש., אלטרנטיבה חילונית: ״כפירה רליגיוזית״ (על הספר של רות קרטון־בלום), כיוונים חדשים: כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות, (גל׳ 21 (טבת תש״ע, דצמבר 2009), עמ' 239–244
  • שה־לבן, יוסף, נתן זך, הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל־אביב : אור־עם, תשל"ח 1977)
  • שהם, ראובן, בעולם של נתן זך גם פרצוף מוכר הוא זר, עיונים שונים: תמטיים, פואטיים ורטוריים בשירת נתן זך (קריית שדה־בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ג 2013)

סרטים דוקומנטריים

על ״התרבות והדת״ לזיגמונד פרויד ובעריכת נתן זך

  • לאור, יצחק, התרבות היא שוט להצלפה, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בחשוון תשס"א, 3 בנובמבר 2000, עמ' ב 13
  • לויתן, עמוס, הדת כנוירוזה, התרבות כמאבק, עתון 77, גל׳ 250 (2000), עמ' 28–29
  • ליבן, אלכס, התרבות והדת, שיחות, כרך 16, גל׳ 1 (2001), עמ' 95–98
  • רובינשטיין, גידי, בגנות העריצות, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 433 (כ"ב בסיוון תשס"א, 13 ביוני 2001), עמ' 6
  • רולניק, ערן, תרגום בלא נחת: לתולדות תרגומיו של פרויד לעברית, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בחשוון תשס"א, 3 בנובמבר 2000, עמ' ב 13–ב 14
  • ריקין, אירי, פרויד: אנו נעים לעבר ימים רעים, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י"ב בחשוון תשס"א, 10 בנובמבר 2000, עמ' 28

על ״בשלושה : שלושה פרקי שירה: משה דור, נתן זך, אריה סיון״

על ״עבודות לתיאטרון / ג׳ניה ברגר״

  • שריר, דוד, הקוסמת הגדולה של התיאטרון הישראלי, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 69 (י"ג בתמוז תשנ"ד, 22 ביוני 1994), עמ' 8

על ״הנה : קונטרס לשירה״

  • ברונובסקי, יורם, הריאליזם ההולנדי של השירה הפולנית: ... שתי נקודות מבט על המשורר הפולני זביגנייב הרברט עם צאת שני קבצים מיצירתו בתרגום דוד וינפלד, הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בתשרי תשנ"ח, 31 באוקטובר 1997, עמ' ד 2
  • ברונובסקי, יורם, לגעת בצורות יפהפיות, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בשבט תשנ"ט, 22 בינואר 1999, עמ' ב 14
  • ברונובסקי, יורם, נעלם במר החורף, הארץ, תרבות וספרות, י"ט בשבט תשנ"ט, 5 בפברואר 1999, עמ' ב 14
  • זך, נתן, על ביקורת – פנים ואחור, הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשנ"ט, 12 בפברואר 1999, עמ' ב 13
  • שפר, ספי, ואם אתם רוצים שירים, הנה, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 166 (י"ב באייר תשנ"ו, 1 במאי 1996), עמ' 11, 14

על ״עליך אחלום חרישית / אלזה לסקר־שילר״

  • ברונובסקי, יורם, לפדות את דבורה משביה, הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בחשוון תשנ"ז, 8 בנובמבר 1996, עמ' ד 2
  • הכהן, רן, חג לשירה, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י"ב בחשוון תשנ"ז, 25 באוקטובר 1996, עמ' 28–29
  • לחמן, לילך, זרה ונושמת, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 215 (ב׳ בניסן תשנ"ז, 9 באפריל 1997), עמ' 12, 21
  • לעאל, איריס, קובץ ספרים חדשים: עמיחי מתאים לה, מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשנ"ז, 27 באפריל 1997, עמ' 30
  • רון, שימרית, חזרו קודרים לביתם, מקור ראשון, דיוקן, ט"ז באייר תשס"ז, 4 במאי 2007, עמ' 38

על ״במקום חלום : מחברת איטלקית ראשונה״

  • קלדרון, נסים., בלעדי המלה העזה, עכשיו, חוב׳ 21–24 (תשכ"ח 1968), עמ' עמ׳ 290–291

על ״פסנתרי הכחול / אלזה לסקר־שילר״

  • שמריז, לירן, פסנתרי הכחול, מאזנים, כרך פ"ה, גל׳ 4 (אלול תשע"א, ספטמבר 2011), עמ' 62

על ״שירים שונים״

על ״צפונית מזרחית : שירים 1967–1978״

על ״קווי אוויר : על הרומנטיקה בסיפורת הישראלית ועל נושאים אחרים שיחות מילואים״

  • ברונובסקי, יורם, רומנטיקן זך מאוד, הארץ, תרבות וספרות, 22 ביולי 1983
  • לשם, גיורא, אורפאוס וגולדמן – הדיבוק והפיתוי, מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ"ז, גל׳ 5–6 (1983), עמ' 65–68

על ״אנטי־מחיקון״

  • בר־כוכב, ישראל, עוד על אנטי מחיקון לזך, מעריב, י"ד בחשוון תשמ"ה, 9 בנובמבר 1984, עמ' 31
  • גנוסר, יאירה, בלי רוק כבד, עתון 77, גל׳ 58 (חשון תשמ"ה, נובמבר 1984), עמ' 51
  • לשם, גיורא, הרומנטיקן המר ואקדחיה של הדה גאבלר, מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ"ח, גל׳ 7–8 (1985), עמ' 67–69

על ״שירים על כלב וכלבה״

על ״כיון שאני בסביבה : בצד השני של שינקין : שירים לספר חדש, בחרוזים ישנים וחדשים״

  • מזור, יאיר, לחזור אל זך זה לחזור ליסוד : עם צאת ספרו כיוון שאני בסביבה, מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 5 (תשנ"ו), עמ' 33–36
  • קלדרון, נסים, קרוב לים : על כיוון שאני בסביבה של נתן זך, מקרוב: כתב עת לספרות ולתרבות, גל׳ 1 (חורף 1997), עמ' 91–115

על ״מות אמי״

  • בורשטיין, דרור, אבל כאן, בדפים אלה, רק דברים כהוויתם. לא שירה., הארץ, תרבות וספרות, י׳ בשבט תשנ"ח, 6 בפברואר 1998, עמ' ד 1
  • ברונובסקי, יורם, נתן זך: הרבה דפים לבנים, הארץ, תרבות וספרות, י"א בטבת תשנ"ח, 9 בינואר 1998, עמ' ד 2
  • גורי, חיים, משא הסוד, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ו׳ בכסלו תשנ"ח, 5 בדצמבר 1997, עמ' 26
  • ליבנה, יוני, חלוץ שתקני ובטוח, ידיעות אחרונות, 7 לילות, ח׳ בטבת תשע"ג, 21 בדצמבר 2012, עמ' 25
  • קלדרון, נסים, הושטת היד של אמיל חביבי, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י"ג בכסלו תשנ"ח, 12 בדצמבר 1997, עמ' 28
  • קרפל, דליה, הליבידו שוב יוצא לדרך, הארץ, מוסף, כ׳ בכסלו תשנ"ח, 19 בדצמבר 1997, עמ' 28

על ״כי האדם עץ השדה : שירים ופזמונים שהולחנו״

  • קודיש, דפי, ירידת כושר הריכוז של המשורר : הרהורים על שירתו המאוחרת של נתן זך, דימוי, גל׳ 25 (אביב תשס"ה), עמ' 76–77

על ״כל החלב והדבש : שירים״

  • אלמוג, אהרן, שירת נתן זך, דבר, כ"א בשבט תשכ"ו, 11 בפברואר 1966, עמ' 7, 8
  • אס, שרון, זכר לאיש שהייתי ואינני עוד, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 497 (כ"ז באלול תשס"ב, 4 בספטמבר 2002), עמ' 14
  • עילם, יוסף, כל החלב והדבש, עכשיו, חוב׳ 15–16 (חורף–אביב תשכ"ו 1966), עמ' 154–156
  • וייכרט, רפי, שימו לב לסגול הרועד, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ"א באייר תשס"ב, 3 במאי 2002, עמ' 27
  • רביקוביץ, דליה, החלום והספק, מעריב, ד׳ בניסן תשכ"ו, 25 במארס 1966, עמ' 19
  • לאור, יצחק, שם אולי סופה, כאן עוד לא, הארץ, תרבות וספרות, י"א בתמוז תשס"ב, 21 ביוני 2002, עמ' ה 1
  • משעול, אגי, רומנטיקן חם, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ז׳ באייר תשס"ב, 19 באפריל 2002, עמ' 27

על ״הזמיר כבר לא גר פה יותר״

  • הופמן, חיה, 53 שירים שנכתבו ביממה אחת מיוסרת, במלון פאריסאי, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ"ט בסיוון תשס"ד, 18 ביוני 2004, עמ' 27
  • זוהר, טובה, חדרי חדריו, שכבר אינם שלו, עתון 77, גל׳ 294 (חשון תשס"ה, אוקטובר 2004), עמ' 7
  • לאור, יצחק, השיר ייגמר בלי תגרה, הארץ, תרבות וספרות, י"ב באב תשס"ד, 30 ביולי 2004, עמ' ה 2
  • לויתן, עמוס, שני נתן נפגשו בפונדק, עתון 77, גל׳ 291 (תמוז תשס"ד, יוני 2004), עמ' 30–32
  • קלדרון, נסים, השירים החדשים של נתן זך, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ"ז בתמוז תשס"ד, 16 ביולי 2004, עמ' 23

על ״כמה נהדרת היית / כל השירים נתן זך ; כל הלחנים, שלומי פריג׳״

על ״כל השירים ושירים חדשים״

על ״משנה לשנה זה : פרקי ביוגרפיה ספרותית ומובאות״

על ״השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973״

על ״מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה״

מזהים חיצוניים
LC – n82098493 | NLI – 987007270140405171 | VIAF – 68960605 | Wikidata – Q2915699 | OpenLibrary – OL169836A

עודכן לאחרונה ב: 29 באפריל 2025
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיו של נתן זך
  • איילת צנקל
  • ברוריה בן ברוך
  • בתיה שוורץ
  • דרור איל
  • הילה מורדל
  • יהונתן אהרון
  • יוסי לבנון
  • מיה קיסרי
  • נגה רובין
  • עירית יציב
  • עמי מעוז
  • עתליה יופה
  • רוני כוכבי
  • רותי לרנר
  • שולמית רפאלי

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

עדכונים אחרונים

q

יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט

צער העולם (תרגום) ; שיר חיי (תרגום) ; הו, אלי (תרגום) ; אני יודעת (תרגום) ; שָׂפָה ; אֶרֶץ אָתוֹן ; עֶרֶב חַג ; לאופולד קרקאואר (תרגום) ; עם אלתרמן בחולות ; זִקְנָה ; מַשְׁתִּיק הַצִּפֳּרִים ; קְצָווֹת ; שיר מרבה הרגליים ; שיר מרבה הנשים ; הערב ; מצב האדם ; המודרניזם ; אליוט ; המרפסת ; התבנית והנוף ;

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

יצירות בַּמאגר על אודות היוצר
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיו של נתן זך
  • איילת צנקל
  • ברוריה בן ברוך
  • בתיה שוורץ
  • דרור איל
  • הילה מורדל
  • יהונתן אהרון
  • יוסי לבנון
  • מיה קיסרי
  • נגה רובין
  • עירית יציב
  • עמי מעוז
  • עתליה יופה
  • רוני כוכבי
  • רותי לרנר
  • שולמית רפאלי