טֶלֶוִיזְיָה מְאִירָה

פְּרָטִים: מִטָּה,

שְׂמִיכָה, גִ’ינְס

עַל הָרִצְפָּה כְּמוֹ

כֶּלֶב זָקֵן שׁוֹמֵר

עַל הַדֶּרֶךְ

הַחוּצָה בָּא

נִכְנָס וְשׁוּב

יוֹצֵא

בְּתוֹךְ קִרְעֵי הַלַּיְלָה אַתְּ

יְשֵׁנָה (פָּנַיִךְ מוּאָרוֹת, צִבְעֵי

הַסֶּרֶט הָאִלֵּם) יָד אַחַת

שֶׁלָּךְ נוֹגַעַת בַּקִּיר, הַשְּׁנִיָּה

– בַּבֶּטֶן. אֲנִי לֹא כְלוּם

עַל יַד הַשֶּׁקֶט הַזֶּה:

עֶגְלוֹן מַבִּיט בְּסוּסָה

עֲיֵפָה.

כָּל הֶחֳדָשִׁים

אַתְּ מְפִיקָה לִי

יֶלֶד, וּמָה אֲנִי יָכוֹל

לַעֲשׂוֹת? – (לָזוּן?

לְפַרְנֵס? לָזוּז

הַצִּדָּה) כַּוְרָן מַבִּיט

בְּדֹפֶן הַכַּוֶּרֶת רוֹאֶה

דְּבַשׁ מִתְהַוֶּה

מִתְּעַבֶּה. סַבְלָנוּת

שֶׁיֵּשׁ לָךְ דְּבַשׁ

שֶׁאֵין לִי

כָּל רוֹפֵא

בּוֹדֵק תּוֹקֵעַ

יוֹדֵעַ יוֹתֵר

מִמֶּנִּי מַה

קּוֹרֶה, אֲנִי

לֹא אֲחַבֵּק

אֲפִלּוּ

אֶתְאַפֵּק אֲחַכֶּה

בֶּטֶן

רַכָּה

מְחַכָּה

לְמַכָּה

עִוֶּרֶת

אִלֶּמֶת

גִּדֶּמֶת

אֵיךְ

אָגֵן

עָלֶיהָ

מִפְּנֵי

מָה

בֶּטֶן רַכָּה

צְעָקָה

בְּלִי פֶּה

בְּלִי קוֹל

בְּלִי מַרְאֶה

(מַה לְּהָבִיא

לָךְ? תֵּה?

קָפֶה? מַה

לַּעֲשׂוֹת?

כְּבִיסָה? קְנִיּוֹת?

רִצְפָּה? מָה

אָמַר עָלַי הָרוֹפֵא?

אַל תִּדְאַג

הַכֹּל מְסֻדָּר

שְׁכַב בְּשֶׁקֶט)

שׁוֹתֶקֶת

הַבֶּטֶן

מִתְנַפַּחַת

בְּשַׂר

הַיֶּלֶד

אוֹכֵל

בְּאִמּוֹ

פַּחַד

אוֹכֵל

בְּאָבִיו

דַּבְּרִי אֵלַי

בֶּטֶן

עִוֶּרֶת, דַּבְּרִי

אֵלַי אִשָּׁה

חִוֶּרֶת, יוֹדַעַת

הַכֹּל (לְחַכּוֹת

בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט)

אֲנִי יוֹדֵעַ

עָלָיו

כָּל יוֹם

פָּחוֹת

אַתְּ יוֹדַעַת

כָּל יוֹם עוֹד

אֲנִי מְפַטְפֵּט

כְּמוֹ שׁוּעָל

אַתְּ שׁוֹתֶקֶת

כְּמוֹ קִפּוֹד

מִפְעַל רְקָמוֹת

עֲצָבִּים, עַצָמוֹת. לָמָּה

חוֹלֵף בִּי עֶצֶב

כָּזֶה לְמַרְאֵה עֵינַיִךְ

הָעֲצוּמוֹת? נִהְיֶה

לְבַד אָז נִהְיֶה

לְבַד שְׁלֹשָה אוֹ

שְׁנַיִם מִתַּחַת

לִשְׂמִיכָה

אַחַת עַצְבָּנוּת

הָעִוָּרוֹן

שֶׁלִּי וְשֶׁקֶט

הַצְּמִיחָה

שֶׁלָּךְ, פָּנַיִךְ

הַזּוֹרְחוֹת, מָדוֹנָה

חִוָּרוֹן, עֵינַיִךְ

נִפְקָחוֹת עָמֹק

כְּבֵדוֹת כְּמוֹ עֹגֶן

בַּחֲשֵׁכָה, פַּחַד

הֵרָיוֹן

עֵינַיִם

בֵּיצִים

כֵּהוֹת

בַּקֵּן

(קֵן רֵיק

רַק עַיִן

אַחַת

מְנֻקֶּרֶת)

זַרְחַן פָּנַיִךְ

חָתוּם בָּעֲלָטָה

כְּמוֹ מָשׁוֹט

עִוֵּר אֲנִי הוֹלֵךְ

אֶל הַמִּטָּה

לֹא לְהַפְרִיעַ. אַתְּ

עוֹשָׂה חַיִּים וְהֵם

גּוֹבִים מִמֵּךְ כְּמִדָּתָם

הַדָּם הַנּוֹזֵל בְּגוּף

בְּנִי הוּא הַדָּם

הָאוֹזֵל מִפָּנַיִךְ

(אֶת יָפְיוֹ יִגְבֶּה

מִיָּפְיֵךְ) גּוּפוֹ

מִתְהַפֵּךְ בְּגוּפֵךְ כְּמוֹ

סְטֵיק, אֲנִי בָּא

וְהוֹלֵךְ, אֲנִי הָאָב

אֶתֵּן לוֹ אֶת שְׁמִי

(אֶמְחַק אֶת שְׁמֵךְ)

מָדוֹנָה

שֶׁל פִּרְיוֹן

כַּמָּה מְעַט

זֶרַע, כָּל

כָּךְ הַרְבֵּה

הֵרָיוֹן

יוני–יולי 1995