 
 
יוּד־גִּימֶל סִפִּים לְעֵת עֶרֶב וּסְתָו,
וְאֵם בְּסוּדָר מְרֻפָּט עַל כָּל סָף.
פָּנִים – חִוָּרוֹן. וְיָדַיִם – שָׁכֹלוּ. –
יוּד־גִּימֶל שְׁלִיחִים לָרָעָב כִּי גָדוֹל הוּא.
הוֹקִיעַ הָעֶרֶב מֵעַל לְרֹאשָׁן
כִּכַּר הַיָּרֵחַ – כְּלֶחֶם לָבָן.
עָמְדוּ אִמָּהוֹת וְאֶל מוּל הַשָּׁמַיִם
אֶל לֹבֶן הַלֶּחֶם תּוֹשַׁטְנָה יָדַיִם.
וְכֹה תְּפַלֵּלְנָה פַּלֵּל וְלָחֹש:
"רֵד מִשָּׁמַיִם, הוֹ לֶחֶם קָדוֹשׁ!
רֵד מִשָּׁמַיִם, הַלֶּחֶם, וּפְדֵנוּ!
לָשׁ הָרָעָב אֶת שִׁלְדֵי יְלָדֵינוּ!"
שָׁט הַיָּרֵחַ בְּנֹגַהּ מַרְדִּים
עַל פְּנֵי חַלּוֹנוֹת וְרָאשֵׁי יְלָדִים.
וּלְנֹגַהּ הַלֶּחֶם הַשָּׁט מִגָּבוֹהַּ
תִּינוֹק מְחַיֵּך לוֹ חַיֵךְ וְגָווֹעַ.
כָּבֶה הַיָּרֵחַ בַּיְאוֹר הַכָּחֹל
וְרֶדֶת לְמַטָּה אֵינֶנוּ יָכוֹל.
עוֹמְדוֹת עַל הַסָּף אִמָּהוֹת מוּל שָׁמַיִם,
רָזוֹן בַּפָּנִים, וְהַשְּׁכוֹל בָּעֵינַיִם.
וְלַחַשׁ קַדִּישׁ בְּפִיהֶן מְרַטֵּט:
עַל לֹבֶן הַלֶּחֶם, עַל יֶלֶד שֶׁמֵּת.
תַּחַת מַפֹּלֶת שֶׁל פּוֹלִין –
רֹאשׁ וְשֵׂעָר לוֹ זָהָב.
הָרֹאשׁ וְגַם הַמַּפֹּלֶת
שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְתּוּ יַחְדָּו.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי,
מַטְרוֹנִיתָא־שֶׁל־פּוֹלִין פּוֹשַׁעַת
עֲווֹן־חֲטָאֶיהָ שִׁלְּמָה.
יִסּוּרִים, מִן־הַסְּתָם, יְמָרְקוּהָ,
תָּקִיץ מֵחַבְלֵי נוּמָהּ.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי.
עַל הַמַּפֹּלֶת שֶׁל פּוֹלִין
הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד לוֹ יָרוֹד.
זֶה רֹאשׁ יַלְדָּתִי שֶׁזָּהָב לוֹ
מַה יִכְאַב עָלַי מְאֹד.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי.
הַמַּכְאוֹב אֶל שֻׁלְחָן יִשְׁתּוֹחַח לוֹ,
אִגֶּרֶת יִכְתּוֹב אֲרֻכָּה.
כֵּנָה הַדִּמְעָה שֶׁבָּעַיִן,
כֵּנָה הִיא, עֲמֻקָּה.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי.
עַל פְּנֵי הַמַּפֹּלֶת שֶׁל פּוֹלִין
עוֹף־כָּנָף יְרַחֵף אֲבֵלוֹת.
עוֹף־הַשְּׁכוֹל הוּא, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ
תִּרְעַדְנָה כְּנָפָיו הַגְּדוֹלוֹת.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי.
עוֹף הַשְּׁכוֹל הוּא. אֶרֶךְ־כְּנָפַיִם
(רוּחִי הַנִּשְׁבָּר מִנִּי אָז) –
הוּא נוֹשֵׂא עַל כְּנָפָיו בְּרֶטֶט
אֶת זֶמֶר־הָאֵבֶל הַלָּז.
אוֹיָה לִי, אֲבוֹי לִי.
מֶה עָיַפְתִּי. לֵיל־מְנוּחוֹת!
בִּכְבֵדוּת עֵינַי תִּשַּׁחְנָה.
כַּחֲלוֹם־יָעוּף תִּפְרַחְנָה
שְׁנוֹת־חַיִּים לַאֲנָחוֹת.
מֶה עָיַפְתִּי. לֵיל־מְנוּחוֹת!
בִּכְבֵדוּת עֵינַי תִּשַּׁחְנָה.
נִים־וְתִיר וּכְבַד־עֵינַיִם
אֲגַמְגֵּם אַחְרוֹן שִׁירִי.
שׁוּרָה, עוֹף גָּדוֹל הִמְרִיא
מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם.
נִים־וְתִיר וּכְבַד־עֵינַיִם
אֲגַמְגֵּם אַחְרוֹן שִׁירִי.
חֲלוֹמוֹ פַּיְּטָן הֵבִיא,
אַךְ פָּנָיו רֵיקָם הוּשָׁבוּ
וּבַלַּיְלָה – עֲזוּבִי
צֵל־קוֹרָה בִּקֵּשׁ לַשָּׁוְא הוּא.
חֲלוֹמוֹ פַּיְּטָן הֵבִיא,
אַךְ פָּנָיו רֵיקָם הוּשָׁבוּ.
אֵינִי יֵשׁוּ עֲלֵי צְלָב,
שֶׁבִּדְעוֹךְ נַפְשׁוֹ לִפְרוֹחַ
יִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהָיו
עֲווֹנוֹתֵיכֶם לִסְלוֹחַ.
אֵינִי יֵשׁוּ עֲלֵי צְלָב –
לֹא אוּכַל לָכֶם לִסְלוֹחַ.
פֹּה נָח זָמִיר עָצוּב, הָהֵלֶךְ שֶׁמָּעַד, –
עַל מִשְׁכָּבוֹ שֶׁלוֹ לָרִאשׁוֹנָה –
שׁוּלְיָא־של־חַיָּטִים, אִישׁ־פַּיִט נָד־וָנָע,
מַבּוּעַ־שִׁיר אֲשֶׁר נָדַם קוֹלוֹ לָעַד.
אַל תַּעַקְרוּ מִתֵּל־קִבְרוֹ אֶת הַדַּרְדָּר,
גַּבְשׁוּשִיּוֹת שְׁלָגִים אַל תִּשְׁקְדוּ לִגְרוֹף, –
הַנָּח מִתַּחְתֵּיהֶם לֹא עוֹד יֵדַע מַכְאוֹב.
הוּא פֹּה הִשְׁלִים עִם הָרִמָּה וְהָעַכְבָּר.
אַל־נָא תִּזְרוּ פְּרָחִים עַל רֶגֶב־הַמְּנוּחוֹת.
אַל תַּעַמְלוּ לִתְקוֹן אֶת שֶׁהָרְסוּ רוּחוֹת.
וְהַיַּנְשׁוּף – אַל נָא תָּבוֹאוּ לְגָרְשׁוֹ.
דְּבוֹרָה, פַּרְפָּר וּזְבוּב יָסֹבּוּ כְּעָנָן.
תִּרְעֶה בְּאֵין מַחְרִיד עִזּוֹ שֶׁל הַקַּבְּרָן.
וְאֶת נַפְשׁוֹ – הַנִּיחוּ לְנַפְשׁוֹ.
- צחה וקנין-כרמל
- אסתר ברזילי
לפריט זה טרם הוצעו תגיות