לאחי שהיה

מֵהַבְטָחָה עַל סַף מָוֶת מִתְגַּלְגֵּל

אַל תַּשְׁאִיר עֲקֵבוֹת מִן הַמִּלִּים.

כְּמוֹ מָטוֹס בְּלַיְלָה סוֹעֵר

בְּוֶרְטִיגוֹ הוּא חוֹצֶה אֶת הַשּׁוּם דָּבָר

שִׁלְהֵי קַיִץ זְהֻבִּים

הֵם קְצֵה הַכְּמִיהָה, וְאַחֲרֶיהָ מָה –

נַדְנֵדָה אִטִּית כְּמוֹ מְרִירוּת עֲדִינָה

נִמּוֹחָה בַּפֶּה.

מִסָּבִיב חֲלָלִים רוֹחֲשִׁים מִתְרַחֲקִים

זֶה מִזֶּה וְנִקְרָעִים כְּעָנָן

מִצּוּרוֹת אָדָם.

מָה עוֹד אוּכַל לוֹמַר

שֶׁלֹא חַשְׁתִּי עַד אֶפֶס קָצֵהוּ –

לְאַט עוֹלִים סוּסַי,

סוּסָיו שֶׁל פוֹגֶל.

כָּתְנוֹת עָנָן רַכּוֹת עַל עֲצֵי הַיַּעַר קְרָעִים, לֹא עָשָׁן מִתְאַבֵּךְ,

פַּרְפַּר לָבָן זְמַן אִלֵּם יִתְמַלֵּא צִפֳּרֵי הֲזָיָה.

עַכְשָׁו מְזֹג לִי מִן הָאָדֹם שֶׁל הַגֶּפֶן מִן הַזַּן הַמְשֻׁבָּח

הַצוֹמֵחַ רַק כָּאן וְחוֹמֵר בֶּחָבִית צְרִיבָה קַלָּה.

שֶַל נַעֲלֶיךְ וְלֵךְ לְאַט

עַל רִצְפַּת הָעֵץ הַחוֹרֶקֶת בְּבֵית הָעֵץ

בְּבּוּדְגַנְיָה וַאס¹ בּוֹאֲכָה הַיַּעַר וְנַכְלוּלָיו.

כָּאן שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים אֵינָם מְעֻפָּרִים בָּאֲוִיר.

תַּגִּיד קִנְאָה בְּשָׁרָשִׁים לֹא שֶׁלְּךָ

וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיוּ שֶׁלְּךָ.

בְּשָׁרְשֵׁי הַשֶּׁקֶט דִּנְדּוּן יָרֹק

מְלוֹא מֶרְחַב הָעַיִן כָּל מַה שֶׁתָּדוּג מִן הַהֵד בַּגִַּיְא

שֶׁתִּשְׁמַע, מְלוֹא נְחִירַיִם מַלֵּא אֶת הָרִיק –

צֵידָה לְאֶרֶץ רְחוֹקָה לִפְנֵי רֶדֶת הַמָּסָךְ.

רִקוּד הָאֵשׁ בַּקָּמִין, אִשּׁוֹ שֶׁל הַצָּלוּב,

מְפַסֶּלֶת אִלְמוּת זוֹרֶמֶת בַּוְּרִידִים,

בְּקַרְנַיִם שֶׁל צְבָאִים וְעוֹרוֹת עַל קִירוֹת הָעֵץ.

בַּחוּץ קוֹלוֹת הַלַּיְלָה.

יְבשֶׁת סְתָו מִתְקָרֵב לְמִרְמָס.

וַאֲנִי פּוֹרַחַת בְּלֵיל יְעָרוֹת

יְשֵׁנָה בַּיָּמִים.

בַּלֵּילוֹת אֲנִי קוֹרֵאת אֶת מַחְשְׁבוֹתַי

בִּגְמִיעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל סוֹקְרָטֶס,

מְגַמֵּאת מֶרְחַק אַסְפַלְט וּמַחְשְׁבוֹת אֲחֵרִים,

חוֹלֶמֶת בִּשְׁנָתִי עֵץ מִן הָרָקָב כְּמוֹ דֶּשֶׁן,

שָׁרָה מִתּוֹכִי אֶת Pie Yesu מִתּוֹךְ הָרֶקְוִיאֶם.

תְּאוֹמָתִי, הֵד קוֹלִי בַּגַּיְא.

מִתּוֹךְ הַמְּגֵרָה הֶבְזֵק שֶׁל צִלּוּם סֶלוּלָרִי.

בַּהַגְדָּלָה רוֹאִים אֶת הַפִּיקְסֶלִים, כְּתָמִים

נְקֻדּוֹת זְעִירוֹת שֶׁעָמְקוּ וְגָדְלוּ, זִיפֵי סוֹד

שֶׁלֹּא רָאִיתִי וְאִישׁ לֹא רָאָה בַּתַּצְלוּם הַקָּטָן שֶׁנִּשְׁאַר.

וְקוֹלוֹ הֶחָסֵר בַּמְּשִׁיבוֹן

כְּמוֹ הַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי גְמוּרָה שֶׁל חַיָּיו,

מַתְחִילָה בִּפְּיָאנִיסִימוֹ זוֹרֶמֶת

נוֹשֶׁמֶת פּוֹעֶמֶת בִּקְרֶשֶׁנְדוֹ פּוֹרְטֶה –

נְתָזִים עָפִים וּדְבֵקִים בַּשׁוֹתְקִים

וְהַמוּזִיקָה דּוֹהֶרֶת וְנוֹסֶקֶת לִגְבָהִים בִּלְתִּי נִרְאִים

וּמִתְרַסֶקֶת.

נוֹדֶדֶת בֵּין הַמַּבָּט הָאַחֲרוֹן

לְבֵין פִּשְׁרוֹ הַמִּתְבַּהֵר עִם הַשָּׁנִים.

בֵּין לְבֵין מִתְמַלֵּא הַזְּמַן

בִּרְעָשִׁים קָשִׁים עַד שֶׁקֶט מֻחְלָט.

עַכְשָׁו רַק אֲנִי מוּל

הָאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.

מַה שֶּׁלֹּא רָאִיתִי אָז מַכֶּה בִּשְׁאֵלָה.

גַּם אִם אָסִיט אֶת מַבָּטִי וְאַחְזִיר

הוּא יִהְיֶה שָׁם,

בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה.

וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ בִּתְנוּעַת חָתוּל לְאוֹר פָּנָס

יֵצֵא מִן הָעוֹלָם בְּדֶלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת.

צֶבַע יַעֲלֶה בִּלְחָיָיו

וּכְבָר אֵינֶנִּי שָׁם.

מותו הקדים בחודש את יום הולדתו

מִי שֶׁהִקְרִיב הָיָה קָרְבָּן, יֹאמַר הַיָּדִיד.

אֶת זֹאת לֹא הָיָה עָלַי לִשְׁמֹעַ

כְּדֵי לְהָבִין שֶׁכָּךְ נָכוֹן, אֲבָל לֹא רָאוּי לַחְשֹׁב

עַד כַּמָּה זֶה שָׁרִיר וְקַיָּם.

כְּמוֹ כְּאֵב שֶׁאֵינוֹ מִזְדַּכֵּךְ,

עַכְשָׁו כְּשֶׁמְאֻחָר לִדְרֹשׁ

בְּכֹחָן שֶׁל מִלִּים.

אִיּוֹב מֶלֶךְ הַיִּסּוּרִים מָלַךְ לְבַדּוֹ

עַל יִסּוּרָיו, לֹא הִשְׁתַּגֵּעַ

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, רַק בֶּחָג הַבָּא אַחֲרָיו

כִּי לֹא הָיָה לוֹ עַל מָה לְכַפֵּר.

מָצָא אֶת הָרֶגַע לְהַפְלִיא מִלּוֹתָיו,

מַכּוֹתָיו, לָבֹר לוֹ מִיתָה

לֹא בְּמִטָּתוֹ.

עוֹצֵם עַיִן אַחַת מִפְּנֵי אֱלֹהִים.

יוֹשֶׁבֶת אִמּוֹ עַכְשָׁו בַּמִּרְפֶּסֶת

וְצוֹעֶקֶת בְּשֶׁקֶט עַד קֵץ הַיָּמִים,

כִּי לְלֹא רַחֵם קָטְעוּ אוֹתָהּ בַּתְּהִלִים.

וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַד עַכְשָׁו

אֲנִי שׁוֹתֶקֶת, וְהִיא שׁוֹמַעַת מְאֹד

וְכִמְעַט אֵינָהּ מַקְשָׁה.

בְּגָדִים בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה עוֹד נוֹתְנִים שְׁהוּת־מָה

לְחֹם הַגּוּף, לְרֵיחוֹ, כְּמוֹ הַמְּקוֹמוֹת הָרֵיקִים

בְּאַלְבּוֹם, תְּמוּנוֹת שֶׁהוּצְאוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד,

וְאֵלּוּ שֶׁנּוֹתְרוּ נִבָּטוֹת לְרַוֵּחַ לְעַצְמָן אֶת

שֶׁטַח הַמִּחְיָה שֶׁל הַבְּדִידוּת הַמְצֻנְזֶרֶת.

כַּמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי, בָּאוּלָם הֶחָשׁוּךְ

מִלִים אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ אֵלַי בַּנַּיָּד:

“אֲנִי בְּסֶרֶט, הַזְמַן לֹא זָז, קוֹמֶדְיָה לֹא מְשַׁעֲשַׁעַת. בַּי!”

לַמָּחֲרָת כְּבָר בּוֹסַסְתִּי בְּבֹץ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁהִתְקַשָּׁה.

קַמְתִּי אֶבֶן הֲפוּכָה בַּאֲוִיר הַיּוֹרָה הָרוֹתַחַת.

“אֵבֶל אַהֲבָתִי”, אָמַר פַּעַם מְשׁוֹרֵר

שֶׁקִנֵּחַ אֶת הַמָּוֶת בְּסֶרֶט טוֹב.

בַּחֹשֶׁךְ שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לַסּוֹבְבִים,

מִישֶׁהוּ אַחֵר לָחַשׁ בַּנַּיָּד אֶת מִלּוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת,

נִשְׁעָן עַל אֶבֶן הַטּוֹעִים.

לִפְנֵי שֶׁהָפַךְ פָּנָיו לָאַיִן

רָאָה בַּחוּץ זְקֵנָה נוֹעֶלֶת נַעֲלֵי רִיצָה

וְלֹא מִתְכַּוֶּנֶת לָזֶה,

אֲבָל רַגְלֶיהָ כְּבָר חָצוּ אֶת הָאַל־חָזוֹר.

וּכְשֶׁקִּנְּאוּ חִכָּה הַבּוֹר הֶעָלוּם, הֶחָרֵב

בְּמָקוֹם אַחֵר

תַּחַת שְׂמִיכַת שָׁמַיִם מְחֹרֶרֶת

עַד סוֹף הַקַּיִץ.

וּבַסְּתָו מַשִׁיב הָרוּחַ יָדְעוּ לְהָשִׁיב כִּי נִטְרַף.

כָּאן עָצְרוּ עֲקֵבוֹת שֶׁלִּפְנַי וְלִפְנִים.

הִשְׁתַּהוּ.

מִכָּאן רַק לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת

זְמַן רַב עָבַר מֵאָז נָפַל

הַכַּד הַסָּדוּק וּרְסִיסִיו

לֻקְטוּ בַּחֲטָף בְּאֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת, עֵירֻמּוֹת.

יוֹם אֶחָד הֵזַזְתִּי רָהִיטִים,

מֵאֲחוֹרֵי הַכֻּרְסָה בָּהֲקוּ

מַעֲרֻמֵי רְסִיס גָּדוֹל שֶׁלֹא נֶאֱסַף,

זֵכֶר לְשֶׁבֶר אֲרֹךְ צַוָּאר שֶׁרֵאשִׁיתוֹ סֶדֶק קָטָן,

וְאַחֲרִיתוֹ מִי יֵדַע.

זֶה הָרְסִיס בּוֹ אֲנִי נִדְקֶרֶת עַכְשָׁו.

קֹדֶם לָכֵן הָיָה נָגוּעַ

בְּמַגַּע זָר מִקְרִי שֶׁל עֲצִירַת פֶּתַע,

מוּזִיקָה מִדִּיסְק פָּגוּם

מֻשְׁלָּךְ –

תִּהְיֶה זוֹ שְׁאֵלַת תָּם

חַסְרַת תִּכְלָה וְטַעַם.

אֲנִי לֹא שָׁמַרְתִּי אֶלָּא אֶת נַפְשִׁי,

וְהָאֵלֶם כְּמוֹ תְּמָנוּן מִשְׂתָּרֵג בֵּין קִירוֹתַי.

בַּחֹשֶׁךְ הַפָּעוּר כְּשֶׁאֶתְהַפֵּךְ עַל צִדִּי לְלֹא שִׁיוּר

מִן הַטַּחַב יִתְבַּהֲרוּ אוּלַי צוּרוֹת הַדְּבָרִים –

גַּרְגִּירִים, גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת,

סְטָלַקְטִיטִים מִתְהַוִּים בַּזְּמַן.

“אִם דְּבָרֶיהָ כָּזָב, הַשָּׁמַיִם מִשְׁעָן אַכְזָב” (אוֹתלוֹ)

“היָפֶה הוא צורה של תכליתיות” (קאנט)

א

יֵשׁ בָּהּ נְקֻדּוֹת חִכּוּךְ נִסְתָּרוֹת

וֶאֱלֹהֶיהָ

אֱלֹהֵי בָּשָׂר וָדָם.

פַּעַם נִתְקַל בָּהּ מִישֶׁהוּ

כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בְּחַמָּנִית

וְהִכְתִּיר אוֹתָהּ.

טָרֹף טֹרְפוּ עֲלֵי כּוֹתַרְתָּהּ הַזְּהֻבִּים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים טָרֹף טֹרַף מֵאַהֲבָתָהּ.

ב

הוּא לֹא שִׁעֵר שֶׁעוֹד יִטְבַּע

בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר שֶׁלָּהּ.

וְרֵיחָהּ

דָּבַק בַּחֲשַׁאי בַּקִּירוֹת, בְּרָהִיטִים, בְּבִגְדֵי הַחֹל וְהֶחָג שֶׁלָּהּ.

יָד עֲנֻגָּה, כְּסוּת דַּקָּה וְרֶגֶל יְחֵפָה,

הֵעֵז וּבִקֵּשׁ.

וְהִיא הֶחְלִיפָה מַנְעוּל בְּמַנְעוּל וְנִשְׁאֲרָה.

ג. שֶׁבַע באהבתו

שִׁירָתָהּ עָלְתָה כְּפוֹרַחַת –

בֹּקֶר בָּא וְהִנֵּה הִיא לֵאָה

אֲבָל עֶדְנָה בִּבְשָׂרָהּ.

בַּמֶּה טָעֲתָה, בַּמֶּה תִּטְעֶה

הִנֵּה הַחֵיק – וְאַיֵּה הַשֶּׂה?

עוֹנוֹת הִתְהַפְּכוּ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ

“קַח אוֹתִי אִתְּךָ” –

כְּשֶׁחִפֵּשׂ מִשְׁעָן הֵבִין שֶׁמָּוֶת

אֵינוֹ סוֹף פָּסוּק בָּאַהֲבָה.

ד. רגע לפני שנעלמה לתמיד

1

אַחַר כָּךְ לְמַטָּה בָּרְחוֹב

בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים, כְּמוֹ מַכָּה חֲרוּכָה

הִיא מַפְקִידָה בְּיָדִי שָׁעוֹן קְרוּעַ רְצוּעָה, חֵפֶץ אֵין לָהּ חֵפֶץ בּוֹ,

מַזְכֶּרֶת מֵהֶרֶף הַחֲבָטָה הָעַזָּה

בּוֹ שֻׁתְּקוּ מְחוֹגָיו.

2

הִיא מַצְבִּיעָה עַל הַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ הַמֻדַיָּק

מִמֶּנּוּ בָּאָה גַּם הָרוּחַ בְּגַבָּהּ וּמְעִיפָה בָּהּ

דִּבּוּרִים. לְשָׁם תֵּלֵךְ, נוֹעַ תָּנוּעַ בְּלִי צִירִים,

אֲסוּפִית אַהֲבָה חֲדָשָׁה.

אוּלַי מַבָּטוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁלֹא הוּשַׁב לִנְדָנוֹ

עוֹד יְלַוֶּה אוֹתָהּ –

מַשָּׂאִית עוֹבֶרֶת בְּרַעַשׁ

עוֹקֶרֶת מִמֶּנִּי אֶת שְׁאֵרִית הַמִּלִּים.