יערה בן־דוד

אֲנִי עוֹקֶפֶת אֶת כְּאֵב הַמַּכָּה,

חוֹצָה אֶת הַדּוֹמֵם, לוֹבֶשֶׁת

בֶּגֶד הָפוּךְ עִם כָּל סִימָנֵי הַתְּפָרִים וְרֵיחוֹת הַגּוּף.

כְּמוֹ מְכוּרָה לִכְשָׁפִים הוֹלֶכֶת וּמוֹסֶכֶת

מִן הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלִי אֶל

הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁל אֲחֵרִים.


“הַיּוֹם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָרוּץ כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם”

(הדוכסית ב’אֶליס בארץ הפלאות')


אֲנִי קוֹנָה לִי זְכֻיּוֹת

בְּחֶלְקַת הַזְּמַן הַזֹּאת

שֶׁבָּהּ מְשַׁלְּמִים תָּמִיד

בְּתוּתֵי דָּם־דָּם כְּדֵי

לְהַצִּיב אַחַר כָּךְ גְּבוּל לְעֵינַיִם כְּמֵהוֹת

שֶׁאֵינָן מוּדָעוֹת לְכְמִיהָתָן.

הַיֹּפִי הוּא בַּפְּרִי שֶׁהִבְשִׁיל וְהֶחְמִיץ לְאִטּוֹ

וּכְבָר הוּא יָצוּק בְּתוֹךְ הַשָׂפָה

כְּמוֹ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ.


כָּל אוֹתוֹ זְמַן הָיִיתִי עֲסוּקָה

בְּחִפּוּשׂ אַחַר פְּסֶבְדוֹנִים מַתְאִים,

הוֹלֵם,

דַּרְכּוֹ אֶשְׁתַּחֵל כְּמוֹ חוּט

בְּקוּף שֶׁל מַחַט.

עָלַי לִמְצֹא זְמַן לְעַצְמִי

גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לִמְצֹא אֶת עַצְמִי

בַּזְּמַן. מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאָה מִזָּוִית הָעַיִן

אֵינֶנּוּ מַה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ.

הַכֹּל זוֹרֵם – הֶגֵּד עַתִּיק

יוֹשֵׁב אֶצְלִי וְשׁוֹתֵק.

מַה שֶּׁיָּבוֹא הוּא מַה שֶּׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת.


תְּהוֹם מָלְאָה קוֹל כְּחַיָּה

וַאֲנִי הַחַיָּה מְלַקֶּקֶת וְנִרְגַּעַת

כְּאִלּוּ בָּא טַרְפִּי בִּקְרָבַי.


בְּעֶרֶב קָרוֹב לִקְצֵה הַצֶּבַע הָעַז

אֲנִי צוֹפָה בְּרַעַד שֶׁכְּבָר עָבַר

אֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר.


זֶה הַגּוּף הַמִּתְהוֹלֵל, הַשִּׁיר כָּל עוֹד בּוֹ נְשָׁמָה.

וַאֲנִי קַיָּמֶת, קַיָּמֶת, מְשַׁחֶרֶת בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי.


מִמָּה עָלַי לְהַתְחִיל –

מִן הָרִחוּף הַנּוֹצָתִי שֶׁל שׁוּמְדָּבָר.

יוֹנָה עוֹבֶרֶת מִבְּלִי שֶׁאֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וְעוֹד יוֹנָה

מְסַמֶּנֶת מָעוֹף בִּשְׁמֵי אַחְלָמָה, כְּמוֹ מִלָּה מְדַגְדֶּגֶת בַּלָּשׁוֹן.

מִכָּל הַיֹּפִי הַזֶּה עוֹלֶה טַעֲמוֹ שֶׁל הֶעְדֵּר

שֶׁאֵין לִטְעוֹת בּוֹ. הַטּוֹב בָּעוֹלָמוֹת.


בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר יַעֲלוּ מֵי תְּהוֹם,

מֶתֶק הַגִּלּוּי הַשָּׁגוּי, הַמְּצַאי הַזָּמִין, צַחוּת בְּדִיחוּתָא.

דָּבָר לֹא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בְּמִרְבְּצֵי הַזְּמַן.


וּמִנְּקֻדַּת הַמִּדְרָךְ שֶׁל כַּף הָרֶגֶל בַּמַּמָּשׁוּת וּבַבְּדָיָה

אַט־אַט לְהָרִים אֶת הָעוֹלָם.


בְּשָׁעָה זוֹ בָּהּ עוֹבְרִים מֵחַיִּים אֶל חַיִּים

וּמַשְׁלִיכִים מִכְמוֹרוֹת לִמְצוּלַת הָעֶרֶב הַכָּבֶה


אֲנִי בּוֹרֵאת לִי זְמַן אַחֵר

מִן הָעִגּוּלִים שֶׁאֶבֶן נִרְקַעַת לְמַיִם


וּמִן הַמַּיִם הַסּוֹגְרִים עָלַי בְּעִגּוּל

כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִי קָטָן שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן.


זְמַן נִבְרָא מִן הַנִּתּוּר הַקָּצָר שֶׁל צִפֳּרֵי בְּרֵאשִׁית

מֵעֵץ הַדַּעַת לְעֵץ הַחַיִּים.


t שיר

לִהְיוֹת תָּמִיד צֹפֶן אִישִׁי נֶחְשָׁק, מְגֻלְגֶלֶת פָּנִים וְאָחוֹר,

מְחֻבֶּקֶת בִּכְרִיכָה רַכָּה אוֹ קָשָׁה,

גַּם בְּהִשָּׁמֵט הָאֲחִיזָה בְּגוּף

שֶׁכְּבָר אֵינוֹ מְגַלֶּה הִתְנַגְּדוּת לְכֹחַ הַכְּבִידָה.


הָדֶס, אַפְרוֹדִיטֶה, הַיְנוּ הָךְ,

מוֹתְחִים מֵיתָרִים בְּצֹמֶת הַחֲרָדָה.


וְאַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית. הֵד מַכֶּה תּוֹעֶה,

הֲבָרוֹת קְרוּעוֹת זוֹ מִזּוֹ, פְּרֻדּוֹת אֲוִיר וּמַיִם.


מִטִּין הָאֲדָמָה הָרַךְ אֶהְיֶה נִלּוֹשָׁה מֵחָדָשׁ,

מִלְשׁוֹן הַפַּעֲמוֹן, הַכֶּשֶׁף וְהַבְּדָיָה.


t נ.ב

לְהַקְדִּישׁ שִׁיר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ

מְעַט לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת מַלְאָכִים,

תַּכְרִיךְ לְעָבָר אוֹ לְעָתִיד בִּלְתִּי נִרְאֶה. לְמִי – אִם בִּכְלָל.

אוּלַי לָזֶה שֶׁהַנֶּצַח חָפֵץ בִּיקָרוֹ, לוֹ אֲנִי מַקְדִישָׁה אֶת קְרוּאַי,

מְצוֹתֶתֶת, מְצַטֶּטֶת, מְצוֹדֶדֶת, מְשִׁילָה נַעַל.


לְלֹא פְּרִי וּקְלִפָּה, דַּי בַּגַּלְעִין לְנַפְשׁוֹ.

לָכֵן מוּטָב לְלֹא הַקְדָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים לְמֶלְצַר:

בְּבַקָּשָׁה קָפֶה שָׁחוֹר לְלֹא מַמְתִּיק וְחָלָב.


א

כִּבְהֶסַּח הַדַּעַת אֲנִי מְנִיפָה מִלִּים

כְּמוֹ קֶמַח בְּנָפַת זָהָב דַּק מִן הַדַּק

וְזוֹרָה הָלְאָה


ב

צִבְעֵי הַצֵּל מַצָּב עָדִין

הִשָּׁאֲרוּת אוֹ נְטִישָׁה.

מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי הָרֶפֶשׁ וְהַטִּין

מִלָּה

כְּמוֹ אֲוִיר בְּעוֹדוֹ טָהוֹר.


ג

גָּדֵר שֶׁנִּשְׁעָנִים עָלֶיהָ

כְּמוֹ עַל מִלָּה שֶׁמְּצַמַּחַת עֲנָפִים סוֹרְרִים

מִן הַיֵּשׁ אֶל הָאֵין.


מִלָּה קוֹרַעַת מֵעָלַי אֲנָשִׁים

כְּעֵשֶׂב שׁוֹטֶה.

מוּטָב לִשְׁתֹּק כְּמוֹ מַיִם אַחֲרוֹנִים.


אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת מֻשְׁקַעַת מְאֹד,

יֵשׁ בִּי מִשְׁקָעִים בִּלְתִּי פְּתִירִים

כְּמוֹ גַּבְשׁוּשֵי סֶלַע

שְׁעוּנִים זֶה אֶל זֶה

בָּעֲלִיָּה הַתְּלוּלָה

מִשְׁנֵי צִדֵּי הָאַסְפַלְט הַשָּׁחוֹר לְמְנֹעַ מַפֹּלֶת.


אֲבָל יֵשׁ שֶׁקִּיר מִתְרַכֵּךְ מִן הַגּוּף הַנִּשְׁעָן עָלָיו.

עוֹד מְעַט גַּם הַמְעַט מִכֹּל יֵלֵךְ וְיִתְמַעֵט.


א

אֲנִי נְקֻדַּת הַכֹּבֶד שֶׁל

מַצְנֵחַ רְחִיפָה הַנִּפְתָּח מֵעַל רֹאשִׁי,

עֲנָנִים מַטִּילִים מֵעָלַי

צֵל עַל הַקַּרְקַע.

פֶּרֶא הָעוֹלָם נִפְרָשׂ מִלְמַטָּה.

מִכָּאן יֵשׁ לְהַגִּיד אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן,

מִסְתַּבֵּךְ וְנִמְהָר מַר

בַּחֲבָלָיו.


ב

נֶחְבֶּטֶת בְּקֵפֶל קַרְקַע קָשֶׁה,

מְקַפֶּלֶת יְרִיעוֹת מַצְנֵחַ,

אִישׁ לֹא צִפָּה לִי בַּמָּקוֹם הַמְיֹעָד בַּזְּמַן הַנָּטוּשׁ.

בְּלֵית בְּרֵרָה אֲנִי מְשַׁדֶּרֶת בְּמֶתַח גָּבוֹהַ

מִנְּקֻדָּה

שֶׁאִישׁ לֹא שִׁעֵר אֶת הֱיוֹתָהּ.


t אני

אֲנִי קֻפַּת שְׁרָצִים עֲלוּמָה נִשְׁלֶפֶת

מִן הַבּוֹיְדֶעם שֶׁל הָרְגָשׁוֹת הֲכִי טְחוּבִים,

מִמֶּנָּה זוֹחֵל וְיוֹצֵא כָּל מַה

שֶׁטֶרֶם שְׁזָפַתּוּ הַשֶׁמֶשׁ.


אֲנִי פִּיל.

מַה פֶּלֶא שֶׁמַּבִּיטִים בִּי מִשְׁתָּאִים.

פְּלָאוֹת אֲנִי בַּחֲלוֹמָם,

עוֹבֶרֶת בְּקוּף שֶׁל מַחַט.


אֲנִי בֻּבַּת חַרְסִינָה עִם דָּם כָּחֹל

חֲסִינַת שְׁבָרִים

נְסִיכוּתִי חוֹצָה גְּבוּלוֹת,

נְהָרוֹת נִשְׁפָּכִים לְיַמִּי הַגּוֹעֵשׁ.


אֲנִי לוּלְיָן עַל חֶבֶל,

שׁוֹמֶרֶת עַל הָאִזּוּן הַשָּׁבִיר

בָּאֵלֶם.

עוֹטָה מִלִּים בְּעוֹר נָמֵר.


עַל חֶבֶל הַכְּבִיסָה מִתְנַדְנְדִים

תְּכֵלֶת מִלְמַעְלָה

וּתְהוֹם מִלְּמַטָּה


כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים יוֹם

הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת הַיּוֹנָה

שֶׁיָּצְאָה

מִן הַתֵּבָה

בִּשְׁלִיחוּת לְמֶרְחַקֵי עֲלֵה זַיִת

וְלֹא שָׁבָה עוֹד –

הַקֹּשִׁי שֶׁלָּהּ הָיָה לַחֲזֹר

לֹא מִפְּנֵי שֶׁתָּעֲתָה בַּדֶּרֶךְ אוֹ מִכְּפִיּוּת טוֹבָה,

כִּי בְּרֶגַע שֶׁנָּגְעָה רַגְלָהּ בָּאֲדָמָה

הָיְתָה הַיּוֹנָה לְצִפּוֹר פּוֹשֶׁטֶת צוּרָה,

אַלְמוֹנִית בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.

הָיְתָה יוֹנָה־צִפּוֹר מְסָרֶבֶת לִרְאוֹת

אֶת הַמְצֻפֶּה מִמֶּנָּה,

שֶׁהֲרֵי בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ בַּחוּץ

עָלֶה יָרֹק אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת לִזְמַן קָצוּב

כְּמוֹ זֶה שֶׁטָּבַע לְפָנָיו –


א

אוֹמְרִים שֶׁמְּזַהִים אוֹתִי מֵרָחוֹק גַּם אַחֲרֵי

אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא לְפִי הַצַּלֶּקֶת

עַל פֶּרֶק יָדִי, הַקוֹל אוֹ הַתְּנוּעוֹת.

אוֹמְרִים שֶׁגַּם צְחוֹקִי לֹא הִשְׁתַּנָּה

וְהַמַּבָּט.


הוֹרֵי גִּדְּלוּ יַלְדָּה בְּלִי עַכְשָׁוִים

וְהוֹרִישׁוּ לִי אֶת יַלְדוּתִי

כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפִּי.

אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת מַמְרִיאִים מִמֶּנִּי,

וְגַם שֵׁנָה עֲמֻקָה לֹא תּוּכַל לְהַעֲלוֹת בָּאוֹב –


ב

שְׁתִי וָעֵרֶב אֲנִי

וְהָעוֹלָם הוּא מִלָּה שֶׁנָּפְלָה בְּתוֹכִי.

נְקֻדָּה.

מָה אָמַרְתִּי. רַק מִלָּה אָמַרְתִּי,

מִלָּה עֲרִירִית בָּעוֹלָם.

שֶׁלֹא בִּידִיעָתָהּ גַּם הִיא קוֹרֶסֶת

עַל הָאַחֶרֶת.


כְּבָר מְאֻחָר

אִם לֹא אָזוּז, יְכַסֶּה אוֹתִי הַטַּל.


אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת בְּלִי כַּרְטִיס בִּקּוּר

דוּ צְדָדִי, בְּעִבְרִית וּבְשָׂפָה זָרָה.

עֻבְדָּה שֶׁגַּם בְּלִי זֶה אֲנִי נוֹשֶׁמֶת, חוֹשֶׁקֶת, מִתְנַתֶּקֶת,

נִקְשֶׁרֶת, נִפְרֶמֶת, קָמָה סוֹבֶבֶת, כּוֹשֶׁלֶת,

וּבֵין לְבֵין כְּנֶגֶד מַרְעִין בִּישִׁין

אֲנִי זְכוּכִית אֲפֵלָה לֹא מְלֻטֶּשֶׁת,

כּוֹבֵשֶׁת צְחוֹקִי לִפְרָקִים.

כִּי רֶגַע אַחֲרֵי מִמֵּילָא אֲנִי כְּבָר לֹא –


דַּי לִי שֶׁכָּאן זֶה כָּאן, שֶׁצַּיָּדִים אֵינָם בְּעִקְבוֹתַי,

גַּם זוֹ לְטוֹבָה

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֶרֶת חוֹבֶקֶת גּוּף חַי בְּלִי מְקַדְּמֵי בִּטָּחוֹן.


“כשהכוונה צלולה הצלילים מתכוונים מאליהם”

(הדוכסית ב’אֶליס בארץ הפלאות')


אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לְהַעֲבִיר

אֶת הַזְּמַן בְּשִׁטּוּטִים בֵּין גּוּפֵי נֶפֶשׁ, חֲפָצִים וְקוֹלוֹת

שֶׁאֵינָם בָּאִים עוֹד לִקְרָאתִי.


בְּשָׁעוֹת לֹא מְקֻבָּלוֹת

יוֹצֵאת תּוֹלַעַת לְבָנָה מִן הַדַּנְטֶל

שֶׁעַל אֶדֶן חַלּוֹן הָעֵץ הַכָּתֹם

בְּצַד מַעֲרָב בֵּין הַהוֹל לַמִּטְבָּח.

וְאָז בָּאוֹר הַבָּהִיר

אֲנִי מַנִּיחָה לָהּ לְנַפְשָׁהּ

לְהֵעָלֵם בְּאַחַד הַסְּדָקִים.

מִלִּים אֵינָן הוֹלְכוֹת לְאִבּוּד.


סְפָרִים מְשֻׁמָּשִׁים עַל הַמִּדְרָכָה

כְּמוֹ יֵשׁ עִקֵּשׁ

וְלֹא מֵאַיִן.

רוּחַ רָכְנָה לְעַלְעֵל בַּדַּפִּים,

כֶּלֶב עָצַר וְהִלְחִית, מִישֶׁהוּ מִשֵּׁשׁ

רִחְרֵחַ לִטֵּף רָקַם הִרְהוּר קִפֵּל שׁוּלַיִם

הָלַךְ –


סְפָרִים. קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים.


סְפָרִים בְּלָאו הָכֵי

חוֹזְרִים תָּמִיד בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ

כְּמוֹ מִמַּסַע לְוָיָה חֲסֵרִים אֶחָד.


כַּמָּה קַל לִמְעֹךְ נְמָלָה מְשׁוֹטֶטֶת

בֵּין הַדַּפִּים

אוֹ בֵּין מַקְּשֵׁי הַמִּקְלֶדֶת.

הַמֶּרְחָק הַקָּטָן הוֹלֵךְ אָז לְאִבּוּד

בֵּין הַנֶּחְשָׁב לַנִּכְתָּב,

חֶמְלָה, עֶרְגָּה, עֶרְיָה,

הַמִּלָּה כְּבָר אֵינָהּ אוֹתָהּ מִלָּה –

וְהִיא זָרָה,

חַפָּה מִכַּוָּנוֹת

אֲבָל מוֹשֶׁכֶת בַּחֲבָלִים

אַחֲרֵי עֲצִירַת פֶּתַע.

יְפֵהפִיָּה הִיא מְחוֹלֶלֶת, שׁוֹכַחַת אֶת עַצְמָהּ וּמִשְׁתַּנָּה.


סְלִיחָה שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּהּ סָרָה.


בְּסִדּוּר הַמַּדָּפִים נָפְלָה לִי

עֲרֵמָה מִן הַיָּדַיִם,

רִאשׁוֹן וְלֹא אַחֲרוֹן בַּסֵּדֶר שֶׁהוּפַר,

סֵפֶר הַרְפַּתְקָאוֹת ‘אֶלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת’.

מִבֵּין דַּפָּיו נִשְׁמַט כַּרְטִיס "תּוֹדָה עַל הִשְׁתַּתְּפוּתְךָ

בְּשִׂמְחָתֵנוּ וְתוֹדָה מְיֻחֶדֶת עַל הַמַּתָּנָה הַנָּאָה".

כָּךְ בַּסֵּפֶר שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵעִזְבוֹנוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר שֶׁטֶרֶם נִשְׁכַּח,

כִּי לֹא עָבַר זְמַן רַב מֵאָז מוֹתוֹ וְהָאָבָק שֶׁלִּי

כְּבָר מִתְעַרְבֵּב בְּשֶׁלּוֹ. כָּךְ הַיְשֵר מִן הַבַּיִת

שֶׁאֵלָיו לֹא אֻזְמַן עוֹד וְיִמָּכֵר עַל חֲפָצָיו וּמַרְאוֹתָיו.


תּוֹדָה לְךְ מְשׁוֹרֵר

שֶׁאֶלִיס שֶׁלְּךְ חֲבוּקָה עַכְשָׁו בֵּין סְפָרַי.

כְּשֶׁאֲשְׁלֹף אוֹתָהּ מִן הַמַּדָּף

יָבוֹאוּ וְיַעֲלוּ כָּל שַׁמְנָהּ וְסָלְתָּהּ שֶׁל אַגָּדֶת קָרוֹל לוּאִיס.

יְדַפְדְּפוּ בִּי מַרְאוֹת פָּנִים, מִלִּים קְטַנּוֹת כִּגְדוֹלוֹת.


כַּמָּה נְשָׁמָה בַּדְּבָרִים הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶם

מִן הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַזְּמַן.



מַדּוּעַ אֵינֵךְ שָׁרָה, שׁוֹאֵל הַמְנַצֵּחַ,

אֵיזוֹ מִין זַמֶּרֶת אַתְּ שֶׁשּׁוֹתֶקֶת כְּשֶׁכֻּלָם שָׁרִים.

קֹדֶם אַתְּ צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לֹא לָשִׁיר

גַּם מִסִּבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת אִתָּךְ,

כִּי הָלַכְתְּ לְאִבּוּד בַּתָּוִים, כִּי נִשְׁבַּר בָּךְ הַקּוֹל,

כִּי הַשִׁיר שֶׁלָּךְ יוֹשֵׁב מִזְּמַן כְּמוֹ בְּ’מַמְתִּינָה' וּמְחַכֶּה

לָקַחַת אוֹתָךְ לְמָקוֹם אַחֵר,

לְאֶרֶץ הָעֵיטִים וְהַבַּזִּים

לֹא הַרְחֵק מִן הַתֹּפֶת שֶׁל דַנְטֶה.


כְּשֶׁאֱלֹהִים חוֹבֵב צַיִד מֻשְׁבָּע

יוֹצֵא לְחֻפְשָׁה,

צִפֳּרֵי מַגֵּפָה אֵינָן עוֹצְרוֹת לָנוּחַ.

שָׁמַיִם עֲצוּמֵי עַיִן

עָטִים עַל חַלַּת הַדְּבַשׁ שֶׁלִּי.

וּמָה אִם צָלַחְתִּי אֶת הַלַּיְלָה

גַּב אֶל הַקִיר

פָּנִים בְּלִי מַרְאָה.



א. אהבה נכזבת

בָּאוֹטוֹבּוּס הַמָּלֵא קֻעֲקַע בִּי קוֹלוֹ הָעִוֵּר

עַל גַּלֵּי הָאֶתֶר.

"אֲנִי בָּא לַסִּפְרִיָּה כִּי אֲנִי יָתוֹם.

אֲנִי פּוֹחֵד לָמוּת לְבַד בַּבַּיִת

אָז אֲנִי בָּא לַסִּפְרִיָּה", אָמַר אַבְרָהָם הַסַּפְרָן

שֶׁפֻּטַר מִן הַסִּפְרִיָּה וְיָצָא מִמֶּנָּה בְּבִרְכַּת:

“בְּהַצְלָחָה” וְ“תוֹדָה” אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל חִבּוּק סְפָרִים.


ב. מַשכּים לָשֶׁבת סוֹלוֹ

אֵין צְעָקָה נְטוּשָׁה יוֹתֵר מִקִּירוֹת מְסֻמְּמֵי גְרָפִיטִי בִּשְׁכָבוֹת

אָדֹם שָׁחוֹר כָּחֹל צָהֹב נִצְרָב בְּגוּף חוֹמַת

בֶּרְלִין שֶׁנָּפְלָה, בַּמֶּרִי שֶׁל הַארְלֶם בִּנְיוּ יוֹרְק,

בִּמְבוֹאוֹת הַנָּמֵל שֶׁל סָלוֹנִיקִי, נַאפּוֹלִי, מַרְסֵי וְגַם

בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,

שָׁם מְמַהֲרִים לִמְחֹק בִּגְלַל הַקְּדֻשָׁה.

כָּאן, בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב, אָמָּנֵי הַגְּרָפִיטִי צַיָּדֵי הַמָּחָר

רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים.

נַגַּן רְחוֹב וָתִיק, גַּבּוֹ אֶל הַקִּיר,

יוֹשֵׁב שָׁם סוֹלוֹ מַלְכוּת בְּהִצְטַלְּבוּת הָרְחוֹבוֹת,

קֻפְסַת קַרְטוֹן רֵיקָה, קַעֲקוּעַ בָּרָק בָּאַסְפַלְט.

אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ מְכַוֶּן אֶת מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ מֵרִיגָה.

צְלִילִים רִאשׁוֹנִים מְהֻסָּסִים

וְאַחֲרֵיהֶם בְּעֵרַת הַלְלוּיָהּ.


ג. נוכחות אחרת

מַה שֶּׁמְּחַבֵּל בַּסִּכּוּי

לְהִשָּׁמַע מִטַּבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם,

זאת הָעִיר הַמְעֻשֶּׁנֶת

הַמִּתְגַּבַּהַת מֵעָלַי

בְּלִי צִפֳּרִים.

לְבַד מוּל הַזְּכוּכִית.

אֶפְשָׁר לָרֶדֶת מַדְרֵגָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה,

מִשָּׁם כָּל הַסֻּלָּמוֹת מוֹלִיכִים שָׂרֶטֶת בַּבָּשָׂר.

אֶת לִבַּת הַתָּמָר הִשְׁאַרְתִּי

אֵי שָׁם. כָּאן

כּוֹרְעִים בָּאוֹר גְזָעִים וְתוּ־לֹא.

וְהֵיכָן לְהִסְתַּתֵּר.

לַנּוֹכְחוּת הַזּוֹ פּוֹלֶשֶׁת נוֹכְחוּת אַחֶרֶת

מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קְצֵה הַלָּשׁוֹן.


קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְלֹא מָצָאתִי אֶת נְעָלַי.


א

מֵחֲגִיגָה לַחֲגִיגָה אֲנִי לוֹמֶדֶת אֶת

קִצּוּר תּוֹלְדוֹת הַזְּמַן.

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ זוֹלֵג לְעוֹלַם הָאֱמֶת

זוֹ מְעִידָה קַלָּה שֶׁאֵין מִמֶּנָּה חֲזָרָה.

כָּכָה זֶה.

בַּחֹרֶף שֶׁעָבַר כְּמוֹ גַּם בְּקוֹדְמָיו וּבַחֹרֶף הַזֶּה

מַתָּנוֹת דְחוּסוֹת יוֹסִיפוּ לְהֵעָרֵם

בְּתוֹכִי מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ,

וְאֵין לִדְחוֹת.

ב

לִפְעָמִים כְּמוֹ צִפֹּרֶן חוֹלָה חוֹדְרָנִית

אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הֵם אֵשׁ זָרָה.

וּפְעָמִים הֵם מַשִּׁילִים קְלִפָּה,

מְדַבְּרִים חֲדָשׁוֹת, פְּעִימוֹת –


אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם תּוֹהִים

פְּרוּדִים נִמְהָלִים מְמֹרָטִים מְרֻפָּטִים מִתְלַקְּחִים כָּבִים

נֶחְבָּטִים נִטְרָפִים נִפְלָטִים

מְעֻרְטָלִים מְלִיטִים מְהַסִּים מְחַשְּׁקִים

וּמְוַתְּרִים.


וְיֵשׁ הַנִּשְׁמָטִים כִּפְרִי מִבְּשִׁילוּת יֶתֶר –

גַּם זֶה קוֹרֶה וְלֹא תָּמִיד בְּסֵתֶר.


לציפי ז"ל


חָמֵשׁ שָׁנִים מֵהַיּוֹם הַהוּא הִיא

יָצְאָה אֵלַי מוּאֶרֶת מִבֵּין כִּתְמֵי הַצֵּל,

זְרוֹעוֹתֶיהָ חוֹרְשׁוֹת אֶת הָאֲוִיר הַחַם,

כְּמוֹ בְּסֶרֶט אִלֵּם מוֹשִׁיטָה יָד לִצְרוֹר שִׁירַי,

מַתְנִיעָה אֶת הָרֶגַע כָּל עוֹד כָּאן זֶה כָּאן,

לִפְנֵי פְּקִיעַת הָאַרְכָּה.


מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר שֶׁקָּרְאָה נִכְרַךְ בַּעֲקֵבֶיהָ.

אוּלַי הִתְמַלֵּא בִּשְׁתִיקוֹת שֶׁאֵינָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה,

אוּלַי הוּרַק אֶל כְּלִי אַחֵר שֶׁאֵין לִי שְׁלִיטָה עָלָיו,

כְּמוֹ עַל הַאֲזָנוֹת הַסֵּתֶר אוֹ הָרְעָשִׁים עַל הַקַּו

הַמְחַבֵּר וּמְנַתֵּק אוֹתִי וְאוֹתָהּ.

“Cut” עַד כָּאן.


לחנה שנלקחה ממני

תמונת מצב א', כאן אני בקשב העמוק


שְׁעַת דִּמְדּוּמִים שֶׁל עוֹזֵב וְנֶעֱזָב,

וְאֵיךְ לַעְצֹר בִּבְדַל דִּבּוּר אֶת הַמַּחְשָׁבָה.

מְאַחָה בַּכֹּחַ הַמְדַמֶּה שִׂיחָה שֶׁנִּקְטְעָה

כְּמוֹ: מֶה הָיִית אוֹמֶרֶת אִלּוּ –

זְקוּפָה וּמוּאֶרֶת בָּאת אֶמֶשׁ עַל סִפּוֹ שֶׁל חֲלוֹם

מְסִירָה שִׁכְבַת מֶלַח שֶׁדָּבְקָה לְעוֹרֵךְ מִיָּם הַמָּוֶת.


תמונת מצב ב', כבר שנה

אֲנָשִׁים מִתְפָּרְקִים לִי בֵּין הַיָּדַיִם,

אֶחָד אֶחָד.

אָדָם שָׁלֵם מִתְפָּרֵק מֵחִבּוּרָיו

כְּמוֹ סֵפֶר מִתְמָרֵד בִּכְרִיכָתוֹ הָרַכָּה,

וְסוֹף הַמִּשְׂחָק בְּ־heart disk לֹא מִתְכַּלָּה.


גֶדֶם כְּמוֹ יָד חֲסֵרָה

צוֹמֵחַ עַכְשָׁו מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְרֶתֶת נְשָׁמָה מִגּוּף.


ושתקתי על זה

בַּיְצִיאָה מִן הַבַּיִת בַּדֶּרֶךְ לַנָּמֵל אֲנִי מְצִיצָה לְאָחוֹר

לִרְאוֹתֵךְ עֲדַיִן בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת עִם הַגַּב

אֶל הַקִּיר, מִשְׁתַּהָה מְעַט לִפְנֵי הַיְרִידָה מַטָּה

יָדֵךְ עַל חָזֵךְ כְּמוֹ בִּשְׁבוּעָה חֲשָׁאִית

חֲזָקָה מִכֹּחַ הַכֹּבֶד.

וְשָׁתַקְתִּי עַל זֶה כְּמוֹ רְטִיָּה עַל פֶּצַע בִּלְתִּי נִרְאֶה.


מקלעת מילים

עַל סַף מוֹתֵךְ שָׁלַחְתִּי לָךְ שִׁירִים

וְקָרָאת, וְהָיוּ לָךְ מִלִּים קְלוּעוֹת בְּשֶׁלִּי,

וְהָיְתָה לִי הֲבָנַת הַמִּלִּים.

וּמַה שֶׁמֵּעֵבֶר לְכָךְ הִסְתַּבֵּר לִי זְמַן לֹא רַב אַחַר כָּךְ.


פסק זמן

מִלֵּאתִי סְדָקִים בְּמֶלֶט יָצוּק שֶׁל מִלִּים לְפֶסֶק זְמַן נוֹסָף.


אין

לַחְשֹׁב אֵין וּלְקַבֵּעַ אֶת אֵינוּתֵךְ כְּמוֹ מַכַּת שֶׁמֶשׁ בְּאֵין מִסְתּוֹר.


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • גידי בלייכר
  • בת ציון רביב
  • שלי אוקמן
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!