אַתָּה יָשֵׁן, עַפְעַפֶּיךָ גְּדוֹלִים

כְּמוֹ תְּרִיסִים שֶׁל מוּסָךְ

סָגוּר. אֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי

כָּכָה לֹא מָצָאתִי קֹדֶם מִלִּים בְּחַיֶּיךָ

כְּמוֹ אֵלּוּ. עוֹשֶׂה אֳמָנוּת מִמּוֹתְךָ

אֲנִי, כֵּן כֵּן, אַחֶרֶת אֵין לִי

מַה לַּעֲשׂוֹת

לֹא יַחַד בָּאוּ לְכָאן וְלֹא יֵצְאוּ מִכָּאן

יַחַד. מִישֶׁהוּ בָּא, מִישֶׁהוּ הוֹלֵךְ, מִישֶׁהוּ מוּצָא

שׁוֹכֵב רֹאשׁוֹ עָטוּף, מִישֶׁהוּ מוּצָא שׁוֹכֵב רֹאשׁוֹ

גָּלוּי, שׁוֹלֵחַ צִנּוֹרוֹת כְּמוֹ תְּמָנוּן תּוֹמְכִים בַּנְּשָׁמָה

אוֹ בַּבָּשָׂר וְהָעֵינַיִם מְהַלְּכוֹת עַל הָעוֹלָם זְבוּבִים

אוֹ פַּרְפָּרִים (עוֹדֶנִּי כָּאן, WIDERSTAND)

עֵדִים זְבוּבִים, לֵחָה עֵדָה, קְצָת רַדְיוֹ מְזַמְזֵם

עִתּוֹן, שִׁיר מְזַמְזֵם עִתּוֹן, עִתּוֹן מֻנָּח

עַל פְּנֵי יָשָׁן, נְשִׁימָה נוֹפַחַת בַּדַּפִּים. מִישֶׁהוּ

מִתְעַקֵּשׁ לָרֶדֶת לְהַשְׁתִּין (עוֹצֵר הוֹלֵךְ עוֹצֵר) דַּוְקָא בְּכֹחוֹת

עַצְמוֹ לְהַגִּיעַ בִּמְהִירוּת (דִּדּוּי אִטִּי) לָאַסְלָה לִפְנֵי

שֶׁיֵּצֵא לוֹ בַּפִּיגָ’מָה, פֶּה פָּעוּר לָהּ בַּתָּכֹל, וּפֶה

פָּעוּר גַּם בְּשִׁפּוּלֵי הַפָּנִים, פֶּה פָּעוּר בָּעֵינַיִם, מַהֵר

לִפְנֵי שֶׁהָאָחוֹת תָּבוֹא לְהַטִּיף לְטוֹבַת הֵסִּיר אוֹ

הַקָּטְטֶר. בֶּן אָדָם בַּדֶּרֶךְ

נָמוֹג בְּשָׂרְךָ עַד בְּלִי הַכֵּר (גַּם עַל פָּחוֹת

מִזֶּה אוֹמְרִים אוֹתָן מִלִּים) וְאִם אָשׁוּב וַאֲתַקְתֵּק

אֶת הַמִּשְׁפָּט עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי

הַכֵּר, עַכְשָׁו לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה אֲשֶׁר

פּוֹקְדִים אוֹתִי לֹא בִּגְלָלְךָ, אוּלַי לֹא בִּגְלָלְךָ, אֲנִי

אִתְּךָ, אָבִי (שֶׁמֵּת בַּקַּיִץ) אֲנִי אִתְּךָ, בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר הַקָּרָה

בַּחוּץ עוֹד חֹשֶׁךְ, כְּפוֹר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲנִי אֲתַקְתֵּק

אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם, עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי

הַכֵּר (וְשׁוּב וָשׁוּב) אוּלַי תָּשׁוּב הַפְּעִימָה שֶׁלּוֹ אֶל בְּשַׂר

הַלָּשׁוֹן. נָמוֹג בְּשָׂרְךָ עַד בְּלִי הַכֵּר

יָבוֹא הַזִּכָּרוֹן וִיפַתֶּה

וִיחַלֵּץ אֶת הַמָּקוֹם הֲכִי רָחוֹק

שֶׁבּוֹ נָגַעְתָּ בִּי, יָדְךָ, אֲנִי

זוֹכֵר אֶת הַמַּגָּע, מִתַּחַת לְגַבִּי, וְיָד

שְׁנִיָּה מִתַּחַת לְרַגְלַי, אֵין זֹאת כִּי אִם

הָיָה זֶה גּוּף זָעִיר וְאֵיךְ אֲנִי זוֹכֵר

אֶת הַמַּגָּע הַזֶּה עַכְשָׁו, אוֹתוֹ מַגָּע

צוֹנֵן, בְּגוּף גָּדוֹל, אוֹתוֹ

הַגּוּף, אוֹתוֹ מֶרְחָק בֵּין גַּב לָרֶגֶל?

אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ לִתְהוֹת עַל סוֹד הַזִּכָּרוֹן. כַּמָּה

סְפָרִים אֲנִי יָכוֹל לְעַבֵּד אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה וְלֹא

לִמְצֹא נְקֻדָּהּ אַחַת לְהֵאָחֵז בָּהּ? (בְּלָאו הֲכִי

יִגְּעוּ בּוֹ יְלַכְלְכוּ אוֹתוֹ מְקוֹמוֹנִים, אוֹ לְאֻמָּנִים)

אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת גּוּפִי הַקָּטָן בְּגוּפִי

הַגָּדוֹל וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם? אֵיךְ זֶה

שֶׁאֲנִי מַבְדִּיל אֶת גּוּפְךָ הַמַּחֲזִיק בִּי מִגּוּפְךָ הַנָּח

עַל מִטָּה מֶמְשַׁלְתִּית, זְמַנִּית כְּמוֹ שֵׁרוּת

מִלּוּאִים וּלְמָחֳרָת בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת הַסְּדִינִים

וְהַגּוּף לֹא נֶעְלָם, נִשְׁאַר בַּזִּכָּרוֹן הַמַּגָּע

שֶׁיֵּעָלֵם עִמִּי, גּוּפִי הַקָּטָן בְּגוּפִי הַגָּדוֹל

אוֹ לְהֵפֶךְ – – יִמֹּג. אֲסַכֵּם: רַק מִקְרֶה הוּא

שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּלֵיל הַשִּׁעוּל שֶׁמִּתַּחַת לַתּוּת וְיָכֹלְתִּי

גַּם לֹא לְהִזָּכֵר בַּיָּד מִתַּחַת לְגַבִּי וּבַיָּד מִתַּחַת

לְרַגְּלִי. עֶצֶב אוֹחֵז בִּי אֲבָל אֲנִי אוֹחֵז בּוֹ.

אָדָם כְּמוֹ חַלּוֹן – אֵינֶנּוּ בְּלִי הָרֵיק

הָאֲדָמָה הָאֲדֻמָּה

וְהַבּוֹעֶרֶת מַתִּיכָה

גְּוִיָּה, אוֹ מְמִסָּה

אוֹתָהּ עִסָּה שֶׁהַזְּבוּבִים

כְּבָר בַּשִּׁבְעָה עָפִים

כְּמוֹ גִּצִּים עַל

מְדוּרָה.

עַכְשָׁו חֹרֶף רָחוֹק

מֵהַקֶּבֶר, רָחוֹק מְאוֹד

מֵהַקְּבוּרָה. כָּכָה עוֹבְרוֹת

הַשָּׁנִים אֲנִי חוֹשֵׁב עַל

אָבִי: גּוּפְךָ הֻרְחַק

נִמְחַק, גּוּפִי מוֹחֵק

וּמִתְרַחֵק מְאוֹד

נְקֻדָּה דּוֹהָה

בַּזְּמַן.

אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לִי

מִלִּים לַהֵעָלְמוּת

שֶׁלִּי בַּזְּמַן

אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ

לִי מִלִּים

לַהֵעָלְמוּת שֶׁלִּי

בֶּחָלָל

(יִשְׁכְּחוּ

אָז יִשְׁכְּחוּ)

בְּשַׂר הַבֵּן שׁוֹאֵל אֶת בְּשַׂר

הָאָב: הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

זֶרֶת קְטַנָּה אַחַת מִבְּשַׂר הָאָב

מְשִׁיבָה: כֵּן. בְּשַׂר הַבֵּן

שׁוֹאֵל אֶת בְּשַׂר אָבִיו: אַתָּה

רוֹאֶה אוֹתִי? זֶרֶת קְטַנָּה

אַחַת מִבְּשַׂר הָאָב מְנַסָּה לְהָשִׁיב.

הַאִם אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי? אֲנִי

נוֹתֵן אֶת בְּשַׂר יָדִי בִּבְשַׂר

יָדְךָ, אִם תַּרְפֶּה נִפֹּל

הָיִיתִי מְטַלְפֵן לוֹמַר

אֲנִי בִּנְךָ, אֲנִי בֵּן

אֲנִי לֹא מִתְרַגֵּל לֹא

לִהְיוֹת בֵּן אוּלַי

אֹמַר אֲנִי לֹא אֶתְרַגֵּל

אַף פַּעַם לֹא לִהְיוֹת

בֵּן (לֹא לְהַבְטִיחַ

לְהִתְאוֹנֵן, לֹא לְהִתְאוֹנֵן

לְצַיֵּן)

מִי מַבִּיט בִּי וְאוֹמֵר: בְּנִי, מִי

אוֹמֵר בְּנִי בְּלִי לְהַבִּיט בִּי

פָּנֶיךָ נִשְׁאֲרוּ, לֹא הַבָּשָׂר, לֹא

הָרוּחַ, לֹא הַמִּלָּה, לֹא

הַזִּכָּרוֹן הֶחָרוּת

אַתָּה הַלֹּא רָאִיתָ אוֹתִי

כָּל חַיַּי בְּחַיֶּיךָ

מֵת לִי הָעֵד

הַמֵּת מֵת בַּקַּיִץ וְהַשִּׁיר

נִכְתַּב בַּחֹרֶף וְגַם אָבִיב

וּסְתָו עָבְרוּ יוֹתֵר מִפַּעַם

אֲבָל אֲנִי כּוֹתְבוֹ שׁוּב

וָשׁוּב: הַמֵּת מֵת בַּקַּיִץ

וְהַשִּׁיר נִכְתַּב בַּחֹרֶף.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירָה כְּדֵי

לֹא לְהִתְפּוֹרֵר

וּמָה אֲנִי עוֹשָׂה כְּשֶׁאֵינִי כּוֹתֵב

וְאֵיךְ זֶה שֶׁאֵינֶנִּי מִתְפּוֹרֵר

לַמְרוֹת כָּל זֶה?

(לִפְעָמִים אֲנִי מְחַכֶּה לָאוֹטוֹבּוּס

בַּתַּחֲנָה וּכְשֶׁהוּא לֹא בָּא, אֲנִי נִמְלָא

אִי שֶׁקֶט וְהוֹלֵךְ עַד הַתַּחֲנָה הַבָּאָה

וְשׁוּב אֲנִי מְחַכֶּה וְשׁוּב אֲנִי

הוֹלֵךְ, עוֹצֵר, מַחֲמִיץ, מְאַחֵר

אִטִּי וּמְמַהֵר) אֲנִי כּוֹתֵב כִּי אֲנִי

מִתְפּוֹרֵר, אֲנִי מְשׁוֹרֵר בִּנְקֻדּוֹת

שֶׁבָּהֶן אֵינֶנִּי כּוֹתֵב וְאֵינֶנִּי הוֹלֵךְ

וַאֲפִלּוּ אֵינֶנִּי יוֹשֵׁב. אֵיפֹה בֶּחָלָל

הַגָּדוֹל הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ אֲנִי (חוֹשֵׁב

אוֹתִי לֹא מִתְפּוֹרֵר, כּוֹתֵב, מְשׁוֹרֵר)

לְאַט נָמוֹג הַגּוּף כְּמוֹ צְלָלִית

גְּדוֹלָה שֶׁל דָּג חוֹמֵק

בַּמַּיִם, הִנֵּה חָמְקוּ מִמְּךָ

חַיֶּיךָ הַבָּשָׂר בְּתוֹךְ קְהַל

בְּשָׂרֵינוּ הַמַּיִם הַלָּלוּ וְהַשְּׁלָדִים

כָּאַלְמֻגִּים צוֹרְבִים אוֹ כְּמוֹ

הַפְּרִי הַנּוֹשֵׁר נֶעְלַם הַבָּשָׂר