לְבּוֹבִּי בַּאם, הנפאלית שטיפלה באמי

“הַחַיִּים הֵם בְּמָקוֹם אַחֵר”

(ארתור רמבו ומילן קוּנְדֶרה)

גַּעֲגוּעִים כְּמוֹ יַבָּלוֹת

יוֹשְׁבִים עַל מֵיתְרֵי הַקּוֹל.

א. שש שנים אחרֵי

יָצְאָה הַנֶּפָּאלִית מִן הַמִּטְבָּח,

חָצְתָה בִּצְעָדִים קְטַנִּים

אֶת הַשָּׁטִיחַ הַגָּדוֹל בַּסָּלוֹן וְהִתְיַשְּׁבָה

כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה מִקִּמּוּרֵי שַׁרְשֶׁרֶת הֶהָרִים שֶׁלָּהּ.

הִיא בָּאָה לְדַבֵּר.

בְּעוֹד חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהַנֶּפָּאלִית בְּרַגְלָהּ הַקְּטַנָּה

מִדָּה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, גִיל שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע,

תַּהֲפֹךְ לִנְקֻדָּה בָּאֹפֶק בְּפּוֹקָרָה לְמַרְגְּלוֹת הַהִימָלָאיָה,

לְפָחוֹת לֹא תִּשָּׂא כֶּתֶם אִשָּׁה סוֹרֶרֶת

מְפֵרָה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

הִיא תִּהְיֶה אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, בּוֹהָה בְּשׁוּמְדָּבָר.

שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי מַאֲזִינָה לְרַעַשׁ הַדָּם,

מַקִיפָה סְטוּפָה¹ וּמְגַלְגֶּלֶת תְּפִלָּה.

כְּשֶׁתָּשׁוּב כַּמְצֻפֶּה לְבֵיתָהּ

גַּעֲגוּעִים רַכִּים אוּלַי עוֹד יָבוֹאוּ

כְּמוֹ יוֹנִים בְּעוֹנָה מִתְחַלֶּפֶת

לְנַקֵּר בְּלַחְמָהּ הַדָּל.

ב. דוהרת להקטין מרחקים

מִשְּׂדֵרַת הָעַמּוּדִים שֶׁל הַזְּמַן הַנֶּעֱרֶם

יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע, נְקֻדָּה בַּמֶּרְחָק.

“בַּאבּוּ”, שָׁבָה וְקוֹרֵאת הַנֶּפָּאלִית בַּלֶּפְּטוֹפּ לַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ.

מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר שְׁתִיקָה.

“נַסִּי עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת. עַכְשָׁו הוּא בְּשִׁעוּר”,

קוֹטַעַת הַמְנַהֶלֶת אֶת הָאֵין־שִׂיחָה.

שָׁנִים הִיא חוֹזֶרֶת וּמְשַׁנֶּנֶת בְּלִבָּהּ

בַּאבּוּ, בַּאבּוּ, בַּאבּוּ

שְׂפָתֶיהָ כְּבָר קִבְּלוּ צוּרַת שְׁמוֹ,

מֵעֲרוּגוֹת שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת הֶבֶל חַם

נִמְסָךְ עַל הַצָּג.

עַל אֻכַּף הַזְּמַן הִיא דּוֹהֶרֶת לְהַקְטִין מֶרְחַקִּים.

ג. הבטחה

כְּשֶׁאֶחְזֹר אָבִיא לְךָ, יַלְדִּי –

הִיא שׁוֹזֶרֶת חֲלוֹם בַּחֲשַׁאי.

כְּשֶׁנִּרְדָּם הִיא הוֹפֶכֶת

לְצִפּוֹר בַּרְזֶל

צוֹלַחַת לֵיל עֲטַלֵּף וְאֶרֶץ זָרָה,

קְטֵנָה וְהוֹלֶכֶת בִּקְצֵה הַזִּכָּרוֹן.

כַּעֲבֹר שָׁנִים עֲיֵפָה מִמְעוּפָהּ

הִיא שָׁבָה וּמְגַשֶּׁשֶׁת לְלַקֵּט הֲגָאִים, הֲבָרוֹת וּמִלִּים

לְתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִי.

ד. רחש כלוא בערפל מוחהּ

וַאֲנִי דִּמִּיתִי הֶעָרַת שׁוּלַיִם מְחוּקָה.

אֲבָל רַחַשׁ הָיָה כָּלוּא בְּעַרְפֶל מֹחָהּ.

דָּבָר לֹא זָחַל מִמֶּנּוּ הַחוּצָה

זוּלַת כֶּתֶם אוֹר, חֶלְקַת פָּנִים.

בְּשִׂיחַת פִּתְאֹם מִמֶּרְחַקִים

רַחַשׁ אִלֵּם קוֹרֵעַ אֶת הַקָּו.

מוּאָה.² הַזְּמַן בָּא עַכְשָׁו לָקַחַת אֶת מוּאָה שֶׁלָּהּ לְתָמִיד.

וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁקִיעָה אֲדֻמָה אָסְפוּ אֶת אֶפְרָהּ וּפִזְרוּהוּ בַּנָּהָר.

ה. אורזת ומשאירה

הִיא מְכִינָה אֶת הַמִּזְוָדָה וְאוֹרֶזֶת אִיֵּי אוֹר,

שְׂפַת אֵם וְהַלְמוּת לֵב, וְאֶת מַה שֶׁנִּשְׁאַר

מוֹתִירָה לַבָּאָה אַחֲרֶיהָ –

חֲפָצִים, שָׂפָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ עוֹד שִׁמּוּשׁ.

כְּשֶׁתִּנְחַת בְּאַרְצָהּ בִּתְנוּעָה סְחַרְחָרָה

יִתְמָרֵד הַשָּׁעוֹן הֶחָדָשׁ עַל פֶּרֶק יָדָהּ, מַתְּנַת פְּרֵדָה מִכָּאן,

בְּקוֹדְמוֹ שֶׁחָלַף לִבְלִי שׁוּב

וְהֻשְׁלַךְ אֶל הַפַּח חַי וּבוֹעֵט.

אֵין יָם בְּאַרְצָהּ, אֲבָל נָהָר יֵשׁ וַאֲדָמָה תְּחוּחָה

וּבֵין גְדוֹתָיו שִׁכְחָה וְהִזָּכְרוּת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת רַחֵם.

ו. תמונה אחרונה

עֲדַיִן בַּצַּד הַזֶּה שֶׁל דֶּלֶת הַבַּיִת.

סָארִי אָדֹם לְעוֹרָהּ כְּבִיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ

נוֹשֶׁמֶת, פּוֹעֶמֶת, קְרוּעַת מַבָּט בְּעִבְרִית חַיָּה

בִּכְלוּב לִבָּהּ עוֹד תְּלַבֶּה בְּשֶׁפֶל קוֹל.

תְּחַיֵּךְ, תִּתְמַהְמֵהַּ, תַּחֲרִישׁ,

תִּכְבֹּשׁ פָּנֶיהָ כְּעֵץ רוֹכֵן בְּגַעֲגוּעַ אֶל רֵיחַ אַדְמָתוֹ.

ז. בחושך הגבוה

כְּמוֹ בִּשְׁרִיקַת כַּדּוּר תּוֹעֶה

מָטוֹס עָמוּם

מִתְרַחֵק

צֵל בְּעִקְבוֹתָיו

עַל הַכָּנָף

מְשַׁמֵּשׁ אַחֶרֶת.

בֵּין בְּדִידֻיוֹת

מְחִצָּה דַּקָּה מִתְעַבָּה וְהוֹלֶכֶת.