א    🔗

עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל הָעֲרֻמּוֹת מִכָּל צֶמַח וָשִׂיחַ עָלוּ פֹּה וָשָׁם שִׂיחֵי רֹתֶם יְרֻקִּים. הָיוּ הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה עוֹמְדִים עֲרֻמִּים רֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה. בַּקַּיץ הָיָה צֶבַע הָרְתָמִים אָפֹר־יְרַקְרַק, עָלִים לֹא הָיוּ לוֹ, לַשִּׂיחַ, וְהָיוּ הַיְלָדִים תְּמֵהִים בְּלִבָּם: כֵּיצַד יָכוֹל שִׂיחַ זֶה לִחְיוֹת בְּאֵין לוֹ עָלִים?

אוּלָם בָּאוּ יְמוֹת הַחֹרֶף, גְּשָׁמִים יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ וְהִרְווּ אוֹתָהּ. הַחוֹלוֹת הַיְּבֵשִׁים אַף הֵם קִבְּלוּ מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל מָיִם. גַּם עַל הַחוֹלוֹת הַשּׁוֹמֵמִים עָלוּ פֹּה וָשָׁם צְמָחִים דַּלִּים וִירֻקִּים שֶׁמָּצְצוּ אֶת מְזוֹנָם מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר נִבְלְעוּ בַּחוֹלוֹת.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָרֹתֶם, בְּהַשְׁפָּעַת הַמַּיִם, שִׁנָּה אֶת צוּרָתוֹ לְגַמְרֵי. שׁוּב לֹא הָיָה זֶה הַשִּׂיחַ עָרֹם כֻּלּוֹ. בִּמְקוֹם הַצֶּבַע הָאָפֹר לָבְשׁוּ הָעֲנָפִים גָּוֶן יָרֹק בָּהִיר. הַשְׂעָרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעַל הַצֶּמַח דָּמוּ לְצֶבַע הַכָּנָף הַנּוצֵץ כַּאֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת. עָלִים עָלוּ עַל הָעֲנָפִים וְהָיוּ עֲלֵי הָרֹתֶם נוֹצְצִים וְזוֹהֲרִים לְמֵרָחוֹק.

הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל חֹפֶשׁ מִשִּׁעוּרִים בַּחוֹלוֹת.

– רְאוּ! – אָמַר יוֹרָם, – הָרֹתֶם לָבַשׁ שִׂמְלָה חֲדָשָׁה!

– עוֹד תִּרְאוּ אֶת שִׂמְלַת הֶחָג אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אֶת הָרֹתֶם הָעָרֹם! – אָמַר הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי יוֹרָם.

וְאָכֵן – יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כְּבָר חָדְשַׁיִם־שְׁלשָׁה שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר בִּקְּרוּ הַיְלָדִים בַּחוֹלוֹת, נִדְהֲמוּ לִרְאוֹת בַּשִּׁנּוּי הָרַב אֲשֶׁר נִרְאָה בָּרֹתֶם.

– אֵיזֶה יֹפִי! – קָרְאָה לֵאָה וְעָמְדָה נִדְהֶמֶת לְמַרְאֵה הֲמוֹנֵי הַפְּרָחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָרֹתֶם.

כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ הָפַךְ פְּרָחִים. – אָמַר אֵלִיָּהוּ.

וּכְשֶׁקָּרְבוּ הַיְלָדִים, רָאוּ וְהִנֵּה פְּרָחִים קְטַנִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת מְכַסִּים אֶת עַנְפֵי הָרֹתֶם.

יוֹרָם בָּדַק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַפְּרָחִים

יוֹרָם בָּדַק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַפְּרָחִים. הָיוּ אֵלֶּה פְּרָחִים פַּרְפְּרָנִיִּים נֶהְדָּרִים. עֲלֵי הַגָּבִיעַ הָיוּ אֲדַמְדַּמִּים וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת לְבָנִים.

לֵאָה פֵּרְקָה אֶת אַחַד הַפְּרָחִים וְהֵחֵלָּה מוֹנָה.

הִיא גִלְּתָה כִּי מִסְפַּר עֲלֵי הַגָּבִיעַ הָיָה חֲמִשָּׁה, וְאִלּוּ מִסְפַּר הָאַבְקָנִים הָיָה עֲשָׂרָה. – חֶבְרַיָּה! הָבָה נִקְטֹף לָנוּ זֵרֵי פְּרָחִים וְנָבִיא אוֹתָם הַבָּיְתָה! – הִצִּיעָה לֵאָה.

– לְאַט לָכֶם, יְלָדִים! – אָמַר הַמּוֹרֶה, – אָמְנָם יְכוֹלִים אַתֶּם לָקַחַת לָכֶם פְּרָחִים לְבֵיתְכֶם, אַךְ זִכְרוּ; עֲלֵיכֶם לִנְהֹג זְהִירוּת בַּצֶּמַח! רָאִיתִי כֵּיצַד יְלָדִים רָעִים מִתְנַפְּלִים עַל שִׂיחֵי הָרֹתֶם, מְשַׁבְּרִים אֶת הָעֲנָפִים בְּלִי רַחֲמִים, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁהֵם מְבִיאִים מָוֶת עַל הַצֶּמַח. שִׂיחַ שֶׁעֲנָפָיו שְׁבוּרִים לֹא יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד לְאֹרֶךְ יָמִים.

– הַמּוֹרֶה צוֹדֵק! – אָמַר יוֹסִי בְּעֶצֶב, – בְּעֵינַי רָאִיתִי כֵּיצַד מִתְנַפְּלִים הַיְלָדִים עַל הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה וּמַשְׁמִידִים אוֹתָם בְּלִי רַחֲמִים. עוֹד מְעַט וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ רְתָמִים עַל הַחוֹלוֹת. לִפְנֵי זְמַן מָה עוֹד גָּדְלוּ שִׂיחֵי רֹתֶם בְּגִבְעַת הַכֻּרְכַּר, וְעַכְשָׁו אֵין זֵכֶר לָהֶם. הַיְלָדִים הִשְׁמִידוּ אוֹתָם לְגַמְרֵי.

– הַמּוֹרֶה! – שָׁאֲלָה דִיצָה, – הַגֵּד לִי, הֵיכָן גְּדֵלִים שִׁיחֵי רֹתֶם?

– הָרֹתֶם – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הוּא צֶמַח הַמִּדְבָּר. שָׁם, בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַנֶּגֶב, אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַרְבֵּה הַרְבֵּה שִׂיחֵי רְתָמִים. בְּיַלְדוּתִי שָׁמַעְתִּי סִפּוּר קָצָר עַל הָרֹתֶם. רְצוֹנְכֶם, אֲנִי מוּכָן לְסַפֵּר לָכֶם.

– סִפּוּר! בְּבַקָּשָׁה! – קָפַץ וְאָמַר יוֹרָם, וּפָנָיו זוֹרְחִים מִשִּׂמְחָה, כִּי אָהַב הַיֶּלֶד מְאֹד מְאֹד לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת.

ב    🔗

הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה אֲשֶׁר הֵחֵל בְּסִפּוּרוֹ:

– לְפָנִים הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ מִדְבַּר שְׁמָמָה. צְמָחִים וְשִׂיחִים לֹא עָלוּ עָלֶיהָ. אָז אָמַר הָאֵל:

– “תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב!” הָבָה אַעֲלֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עֲשָׂבִים לָרֹב, פְּרָחִים לָרֹב, עֵצִים וְשִׂיחִים. הָעֵצִים יִהְיוּ לְצֵל, הָעֲשָׂבִים – לְאָכְלָה לַבְּהֵמָהּ, וְהַפְּרָחִים יִתְּנוּ צוּף וְאַבְקָה לַדְּבוֹרִים.

חִישׁ מַהֵר הֵחֵלּוּ שְׁלִיחֵי הָאֵל בַּמְלָאכָה. הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל נִתְמַנָּה לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַצְמָחִים. עָלָיו הִטִּיל הָאֱלֹהִים אֶת הָעֲבוֹדָהּ לִיצֹר צְמָחִים וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה

וְאָכֵן, הַמַּלְאָךְ עָשָׂה עֲבוֹדָהּ יָפָה. הוּא יָצַר מִינֵי צְמָחִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת וּפִזֵּר אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יָרְדוּ הַצְמָחִים בְּחִפָּזוֹן וְהֵחֵלּוּ מַכִּים שֹׁרֶשׁ בַּאֲשֶׁר מָצָאוּ.

יָדְעוּ הַצְמָחִים כִּי לֹא יוּכְלוּ לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם וְלָכֵן הָיוּ הַצְמָחִים מְמַהֲרִים לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ בְּקִרְבַת נָהָר אוֹ אֲגַם מַיִם מְתוּקִים.

בְּאֵין מָקוֹם מַסְפִּיק עַל שְׂפַת הָאֲגַם, יֵשׁ וְהָיוּ צְמָחִים צוֹלְלִים בַּמַּיִם וּמְשַׁלְּחִים שָׁרָשִׁים בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, אֶת עֲלֵיהֶם וּפִרְחֵיהֶם מַעֲלִים לְמַעְלָה וְהָיוּ שׂוֹחִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

עַד מְהֵרָה כֻּסּוּ חֲלָקִים רַבִּים וְטוֹבִים שֶׁל הָאֲדָמָה בִּצְמָחִים נָאִים.

יוֹם אֶחָד עָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל לִרְאוֹת בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו.

הוּא נֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְבַדִּים הַיְרֻקִּים וְהַצִּבְעוֹנִיִּים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנְהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: – הָאֱלֹהִים וַדַּאי יִשְׂמַח עַל פְּעֻלָּתִי!

וּפֶתַע, וְהִנֵּה קָרַחַת גְּדוֹלָה נִרְאֲתָהּ לְעֵינֵי הַמַּלְאָךְ.

– מַה־זֶּה? – שָׁאַל צַמְחִיאֵל, וְהִנְמִיךְ לָטוּס עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַשָּׁמֵם.

– אוֹי לִי! – קָרָא הַמַּלְאָךְ בְּצַעַר, – הַצְמָחִים שָׁכְחוּ לְהִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁנִּשְׁאַר מִדְבַּר שְׁמָמָה!

– אוֹי לִי! – קָרָא הַמַּלְאָךְ בְּצַעַר

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁנִפְגַּשׁ צַמְחִיאֵל עִם הַצְמָחִים מַעֲשֵׂי יָדָיו, שָׁאַל הַמַּלְאָךְ:

– מַדּוּעַ לֹא כִּסִּיתֶם אֶת הַמִּדְבָּר?

– כִּי מַיִם אֵין בּוֹ, וְלֹא נוּכַל לִגְדֹּל שָׁם! – אָמְרוּ הַצְמָחִים.

– מִי מִכֶּם יִתְנַדֵּב לָרֶדֶת אֶל אֶרֶץ יַבָּשָׁה זוֹ? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

– אֲנִי אֵרֵד! – אָמַר הָרֹתֶם.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁל הָרֹתֶם אֹרוּ פְּנֵי צַמְחִיאֵל וְהוּא אָמַר:

– יָפֶה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, הָרֹתֶם. וְלָכֵן, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לְךָ: אֶתֵּן לְךָ שָׁרָשִׁים אֲרֻכִּים וַחֲזָקִים, אֲשֶׁר יַגִּיעוּ עַד לִמְקוֹרוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר. אֲנִי אָגֵן עָלֶיךָ מִכָּל רַע וְאֶשְׁמֹר אוֹתְךָ. אֲנִי אֶדְאַג כִּי לֹא יִהְיוּ רַבִּים הַצְמָחִים בְּקִרְבָתְךְ וּמָזוֹן לֹא יֶחְסַר לְךָ.

– זֹאת וְעוֹד – אָמַר הַמַּלְאָךְ, – בִּימוֹת הַחֹרֶף, לִקְרַאת רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, אֲכַסֶּה אוֹתְךָ בְּבֶגֶד לָבָן, בְּטַלִּית יָפָה וּצְחוֹרָה, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אוֹתְךָ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

יִרְאוּ בְּנֵי אָדָם אֶת הַבֶּגֶד הַלָּבָן אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי צַדִּיק אַתָּה וְטוֹב הִנְךָ בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים!

– מֵאָז – סִיֵּם הַמּוֹרֶה סִפּוּרוֹ, – גְּדֵלִים שִׂיחֵי הָרְתָמִים בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַנֶּגֶב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הִלְבִּין הָרֹתֶם