(אַגָּדָה)

א.

הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד מְאֹד. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְהַלְּכִים פְּרָאִים בַּשָׂדוֹת וּבַיְעָרוֹת וְהֵם מְלַקְּטִים לָהֶם גַּרְגְּרִים וּזְרָעִים, פֵּרוֹת וְשָׁרָשִׁים עֲסִיסִיִּים אֲשֶׁר אָכְלוּ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת בִּטְנָם הָרְעֵבָה. הֵם לֹא יָדְעוּ לְעַבֵּד אֶת הַשָּׂדוֹת, וַאֲפִלּוּ לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן לֹא יָדָעוּ.

בַּשָּׂדוֹת הָיוּ עוֹלִים בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה כָּל מִינֵי צְמָחִים. הָיוּ שָׁם פִּרְחֵי הַפָּרָג הָאֲדֻמִּים, אֲשֶׁר עָלוּ יַחַד עִם הַדְּגָנִיּוֹת הַיָּפוֹת וּבֵינֵיהֶן הָיוּ מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים פֹּה וָשָׁם צִמְחֵי הַדָּגָן הַיְרֻקִּים בַּעֲלֵי הַמַּלְעָנִים הַשְּׁחֹרִים וְהָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר דָּמוּ מַמָּשׁ לְכִידוֹנִים הַמְטִילִים פַּחַד עַל כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם.

הַפְּרָחִים הַצִּבְעוֹנִיִּים הָיוּ מַלְכֵי הַשָּׂדֶה. הֵם הָיוּ מִתְגָּאִים מְאֹד וּמִתְפָּאֲרִים עַל פְּנֵי חַבְרֵיהֶם הָעֲשָׂבִים הַיְרֻקִּים.

–מַה לָכֶם אַתֶּם, עֲלוּבֵי עוֹלָם! – כָּכָה קָרְאוּ הַפְּרָחִים לְחַבְרֵיהֶם הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ פְּרָחִים, –מַה לָכֶם כִּי בָּאתֶם בִּגְבוּלֵנוּ! הִסְתַּלְּקוּ לָכֶם! לְכוּ לָכֶם אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם שָׁם לֹא יִרְאֶה אֶתְכֶם הָאָדָם וְלֹא תַּרְגֵּשְׁנָה בָּכֶם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה!

וְהַדְּגָנִים! הֵם הָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים מְאֹד לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַפְּרָחִים אוּלָם הֵם לֹא הָיוּ עוֹנִים עַל דִּבְרֵיהֶם הַקָּשִׁים שֶׁל אֵלֶּה הַגַּאֲוָנִים. – הַחֲזִיקוּ מַעֲמָד! הַעֲמִיקוּ שֹׁרֶשׁ! אַל תַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם! – כָּכָה הָיוּ הַצְּמָחִים הַיְרֻקִּים מְעוֹדְדִים הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, – יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים וּבְנֵי הָאָדָם יֵדְעוּ וְיַכִּירוּ מִי הֵם הַיְדִידִים שֶׁלָּהֶם. תִּרְאוּ שֶׁעוֹד יָבוֹא יוֹם וְאָנוּ נִהְיֶה הַמְּיֻחָסִים הָאֲהוּבִים עַל בְּנֵי הָאָדָם. – לָחֲשׁוּ גַּרְגְּרֵי הַחִטָּה לְחַבְרֵיהֶם בְּנֵי הַשְּׂעוֹרָה וְהַשִּׁפּוֹן.

בְּאַחַד הַיָּמִים יָצְאָה מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָזוֹן לַאֲכִילָה. הָיוּ אֵלֶּה אָב וְאִשְׁתּוֹ וְעִמָּהֶם שְׁלשָׁה מִבְּנֵיהֶם. הַחֲמִשָּׁה רְעֵבִים הָיוּ וּבִטְנָם הָיְתָה רֵיקָה. יָמִים רַבִּים הָיוּ אֵלֶּה מְהַלְּכִים בָּאָרֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בִּהְיוֹתָם רְעֵבִים, הָיוּ הַיְלָדִים תּוֹלְשִׁים פֶּרַח פֹּה, גִּבְעוֹל שָׁם, וְהָיוּ מְקָרְבִים אוֹתָם לְפִיהֶם, לוֹעֲסִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְנֶהֱנִים מִן הַמֹּהַל אֲשֶׁר עָלָה מִן הַגִּבְעוֹלִים אוֹ הַשָׁרָשִׁים, וְכָכָה הָיוּ מַשְׂבִּיעִים אֶת רַעֲבוֹנָם.

הַחֲמִשָּׁה הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׂדֶה. רָאוּ אוֹתָם פִּרְחֵי הַפָּרָג וְאָמְרוּ אֶל לִבָּם:

– הִנֵּה בָּאוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶל גְּבוּלֵנוּ. בְּוַדַּאי יְמַהֲרוּ אֵלֶּה לִקְטֹף אוֹתָנוּ הָאֲדֻמִּים וְהַנָּאִים ולקלע זֵרִים לְרָאשֵׁיהֶם. עַתָּה! עַתָּה יִרְאוּ כָּל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה כִּי אָנוּ וְרַק אָנוּ הִנְנוּ אֲהוּבִים עַל בְּנֵי הָאָדָם.

אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא! אַחַד הַיְלָדִים, שֶׁהָיָה מָלֵא הִתְפָּעֲלוּת לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַפָּרָג הָאֲדֻמִּים, קָטַף כַּמָּה גִּבְעוֹלִים וְהֵחֵל לוֹעֵס אוֹתָם בְּתוֹךְ פִּיו. הַמִּסְכֵּן! הוּא חָשַׁב כִּי הֶחָלָב הַלְּבַנְבַן אֲשֶׁר נָטַף מִן הַגִּבְעוֹל יַשְׂבִּיעָ אוֹתוֹ.

– פוּי! כַּמָּה זֶה מַר! צוֹרֵב! –צָרַח הַיֶּלֶד וְהִתְנַפֵּל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, חוֹבֵט בְּיָדָיו וְרַגְלָיו, כִּי גָּדוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ.

– לָמָּה זֶה אָכַלְתָּ מִן הַצֶּמַח הַזֶּה? הֲלֹא הַמִּיץ שֶׁלּוֹ צוֹרֵב הוּא! מָוֶת בּוֹ! – אָמְרָה הָאֵם וְכָרְעָה בְּחִבָּה לְיַד בְּנָהּ הַמִּתְפַּתֵּל בִּכְאֵבָיו.

הַבֵּן הַבְּכוֹר – נִזְדַּמְּנוּ לְיָדָיו כַּמָּה שִׁבֳּלֵי חִטָּה, הוּא רָאָה עַל הָאָרֶץ גַּרְגְּרִים מָאֳרָכִים זְהֻבִּים. בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב מִהֵר הַנַּעַר וְשָׂם אֶת הַגַּרְגְּרִים לְתוֹךְ פִּיו.

תְּחִלָּה הָיוּ הַשִּׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת בְּעָמָל רַב אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים, אוּלָם לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם עוֹשׂוֹת בַּמְּלָאכָה בְּיֶתֶר מֶרֶץ וּבְיֶתֶר מְהִירוּת. הַפֶּה הִתְמַלֵּא רִיר צָמִיג אֲשֶׁר חִלְחֵל וְיָרַד דֶּרֶךְ בֵּית הַבְּלִיעָה אֶל הַקֵּיבָה. הַמֵּעַיִם הֵחֵלּוּ פּוֹעֲלִים, וְהַרְגָּשָׁה שֶׁל שׂבַע וְשֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִלְּאָה אֶת קְרָבָיו שֶׁל הַנַּעַר הַלּוֹעֵס.

– בּוֹאוּ! אִכְלוּ וְתֵהָנוּ! – קָרָא הַנַּעַר לְאָחִיו וּלְהוֹרָיו.

הָאָב, שֶׁהַפַּעַם חָשַׁשׁ לִילָדָיו, מִהֵר וְרָאָה אֶת הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר בָּא אֶל פִּיו שֶׁל בְּנוֹ הַבְּכוֹר. הוּא טָעַם מִן הַגַּרְעִינִים וְאָמַר:

– הַלָּלוּ טוֹבִים הֵם לְמַאֲכָל!

חִישׁ מַהֵר הִתְנַפְּלוּ הָאֲנָשִׁים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְהֵחֵלּוּ מְלַקְּטִים אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הִשְׁתַּתֵּף בִּפְעֻלָּה זוֹ גַּם הַיֶּלֶד אֲשֶׁר אָכַל מִגִּבְעוֹלֵי הַפָּרָג. אָכַל הַיֶּלֶד וְאָמַר:

– זֶה טוֹב! גַּרְעִינִים אֵלֶּה הַקָּשִׁים טוֹבִים פִּי כַּמָּה מִן הַגִּבְעוֹלִים שֶׁל הַפָּרָג הָרַכִּים, הָעֲסִיסִיִּים וְהַמָּרִים…

שָׁמְעוּ צִמְחֵי הַפָּרָג אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד וּבוּשָׁה תָּקְפָה אוֹתָם. כַּמָּה מֵהֶם הֶאְדִּימוּ מֵרֹב כַּעַס, וַאֲחֵרִים, שֶׁהִצְטַעֲרוּ בֶּאֱמֶת, צֶבַע הָאֹדֶם שֶׁלָּהֶם הָפַךְ לִהְיוֹת שָׁחֹר. מִנִּי אָז שְׁחֹרִים בְּסִיסֵי עֲלֵי הַפֶּרַח שֶׁל הַפָּרָג עַד הַיּוֹם הַזֶּה…

וְאַחַד הַיְלָדִים רָאָה כֵּיצַד נִפְתָּחִים וּמִתְפָּרְקִים שִׁבֳּלֵי הַחִטָּה וּמִבַּעַד לַגְּלוּמוֹת וְלַמּוֹצִים מִשְׁתַּפְּכִים גַּרְגְּרֵי הַזָּהָב עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

– לָמָּה לִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַגַּרְעִינִים הַטּוֹבִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? – אָמַר הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ, הֲלֹא טוֹב טוֹב אֶעֱשֶׂה אִם אֶקְטֹף אֶת הַשִּׁבֹּלֶת וְאֶבְלֶע אוֹתָהּ כֻּלָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא.

הַיֶּלֶד אָמַר וְעָשָׂה. הַגַּרְעִינִים הָיוּ רַכִּים וּטְעִימִים, אוּלָם כַּמָּה מִן הַמַּלְעָנִים הַקָּשִׁים נִתְקְעוּ בִּגְרוֹנוֹ וּפָצְעוּ אוֹתוֹ. הַיֶּלֶד הֵחֵל רוֹקֵק וְרוֹקֵק וּמִשְׁתַּעֵל קָשֶׁה עַד כִּי חָרְדוּ הוֹרָיו לִשְׁלוֹמוֹ. הֵם בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּי הַמַּלְעָנִים הַשְּׂעִירִים וְהַקָּשִׁים הֵם אֲשֶׁר גָּרְמוּ לַיֶּלֶד כְּאֵבִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ. –הֱיוּ זְהִירִים! – אָמְרָה הָאֵם, –לִבְלֹעַ אֶת הַמַּלְעָנִים!

לְאַט־לְאַט לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם כִּי גַּרְעִינֵי הַחִטָּה וְהַתְּבוּאָה טוֹבִים הֵם, אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַמֹּץ וְהַגְּלִימוֹת שֶׁהֵם עֲטוּפִים בָּהֶם. הֵם לָמְדוּ כֵּיצַד לְהַרְחִיק אֶת הַמַּלְעָנִים הַקָּשִׁים, כֵּיצַד לְשַׁחְרֵר אֶת הַגַּרְעִינִים הַמְּלֵאִים קֶמַח וְכֵיצַד לְהַתְקִין אוֹתָם לִסְעֻדָּה.

כָּכָה נִגְלָה סוֹדָם שֶׁל גַּרְעִינֵי הַדָּגָן לִבְנֵי הָאָדָם.

ב.

דְּבַר הַגִּלּוּי שֶׁל גַּרְעִינֵי הַדָּגָן הִרְגִּיז מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה. הֵם רָאוּ בְּצַעַר וּבִכְאֵב לֵב כֵּיצַד בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְרַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מְהַלְּכִים בַּשָּׂדוֹת וּמְחַפְּשִׂים רַק אַחַר שִׁבֳּלֵי הַדָּגָן הַמְּלֵאוֹת וְהַטּוֹבוֹת בִּימֵי הָאָבִיב.

– לָמָּה זֶה לֹא יַבִּיטוּ עָלֵינוּ בְּנֵי הָאָדָם? – טָעֲנוּ הַפְּרָחִים אֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ.

– עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ! – אָמַר הַפָּרָג.

– אִם לֹא נַעֲשֶׂה דָּבָר, סוֹפֵנוּ שֶׁבְּנֵי הָאָדָם בִּכְלָל לֹא יָשִׂימוּ לֵב אֵלֵינוּ. – טָעַן פֶּרַח אֶחָד.

– וְאוּלַי בִּכְלָל יַתְחִילוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ מִגְּבוּלֵנוּ. – טָעַן הַשֵּׁנִי.

– יוֹדְעִים אַתֶּם! הָבָה נְגָרֵשׁ אֲנַחְנוּ אֶת הַחִטָּה בַּעֲלַת הַגַּרְעִינִים מִתּוֹכֵנוּ! – הִצִּיעַ פֶרַח שְׁלִישִׁי.

– וַאֲנִי מַצִּיעַ כִּי נַקִּיף אֶת אֵלֶּה הָעֲלוּבִים בְּצִמְחֵי קוֹצִים. בְּנֵי הָאָדָם לֹא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַחִטִּים. הַקּוֹצִים יִדְקְרוּ אוֹתָם, וְאָז יִתְרַחֲקוּ הוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם מִן הַתְּבוּאָה הָעֲלוּבָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ טַעַם וְאֵין לָהּ רֵיחַ, וַאֲפִלּוּ צֶבַע אֵין לָהּ.

הָיוּ עוֹד הַצָּעוֹת מֵהַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת. כִּמְעַט כָּל הַפְּרָחִים הִסְכִּימוּ כִּי יֵשׁ לִפְתֹּחַ בְּמִלְחָמָה עַל צִמְחֵי הַתְּבוּאָה, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם.

אַחַת הָיְתָה הַדְּגָנִיָּה אֲשֶׁר הִתְנַגְּדָה לְכָל הַהַצָּעוֹת הַלָּלוּ.

הַדְּגָנִיָּה אַף הִיא בַּעֲלַת קוֹצִים הָיְתָה. חֲבֵרֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ, בְּנֵי הַדַּרְדָּרִים, הָיוּ מוּכָנִים לִתְקֹף את צִמְחֵי הַחִטָּה וְלִסְגֹּר עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב לְבַל יוּכְלוּ הָאֲנָשׁים לָבוֹא לִגְבוּלָם.

– כָּכָה נַשְׁמִיד אֶת הַחִטִּים הָאֲרוּרוֹת. – אָמְרוּ הַדַּרְדָּרִים בְּשִׂמְחָה.

– טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹכֶם! –אָמְרוּ צִמְחֵי הַדְּגָנִיָּה, –בְּנֵי אָדָם יַשְׁמִידוּ אֶתְכֶם. הֵם יִרְמְסוּ אֶתְכֶם בְּרַגְלֵיהֶם, וְעַל גּוּפוֹתֵיכֶם יַעַבְרוּ וִילַקְּטוּ אֶת גַּרְעִינֵי הדגן הַטּוֹבִים.

–אֲנַחְנוּ נִפְצַע אוֹתָם עַד זוֹב דָּם, וְהֵם יִבְרְחוּ מִגְּבוּלֵנוּ פְּצוּעִים וְכוֹאֲבִים. –אָמְרוּ הַדַּרְדָּרִים.

לֹא תַּצְלִיחוּ! –טָעֲנוּ הַדְּגָנִיּוֹת.

וְהַמִּלְחָמָה בֵּין הַפְּרָחִים לָאָדָם הֵחֵלָּה. לְהָקוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל צְמָחִים בַּעֲלֵי קוֹצִים נָפוֹצוּ עַל הָאָרֶץ וְהֵחֵלּוּ דּוֹחֲקִים רַגְלֵי הַחִטִּים הָרַכּוֹת וְהַטּוֹבוֹת.

וְהַדְּגָנִיָּה רָאֲתָה הִתְפַּתְּחוּת הַדְּבָרִים וְהִצְטַעֲרָה. הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲזֹר לָהֶם, לִבְנֵי הָאָדָם. בַּאֲסֵפָתָם הֶחְלִיטוּ פִּרְחֵי הַדְּגָנִים לְגַדֵּל שׁוֹפָרוֹת כְּחֻלִּים וְדֶרֶךְ שׁוֹפָרוֹת אֵלֶּה יַשְׁמִיעוּ לָהֶם לָאֲנָשִׁים אֶת דִּבְרֵי הָאַזְהָרָה שֶׁלָּהֶם. לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ צִמְחֵי הַדְּגָנִיּוֹת דּוֹחֲקִים עַצְמָם בֵּין הַקּוֹצִים וּמְפַלְּסִים לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל גִּדּוּלֵי הַחִטָּה שֶׁהָיוּ בַּמָּצוֹר.

– אָל תִּפְחֲדוּ, גַּרְעִינֵי הַתְּבוּאָה! אָנוּ נִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם. אָנוּ נָגֵן עֲלֵיכֶם. –לָחֲשׁוּ הַדְּגָנִיּוֹת אֶל הַגִּבְעוֹלִים הַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לִגְדֹּל וְלַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה, כִּי רָצוּ לֵיהָנוֹת מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּחַמְּמוֹת וְהַמְּלַטְּפוֹת.

וְדִבְרֵי הַדְּגָנִיָּה הִגִּיעוּ אֶל אָזְנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ כִּי צִמְחֵי הַדְּגָנִיָּה יְדִידֵיהֶם הֵם, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם רָאוּ אֶת פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כִּי שָׁם יִגְדְּלוּ בְּוַדַּאי חִטָּה, שְׂעוֹרָה אוֹ שִׁיפוֹן. הֵם לָמְדוּ לָדַעַת כִּי הַדְּגָנִיָּה בְּקוֹצֶיהָ אֵינָה מַכְאִיבָה וְכִי קַל לַעֲבֹר לְיָדָהּ.

מֵאָז כָּרַת הָאָדָם בְּרִית עִם הַדְּגָנִיָּה, אָהַב אוֹתָהּ וְשָׁמַר עָלֶיהָ, כִּי יָדַע כִּי רַק טוֹב רוֹחֲשִׁים פְּרָחִים אֵלֶּה לָאָדָם וְלַתְּבוּאָה.

וְצַמְחִיאֵל הַמַּלְאָךְ רָאָה אֶת מַעֲשֵׂי פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה וַיִּשְׂמָח.

–יָפֶה עֲשִׂיתֶם, פְּרָחַי הַכְּחֻלִּים וְהַטּוֹבִים! –אָמַר צַמְחִיאֵל לִילָדָיו־צְמָחָיו, – לֹא טוֹב הַדָּבָר לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי הָאָדָם, לִפְצֹעַ אוֹתָם. לֹא טוֹב בְּעֵינַי מַעֲשֵׂה הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים הַדּוֹחֲקִים אֶת הַדְּגָנִים הַטּוֹבִים מִן הַשָּׂדֶה. שְׁלוֹם אֱמֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּין הָאָדָם לְבֵין הָאֲדָמָה, כִּי הֲלֹא מִמֶּנָּה נוֹצַר הָאָדָם. גַּם צֶמַח הַחִטָּה צֶמַח הִיא, וְלָמָּה זֶה תִּרְדְּפוּ אוֹתָהּ וּתְגָרְשׁוּ אוֹתָהּ אַתֶּם הַפְּרָחִים הַגַּאַוְתָנִים אֲשֶׁר קֶמַח לֹא תַּעֲשׂוּ וְרַק תִּמְצְצוּ לְשַׁד הָאֲדָמָה וְשׁוּם טוֹבָה לֹא תָּבִיאוּ, לֹא לָאָדָם וְלֹא לַחַיָּה?

פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דְּבָרָיו הַטּוֹבִים שֶׁל צַמְחִיאֵל, הִסְמִיקוּ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וְרַבִּים מֵהֶם הָפְכוּ לִהְיוֹת וְרֻדִּים־אֲדֻמִּים. הַפְּרָחִים הָאֲחֵרִים, וּבְיִחוּד הַדַּרְדָּרִים וְהַבַּרְקָנִים, רָגְזוּ עַל דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ וְהִתְבַּיְּשׁוּ כִּי גָּרְמוּ רָעָה לִבְנֵי הָאָדָם.

וְהַמַּלְאָךְ אָמַר:

– יַעַן אֲשֶׁר הַדְּגָנִיָּה טוֹבָה הָיְתָה וְהִזְהִירָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם עַל מַעֲשֵׂי הַדַּרְדָּרִים וְהַבַּרְקָנִים, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָהּ: אֲנִי אֶתֵּן לָהּ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיָפִים. פְּרָחִים אֵלֶּה דְּמוּת שׁוֹפָר תִּהְיֶה לָהֶם, כְּשׁוֹפַר הַתְּקִיעָה אֲשֶׁר בּוֹ מַזְהִירִים וּמוֹדִיעִים בְּנֵי הָאָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּשׂוֹרוֹת וִידִיעוֹת טוֹבוֹת וְרָעוֹת. וְאֶל הַדְּגָנִיּוֹת פָּנָה צַמְחִיאֵל וְאָמַר: – בִּזְכוּת הַפֹּעַל הַטּוֹב אֲשֶׁר פְּעַלְתֶּן, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָכֵן: אֶת הַקוֹצִים אָסִיר מֵעֲלֵיכֶן וִהְיִיתֶן אַךְ פִּרְחֵי חֵן. אַתֶּן תִּגְדַּלְנָה בֶּהָרִים, בִּמְקוֹמוֹת נִרְאִים לָעַיִן, וּרְשׁוּת תִּנָּתֵן לָכֶן לַעֲלוֹת גַּם בֵּין צִמְחֵי הַתְּבוּאָה. בְּנֵי הָאָדָם יִקְרְאוּ לָכֶן דְּגָנִיּוֹת, כִּי שׁוֹמְרֵי הַדָּגָן אַתֶּן. הֵם יֹאהֲבוּ אֶתְכֶן וִיטַפְּלוּ בָּכֶן. לְעֵת הָאָבִיב, לְעֵת הַבְשָׁלַת הַתְּבוּאָה, תַּעֲלֶינָה אַתֶּן בֵּין הַשִּׁבֳּלִים וּתְשַׂמַּחְנָה לִבָּם שֶׁל אֵלֶּה הָעוֹבְדִים לְמַעַן הָאָדָם וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרָחִים. אַתֶּן בְּפִרְחֵיכֶן תַּרְנֵנָּה לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַדְּגָנִים וְשֶׁל בְּנֵי הָאָדָם גַּם יַחַד.

מֵאָז עָבְרוּ יָמִים רַבִּים. הָאָדָם לָמַד לְגַדֵּל שְׂדוֹת זָהָב, שְׂדוֹת תְּבוּאָה נִרְחָבִים. הַקּוֹצִים וְהַפְּרָחִים הָרָעִים נֶעֶקְרוּ וְגֹרְשׁוּ בִּידֵי אָדָם מִן הַשָּׂדוֹת הַפּוֹרִיִּים הַמְּגַדְּלִים רַק דָּגָן נוֹתֵן גַּרְעִינִים שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵעָשֶׂה הַלֶּחֶם.

רַק הַדְּגָנִיָּה נִשְׁאֲרָה לִשְׁכֹּן בְּקִרְבַת הָאָדָם. יְלָדִים הַיּוֹצְאִים לַשָּׂדוֹת לֶאֱסֹף שִׁבֳּלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָהֶם קָלִי שְׂמֵחִים מְאֹד לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַדְּגָנִיּוֹת וְהֵם קוֹלְעִים לָהֶם זֵרִים יָפִים מִפְּרָחִים אֵלֶּה.

הַדָּגָן וְהַדְּגָנִיָּה חֲבֵרִים טוֹבִים הֵם, בְּמָקוֹם בּוֹ עוֹלָה הַדְּגָנִיָּה שָׁם יַעֲלוּ גַּם שִׁבֳּלֵי דָּגָן. – אוֹמְרִים בְּנֵי הָאָדָם זֶה לָזֶה.

– הָבָה נִשְׁתֹּל דְּגָנִית גַּם בַּגִּנּוֹת שֶׁלָּנוּ! –אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, – בָּזֶה נַבִּיעַ תּוֹדָתֵנוּ לְפֶרַח חָמוּד זֶה.

וְהַדְּגָנִיָּה גְּדֵלָה לָהּ כַּיּוֹם בְּגִנּוֹת הַפְּרָחִים וְהִיא פּוֹרַחַת בְּצִבְעֵי הַכָּחֹל וְהַוָּרֹד הַחֲמוּדִים. בְּנֵי אָדָם נֶהֱנִים לְמַרְאֵה פְּרָחִים אֵלֶּה הַנָּאִים, כִּי זוֹכְרִים הֵם אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַפֶּרַח הַזֶּה לָאָדָם בִּימֵי קֶדֶם.

וְהַפְּרָחִים וְהַקּוֹצִים הָרָעִים! הֵם נִשְׁאֲרוּ גְּדֵלִים רַק בְּצִדֵּי דְּרָכִים וּבִגְבוּל שְׂדוֹת הַחִטָּה. עוֹלִים הֵם בִּימֵי הָאָבִיב וְהֵם מִתְפַּקְּעִים מַמָּשׁ מִקִּנְאָה לְמַרְאֵה הַחִטָּה אֲשֶׁר הָאָדָם מְפַנֵּק אוֹתָהּ וְנוֹתֵן לָהּ כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ, וְאִלּוּ הֵם – מִסְכֵּנִים, מְרֻחָקִים וְנִדְחָקִים הַצִּדָּה.

– כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לָכֶם! – אָמְרוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַפָּרָג, – רְצִיתֶם לְהָצִיק וּלְהַזִּיק לְגַרְעִינֵי הַחִטָּה, וְסוֹפְכֶם שֶׁדָּחֲקוּ אֶתְכֶם וְהִרְחִיקוּ אֶתְכֶם.

וּפִרְחֵי הַדָּגָן, בְּשָׁמְעָם דִּבְרֵי הַיְלָדִים, דּוֹמֶה שֶׁאַף הֵם לוֹחֲשִׁים־רוֹחֲשִׁים:

– אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ. טוֹב לַצַּדִּיק וְטוֹב לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הֵם אוֹכְלִים אֶת הַפְּרִי אֲשֶׁר זָרָעוּ. רַע לָרָעִים! טוֹב לַטּוֹבִים!

א

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְעוֹרֵר יוֹרָם לְקוֹל שָׁאוֹן וָרַעַשׁ שֶׁנִּשְׁמַע בֶּחָצֵר.

בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט הֶחֱלִיק הַקָּטָן חִישׁ מַהֵר מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּמִהַר לָצֵאת הַחוּצָה. בְּכֻתָּנְתּוֹ לְעוֹרוֹ עָמַד הַיֶּלֶד עַל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת הַצּוֹפָה אֶל עֵבֶר הֶחָצֵר וְהִבִּיט אֶל הַנַּעֲשֶׂה עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם.

לְפָנָיו נִגְלָה מַחֲזֶה מְעַנְיֵן: אַבָּא עָמַד בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְהוּא לָבוּשׁ פַּרְוָה חַמָּה וְיָדָיו טוֹרְחוֹת וְעוֹסְקוֹת בַּמַּחֲרֵשׁוֹת, שֶׁעָמְדוּ לְיַד הָאֻרְוָה. הַפּוֹעֲלִים הָאֲחֵרִים הָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים מִי לָאֻרְוָה, וּמִי לַסְּכָכָה וְאַף הֵם נִרְאוּ כַּעֲסוּקִים מְאֹד.

לְבַסּוֹף הוּצְאוּ הַסּוּסִים הַחוּצָה כְּשֶׁעֲלֵיהֶם צְמוּדָה הָרִתְמָה. הֵם הוּבְלוּ אֶל הָעֲגָלָה וּמִיָּד הֵחֵלּוּ לִרְתּוֹם אוֹתָם אֶל הַיָּצוּל הָאָרֹךְ.

נָאֶה הָיָה מַרְאֵה הַסּוּסִים הַשְּׂבֵעִים. עוֹרָם הֶחָלָק וְהַמִּתְנוֹצֵץ וְיַרְכֵיהֶם הַמִּלֵאוֹת, הֵעִידוּ כִּי יָמִים טוֹבִים, יְמֵי בַּטָּלָה נְעִימִים, עָבְרוּ עֲלֵיהֶם עַד עָתָּה.

הָעוֹבְדִים הֵחֵלּוּ רוֹתְמִים אֶת הַסּוּסִים וְאַבָּא מִהֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּחֲרֵשׁוֹת לְחֵיק הָעֲגָלָה. אַחֲרֵי כֵן הֹעֲלוּ הָאַבְטָס, הַשֹּׁקֶת וּשְׁאָר כֵּלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.

– “אַבָּא” –הֵרִיעַ לְפֶתַע קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד “אַבָּא! קַח גַּם אוֹתִי אִתְּךָ אֶל הַשָּׂדֶה!”

– “שׁוֹבָב שֶׁכְּמוֹתְךָ!”– נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָרוֹגֵז שֶׁל הָאָב! – מַדּוּעַ זֶה קַמְתָּ כָּל כָּךְ מֻקְדָּם! אֵיךְ זֶה הֵעַזְתָּ לָצֵאת הַחוּצָה כְּשֶׁאַתָּה כִּמְעַט עָרֹם וְיָחֵף! שׁוּב כְּרֶגַע אֶל הַמִּטָּה! הֵן עוֹד קַר בַּחוּץ!"

אַךְ הַיֶּלֶד לֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ.

הַרְאִיתֶם שׁוֹבָב שֶׁכְּמוֹתוֹ? – הִצְטַחֵק הָאָב וַיִּפְנֶה אֶל הָעוֹבְדִים: – בְּבֹקֶר חֹרֶף קַר שֶׁכָּזֶה מֵעֵז זֶה הַתִּינוֹק לָצֵאת הַחוּצָה בְּכֻתָּנְתוֹ לְעוֹרוֹ בִּלְבָד! וּבְלִי נַעֲלַיִם לְרַגְלָיו!

וּכְשֶׁלֹּא הִשְׁפִּיעוּ הַדְּבָרִים, מִהֵר אַבָּא לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת הַסּוֹרֵר לְמִטָּתוֹ.

– אַבָּא! – הִתְחַנֵּן הַיֶּלֶד בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק וְהַמִּתְחַטֵּא: “רוֹצֶה אֲנִי לָצֵאת עִמָּכֶם אֶל הַשָּׂדֶה”?

שָׁעָה אֲרֻכָּה פִּרְכֵּס הַיֶּלֶד וְהִתְרַפֵּק עַל זְרוֹעוֹתָיו הָאַמִּיצוֹת שֶׁל הָאָב. הוּא לֹא נִרְגַּע עַד כִּי הִבְטִיחוֹ אָבִיו כִּי מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם יִקַּח אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַשָּׂדֶה.

וְאַבָּא אָמְנָם קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר, מִשֶּׁיָּבְשָׁה הָאֲדָמָה וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם הֵפִיצָה חֹם מָתוֹק –הוֹדִיעַ הָאָב לִבְנוֹ: “מָחָר אָנוּ יוֹצְאִים יַחַד אֶל הַשָּׂדֶה”.

אוֹתוֹ לַיְלָה נִדְמָה לוֹ לְיוֹרָם כְּאִלּוּ הוּא אָרֹךְ, אָרֹךְ! מִפַּעַם לְפַעַם הִתְעוֹרֵר הַקָּטָן בְּבֶהָלָה כִּי פָּחַד שֶׁמָּא כְּבָר אֵחַר אֶת מוֹעֵד צֵאת הָעֲגָלָה לְדַרְכָּהּ.

ב

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי־הַבַּיִת עוֹד הָיוּ שׁוֹכְבִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם, עֲטוּפִים וּמִתְחַמְמִים מִתַּחַת לִשְׂמִיכוֹתֵיהֶם הֶעָבוֹת, כְּבָר הִתְעוֹרֵר יוֹרָם, קָפַץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּמִיָּד הֵחֵל מִתְלַבֵּשׁ. לְקוֹל הַשָּׁאוֹן הִתְעוֹרֵר הָאָב וְחִיּוּךְ קַל הִשְׁתַּפֵּךְ עַל פָּנָיו לְמַרְאֵה הַיֶּלֶד הַזָּרִיז.

חִישׁ מַהֵר קָם אַבָּא וְהֵחֵל בַּהֲכָנוֹֹת לִקְרַאת הַנְּסִיעָה. וּכְשֶׁנִּרְאוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת בּוֹקְעוֹת אֶת שִׁרְיוֹן הָעֲנָנִים, הָיְתָה כְּבָר הָעֲגָלָה מְהַלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הַחוֹלוֹת וְגַלְגַּלֶּיהָ מַשְׁאִירִים חֲרִיצִים עֲמֻקִּים בֶּעָפָר הָרַךְ וְהָאֲדַמְדַּם.

הַשַּׁיָּרָה הִגִּיעָה אֶל הַשָּׂדֶה. בְּתִמָּהוֹן הִסְתַּכֵּל יוֹרָם עַל פְּנֵי יָם הַשִּׁבֳּלִים הַיְרֻקּוֹת אֲשֶׁר נִדְמָה כְּאִלּוּ בִּן־לַיְלָה צָמַח וְעָלָה לְמַעְלָה לְמָעְלָה.

– פֶּלֶא פְּלָאִים – קָרָא הַיֶּלֶד. – הֵן רַק לִפְנֵי שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם הָיְתָה הַתְּבוּאָה כֹּה נְמוּכָה וְכֵיצַד זֶה מִהֲרוּ וְעָלוּ הַגִּבְעוֹלִים?

אֵין פֶּלֶא בַּדָּבָר –הֵשִׁיב הָאָב. –הֵן יְמֵי הַקֹּר חָלְפוּ עָבְרוּ, כְּבָר חָשִׁים אָנוּ בְּפַעֲמֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים.

הַאִם לֹא תַּרְגִּישׁ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ אָבִיב חַמָּה הַחוֹלֶפֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת פָּנֶיךָ?? רוּחוֹת אֵלּוּ מְזָרְזוֹת וּמְעוֹרְרוֹת אֶת הַדְּשָׁאִים כִּי יְמַהֲרוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִפְרְחוּ.

הַאֻמְנָם! –הִמְהֵם יוֹרָם בְּשֵׁפֶל קוֹלוֹ וְלֹא יָסָף.

וּבֵינָתַיִם הֻתְּרוּ הַסּוּסִים מִן הָעֲגָלָה. אַבָּא וּפוֹעֲלָיו נִגְּשׁוּ לַעֲבוֹדָה. הֵם נָעֲצוּ אֶת מַחְרְשׁוֹתֵיהֶם בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה וְעַד מְהֵרָה נִתְגַּלּוּ פַּסִים רְחָבִים שֶׁל רְגָבִים חֲרוּשִׁים נוֹצְצִים וּמַהְבִּילִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

לְאַט לְאַט הִרְחִיקוּם הָעוֹבְדִים זֶה מִזֶּה. הֵם פָּנוּ מִי לִימִין וּמִי לִשְׂמֹאל וְיוֹרָם נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הָרָחָב.

שִׁעֲמוּם תָּקַף אֶת הַיֶּלֶד. לְאַחַר שֶׁאָכַל אֲרֻחַת הַבֹּקֶר, הֵחֵל הַקָּטָן מְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה כִּי רָצָה לְבַקֵּשׁ פְּרָחִים נָאִים. הוּא הֶחְלִיט לְהַפְתִּיעַ אֶת אִמּוֹ, בַּהֲבִיאוֹ לָהּ זֵר פְּרָחִים נָאֶה מֵאֲשֶׁר לִקֵּט בֵּין הַקָּמָה. וּבְעוֹד הַטִּבְעוֹנִי הַצָּעִיר פּוֹסֵעַ בֵּין הַשִּׁבֳּלִים הָעוֹלוֹת וְהִנֵּה נִרְאָה לוֹ בִּפְאַת הַשָּׂדֶה צֶמַח בַּעַל עָלִים רְחָבִים וּמְקֻמָּטִים וְהֵם פְּזוּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּחִפָּזוֹן קָרַב הַיֶּלֶד אֶל הַצֶּמַח הַמּוּזָר וּלְפָנָיו נִגְלוּ כַּמָּה עָלִים מִשְׂתָּרְעִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְהֵם מְסֻלְסָלִים וּגְדוֹלִים לְמַדָּי.

כָּרַע יוֹרָם עַל בִּרְכָּיו וְהֵחֵל בּוֹחֵן וּבוֹדֵק צֶמַח מוּזָר זֶה. הִבְחִין יוֹרָם וְרָאָה פְּרָחִים מְגֻלִּים וּקְטַנִּים בַּעֲלֵי חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְהֵם מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים לָרֹב בֵּין הֶעָלִים. קָטַף הַיֶּלֶד מִן הַפְּרָחִים וְאַחַָּר מָצָא עָלֶה גָדוֹל וְנָאֶה וְהֶחְלִיט לְקָטְפוֹ אַף הוּא.

כָּל זֶה –חָשַׁב הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ –אָבִיא אֶל הַמּוֹרֶה. הוּא בְּוַדַּאי יִשְׂמַח לִרְאוֹת צֶמַח מוּזָר זֶה.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה טִיֵּל יוֹרָם בַּשָּׂדֶה וְאָסַף לוֹ זֵר גָּדוֹל וְנָאֶה. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת אִמָּא לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הָאָבִיב, אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ בְּנָהּ מִן הַשָּׂדֶה.

ג

לְמָחֳרָת הֵבִיא יוֹרָם אֶת הֶעָלֶה עַל פְּרָחָיו אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר. רָאָה הַמּוֹרֶה אֶת הַצֶּמַח וּנְהָרָה הוֹפִיעָה עַל פָּנָיו.

– הֵן אֵלֶּה הֵם הַדּוּדָאִים! הַדּוּדָאִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ! –קָרָא בְּחִבָּה וְהֶחֱלִיק בְּשִׂמְחָה עַל פְּנֵי הֶעָלֶה הַמְקֻמָּטִים וְהַנּוֹצְצִים.

– הֲיוֹדְעִים אַתֶּם? – פָּנָה הַמּוֹרֶה אֶל הַיְלָדִים – זֶהוּ צֶמַח רַב־שְׁנָתִי וְשָׁרְשׁוֹ עָמֹק מְאֹד. רַבּוֹת נִסּוּ בְּנֵי־אָדָם לַעֲקוֹר אוֹתוֹ עַל שָׁרָשָׁיו וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם. לְעֵת קְצִיר הַחִטָּה – מַבְשִׁילִים הַפֵּרוֹת הָעֲגֻלִּים וְרֵיחָם הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק.

– מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי צֶמַח מְשֻׁנֶּה זֶה – הִתְנַצֵּל אֵלִיָּהוּ.

– וְכִי מָה הַפֶּלֶא! – לָעֲגָה גְאֻלָּה לְאֵלִיָּהוּ. – הֵן מֵעוֹלָם לֹא יָצָאתָ אֶל מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הַמּוֹשָׁבָה וְכָאן בָּרְחוֹב לֹא תִּמְצָא אֶת אֵלֶּה הַדּוּדָאִים.

– יוֹדְעִים אַתֶּם! –הִצִּיעַ נִמְרוֹד לאַחַר הִסּוּס קַל: – הָבָה נֵצֵא יוֹם אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִמְצָא אֶת הַדּוּדָאִים הַנִּפְלָאִים, נַחְפּוֹר בָּאֲדָמָה עַד אֲשֶׁר נוֹצִיא אוֹתָם עַל שָׁרְשָׁם הָאָרֹךְ.

– זֶה בֶּאֱמֶת רַעְיוֹן נִפְלָא! – הֵרִיעוּ כַּמָּה יְלָדִים לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה.

– אַף אֲנִי אֶצְטָרֵף אֲלֵיכֶם –הִצִּיעַ הַמּוֹרֶה. –הֲמַסְכִּימִים אַתֶּם?

– בְּרָצוֹן רַב! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים, כִּי שָׂמְחוּ לְטַיֵּל עִם מוֹרָם.

לְמָחֳרָת אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָצְאָה הַחֲבוּרָה לַדָּרֶךְ. הֵם שָׂמְחוּ מְאֹד לִשְׁאוֹף אֶל קִרְבָּם אֶת רֵיַח הָאֲדָמָה הַטּוֹב וְהֶחָם. גְּאֻלָּה הָיְתָה מִתְרוֹצֶצֶת פֹּה וְשָׁם וְאָסְפָה מִן הַפְּרָחִים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ פּוֹרְחִים בַּשָּׂדֶה בִּשְׁלַל צְבָעִים. אֵלִיָּהוּ שֶׁנָעַל לְרַגְלָיו מַגָּפֵי גוּמִי גְבוֹהִים, שָׂמַח לְבוֹסֵס בְּרַגְלָיו בְּכָל שְׁלוּלִית מַיִם עוֹמְדִים וּבְכָל בִּצָּה קְטַנָּה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ בַּדָּרֶךְ.

יוֹרָם כִּמְעַט שֶׁכָּרַע תַּחַת עֻלּוֹ שֶׁל הַמַּעְדֵר הַכָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו בְּכָבְדוֹ. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הַיֶּלֶד מִתְחַנֵּן לִפְנֵי חֲבֵרָיו כִּי יַעַזְרוּ לוֹ וְיִשְׂאוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ.

הַחֲבוּרָה הִגִּיעָה אֶל הַשָּׂדֶה. יוֹרָם הֶרְאָה על מְקוֹם גִּדּוּלוֹ שֶׁל צֶמַח הַדּוּדִָאִים. מִיָּד הִתְנַדְּבוּ הַזְּרִיזִים בַּיְלָדִים וְהֵחֵלּוּ בַּחֲפִירָה. הַבַּטְלָנִים נָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּמִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ מַשְׁמִיעִים וּמוֹדִיעִים בְּצָהֳלָה עַל מְצִיאוֹתֵיהֶם.

– הִנֵּה מָצָאתִי דּוּדָאִים! גַּם אֲנִי מָצָאתִי! גַּם אֲנִי! – עָנוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה בִּתְרוּעָה.

וּבֵינָתַיִם עוֹשִׂים הַחוֹפְרִים מְלַאכְתָּם. יִגְאָל הֵחֵל מֵזִיעַ וְעוֹד מְעַט וְהוּא פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ הַכָּבֵד גַּם אֶת חֻלְצָתוֹ – אַף כִּי קַר הָיָה בְּיוֹם חֹרֶף זֶה.

הַבּוֹר הָיָה כְּבָר עָמֹק לְמַדַּי וּבְכָל זֹאת טֶרֶם נִרְאָה סוֹפוֹ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ.

– חֲבֵרִים! –הֵרִיעַ קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם: –הִגַּעְנוּ כְּבָר לְעֹמֶק שֶׁל יוֹתֵר מִמֶּטֶר אֶחָד וַעֲדַיִן לֹא מָצָאנוּ אֶת קְצֵה שָׁרְשׁוֹ שֶׁל צֶמַח הַדּוּדָאִים.

– וְעַתָּה הִנְנוּ כְּבָר בָּעֹמֶק שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ – הוֹדִיעַ אֵלִיָּהוּ לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה.

– נוּ? וְאֶת קָצֵהוּ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ כְּבָר מְצָאתֶם? – חָקְרוּ הַבָּנוֹת, שֶׁקָּרְבוּ וְעָמְדוּ תְּמֵהוֹת לְמַרְאֵה הַבּוֹר.

– מָתַי סוֹף סוֹף נִרְאֶה אֶת קָצֵהוֹ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ? – חָקְרוּ הַיְלָדִים אֶת הַמּוֹרֶה.

– אַף אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ – מָשַׁךְ הַמּוֹרֶה בִּכְתֵפָיו.

לְפֶתַע נָטָה הַקֶּלַח שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל בְּלִימָה וְנָפַל לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הֶעָמֹק.

– נָפַל הַצֶּמַח! – הֵרִיעוּ הַחֶבְרַיָּה, וּמִיָּד קָפַץ הַמּוֹרֶה וְאַחֲרָיו יֶתֶר הַיְלָדִים אֶל תּוֹךְ הַחֲפִירָה. הַמּוֹרֶה נָטַל אֶת הַנּוֹפֵל וֶהֱרִימוֹ לְעֵינֵי כָּל הַיְלָדִים . – הַבִּיטּו נָא, אֵיזֶה אֹרֶךְ שֶׁל שֹׁרֶשׁ! וְכַמָּה הוּא עָבֶה! – קָרְאּו וְחָזְרוּ וְקָרְאוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

– שִׂימוּ לֵב! בְּרֵאשִׁית הָיָה זֶה שֹׁרֶשׁ אֶחָד וְאַחַר נֶחֱלַק וְהָיָה לִשְׁנַיִם – הֵעִיר יוֹרָם.

– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי זֶה הַצֶּמַח בְּמִבְנֵהוּ דוֹמֶה הוּא מַמָּשׁ לְיֶלֶד. הִנֵּה הַגּוּפָה, הִנֵּה הָרַגְלַיִם הַשְּׁתָּיִם!

– נָכוֹן מְאֹד! מַמָּשׁ כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן! – הִסְכִּימוּ רַבִּים מֵהַיְלָדִים לְדִבְרֵי לֵאָה הַחֲכָמָה.

וְהַמּוֹרֶה הוֹסִיף: נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם, הַיְלָדִים! כְּבָר מִימֵי קֶדֶם הִשְׁגִּיחוּ בְּנֵי אָדָם בְּצוּרָתוֹ זוֹ הַמְשֻׁנָּה שֶׁל צֶמַח הַדּוּדָאִים, וְעַל כֵּן הֶאֱמִינוּ כִּי קֶסֶם בּוֹ. עַל כֵּן הֵחֵלּוּ לְאַט לְאַט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֹּׁרֶשׁ אוֹ בַּפֵּרוֹת לְשֵׁם מַרְפֵּא.

– עוֹד הַיְלָדִים מִתְעַנְיְנִים בַּצֶּמַח הַמּוּזָר עַל שָׁרְשׁוֹ הַמַּפְלִיא וְהִנֵּה נִגַּשׁ עֲמִירָם וְהֶרְאָה לַמּוֹרֶה עַל פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים הַיְרֻקִּים.

– פֵּרוֹת אֵלֶּה – אָמַר הַמּוֹרֶה –עֲתִידִים לְהַצְהִיב בְּקָרוֹב, וְאָז יִהְיוּ רְאוּיִם לַאֲכִילָה. עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי הַצִּיפָה רֵיחָהּ נָעִים וְהִיא טוֹבָה לְמַאֲכָל.

וּבֵינָתַיִם הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהַחֶבְרַיָּה הֶחְלִיטוּ לָשׁוּב הַבָּיְתָה. עֲמוּסֵי שָׁלָל הִגִּיעוּ הַקְּטַנִים אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר כְּשֶׁקֶּלַח הַדּוּדָאִים נִשָּׂא עַל יָדָם – אוֹת לִפְעֻלָּתָם הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹם זֶה.

ד

חַג הַפֶּסַח הִגִּיעַ. הַתְּבוּאָה כְּבָר הִצְהִיבָה. גַּלִים גַלִּילִים שֶׁל רוּחוֹת שׁוֹבֵבוֹת הָיוּ בָּאוֹת לִפְרָקִים וְהָיוּ מְפִיחוֹת בְּיָם הַשִּׁבֳּלִים, אֲשֶׁר כָּרְעוּ לָאָרֶץ מִלַּחַץ הָרוּחוֹת הַפּוֹחֲזוֹת.

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ הַיְלָדִים לִרְאוֹת בַּקָּמָה וְלִקְטוֹף מְלִילוֹת. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַעֲלוֹת מְדוּרָה וְלִקְלוֹת בָּהּ אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת גַּרְגְּרֵי חִטָּה רַכִּים וְטוֹבִים וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם קָלִי.

עוֹד הַחֶבְרַיָּה נְפוֹצִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְבַקֵּשׁ מְלִילוֹת וְהִנֵּה גִלָּה יוֹרָם צִבּוּרֵי דוּדָאִים. הֶעָלִים הָיוּ יבשים לְמֶחֱצָה, אַךְ יוֹרָם הֵחֵל נוֹבֵר בֵּינֵיהֶם וּלְשִׂמְחָתוֹ מָצָא הַרְבֵּה כַּדּוּרֵי דוּדָאִים וְהֵם צְהֻבִּים וְרֵיחָנִים מְאֹד.

– דּוּדָאִים מָצָאתִי! –צָרַח יוֹרָם בְּקוֹלוֹ הַדַּק וּמִיָּד הֵחֵל לֶאֱרוֹת אֶל כִּיסֵי מִכְנָסָיו מִן הַכַּדּוּרוֹנִים הַנָּאִים. נִתְלַקְּטוּ הַחֶבְרַיָּה לִרְאוֹת בַּדּוּדָאִים.

– אֵיזֶה רֵיחַ נֶהְדָּר לָהֶם! – קָרְאָה גְאֻלָּה וְהִגִּישָׁה אֶחָד מֵהֶם אֶל אַפָּהּ. קִנְאָה אָחֲזָה אֶת הָאֲחֵרִים וּמִיָּד נָפוֹצוּ כֻלָּם לְבַקֵּשׁ אֶת פֵּרוֹת הַפְּלָאִים.

– הַאִם מֻתָּר לֶאֱכוֹל מִן הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ בְּהִסּוּס מָה.

– אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁרַעַל בָּהֶם! לֹא כַדַּאי לֶאֱכוֹל מֵהֶם! – הִזְהִירָה אֶרְאֶלָּה הַפַּחְדָּנִית. – שִׁמְעוּ נָא! – הִשְׁתִּיק יוֹרָם אֶת הַדּוֹבְרִים. – הִנֵּה קָרֵב וְהוֹלֵךְ הָרוֹעֶה. הוּא וַדַּאי יוֹדֵעַ, אִם מֻתָּר אוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת שָׂדֶה אֵלּוּ.

קָרְבוּ הַיְלָדִים אֶל הָרוֹעֶה וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת שְׁלָלָם. רָאָה הָרוֹעֶה אֶת הַדּוֹדָאִים וַיֹּאמַר: קְטַפְתֶּם מִפֵּרוֹת הַשָּׂטָן! הִזָּהֲרוּ לָכֶם. הָעֲרָבִים מַאֲמִינִים כָל הָאוֹכֵל מִפֵּרוֹת אֵלֶּה –סוֹפוֹ שֶׁיִּשְׁתַּגֵּעַ.

– אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם כִּי הַצִּיפָה שֶׁל הַפֵּרוֹת טוֹבָה הִיא, אַךְ חָלִילָה לָכֶם מֵאֲכוֹל אֶת הַגַּרְעִינִים הַלָּלוּ – מָוֶת בָּהֶם.

אֵלִיָּהוּ לָבַשׁ עֹז וְתָקַע שִׁנָּיו בְּצִיפַת הַפְּרִי.

– נִפְלָא! נֶהְדָּר! –קָרָא לְאַחַר רֶגַע וְהֵחֵל מְלַקֵּק אֶת הַמִּיץ הַחֲמַצְמַץ־מָתוֹק שֶׁנָּזַל עַל סַנְטְרוֹ.

– טַעַם גַּן־עֵדֶן מַמָּשׁ! – קָרְאוּ גְּאֻלָּה וְיוֹרָם, שֶׁעָשׂוּ אַף הֵם כְּמַעֲשֵׂה חֲֳבֵרָם.

לְעֵת עֶרֶב חָזְרוּ הַיְלָדִים עֲמוּסֵי שְׁלַל דּוּדָאִים הַבָּיְתָה. בְּהִכָּנְסָם נִתְמַלֵּא הַבַּיִת מֵרֵיחַ הַפֵּרוֹת, וְקָטָן וְגָדוֹל הִרְחִיבּו נְחִירֵיהֶם וְשָׁאֲפוּ אוֹתוֹ בְּתַאֲוָה אֶל קִרְבָּם.

– מִיהוּ זֶה הַמְבַשֵּׂם אֶת אֲוִיר הָעֶרֶב? – שָׁאֲלוּ זָקֵן וָנַעַר.

וְהַיְלָדִים הֵשִׁיבוּ: הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחָם – עֵת הָאָבִיב הִגִּיעָה וְהִיא אֲשֶׁר הִבְשִׁילָה אֶת פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים.