לאמי בחייה

אֶת כְּתַב יָדָהּ שֶׁל אִמִּי אֲנִי מְזַהָה עַכְשָׁו

בְּפִנְקַס הַכְּתוֹבוֹת וּבַמִּכְתָּבִים הַיְשָׁנִים,

וְהַזְּמַן הַהוּא זְמַן רִבּוּעַ הַשּׁוֹקוֹלָד

תַּחַת הַלָּשׁוֹן

כְּמוֹ מִלִּים שֶׁנִּזְרְקוּ פַּעַם לַחֲלַל

הַחֶדֶר וְלֹא נִלְקְחוּ בַּחֲזְרָה.

אִמִּי מוֹצִיאָה בְּהֵחָבֵא אֶת קֻפְסַת הַתַּכְשִׁיטִים.

כְּמוֹ בְּלֵדָה מְאֻחֶרֶת פּוֹתַחַת לִבְחֹן בָּאוֹר הָרַךְ

אִם הַכֹּל כַּשׁוּרָה – זֹהַר הָאֶבֶן, בְּרַק הַזָּהָב.

אַחַר תּוֹלָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ עַל לוּחַ לִבָּהּ

וְהַצֵּל

צִלּוֹ שֶׁל סָפֵק.

וְאוֹר יְקָרוֹת בָּא בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַתְּפוּחוֹת,

הַמְשַׁנְּנוֹת לְעַצְמָן צוּרוֹת דַּר וְאַחְלָמָה.

מִשְּׁתִיקַת הָרִפּוּד הָאָדֹם בְּבֶטֶן הַקֻּפְסָה

(מֻכְפָּל בַּמַּרְאָה הַקְּטַנָּה)

כְּמוֹ נֵעוֹרָה פִּתְאֹם, הִיא מְאַמֶּצֶת לְחָזָהּ שַׁרְשֶׁרֶת עֲדִינָה,

עוֹנֶדֶת, מְסִירָה, מַסְכִּיתָה לַזִכָּרוֹן הַשָּׁט

בִּשְׁעוֹן זָהָב שֶׁנֶּעֶצַר מָחוֹג עַל מָחוֹג.

עֵינֶיהָ מַאֲפִילוֹת אֲבָל בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתֶיהָ נִצְנוּץ.

אַחַר כָּךְ הִיא תַּחְזִיר הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ,

אֶחָד־אֶחָד תַּנִיחַ בְּקֻפְסַת הָעֵץ הַיְשָׁנָה

וְתַמְתִּין בְּטֶרֶם נְעִילָה.

אִמִּי מְפוֹרֶרֶת אֶת חַיֶּיהָ לִרְגָעִים צִפֳּרִיִּים

הַפּוֹרְחִים מִזִּכְרוֹנָהּ.

לֶחֶם רֵיחָנִי שׁוּב אֵינוֹ מְדַגְדֵּג אֶת נְחִירֶיהָ.

עֵינֶיהָ נִמְלָאוֹת מִכַּפּוֹת יָדֶיהָ הַפְּתוּחוֹת אֶל

שְׁלַבֵּי הַתְּרִיס שֶׁל מִטְבָּחָהּ,

דָּבָר לָהּ עִם צִפֳּרִים אוֹרְבוֹת רְעֵבוֹת

מְאֻמָּנוֹת לְנַקֵּר מִן הַמַּגָּשׁ,

וְאַחַר לְהַרְקִיד חוּטֵי חַשְׁמַל.

מִתַּחַת לַגַּגּוֹן הַקָּרוּעַ מֵעַל רֹאשָׁהּ

מַפַּל צִפֳּרִים

חָשׁוֹת בְּקִרְבַת הַמַּיִם שֶׁלֹא הֻמְלְחוּ עֲדַיִן.

כְּמוֹ עַל רֶכֶס גָּבוֹהַ בְּהִתְחַלֵּף עוֹנָה

בְּשֶׁבֶר הַכָּתֵף שֶׁלָּהּ רוּחַ סְתָו.

וְהַכְּאֵב עוֹדוֹ צָעִיר וְנִרְדָּם כְּתִינוֹק.

הַאִם נָגְעָה בּוֹ לְעוֹרֵר

יֶלֶד רָחוֹק הַחוֹבֵק אוֹתָהּ בַּתְּמוּנָה עַל הַשִּׁדָּה.

לְאַט מַגְלִידָה אַהֲבָתָהּ –

הַכֹּל תּוֹמֵךְ כָּאן בְּתִקְרַת שָׁמֶיהָ,

אִשָּׁה יָפָה סְדוּקָה מִלְבַר וּמִלְגֵו,

פָּנֶיהָ בָּאוֹר, מַבִּיטָה נִכְחָהּ, מַטְעִימָה מִלִּים,

בְּחֶדְוָה רַכָּה צָדָה עֵינֵי פָּעוֹטוֹת בַּעֲגָלוֹת חוֹלְפוֹת,

תּוֹלִים עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת בְּכוֹבָעָהּ הָרָחָב

וּבְחֵיקָהּ הָרֵיק.

הַכֹּל כָּאן יָפֶה בִּטְוַח הָרְאִיָּה, עֲנָן צִפֳּרִים,

אֲנָפָה מַכָּה בְּמַיִם יְרַקְרַקִּים, גֶשֶׁר מְקֻמָּר.

כָּךְ מְקַדֶּשֶׁת אִמִּי אֶת הַיֹּפִי הַמִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, מֵיטִיבָה פָּנֶיהָ.

צִפּוֹר לְאָן אַתְּ

לזכר אחי

סִבּוּב מַפְתֵּחַ בַּדֶּלֶת. לְלֹא קוֹל כִּמְרַחֶפֶת אֲנִי נִכְנֶסֶת

אֶל בֵּית אִמִּי, עַל הַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל

עֵינֶיהָ רָצוֹת בִּתְהִלִים, מְפַלְסוֹת דֶּרֶךְ בָּאוֹתִיּוֹת.

הִנֵּה כְּבָר נוֹפֵל עָלֶיהָ צִלִּי הַשָּׁקוּף, וְהִיא בְּשֶׁלָּהּ,

שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ –

וַאֲנִי, שׁוֹמֶרֶת הַסֵַף, מַמְתִּינָה.

עֵינֶיהָ עוֹד סוֹכְכוֹת עַל הַפְּסוּקִים

כְּשֶׁמִּזָּוִית הָעַיִן הִיא רוֹמֶזֶת לִי

סוֹף הַפֶּרֶק, סוֹף פָּסוּק. עוֹד רֶגַע תְּסַיֵּם.

נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי אֲנִי מוֹתַחַת זְמַן מְפֻלָּשׁ, דִּבְשִׁי,

וְחֻמוֹ הַמְנַחֵם אוֹזֵל כְּמוֹ דָּם מִן הָעוֹרְקִים.

תַּלְיָנִית זְמַן שֶׁכָּמוֹנִי.

שֶׁאֲשַׁטֶּה בּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ לָהּ עוֹד שְׁהוּת קְטַנָּה שֶׁל חֶסֶד.

בַּשֶּׁקֶט הַנֶעֱרָם אֲנִי רוֹמֶזֶת לַנֶּפָּאלִית הַקְּטַנָּה לְהִתְקָרֵב

וְהִיא קוֹרֵאת שְׂפָתַי, עֵינֶיהָ בְּעֵינַי כּוֹבְשׁוֹת צְעָקָה.

אָז קוֹטַעַת אִמִּי אֶת הַמִּזְמוֹר, מַפְשִׁילָה רֹאשָׁהּ לְאָחוֹר

יָדֶיהָ הָרֵיקוֹת סוֹעֲרוֹת

עַל פָּנֶיהָ

שְׂעָרָהּ.

רַעַד בִּכְיָהּ הַנָּטוּשׁ, כֹּבֶד חִבּוּקִי הַמְיֻתָּם,

וּכְמוֹ רֵיחַ שָׂרוּף בֶּחָלָל.

אֵיךְ לֹא רָאִיתִי כְּבָר אָז בִּכְבוֹת הַנּוּרָה הַקְּטַנָּה בְּתוֹכָהּ.

מוּל מַדְבֵּקַת הַפִּרְסֹמֶת בַּמִּסְגֶרֶת הָאֲדֻמָה,

הַקְּבוּעָה עַל דֶּלֶת חֲנוּת הַמִּשְׁקָפַיִם

שְׁעוּנָה אִמִּי עַל מַקְלָהּ,

מְזַהָה עֲדַיִן אֶת שֵׁם הַפִירְמָה.

אֵם וְחֵיקָהּ הָרֵיק, כְּמוֹ מוּל הַמַּצֵּבָה

שֶׁלֹא רָאֲתָה – שֶׁלֹא

תִּרְאֶה.

אַחַר כָּךְ עַל הַסַּפְסָל, כּוֹבָעָהּ הַלָּבָן מֵצֵל עַל עֵינֶיהָ

הַצּוֹפוֹת בַּעֲנָן צִפֳּרִים כִּשְׁרִיקַת כַּדּוּר תּוֹעֶה

מֵעַל רֹאשָׁהּ.

כַּמָּה כְּבָר נוֹתַר לָהּ עוֹד לִלְכֹּד בָּעַיִן

אֶת הַנִּרְאֶה,

וְהַבִּלְתִּי נִרְאֶה

נִבְלָע

אֳנִיַּת מִלְחָמָה שׁוֹקַעַת לְאִטָּה.

במותו

יְחִידָהּ חִידָתָהּ חֶרְדָּתָהּ

רָץ לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים וְסַל בִּכּוּרָיו

בְּמַכָּה אַחַת בֶּעָפָר מִתְפַּזֵר.

כְּבָר שָׁנִים מְיַדּוֹת בָּהּ מַבָּט עֵינֵי הַשָּׁקֵד הַחוּמוֹת שֶׁלּוֹ.

וְיֶלֶד קָטָן מִסְתַּבֵּךְ בֵּין רַגְלָיו,

לֹא מֵבִין אֶת שְׂחוֹק הַלַּעַג שֶׁל

שְׁתִיקָה גּוֹזֶרֶת גּוֹרָל שֶׁל גּוֹרָל גּוֹזֵר שְׁתִיקָה.

תֹּם הַמַּעֲשִׂיָּה מִתְפּוֹגֵג כְּמוֹ

חֹם מִגּוּף שֶׁהֻפְשַׁט מִן הַבְּדָיָה.

כְּמִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַתְּרָפִים יְשֵׁנָה אִמִּי וְלִבָּהּ עֵר.

עוֹרֵב קוֹרֵעַ עַל בְּנָהּ

שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע.

בְּאוֹר הַמְּנוֹרָה מִקִּיר

לְקִיר חֶרֶק מוּטָח בְּעִוָּרוֹן.

בְּשָׁעָה זוֹ הִיא עוֹד עֵרָה וְלִבָּהּ

שׁוֹמֵעַ רְעָשִׁים מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר שֶׁל הַקִּיר הַמְשֻׁתָּף.

הַקּוֹלוֹת שַׁיָּכִים לְעַצְמָם,

מְטִיחִים לְכָל עֵבֶר רִמְזֵי רִיק וְאָשָׁם,

אוֹ נִלְחָשִׁים כִּדְרָכִים נְטוּשׁוֹת שׁוֹרְקוֹת רוּחַ.

כָּאן בַּצַּד הַזֶּה שֶׁל הַקִּיר

אֵם מְיַשֶּׁנֶת אֶת בְּנָהּ הַמֵת.

מִשָּׁנָה לְשָׁנָה מִתְמַעֵט בִּכְיוֹ,

וּבְכָל זֹאת הִיא מַמְשִׁיכָה לְאַבֵּד

דָּם, בַּרְזֶל, מֶלַח אוֹ מִרְבְּצֵי שֶׁקֶט.

כְּבָר אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה הִיא

מְאַבֶּדֶת, וַאֲבֵדוֹתֶיהָ תֵּל אֲבָנִים מִצְטַבֵּר.

וּמַזְכִּירָה לְאִמִּי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה

אֶלָּא בַּסָּמוּי מִן הָעַיִן (כְּאִלּוּ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת),

קְצוֹת בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיהָ בּוֹקְעִים מִן הַשְׁמִיכָה

כְּמוֹ חַרְטוֹם אֳנִיָּה טוֹבַעַת.

וּמַה שֶׁמִּתְמַלְמֵל מִמֶּנִּי דִּבּוּרֵי סְרָק לְאִחוּי חֲלָלִים.

כְּאָמוֹדַאי בָּאֳנִיָּה שְׁקוּעָה אֲנִי מְחַטֶּטֶת

בְּתָאֶיהָ הַמֵּתִים, נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת

בַּחֲדָרֶיהָ וְלֹא מַעֲלָה דָּבָר

זוּלַת תֵּבוֹת גְּדוּשׁוֹת, נְעוּלוֹת יְרֹקֶת וַחֲלֻדָּה.

הִיא פּוֹתַחַת תְּהִלִים וְנוֹגַעַת בַּמִּלִּים,

שׁוֹאֶלֶת לְפֵרוּשָׁן לִזְמַן פֵּרָעוֹן,

וְכוֹתֶבֶת צוּרַת אוֹת

שֶׁמַּיִם לֹא יְכַסּוּ –

וַאֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתָהּ צוֹחֶקֶת בְּקִרְבָּהּ

הוֹד מַלְכוּתָהּ עֲדַיִן זְקוּפָה בְּכִסְאָהּ הַמִּתְגַּלְגֵל,

בַּעֲטֶרֶת כּוֹבָעָהּ הַמֵּצֵל. הִיא מְנִיסָה בִּמְנִיפָתָהּ חַרְקֵי בֹּקֶר

וּמְכִילָה בְּעֵינֶיהָ תְּנוּעַת כָּנָף, מַרְאוֹת וְהִרְהוּרִים.

פַּנּוּ לָהּ דֶּרֶךְ!

הִנֵּה הִיא הַמְרֻפֶּדֶת בַּתַּפּוּחִים,

זְקוּפִים רְצוֹנוֹתֶיהָ.

בְּמֶחֱוַת מַלְכוּת מַצְבִּיעָה בַּחֲטָף

עַל שְׁלָטִים בְּפִתְחֵי חֲנֻיוֹת,

וַאֲנִי, שׁוֹמֶרֶת הַחוֹתָם שֶׁלָּהּ וְאֵין בִּלְתִּי,

מְגַלְגֶּלֶת אֶת כִּסְאָהּ הָלְאָה

עַל הַמִּדְרָכָה כְּעַל שְׁטִיחַ מַלְכוּת –

רַחַשׁ הַגַּלְגַּלִים מְדַבֵּר בָּהּ נִכְבָּדוֹת,

וְהַחוֹלְפִים עַל פָּנֶיהָ מַרְכִּינִים רֹאשָׁם לְעֶבְרָהּ.

בְּאַדְנוּת שֶׁל חֲלוֹם שֶׁאֵין בּוֹ עוֹד חֶמְלָה

נוֹסַעַת אִמִּי עַל גַּלְגַּלֵי זְמַן חֲלַקְלַק

עַד הַמַּעֲצוֹר.

גַּם עַכְשָׁו בִּישִׁיבָה כְּפוּפָה תַּחַת בִּרְכָתָהּ,

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת

אֶת חַלּוֹנוֹתֶיהָ הַקְּרוּעִים פְּנִימָה.

קִיסוֹס מְטַפֵּס שָׁם בְּיַרְקוּת חֲדָשָׁה

אֶל מְחוֹזוֹת הַשִּׁכְחָה הַמְרַפְּאָה.

הִנֵּה אֲסַפֵּר לָהּ, אֲנִי מְהַרְהֶרֶת

אֲבָל אֵינִי אוֹמֶרֶת דָּבָר.

וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר עַד עַכְשָׁו

הוּא כַּבֶּגֶד הַשּׁוֹמֵר עַל חֹם גּוּפָהּ.

פַּרְפַּר תּוֹעֶה

כְּבִנְבוּאַת מְכַשֵּׁפוֹת,

אוֹר הוּא שְׁחוֹר וּשְׁחוֹר

הוּא אוֹר,

וְנֶאֱסָף אֵלָיו טוֹבֵעַ בְּשַׁעֲוָה.

אֵיךְ יָכוֹל הָיָה לָדַעַת

שֶׁבְּכַבּוֹתוֹ אֶת נֵר הַזִּכָּרוֹן שֶׁהִדְלִיקָה אִמִּי

הוּא מְכַבֶּה עַצְמוֹ מִמֶּנָּה לְתָמִיד.

תֻּפִֵי הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף עַד תִּקְרַת שָׁמֶיהָ.

בַּמֶּרְחָק הַמִּתְנוֹעֵעַ

הוֹלֶכֶת וְנִסְגֶּרֶת אֶפְשָׁרוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁל מִלּוּט,

עַל כֵּן מַקְטִינָה אִמִּי אֶת הַבַּיִת לְמִדּוֹתֶיהָ,

חוֹגֶרֶת לְמָתְנֶיהָ אֶת צְעִיף הַצֶּמֶר שֶׁל אָבִי

הַמְסֻמָּן בְּנֹחַם, אֲרוּכָה לְמַכְאוֹבֶיהָ.

וַאֲנִי בָּאָה (אָנָה אֲנִי)

וְהַשָּׁמַיִם כִּפָּה

בּוֹר

וּנְקֻדָּה עֲרִירִית בַּמֶּרְחָב

א

בֵּין שִׂפְתֵי אָבִי מִתְאַבֶּנֶת מִלָּה לַחָה

כְּמוֹ סְנוּנִית בְּמַסַּע הַגֶּשֶׁם חֲבוּטַת כָּנָף

טוֹעָה בִּשְׁקִיפוּת הַחַלּוֹן הַמַּפְרִיד בֵּין כָּאן לְשָׁם

ב

לִפְנֵי מוֹתוֹ הֶחָטוּף בָּאוּ סִימָנִים מִשֶּׁבֶר חֲלוֹם.

דֶּשֶׁא נֶחְרַךְ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו,

עֵץ כָּרַע בַּגִּנָּה וְנִגְרַר אַרְצָה בִּסְחַרְחֶרֶת עָלִים.

חָזַר וְקָבַל עַל הָעֵץ. וְהֵיכָן הַמְמֻנִּים עַל רְשׁוּת הָרַבִּים –

כָּךְ דִּבֵּר מֵאַהֲבָתוֹ לַיֹּפִי עַד בּוֹא הַכּוֹרֵת.

ג

בְּשַׁבָּת בִּשְׁנַת תש"ן יָשַן אָבִי וְחִיּוּכוֹ לֹא מָשׁ מִשְּׂפָתָיו,

כְּמַגַּע הַקֹּר שֶׁל שְׂפָתַי בְּמִצְחוֹ

כְּשֶׁבָּאתִי וְהִפְשַׁלְתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל פָּנָיו.

“בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי” –

בָּאוּ וְהוֹצִיאוּהוּ,

מְנַעְנְעִים אֶת הַמִּטָּה וּמוֹלִיכִים בְּזֶמֶר נְצָחִים,

מִלְמוּל עֶרֶשׂ יַנְקוּת לְבַל תִּדַּד שְׁנָתוֹ.

ד

בָּאָבִיב הֵקִיצָה אַהֲבָתִי מִמַּמְּגוּרוֹת הַחֹרֶף,

וּבַסְּתָו מַשִּׁיב הָרוּחַ, בְּבוֹא הַכּוֹרֵת עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי,

הֵשִׁיב אָבִי רוּחוֹ לְבוֹרְאָהּ בְּסִיֹּמֶת שֶׁל מִלַּת אַהֲבָה.

ה

מַדּוּעַ אֵינֶךְ מְבַקֶּרֶת, שָׁאַל אָבִי,

הֲלֹא גַּם בִּקּוּר פֶּתַע יִתְקַבֵּל כָּאן בְּשִׂמְחָה.

סִבּוּב קַל וּכְבָר אֲנִי רוּחַ, רִשְׁרוּשׁ עוֹבֵר,

הַכְּבִישׁ אָץ לְעֶבְרִי

וְנִבְלָע מֵאֲחוֹרַי.

אַחַר כָּךְ צָעִיף עַל אֶבֶן. סִימָן שֶׁהָיִיתִי.

וּמִי יְדוֹבֵב עַכְשָׁו שִׂפְתֵי מֵתִים

אֲפִלּוּ לֹא אֲנִי.

ו

רַק בְּמוֹת אָחִי מֵת גַּם אַבָּא שֶׁלִי בֶּאֱמֶת.

קֹדֶם לָכֵן מִתּוֹךְ הִסְתַּלְּקוּתוֹ

הָיָה מִתְעוֹרֵר וְנִרְדָּם בִּי חֲלִיפוֹת.

“יֵשׁ זְמַן, בִּתִּי”, אָמַר בַּחֲלוֹם.

זְמַן רַב מְאֹד עָבַר מֵאָז

עַד מוֹת בְּנוֹ.

רַק בְּמוֹת אָבִי פָּקַדְתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת.

שָׁם כָּרוּ לִי כֵּרָה גְדוֹלָה עִם מֶמְשֶׁלֶת שַׂרְמָוֶת.

רַק בְּמוֹת אָחִי רָאִיתִי אֶת הַהִתְפַּשְּׁטוּת הַמְהִירָה

מִן הַצַּעַר, כְּמוֹ כִּסְאוֹת הֲפוּכִים בְּבֵית קָפֶה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם.

וְהֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת הַגּוּף – תֵּבַת תְּהוּדָה

אִם לֹא קָרוֹב לָאֲדְמָה, מְחֻלָּק לַהֲבָרוֹת,

מִשָּׁם הֵד פְּרָסוֹת בָּא

וְנֶעֶלָם. מַשֶּׁהוּ מְשֹׁעָר.

מִדֵּי פַּעַם מִתְרַחֵב הַמַּבָּט

עוֹרֵק פּוֹעֵם בַּצַּוָּאר.