עוֹד לֹא הִכַּרְתִּי אֶת אָרְחוֹת אִמִּי וְלֹא אֶת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּשָּׂאִיּוֹת מִן הַיָּם. אֲבָל

כְּבָר הִכַּרְתִּי אֶת נִיחוֹחַ הַטַּבָּק הָאוֹפֵף אֶת גְּלִימַת סָבִי

וְנִיחוֹחַ הַקָּפֶה הַנִּצְחִי, מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי

כְּפִי שֶׁנּוֹלָדוֹת כָּאן חַיּוֹת הַבַּיִת –

בְּבַת אַחַת.

גַּם אֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים צְעָקָה בְּעֵת נְחִיתָה עַל שְׂפַת

הָאֲדָמָה. אֲבָל אֶת קוֹלוֹתֵינוּ לֹא מְיַשְּׁנִים

בְּכַדִּים עַתִּיקִים. וְלֹא תּוֹלִים אֶת הַיָּעֵל

עַל הַקִּיר, וְלֹא טוֹעֲנִים לְמַלְכוּת הָאָבָק,

וַחֲלוֹמוֹתֵינוּ אֵינָם מַשְׁקִיפִים עַל עִנְבֵי

הַזּוּלַת, וְאֵינָם שׁוֹבְרִים אֶת כְּלָלֵי־הַמִּשְׁפָּט.

עוֹד לֹא הִצְמִיחַ שְׁמִי אָז נוֹצוֹת שֶׁאוּכַל לְנַתֵּר רָחוֹק

יוֹתֵר מִן הַצָּהֳרַיִם. חֲמִימוּת אַפְּרִיל הָיְתָה

כָּרַבַּאבּוֹת שֶׁל אוֹרְחֵינוּ הַמִּזְדַּמְּנִים, מַפְרִיחָה אוֹתָנוּ כְּיוֹנִים.

זִכְרוֹן פַּעֲמוֹן רִאשׁוֹן: אִשָּׁה עִם סֶקְס־אַפִּיל בְּתַחְבִּיל מְנַסָּה

לְפַתּוֹתֵנִי שֶׁאָרִיחַ אֶת הֶחָלָב מֵעַל בִּרְכֶּיהָ,

וַאֲנִי מִמַּכְוַת־הַשֻּׁלְחָן נִשְׁמָט.

גַּם לָנוּ יֵשׁ סוֹד מִשֶּׁלָּנוּ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ

מֵעַל הַצַּפְצָפוֹת נוֹפֵל: אוֹחֵז בָּנוּ רָצוֹן לְהִתְאַבֵּל

עַל מִי שֶׁמֵּת, עַל מִי שֶׁלְּמַעַן שׁוּם דָּבָר הוּא נִפְטַר,

וּמְצִיפִים אוֹתָנוּ גַּעְגּוּעִים לְבַקֵּר בְּבָּבֶל אוֹ לִפְקֹד מִסְגָּד

בְּדַמֶּשֶׂק, וְזוֹלֶגֶת בָּנוּ דִּמְעָה מֵהֶמְיַת

יוֹנֵי־הַבָּר בְּתוֹלְדוֹת הַכְּאֵב שֶׁאֵינוֹ נִשְׁבָּת.

כַּפְרִיִּים, בְּתֹם־לֵבָב, וְנָקִי מֵחֲרָטָה

דִּבּוּרָם. שְׁמוֹתֵינוּ, כְּיָמֵינוּ, דּוֹמִים.

שְׁמוֹתֵינוּ לֹא לְגַמְרֵי מְדֻיָּקִים. וַאֲנַחְנוּ נִדְחָפִים

בֵּין שִׂיחוֹת הָאוֹרְחִים. יֵשׁ לָנוּ מַה לּוֹמַר

עַל הָאֲדָמָה לָאִשָּׁה הַזָּרָה שֶׁרוֹקֶמֶת עַל מִטְפַּחְתָּהּ מִשְּׁמֵי

צִפֳּרֵינוּ הַחוֹזְרוֹת, נוֹצָה לְנוֹצָה, בַּלָּאט.

לַמָּקוֹם לֹא הָיוּ מַסְמְרִים חֲזָקִים מִן הָאִזְדָּרֶכֶת

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּשָּׂאִיּוֹת מִן הַיָּם. הִתְקַנּוּ

אָז אֶת מִסְפּוֹא הַפָּרוֹת בָּרֶפֶת, סִדַּרְנוּ

אֶת יָמֵינוּ בַּאֲרוֹנוֹת מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ,

בִּקַּשְׁנוּ אֶת קִרְבַת הַסּוּס, וְהֶחֱלַפְנוּ

מַבָּטִים עִם הַכּוֹכָב הַשָּׁט.

גַּם אֲנַחְנוּ עָלִינוּ עַל הַמַּשָּׂאִיּוֹת. וּבְנֵי־שִׂיחֵנוּ לַלַּיְלָה

הָיוּ בָּרֶקֶת הַזֵּיתִים וּנְבִיחַת

הַכְּלָבִים עַל יָרֵחַ שֶׁעָבַר מֵעַל צְרִיחַ הַכְּנֵסִיָּה.

אַךְ לֹא יָדַעְנוּ פַּחַד. כִּי יַלְדוּתֵנוּ

לֹא בָּאָה אִתָּנוּ. דַּי הָיָה לָנוּ בַּשִּׁיר:

עוֹד מְעַט נָשׁוּב הַבַּיְתָה… לְאַחַר שֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ

הַמַּשָּׂאִיּוֹת מֵעֹדֶף הַמִּטְעָן. עוֹד מְעַט.

הִנֵּה הֹוֶה שֶׁאֶתְמוֹל בּוֹ לֹא יִגַּע…

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ

לְסוֹף הַמַּטָּע הִשְׁגַּחְנוּ שֶׁאָבְדָה לָנוּ

הַיְכֹלֶת לְהַשְׁגִּיחַ. וּכְשֶׁהִבַּטְנוּ

לְעֵבֶר הַמַּשָּׂאִיּוֹת רָאִינוּ כִּי הַשְּׁקִיעָה

מַתְחִילָה לַעֲרֹם מִדְּבָרֶיהָ הַנִּבְחָרִים בְּשׁוּלֵי הָרָקִיעַ, וְאוֹהֶלֶת

אֶת אָהֳלָהּ הַנִּצְחִי סְבִיבֵנוּ..

הִנֵּה הֹוֶה

שֶׁאֶתְמוֹל בּוֹ לֹא יִגַּע,

וְחוּט הַמֶּשִׁי הַמְפַרְפֵּר נִפְרָם מֵעֲצֵי הַתּוּת

וְהוֹפֵךְ לְאוֹתִיּוֹת בְּמַחְבֶּרֶת הָאֲפֵלָה. דָּבָר

מִלְּבַד הַפַּרְפָּרִים אֵינוֹ מֵאִיר אֶת הַהֶעָזָה

שֶׁלָּנוּ לָרֶדֶת אֶל בּוֹר הַמִּלִּים הַזָּרוֹת:

הֶהָיָה בִּישׁ־הַמַּזָּל הַזֶּה אָבִי?

אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי כָּאן לְהִסְתַּדֵּר. אֶפְשָׁר

שֶׁאֵלֵד עַכְשָׁו אֶת עַצְמִי בְּכֹחוֹת עַצְמִי,

וְאֶבְחַר לִשְׁמִי אוֹתִיּוֹת אֲנָכִיּוֹת…

הִנֵּה הֹוֶה

שֶׁיּוֹשֵׁב בְּשִׁמְמַת הַכֵּלִים וּבוֹחֵן

אֶת עִקְבוֹת הָעוֹבְרִים עַל קְנֵי הַנָּהָר,

וּמַבְרִיק אֶת חֲלִילֵיהֶם בָּאֲוִיר… אֶפְשָׁר יִשְׁתַּקְפְּפוּ

הַמִּלִּים וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים בְּתוֹכָן,

וְאֶפְשָׁר שֶׁהַזְּמַן יָאִיץ צְעָדָיו בְּחֶבְרָתֵנוּ,

נוֹשֵׂא בְּמִזְוְדוֹתָיו אֶת הַמָּחָר…

הִנֵּה הֹוֶה

נְטוּל זְמַן,

אִישׁ כָּאן לֹא פָּגַשׁ בְּאִישׁ שֶׁזּוֹכֵר

כֵּיצַד יָצָאנוּ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת, כְּרוּחַ, וּמָתַי

נָפַלְנוּ מֵעַל הָאֶתְמוֹל וְהוּא נִשְׁבַּר

עַל הָאֲרִיחִים לִרְסִיסִים שֶׁיְּתַקְּנוּ

הָאֲחֵרִים וְיַדְבִּיקוּ, מְכִתָּה לִמְכִתָּה –

מַרְאוֹת לְבָבוּאָתָם אַחֲרֵינוּ…

הִנֵּה הֹוֶה

נְטוּל מָקוֹם,

אֶפְשָׁר שֶׁאֶסְתַּדֵּר, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֶצְעַק

בְּלֵיל הַלִּילִית: הֶהָיָה אוֹתוֹ בִּישׁ מַזָּל

אָבִי, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמִיס עָלַי אֶת מַשָּׂא תּוֹלְדוֹתָיו?

אֶפְשָׁר שֶׁאֶשְׁתַּנֶּה בְּתוֹךְ שְׁמִי, וְאֶבְחַר

לִי אֶת בִּטּוּיֵי אִמִּי וְאָרְחוֹתֶיהָ כְּפִי שֶׁצְּרִיכִים

לִהְיוֹת: לְמָשָׁל שֶׁתּוּכַל לְלַטְּפֵנִי

כָּל אֵימַת שֶׁמֶּלַח יִגַּע בְּדָמִי, לְמָשָׁל שֶׁתּוּכַל

לְרַפְּאֵנִי כָּל אֵימַת שֶׁזָּמִיר בְּפִי יְנַקֵּר…

הִנֵּה הֹוֶה

בַּר־חֲלוֹף,

הִנֵּה כָּאן תָּלוּ הַזָּרִים אֶת רוֹבֵיהֶם עַל

עַנְפֵי הַזַּיִת, וְהִתְקִינוּ לְעַצְמָם אֲרוּחַת־עֶרֶב

מְהִירָה מִן הַפַּחִיּוֹת, וְאַחַר נֶחְפְּזוּ

לְעֵבֶר הַמַּשָּׂאִיּוֹת…

לְאָן תִּקָּחֵנִי, אָבִי?

אֶל חֶלְקַת הָרוּחַ, בְּנִי…

…בְּשִׁלְהֵי הַמִּישׁוֹר, שָׁם

חַיָּלֵי בּוֹנַפָּארְט הֵקִימוּ תֵּל לַעֲקֹב

אַחַר הַצְּלָלִים עַל חוֹמַת עַכּוֹ הָעַתִּיקָה –

אוֹמֵר אָב לִבְנוֹ: אַל תִּפְחַד. אַל

יַבְהִילוּךָ שְׁרִיקוֹת הַכַּדּוּרִים! דְּבַק

לָאֲדָמָה וְתִנָּצֵל! אֲנַחְנוּ נִנָּצֵל וְנַעֲלֶה

עַל הַר בַּצָּפוֹן, וְנָשׁוּב כַּאֲשֶׁר

יָשׁוּבוּ הַחַיָּלִים אֶל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הָרְחוֹקוֹת

– וּמִי יָגוּר אַחֲרֵינוּ בַּבַּיִת, אָבִי?

– הַבַּיִת, בְּנִי, יִשָּׁאֵר כְּפִי שֶׁהוּא!

הוּא מִשֵּׁשׁ אֶת הַמַּפְתֵּחַ כְּמַשֵּׁשׁ

גּוּפוֹ, וְנִרְגַּע. וְאָמַר לוֹ

כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ מְשׂוּכַת הַצַּבָּרִים:

זְכֹר, בְּנִי! כָּאן צָלְבוּ הָאַנְגְּלִים

אֶת אָבִיךָ עַל הַקּוֹצִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי לֵילוֹת,

וְלֹא הוֹדָה. וְאַתָּה תִּגְדַּל, בְּנִי,

וּתְסַפֵּר לְאֵלֶּה שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת רוֹבֵיהֶם

אֶת קוֹרוֹת הַדָּם שֶׁעַל הַבַּרְזֶל…

– לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת הַסּוּס לְבַדּוֹ?

– כְּדֵי שֶׁיַּנְעִים חֶבְרָה לַבַּיִת, בְּנִי.

הֵן בְּלֶכֶת שׁוֹכְנֵיהֶם יָמוּתוּ הַבָּתִּים…

הַנֵּצַח, מֵרָחוֹק, פּוֹתֵחַ שְׁעָרָיו

בִּפְנֵי רֶכֶב הַלַּיְלָה, מוּל נְבִיחוֹת כַּלְבֵי

הַבָּר לְעֵבֶר יָרֵחַ בָּהוּל. אָב

אוֹמֵר לִבְנוֹ: הֱיֵה חָזָק כְּסַבָּא!

וַעֲלֵה אִתִּי עַל תֵּל הָאַלּוֹן הָאַחֲרוֹן,

וּזְכֹר בְּנִי: כָּאן נָפַל הַיָּנִיצָ’ר

מֵעַל פִּרְדַת הַמִּלְחָמָה. בְּיַחַד נַחֲזִיק מַעֲמָד

עַד שֶׁנָּשׁוּב

– מָתַי, אָבִי?

– מָחָר, בְּנִי. וְאֶפְשָׁר בְּעוֹד יוֹם־יוֹמַיִם!

הַמָּחָר הִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרֵיהֶם, לוֹעֵס אֶת הָרוּחַ

בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֵינְסוֹפִיִּים.

וְחַיָּלֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן

מֵאַבְנֵי הַבַּיִת בָּנוּ מִבְצָר. וְכַאֲשֶׁר

הִתְנַשְּׁפוּ בַּדֶּרֶךְ לְקָנָה: כָּאן

עָבַר אֲדוֹנֵנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים. כָּאן

הָפַךְ אֶת הַמַּיִם לְיַיִן. וְדִבֵּר

וְדִבֵּר עַל אַהֲבָה. זְכֹר זֹאת

מָחָר, בְּנִי, וּזְכֹר אֶת מִבְצְרֵי הַצַּלְבָנִים

שֶׁעִשְׂבֵי אַפְּרִיל כִּרְסְמוּ בָּהֶם לְאַחַר

שֶׁנָּסְעוּ הַחַיָּלִים…

– הַאִם עָיַפְתָּ מִלֶּכֶת,

בְּנִי, הַאִם עָיַפְתָּ?

– כֵּן, אָבִי

לֵילְךָ הִתְאָרֵךְ בַּדֶּרֶךְ,

וְהַלֵּב עַל קַרְקָעִית לֵילְךָ נָזַל

– אַתָּה עֲדַיִן קַל כְּחָתוּל

צָעִיר, עֲלֵה עַל כְּתֵפַי,

מְעַט וְנֶחֱצֶה

אֶת הַיַּעַר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֵלֶּה וְהָאַלּוֹן

כָּאן צְפוֹן הַגָּלִיל

וְהַלְּבָנוֹן מֵאַחֲרֵינוּ,

הַשָּׁמַיִם הֵם שֶׁלָּנוּ כָּלִיל, מִדַּמֶּשֶׂק

וְעַד חוֹמַת עַכּוֹ הַיָּפָה, עַד הַנָּמָל

– וּמָה אַחַר־כָּךְ?

– נָשׁוּב הַבַּיְתָה.

הֲתַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּנִי?

– הֵיטֵב אַכִּירֶנָּה, אָבִי:

מִמִּזְרָח לְעֵץ הֶחָרוּב אֲשֶׁר עַל הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי

שְׁבִיל קָטָן שֶׁצַּבָּר מֵצֵר

אֶת תְּחִלָּתוֹ, וְאַחַר הוּא מִתְפָּרֵץ

וּמִתְרַחֵב לְעֵבֶר הַבְּאֵר, וְנִפְתָּח לְבַסּוֹף

עַל כֶּרֶם דּוֹדִי גַ’מִיל,

מוֹכֵר הַסִּיגַרְיוֹת וְהַמַּמְתַּקִּים,

וְאַחַר – הַשְּׁבִיל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בַּגֹּרֶן

בְּטֶרֶם יִתְיַשֵּׁר וְיִתְיַשֵּׁב בְּתוֹךְ הַבַּיִת,

בְּצוּרַת תֻּכִּי

– הֲתַכִּיר אֶת הַבַּיִת, בְּנִי?

– כְּפִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ:

חִשּׁוּקֵי יַסְמִין עַל בַּרְזֶל הַשַּׁעַר

וְעִקְבֵי־אוֹר עַל אֶבֶן הַמַּדְרֵגוֹת

וְחַמָּנִיּוֹת מַבִּיטוֹת בְּלֹא הִסּוּס אֶל אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַמָּקוֹם

וּדְבוֹרִים אַלּוּפוֹת מְכִינוֹת אֲרוּחַת בֹּקֶר לְסָבִי

עַל מַגַּשׁ הַחִזְרָן הַקָּלוּעַ,

וּבַחֲצַר הַבַּיִת – בְּאֵר וְצַפְצָפָה וְסוּס

וּמֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר – מָחָר בִּנְיָרוֹתֵינוּ מְדַפְדֵּף…

– אַתָּה עָיֵף, אָבִי?

זֵעָה בְּעֵינֶיךָ?

– עָיַפְתִּי, בְּנִי… הֲתִשָּׂאֵנִי?

– כְּפִי שֶׁנָּשָׂאתָ אוֹתִי לְפָנִים.

וְאַף אֶשָּׂא אֶת הָעֶרְגָּה

עַד

רֵאשִׁיתִי וְעַד רֵאשִׁיתָהּ

וְאֵלֵךְ לִי בַּדֶּרֶךְ

עַד אַחֲרִיתִי, וְעַד אַחֲרִיתָהּ!

סָגְרוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה

מִלְּבַד סֶדֶק שֶׁדַּרְכּוֹ נוּכַל לָשׁוּב אֶל זוּלָתֵנוּ

פְּגוּמִים. עַל מָסָךְ הַקּוֹלְנוֹעַ עָלִינוּ

מְחַיְּכִים, כַּיָּאֶה עַל

הַמָּסָךְ, וְאִלְתַּרְנוּ דְּבָרִים שֶׁהוּכְנוּ

בִּשְׁבִילֵנוּ בְּעוֹד מוֹעֵד, מִצְטַעֲרִים עַל הַהִזְדַּמְּנוּת הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁנָּפְלָה בִּידֵי הַנּוֹפְלִים. וְאַחַר־כָּךְ, תּוֹךְ קִדָּה, הוֹשַׁטְנוּ

לְהוֹלְכֵי־הָרֶגֶל, מִזֶּה וּמִזֶּה, אֶת שְׁמוֹתֵינוּ. וְשַׁבְנוּ

אֶל עֲתִידֵנוּ פְּגוּמִים…

*

סָגְרוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה

וְהִשִּׂיגוּ נִצָּחוֹן

חָצוּ אֶת עֲבָרֵנוּ מִסּוֹפוֹ וְעַד סוֹפוֹ,

מַחֲלוּ

לַקָּרְבָּן עַל שְׁגִיאוֹתָיו כְּשֶׁהִתְנַצֵּל

עַל דְּבָרִים שֶׁיַּעֲלוּ עַל דַּעְתּוֹ,

אֶת פַּעֲמוֹן הַזְּמַן הֶחֱלִיפוּ

וְהִשִּׂיגוּ נִצָּחוֹן…

*

וְכַאֲשֶׁר הֱבִיאוּנוּ לַמַּעֲרָכָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַחֲרוֹנָה

הִבַּטְנוּ לְאָחוֹר: עָשָׁן

בִּצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַזְּמַן, עָשָׁן לָבָן, מֵעַל הַגָּן

שֶׁהוֹתַרְנוּ מֵאָחוֹר. הַטַּוָּסִים פָּרְשׂוּ אֶת מְנִיפוֹת

הַצְּבָעִים סְבִיב הָאִגֶּרֶת שֶׁשִּׁגֵּר הַקֵּיסָר לַמִּתְחָרְטִים

עַל אוֹצַר־הַמִּלִּים הַבָּלוֹת. כְּגוֹן:

תֵּאוּר הַחֵרוּת שֶׁלֹּא מָצְאָה אֶת לַחְמָהּ. תֵּאוּר

הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא הֻמְלַח בַּחֵרוּת. אוֹ שִׁיר הַלֵּל לַיּוֹנִים

שֶׁעָפוֹת הַרְחֵק מִן הַשּׁוּק…

אִגֶּרֶת הַקֵּיסָר הָיְתָה כְּשַׁמְפַּנְיָה לֶעָשָׁן

הַמִּתַּמֵּר מִמִּרְפֶּסֶת הַזְּמַן,

עָשָׁן לָבָן…

*

סָגְרוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה

וְהִשִּׂיגוּ נִצָּחוֹן

צִלְּמוּ אֶת אֲשֶׁר יֹאבוּ מִשָּׁמֵינוּ

כּוֹכָב לְכוֹכָב

צִלְּמוּ אֶת אֲשֶׁר יֹאבוּ מִיָּמֵינוּ

עָב לְעָב.

אֶת פַּעֲמוֹן הַזְּמַן הֶחֱלִיפוּ

וְהִשִּׂיגוּ נִצָּחוֹן…

*

הִבַּטְנוּ עַל תַּפְקִידֵנוּ בַּסֶּרֶט הַצִּבְעוֹנִי,

אַךְ לֹא מָצָאנוּ כּוֹכָב לַצָּפוֹן וְלֹא מַאֲהָל

לַדָּרוֹם. וְלֹא זִהִינוּ כְּלָל אֶת קוֹלֵנוּ.

לֹא דָּמֵנוּ הוּא שֶׁדִּבֵּר אֶל הַמִּיקְרוֹפוֹנִים

אוֹתוֹ יוֹם, כַּאֲשֶׁר נִשְׁעַנּוּ עַל הַשָּׂפָה

שֶׁרִפְרְפָה בְּלִבָּהּ בַּיּוֹם שֶׁשִּׁנְּתָה אֶת דַּרְכָּהּ. אִישׁ

לֹא הֵאִיץ בְּאֻמְרוּ אַל־קַיְס: אֱמֹר, מָה עוֹלַלְתָּ

לְעַצְמְךָ וּמָה עוֹלַלְתָּ לָנוּ? לֵךְ לְךָ, אִם כָּךְ, בְּדֶרֶךְ הַקֵּיסָר,

בְּשֹׁבֶל הֶעָשָׁן הַמְבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ

הַזְּמַן, עָשָׁן שָׁחוֹר. לֵךְ לְךָ, יְדִידִי, בְּדֶרֶךְ

הַקֵּיסָר, יְחִידִי, יְחִידִי, יְחִידִי

וְהַשְׁאֵר לְמַעֲנֵנוּ אֶת שְׂפָתְךָ מֵאָחוֹר.

חָפוּז הָיָה הַיּוֹם. הִקְשַׁבְתִּי לַמַּיִם

שֶׁנּוֹטֵל הֶעָבָר בַּיָּדַיִם וְאָץ לְהִסְתַּלֵּק,

לְמַטָּה,

אֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי מִתְפַּצֵּל לִשְׁנַיִם:

אֲנִי,

וּשְׁמִי…

*

אֵינִי צָרִיךְ דָּבָר כְּדֵי לַחֲלֹם: דַּי לִי בִּמְעַט

שְׁמֵי־בִּקּוּרִים עַל־מְנַת שֶׁאֶרְאֶה

אֶת הַזְּמַן, קַלִּיל וְאַלּוּף,

סְבִיב שׁוֹבְכֵי־הַיּוֹנִים

*

וְדַי לִי בִּמְעַט מִשִּׂיחַ אֱלֹהִים לָאִילָנוֹת

עַל־מְנָת שֶׁאֶבְנֶה מִן הַמִּלִּים

מִקְלָט בָּטוּחַ

לְאֵלֶּה שֶׁהֶחֱטִיא הַצַּיָּד מִבֵּין הָעֲגוּרִים

*

זִכְרוֹנִי הִתְאַמֵּץ לִלְמֹד

שֵׁמוֹת בְּעַל־פֶּה, לָרֹב. וְטָעִיתִי, לָרֹב, בְּאִיּוּת

הַפְּעָלִים. אֲבָל כּוֹכָב זֶה,

שֶׁמֵּעַל לַשַּׁיִשׁ, הוּא מַעֲשֵׂה יָדַי מִבֵּין הַכּוֹכָבִים

*

חָפוּז הָיָה הַיּוֹם. אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ בּוֹ

מְחִילָה מֵאִישׁ. וְלֹא נָפְלוּ

בּוֹ עַנְנֵי הַצַּמָּרוֹת עַל הַכְּבִישׁ

וְשׁוּם דָּם לֹא נָצַץ עַל הַמִּלִּים

*

שַׁלְוָה גְּדוֹלָה בַּמֵּצָר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַיַּמִּים.

לַיָּמִים, הָחֵל מִן הַיּוֹם, אֵין עוֹד תּוֹלְדוֹת־יָמִים,

אֵין חַיִּים עוֹד וְאֵין מֵתִים. אֵין הַפְסָקַת־אֵשׁ,

אֵין מִלְחָמָה עָלֵינוּ וְאֵין שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים

*

וְחַיַּי מִתְנַהֲלִים בְּמָקוֹם אַחֵר. לֹא חָשׁוּב כָּעֵת

לְתָאֵר קָפֶה וְדוּ־שִׂיחַ בֵּין שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת

נְטוּשִׁים. אוֹ לְתָאֵר סְתָו כָּלְשֶׁהוּ לוֹעֵס

מַסְטִיק בְּזֶה הַדֹּחַק

*

…וּכְדֵי לַחֲלֹם אֵינִי צָרִיךְ בַּיִת

גָּדוֹל. דַּי לִי בִּמְעַט מִתְּנוּמַת הַזְּאֵב

בַּיַּעַר עַל־מְנָת שֶׁאֶרְאֶה, מִמַּעַל,

אֶת שְׁמֵי־הַבִּקּוּרִים…

*

חַיַּי מִתְנַהֲלִים בְּמָקוֹם אַחֵר. לֹא חָשׁוּב כָּעֵת

שֶׁתֶּחֱזֶה בָּהֶם בַּת גִּ’נְגֶס חַ’אן בְּתַחְתּוֹנֶיהָ

אוֹ שֶׁיֶּחֱזֶה בָּהֶם הַקּוֹרֵא, חוֹדְרִים לְתוֹךְ הַמַּשְׁמָעוּת

כַּחֲדֹר הַדְּיוֹ לְתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים

*

חָפוּז הָיָה הַיּוֹם. וְהַמָּחָר הוּא עָבָר

שֶׁהִגִּיעַ מִמְּסִבַּת הַתֵּה. מָחָר הָיִינוּ!

וְהַקֵּיסָר הָיָה חָבִיב אֵלֵינוּ. מָחָר

בַּחֲנֻכַּת עִיֵּי־הַמַּפֹּלֶת הָיִינוּ נוֹכְחִים

*

שַׁלְוָה גְּדוֹלָה. לֹא חָשׁוּב כָּעֵת

לְתָאֵר אֶת הַנַּפָּחִים שֶׁלֹּא הִקְשִׁיבוּ

לַטַּנְגּוֹ, וְלֹא אֶת הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם יְשֵׁנִים, כְּשֵׁם

שֶׁיָּשְׁנוּ וְלֹא בִּקְּשׁוּ אֶת סְלִיחַת הוֹד מַעֲלָתָהּ הַהִיסְטוֹרְיָה

*

עַל־מְנָת שֶׁאֶחֱלֹם, אֵינִי צָרִיךְ לַיְלָה כָּזֶה…

וְדַי לִי בִּמְעַט שְׁמֵי־בִּקּוּרִים עַל־מְנָת

שֶׁאֶרְאֶה אֶת הַזְּמַן קַלִּיל

וְאַלּוּף,

וּמַרְדִּים…

לָאוֹיֵב שֶׁלּוֹגֵם מִן הַתֵּה בְּבִקְתָּתֵנוּ

יֵשׁ סוּס בֶּעָשָׁן. וּבַת

עָבַת גַּבּוֹת. עֵינַיִם חוּמוֹת. וְשֵׂעָר

גּוֹלֵשׁ כְּלֵיל־הַשִּׁירִים עַל הַכְּתֵפַיִם. וּתְמוּנָתָהּ

לֹא תָּמוּשׁ מִמֶּנּוּ בְּבוֹאוֹ אֵלֵינוּ לְתֵה מִנְחָה. אַךְ הַשִּׂיחָה

בְּפִיו אֵינָהּ עַל עִסּוּקֶיהָ בָּעֲרָבִים, אוֹ עַל

הַסּוּס הַנָּטוּשׁ בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה עַל־יְדֵי הַשִּׁירִים…

…בְּבִקְתָּתֵנוּ מִשְׁתַּחְרֵר לוֹ הָאוֹיֵב מֵרוֹבֵהוּ,

שֶׁאוֹתוֹ יַנִּיחַ מֵעַל כִּסֵּא סָבִי. אוֹכֵל הוּא מִלַּחְמֵנוּ,

מַעֲשֵׂה אוֹרְחִים, וְאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ. חוֹטֵף תְּנוּמָה קַלָּה

בְּכֻרְסַת הַחִזְרָן. וְנִכְמָר עַל פַּרְוַת

חֲתוּלָתֵנוּ. וְתָמִיד יֹאמַר לָנוּ:

אַל תַּאֲשִׁימוּ אֶת הַקָּרְבָּן!

מִיהוּ הַקָּרְבָּן? אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים.

וְהוּא אוֹמֵר: הַדָּם שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מְיַבֵּשׁ…

…כַּפְתּוֹרֵי מְעִילוֹ מְנַצְנְצִים כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק.

לַיְלָה טוֹב לְךָ! דְּרשׁ בִּשְׁלוֹם הַבְּאֵר

וּבִשְׁלוֹם חֶלְקַת הַתְּאֵנִים. וּטְפֹף עַל־פְּנֵי

צִלֵּנוּ בִּשְׂדוֹת הַשְּׂעוֹרָה. דְּרשׁ בִּשְׁלוֹם הַבְּרוֹשׁ

שֶׁלָּנוּ בַּמְּרוֹמִים. וְאַל־נָא תִּשְׁכַּח לְהַשְׁאִיר אֶת שַׁעַר הַבַּיִת

בִּלְתִּי נָעוּל בַּלֵּילוֹת. וְאַל־נָא תִּשְׁכַּח אֶת פַּחַד

הַסּוּס הַנֶּאֱמָן מֵרַעַשׁ הַמְּטוֹסִים,

וּדְרשׁ שָׁם גַּם בִּשְׁלוֹמֵנוּ, אִם יַרְשֶׁה הַזְּמַן…

הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהָיִינוּ מְבַקְּשִׁים

לוֹמַר בַּדֶּלֶת… הָיָה שׁוֹמֵעַ הֵיטֵב

הֵיטֵב, וּמַטְבִּיעָם בְּשִׁעוּל חָטוּף

וּמַשְׁלִיכָם לְצִדֵּי הַשְּׁבִיל.

מַדּוּעַ, אִם־כֵּן, בָּא הוּא לְבַקֵּר אֶת הַקָּרְבָּן מִדֵּי עֶרֶב?

הֲלֹא מָצוּי הוּא בְּפִתְגָּמֵינוּ כָּמוֹנוּ,

וּבְפִיו אוֹתָם פִּיּוּטִים שֶׁחִבַּרְנוּ

עַל אוֹתָם מוֹעֲדִים בָּאֲתָר הַקָּדוֹשׁ.

אִלְמָלֵא הָאֶקְדָּח

חָלִיל הָיָה מִצְטָרֵף לְחָלִיל…

…קֵץ לֹא יִהְיֶה לַמִּלְחָמָה כָּל עוֹד הָאֲדָמָה

שֶׁבָּנוּ תִּסֹּב עַל צִירָהּ!

הָבָה נִהְיֶה טוֹבֵי־לֵב, אִם כֵּן. הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ

מֵאִתָּנוּ כָּאן לִהְיוֹת טוֹבֵי־לֵב וְלֹא לִנְטֹר. וְאַחַר קוֹרֵא בָּתֵּי־שִׁיר

מִפִּי הַטַּיָּס שֶׁל יֵיטְס: אֵינִי אוֹהֵב אֶת אֵלֶּה

שֶׁעֲלֵיהֶם אֲנִי מֵגֵן, כְּפִי שֶׁאֵינִי אוֹיֵב שֶׁל אֵלֶּה

שֶׁבָּהֶם אֲנִי נִלְחָם…

וְאַחַר יוֹצֵא מִבִּקְתַּת הָעֵץ שֶׁלָּנוּ,

וְצוֹעֵד שְׁמוֹנִים מֶטְרִים אֶל

בֵּית־הָאֶבֶן שֶׁלָּנוּ, שָׁם בִּקְצֵה הַמִּישׁוֹר…

דְּרשׁ בִּשְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ, אֲדוֹנִי הַזָּר.

סִפְלוֹנֵי

הַקָּפֶה הַמַּר שֶׁלָּנוּ מֻנָּחִים עֲדַיִן כְּפִי שֶׁהָיוּ. הֲיַעֲלֶה בְּאַפְּךָ

רֵיחַ אֶצְבְּעוֹתֵינוּ שֶׁעַל הַסִּפְלוֹנִים? הֲתֹאמַר לְבִתְּךָ

בַּעֲלַת הַצַּמָּה, עָבַת הַגַּבּוֹת, כִּי יֵשׁ לָהּ

חָבֵר בַּנֵּכָר,

שֶׁמִּתְאַוֶּה לְבַקְּרָהּ, וְלֹא מִפְּנֵי שׁוּם דָּבָר אֶלָּא

פָּשׁוּט כְּדֵי לַחְדֹּר לַמַּרְאָה שֶׁלָּהּ וּלְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ שֶׁלּוֹ:

כֵּיצַד הִיא, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ, הִמְשִׁיכָה כָּאן אֶת חַיָּיו

בִּמְקוֹמוֹ? דְּרשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ

אִם יַרְשֶׁה הַזְּמַן…

הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהָיִינוּ מְבַקְּשִׁים

לוֹמַר לוֹ, הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ הֵיטֵב

הֵיטֵב,

וּמַטְבִּיעָם בְּשִׁעוּל חָטוּף,

וּמַשְׁלִיכָם לְצִדֵּי הַשְּׁבִיל, וְשׁוֹתֵק. וְאַחַר

מְנַצְנְצִים כַּפְתּוֹרֵי הַמְּעִיל שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק…