א    🔗

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְעוֹרֵר יוֹרָם לְקוֹל שָׁאוֹן וָרַעַשׁ שֶׁנִּשְׁמַע בֶּחָצֵר.

בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט הֶחֱלִיק הַקָּטָן חִישׁ מַהֵר מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּמִהַר לָצֵאת הַחוּצָה. בְּכֻתָּנְתּוֹ לְעוֹרוֹ עָמַד הַיֶּלֶד עַל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת הַצּוֹפָה אֶל עֵבֶר הֶחָצֵר וְהִבִּיט אֶל הַנַּעֲשֶׂה עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם.

לְפָנָיו נִגְלָה מַחֲזֶה מְעַנְיֵן: אַבָּא עָמַד בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְהוּא לָבוּשׁ פַּרְוָה חַמָּה וְיָדָיו טוֹרְחוֹת וְעוֹסְקוֹת בַּמַּחֲרֵשׁוֹת, שֶׁעָמְדוּ לְיַד הָאֻרְוָה. הַפּוֹעֲלִים הָאֲחֵרִים הָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים מִי לָאֻרְוָה, וּמִי לַסְּכָכָה וְאַף הֵם נִרְאוּ כַּעֲסוּקִים מְאֹד.

לְבַסּוֹף הוּצְאוּ הַסּוּסִים הַחוּצָה כְּשֶׁעֲלֵיהֶם צְמוּדָה הָרִתְמָה. הֵם הוּבְלוּ אֶל הָעֲגָלָה וּמִיָּד הֵחֵלּוּ לִרְתּוֹם אוֹתָם אֶל הַיָּצוּל הָאָרֹךְ.

נָאֶה הָיָה מַרְאֵה הַסּוּסִים הַשְּׂבֵעִים. עוֹרָם הֶחָלָק וְהַמִּתְנוֹצֵץ וְיַרְכֵיהֶם הַמִּלֵאוֹת, הֵעִידוּ כִּי יָמִים טוֹבִים, יְמֵי בַּטָּלָה נְעִימִים, עָבְרוּ עֲלֵיהֶם עַד עָתָּה.

הָעוֹבְדִים הֵחֵלּוּ רוֹתְמִים אֶת הַסּוּסִים וְאַבָּא מִהֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּחֲרֵשׁוֹת לְחֵיק הָעֲגָלָה. אַחֲרֵי כֵן הֹעֲלוּ הָאַבְטָס, הַשֹּׁקֶת וּשְׁאָר כֵּלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.

– “אַבָּא” –הֵרִיעַ לְפֶתַע קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד “אַבָּא! קַח גַּם אוֹתִי אִתְּךָ אֶל הַשָּׂדֶה!”

– “שׁוֹבָב שֶׁכְּמוֹתְךָ!”– נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָרוֹגֵז שֶׁל הָאָב! – מַדּוּעַ זֶה קַמְתָּ כָּל כָּךְ מֻקְדָּם! אֵיךְ זֶה הֵעַזְתָּ לָצֵאת הַחוּצָה כְּשֶׁאַתָּה כִּמְעַט עָרֹם וְיָחֵף! שׁוּב כְּרֶגַע אֶל הַמִּטָּה! הֵן עוֹד קַר בַּחוּץ!"

אַךְ הַיֶּלֶד לֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ.

הַרְאִיתֶם שׁוֹבָב שֶׁכְּמוֹתוֹ? – הִצְטַחֵק הָאָב וַיִּפְנֶה אֶל הָעוֹבְדִים: – בְּבֹקֶר חֹרֶף קַר שֶׁכָּזֶה מֵעֵז זֶה הַתִּינוֹק לָצֵאת הַחוּצָה בְּכֻתָּנְתוֹ לְעוֹרוֹ בִּלְבָד! וּבְלִי נַעֲלַיִם לְרַגְלָיו!

וּכְשֶׁלֹּא הִשְׁפִּיעוּ הַדְּבָרִים, מִהֵר אַבָּא לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת הַסּוֹרֵר לְמִטָּתוֹ.

– אַבָּא! – הִתְחַנֵּן הַיֶּלֶד בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק וְהַמִּתְחַטֵּא: “רוֹצֶה אֲנִי לָצֵאת עִמָּכֶם אֶל הַשָּׂדֶה”?

שָׁעָה אֲרֻכָּה פִּרְכֵּס הַיֶּלֶד וְהִתְרַפֵּק עַל זְרוֹעוֹתָיו הָאַמִּיצוֹת שֶׁל הָאָב. הוּא לֹא נִרְגַּע עַד כִּי הִבְטִיחוֹ אָבִיו כִּי מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם יִקַּח אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַשָּׂדֶה.

וְאַבָּא אָמְנָם קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר, מִשֶּׁיָּבְשָׁה הָאֲדָמָה וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם הֵפִיצָה חֹם מָתוֹק –הוֹדִיעַ הָאָב לִבְנוֹ: “מָחָר אָנוּ יוֹצְאִים יַחַד אֶל הַשָּׂדֶה”.

אוֹתוֹ לַיְלָה נִדְמָה לוֹ לְיוֹרָם כְּאִלּוּ הוּא אָרֹךְ, אָרֹךְ! מִפַּעַם לְפַעַם הִתְעוֹרֵר הַקָּטָן בְּבֶהָלָה כִּי פָּחַד שֶׁמָּא כְּבָר אֵחַר אֶת מוֹעֵד צֵאת הָעֲגָלָה לְדַרְכָּהּ.

ב    🔗

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי־הַבַּיִת עוֹד הָיוּ שׁוֹכְבִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם, עֲטוּפִים וּמִתְחַמְמִים מִתַּחַת לִשְׂמִיכוֹתֵיהֶם הֶעָבוֹת, כְּבָר הִתְעוֹרֵר יוֹרָם, קָפַץ מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּמִיָּד הֵחֵל מִתְלַבֵּשׁ. לְקוֹל הַשָּׁאוֹן הִתְעוֹרֵר הָאָב וְחִיּוּךְ קַל הִשְׁתַּפֵּךְ עַל פָּנָיו לְמַרְאֵה הַיֶּלֶד הַזָּרִיז.

חִישׁ מַהֵר קָם אַבָּא וְהֵחֵל בַּהֲכָנוֹֹת לִקְרַאת הַנְּסִיעָה. וּכְשֶׁנִּרְאוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת בּוֹקְעוֹת אֶת שִׁרְיוֹן הָעֲנָנִים, הָיְתָה כְּבָר הָעֲגָלָה מְהַלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הַחוֹלוֹת וְגַלְגַּלֶּיהָ מַשְׁאִירִים חֲרִיצִים עֲמֻקִּים בֶּעָפָר הָרַךְ וְהָאֲדַמְדַּם.

הַשַּׁיָּרָה הִגִּיעָה אֶל הַשָּׂדֶה. בְּתִמָּהוֹן הִסְתַּכֵּל יוֹרָם עַל פְּנֵי יָם הַשִּׁבֳּלִים הַיְרֻקּוֹת אֲשֶׁר נִדְמָה כְּאִלּוּ בִּן־לַיְלָה צָמַח וְעָלָה לְמַעְלָה לְמָעְלָה.

– פֶּלֶא פְּלָאִים – קָרָא הַיֶּלֶד. – הֵן רַק לִפְנֵי שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם הָיְתָה הַתְּבוּאָה כֹּה נְמוּכָה וְכֵיצַד זֶה מִהֲרוּ וְעָלוּ הַגִּבְעוֹלִים?

אֵין פֶּלֶא בַּדָּבָר –הֵשִׁיב הָאָב. –הֵן יְמֵי הַקֹּר חָלְפוּ עָבְרוּ, כְּבָר חָשִׁים אָנוּ בְּפַעֲמֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים.

הַאִם לֹא תַּרְגִּישׁ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ אָבִיב חַמָּה הַחוֹלֶפֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת פָּנֶיךָ?? רוּחוֹת אֵלּוּ מְזָרְזוֹת וּמְעוֹרְרוֹת אֶת הַדְּשָׁאִים כִּי יְמַהֲרוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִפְרְחוּ.

הַאֻמְנָם! –הִמְהֵם יוֹרָם בְּשֵׁפֶל קוֹלוֹ וְלֹא יָסָף.

וּבֵינָתַיִם הֻתְּרוּ הַסּוּסִים מִן הָעֲגָלָה. אַבָּא וּפוֹעֲלָיו נִגְּשׁוּ לַעֲבוֹדָה. הֵם נָעֲצוּ אֶת מַחְרְשׁוֹתֵיהֶם בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה וְעַד מְהֵרָה נִתְגַּלּוּ פַּסִים רְחָבִים שֶׁל רְגָבִים חֲרוּשִׁים נוֹצְצִים וּמַהְבִּילִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

לְאַט לְאַט הִרְחִיקוּם הָעוֹבְדִים זֶה מִזֶּה. הֵם פָּנוּ מִי לִימִין וּמִי לִשְׂמֹאל וְיוֹרָם נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הָרָחָב.

שִׁעֲמוּם תָּקַף אֶת הַיֶּלֶד. לְאַחַר שֶׁאָכַל אֲרֻחַת הַבֹּקֶר, הֵחֵל הַקָּטָן מְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה כִּי רָצָה לְבַקֵּשׁ פְּרָחִים נָאִים. הוּא הֶחְלִיט לְהַפְתִּיעַ אֶת אִמּוֹ, בַּהֲבִיאוֹ לָהּ זֵר פְּרָחִים נָאֶה מֵאֲשֶׁר לִקֵּט בֵּין הַקָּמָה. וּבְעוֹד הַטִּבְעוֹנִי הַצָּעִיר פּוֹסֵעַ בֵּין הַשִּׁבֳּלִים הָעוֹלוֹת וְהִנֵּה נִרְאָה לוֹ בִּפְאַת הַשָּׂדֶה צֶמַח בַּעַל עָלִים רְחָבִים וּמְקֻמָּטִים וְהֵם פְּזוּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּחִפָּזוֹן קָרַב הַיֶּלֶד אֶל הַצֶּמַח הַמּוּזָר וּלְפָנָיו נִגְלוּ כַּמָּה עָלִים מִשְׂתָּרְעִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְהֵם מְסֻלְסָלִים וּגְדוֹלִים לְמַדָּי.

כָּרַע יוֹרָם עַל בִּרְכָּיו וְהֵחֵל בּוֹחֵן וּבוֹדֵק צֶמַח מוּזָר זֶה. הִבְחִין יוֹרָם וְרָאָה פְּרָחִים מְגֻלִּים וּקְטַנִּים בַּעֲלֵי חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְהֵם מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים לָרֹב בֵּין הֶעָלִים. קָטַף הַיֶּלֶד מִן הַפְּרָחִים וְאַחַָּר מָצָא עָלֶה גָדוֹל וְנָאֶה וְהֶחְלִיט לְקָטְפוֹ אַף הוּא.

כָּל זֶה –חָשַׁב הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ –אָבִיא אֶל הַמּוֹרֶה. הוּא בְּוַדַּאי יִשְׂמַח לִרְאוֹת צֶמַח מוּזָר זֶה.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה טִיֵּל יוֹרָם בַּשָּׂדֶה וְאָסַף לוֹ זֵר גָּדוֹל וְנָאֶה. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת אִמָּא לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הָאָבִיב, אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ בְּנָהּ מִן הַשָּׂדֶה.

ג    🔗

לְמָחֳרָת הֵבִיא יוֹרָם אֶת הֶעָלֶה עַל פְּרָחָיו אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר. רָאָה הַמּוֹרֶה אֶת הַצֶּמַח וּנְהָרָה הוֹפִיעָה עַל פָּנָיו.

– הֵן אֵלֶּה הֵם הַדּוּדָאִים! הַדּוּדָאִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ! –קָרָא בְּחִבָּה וְהֶחֱלִיק בְּשִׂמְחָה עַל פְּנֵי הֶעָלֶה הַמְקֻמָּטִים וְהַנּוֹצְצִים.

– הֲיוֹדְעִים אַתֶּם? – פָּנָה הַמּוֹרֶה אֶל הַיְלָדִים – זֶהוּ צֶמַח רַב־שְׁנָתִי וְשָׁרְשׁוֹ עָמֹק מְאֹד. רַבּוֹת נִסּוּ בְּנֵי־אָדָם לַעֲקוֹר אוֹתוֹ עַל שָׁרָשָׁיו וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם. לְעֵת קְצִיר הַחִטָּה – מַבְשִׁילִים הַפֵּרוֹת הָעֲגֻלִּים וְרֵיחָם הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק.

– מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי צֶמַח מְשֻׁנֶּה זֶה – הִתְנַצֵּל אֵלִיָּהוּ.

– וְכִי מָה הַפֶּלֶא! – לָעֲגָה גְאֻלָּה לְאֵלִיָּהוּ. – הֵן מֵעוֹלָם לֹא יָצָאתָ אֶל מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הַמּוֹשָׁבָה וְכָאן בָּרְחוֹב לֹא תִּמְצָא אֶת אֵלֶּה הַדּוּדָאִים.

– יוֹדְעִים אַתֶּם! –הִצִּיעַ נִמְרוֹד לאַחַר הִסּוּס קַל: – הָבָה נֵצֵא יוֹם אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִמְצָא אֶת הַדּוּדָאִים הַנִּפְלָאִים, נַחְפּוֹר בָּאֲדָמָה עַד אֲשֶׁר נוֹצִיא אוֹתָם עַל שָׁרְשָׁם הָאָרֹךְ.

– זֶה בֶּאֱמֶת רַעְיוֹן נִפְלָא! – הֵרִיעוּ כַּמָּה יְלָדִים לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה.

– אַף אֲנִי אֶצְטָרֵף אֲלֵיכֶם –הִצִּיעַ הַמּוֹרֶה. –הֲמַסְכִּימִים אַתֶּם?

– בְּרָצוֹן רַב! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים, כִּי שָׂמְחוּ לְטַיֵּל עִם מוֹרָם.

לְמָחֳרָת אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָצְאָה הַחֲבוּרָה לַדָּרֶךְ. הֵם שָׂמְחוּ מְאֹד לִשְׁאוֹף אֶל קִרְבָּם אֶת רֵיַח הָאֲדָמָה הַטּוֹב וְהֶחָם. גְּאֻלָּה הָיְתָה מִתְרוֹצֶצֶת פֹּה וְשָׁם וְאָסְפָה מִן הַפְּרָחִים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ פּוֹרְחִים בַּשָּׂדֶה בִּשְׁלַל צְבָעִים. אֵלִיָּהוּ שֶׁנָעַל לְרַגְלָיו מַגָּפֵי גוּמִי גְבוֹהִים, שָׂמַח לְבוֹסֵס בְּרַגְלָיו בְּכָל שְׁלוּלִית מַיִם עוֹמְדִים וּבְכָל בִּצָּה קְטַנָּה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ בַּדָּרֶךְ.

יוֹרָם כִּמְעַט שֶׁכָּרַע תַּחַת עֻלּוֹ שֶׁל הַמַּעְדֵר הַכָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו בְּכָבְדוֹ. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הַיֶּלֶד מִתְחַנֵּן לִפְנֵי חֲבֵרָיו כִּי יַעַזְרוּ לוֹ וְיִשְׂאוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ.

הַחֲבוּרָה הִגִּיעָה אֶל הַשָּׂדֶה. יוֹרָם הֶרְאָה על מְקוֹם גִּדּוּלוֹ שֶׁל צֶמַח הַדּוּדִָאִים. מִיָּד הִתְנַדְּבוּ הַזְּרִיזִים בַּיְלָדִים וְהֵחֵלּוּ בַּחֲפִירָה. הַבַּטְלָנִים נָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּמִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ מַשְׁמִיעִים וּמוֹדִיעִים בְּצָהֳלָה עַל מְצִיאוֹתֵיהֶם.

– הִנֵּה מָצָאתִי דּוּדָאִים! גַּם אֲנִי מָצָאתִי! גַּם אֲנִי! – עָנוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה בִּתְרוּעָה.

וּבֵינָתַיִם עוֹשִׂים הַחוֹפְרִים מְלַאכְתָּם. יִגְאָל הֵחֵל מֵזִיעַ וְעוֹד מְעַט וְהוּא פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ הַכָּבֵד גַּם אֶת חֻלְצָתוֹ – אַף כִּי קַר הָיָה בְּיוֹם חֹרֶף זֶה.

הַבּוֹר הָיָה כְּבָר עָמֹק לְמַדַּי וּבְכָל זֹאת טֶרֶם נִרְאָה סוֹפוֹ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ.

– חֲבֵרִים! –הֵרִיעַ קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם: –הִגַּעְנוּ כְּבָר לְעֹמֶק שֶׁל יוֹתֵר מִמֶּטֶר אֶחָד וַעֲדַיִן לֹא מָצָאנוּ אֶת קְצֵה שָׁרְשׁוֹ שֶׁל צֶמַח הַדּוּדָאִים.

– וְעַתָּה הִנְנוּ כְּבָר בָּעֹמֶק שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ – הוֹדִיעַ אֵלִיָּהוּ לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה.

– נוּ? וְאֶת קָצֵהוּ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ כְּבָר מְצָאתֶם? – חָקְרוּ הַבָּנוֹת, שֶׁקָּרְבוּ וְעָמְדוּ תְּמֵהוֹת לְמַרְאֵה הַבּוֹר.

– מָתַי סוֹף סוֹף נִרְאֶה אֶת קָצֵהוֹ שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ? – חָקְרוּ הַיְלָדִים אֶת הַמּוֹרֶה.

– אַף אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ – מָשַׁךְ הַמּוֹרֶה בִּכְתֵפָיו.

לְפֶתַע נָטָה הַקֶּלַח שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל בְּלִימָה וְנָפַל לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הֶעָמֹק.

– נָפַל הַצֶּמַח! – הֵרִיעוּ הַחֶבְרַיָּה, וּמִיָּד קָפַץ הַמּוֹרֶה וְאַחֲרָיו יֶתֶר הַיְלָדִים אֶל תּוֹךְ הַחֲפִירָה. הַמּוֹרֶה נָטַל אֶת הַנּוֹפֵל וֶהֱרִימוֹ לְעֵינֵי כָּל הַיְלָדִים . – הַבִּיטּו נָא, אֵיזֶה אֹרֶךְ שֶׁל שֹׁרֶשׁ! וְכַמָּה הוּא עָבֶה! – קָרְאּו וְחָזְרוּ וְקָרְאוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

– שִׂימוּ לֵב! בְּרֵאשִׁית הָיָה זֶה שֹׁרֶשׁ אֶחָד וְאַחַר נֶחֱלַק וְהָיָה לִשְׁנַיִם – הֵעִיר יוֹרָם.

– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי זֶה הַצֶּמַח בְּמִבְנֵהוּ דוֹמֶה הוּא מַמָּשׁ לְיֶלֶד. הִנֵּה הַגּוּפָה, הִנֵּה הָרַגְלַיִם הַשְּׁתָּיִם!

– נָכוֹן מְאֹד! מַמָּשׁ כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן! – הִסְכִּימוּ רַבִּים מֵהַיְלָדִים לְדִבְרֵי לֵאָה הַחֲכָמָה.

וְהַמּוֹרֶה הוֹסִיף: נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם, הַיְלָדִים! כְּבָר מִימֵי קֶדֶם הִשְׁגִּיחוּ בְּנֵי אָדָם בְּצוּרָתוֹ זוֹ הַמְשֻׁנָּה שֶׁל צֶמַח הַדּוּדָאִים, וְעַל כֵּן הֶאֱמִינוּ כִּי קֶסֶם בּוֹ. עַל כֵּן הֵחֵלּוּ לְאַט לְאַט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֹּׁרֶשׁ אוֹ בַּפֵּרוֹת לְשֵׁם מַרְפֵּא.

– עוֹד הַיְלָדִים מִתְעַנְיְנִים בַּצֶּמַח הַמּוּזָר עַל שָׁרְשׁוֹ הַמַּפְלִיא וְהִנֵּה נִגַּשׁ עֲמִירָם וְהֶרְאָה לַמּוֹרֶה עַל פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים הַיְרֻקִּים.

– פֵּרוֹת אֵלֶּה – אָמַר הַמּוֹרֶה –עֲתִידִים לְהַצְהִיב בְּקָרוֹב, וְאָז יִהְיוּ רְאוּיִם לַאֲכִילָה. עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי הַצִּיפָה רֵיחָהּ נָעִים וְהִיא טוֹבָה לְמַאֲכָל.

וּבֵינָתַיִם הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהַחֶבְרַיָּה הֶחְלִיטוּ לָשׁוּב הַבָּיְתָה. עֲמוּסֵי שָׁלָל הִגִּיעוּ הַקְּטַנִים אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר כְּשֶׁקֶּלַח הַדּוּדָאִים נִשָּׂא עַל יָדָם – אוֹת לִפְעֻלָּתָם הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹם זֶה.

ד    🔗

חַג הַפֶּסַח הִגִּיעַ. הַתְּבוּאָה כְּבָר הִצְהִיבָה. גַּלִים גַלִּילִים שֶׁל רוּחוֹת שׁוֹבֵבוֹת הָיוּ בָּאוֹת לִפְרָקִים וְהָיוּ מְפִיחוֹת בְּיָם הַשִּׁבֳּלִים, אֲשֶׁר כָּרְעוּ לָאָרֶץ מִלַּחַץ הָרוּחוֹת הַפּוֹחֲזוֹת.

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ הַיְלָדִים לִרְאוֹת בַּקָּמָה וְלִקְטוֹף מְלִילוֹת. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַעֲלוֹת מְדוּרָה וְלִקְלוֹת בָּהּ אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת גַּרְגְּרֵי חִטָּה רַכִּים וְטוֹבִים וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם קָלִי.

עוֹד הַחֶבְרַיָּה נְפוֹצִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְבַקֵּשׁ מְלִילוֹת וְהִנֵּה גִלָּה יוֹרָם צִבּוּרֵי דוּדָאִים. הֶעָלִים הָיוּ יבשים לְמֶחֱצָה, אַךְ יוֹרָם הֵחֵל נוֹבֵר בֵּינֵיהֶם וּלְשִׂמְחָתוֹ מָצָא הַרְבֵּה כַּדּוּרֵי דוּדָאִים וְהֵם צְהֻבִּים וְרֵיחָנִים מְאֹד.

– דּוּדָאִים מָצָאתִי! –צָרַח יוֹרָם בְּקוֹלוֹ הַדַּק וּמִיָּד הֵחֵל לֶאֱרוֹת אֶל כִּיסֵי מִכְנָסָיו מִן הַכַּדּוּרוֹנִים הַנָּאִים. נִתְלַקְּטוּ הַחֶבְרַיָּה לִרְאוֹת בַּדּוּדָאִים.

– אֵיזֶה רֵיחַ נֶהְדָּר לָהֶם! – קָרְאָה גְאֻלָּה וְהִגִּישָׁה אֶחָד מֵהֶם אֶל אַפָּהּ. קִנְאָה אָחֲזָה אֶת הָאֲחֵרִים וּמִיָּד נָפוֹצוּ כֻלָּם לְבַקֵּשׁ אֶת פֵּרוֹת הַפְּלָאִים.

– הַאִם מֻתָּר לֶאֱכוֹל מִן הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ בְּהִסּוּס מָה.

– אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁרַעַל בָּהֶם! לֹא כַדַּאי לֶאֱכוֹל מֵהֶם! – הִזְהִירָה אֶרְאֶלָּה הַפַּחְדָּנִית. – שִׁמְעוּ נָא! – הִשְׁתִּיק יוֹרָם אֶת הַדּוֹבְרִים. – הִנֵּה קָרֵב וְהוֹלֵךְ הָרוֹעֶה. הוּא וַדַּאי יוֹדֵעַ, אִם מֻתָּר אוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת שָׂדֶה אֵלּוּ.

קָרְבוּ הַיְלָדִים אֶל הָרוֹעֶה וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת שְׁלָלָם. רָאָה הָרוֹעֶה אֶת הַדּוֹדָאִים וַיֹּאמַר: קְטַפְתֶּם מִפֵּרוֹת הַשָּׂטָן! הִזָּהֲרוּ לָכֶם. הָעֲרָבִים מַאֲמִינִים כָל הָאוֹכֵל מִפֵּרוֹת אֵלֶּה –סוֹפוֹ שֶׁיִּשְׁתַּגֵּעַ.

– אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם כִּי הַצִּיפָה שֶׁל הַפֵּרוֹת טוֹבָה הִיא, אַךְ חָלִילָה לָכֶם מֵאֲכוֹל אֶת הַגַּרְעִינִים הַלָּלוּ – מָוֶת בָּהֶם.

אֵלִיָּהוּ לָבַשׁ עֹז וְתָקַע שִׁנָּיו בְּצִיפַת הַפְּרִי.

– נִפְלָא! נֶהְדָּר! –קָרָא לְאַחַר רֶגַע וְהֵחֵל מְלַקֵּק אֶת הַמִּיץ הַחֲמַצְמַץ־מָתוֹק שֶׁנָּזַל עַל סַנְטְרוֹ.

– טַעַם גַּן־עֵדֶן מַמָּשׁ! – קָרְאוּ גְּאֻלָּה וְיוֹרָם, שֶׁעָשׂוּ אַף הֵם כְּמַעֲשֵׂה חֲֳבֵרָם.

לְעֵת עֶרֶב חָזְרוּ הַיְלָדִים עֲמוּסֵי שְׁלַל דּוּדָאִים הַבָּיְתָה. בְּהִכָּנְסָם נִתְמַלֵּא הַבַּיִת מֵרֵיחַ הַפֵּרוֹת, וְקָטָן וְגָדוֹל הִרְחִיבּו נְחִירֵיהֶם וְשָׁאֲפוּ אוֹתוֹ בְּתַאֲוָה אֶל קִרְבָּם.

– מִיהוּ זֶה הַמְבַשֵּׂם אֶת אֲוִיר הָעֶרֶב? – שָׁאֲלוּ זָקֵן וָנַעַר.

וְהַיְלָדִים הֵשִׁיבוּ: הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחָם – עֵת הָאָבִיב הִגִּיעָה וְהִיא אֲשֶׁר הִבְשִׁילָה אֶת פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים.