(אַגָּדָה)
א. 🔗
הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד מְאֹד. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מְהַלְּכִים פְּרָאִים בַּשָׂדוֹת וּבַיְעָרוֹת וְהֵם מְלַקְּטִים לָהֶם גַּרְגְּרִים וּזְרָעִים, פֵּרוֹת וְשָׁרָשִׁים עֲסִיסִיִּים אֲשֶׁר אָכְלוּ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת בִּטְנָם הָרְעֵבָה. הֵם לֹא יָדְעוּ לְעַבֵּד אֶת הַשָּׂדוֹת, וַאֲפִלּוּ לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן לֹא יָדָעוּ.
בַּשָּׂדוֹת הָיוּ עוֹלִים בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה כָּל מִינֵי צְמָחִים. הָיוּ שָׁם פִּרְחֵי הַפָּרָג הָאֲדֻמִּים, אֲשֶׁר עָלוּ יַחַד עִם הַדְּגָנִיּוֹת הַיָּפוֹת וּבֵינֵיהֶן הָיוּ מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים פֹּה וָשָׁם צִמְחֵי הַדָּגָן הַיְרֻקִּים בַּעֲלֵי הַמַּלְעָנִים הַשְּׁחֹרִים וְהָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר דָּמוּ מַמָּשׁ לְכִידוֹנִים הַמְטִילִים פַּחַד עַל כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם.
הַפְּרָחִים הַצִּבְעוֹנִיִּים הָיוּ מַלְכֵי הַשָּׂדֶה. הֵם הָיוּ מִתְגָּאִים מְאֹד וּמִתְפָּאֲרִים עַל פְּנֵי חַבְרֵיהֶם הָעֲשָׂבִים הַיְרֻקִּים.
–מַה לָכֶם אַתֶּם, עֲלוּבֵי עוֹלָם! – כָּכָה קָרְאוּ הַפְּרָחִים לְחַבְרֵיהֶם הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ פְּרָחִים, –מַה לָכֶם כִּי בָּאתֶם בִּגְבוּלֵנוּ! הִסְתַּלְּקוּ לָכֶם! לְכוּ לָכֶם אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם שָׁם לֹא יִרְאֶה אֶתְכֶם הָאָדָם וְלֹא תַּרְגֵּשְׁנָה בָּכֶם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה!
וְהַדְּגָנִים! הֵם הָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים מְאֹד לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַפְּרָחִים אוּלָם הֵם לֹא הָיוּ עוֹנִים עַל דִּבְרֵיהֶם הַקָּשִׁים שֶׁל אֵלֶּה הַגַּאֲוָנִים. – הַחֲזִיקוּ מַעֲמָד! הַעֲמִיקוּ שֹׁרֶשׁ! אַל תַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם! – כָּכָה הָיוּ הַצְּמָחִים הַיְרֻקִּים מְעוֹדְדִים הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, – יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים וּבְנֵי הָאָדָם יֵדְעוּ וְיַכִּירוּ מִי הֵם הַיְדִידִים שֶׁלָּהֶם. תִּרְאוּ שֶׁעוֹד יָבוֹא יוֹם וְאָנוּ נִהְיֶה הַמְּיֻחָסִים הָאֲהוּבִים עַל בְּנֵי הָאָדָם. – לָחֲשׁוּ גַּרְגְּרֵי הַחִטָּה לְחַבְרֵיהֶם בְּנֵי הַשְּׂעוֹרָה וְהַשִּׁפּוֹן.
בְּאַחַד הַיָּמִים יָצְאָה מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָזוֹן לַאֲכִילָה. הָיוּ אֵלֶּה אָב וְאִשְׁתּוֹ וְעִמָּהֶם שְׁלשָׁה מִבְּנֵיהֶם. הַחֲמִשָּׁה רְעֵבִים הָיוּ וּבִטְנָם הָיְתָה רֵיקָה. יָמִים רַבִּים הָיוּ אֵלֶּה מְהַלְּכִים בָּאָרֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בִּהְיוֹתָם רְעֵבִים, הָיוּ הַיְלָדִים תּוֹלְשִׁים פֶּרַח פֹּה, גִּבְעוֹל שָׁם, וְהָיוּ מְקָרְבִים אוֹתָם לְפִיהֶם, לוֹעֲסִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְנֶהֱנִים מִן הַמֹּהַל אֲשֶׁר עָלָה מִן הַגִּבְעוֹלִים אוֹ הַשָׁרָשִׁים, וְכָכָה הָיוּ מַשְׂבִּיעִים אֶת רַעֲבוֹנָם.
הַחֲמִשָּׁה הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׂדֶה. רָאוּ אוֹתָם פִּרְחֵי הַפָּרָג וְאָמְרוּ אֶל לִבָּם:
– הִנֵּה בָּאוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶל גְּבוּלֵנוּ. בְּוַדַּאי יְמַהֲרוּ אֵלֶּה לִקְטֹף אוֹתָנוּ הָאֲדֻמִּים וְהַנָּאִים ולקלע זֵרִים לְרָאשֵׁיהֶם. עַתָּה! עַתָּה יִרְאוּ כָּל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה כִּי אָנוּ וְרַק אָנוּ הִנְנוּ אֲהוּבִים עַל בְּנֵי הָאָדָם.
אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא! אַחַד הַיְלָדִים, שֶׁהָיָה מָלֵא הִתְפָּעֲלוּת לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַפָּרָג הָאֲדֻמִּים, קָטַף כַּמָּה גִּבְעוֹלִים וְהֵחֵל לוֹעֵס אוֹתָם בְּתוֹךְ פִּיו. הַמִּסְכֵּן! הוּא חָשַׁב כִּי הֶחָלָב הַלְּבַנְבַן אֲשֶׁר נָטַף מִן הַגִּבְעוֹל יַשְׂבִּיעָ אוֹתוֹ.
– פוּי! כַּמָּה זֶה מַר! צוֹרֵב! –צָרַח הַיֶּלֶד וְהִתְנַפֵּל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, חוֹבֵט בְּיָדָיו וְרַגְלָיו, כִּי גָּדוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ.
– לָמָּה זֶה אָכַלְתָּ מִן הַצֶּמַח הַזֶּה? הֲלֹא הַמִּיץ שֶׁלּוֹ צוֹרֵב הוּא! מָוֶת בּוֹ! – אָמְרָה הָאֵם וְכָרְעָה בְּחִבָּה לְיַד בְּנָהּ הַמִּתְפַּתֵּל בִּכְאֵבָיו.
הַבֵּן הַבְּכוֹר – נִזְדַּמְּנוּ לְיָדָיו כַּמָּה שִׁבֳּלֵי חִטָּה, הוּא רָאָה עַל הָאָרֶץ גַּרְגְּרִים מָאֳרָכִים זְהֻבִּים. בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב מִהֵר הַנַּעַר וְשָׂם אֶת הַגַּרְגְּרִים לְתוֹךְ פִּיו.
תְּחִלָּה הָיוּ הַשִּׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת בְּעָמָל רַב אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים, אוּלָם לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם עוֹשׂוֹת בַּמְּלָאכָה בְּיֶתֶר מֶרֶץ וּבְיֶתֶר מְהִירוּת. הַפֶּה הִתְמַלֵּא רִיר צָמִיג אֲשֶׁר חִלְחֵל וְיָרַד דֶּרֶךְ בֵּית הַבְּלִיעָה אֶל הַקֵּיבָה. הַמֵּעַיִם הֵחֵלּוּ פּוֹעֲלִים, וְהַרְגָּשָׁה שֶׁל שׂבַע וְשֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִלְּאָה אֶת קְרָבָיו שֶׁל הַנַּעַר הַלּוֹעֵס.
– בּוֹאוּ! אִכְלוּ וְתֵהָנוּ! – קָרָא הַנַּעַר לְאָחִיו וּלְהוֹרָיו.
הָאָב, שֶׁהַפַּעַם חָשַׁשׁ לִילָדָיו, מִהֵר וְרָאָה אֶת הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר בָּא אֶל פִּיו שֶׁל בְּנוֹ הַבְּכוֹר. הוּא טָעַם מִן הַגַּרְעִינִים וְאָמַר:
– הַלָּלוּ טוֹבִים הֵם לְמַאֲכָל!
חִישׁ מַהֵר הִתְנַפְּלוּ הָאֲנָשִׁים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְהֵחֵלּוּ מְלַקְּטִים אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הִשְׁתַּתֵּף בִּפְעֻלָּה זוֹ גַּם הַיֶּלֶד אֲשֶׁר אָכַל מִגִּבְעוֹלֵי הַפָּרָג. אָכַל הַיֶּלֶד וְאָמַר:
– זֶה טוֹב! גַּרְעִינִים אֵלֶּה הַקָּשִׁים טוֹבִים פִּי כַּמָּה מִן הַגִּבְעוֹלִים שֶׁל הַפָּרָג הָרַכִּים, הָעֲסִיסִיִּים וְהַמָּרִים…
שָׁמְעוּ צִמְחֵי הַפָּרָג אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד וּבוּשָׁה תָּקְפָה אוֹתָם. כַּמָּה מֵהֶם הֶאְדִּימוּ מֵרֹב כַּעַס, וַאֲחֵרִים, שֶׁהִצְטַעֲרוּ בֶּאֱמֶת, צֶבַע הָאֹדֶם שֶׁלָּהֶם הָפַךְ לִהְיוֹת שָׁחֹר. מִנִּי אָז שְׁחֹרִים בְּסִיסֵי עֲלֵי הַפֶּרַח שֶׁל הַפָּרָג עַד הַיּוֹם הַזֶּה…
וְאַחַד הַיְלָדִים רָאָה כֵּיצַד נִפְתָּחִים וּמִתְפָּרְקִים שִׁבֳּלֵי הַחִטָּה וּמִבַּעַד לַגְּלוּמוֹת וְלַמּוֹצִים מִשְׁתַּפְּכִים גַּרְגְּרֵי הַזָּהָב עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
– לָמָּה לִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַגַּרְעִינִים הַטּוֹבִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? – אָמַר הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ, הֲלֹא טוֹב טוֹב אֶעֱשֶׂה אִם אֶקְטֹף אֶת הַשִּׁבֹּלֶת וְאֶבְלֶע אוֹתָהּ כֻּלָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא.
הַיֶּלֶד אָמַר וְעָשָׂה. הַגַּרְעִינִים הָיוּ רַכִּים וּטְעִימִים, אוּלָם כַּמָּה מִן הַמַּלְעָנִים הַקָּשִׁים נִתְקְעוּ בִּגְרוֹנוֹ וּפָצְעוּ אוֹתוֹ. הַיֶּלֶד הֵחֵל רוֹקֵק וְרוֹקֵק וּמִשְׁתַּעֵל קָשֶׁה עַד כִּי חָרְדוּ הוֹרָיו לִשְׁלוֹמוֹ. הֵם בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּי הַמַּלְעָנִים הַשְּׂעִירִים וְהַקָּשִׁים הֵם אֲשֶׁר גָּרְמוּ לַיֶּלֶד כְּאֵבִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ. –הֱיוּ זְהִירִים! – אָמְרָה הָאֵם, –לִבְלֹעַ אֶת הַמַּלְעָנִים!
לְאַט־לְאַט לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם כִּי גַּרְעִינֵי הַחִטָּה וְהַתְּבוּאָה טוֹבִים הֵם, אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַמֹּץ וְהַגְּלִימוֹת שֶׁהֵם עֲטוּפִים בָּהֶם. הֵם לָמְדוּ כֵּיצַד לְהַרְחִיק אֶת הַמַּלְעָנִים הַקָּשִׁים, כֵּיצַד לְשַׁחְרֵר אֶת הַגַּרְעִינִים הַמְּלֵאִים קֶמַח וְכֵיצַד לְהַתְקִין אוֹתָם לִסְעֻדָּה.
כָּכָה נִגְלָה סוֹדָם שֶׁל גַּרְעִינֵי הַדָּגָן לִבְנֵי הָאָדָם.
ב. 🔗
דְּבַר הַגִּלּוּי שֶׁל גַּרְעִינֵי הַדָּגָן הִרְגִּיז מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה. הֵם רָאוּ בְּצַעַר וּבִכְאֵב לֵב כֵּיצַד בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְרַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מְהַלְּכִים בַּשָּׂדוֹת וּמְחַפְּשִׂים רַק אַחַר שִׁבֳּלֵי הַדָּגָן הַמְּלֵאוֹת וְהַטּוֹבוֹת בִּימֵי הָאָבִיב.
– לָמָּה זֶה לֹא יַבִּיטוּ עָלֵינוּ בְּנֵי הָאָדָם? – טָעֲנוּ הַפְּרָחִים אֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ.
– עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ! – אָמַר הַפָּרָג.
– אִם לֹא נַעֲשֶׂה דָּבָר, סוֹפֵנוּ שֶׁבְּנֵי הָאָדָם בִּכְלָל לֹא יָשִׂימוּ לֵב אֵלֵינוּ. – טָעַן פֶּרַח אֶחָד.
– וְאוּלַי בִּכְלָל יַתְחִילוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ מִגְּבוּלֵנוּ. – טָעַן הַשֵּׁנִי.
– יוֹדְעִים אַתֶּם! הָבָה נְגָרֵשׁ אֲנַחְנוּ אֶת הַחִטָּה בַּעֲלַת הַגַּרְעִינִים מִתּוֹכֵנוּ! – הִצִּיעַ פֶרַח שְׁלִישִׁי.
– וַאֲנִי מַצִּיעַ כִּי נַקִּיף אֶת אֵלֶּה הָעֲלוּבִים בְּצִמְחֵי קוֹצִים. בְּנֵי הָאָדָם לֹא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַחִטִּים. הַקּוֹצִים יִדְקְרוּ אוֹתָם, וְאָז יִתְרַחֲקוּ הוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם מִן הַתְּבוּאָה הָעֲלוּבָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ טַעַם וְאֵין לָהּ רֵיחַ, וַאֲפִלּוּ צֶבַע אֵין לָהּ.
הָיוּ עוֹד הַצָּעוֹת מֵהַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת. כִּמְעַט כָּל הַפְּרָחִים הִסְכִּימוּ כִּי יֵשׁ לִפְתֹּחַ בְּמִלְחָמָה עַל צִמְחֵי הַתְּבוּאָה, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם.
אַחַת הָיְתָה הַדְּגָנִיָּה אֲשֶׁר הִתְנַגְּדָה לְכָל הַהַצָּעוֹת הַלָּלוּ.
הַדְּגָנִיָּה אַף הִיא בַּעֲלַת קוֹצִים הָיְתָה. חֲבֵרֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ, בְּנֵי הַדַּרְדָּרִים, הָיוּ מוּכָנִים לִתְקֹף את צִמְחֵי הַחִטָּה וְלִסְגֹּר עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב לְבַל יוּכְלוּ הָאֲנָשׁים לָבוֹא לִגְבוּלָם.
– כָּכָה נַשְׁמִיד אֶת הַחִטִּים הָאֲרוּרוֹת. – אָמְרוּ הַדַּרְדָּרִים בְּשִׂמְחָה.
– טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹכֶם! –אָמְרוּ צִמְחֵי הַדְּגָנִיָּה, –בְּנֵי אָדָם יַשְׁמִידוּ אֶתְכֶם. הֵם יִרְמְסוּ אֶתְכֶם בְּרַגְלֵיהֶם, וְעַל גּוּפוֹתֵיכֶם יַעַבְרוּ וִילַקְּטוּ אֶת גַּרְעִינֵי הדגן הַטּוֹבִים.
–אֲנַחְנוּ נִפְצַע אוֹתָם עַד זוֹב דָּם, וְהֵם יִבְרְחוּ מִגְּבוּלֵנוּ פְּצוּעִים וְכוֹאֲבִים. –אָמְרוּ הַדַּרְדָּרִים.
לֹא תַּצְלִיחוּ! –טָעֲנוּ הַדְּגָנִיּוֹת.
וְהַמִּלְחָמָה בֵּין הַפְּרָחִים לָאָדָם הֵחֵלָּה. לְהָקוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל צְמָחִים בַּעֲלֵי קוֹצִים נָפוֹצוּ עַל הָאָרֶץ וְהֵחֵלּוּ דּוֹחֲקִים רַגְלֵי הַחִטִּים הָרַכּוֹת וְהַטּוֹבוֹת.
וְהַדְּגָנִיָּה רָאֲתָה הִתְפַּתְּחוּת הַדְּבָרִים וְהִצְטַעֲרָה. הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲזֹר לָהֶם, לִבְנֵי הָאָדָם. בַּאֲסֵפָתָם הֶחְלִיטוּ פִּרְחֵי הַדְּגָנִים לְגַדֵּל שׁוֹפָרוֹת כְּחֻלִּים וְדֶרֶךְ שׁוֹפָרוֹת אֵלֶּה יַשְׁמִיעוּ לָהֶם לָאֲנָשִׁים אֶת דִּבְרֵי הָאַזְהָרָה שֶׁלָּהֶם. לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ צִמְחֵי הַדְּגָנִיּוֹת דּוֹחֲקִים עַצְמָם בֵּין הַקּוֹצִים וּמְפַלְּסִים לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל גִּדּוּלֵי הַחִטָּה שֶׁהָיוּ בַּמָּצוֹר.
– אָל תִּפְחֲדוּ, גַּרְעִינֵי הַתְּבוּאָה! אָנוּ נִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם. אָנוּ נָגֵן עֲלֵיכֶם. –לָחֲשׁוּ הַדְּגָנִיּוֹת אֶל הַגִּבְעוֹלִים הַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לִגְדֹּל וְלַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה, כִּי רָצוּ לֵיהָנוֹת מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּחַמְּמוֹת וְהַמְּלַטְּפוֹת.
וְדִבְרֵי הַדְּגָנִיָּה הִגִּיעוּ אֶל אָזְנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ כִּי צִמְחֵי הַדְּגָנִיָּה יְדִידֵיהֶם הֵם, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם רָאוּ אֶת פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כִּי שָׁם יִגְדְּלוּ בְּוַדַּאי חִטָּה, שְׂעוֹרָה אוֹ שִׁיפוֹן. הֵם לָמְדוּ לָדַעַת כִּי הַדְּגָנִיָּה בְּקוֹצֶיהָ אֵינָה מַכְאִיבָה וְכִי קַל לַעֲבֹר לְיָדָהּ.
מֵאָז כָּרַת הָאָדָם בְּרִית עִם הַדְּגָנִיָּה, אָהַב אוֹתָהּ וְשָׁמַר עָלֶיהָ, כִּי יָדַע כִּי רַק טוֹב רוֹחֲשִׁים פְּרָחִים אֵלֶּה לָאָדָם וְלַתְּבוּאָה.
וְצַמְחִיאֵל הַמַּלְאָךְ רָאָה אֶת מַעֲשֵׂי פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה וַיִּשְׂמָח.
–יָפֶה עֲשִׂיתֶם, פְּרָחַי הַכְּחֻלִּים וְהַטּוֹבִים! –אָמַר צַמְחִיאֵל לִילָדָיו־צְמָחָיו, – לֹא טוֹב הַדָּבָר לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי הָאָדָם, לִפְצֹעַ אוֹתָם. לֹא טוֹב בְּעֵינַי מַעֲשֵׂה הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים הַדּוֹחֲקִים אֶת הַדְּגָנִים הַטּוֹבִים מִן הַשָּׂדֶה. שְׁלוֹם אֱמֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּין הָאָדָם לְבֵין הָאֲדָמָה, כִּי הֲלֹא מִמֶּנָּה נוֹצַר הָאָדָם. גַּם צֶמַח הַחִטָּה צֶמַח הִיא, וְלָמָּה זֶה תִּרְדְּפוּ אוֹתָהּ וּתְגָרְשׁוּ אוֹתָהּ אַתֶּם הַפְּרָחִים הַגַּאַוְתָנִים אֲשֶׁר קֶמַח לֹא תַּעֲשׂוּ וְרַק תִּמְצְצוּ לְשַׁד הָאֲדָמָה וְשׁוּם טוֹבָה לֹא תָּבִיאוּ, לֹא לָאָדָם וְלֹא לַחַיָּה?
פִּרְחֵי הַדְּגָנִיָּה, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דְּבָרָיו הַטּוֹבִים שֶׁל צַמְחִיאֵל, הִסְמִיקוּ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וְרַבִּים מֵהֶם הָפְכוּ לִהְיוֹת וְרֻדִּים־אֲדֻמִּים. הַפְּרָחִים הָאֲחֵרִים, וּבְיִחוּד הַדַּרְדָּרִים וְהַבַּרְקָנִים, רָגְזוּ עַל דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ וְהִתְבַּיְּשׁוּ כִּי גָּרְמוּ רָעָה לִבְנֵי הָאָדָם.
וְהַמַּלְאָךְ אָמַר:
– יַעַן אֲשֶׁר הַדְּגָנִיָּה טוֹבָה הָיְתָה וְהִזְהִירָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם עַל מַעֲשֵׂי הַדַּרְדָּרִים וְהַבַּרְקָנִים, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָהּ: אֲנִי אֶתֵּן לָהּ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיָפִים. פְּרָחִים אֵלֶּה דְּמוּת שׁוֹפָר תִּהְיֶה לָהֶם, כְּשׁוֹפַר הַתְּקִיעָה אֲשֶׁר בּוֹ מַזְהִירִים וּמוֹדִיעִים בְּנֵי הָאָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּשׂוֹרוֹת וִידִיעוֹת טוֹבוֹת וְרָעוֹת. וְאֶל הַדְּגָנִיּוֹת פָּנָה צַמְחִיאֵל וְאָמַר: – בִּזְכוּת הַפֹּעַל הַטּוֹב אֲשֶׁר פְּעַלְתֶּן, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָכֵן: אֶת הַקוֹצִים אָסִיר מֵעֲלֵיכֶן וִהְיִיתֶן אַךְ פִּרְחֵי חֵן. אַתֶּן תִּגְדַּלְנָה בֶּהָרִים, בִּמְקוֹמוֹת נִרְאִים לָעַיִן, וּרְשׁוּת תִּנָּתֵן לָכֶן לַעֲלוֹת גַּם בֵּין צִמְחֵי הַתְּבוּאָה. בְּנֵי הָאָדָם יִקְרְאוּ לָכֶן דְּגָנִיּוֹת, כִּי שׁוֹמְרֵי הַדָּגָן אַתֶּן. הֵם יֹאהֲבוּ אֶתְכֶן וִיטַפְּלוּ בָּכֶן. לְעֵת הָאָבִיב, לְעֵת הַבְשָׁלַת הַתְּבוּאָה, תַּעֲלֶינָה אַתֶּן בֵּין הַשִּׁבֳּלִים וּתְשַׂמַּחְנָה לִבָּם שֶׁל אֵלֶּה הָעוֹבְדִים לְמַעַן הָאָדָם וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרָחִים. אַתֶּן בְּפִרְחֵיכֶן תַּרְנֵנָּה לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַדְּגָנִים וְשֶׁל בְּנֵי הָאָדָם גַּם יַחַד.
מֵאָז עָבְרוּ יָמִים רַבִּים. הָאָדָם לָמַד לְגַדֵּל שְׂדוֹת זָהָב, שְׂדוֹת תְּבוּאָה נִרְחָבִים. הַקּוֹצִים וְהַפְּרָחִים הָרָעִים נֶעֶקְרוּ וְגֹרְשׁוּ בִּידֵי אָדָם מִן הַשָּׂדוֹת הַפּוֹרִיִּים הַמְּגַדְּלִים רַק דָּגָן נוֹתֵן גַּרְעִינִים שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵעָשֶׂה הַלֶּחֶם.
רַק הַדְּגָנִיָּה נִשְׁאֲרָה לִשְׁכֹּן בְּקִרְבַת הָאָדָם. יְלָדִים הַיּוֹצְאִים לַשָּׂדוֹת לֶאֱסֹף שִׁבֳּלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָהֶם קָלִי שְׂמֵחִים מְאֹד לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַדְּגָנִיּוֹת וְהֵם קוֹלְעִים לָהֶם זֵרִים יָפִים מִפְּרָחִים אֵלֶּה.
הַדָּגָן וְהַדְּגָנִיָּה חֲבֵרִים טוֹבִים הֵם, בְּמָקוֹם בּוֹ עוֹלָה הַדְּגָנִיָּה שָׁם יַעֲלוּ גַּם שִׁבֳּלֵי דָּגָן. – אוֹמְרִים בְּנֵי הָאָדָם זֶה לָזֶה.
– הָבָה נִשְׁתֹּל דְּגָנִית גַּם בַּגִּנּוֹת שֶׁלָּנוּ! –אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, – בָּזֶה נַבִּיעַ תּוֹדָתֵנוּ לְפֶרַח חָמוּד זֶה.
וְהַדְּגָנִיָּה גְּדֵלָה לָהּ כַּיּוֹם בְּגִנּוֹת הַפְּרָחִים וְהִיא פּוֹרַחַת בְּצִבְעֵי הַכָּחֹל וְהַוָּרֹד הַחֲמוּדִים. בְּנֵי אָדָם נֶהֱנִים לְמַרְאֵה פְּרָחִים אֵלֶּה הַנָּאִים, כִּי זוֹכְרִים הֵם אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַפֶּרַח הַזֶּה לָאָדָם בִּימֵי קֶדֶם.
וְהַפְּרָחִים וְהַקּוֹצִים הָרָעִים! הֵם נִשְׁאֲרוּ גְּדֵלִים רַק בְּצִדֵּי דְּרָכִים וּבִגְבוּל שְׂדוֹת הַחִטָּה. עוֹלִים הֵם בִּימֵי הָאָבִיב וְהֵם מִתְפַּקְּעִים מַמָּשׁ מִקִּנְאָה לְמַרְאֵה הַחִטָּה אֲשֶׁר הָאָדָם מְפַנֵּק אוֹתָהּ וְנוֹתֵן לָהּ כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ, וְאִלּוּ הֵם – מִסְכֵּנִים, מְרֻחָקִים וְנִדְחָקִים הַצִּדָּה.
– כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לָכֶם! – אָמְרוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַפָּרָג, – רְצִיתֶם לְהָצִיק וּלְהַזִּיק לְגַרְעִינֵי הַחִטָּה, וְסוֹפְכֶם שֶׁדָּחֲקוּ אֶתְכֶם וְהִרְחִיקוּ אֶתְכֶם.
וּפִרְחֵי הַדָּגָן, בְּשָׁמְעָם דִּבְרֵי הַיְלָדִים, דּוֹמֶה שֶׁאַף הֵם לוֹחֲשִׁים־רוֹחֲשִׁים:
– אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ. טוֹב לַצַּדִּיק וְטוֹב לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הֵם אוֹכְלִים אֶת הַפְּרִי אֲשֶׁר זָרָעוּ. רַע לָרָעִים! טוֹב לַטּוֹבִים!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.